אוכל

  • עסקית משפחתית תענוגית בגאיה

     

    כולנו מכירים את הרגע הזה ביום: סביבות שש וחצי שבע, כולם כבר עייפים ומותשים מאירועי היום ואז היא מגיעה, כל ערב באותה השעה, מתגנבת מאחור, שאלת מליון הדולר שכל בית בישראל פוגש באותה השעה בכל יום חול: "מה נאכל לארוחת הערב"?!

    ילדים מבסוטים

    כאילו שמשהו שמע את תפילותיי, נחתה על שולחני גלויה מעוצבת למשעי של מסעדת גאיה הבנימינית. אני מודה הייתי סקפטית -ארוחת ערב משפחתית, במחיר שווה לכל נפש ותפריט שנראה שכל גמדי הבית יאהבו?! הרמתי טלפון לשתי חברות טובות, העמסנו סה"כ 6 ילדים בגילאי שנתיים -11 ויצאנו לדרך לבדוק האם יש אמת בפרסום!

    גאיה, למי שלא מכיר ויודע, ממוקמת ממש מעבר לפסים של תחנת הרכבת בנימינה, באזור התעשייה המתפתח ממש ליד חנות התבלינים ולא רחוק מבורקין. גאיה נפתחה לפני שש שנים ע"י גאי בן אשר שמכהן גם כשף המסעדה והרוח שמאחורי המנות היצירתיות והטעימות שבה.

    הגענו לגאיה-שלוש אימהות מאותגרות ו-שישה ילדים וטף מרוכזים שיא, התיישבנו לשולחן אבל מצאנו את עצמנו במרפסת הסגורה והמטופחת תוך שתי דקות. מדוע אתם שואלים?! ובכן, בגאיה באמת אוהבים ומבינים משפחות עם ילדים: במרפסת חיכו לנו קוביות בגדלים שונים, צבעים, ניירות צביעה (כן יש גם הלו קיטי ובוב ספוג!), משחקי קופסא, מחשבה ומה לא?!

    בינתיים, הגיעו לשולחן המאתגר שלנו סלסלת לחמים (תוצרת בורקין!) ושמן זית עם מעט בלסמי שזכה לטעימות אמיצי הבית וקנקן לימונדה שנגמר תוך שנייה ושליש. המלצרית, שעשה רושם שהוכשרה במיוחד עבור משפחות כמונו, היתה אדיבה, חייכנית והכי חשוב-סבלנית-ספרה לנו על התפריט המשפחתי:

    העסקית המשפחתית של גאיה כוללת סלט ירקות, לחם וטחינה ועיקרית לבחירה. כל מנות הבשר יוצאות בליווי תוספת לבחירה: אורז / פירה / צ'יפס / סלט ירוק / סלט עגבניות. המחיר:  45 ₪ למבוגר 35 ₪ לילד.

    מתוך המנות המוצעות לבחירה, אנחנו טעמנו את לביבות כרישה ופרמז'ן בליווי סלט עגבניות ויוגורט, מנגולד ממולא בבורגול ואגוזים מוגש עם רוטב יוגורט, סלט חזה עוף צלוי עם חצילים ופלפלים קלויים, נקניקיות תוצרת בית בליווי שוקרוט, המבורגר גאיה – 220 גר' בשר בקר טחון טרי ו-שניצל ביתי אמיתי אה כן, וכמובן-פסטה…

    סלט ירקות קיציתוך שניה מרגע הגעת האוכל לשולחן, השתרר שקט מופתי שבישר על דבר אחד בלבד: הנאה צרופה. הגמדים כולם וגם אנחנו, שלוש אימהות רעבות, עייפות וחרדות קלות-לעסנו ובלסנו בהנאה רבה (תוך כדי עשיית "פו" ונסיון נואש לנגב פנים מוכתמות). האוכל היה מעולה, האוירה היתה נינוחה ורגועה, למרות שהמסעדה היתה מלאה הרגשנו בבית, כן גם הילדים.

    ניכר שבגאיה השקיעו מחשבה לגבי משפחות שמגיעות לאכול עם ילדים. העסקית המשפחתית משתלמת במיוחד ועכשיו אפילו עוד יותר, כי התווספו להיצע גם מנות מתפריט הקיץ החדש. לא פשוט ואפילו קשה, למצוא מקום שנותן למשפחה עם ילדים להרגיש כשווה בין שווים ומתייחס בכבוד ובשמחה לקטקטים והוריהם, אני שמחה לעדכן שמצאנו את גאיה מקום מושלם לארוחת ערב משפחתית, טעימה, משתלמת ונעימה. אין לנו ספק שעוד נחזור!

    לתפריט המשפחתי >

    להזמנת מקום >
    גאיה – ביסטרו בנימיני, רחוב האמן 1 פינת הטחנה א.ת. הרכבת , בנימינה | טל': 057-9441504 | דואר אלקטרוני : gayarest@gmail.com
    העסקית המשפחתית מוגשת בימים שני עד חמישי מ- 17:00 -19:30 | המסעדה פתוחה בימים שני עד שבת, בשעות 12:00 – 22:30.


    להגיב
  • פאב חדש בכרכור – החסידה

    [רואי עמנואל]

    אני זוכר את הפעם הראשונה ששתיתי בירה. הייתי בן 13. נסענו לפסטיבל עכו אבי ואני לראות איזו הצגה. היתה לנו חצי שעה לשרוף אז אבא שלי הביא שתי בירות גולדסטאר מהחבית ועשה איתי לחיים. מאז הכוכב הזהוב הזה מלווה אותי בנאמנות והצטרף היטב לאהדתי לכדורגל.

    "גולסטאר בבקשה" אמרתי לבחור החביב שעמד מאחורי הבר של ה-Stork, הפאב החדש בכרכור. "אין מצב", ענה לי להפתעתי. "אתה חייב לנסות בירה חדשה שאתה לא מכיר…". והאמת, כשאתה נמצא במקום על טהרת מבשלות הבירה הישראליות, באמת כדאי לנסות משהו אחר. טעמתי שבעה מתוך תשעת סוגי הבירות הישראליות שהיו שם ובחרתי לבסוף במלכה האדמונית. ישבתי לי בפאב מעוצב כמו פעם והתענגתי לצלילי פרל ג'ם. סוף סוף פאב אמיתי ליד הבית!

    הברמן היה איתי דור-און (31), בעלים שותף יחד עם אלעד זהבי (33), שאחראים גם על "החסידה", שם הצליחו לתת חווית אורח הרבה יותר מלאה מעוד דוכן שווארמה. שניהם מטפלים בהכשרתם (נטורופת והילר), כמו הנשים שלהם שהובילו להיכרות ביניהם (כל הארבעה למדו ברידמן).

    ועכשיו פאב. אפלולי ובעל אופי. עם המבורגרים מצוינים והרגשה של טקסס. "אנחנו רוצים שהמקום יהיה בית לרעיונות, בית לאומנות ולדברים חדשים. שהמקום יעזור לפתיחה של התודעה (אחרי שתי בירות "הדובים" זה קל מאוד) ושאמנים מכל הסוגים יוכלו להציג מרכולתם אצלנו" אומרים הבעלים החביבים. חשוב להם לציין שהבירות אצלם לא מפוסטרות (יותר בריא) ושהם מתכננים להגיע ל-13 ברזים של בירות מהחבית וסה"כ 70 בירות ישראליות! הבירה נמכרת בגדלים המוכרים (חצי ושליש) אבל גם בכוס טעימה של 180מ"ל למי שנוהג לא להתחייב… הם מבטיחים גם המבורגר צמחוני ושלל הפתעות ותכניות בקרוב (כמו כוס טייק אווי של בירה מהחבית).

    logo

    המייסדים 26,כרכור (צמוד לשווארמה "החסידה"), 04-6277789

    בימות השבוע הבר פתוח מ-12, מ-19 פועל המטבח של הפאב. בשישי עד 16:00 (שישבת סגור)

    במקום Wi-Fi

    stork

    משחקי ספורט על מסך ענק

    הופעות ושאר אירועים

    חדש! שווארמה צמחונית!!


    להגיב
  • בופה פתוח כל שישי בקפה המושב

    בבוקר קפצתי להיפגש עם אסנת.
    אני מכניסה ראש למטבח הגדול והמתוקתק שבקפה המושב החדש. טבח נחמד מחייך ומזמין אותי לחפש אותה בחדרים הפנימיים.  אני חולפת על פני המזווה הגדוש ודרך דלת צדדית רואה אותה עומדת בחוץ ומתבוננת בשקט במשהו שנמצא על הרצפה: יונה פצועה.  היא בוהה בה בעיניים טובות ומשדלת אותה לשתות מים. מחכה יחד איתה, מיטיבה לה את זוית הלגימה.

    אסנת קדם, קפה המושב החולמנות המדברית והעמלנות של עסקי ההסעדה הם שני ניגודים שאסנת קדם מצליחה כבר שנים לחבר בכישרון. לא יודעת איך היא עושה את זה. "אני אוהבת לנהוג, לבשל, וספרים", היא אומרת בפשטות, ועושה.
    שש שנים עברו מאז המפגש ההוא, בקפה המושב הישן, שהיה פינת חמד כרכורית ונסגר, כמו הרבה דברים יפים שהחוק המקומי טורק.
    אבל אסנת, נשמה חופשית, ממשיכה לזרום.
    אחרי הסגירה היא נסעה לסיני לכמעט שנה, חיה בחושה משלה ובישלה לקהל בני מזל מצומצם שהעיז להיכנס לחצי האי האהוב. עד היום אגב, היא על הקו: שלושה שבועות בישראל שבוע בסיני. טבחית בצבא השלום.

    קפה המושב החדש קיים כבר כמעט שנה. התפריט אותו תפריט, הבשלנית אותה בשלנית, המוזיקה מצויינת והמלצרים מרגישים בבית. רק התפאורה השתנתה: במקום רחוב נחבא בכרכור, עכשיו זה הרחוב הראשי של פרדס חנה. יותר שולחנות, יותר מרפסת, דומה ושונה. אבולוציה של מקום.

    ביום שישי לפני שבועיים עברתי כאן לטייק אוואי של קפה וקוראסון. על שולחן גדול צמוד לבר היה מונח בופה מעורר תיאבון: מאפים, פשטידות, סלטים, פנקייקים קטנים, צלוחיות עם רטבים וממרחים, חמוצים, ריבות ביתיות,  גבינות, נקניקים, לחמים טובים.  מסתבר שבשבועות האחרונים רץ כאן בופה שישי מטורף ומפנק לבוהוריים. אפשר לשבת במרפסת על ספסל כריות, להנות מהרוח הטובה שמול הואדי ולדמיין שאתם במלון בסיני.
    החל מהשבוע תצטרף לבופה התרחשות נוספת: על המרפסת יתקיים  שוק קטן של יד שניה – בגדים,  ספרים וגם תכשיטים שמעצבת לולה, מלצרית הבית. אתם מוזמנים להציע את מרכולתכם בתיאום מראש: 054-7843143

    בופה פתוח כל יום שישי: 55 ש"ח לאדם.
    בשאר השבוע ארוחה זוגית מלאה מתבשילי הבית של קפה המושב, כולל תבשיל עם 2 תוספות ושתיה: 80 ש"ח לזוג. שעות מאושרות ממשיכות לרוץ בקפה המושב כל יום מ- 16:00 עד הלילה: המבורגר ביתי גדול בלחמניה, עם צ'יפס ובירה בצד, ב- 35 ש"ח בלבד. שווה!

    בשבת ניתן להזמין ארועים עד 80 איש ביד רחבה ובהרבה אהבה.

    קפה המושב , המעלה 34 פרדס חנה | טל' 04-6370476 |  052-6458007 | 052-3393886 | אימייל | לפייסבוק 


    להגיב
  • כוורת ביתית כחיית מחמד

    [מאת: מאשה דולב]

    לגדל דבורים בחצר, הייתה החלטה ספונטנית. מסקרנות לשמה, הלכנו (אריה ואני) ללמוד דבוראות (פעם קראו לזה כוורנות). פגשנו את פרנק, איש מופלא, שהיה לנו למורה והיום חבר והוא זה שהדביק אותנו בחיידק האהבה לדבורים.

    מחד נחשפנו לחיים המופלאים שבכוורת ומאידך למדנו שבעולם ישנה בעיה קשה של העלמות דבורים.

    דבוראי בכרכורדבוראים עומדים חסרי אונים מול תופעה שכוורות מתרוקנות והדבורים נעלמות. הסיבות לא ממש ברורות, מה שידוע שצמצום שטחי הבר, שהם שטחי המרעה שלהן, ריסוסים בשטחים חקלאים ואפילו בפרדסים (הזקוקים לדבורה להאבקה), לא מקלים על חיי הדבורה. ישנה גם השערה שהשפעת האנטנות הסלולאריות גורמת לשיבוש במנגנון הניווט של הדבורה. חקלאים מודאגים חוששים מירידה ביבולים של הדרים, אבוקדו, ליצ'י, מנגו, נשירים למיניהם ירקות ופירות (אבטיח, מלון, תות שדה), צמחי תבלין ועוד, שתלויים בהאבקה. בארה"ב כיום חקלאים משלמים לדבוראים בעבור הצבת כוורות במטעים, כך נודדות כוורות, אלפי ק"מ ממקום למקום.

    בשנים האחרונות, תוך כדי ניסיונות להתגבר על הבעיה, החלו לגדל דבורים בשטחים עירוניים, על גגות גורדי שחקים, במרפסות, בחצרות אחוריות ומי יודע אולי בעתיד אפילו יעמידו כוורות בכיכר העיר… צמחיה עירונית, עצים, צמחי תבלין ופרחי נוי, עשויים להיות כרי המרעה העתידיים לחיזוק אוכלוסיית הדבורים. כך תיחסך מהכוורת החשיפה האינטנסיבית לריסוסים קטלניים. גם בורות ופחדים וחשש מעקיצות (או מאלרגיה לעקיצות) מעמיד את הדבורים בסכנה. לא אחת כשנתקלים באזורינו בנחיל דבורים, מיד מוזעק מדביר לרסס ולחסל את הנחיל.
    כוורת היא חיית מחמד, הדורשת תשומת לב, חום ואהבה, כמו כל בעל חיים שגדל במחיצתנו
    . הכוורת היא יצירה מושלמת של הטבע, סופר-אורגניזם מגובש וחכם. נחיל הדבורים היא ישות מורכבת הגדולה מסכום חלקיה. מהבנת החכמה וההרמוניה של עשרות אלפי הפריטים החיים בתיאום, בשיתוף ובחוסר אנוכיות, פותח צוהר ללמוד את נפלאות הבריאה.

    אם נרצה זוהי מונרכיה דמוקראטית כשכל נתין בה מוכן בכל שעה להקריב את חייו על מזבח השרות עבור הכלל. למלכה תפקיד מוגדר, להטיל ביצים. בשיא העונה כ-2000 ביצים ליום. מלכה נחלשת, מוחלפת בחדשה, ההחלטה להפיל את המלכה מוטלת על כתפי הפועלות. הדבורים מלמדות אותנו שיעורים אינסופיים, על שיתוף, על חיי קהילה, על אחריות. ההתבוננות בעונות השנה, כיום, אינה רק על שינויי קור או חום, גשם או שמש. כל עונה מביאה עימה צרכים שונים לכוורת, קצב משתנה, ריחות ופריחות, חלקן אהובות על הדבורים ואחרות לא. כמובן זה משפיע על השיקולים בבחירת שתילים או עצים. קיומם של יצורים בבית, הניזונים מצוף, נלקח בחשבון.

    הדבורים מצטרפות למערכות התומכות בסביבתנו. כמו הקומפוסט הבונה אדמה עשירה מתחת, עושה הדבורה את מלאכת ההאבקה ממעל, הפאפיות, התפוח, האבוקדו הליצ'י הירקות והתבלינים, זוכות לתמיכה מקרוב. כבר היום, אחרי שנתיים עם כוורות בחצר, ניתן לראות עלייה בכמות הפרי על העצים שאצלנו.

    דבש בכוורת יש כל השנה, זהו מזונה של הדבורה. באביב, כשהפריחה מרובה, מתמלאת הכוורת בשפע של דבש. זו העונה, שבדחילו, אפשר לקחת ממחסני האוכל שלה מעט גם עבורנו.
    בשל מידתה וצפיפותה של החצר האחורית שלנו, העמדנו את הכוורת מתחת לחלון חדר השינה, בשולי השביל החוצה את החצר, השנה הוספנו כוורת שנייה ממול. למי שתמה על הבחירה להעמיד כוורות בגינה, בקרבה פיזית לשביל ולחלון, אנחנו מספרים על התהליך המואץ של עיור באזור המגורים שלנו, פרדסים ושטחי בר נעלמים בקצב מסחרר. לכן גידול דבורים בתנאים אורגניים, ללא תוספות כימיות לכוורת, זוהי לדידנו שליחות.

    המפגש של מבקרים עם הכוורות, מעורר בתחילה רתיעה וחשש, במהרה מוקסמים הם מהסיפורים ומההתבוננות בכוורת. אם נצליח לשנות מעט עמדות ודעות מוטעות לגבי דבורים – זה חלקנו.

    אריה בחצר הבית עם הכוורת

    [אריה והכוורת הביתית, בחצר משק דולב בכרכור]


    להגיב
  • הפנינג אומנות למען ילדי משאלת לב

    אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין"
    אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה;
    אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס;

    אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף – אז יש לו כפית" [עמוס עוז]

    עמותת "משאלת לב" נוסדה בישראל ב1996 ומאז ועד היום הגשימה מאות רבות של משאלות לילדים החולים במחלות מסכנות חיים.
    לפני 30 שנה, קבוצה של אנשים סייעה להגשים חלום של ילד אחד, מאז ועד היום הוגשמו למעלה מ200,000 משאלות.
    בזכות האנשים, בזכות האהבה, בזכות המודעות, בזכות הנתינה, בזכות ההבנה שכולנו אחד.
    המשאלה הראשונה של אותם ילדים היא קודם כל להחלים,להיות בריאים ולחזור לחיים.

    "משאלת לב" מגשימה להם את המשאלות השניות שלהם, את החלומות הכמוסים והמרגשים שלהם מתוך כוונה טהורה, להעניק להם תקווה, כוח ושמחה.
    אז מה נותר לעשות?
    THINK GLOBAL, ACT LOCAL
    פשוט לקום ולעשות. גם כשזה לא פשוט.

    ב13.04 ביום שישי, החל מ9:00 בבוקר, ב"ראגה" בפרדס חנה
    למעלה מ-40 יוצרים נאספים יחד כדי לפתוח את הלב ופשוט לתת.
    לצד האומנים, תוכלו להנות מאוכל משובח, שתייה ומוזיקה מעולה.
    לקראת 16:00 תעלה
    dj mika
    לסט מרגש עד השקיעה ותחתום את היום הזה.
    יום שכולו למען ילדי עמותת "משאלת לב".

    הגשמת החלומות שלהם תתאפשר בזכותך, בזכותכם, בזכותנו כי בלעדינו אנחנו אבודים.
    השליחות היא שלנו- כל מי שאהבה בליבו.
    הלוואי ותמיד תהיה לנו הזכות להגשים משאלות של אחרים ולהאיר להם את הדרך.

    מוזמנים באהבה לאוונט בפייסבוק

    לשאלות, עזרה, הערות והארות

    תודה!


    להגיב
  • אמנים במושבה 2012 – הרבה חדש!

    אמנים במושבה פרדס חנה כרכור!
    100 אמנים, שלושה ימים, חגיגה של צבע וחומר
    זו השנה ה- 14 ברציפות.
    חמישי שישי שבת 29-31/3/2012
    חמישי ושבת: 10:00 עד 22:00
    שישי: 10:00 עד 17:00

    המון יצירות מקוריות וכיף אחד גדול!
    לאתר האירוע 
    | לאירוע בפייסבוק
    לקבוצת האמנים במושבה, עם עדכונים אישיים מחדרי העבודה והתצוגה..

    האמנים, כולם תושבי המקום, יציגו ציורים, אמנות שימושית, הדפסים, פסלים, עבודות קרמיקה, זכוכית, פלסטיק, טקסטיל, צורפות ותכשיטים, עבודות עץ, אופנה, חפצי נוי ועוד. האמנים מציגים את עבודותיהם בכל רחבי המושבה.

    השנה החליטו אמני פרדס חנה כרכור לחבק את האומנות האתיופית, ובמתנ"ס פרדס חנה תוצג תערוכה מיוחדת תחת הכותרת "בנדאליי" (ביחד). בתערוכה יציגו אמנים אתיופים מקומיים אמנות אתיופית מסורתית: קרמיקה, סלסילות קש ורקמות מיוחדות. סביב התערוכה ייערך גם קוקטייל הפתיחה של האירוע.

    אמנים במושבה

    אירועים מיוחדים:
    שירז אריאל תתארח בסטודיו שיהר עם מהדורה מיוחדת של כתבי מאיר אריאל עליו השלום.
    (חמישי ושבת בשעות 10:00-20:00 ובשישי עד 16:00).

    מוזיקה ואופנה במיקס גרובי – בסמוך לואדי, ברחוב הגפן יהיה ממש ממש כיף ! ! שתי מעצבות מקומיות וייחודיות Duende ו Michella, נפגשות (שוב) באמנים במושבה, הפעם בחצר שבואדי. בגדי נשים במיטבם. מוזיקה סביב השעון כולל במה פתוחה (לכל חפץ וללא תיאום) לכל אורך שעות הארוע… ו – ביום שישי – הופעונת של ש ר ו ן ע ז ר י ה בשעה 16:00 אשר תציין גם את קבלת השבת. יהיו עוד הופעות מפתיעות נוספות.. לפרטים נוספים >

    הקרמיקאית הדס שלום (אמנית מס' 89) יצאה לחקור את סוד הקסם של חגיגת האמנות המקומית, וככה היא כותבת:

    100 אמנים!!!
    כן, מאה אמנים משתתפים השנה. אמני זכוכית, ציירים, קרמיקאים, תכשיטאים, מעצבות אפנה צלמים … זו השנה ה 14 שאמני פרדס חנה כרכור פותחים את הסטודיואים שלהם לקהל הרחב, ומוכרים איש איש את יצירותיו.

    לי זו השנה השלישית כמשתתפת. לפני זה גרנו בעין עירון, שאמנם זה פה מעבר לסיבוב – אבל עדיין מועצה אזורית אחרת, אז לא יכולתי לקחת חלק. הייתי בצד המסתובב, המתרגש והסקרן. מנסה להספיק כמה שיותר.
    חשבתי על זה שיש אנשים שבאים כל שנה, מפרגנים, קונים מסתובבים ונהנים. ואם תחשבו על זה רגע, זה די מדהים שהקונספט הזה עובד עדיין כל כך נפלא.

    אז מה מושך את האנשים אלינו שנה אחרי שנה? חשבתי עלי- בימים שהייתי בצד המסתובב והקונה, מה גרם לי לצאת מהבית וללכת שוב לבתים הפתוחים?… והתשובה הראשונה שעלתה לי היתה הסקרנות ללכת ולראות מה חדש ?!
    המחשבה על זה שבמשך כמה חודשים, עשרות אומנים יוצרים, מתכננים, מעצבים, גוזרים, תופרים, שורפים, מרפדים, מדפיסים ועוד ועוד סיקרנה אותי והוציאה אותי לבתים הפתוחים…
    …התקשרתי לכמה חברות אמניות שמשתתפות גם הן ב"אמנים במושבה" ושאלתי – מה חדש? מה יהיה אצלכן השנה שלא היה בשנים הקודמות? להמשך קריאה >>

    אז היכנסו לאתר, סמנו שבילים מעניינים  וצאו באביב היפהפה הזה לקטוף את פירות היצירה שמסחררת פה את האויר כבר חודשים.


    להגיב
  • שוק אורגני מקומי כל יום שישי בירוקה

    ב"ירוקה" תמיד חלמנו על שוק איכרים פתוח.
    יש לנו חצר ענקית וכבר לפני שנים נטענו בה עצים
    כדי שיום יבוא…עכשיו בא!

    מיום שישי הקרוב (30/3/2012) ובכל יום שישי בין 9:00 ל 12:00 יבואו החבר'ה של משק הר פרחים מעופר, עם ירקות שנקטפו בבוקר וגבינות עזים שהם מכינים בעצמם, וימכרו את התוצרת בשוק פתוח בחצר הירוקה. המחירים הם המחירים של המגדל ללא פערי תיווך. שוק איכרים אמיתי!

    אנחנו מזמינות אתכם לבוא עם התוצרת הביתית שלכם
    ריבות, מאפים, ליקרים, גלידה אורגנית, תולעי קומפוסט – להציב דוכן, כדאי גם שמשיה, ולמכור או להחליף עם כל המעוניין.
    אין דמי השתתפות, אך יש לתאם מראש עם מיטל 054-2460708 או נועה 054-2460707 או בחנות 04-6377508 והנה המייל שלנו.
    (ליום שישי הקרוב יש כבר גלידה טבעית של חיימקה, קרשי חיתוך עבודת יד, יין של צביקה, כנראה פרחים, בהמשך יהיו גם שתילים…).

    ואגב אוכל, קהילה ומקום –

    את טור הפרידה של "דברים שאוכלים מכאן", הקדיש השבוע אורי מאיר צ'יזיק למפגש עם שי אביבי. השניים הסתובבו ברחובות פרדס-חנה-כרכור ללקט צמחי בר למאכל מהגינות, ביצים מהלול הביתי, מזון מהיצרנים ומוצרים מקומיים מהחנויות הקטנות של האזור:

    שי אביבי ואורי מאיר צ'יזיק בירוקה. צילום: אסף רונן
    שי אביבי ואורי מאיר צ'יזיק בירוקה. צילום: אסף רונן

    לאט-לאט התחילה להיבנות בראשנו הארוחה המיועדת וגם שקענו בשיחות על תזונה מקומית, איכות סביבה וכלכלה. הסכמנו שהכול מתחיל ונגמר בשאלה איך אדם משקיע את הכסף שלו.
    שי אמר לי: תחשוב כמה כסף כל אחד מאיתנו מוציא ב-50 השנים (בערך) בהן אנחנו קונים לעצמנו אוכל, אנחנו משקיעים סכום עצום.

    עכשו זה בידיים שלנו להחליט להסיט את ההשקעה הזו לאפיקים שתומכים בקהילה, בסביבה ובבריאות. אחרי ההחלטה הזו אפשר להתארגן כקבוצה, אבל ההחלטה היא קודם של כל אדם יחיד ושל כל משפחה.

    הגיע הזמן שאנחנו, המשקיעים של המשק הישראלי, נחליט להשקיע את הכסף שלנו בכלכלה המקומית, במוצרים שתומכים באדמה ומטפחים אותה, ובמוצרים שמפרנסים את חברינו ושכנינו. אנחנו מחליטים לפרנס את מי שחי סביבנו, קונה גם הוא מאיתנו ומשקיע את כספו בקהילה המשותפת שלנו. השקעות כאלה שוות לנו הרבה יותר מאשר קנייה של מוצרים זולים בסופר. [להמשך קריאה].

    הירוקה – מזון ומוצרים מהטבע, המושב 29 כרכור. פתוח כל יום 09:00 עד 14:00 ומ- 16:00-19:30 ובשישי 09:00-14:30. טל' 04-6377508. לפייסבוק של הירוקה >


    להגיב
  • שישי נשי רב חושי בבית לבנדר 23/3/12

    שישי נשי 2012

    [מאת: טלי מצליח, בית לבנדר]

    בשבוע שעבר חגגנו את יום האשה הבינלאומי.
    אז יצאתי לחיפוש קצת יותר מעמיק על מה החגיגה ולמה, ומסתבר שמה שאנו מכירות היום כיום האשה החל כבר ב-1907 וכונה בעבר יום הפועלות. יום זה נועד לקדם שיוויון זכויות לנשים ולהוקיר נשים על תרומתן לשלום העולמי.
    אמנם זכות הצבעה יש לנו אבל עדיין כולנו מרגישות שעוד ארוכה הדרך לשויון הזדמנויות.

    לפני שנתעסק בשלום העולמי המיוחל, כדאי לעצור לרגע להתבונן ולהבין ש”השלום מתחיל בי” איננה סיסמא סתמית. חלק מהאפשרות שלנו לשלום פנימי קשורה ביכולת לממש את הרצונות והצרכים האישיים יחד עם היכולת להתפרנס בכבוד.

    גם היום, 105 שנים אחרי, יש בנו מהפועלות. כמעט כל אחת שאני מכירה מנסה לשלב בין הצרכים של הילדים לדרישות החברה, בין מה שהיא חושבת שצריך להשקיע במשפחה לבין מה שעליה להשקיע במקום העבודה, ויש גם המחוייבות להתפתחות האישית, להשקיע בתחביב, אולי להקים עסק, אולי ללמוד סופסוף את מה שעושה לי טוב ולעשות כושר ולשמור על קשר עם חברה,

    ולחייך.

    עם הידיעה שיש לפנינו עוד דרך, אנחנו רוצות לחגוג את מה שיש לנו היום. את החיבור לעצמי, את היכולת ליצור, את היכולת לנהל בו זמנית כמה תחומים, את היכולת להרעיף אהבה, את הנתינה וההזנה, את החיבור לעולמות גבוהים באופנים שונים.

    גם נשות לבנדר כל אחת בדרכה עושה בבית לבנדר חלק אחד, בבית חלק אחר ובמקביל מפתחת תחום עיסוק נוסף וזוגיות – אז חשבנו לקחת הפסקה ולפרגן לנו הנשים באשר הן כי רב המשותף, נעים להרגיש את זה ופשוט כי אנו ראויות.

    ביחד עם עוד נשים מקסימות אשר כל אחת עשתה דרך ייחודית פיתחה תחום והקימה עסק זעיר ואיכותי בהשקעה של הרבה אהבה, למידה ארוכה ומעמיקה. אנחנו מזמינים אותך למפגש נשי רב חושי עם נשים מכאן שעושות נפלא כל אחת בתחומה.

    מוזמנות לחגוג את הנשיות והאמהות במגוון טיפולים, סדנאות, דוכני מכירה ואוכל משובח..

    בין הטיפולים אנו מציעות דיקור קוסמטי לפינוק והתחדשות העור, רפלקסולוגיה, פתיחה בקלפים, נומרולוגיה,איפור תספורת ועיצוב גבות…

    סדנאות של מיטב המנחות בתחומי יוגה, דמיון מודרך ו- voice dialogue

    בגדי מעצבות לנשים במידות גדולות וקטנות, אקססוריז בדיוק כמו שאנו אוהבות, ערכות צבעוניות ליצירה עם הילדות (והילדים)

    כלי קרמיקה מתנורה של המעצבת גלית… ואם כבר תנור אז אוכל צמחוני מגוון וטעים לאללה מהמטבח של רותי.

    פינת קפה/תה לשירותכן, בקיצור כל מה שאת צריכה לפינוק וחגיגה עבורך.

    המחירים סמליים.

    אז מי תהיינה איתנו?!

    דיקור קוסמטי -אסתר רוזנבאום – עוסקת מזה 15 שנה בתחום הריפוי האלטרנטיבי, דיקור קוסמטי הינו טיפול סיני אנטי אייג'ינג רב עוצמה, המשפר את מראה עור הפנים באופן משמעותי ומטפל בבעיות עור רבות.

    רפלקסולוגיה – חגית מנדרובסקי – מטפלת הוליסטית ומלווה תהליכי צמיחה במקצועה, מעסה, רפלקסולוגית ומטפלת בקשיי למידה ותפקוד על פי שיטת אלבאום.

    נומרולוגיה – טל פק-רויכמן – מטפלת בתנועה, יוצרת רב תחומית, מנחה להגשמת היעוד. באמצעות הנומרולוגיה ניתן לפתוח צוהר להתבוננות על מפת הדרכים של האדם, לשיעור המרכזי, לאתגרים ולהזדמנויות למימוש היעוד.

    קריאה בקלפים – פנינה בן דוד איבחון וייעוץ אלטרנטיבי דרך קלפי הטארוט וקלפים נוספים מלאי השראה לקבלת מסרים והכוונה.

    תספורת/איפור/עיצוב גבות – סיגל ניר – בתספורות של סיגל יש כמו חתימה אישית – מין פינה כאילו מרושלת, אבל מאוד מכוונת ומתאימה בול לראש המסתפר. ולא רק תספורות היא עושה, גם גבות וריסים, פדיקור ומניקור רפואי, ייעוץ איפור, ועוד משהו כיפי ביותר: עיסוי לראש, לצוואר ולכתפיים, שכולל טיפול הזנה אינטנסיבי לשיער.

    יוגה מדיטטיבית – מיכל באומן מורה מוסמכת ליוגה משנת 1997 בעלת דיפלומה ממרכז קריפלו ליוגה , ארה’’ב דיפלומה ממכון וינגייט בשיטת ויני יוגה והשתלמויות בהודו ובישראל בתחום היוגה והמדיטציה. תרגול יוגה מדיטטיבית מעניק מרחב שקט וזמן איכות המזמין בריאות, שלוה פנימית, חיזוק וגמישות, איזון מנטלי, וחידוש אנרגיה .

    וייס דיאלוג – עמית שגי – 'וויס דיאלוג' היא גישה פסיכולוגית, עמוקה, יעילה ובטוחה, שמאפשרת לנו להכיר באופן אינטימי את חלקי הנפש שמרכיבים ומפעילים אותנו.חלקים אלו כוללים צדדים יצירתיים, ביקורתיים, פרפקציוניסטיים, לוחצים, רגועים, מנהיגים, ילדים פנימיים ועוד שפע אדיר של דמויות ואוצרות..זו הזדמנות לחוות את עצמנו בצורה חדשה ומרתקת, אשר יוצרת קבלה עצמית שלמה יותר.

    דמיון מודרך – איריס סמסון – מנחת קבוצות לדמיון מודרך ומודעות כ18 שנים, בוגרת כלכלה ופסיכולוגיה, פסיכודרמה והתמקדות, ועוד…דמיון יש לכולנו האם אנו יודעות איך לממש יכולת זו ליצירת בריאות טובה יותר? נלמד להיעזר במילים, נתרגל הקשבה לגוף ושיפור יחסינו עמו. הזדמנות לקשר מופלא וחדש עם עצמנו, קשר שלא תמיד היינו מודעות לקיומו.

    יצירה ואקססוריז – יפעת קייטס – אומנית רב תחומית, בעלת סטודיו לאומנות לילדים ומבוגרים בקיבוץ ברקאי, יוצרת בעיצובים בנייר, בד, שילוב חומרים, תכשיטים, תיקים והרבה דברים צבעוניים ייחודים. יפעת תתארח בלבנדר עם אקססוריז בעבודת יד, וערכות יצירה מקסימות לזמן של איכות וכיף עם הילדים…

    קרמיקה – גלית גולדור – מעצבת ויוצרת כלי קרמיקה יפייפיים בעבודת יד בצבעוניות רכה ומלטפת המשדרגת כל אירוח… כי בכלים האלה האוכל כבר מרגיש טעים יותר 🙂

    PiPA – מיכל הראל – למיכל הראל נמאס לצאת לשופינג ולחזור בידיים ריקות. ככה זה כשאת לא בדיוק בטווח המידות הקטנות שרוב החנויות והרשתות משום מה מתעקשות להחזיק. אז בהעדר פתרונות אופנתיים שווים, החליטה מיכל להפשיל שרוולים, לייבא בגדי מעצבים סקנדינבים יפהפיים, איכותיים ומעוצבים במיוחד לחמוקיים נשיים ובכך ליצור פתרון אופנתי ושווה לנשים שמידותיהן 42+

    המטבח של רותי – רותי שליט – עסק ביתי לבישול אוכל איכותי, טעים ובריא. האוכל מבושל עם חומרים טריים וללא כל תוספי טעם ושימור. המטבח של רותי מכין אוכל לאירועים ולמשפחות אשר מעוניינות באוכל מזין וטעים עבורן (ואין להן זמן, כח או ידע להכינו בעצמן).

    המחירים לטיפולים ולסדנאות הם סימליים:

    סדנאות- על בסיס דאנא (תרומה), תהיה קופסא במתחם הסדנא,והכוונה שכל משתתפת תשלם כפי שהיא מרגישה ללא מחוייבות.

    טיפולים 20 ש"ח ל- 20 דקות. (קריאה בקלפים 30 ש"ח ל-15 דקות)

    תספורת ואיפור בתיאום עם סיגל.

    לטיפולים ולסדנאות מומלץ להירשם מראש באתר לבנדר או בטלפון 077-2127172.
    בין הנרשמות באתר ובטלפון אשר תגענה לאירוע תוגרל ערכה מפנקת ובריאה לטיפוח עור הפנים. הקדימו להירשם…
    לרגל האירוע מבצע מפנק על מוצרי לבנדר: מוצר שני ב-30% הנחה!

    להתראות בשישי נשי בלבנדר, 23/3/12, הנעורים 54 , כרכור. לאתר >


    להגיב
  • ביג צ'יינג'

    שבת בצהריים. פרדס חנה כרכור מנומנמת כמו עיירה במערב הפרוע . אם רוצים לאכול בחוץ בלי לנסוע קילומטרים צריך להגיע לזכרון נגיד, תלוי מה מתחשק. בדרך אנחנו רואים את הביג פתוח. מחמם מנועים לקראת הנחיתה מחר. ארומה פתוח ויש שם אנשים.

    חלליתבדרך חזור אנחנו נכנסים לעשות סיבוב במגרש החניה וזה מוזר, כל כך מוזר. לא טוב או רע או בעד או נגד. פשוט מוזר. כמו איזה חללית שנחתה מתרבות אחרת, צרכנית מאוד, ואיתה נחתו מותגים מותגים, המון בבת אחת. המקדונלדס פעיל וככה גם ארומה וקסטרו ובי גוד, וטו-גו, וחנות צעצועים ענקית ורשת סושי, ורמי לוי ענקי, ואנשים שיושבים ואוכלים שניצלונים וגלידה.

    בבת אחת, כמו האביב, נפתחו הביג והמרכז המסחרי החדש ביובלים, שבו טרם ביקרתי.וכל זה במושבה שעד עכשיו לא היתה בה חנות ספרים, שאת בתי הקפה אפשר היה לספור על אצבעות של יד אחת (ספרתי)  ואת הבגדים למדנו להחליף, או לקנות בחנויות מקומיות, בעסקים קטנים ואישיים. פתאום רק בביג עוד שני בתי קפה, אולי יותר, גלידריה ומסעדה, ובמרכז החדש ביובלים יש עוד כמה מקומות בילוי חדשים. זה כאילו שלקחו את גן שמואל ועשו לו קופי פייסט לתוך פרדס חנה. הוא עוד בניילונים אבל עוד מעט נפשנו הסתגלנית תתרגל אליו כמו היה נקודת חן, כתם שמש, ולא איבר שלם שהונחת תחת שדה כרות (מה היה שם קודם?).

    ליד הירקות בסופר אלונית שמעתי על שעות הפתיחה של הסופר החדש ההוא ועל המבצעים בסופר החדש ההוא, ואיפה כדאי, ומה ההבדל, וזה פשוט פשוט פנטסטי. פנטסטי במובן פנטזיה. שינוי רזולוציה עצום בתוך מרחבים מוכרים.

    וזה עוד לפני שדיברנו על האם כל זה יעבוד או לא יעבוד בשבת.


    להגיב
  • פרידה מהקואופרטיב האורגני בכרכור

    [מאת מאשה דולב]

    כמו בכל יום חמישי, ארגזי הירקות גודשים את המדפים, וריח טרי של מלפפונים וחסות, פטרוזיליה וכוסברה, ממלא את החלל. צבעי העגבניות, הפלפלים האדומים והצהובים, החצילים והמלפפונים, סלק, כרוב, כרובית, קונצרט של צבעים וריחות – אין כמוהם להרחיב נחיר ולב. כזהו יום חמישי, יום השוק של הקואופראטיב האורגני.

    כך בשבע השנים, התנהלו חיי משבוע לשבוע! היו ימים קשים ובעיקר ימים שמחים. לא אחת שמעתי את המשפט: "בכל פעם שאני מגיע/ה לכאן, מצב הרוח שלי משתפר" ואכן הקסם של המקום הזה לא חדל לפעום עד הרגע האחרון. אף אני יכולה להעיד שלא הייתה זו רק חווית הקניה, אלא האנרגיה השופעת של האנשים שמילאו אותו.

    כשנולד המיזם הזה, היה רעיון מעורפל ליצור קהילה שאוכלת בריא, לא ממש ידענו, מירב (חופי) ואני, מה אנחנו מחפשות, יכולנו להגיד "אולי זה יהיה כמו חנות, אבל הקונים גם יתחזקו אותה… או אולי נעשה גינה גדולה וכולם יעבדו בה ואז נמכור את מה שנגדל…" וכך נולד הקואופראטיב (שם זמני), שהאריך ימים מעבר לציפיות.

    חלמנו על מקום קטן וחם (לא ידענו כמה חם יכול להיות מקום קטן בקיץ וללא מזגן), חלמנו על אנשים תומכים שנותנים יד ואכן רבים נתנו כתף, פעם היה זה תומר ואח"כ שני ואמיר ושלי ואורה ורותי ועוד ועוד…. ויסלחו לי מי שנשכחו.  וה"ילד" המקרטע הזה, שדידה ולמד לאט לאט את דרכו,  התייצב על שתי רגליים רועדות והתחיל ללכת. וראה זה פלא כמו בחזון ההוא מלפני שבע שנים קם "מקום" שכתבי עיתונים התחרו, מי ילהג יותר את סיפורו של הקואופראטיב הזה, כמובן נשלחו צלמים, והפינה (שלא לומר הפנינה!), הפכה מוקד לעליה לרגל.

    מה שהיה בתחילה חלום של כל אחת מאיתנו, צמח לחלום משותף של הרבה אנשים. כל אחד בתורו הביא עוד גוון ועוד עוצמה, כל מי שהגיע, ולו רק לביקור קצר נשבה באווירת המקום הזה.

    השנתיים האחרונות לא היטיבו עם הקואופראטיב. יזמים גדולים הבינו את הדרישה למזון אורגני וזול. יותר ויותר רשתות פתחו סניפים, הורידו מחירים, הביאו משלוחים עד הבית. התחרות הותירה אותנו מותשים.

    בטבע, כשמתחיל מתוך השממה להיווצר חורש, יש תפקיד חשוב לעץ חלוץ. זה העץ שמפלס דרך, צומח מהר, יוצר צל ומסביבו יתחילו עצים איטיים לגדול. לא הרבה שנים יחלפו ותפקיד ה"חלוץ" יסתיים.

    כזה היה גם תפקידו של הקואופראטיב. אותן ארבעים משפחות ראשונות, שהאמינו בדרך וליוו את הרך הנולד, היו חלוצות באותה מידה. הן שסללו דרך לחקלאים חדשים שיאמינו ויגדלו מזון בריא יותר, יזיקו פחות לאדמה ולמים. קהילת המאמינים באכילה בריאה הלכה וגדלה. היום מזון בריא ואורגני זול יותר ובר- השגה. אולי זה היה תפקידו של הקואופראטיב – החלוץ.

    אבל לא היה מנוס, ההחלטה לסגור את הקואופראטיב, נפלה. לא עמדנו בתחרות. והנה בחמישי היה יומו האחרון, קצת עצוב, כמו בכל פרידה, זר לא יבין זאת! אבל "בכל סיום יש התחלה חדשה" – כדברי השיר.

    ושוב תודה גדולה לכולם ונתראה בחלום הבא!

     מאשה דולב

    (תמונות: חדווה שפרעם.)


    להגיב
  • סדנת קקאו עם קארונה ירון: 27.2

     ב- 27/2/12 יום שני בתשע בבוקר, תארח "ראגה"
    סדנא מיוחדת וחדשנית בנושא הקקאו, בהנחית קארונה ירון.

    מסתבר שקקאו הוא מזון מרפא כשהוא חי וטבעי, ושוקולד יכול להיות תרופה מענגת. אורגזמי ללא יסורי מצפון!


    הקקאו "מזון האלים" היה מקור לכוח, פריון ובריאות בקרב שבט יערות הגשם.
    הכנת מוצרי הקקאו המודרנית מנטרלת את ערכיו התזונתיים וסגולותיו הרבות.
    בסדנא נפגוש בפולים החיים, בחמאה ובאבקת הקקאו הטבעיים, נלמד את ערכם וכיצד להכין מהם שוקולד טעים מעורר ומרפא, שייקים, גלידות ומוס שכל אחד במשפחה יאהב, מינקות עד שיבה.

    זוהי סדנא בת 3 שעות שבסופה ניתן לרכוש את כל חומרי הגלם באיכות ובמחיר הטובים בארץ (אורגניים, כשרים ובסחר הוגן) ולהצטייד בכל המתכונים כדי להכין בעצמנו את הקינוחים האהובים בבריאות ובטעם.

    קארונה ירון, מנחת המפגש, היא מטפלת ברפואה סינית, תזונה חיה, מזונות על והידרוקלוניק. מנחה סדנאות בחוות הבריאות "מצפה אלומות" ובמרכזים שונים בארץ.

    דמי השתתפות: 200 ש"ח (180 ש"ח בהרשמה מוקדמת)
    כרטיסים ניתן לרכוש גם בראגה במכירה מוקדמת.  לדף האירוע בפייסבוק >
    לפרטים: 052-5613246 | אימייל

    רקע לסדנא, מאת קארונה:

    החיים המודרנים מלאים, רבי פנים ואינטנסיביים. כולנו משתתפים במשפחות, בקריירות, ברשתות חברתיות, מתאמצים לשמור על בריאות הגוף והנפש ונמצאים בתהליכי התפתחות. אנחנו צריכים תזונה משובחת שתניע אותנו, תחסן אותנו, תפרה ותגדל אותנו. עייפנו מאכילת מזונות משמינים ומרעילים. הגענו לקצה המיאוס בנטילת וויטמינים, מינרלים ואנזימים מקופסלים. אנחנו צריכים הזנה וריפוי מן הטבע, עם קשר ישיר לאדמה, לאור השמש, לרוח ולגשם. אלה הם מזונות העל.

    אני מנחה סדנאות ניקוי גוף בחוות הבריאות "מצפה אלומות" מזה שנתיים. לפני כן חייתי 12 שנה במרכז וצפון אמריקה שם למדתי מהמסורת האינדיאנית הקדומה ( כמו גם מגישות מודרניות לתזונה חיה) תחום מתפתח בעולם שנקרא מזונות-על. מזונות על הם מזונות שגדלים בר בבתי גידול פראיים ומכילים מינרלים וויטמינים ונוגדי חימצון לרוב והם תוסף התזונה האולטימטיבי לחיינו המודרנים,  חיים שהמזון שבהם גדל באדמות מדולדלות ומרוסס בכימיקלים. הקמתי בקוסטה ריקה מרכז לניקוי גוף שאירח אמריקאים וקנדים בעיקר לריטריט של שחרור הגוף מרעלים ולמידה של אורחות חיים בריאות בתזונה ובתנועה.

    מנעוריי חיפשתי דרכים רבות להיטיב עם הגוף: בלט מודרני, יוגה, רפואה סינית, טבעונות, הידרוקולוניק ותזונה ואני אוהבת את כולם ומישמת אותם, אבל התחום הויטאלי והשמח ביותר שמצאתי הוא מזונות העל, מהם אני מכינה בעיקר קינוחים, משקאות ומעדנים בהכנה מהירה ופשוטה.
    אני אוהבת ללמד אנשים לעשות את זה בעצמם, ונהנית לראות איך אנשים מגלגלים הלאה מתכונים של שוקולד, שוקו, גלידות, סירופים, ממרחים ועוגות טבעוניים ללא אפייה על טהרת מזונות העל, שכל המשפחה אוהבת.

    אני מגדלת ילדה בת 4 על קקאו חי וגם מספקת לאבא סכרתי קינוחים ללא יסורי מצפון. כשהגעתי לארץ לימדתי את קהילתי החדשה לפתוח את היום בסמוזי מזונות על, עזרתי לזוגות להכנס להריון עם שוקולד ופתרתי כמה התמכרויות לקפה. אפילו בעלי הצרפתי הסכים לרדת מניקוטין, קפאין, בצקים וגבינות כי היה לי תחליף להציע לו. ליין אדום אני מצטרפת אליו..

    בדנת שוקולד טבעיאני מזמינה את קהילת פרדס חנה לעבור לשוקולד בריא ולקקאו חי בקינוחים ומשקאות, כדי לחוות את האנרגטיות, הפוריות, היצירתיות והשמחה שהאינדיאנים מיערות הגשם לימדו אותי. ביום הסדנא ימכרו חומרי הגלם להכנת שוקולד: פולי קקאו מקוסטה ריקה, ניבס, חמאת קקאו ושמן המפ במחירים נוחים. בעתיד הקרוב תיפתח חנות אינטרנטית למזונות האלה.

    שיהיה שבוע מתוק ובריא!

    קארונה ירון | טל': 052-5613246 | אימייל >


    להגיב
  • הרצאות חדשות במרכז עץ הדעת:

    מהו המזון הפיזי, הנפשי והרוחי הנכון עבור ילדינו?

    מרכז עץ הדעת (מרכז להתפתחות אישית, חינוך ואמנות לאור האנתרופוסופיה) מזמין אתכם לשתי הרצאות מרתקות, הנוגעות בשאלות אשר למזון הפיזי, הנפשי והרוחי הנכון עבור ילדינו במציאות המודרנית.

    ההרצאה הראשונה בנושא 'חינוך וולדרוף והמציאות המודרנית', תתקיים ב-27.2.12 (יום ב'), בשעה 20:30, תעסוק באופן בו מאפשר חינוך וולדרוף לילדי העתיד להתפתח כבני אדם חושבים, מרגישים ופועלים בעולם. יסודות החינוך האנתרופוסופי בנויים על תמונת אדם אשר מתפתחת בשביעונים – כלומר, בכל שבע שנים האדם זקוק למזון נפשי/רוחני אחר. בשביעון הראשון המזון הוא חיקוי, בשביעון השני – סמכות ובשלישי – אידיאלים נשגבים. על פי תפסית עולם זו , ילד שיקבל את שלוש האיכויות הללו, יפתח יכולת חשיבה חופשית, שיוויון ואמפתיה כלפי בני אדם אחרים ויזמות ופעילות למען הקהילה בה הוא חי. ההרצאה תפרוש את תמונת האדם המתפתח דרך שלושת השביעונים והקשר שלהם לחופש, שוויון ואחווה.

    המרצה: אלון ירושלמי, נשוי ואב לשלושה, מורה ומחנך ולדורף מזה 11 שנים, מנהל בית ספר שקד בטבעון, פעיל ביוזמות הקשורות בחברה וקהילה. בעל תואר ראשון במנהל עסקים, תואר BED בחינוך, סטודנט לתואר שני בחוג למנהיגות וניהול בתי ספר.

    ההרצאה השניה תעסוק ב"תזונה מנקודת מבטה של הרפואה האנתרופוסופית', ותתקיים ב-22.3.12 (יום ה'), בשעה 20:00. במסגרת ההרצאה יובא הקשר שבין האדם לצמח; סוכר, פחמימות, חלב, התאמת התזונה לגיל הילד ולאופיו, השפעה של בשר, חלבונים, מינרלים, זרחן, חומרי צבע ושימור על נפשו של הילד והתנהגותו, השפעה של מזון מבושל ולא מבושל ועוד .

    המרצה: ד"ר מוטי לוי עוסק ברפואה אנתרופוסופית ובתחומים נוספים ברפואה משלימה, משמש כרופא הראשי של רשת מרפאות 'כללית רפואה משלימה'.

    ההרצאות תתקיימנה במרכז עץ הדעת, בבית הספר 'רימון', בכפר הנוער אלוני יצחק. אורך כל הרצאה כשעתיים. מחיר כניסה:  30ש"ח לאדם. פרטים נוספים בטלפון ובמייל.

    לפרטים והרשמה: סיגלית, 04-6380626 ובמייל: rimon.office@gmail.com


    להגיב
  • כמה עצוב שכל מה שנוכל לתת להן – זה אוכל

    [מאת: לילי בוטמן]

    כבר שנתיים ו-69 פוסטים עברו עלי תחת עץ הפקאן, כולם עסקו בסביבתי.  בחברתי, לא העזתי לגעת. אני אדם שבוכה כשיש סוף עצוב בספרי ילדים, על סרטים אין מה לדבר, פשוט שמרתי על עצמי ידעתי שיש דברים איתם אני לא מסוגלת להתמודד!

    ואז פגשתי את אבי מנהל המקלט לפליטות: רובן מאריתריאה, רובן נאנסות על-ידי המבריחים בסיני, רובן מגיעות בהריון, כשאין אפשרות לעשות הפלה הן יולדות את ילדיהן ומגדלות אותן.
    פגשתי אותו בגלל מעורבותו באדם לאדם ושיתוף הפעולה שרציתי לרקום עם ספריית הפאזלים, במיומנות של פילנטרופ ותיק הוא התחיל לספר לי על המקלט, הנשים, הילדים ובעיקר על מצוקת המזון, הוא התחיל את המשפט ב"את שואלת במה את יכולה לעזור?" ודיבר על החורף והצורך באוכל, על זה שהוא מחטט לחברים שלו בארונות ולוקח להם מוצרי מזון למקלט, מאז הצורך שלהן באוכל הולך איתי אפילו שמראש לא שאלתי…התחלתי לעסוק בפליטים.

    איפה זה לעזאזל אריתריאה?
    לראשונה בחיי גיליתי אותה, מדינה קטנה מתחת לסודן, גודל פי 5 ביחס לישראל, תושבים 6 מיליון, קיבלה עצמאות מאתיופיה ב1993 במישור הדמוקרטי:

    דמיינו מדינה שכמעט ואין בה אינטרנט. השלטון מפעיל שני אתרים בלבד, אחד מטעם "המשרד לענייני אינפורמציה" והשני מטעם המפלגה השלטת. דמיינו מדינה בה כל מוסדות העיתונות הכתובה העצמאית נסגרו כבר לפני למעלה מתשע שנים. במדד חופש העיתונות העולמי, דירג ארגון "עיתונאים ללא גבולות" את המדינה הזו במקום ה-175 והאחרון.

    דמיינו מדינה בה חל איסור גורף להתאגדות פוליטית שלא מטעם המפלגה השלטת. אופוזיציה איננה חוקית ומאסר ללא משפט הוא הדין לגבי כל אדם המותח ביקורת פומבית על המשטר. כבת של אסיר ציון לשעבר ובעלת שיח פנימי מתמשך עם מושג החופש, משהו בי מצטמרר, גם אני הייתי שואפת לברוח!

    סיני שלי היא וחופש, שלהן עינויים
    לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2010 הוברחו לישראל דרך הגבול עם מצרים 11,763 בני אדם. רבים מהם נפלו קורבן למבריחים, אשר דרשו דמי כופר גבוהים כדי לשחררם. עד שהכסף שולם, הם הוחזקו כבני ערובה, בתנאים תת אנושיים, ועונו. העינויים שימשו אמצעי לחץ על קרובי משפחתם לשלוח מהר ככל האפשר את כספי הכופר. כמה מהעדויות מלמדות כי חלק מהקורבנות נרצחו בידי המבריחים או הורעבו למוות. על פי העדויות שנאספו, רוב הנשים שהוחזקו בידי המבריחים במדבר במהלך שנת 2010 נאנסו, רבות מהן לעתים תכופות "מתי מדבר" היא הכותרת של דו"ח העדויות שגבו אנשי מוקד הסיוע לעובדים זרים ותת הכותרת "מוקדש לאלו שנרצחו, ולאלו שעודם מוחזקים בידי סוחרי אדם תאבי בצע" ומה עם מי שעברה את התופת ונותרה בחיים, איך אפשר לחיות עם טראומה שכזו?

    בארץ המובטחת
    פליט זה סטטוס שיש עמו זכויות, או לפחות מחייב את המדינה המארחת להתייחס אליך כאדם, מסתבר שבישראל לא ממהרים להעניק את המעמד הזה. וכך כותב רן כהן מ"רופאים לזכויות האדם" למעלה מ-9,000 מבקשי מקלט אריתראים נמצאים היום בישראל. אף לא אחד מהם הוכר כפליט, למרות שבמדינות העולם 96% מיוצאי המדינה הזו מוכרים ככאלה.

    לאריתראים בישראל אין נגישות לזכויות חברתיות בסיסיות – לרובם אין אשרות עבודה, לכולם אין נגישות לשירותי בריאות או רווחה… ברחובות הם בלתי נראים, שדופים, עלובים, עניים, שותקים. חוץ מכמה אוהבי פליטים יפי נפש, מי משתין לכיוון שלהם בכלל?

    מה כבר אפשר לעשות?
    אוכל ביקש אבי, במקלט משוועים למזון.
    "אנו מחלקים כ- 100 קג של ירקות ופרות טריים בשבוע ועוד כ-100קג של מזון יבש, שמן, פסטה, אורז, שמן, קטניות, קמח וכד'. הצרכים הם אדירים".
    בית החינוך הדמוקרטי "שבילים" ויגאל העומד בראשו התגייסו, ובשבוע הקרוב נעמיד עגלה ונאסוף אוכל למקלט. אם כל משפחה תביא קילו אוכל יבש ו-10 ₪ לפירות וירקות טריים נבטיח אספקת מזון לכל דרות המקלט למשך שבוע. כמה חבל שכמו שאמרה חגית זה מרגיש כמו פלסטר על שבר פתוח.


    להגיב
  • חברות של חברות עם חברות

    קבלו יוזמה חופשית מהממת של 12 נשים נועזות, שנבטה בגשמים ופורצת לעולם ביום שישי הקרוב:

    חברות של חברות עם חברות:

    מכירה מיוחדת לרגל יום המשפחה (יום האם) ויום האהבה

    חודש שבט הוא חודש מלא שמחה ואהבה, זהו החודש בו אנו חוגגים ומודים למשפחתנו, המהדרין גם חוגגים את יום האם הנוסטלגי ובשנים האחרונות אימצנו את יום האהבה הלועזי, הוולנטיין די.

    בהשראת החגיגות קמנו 12 חברות, מעצבות ויוצרות והכנו אירוע מכירות מיוחד בסימן "חברות". הכוח של החברות, השיתוף והאהבה נטולת האינטרס הביאו אותנו להפיק אירוע שחוגג גם את החברות לצד האהבה והמשפחה.

    אנחנו מזמינות נשים, לבוא עם חברות ולהתפנק, לפגוש מעצבות מובילות, מוצרים חדשים, לשבת בחצר פסטורלית ולשתות קפה של בוהריים בחברה טובה.

    בנוסף במקום יוכלו האורחות להצטלם יחד עם החברות או המשפחה בסטודיו של הצלמת נעה זני אוצרת רגעים אשר יוקם ברחבת המקום.

    בין המשתתפות ניתן למצוא  מבחר רחב של פריטים מעוצבים לבית, פריטים מיוחדים לילדים, תכשיטים, גלויות ברכה מיוחדות, תמונות ועוד.

    באירוע ניתן יהיה לרכוש מהקולקציה החדשה של הקרמיקאית ליאת שרון. הקולקציה החדשה עוצבה במיוחד לטו בשבט ולאביב הקרב וממשיכה את הקו הצבעוני והמיוחד של המותג. חיבורים של צבעים עזים לצד איורים בעבודת יד מכניסים שמחה וצבע לבית ויחממו את הלב של כל מי שמקבל את עבודותיה מתנה.

    כמו כן גם "מטבחי פטיט" יציגו לראשונה במכירה את קולקציית הלבבות שלהם. מטבחי פטיטי מתמחים במטבחים מעוצבים לילדים, ובהשראת יום האהבה משיקים קולקציה מיוחדת של מטבחי לבבות. ניתן יהיה לרכוש במקום גם את ערכות המשחקים של "מטבחי פטיט".

    המעצבת שרה פלוט תציג את מארז הכרטיסיות "open your heart" אשר כולל נייר מכתבים, מעטפות ומדבקות באיורים רומנטיים וקסומים.

    באירוע ניתן יהיה לפגוש כמה המותגים הנחשקים החדשים כמו פיצקדולים, פריטים סרוגים בעבודת יד לילדים, סינרים ובובות של המותג "MOM & me",  בובות מאויירות של המאיירת רוני מליץ, שכמיות ואופנה של Studio Spiralaותכשיטים של המעצבות דנה וטופז.הפתעה נוספת היא הפריטים של ShinziKatoh, אשר ניתן יהיה לרכוש ממגון הקולקציה.

    ברחבת האירוע יוקם בית קפה של "גיליס" וניתן גם יהיה לקנות הביתה ממתקים בעבודת יד של אילזי.

    היריד יתקיים ב- 10.02.12 בין השעות 9:00-15:00 בחצר ביתה של  המעצבת ליאת שרון,

    ברחוב הראשונים 20, פינת תרפט בפרדס חנה.

    הכניסה חינם!

    *במקרה של גשם המכירה תדחה בשבוע.

     לפרטים נוספים: ליאת שרון 054-5601969.
    וכדי להציץ בחפציצים המקסימים שיחכו לכן ביריד אתן מוזמנות להיכנס לאיוונט (כל הבנות השוות תגענה!)

    [בתמונה: הבנות מתכוננות. לסיפור המלא בבלוג של נועה זני, אוצרת רגעים]


    להגיב
  • כמו שנות השישים

    [מאת גלו שביב]

    ירדה בבנימינה. מתווכחת איתי. אין תחנה בפרדס חנה, היא אומרת עם כמו סימן שאלה בסוף המשפט. אף פעם לא ירדה בפרדס חנה. אמא אמא, אני מתעצבנת. שבע שנים יש פה תחנה. בפעם האחרונה שבאה, לא זוכרת מתי זה היה בכלל, אספתי אותה משם. עכשיו דוהרת בדרך הנדיב, השעה לקפה מתקצרת, צריך עוד לאסוף את הקטנה, לשים את כולן בבית, לעבור רגע במלבן ולטוס לחדרה לקורס.

    בקיצור מדרך רחוב האורנים הטלפון מצלצל. בשנייה הוא קולט שאני על טורים. אל תתעצבני מותק, הוא אומר בפשטות שלו החכמה, המסוכמת לשורה אחת תחתונה. ולמה את לא מתקשרת אם את בקריזה תגידי לי.
    אני משתכנעת להירגע במהירות שמפתיעה אותי.

    היא עומדת דרוכה ביציאה מהתחנה. קטנה ומכווצת, בהיכון להתגוננות ומתקפה מתנצלת. מסמנת לי שהיא חוצה. חכי, אני מוציאה את היד מהחלון, אני עושה פרסה. עוצרת את האוטו אחרי התחנה, יורדת וצועדת אליה, עוטפת אותה בחיבוק.

    אנחנו שמחות שבאת אמא, אני מחייכת אליה בלי סימנים לעצבים שהיו שם קודם. חיכינו לך. אני מרגישה איך השריון שלה נמס לאט כמו מתכת נוזלית. קפה?

    אני מתה לקפה טוב, היא אומרת. אנחנו נוסעות שלושתנו לגבריאלה ורות. אילנקה יושבת מתחת לקרן שמש אחרונה, עם קופסת הטבק והנייד. בשולחן ליד שתי מורות מהבצפר. אנחנו מחליפות שלום עליז של אחרי צהריים. אני נכנסת פנימה לתקתק לנו קפה ומאפה, משאירה את אמא והגדולה עם אילנה המשועשעת, שמיד שולפת עלינו מצלמה.

    איזה כיף הגדולה עם שוקו ועוגייה ואמא ואני ואילנקה אספנית החלקיקים של ההיסטוריה. רוניתי עוברת עם האוטו ואני עוצרת אותה במבט. זה מסוג האירועים שאחותיתי לא מפספסת. יש לנו רבע שעה, אבל אנחנו עגולות סביב שולחן מלבני קטן, מפטפטות על בלט. אמא מספרת שהיא שנים היתה נוסעת מלוד לתל-אביב ללמוד אצל גרטרוד קראוס. אילנה ורונית מתפעלות בקול רם. איך פיסת המידע הזו חמקה עד עכשיו, תגידי? רוניתי מרימה גבות מחייכות. הרבה סיפורי אימהות ודודות גלגלנו יחד היא ואני. אני מציצה באמא ורואה שככה לאט לאט, עם הקפה הטעים והמאפה שקדים, המתח יורד לה בגרון. היא נשענת אחורנית, מחייכת. אבל אנחנו צריכות כבר לזוז.

    ספתא, התגעגעתי אלייך, אומרת לה הקטנה בפנים פשוטים, בהירים, כשהיא נכנסת למכונית. היא קופאת. לא יודעת מה לעשות עם זה. את אהובה שלי, אני אומרת לקטנה. כן כן, היא ממהרת להתעשת. גם אני התגעגעתי אליכן. מאד.

    בכוונה הכנתי מרק ובורקס וסלט. שמתי פתק, יותר כמו שלט, על השולחן במטבח איפה נמצא כל דבר. קיפלתי ארבע מכונות בעשר דקות. פיניתי את המדיח הנקי. שמתי את הקפה השחור עם הפינג'ן ליד הכיריים, שלא תתעה אבודה במטבח בחמש בבוקר. שלא תזיז כפית. שלא תברח לעמלנות הרגילה, לעשייה בשביל האחרים. לא לכיור. שלא ישמעו אפילו פעם אחת את הנו-נו יאללה יאללה מהר מהר כמו אצלם. אפילו אין כאן מסך לברוח אליו. אין היום את הסידרה שלך בספרדית אמא, אני פורקת את שלושתן בבית ונוסעת.

    בשבע אני מתקשרת. הכל בסדר. אכלו. עשו טיול בשדות. התקלחו. אני חוזרת בתשע וחצי. היא על הספה במטבח עם שמיכת משבצות נעימה על הרגליים, קוראת ספר. הבנות ישנות במיטות. הפנים שלה נטולי מתח. רכים. כמו פעם.

    בחיי שהן ילדות טובות, היא אומרת. לא עשו בעיות. יופי אמא, אני שמה מים. אני יושבת כאן שעות על הספה, היא אומרת, ומסתכלת מסביב. איך הבית יפה ונקי ומסודר. את שמה דברים אחד ליד השני כדי שיהיה יפה בעיניים. אני מורידה לך כובע בחיי.

    אני שותקת ומורחת לה טוסט עם בולגרית וריבת תותים. כשהיתה באה, תמיד היה לה על הפרצוף את המבט הזה של הסלידה מהבית בן השישים, מהאסתטיקה השונה כל-כך מהבתים הסטנדרטיים, מהמטבח הישן עם הארונות הצבועים צהבהב לימון בהיר. איך היא קראה לזה? "התת-תנאים שאת חיה בהם".

    אנחנו מפטפטות עוד קצת והולכות לישון. אני מוציאה מהחדר שליד את השעון המתקתק, מחשיכה את התריסים, מחליפה את הכרית סובה המרשרשת בכרית ספוגית של איקיאה. שלא יהיה לה תירוץ לא לישון טוב.

    בבוקר נזכרנו איך היתה מעירה אותנו. שנים על שנים, שבע בבוקר, המוסיקה של אלכס אנסקי, גלי צה"ל, ריח של קפה שחור מורתח בחלב, והיא מרחפת מעלינו, מנשקת, מחייכת. הבוקר זה השעות הטובות שלה, אפילו שבלילה היא כבר בקושי ישנה. הבוקר זה הזמן היחידי שאפשר לשמוע אותם מדברים בקולות נמוכים, קשקוש צלחת עם בורק תרד ורשרוש דפי עתון.


    (ואת המלים של זה היא יודעת בעל-פה ועוזבת הכל וקמה לרקוד בסלון מול החלון הגדול).

    צ'יק צ'ק התארגנו. בדרך לבצפר עצרנו בחנות פרחים. יום המורה הבינלאומי או משו. הבנות רצו להביא ורדים. המוכר מתפעל מהבנות, מחמיא לספתא. אנחנו יוצאות משם והיא אומרת, זה מזכיר לי את אשדוד של פעם. כולם מכירים את כולם, מדברים אחד עם השני. היום? איפה. רק קניונים.

    בואי נלך לאכול ארוחת בוקר טובה, היא אומרת אחרי שהבנות יורדות. אנחנו לקפה כרכור, מתיישבות בפינה. היא סוקרת את החדר הנעים, עם התקליטים והספרים. לירון מגיעה אחרי כמה דקות, אנחנו מתחבקות ומחייכות.

    אמא מזמינה הפוך על חלב שקדים וחצי סנדביץ'. לא נולדה אתמול, אמא שלי, והיא גם בשלנית ואופה מצוינת, מסתובבת הרבה בארץ ובעולם, אוכלת בכל מיני מקומות. היא מתענגת בקול רם, מתעניינת באיזה שמן זית משתמשים כאן.

    את יודעת, היא אומרת לי, המקום הזה ממש מזכיר לי את שנות השישים. אני לא יודעת איך להבין את זה עכשיו, אבל מעודדת אותה להמשיך. האנשים, היא אומרת, כל כך יצירתיים כאן, כל אחד משהו אחר. אני מבינה למה את לא רוצה לבוא קרוב אלינו.

    אני מהנהנת. לא אומרת למה באמת הלכתי משם לפני כל כך הרבה שנים. לא מזכירה איך לא עברתי להם בגרון. איך עד היום אני לא, לא אני ולא הבנות ולא החינוך ולא הגישה ולא השוני הזה מבתי הפלזמת-ענק והאח הגדול וקסטרו וקניונים והעבודה עשר שעות ביום מחוץ לבית. מזל שאותו הם ממש אוהבים.

    יש לנו שעה להרוג, היא אומרת. בואי קחי אותי לעוד מקום ואחר כך ניסע לרכבת. אחותי ואני וגם לליפוף עדיין סגורים. אנחנו נכנסות לסיפורי בגדים. אמא שלי ידועה בסלידה שלה מדברים ישנים, מלוכלכים (כמו שהיא אומרת), מסמורטטים (עם רי"ש לשונית של תורכייה. זה משו לשמוע אותה אומרת "מסמורטטים"). אבל החנות יפה ומגרה ועל המזל שלנו, היא נתקלת מיד בסריג ירוק בקבוק.

    אני לא מבינה איך לובשים את זה, היא מסתכלת על עצמה במראה. זה מעילון? יש לזה סגירה?

    זה עליונית, מסכמת המוכרת בפשטות.

    מתי לובשים את זה? אמא מתעקשת.

    כשזה מתאים, מחייכת אליה המוכרת.

    ירוק זה אני, היא משתכנעת ולוקחת.

    אני אומרת שקר לי ואני חייבת עכשיו סוודרים מצמר. בדיוק הרגע המוכרת פורמת שקית שחזרה מהכביסה, עם סוודרים מצמר ואפודות מצמר וטוניקות מצמר, אחת יותר יפה מהשנייה. אנחנו צוהלות ואני מודדת את כולם.

    הכל יפה עלייך, אמא אומרת. אותה אחת שהיתה מעקמת עלי את האף, אבל ככה בעדינות שאפשר יהיה להכחיש, בכל פעם שהיתה רואה אותי מתלבשת.

    אנחנו יוצאות אנגאז'ה עם השקיות לאוטו. התחיל גשם עדין, האור יפה להכאיב. בדרך לתחנה אני מבינה. בשנות השישים לזמן שלה היתה משמעות. היא עבדה והסתובבה לבדה באירופה ורקדה ריקודים סלוניים והתלבשה בבגדים שהיתה מעצבת לעצמה וקונה בדים בחנות בדים של מושונוב ברמלה, והיו לה מחזרים. והיא התחתנה והקימה בית וילדה ילדים והיתה מסתובבת עם מיני ועגלה והיתה יפה כל כך וכולם היו קוראים לה גיברת קוקו, כי היה לה שיער ארוך עד המותניים היפות שלה שגברים היו מסובבים את הראש אחריהם.

    ועכשיו מוות לזמן. מוות לזמן שהחריב לה את היופי. שלקח לה את השמחה הפשוטה. שלא נותן לה הזדמנות לבחור מחדש. שמכריח אותה להתכופף שוב בכל פעם שמשהו עובר. שלא מאפשר לה להיות מישהי אחרת. מוות לזמן שפספס אותה.

    למה שלא תעלי על רכבת פעם בחודש ותבואי אלינו אמא, אני אומרת לה כשאנחנו מתיישבות בקרון, תתרחקי קצת מהמטבח ומאבא ומהעומס של שלושה נכדים בבית כל הזמן. בואי אלינו קצת. נחשוב על זה, היא אומרת.

    גשם בחוץ. אני צריכה לרדת. אנחנו מתנשקות ומתחבקות חזק ומחייכות. היא מתיישבת ופונה אל החלון ואני מציצה עליה רגע, כמו על אשה זרה ברכבת. אני יורדת אבל ממשיכה לשבת לידה כל הדרך עד אשדוד. אנחנו מחזיקות ידיים. ועוד לפני שהיא יורדת בתחנה באשדוד, עוד לפני שהיא נכנסת הביתה, התודעה הנעימה הזו מתמוססת לה מהמערכת, כמו שלוק מהיר של שוקולד חמים בגרון.

    למחרת בבוקר אנחנו מדברות בטלפון. היא לא יודעת מתי בדיוק ייצא לה ללבוש את העליונית הירוקה. היה כיף אמא, בואי שוב, אני אומרת. לא יודעת, נראה, היא אומרת. יש לי בדיקות ואחר כך הילדים בחופש והקטן בדיוק עם חום. יש זמן אמא, אני אומרת. יש זמן.


    להגיב
  • רוח שתות, ברצינות

    בכניסה לגן שמואל, מימין, איפה שפעם היה צומת ספרים, צמחה חממה ענקית. חמישה דונם של סדר מופתי ושֵם מתעתע: רוח שתות. מבפנים: נקי ומסודר כמו בקליניקה, וזה לא סתם. את התותים האלה מגדלים שני פרפקציוניסטים: אופיר רב הון, הוטרינר הידוע מכרכור ואילן שמעוני, חקלאי בעברו וגם הוא מכרכור, שבמשך שנים היה מנהל השיווק הארצי של תות שדה באגרסקו. השניים האלה באים מתוך תשוקה, ניסיון וחזון, והם בנו כאן משהו חדש.

    מיד בכניסה: מרחב אירוח מפנק עם תה צמחים ועמדת טעימה. מסביב – 5 דונם חממות תות, שחלקו גדל על מצע מנותק, חלקו באדמה. ההדברה ביולוגית מכסה 75% מהטיפול במזיקים, על ה 25% הנותרים שומרים השניים דרך הקפדה על היגיינה מטורפת, גם ברמת החממה וגם ברמת השתיל. הם אוספים שבלולים ומורידים עלים נגועים בידיים, מאיידים גופרית טהורה, אורגנית וטבעית וללא שאריות חומרי הדברה, מטאטאים את השורות ומנטרים את איכות הקרקע והמים.  במעבדה הזו צומח תות שגם נראה כמו תות, וגם טעים כמו תות וגם בריא כמו תות. בקיצור, תות!

    בנוסף להיותו וטרינר, לאופיר רב הון יש PHD ממכון ויצמן בכימיה ביולוגית, ליתר דיוק בפוטוסינטזה. באשר לתות – "אני לומד את כל התחום הזה כמו כל דבר – מלמטה. מנקה בגשם, מטאטא, מוציא עלים יבשים. מביא את הקליניקה לכאן ברמת הסדר והניקיון. כיום, הודות לידע שרכשתי כאן, אני רוצה לדעת מהיכן מגיע התות שאני קונה עבורי ועבור ילדי ואיך מגדלים אותו".

    ואילן מוסיף: "התות הוא גידול עדין. אם הייתי מתעסק רק במסה הייתי מגדל זנים אחרים. מראש הלכנו על בחירה שמבוססת על הטעם ועל טיפוח ישראלי. זני התותים נבחרו לפי טעמם והשוני בין הטעמים. אין התערבות גנטית וזה אומר שהכמות לדונם פוחתת. זה כמו ביצי חופש או כמו חלב מפרות במרעה, הגישה היא הומניסטית. אנחנו לא עושים אביוז לשיחי התות".

    אילן מכיר כל משק ומשק בארץ שמגדל תותים ויודע איך דברים צריכים להראות. כשמדברים על הזנים הוא נדלק, ומשתחרר ממנו משורר: "שקד – תחילת דצמבר. רך, מתוק ומלא ארומטיקה. בינוני בגודל, צבע אדום קלאסי וזרעים זהובים.."

    אופיר צוחק. הוא מכיר את זה. אחיו יינן.. אילן ממשיך:

    "רותמי – אמצע נובמבר: תות גדול, ארומה של.. מי ורדים. קשה, חיי מדף ארוכים, טעים. יובל – גדל במצע מנותק. נימוח בפה בנגיסה. מתאפיין בחמיצות קלה. מלאך – מלאך זה.. סוג של ממתק. הוא פשוט סוכריה. ארוך, גדול, צבע אדום עז, מתיקות מלאה ללא חמיצות ואחרי שאתה אוכל אותו בא לך עוד אחד.."
    " שקד, רותמי ויובל פותחו בהוד השרון במשתלת יוסף. מלאך הוא זן ותיק ומוצלח, פיתוח של מכון וולקני. לכל תות על השיח יש את הזמן שלו, את העונה שלו, פריחה, הנבה, קטיף ברגע אחר. העונה מתמשכת לכל ארבעת הזנים עד מאי".

    אילן (מימין) אופיר ותותי, החתולה המדברת

    אילן מכיר את השטח ואופיר מכיר את הכימיה וביחד הם מביאים גוף ידע ועשייה, שמתעתד להתפתח לכיוונים נוספים. אחרי שבתות מוצלחות הם נפעמים מהמפגש עם הילדים, כמו מהמפגש עם חקלאים שבאים במשך השבוע לבקר ולהתרשם: "אנחנו רוצים לקדם חקלאות. מאמינים באדמה ובחיבור לאדמה, פרי ופרח ואיך הדבורה עובדת והאמיתות הקטנות של החיים ששכחנו בסופרמרקטים ובאינטרנט. מאמינים בעבודה בידיים. בעשר דקות אפשר ללמוד יותר חקלאות מאשר בשנה תיאורטית".

    בשבתות, אופיר ואילן אוהבים לפנק ולארח: בכניסה יש תה צמחים, דוגמיות ריבה, לפעמים תותים בשוקולד, כל פעם משהו אחר. אחרי שטועמים מהמתוק מתוק הזה, אפשר לרכוש לפי משקל או לצאת לקטיף עצמי. על כל שיח צומחים ביחד שלבים שונים – פרי בשל לצד פרחי תות לבנבנים, לצד סמדרי תות ירקרקים נחבאים. קטיף עצמי ברוח שתות הוא הזדמנות לעשות משהו בתשומת לב. אם תיפלו על רגע שקט שבו השניים פנויים, תזכו לקבל הסברים מפורטים במיוחד על תהליכים בתותולוגיה. ילדים סקרנים מתקבלים בברכה ובהערכה.

    רוח שתות
    – בכניסה לגן שמואל, מימין. פתוח גם בימי הגשם ובכל ימות השבוע. א'-ה' ושבת: 08:00 עד 16:30. בשבת – אירוח. בשישי: 08:00 עד 16:00. המקום נגיש לעגלות ולכסאות גלגלים. בנוסף לתותים, גם חממת הנוריות פתוחה לקטיף עצמי (משתמשים במספריים, לא מיועד לילדים קטנים).  לתיאום ביקור, סיור או חוויה לימודית, צלצלו: אופיר – 052-4455128 אילן – 054-4393906  |  אימייל | לפייסבוק  של רוח שתות >

     חשוב: בחנוכה פתוח כרגיל. בימי שבת וחג כדאי להתקשר כדי  לראות מה מצב התותים לקטיפה, ולתאם… במיוחד אם רוצים להגיע מאוחר במהלך היום.


    להגיב
  • PLANEAT, הקרנת בכורה בישראל!

    עמותת איזון חוזר – להפצת ההשכלה הבריאותית בישראל‬ (ע.ר)
    ‫שמחה להזמינך להקרנת בכורה ארצית של הסרט:‬

    planeat

    ‫ביום שלישי 13 בדצמבר‬ בשעה 20:00‬
    ‫ב"מקום בזמן", בקיבוץ עין שמר‬.
    הסרט תורגם לעברית ע"י עמותת איזון חוזר.
    יוצר הסרט אור שלומי הגיע מאנגליה אתמול ויגיע להקרנה החגיגית. בתום ההקרנה יתקיים דיון.


    על רקע מנות צבעוניות וטעימות שגודלו על ידי חקלאים אורגניים ושהוכן במטבחים של השפים המפורסמים בעולם,‬ ‫בפעם הראשונה מפגיש  PLANEAT‬  ("פלנאיט") את מחקריהם פורצי הדרך של שלושה מדענים בולטים:‬
    ‫• ד"ר קולין קמפבל שחקר את הקשר שבין תזונה למחלות כרוניות בסין,‬
    ‫• ד"ר קולדוול אסלסטין המשתמש בתזונה לטיפול בחולים כרוניים במחלות לב,‬
    ‫• ופרופסור גדעון אשל שבודק איך בחירות המזון שלנו תורמות להתחממות כדור הארץ, לשימוש בזבזני בקרקע, ולהרס האוקיינוסים.‬

    ‫לאחרונה, ד"ר קמפבל וד"ר אסלסטין הפכו ידועים לנוכח תפקידם בשינוי התזונה של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון לתזונה צמחית.‬ ‫‪ PLANEAT‬ נבחר והוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וכן בבתי קולנוע בארה"ב ובבריטניה, וכן הוצג השנה בפרלמנט הבריטי בלונדון ואומץ על‬ ‫ידי סר פול מקרטני.

    הסרט מעורר ומעודד את כולנו לבחור את המזון הטוב ביותר עבורינו. בחירות נכונות יכולות להפחית באופן דרמטי את הסיכון‬ ‫למחלות לב וסרטן, להגן על הסביבה שלנו ולהפוך את כוכב הלכת שלנו לבר-קיימא תוך חגיגה אמיתית של מאכלים מגוונים והנאה ממנות גדושות‬ ‫ומרהיבות.‬
    צפו בטריילר:

    כרטיסים: 30 ש"ח לכיסוי הוצאות, 50 ש"ח לבני-זוג.
    רכישת כרטיסים אונליין תתאפשר החל מיום א' 11/12/11.  הכינו את הבייביסיטר!

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • משלוחים ממשק הר פרחים

    משק הר פרחים הוא משק אורגני משפחתי, המנוהל על ידי רונית ויואל בלומנברג. המשק נמצא במושב עופר בלב שטחי חורש ויער במורדות הדרום מערביים של הכרמל. אנחנו מגדלים ירקות אורגנים, עדר עיזים ומחלבה. כל הפעילות הינה בפיקוח חברת "אגריאור".

    ירקות ממשק הר פרחיםבקיץ האחרון, כולנו היינו בתזזית של צדק חברתי. ההבנה שהעתיד שלנו נתון בידנו הפסיקה להפחיד אנשים ופתאום נתנה לנו כוח, אנו רבים, אנו טובים, ביחד נצליח ליצור משהו מיוחד בעל ערכים אמיתיים.

    במשק הר פרחים סביב שולחן ארוחת הבוקר הנושאים הרגילים של השיחה – איזה מזיק חדר לחממה של העגבנייה (כנימות עלה), איזה ירק מגיעה העונה שלו ותיכף תיכף נתחיל לקטוף (ברוקולי) ולמה התנים כל הזמן נושכים לנו את צינורות ההשקיה (לא יודעים?) –  התחלפו לנושאים של צדק חברתי, כמה מגיע למי ולמה.

    בין כל הסיבות למחות על התנהלות המדינה ולאן פנייה, יש מקום חשוב לנושא האקולוגי/ סביבתי.
    מעטים האנשים שמצליחים להבין את שרשרת התהליכים של המזון מהשדה לביתנו וההשלכות הרבות שיש לכל שלב בהשתלשלות. אלו שמצליחים, לרוב נחרדים מההשפעה העצומה והבלתי הפיכה שיש לנו על הסביבה. אותה סביבה שכולנו חיים בה ואוהבים אותה, לא רק הטבע הפרוע והרחוק אלא גם העיר שלנו והקהילה שלנו.

    כל העובדים סביב שולחן ארוחת הבוקר של משק הר פרחים מבינים קצת יותר היום, איך החקלאות האורגנית מאוזנת יותר יחסית לחקלאות קונבנציונלית. שימוש בקומפוסט במקום בדשנים כימיים, שימוש בהדברה ביולוגית במקום ריסוסים בחומרים כימיים (למשל פרת משה רבנו שאוכלת את המזיק כנימות עלה) עישוב ידני של עשבייה במקום ריסוס, חומרים מונעי נביטה, ועוד הרבה.

    אנו מזמינים אתכם לבוא למשק לביקור, לפגוש את העיזים, לעשות סיבוב בין הערוגות, לשבת בשולחן ארוחת הבוקר, וללמוד יותר מקרוב מה פרוש המשפט think global act local (חשוב עולמי פעל מקומי) להשראה מסוג נוסף של עשייה חברתית משמעותית למען הקהילה המקומית.

    חנות המשק פתוחה בימים: ב',ה',ו' בשעות 8:00-12:00

    משלוחים עד הבית:
    פרדס חנה, בנימינה, אלונה, קיסריה- יום ה'
    זיכרון יעקוב, חיפה, עין הוד, עתלית- יום ד'
    חוף הכרמל, יוקנעם וטבעון- יום ב'

    נתראה,

    ליאור קריגר, הזמנות ולוגיסטיקה, משק הר פרחים.

    טל': 052-6841078 | אימייל | להזמנות באתר משק הר פרחים >


    להגיב
  • גלויה מהודו

    [מאת סיון יניר]

    לפני שבועיים ככה צעדתי ליד הראסטות שמוכרים תכשיטים על החוף בקודלי. ממרחק כמה צעדים מולי ראיתי פתאום את החיוך של מוריה.. התחבקנו והיא אמרה "איזה כייף לראות סופסוף פנים מוכרות בהודו". שנינו מאיזור פרדס חנה (אני גרתי באביאל והיא בבית נעים בגבעת נילי). למצוא אדם מפרדס חנה בהודו זה להרגיש עוד יותר בבית. חבר מהבית, שמכיר ויודע מאיפה באנו..

    אז ישבנו ודיברנו הרבה, והלכנו על החוף, שתינו צ'אי (מוריה שידלה אותי, כי בכלל רציתי לעשות הכנה לניקוי רעלים, והיא לא יכלה לראות אותי נמנע מצ'אי. איך אפשר??). דיברנו גם על התקופה שעבדה בחומוס ג'אנגלי. אחר כך שמתי לב להתנייה הברורה שנוצרה אצלי, כאשר החיוכים של מוריה גורמים לי להזיל ריר פעם אחר פעם בציפיה לצלחת חומוס טובה שתוגש מולי. אך כידוע, בהודו לא תמצא חומוס אמיתי, וגם לקפה השחור, אפילו כשהוא מיובא מישראל, יש פה טעם שונה…

    אנפיות - גם בהודו
    כך כשנפגשנו תמיד חגו מעלינו החאפלות של פרדס חנה, האנשים הטובים, העשייה המרתקת, מחאת האוהלים ושאר תבלינים מהארץ. מבשמים את האויר, נושאים רוח עדינה של בית. כן, כייף להזכר במקום הנכון הזה, במרקם האנשים הטובים שעושים את פרדס חנה למה שהיא. כל אחד בנישה הקטנה והמדויקת לו. וביחד, אורגני ומהאדמה, נשזרת לה קהילה. עם קואופרטיב אורגני, אתר אינטרנט מחבר, תאטרון בית, שוק החלפות, מוזיקאים, מטפלים, רוקחי אהבה ומילים, בנאים, אנשי עמל וחינוך ושאר אנשי קסם. כל אחד מהמקום הנכון שלו בלב, יוצא אל העולם עם היוזמה האינטימית שלו. וכל שנותר הוא רק להצטרף ולנשום לשם ביחד. כמה נעים. ישבנו כך עם הרגליים על מעקה העץ של אחת המסעדות. בריזה נעימה של ערב מלטפת את פנינו, והלב חי. המשך לקרוא »


    להגיב
  • כנס איזון חוזר בפרדס חנה

    שלום, קוראים לי יעקב גורמן. אני נשוי לשירי, אבא לארבעה ילדים מופלאים, גילי, אומה, מאיה ויואב. מאז שנת 2003 אני גר בפרדס חנה כרכור. אני יזם, אוהב להגשים את החלומות שלי, אוהב את השקט שיש בטבע ומחפש אותו גם בתוכי.

    לפני מספר חודשים הקמתי עמותה שנקראת "איזון חוזר- להפצת ההשכלה הבריאותית בישראל", שהחזון שלה הוא לאפשר בריאות טובה, זמינה ובת קיימא לכל תושבי ישראל. הקמת העמותה היא תוצאה של מסע בן שנתיים בו חיפשתי דרך לתרום מכוחי, מרצי וזמני כדי להיות חלק משינוי חיובי בישראל. הבנתי מתוך התבוננות על המצב הנוכחי והכיוון אליו אנו הולכים, שאם לא יקרה שינוי – אזי עוד  10 שנים ישראל לא תהיה מקום נכון עבורי ועבור משפחתי. בדקתי מרחבים רבים בהם אני כפרט יכול להשפיע, ומתוך מספר רעיונות בתחומים שונים, הגעתי לבסיס- והוא בריאות. כולנו רוצים להיות בריאים, לשמור על בריאות ילדינו משפחתנו.

    השינוי הראשון שעשיתי בתחום התזונה היה במובן מסוים בלית ברירה. חזרתי מטיול של 8 חודשים בדרום אמריקה עם אורחים בבטן…כך לפחות חשבו אז, קוראים לזה פרזיטים, והם כאלו מתוחכמים שהרפואה לא ידעה למצוא אותם בכלל, רק לומר שהם שם. ניסיתי להפטר מהם בכל הדרכים האפשריות, טופלתי אצל "פרזיטולוג" מומחה, לקחתי במשך תקופה תרופות גדולות ולא ידידותיות. זה לא עזר. ואז עברתי לנסות שיטות אחרות, רפואה סינית ותרופות של צמחי מרפא, טיפול נטורופטי ועוד. בתוך התהליך הזה, כחלק מהנסיון לגלות מה יש לי, התברר שפיתחתי רגישות למוצרי חלב, וזה היה השינוי הראשון. נפרדתי כמעט לחלוטין מכל מוצרי החלב, ותוך זמן לא רב הפסקתי בכלל לאכול מן החי- בשר, עוף, דגים, ביצים.

    אני אוהב להבין דברים, לחקור, לשאול שאלות, והתכונה הזו מאפשרת לי לאורך השנים ללמוד יותר ויותר על התפקיד שיש לתזונה על הבריאות שלנו. לאורך השנים, התזונה בבית משתנה. לאט לאט אבל בטוח, אני רואה איך תכולת המקרר משתנה, איזה דברים יוצאים ממנו ולא חוזרים, ואיזה דברים חדשים נכנסים. עוד ועוד צנצנות זכוכית מתווספות למדפים ובהם דגנים, קטניות, זרעים, אגוזים.  השינוי שעשינו בבית, התחיל להדהד למעגלים הקרובים, ואני רואה איך לאט לאט משתנות הצלחות במשפחה המורחבת שלי, משתנה תכולת המקרר.

    ועכשיו בא האירוע הקהילתי שלנו במרכז לאומניות הבמה פרדס חנה. זהו לדעתי הכיוון של שינוי, ממני, אל המשפחה, אל הקהילה והלאה אל עוד ועוד פרטים, משפחות, קהילות. באירוע יהיו מספר הרצאות מרתקות של אנשים מדהימים שזכיתי לפגוש ולשתף עמם פעולה במסגרת העמותה. אני בטוח שהמידע שהם יעבירו יהיה בעל ערך מוסף גדול מאד עבור כל מי שישמע אותם.

    משעה 17:00 ועד סוף האירוע הלובי של המרכז לאומניות הבמה יהפוך למרחב צבעוני, ריחני, ומעשיר ע"י עסקים מקומיים, קטנים ובינוניים שמקדמים בריאות וקיימות באזורנו. אחת מהמטרות שלי בעמותה היא להפגיש בין הקהל הרחב לעסקים המקומיים כדי לעודד צריכה מקומית, ולספק מענה לכל מי שבוחר לשפר את איכות חייו ובריאותו.

    האירוע יתקיים ביום שני 5.12.11  בין  22:00- 17:00 במרכז לאומניות הבמה בפרדס חנה. הכניסה חופשית.

    • סיור מודרך במטבח- מה כדאי לנו לאכול כדי לעבור חורף ללא מחלות    
      ד"ר גילית שטיינר-  נטורופתית ובעלת תואר ראשון B.Sc. בכושר גופני,  מנהלת את ביה"ס  לרפואה משלימה – Medi Win במכללה האקדמית בוינגייט, מרכזת את מגמת הנטורופתיה בבית-ספר.

    • "מתים להיות יפים"- המחיר הבריאותי היקר של מוצרי הטיפוח שלנו
      עידו משעל: ביולוג, מהנדס כימיה וחומריםMsc. Mat. Eng  ,הומיאופת קלאסי  RCHomמייסד לבנדר-קוסמטיקה בריאה. טלי מצליח: מטפלת הוליסטית  M.A מייסדת לבנדר- קוסמטיקה בריאה.

    • האומנם? מיתוסים ואמונות ביחס לבריאות שלנו
      ד"ר אריה אבני- M.Dכירורג מומחה לגסטרואנתרולוגיה, הומיאופת

    • כיצד נוכל לעשות מס'ג לדנ"א שלנו בעזרת תזונה?
      מיכל אפרת- דוקטורנטית לתזונה, בעלת תארים ראשונים בהנדסת מזון ובמדעי התזונה, בעלת תואר שני במדעי הרפואה.

    אשמח לראותכם בין באי האירוע. אין לי ספק שיהיה מלמד, טעים ומהנה.

    יעקב גורמן

    לפייסבוק של העמותה >
    לברושור של העמותה (pdf) >


    להגיב
Close