השימושון

9 # תמונות מהטלפון

.

לוגו

קד קידה

ויספלווי – ומה שלימדו אותי שני מורים / נועם לסטר

עברו חודשים מאז ששמעתי את פיטר ויספלווי מנגן בתיאטרון ירושלים – בערב אחד, במסגרת פסטיבל ישראל – את שש הסוויטות לצ'לו סולו של באך, ועדיין צליל נגינתו באוזני. ויספלווי מנגן בצניעות אך בביטחון ובאלגנטיות. הוא אחד מגדולי הצ'לנים היום וגם מן המוסיקאים המובילים את המהפכה שכונתה פעם "האותנטית" – שבעיקרה היא ההתנערות מן הרומנטיקה של המאה התשע עשרה וממסורת הנגינה הרומנטית שהתמידה עד אמצע המאה העשרים. הוא מנגן עם מעט ויברטו ובצליל מחוספס וחם, ונמנע מחגיגיות יתרה, מכבדות ומטון הכרזתי. נגינתו חופשית והוא כמדבר אל הקהל, בלי לאבד את העמדה האוטוריטטיבית של אמן מושלם.
מי שהתנסה בנגינה, מעט או הרבה, אינו יכול שלא להרהר בשלמות הזו וכיצד היא מושגת. היו לי שני מורים גדולים לכינור, אביגדור זמיר וישראל עמידן. הם לימדו אותי שני דברים: אחד הוא הריכוז המוחלט בדבר שאתה עושה. אם תגיע לכך שכל יכולתך וכל כוחך מרוכזים אך ורק במה שאתה עושה באותו רגע, ולמשך אותו רגע תוכל לשכוח עולם ומלואו – אין גבול למה שתוכל להשיג. והדבר השני הוא שאין פעולה מסובכת מדי לביצוע – יש פעולות מורכבות. אם תפרק כל משימה למרכיביה הקטנים ביותר ותלמד בסבלנות לבצע כל מרכיב פשוט, תוכל אחר כך לבנות את הפעולה המורכבת שלב אחרי שלב, כאשר אתה שולט בכל פרט שלה. מהו אפוא סוד הביצוע המושלם (מלבד הכישרון)? ריכוז ועבודה מפרכת.

< < לטור הקודם
לטור הבא >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close