השימושון

An interview with a Bear

מאת: גלית שביב

אחר הצהריים גשום במיוחד ישבתי לראיין דובה. דובים, כך נודע לי, הם החכמים שבחיות היער, ואני הצטופפתי ליד התנור נרגשת, שכן חובבת ידע חוכמה ושנינות אנוכי. הסיבה הרשמית להתכנסות המסוימת היא פתיחת סטודיו חדש, אז ישבתי, עם אף דולף ורגליים קרות, וכתבתי מפי הדובה.

– מי את?
אני הדובה הגדולה
עמליה אסתר זנד הנגבי (הנגבי זה במקרה שאני אצטרך לעברת את השם שלי)
המכונה אסתר עמלמול.
אני הדובה הגדולה המשוטטת בשמים כבר שנים רבות,
מראה את הצפון (ואני ישר חושבת על אבא שלי שניווט בכוכבים על אונייה כשעוד לא היו מחשבים, ועל אמא שלו שקראו לה עמליה).
יוצאת משנת החורף הממושכת שלי.
בתרמילי הכבד אספתי ידע וחוכמה רבים
ואותם רוצה לחלוק עם כל מי שחפץ בהם.

– מה יש בתוכו?
אמנות הציור, והרישום, והביטוי. והידע איך לשחרר את עצמי מכבלי השיפוט של הצופים ולצלול לעולם היצירה. היכולת לחבר סימבולים ולהבין סימנים אל תוך האמנות, הקעקועים והקריאה בקלפים.

– ספרי על הקלפים.
לפני כמעט 20 שנה נתקלתי בקלפים ועוד באותו ערב, פשוט מיד, הבנתי את העיקרון. הייתי צריכה עוד ללמוד את החוקים, אבל הקשר בין הסימבוליקה האוניברסלית לבין האישי היה ברור מיד. אחר כך למדתי באופן מסודר, כמו שאומרים, בשיטת דגן.
אני קוראת בקלפים מתוך גישה שבה אין פתרון מוחלט. האדם מקבל דרך הקלפים ראייה רחבה, שלפיה יוכל לבחור. בוא נפרוש את זה הכי רחב שאנחנו יכולים, אני אומרת, ומתוך הנתונים האלה נשפר עמדה. אני קוראת לזה 'הבורסה', ואנחנו מסתכלים אם היא בעלייה או בירידה ומחליטים לפי המצב. מין בחירה מאד רחבה של הדרך.
זה יותר דיון עם הקלפים מאשר הוראות או חיזוי וניבוי. או בעצם משא ומתן עם הקלפים. אני עובדת עם הבנאדם יחד, אני לא אור ותום.
אוהבת את האפשרות לקרוא בכל דבר. בחתיכות של מקלות, באבני ארץ, בקריסטלים.

– על רישום ועל ציור.
תמיד ציירתי, אבל הציור שלי לא צמח מ"רקע תרבותי". למרות שהסביבה שבה גדלתי מטבעה לא עודדה יצירה, כל הזמן מצאתי את עצמי נתקלת באמנות. אבל הייתי צריכה לבדי לחפש, לחקור, לנסוע לחוגים בחיפה. אפילו לא ידעתי שיש בצלאל. ואז נתקלתי בבחורה רוסייה בקיבוץ, שכיוונה אותי לחפש את האפשרות ללמוד. כל כך זה לא היה בתודעה שלי.
את הבחינה הראשונה של בצלאל לא עברתי. מה יקרה אם לא תתקבלי, שאלו אותי בוועדת קבלה השנייה. אז עניתי שהם יראו אותי גם בוועדת קבלה של השנה הבאה. ואז הבינו שהם לא ייפטרו ממני בכזאת קלות.
הציור בא מאותו מקום של הקריאה בקלפים, כלומר מהמצב של לא להיות מקובעת. של לתת לדברים לקרות. לתת לדבר להגיד לך. לא שאתה תגיד לחומר, שהחומר יגיד לך. להיות בדיאלוג. להיות במקום ריק, שדברים יצופו. כשאני מציירת אין לי מושג מה אני הולכת לצייר. כמו לדבר עם מישו שאתה לא מכיר. הוא יכול להיות הבנאדם הכי משעמם או ההפתעה של החיים שלך.
ובשביל להיות מסוגל לעבוד ככה באופן רציף צריך להיות מאוד מקורקע. כדי לעמוד על פי התהום הזאת ולא לפחד שדברים יוצאים נורא בנאליים או נורא רגילים או חוזרים על עצמם. לעבוד מתוך אמונה שמגיע הדבר הנכון. שגם אם אתה לא מבין מה – זה בסדר, לא קרה כלום.

– קעקועים.
כמו עם שאר הדברים, גם את זה לא ידעתי ולא ראיתי עד שלא הייתי צריכה להתחיל עם זה. גרתי בת"א, הייתי מודל עירום שכל העיר הכירה, עד גיל 33 לא ידעתי שיש קעקועים בעולם. אפילו לא שמתי לב שהשותף שלי היה מקועקע. כמו שהצפרדע רואה רק את הזבוב. רק אם משהו נע במהירות הנכונה זה נכנס לי לשדה ראייה.
ואז בא חבר וראה ציורים ואמר: וואללה, אני לא אוהב את הציורים שלך אבל את נראית לי מתאימה לקעקועים. ואז הוא שלח אותי לחבר הכי טוב שלו מגיל 16, שהיה מקעקע ידוע עם חנות בדיזנגוף.
בדיוק אז נגמרה לי הסבלנות יותר להיות מודל. הייתי כוסית-אש, חמש פעמים בשבוע בחדר כושר, הדובה היתה רק בהתהוות. אז הלכתי לעופר. וכמו שהצטלבו עינינו ידענו שמשהו קורה. השנייה הראשונה הכילה את הכל. בסופו של דבר עופר לימד אותי לקעקע ואני, שבאותו זמן למדתי הילינג ותקשור וקריסטלים וקלפים, חשפתי אותו לרוחני.
עבדתי אצלו בתור שולייה כמו פעם. ערבבתי צבעים ועשיתי קפה. ולאט לאט התקדמתי.

קודם כל אני נגד קעקועים. אני לא אעשה קעקועים למי שלא צריך. למשל לך. גם אם תתחנני אני לא אעשה לך קעקוע. את לא צריכה את זה. זה יחסום אותך, יפריע לך.
(עכשיו בגלל שאני לא מפסיקה להתעטש עמליה לוקחת לי את הכפות-רגליים בידיים שלה הרכות ומלטפת אותן בעדינות אין קץ. ואני כל מה שאני כותבת מכאן והלאה זה תחת ליטוף).
אני מאד עירנית למה אני עושה ואיפה, וידועה כמי שיכולה לשכנע בנאדם להתחרט. קעקוע זה רק אם אתה בטוח. שילחתי אנשים שלא ידעו כמה שהם לא צריכים את הקעקוע. ובמקום הזה לוקחת הרבה אחריות על העשייה שלי, כולל לתקן קעקועים לא טובים.
נכון שבבחירת הדוגמאות צריך לעבוד עם טעם הקהל, אבל גם כאן אני ממש עושה תשאול: מה אתה מי אתה מה אתה אוהב. מנסה להבין מה הראש. מודדת בכמה מקומות. מצלמת ומראה. אוהבת שאנשים לא ממהרים, לוקחים את הזמן עם הקעקוע. שיש דיבור סביב העניין. כמו לכתוב את השם שלך בסינית. מה, אנשים בסין כותבים את השם שלהם בעברית? וקעקועים של פרפרים גם כן. מה זה פרפר? פרפר כל החיים שלו הוא זחל, אחר כך הוא גולם, כל זה בשביל יומיים להיות פרפר. שווה לך? בטוח? שאנשים יחשבו על הבחירה שלהם. לא רק קישוט, גם אמירה. פרפר זה לא חופש, זה אנטי-חופש.
לא עם כל אחד אפשר לעשות את זה. ואני מקבלת את השיעורים שלי מאד חזק. אני מתעקשת והבנאדם מתעקש ואני חושבת שהוא טועה לגמרי ויש כמעט ריב ואני מפחידה אותו – ובסוף אני רואה שהוא צודק. שזה המקום שלו. אני אוהבת את השיעורים האלה.

– ומה זה יצירת חפצי עוצמה?
משהו שאני שנים עוברת דרכו, כל פעם מחדש נוגעת וצוברת כוח וידע לקראתו. זה נראה לי ההיילייט שלי. לקחת את כל הדברים יחד, האמנות והאומנות והסימבוליקה, וליצור חפץ מחומר שהוא בעכשיו והוא בכאן – אבל עם כל הנתונים הרוחניים.
בבצלאל הייתי מביאה לשיעור פיסול פסלים זערוריים, מוציאה מהכיס. מכירה את ג'וזף קורנל?
– לא.
גוגלייז הים. אחר כך יצרתי קלפים. בסיבוב אחר יצרתי 'ישמרך', או 'ישמרכות', כמו שאני קוראת להן. מין ברכת הבית כאלו.
ועכשיו הגיע הזמן להעביר את החומר הלאה. אנחנו בעידן של 'דו איט יורסלף'. מי שיבוא ליצור את חפצי העוצמה של עצמו יקבל ליווי. לא דף הוראות, אלא סקיצה כללית, שהוא יצטרך לפענח ולמלא אותה. כל אדם יצטרך לעשות חיפוש עם עצמו, של הסימבוליקה הנכונה לו. וזה דברים מאד דינמיים. בבוקר זה יכול להיות זאב ובערב קיכלי. כל אחד יצטרך להיות השאמאן של עצמו.
אני בעצם רק נוכחת, נותנת רוח גבית. וכמו עם הקלפים ועם הקעקועים – אשאל שאלות, אנסה לחפור בחומרים שיעלו, ומתוך כך כל אחד יחליט על עצמו. אני רוצה שתהיה דינמיקה של קבוצה, מפגש עם חומרים שמועצמים מעצם העבודה עימם, מתוך הריכוז וההתכוונות שמכניסים לאובייקט הקונקרטי הארצי: אבן, נוצה, לא משנה – זה מה שאתה שם שמה. זו ההזדמנות לאחד את הידע מכל התחומים ולזכך או לזקק אותם.
מתוכננים 12 מפגשים ללימוד וליצירת חפצי עוצמה. הסימבוליקה האישית בשילוב עם חומרים וידע אוניברסלי, שישתלבו לכלי קריאה, קמיעות וחפצים אישיים, שישרתו אותנו לריפוי, חיזוי והגנה.
נלמד את כוחה של המלה הכתובה, את השילוב של חומרים מהטבע עם דימויים חזותיים. נחקור את האופן שבו תהליך הכנת החפץ מטעינה אותו באנרגיה ונותנת בו את הכוח לחולל שינויים בסביבתו. וזהו.

לא הספקנו לדבר על הבובות ועל עוד מלא דברים אחרים שהיא יודעת ועושה הדובה. אבל מי שרוצה, מוזמן להגיע לפתיחה של הסטודיו החדש ולראות לבד.

הדובה הגדולה, סטודיו חדש לאמנות, קעקועים וקריאה בקלפים. נפתחים שיעורים בנושאים:
1. יצירת חפצי עוצמה – קורס שבועי.
חלק א' – יצירת ערכת קריאה אישית
חלק ב' – תיבת התכוונות, פינת תפילה ביתית
המשך יבוא…
2. רישום וציור – קורס שבועי.
3. רישומודל – מפגש פתוח פעם בחודש.
4. ואפשר לקבוע תור לקריאה בקלפים או לקעקוע.

פתיחת חגיגית ותערוכת בובות ביום שישי ה-13 (איך לא?) ובשבת ה-14 במרץ, מ-11:00 עד 16:00.

לתיאום ופרטים: עמליה, 054-4634906 | רחוב מגד, משק צוף, פרדס חנה | אימייל | פליקר | הבלוג בדה מרקר

הראה עוד

12 thoughts on “An interview with a Bear”

  1. פינגבאק: דימוי תחושתי
  2. אילנה, הטור על האנפיות כבר "עף" לעמוד השני והחשוך של מושבה חופשית. עדיין, הייתי שמח לשמוע ממך קצת יותר פרטים על המפגש שלך איתן… התוכלי לשתף אותי?

    ועמלמול, הציור באמת מהמם! הזכיר לי קצת לוחמת שוורים שיצאה מהסרט של אלמודבר.

  3. "שאנשים יחשבו על הבחירה שלהם. לא רק קישוט, גם אמירה. פרפר זה לא חופש, זה אנטי-חופש."
    אבחנה מעניינת מאוד!!! אף פעם לא יצא לי לחשוב על זה.
    אני חושב על זה עכשיו.
    וככל שאני חושב על זה יותר, אני מגיע למסקנה שמאוד תלוי איך מסתכלים על זה. אפשר להסתכל ולהתמקד ב-99% מחייו של הפרפר כזחל/גולם, ואפשר להסתכל על ה1% הטהור, היפה, הנקי, התמים…
    לא תמיד הפרפר בא במשמעות של חופש. הפרפר גם יכול לבוא במשמעות של עבודה רוחנית קשה וארוכה ולבסוף התמורה, ההארה, ההבנה. גם אם היא קצרה וברת חלוף.
    הפרפר גם יכול לבוא בקונוטציה מינית חזקה..
    אני מניח שיש לפרפר עוד משמעויות.
    בסופו של דבר, נראה לי שמה שחשוב היא התחושה והאמונה של נושא הקעקוע. הבדלים של תרבויות יכולים לתת לאותו קעקוע כ"כ הרבה משמעויות. בתרבות אחת נחש יכול להתפרש כמשהו ארסי ומסיכן, ואילו בתרבות אחרת הנחש הוא סמל להילינג או כישוף. מה אומר הפרפר עבור יפני? מה אומר הפרפר עבור קוסטריקני?
    "שאנשים יחשבו על הבחירה שלהם. לא רק קישוט, גם אמירה. פרפר זה לא חופש, זה אנטי-חופש."
    בכל מקרה, המשפט הזה נכון גם לגבי כ"כ הרבה דברים אחרים בחיים.
    חזק מאוד!

כתיבת תגובה

Close