יש ! הולכים לאיילת

היום נפרדנו מאיילת ולילכי – יום אחרון במשפחתון שלהן…
מצאתי את עצמי מייבבת בעצב כשבאתי לקחת את הקטנה הביתה בצהריים…
וזה נכון, ומתאים, והגיע הגיל והזמן להתחלות חדשות
ובכ"ז… פשוט עצב – קטן וטהור ונקי להפרד מהגן שלהן

רציתי לשתף ולהמליץ – למי שמחפש מקום לילדו/תו סביב גיל שנתיים…
על שתי הנשים האלה – לילך ואיילת – מדהימות אהובות , בפשטות ושמחת הלב, תודה על החכמה הסבלנות הצחוקים החופש והאמת…

כרמית (אמא לז'וז'ו)

וגם אני
למדתי
להיות אמא – ממך
ואני מאד מתגעגעת
את הולכת איתי בליבי שנים…

מרגישה שקטונתי אחרי כל שנאמר אך בכל זאת מוסיפה שני ילדינו נעם ואביב, זכו להיות אצל אילת, בשנים שעוד גרנו בקרית אונו, בגללה התעכבנו שנה עם המעבר לפ"ח-כרכור, הרגשנו שאנחנו חייבים לאביב שנה אצל אילת, כי אין מקום כזה בעולם. הרגשתי שהבית של אילת הוא סוג של שלוחה של הבית שלנו מבחינת תשומת הלב והאהבה אבל עם הרבה יותר חוכמה וניסיון. כאמא ידעתי שגם אם אני אביא אותה הכי "הפוכה" בעולם אצל אילת היא במקום בטוח, שמחתי שיש עם מי להתייעץ, לפעמים האבחנה שעל הילד שלנו עובר משהו הגיע מאילת, קינאתי באוכל שקיבלו הילדים שלי שעד היום בטוחים ששעועית ירוקה ברוטב אדום וסלק הם המעדנים הכי מטורפים בעולם. בשביל נעם ואביב (וגם בשבילי) לחזור לבקר את אילת זה הכייף הכי גדול בעולם, מזל שעכשיו זה שוב קרוב.

הפקדנו בידי איילת שני ילדים, ונהנינו מכל רגע. בני הגדול יותר שכבר שנה שניה בגן של ילדים בוגרים יותר, עדיין רואה בחבריו מגן איילת את קבוצת ההתייחסות שלו, ומתגעגע מאד, למרות שלא ממש רע לו במקומו הנוכחי.
אני יכול רק להמליץ על איילת לכל הורה שטובת ילדיו מעניינת אותו באמת.
רמת האחריות, המסירות, ההבנה לנפש הילד, היא מעל ומעבר למה שתמצאו בכל מקום אחר.
מאחל הרבה בהצלחה לגן החדש ולהורים ברי המזל, שידעו שילדם מקבל חינוך איכותי באמת, והם – שקט נפשי.