אינטרנט

  • Team.Do – ניהול משימות ופרויקטים פשוט ויעיל

    חלק רושמים על פתקים…
    יש שרושמים תזכורות בטלפון…
    אחרים מבקשים שיזכירו להם…
    או עושים קשר בנעל…

    יש הרבה דרכים לנהל את המשימות שלכם…

    אבל מה אם יש דרך אחת שהיא גם פשוטה, גם יעילה וגם כוללת בתוכה כל מה שצריך לנהל משימות, לקוחות או עובדים?…

    קבלו את Team.Do! ניהול משימות ופרויקטים מעולם לא היה פשוט כל כך!

    Team.Do היא הרבה יותר מעוד תוכנה לניהול לקוחות. היא מאפשרת בלחיצת כפתור, לארגן את העסק שלכם (קטן או גדול) ולדעת בכל רגע מה קורה.

    להמון עסקים בכל הגדלים יש מוצר או שירות מצוין – אבל הם נופלים בדברים הקטנים… מייל שנשכח, משימה שלא הושלמה, Follow-Up שלא קרה בזמן, לקוח שהלך לאיבוד… לא עוד! מוזמנים לקבל בחינם וללא התחייבות ל-30 יום – שירות לניהול פרוייקטים ומשימות פשוט ונוח לשימוש – כדי שתשקיעו את זמנכם במה שאתם באמת טובים בו!

    בין האפשרויות:

    ניהול עובדים, פרויקטים ומשימות כולל All in One: שליטה מרמת הכלל ועד הפרט, האצלת סמכויות ותחומי אחריות, תאריכי יעד, סדרי עדיפויות ותתי משימות.

    תזכורות אוטומטיות למייל, לנייד, ללוח השנה.

    גישה מכל מקום (האפליקציה ממוקמת בענן) ו/או מכשיר – תוך אבטחה מלאה.

    גמישות מירבית: שדות דינמים לא מוגבלים, שדות חובה או רשות. חיבור בין משימות לפרויקטים ולאנשים רלוונטים. חזרה יומית/שבועית/חודשית על משימות. סנכרון עם גוגל ואאוטלוק.

    מהירות: אין צורך בהתקנה. הטמעה פשוטה, ביצועים מהירים. עדכון אנשים או פריטים קצר ומהיר.

    פשטות: קלות שימוש מירבית. אין צורך בהתקנה או שרתים. על אף שהתוכנה חכמה ומורכבת מאחורי הקלעים – שמירה על ממשק משתמש פשוט ונוח כך שחווית המשתמש תהיה קלה ויעילה.

    שקיפות: תיעוד כל שלבי המשימה כולל סיכומי דיון, מי עשה מה ומתי. אפשרות לשליטה מבוזרת כך שלעובדים תהיה גישה רק למידע רלוונטי להם. בדיקת סטטוס משימה בזמן אמת.

    ניראות: לוחות זמנים, רשימות, חיפושים וחיתוכים לפי בחירה. הפקת דו"חות, גרפים וסיכומים.

    תמיכה: טלפונית או במייל 7 ימים בשבוע. מפגש אישי והטמעה אצלכם לארגונים גדולים.

    המערכת עובדת במחשב האישי וגם באפליקציות אנדרואיד ואייפון עם תמיכה מלאה בעברית.

    מעל 13,500 חברות וארגונים משתמשים במערכת (ביניהם ארקיע, BBB ופתחון לב).

    אחד היזמים והבעלים הוא כאן משלנו – וגר בכרכור…

    אז לא משנה אם העסק שלכם קטן וכולל 3 עובדים או אם אתם עובדים בארגון ענק (תמליצו למנהל התפעול והוא יודה לכם!)…

    לחצו כאן ותוכלו להתחיל לעבוד תוך 30 שניות!

    ואם יש לכם שאלות או זקוקים לייעוץ בכל שלב מוזמנים לפנות בשמחה: אמיר 052-6512-697


    להגיב
  • רדיו חנה // פרדס חנה משדרת

    רוח טובה מנשבת בפרדס.

    בין עצי הפרי במרכז הפרדס, חבורה של אנשי רוח, מוזיקה ואומנות, נפגשנו להקים את החזון – רדיו מקומי אינטרנטי ואיכותי, יוזמה תרבותית, במה לאומנות, תרבות, חברה, קיימות, רוח ושיח עכשווי.

    פרדס חנה מלאה ושופעת בחומר אנושי משובח ויפה, היא מושכת אליה אנשים בלי סוף, וקולה נשמע למרחקים…
    החלטנו לתת לתופעה במה, לתת לקולות החומר האנושי המגוון, להישמע בקול תרועה דרך רדיו אינטרנטי, שאפילו בברזיל יכולים לתת אוזן על המוזיקה שנרקחת פה, על נפשם של היוצרים פה, ועל תורה מתוקה שעוברת מפה לאוזן. מלב אל לב.

    היוזמה קמה מתוך חיבור, מתוך חיבוק, והיא רוקדת את דרכה בתפילה שמשהו טוב הולך לקרות פה. שלל תכניות מעניינות במגוון תחומים ובעיקר בעיקר בעיקר -מוזיקה שעושה טוב לנשמה.

    להאזנה לרדיו לחץ כאן >

    העוסקים במלאכה:
    נחמה דוד – יזמית, מנהלת הרדיו,עורכת תוכן; בעלים של מרכז לרוחניות יהודית "התחדשות", מלמדת נשים לימוד חשיבה הכרתית/ימימה.
    עודד דוד – יזם,מוזיקאי, עורך, שדרן, מורה לקבלה וללימודי חשיבה הכרתית /ימימה, בעלים של מרכז לרוחניות יהודית "התחדשות".
    מיקה יסוד – יזמית, די ג'יי, אשת מוזיקה ושדרנית.

    • * הרדיו פועל כעת רק בימי שישי בין השעות 9-15 אך בכוונה להתרחב בקרוב


    להגיב
  • סטודיו המסילה – עמדת העבודה שלך במתחם מעצבים בבנימינה

    בשנים האחרונות הכרנו המון מעצבים, מתכננים, אנשים מוכשרים שעובדים מול מחשב בין מכונת הכביסה למטבח,
    אנשים שמתפוצצים מרוב יצירתיות אבל לא תמיד מתנהלים בעסק שלהם כמו ביצירה שלהם.

    החלטנו לפתוח את הסטודיו הקיים שלנו – להפריד בו חלל עבור 7 אנשים המעוניינים כל בוקר לעבודה
    בסטודיו שיאפשר להם שקט מהסביבה ללא דאגות תפעוליות.

    IMG_3329

    בואו לחלוק עמדה בסביבת מעצבים יצירתית
    במתחם שקט באזור בנימינה מול תחנת הרכבת.
    ההצעה כוללת מעטפת מלאה – ריהוט, ארנונה וחשמל
    הביאו את המחשב והכישרון וכל השאר עלינו.

    Screen Shot 2016-09-27 at 11.59.32 AM

    אז את מי אנחנו מחפשים?

    מעצבים גרפים, מעצבי מוצר, צלמי מוצר, מעצבי אתרים, ניו מדיה, מתכנתים, מאיירים,
    אנימטורים, אדריכלים, ארכיטקטים, אנשי קריאטיב, תרגום או כותבים טכניים,
    אנשים מוכשרים שמעוניינים לעבוד בחלל ייצוגי שקט ומעורר השראה.

    ליצירת קשר והשארת פרטים אנא שלחו מייל או התקשרו:

    052-6299960        |        studiohamesila@gmail.com

    סטודיו המסילה לוגו


    להגיב
  • על תופעת משרות הבולשיט

    [דיויד גרבר]

    בשנת 1930, חזה ג׳ון מיינארד קיינס שעד סוף המאה העשרים ההתפתחויות הטכנולוגיות יאפשרו למדינות דוגמת בריטניה וארה״ב להנהיג שבוע עבודה בן חמש-עשרה שעות. סביר להניח שהוא צדק. במונחים טכנולוגיים, הדבר אפשרי. ובכל זאת, זה לא קרה. תחת זאת, הטכנולוגיה נוצלה על מנת לגרום לכולנו לעבוד יותר. על מנת להשיג זאת, היה צורך ליצור משרות שהן למעשה חסרות ערך. המוני אנשים, במיוחד באירופה ובארה״ב, מכלים את רוב שעות העבודה שלהם בביצוע מטלות שבסתר ליבם הם מאמינים שהן מיותרות. הנזק המוסרי והרוחני הנגרם כתוצאה מכך הוא כבד. זוהי צלקת בנשמתנו הקולקטיבית. ואף על פי כן, אף אחד לא מדבר על כך.

    מדוע האוטופיה שהבטיח קיינס — אוטופיה שבשנות השישים עוד ציפו להתגשמותה — לא התממשה מעולם? התשובה השגרתית בימינו היא שקיינס לא חזה את הגידול העצום בתרבות הצריכה. בהינתן הבחירה בין פחות שעות עבודה לבין יותר צעצועים ותענוגות, בחרנו כחברה באפשרות השנייה. זהו סיפור נחמד שמוסר השכל בצדו, אבל במחשבה שניה מתברר שהוא לא נכון. אכן, היינו עדים ליצירתן של משרות רבות מספור ותעשיות חדשות מאז שנות העשרים, אבל רק לחלק קטן מהן יש קשר כלשהו ליצורם ולהפצתם של סושי, טלפונים חכמים, או נעליים אופנתיות.

    מהן, אם כן, אותן משרות? דו״ח שהתפרסם לאחרונה, המשווה בין מצב התעסוקה בארה״ב בשנת 2000 לבין המצב ב-1910, מספק תשובה ברורה. במהלך המאה האחרונה, מספר העובדים המועסקים כעובדים במשקי בית (domestic servants), בתעשייה ובחקלאות צנח בצורה דרמטית. בד בבד, ״עובדים מקצועיים, עובדי מנהלה, פקידות, אנשי מכירות ועובדים המועסקים במתן שירותים״, מספרם שולש, וצמח מ”רבע ליותר משלושה רבעים מכלל התעסוקה״. במלים אחרות, משרות יצרניות, כצפוי, נעלמו הודות לטכנולוגיה (גם אם סופרים את עובדי התעשייה בעולם כולו, כולל את ההמונים העובדים בפרך בהודו ובסין, שיעורם באוכלוסייה עדיין נמוך בהרבה בהשוואה לעבר.)

    למרות זאת, במקום לאפשר הפחתה משמעותית של שעות העבודה ולאפשר לאנשים להקדיש את זמנם על מנת לפתח את תחומי העניין, התחביבים והמחשבות שלהם, היינו כולנו עדים להתנפחות הבלון של מגזר “השירותים״, ויותר מכך, של המשרות המנהלתיות, עד כדי יצירתן של תעשיות חדשות, כמו השירותים הפיננסיים והטלמרקטינג, או ההתרחבות חסרת התקדים של מקצועות כמו עריכת דין, משאבי אנוש, ויחסי ציבור. ומספרים אלה לא כוללים את כל אותם אנשים שתפקידם הוא לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית, טכנית או שירותי אבטחה עבור כל אותן תעשיות, או את כל אלה שתפקידם לספק שירותים (רוחצי כלבים, שליחי פיצה מסביב לשעון) שקיימים משום שכל השאר מבלים את כל זמנם בעבודה.

    אני מציע לכנות משרות אלה ״משרות בולשיט״.

    נדמה לפעמים שישות כלשהי ממציאה משרות חסרות טעם רק כדי לוודא שכולנו עובדים. כאן בדיוק טמון המסתורין. בקפיטליזם, זה בדיוק מה שלא אמור לקרות. בוודאי, במדינות קומוניסטיות כמו ברה״מ, שם תעסוקה נחשבה זכות וגם חובה מקודשת, המערכת המציאה משרות לפי הצורך (זו הסיבה שבחנות סובייטית היה צורך בשלושה מוכרים על מנת למכור פיסת בשר). אבל זוהי בדיוק הבעיה שכלכלת שוק אמורה לפתור. על פי התורה הכלכלית, הדבר האחרון שחברה בשוק החופשי תרצה לעשות הוא לבזבז כסף על עובדים שאין בהם באמת צורך. משום מה, זה עדיין קורה.

    בעוד שתאגידים עסוקים כל העת בקיצוצים חסרי רחמים, הפיטורים וההתייעלות נופלים בסופו של דבר על כתפיהם של כל אותם אלה שבאמת מייצרים, מזיזים, מתקנים ומתחזקים; באמצעות אלכימיה מוזרה שאף אחד לא יודע להסביר, מספרם של מזיזי-הניירות בתשלום ממשיך ועולה, ויותר ויותר עובדים מוצאים את עצמם, לא בניגוד מוחלט לעובדים במדינות הקומוניסטיות, עובדים 40 או אפילו 50 שעות על הנייר, אך למעשה עובדים 15 שעות, בדיוק כפי שחזה קיינס, שהרי שאר הזמן מוקדש להשתתפות בשיחות מוטיבציה, עדכון חשבון הפייסבוק או הורדה של סדרות טלוויזיה.

    ברור כי התשובה איננה כלכלית: היא מוסרית ופוליטית. המעמד השולט הגיע למסקנה שחברה שמחה ויצרנית שיש לה זמן פנוי היא סכנה קיומית (חשבו על מה שקרה בשנות השישים, כשעוד חשבו שהדבר אפשרי). מצד שני, התחושה שעבודה היא ערך בפני עצמו, ושכל מי שלא מוכן לקבל על עצמו מוסר עבודה אינטנסיבי לאורך רוב שעות העבודה לא ראוי לדבר, הוא נוח במיוחד עבורם.

    399px--Boy^_Did_we_do_a_day's_work^_They_give_the_job_all_they've_got-_-_NARA_-_513983

    פעם, כשהרהרתי בגידול הבלתי נגמר של האדמיניסטרציה במחלקות אקדמיות בבריטניה, עלה במוחי דימוי כלשהו של גיהנום. גיהנום הוא אוסף של אנשים אשר מכלים את מירב זמנם בביצוע מטלה שהם לא אוהבים ושהם לא ממש טובים בביצועה. נניח שהם נבחרו למשרה משום שהם בוני רהיטים מעולים, ואז הם מגלים שהם אמורים לבלות חלק גדול מזמנם בטיגון דגים. ממילא המטלה מיותרת ברובה, שהרי ישנו מספר מוגבל של דגים לטגן. ובכל זאת, כולם מתמלאים זעם כאשר הם חושבים שחלק מהעובדים האחרים זוכים לבנות רהיטים במקום לטגן דגים כל היום. התוצאה היא שתוך זמן קצר נערמים להם בכל מקום דגים שלא טוגנו כהלכה וכולם ממשיכים לטגן עוד ועוד.

    אני חושב שזהו תיאור מדויק למדי של הדינמיקה המוסרית של הכלכלה שלנו.

    ברור לי שטיעון מסוג זה ייתקל בהתנגדות מידית: ״מי אתה שתחליט אילו משרות הן באמת ׳נחוצות׳? מה זה בכלל נחוץ? אתה פרופסור לאנתרופולוגיה, איזה ׳צורך׳ יש בעבודתך?״ (ואכן קוראים רבים יראו בעבודתי בזבוז כספי ציבור.) במובן מסוים, ברור שזה נכון. אין מדד אובייקטיבי למדידת ערך חברתי.

    אין בכוונתי להגיד לאנשים המשוכנעים שעבודתם תורמת לחברה תרומה משמעותית, שלמעשה הם אינם תורמים דבר. אבל מה לגבי כל אותם אנשים המאמינים בעצמם שהעבודה שלהם חסרת משמעות? לא מזמן יצרתי קשר עם חבר מביה״ס אותו לא ראיתי מאז שהייתי בן 12. נדהמתי לגלות שבמהלך אותה תקופה הוא נהפך תחילה למשורר וא״כ לזמר בלהקת אינדי רוק. שמעתי כמה משיריו ברדיו מבלי לדעת שהזמר מוכר לי. ללא ספק מדובר באדם מבריק, מקורי, שעבודתו האירה ושיפרה את חייהם של רבים ברחבי העולם. למרות זאת, אחרי שני אלבומים לא מוצלחים, החוזה שלו בוטל. שקוע בחובות ובצורך לטפל בבת שזה עתה נולדה, הוא פנה, כפי שהוא מכנה זאת, ״לברירת המחדל של רבים מאלה ללא כיוון בחיים: בי״ס למשפטים.״ עכשיו הוא עו״ד שעובד בחברה מצליחה בניו-יורק. הוא היה הראשון להודות שעבודתו היא חסרת משמעות לחלוטין, שאין בה שום תרומה לעולם, ושלהערכתו היא לא צריכה להתקיים כלל.

    הסיפור של חברי מעלה שאלות רבות, החל בשאלה מה אפשר ללמוד על החברה שלנו, שבה יש ביקוש מזערי למשוררים-מוזיקאים מוכשרים, ומצד שני ביקוש כמעט בלתי מוגבל לעורכי-דין (תשובה: אם אחוז אחד מהאוכלוסייה שולט ברוב ההון, מה שאנחנו מכנים ״השוק״ משקף את מה שהם חושבים שהוא שימושי או חשוב, לא כל שאר האוכלוסייה). יותר מזה, זה מראה שרוב האנשים במקצועות הבולשיט מודעים לכך היטב. למעשה, אני לא בטוח שאי פעם פגשתי עו״ד שלא חשב שעבודתו היא בולשיט. הדבר נכון גם לגבי כל התעשיות החדשות שהוזכרו קודם. יש מעמד שלם של בעלי מקצוע שאם תפגשו אותם במסיבה ותודו שאתם עוסקים במשהו שיכול להיחשב מעניין (אנתרופולוגיה, לדוגמה), הם ינסו להתחמק מדיון בעבודתם. תנו להם לשתות כמה כוסות, והם יפצחו בנאומים מלאי זעם על כמה עבודתם היא חסרת טעם ומטופשת.

    זוהי ללא ספק אלימות פסיכולוגית. כיצד ניתן לדבר על כבוד במקום העבודה כאשר אנשים מאמינים בסתר ליבם שמשרתם כלל לא צריכה להתקיים? כיצד לא תיווצר תחושה עמוקה של זעם וטינה? והנה, שליטינו מצאו דרך גאונית, כמו בדוגמה של מטגני הדגים, להבטיח שהזעם יופנה כלפי אותם אלה שזוכים לעבוד בעבודה שיש בה משמעות. לדוגמה: בחברה שלנו, ישנו כלל לא כתוב שלפיו ככל שמשרה מסוימת תורמת יותר לטובת הכלל, כך השכר שבצידה נמוך יותר. כאמור, קשה להגדיר מדד אובייקטיבי למדידת התועלת שבמשרה מסוימת, אבל ישנה דרך קלה לבחון זאת: ניתן לשאול, מה יקרה אם כל העובדים בעבודה זו ייעלמו. לא חשוב מה תגידו על אחיות, מנקי רחובות או טכנאים, ברור לכל שאם הם ייעלמו במסך עשן, התוצאה תהיה קטסטרופלית. עולם ללא מורים או סוורים יסבול מבעיות קשות. אפילו עולם ללא סופרי מדע בדיוני או מוזיקאים יהיה מקום ראוי פחות. כלל לא ברור האם האנושות תסבול מהיעלמותם של בעלי מקצועות דוגמת מנכ״לים של חברות פיננסיות, לוביסטים, יחצנים, אקטוארים, אנשי טלמרקטינג, פקידי הוצאה לפועל או עו״ד. (רבים מאמינים שהמצב ישתפר פלאים). למרות כל זאת, פרט למספר מצומצם של מקצועות (רופאים, לדוגמה), הכלל הנ״ל מדויק להפליא.

    באופן מוזר אף יותר, ישנה תחושה כללית שכך דברים אמורים להיות. זהו אחד מסודות ההצלחה של הפופוליזם הימני. אפשר לראות זאת כאשר עיתונים רודפי כותרות מלבים שנאה כלפי עובדי הרכבת התחתית בלונדון, ומאשימים אותם בשיתוק בעיר במהלך סכסוך עבודה: עצם העובדה שעובדים אלה מסוגלים לשתק את העיר מראה כמה עבודתם חשובה, אבל נראה שזו בדיוק הסיבה מדוע רבים שונאים אותם. התופעה ברורה עוד יותר בארה״ב, שם הרפובליקאים נחלו הצלחה מסחררת ביצירת טינה כלפי מורים או עובדי תעשיית הרכב בגלל המשכורות המנופחות שלהם כביכול (ולא, למשל, כלפי המנהלים במערכת החינוך או בחברות הרכב, אשר גרמו לרוב המשברים). כאילו אמרו להם: ״אבל ניתנת לכם ההזדמנות ללמד ילדים! או לייצר מכוניות! העבודה שלכם היא אמיתית! ובנוסף לכך אתם מצפים בחוצפתכם לפנסיות של מעמד הביניים ולביטוח בריאות?״

    אם מישהו היה מתכנן משטר המתאים באופן מושלם לשימור כוחו של ההון הכלכלי, קשה להעלות על הדעת דרך טובה יותר לעשות זאת. עובדים יצרניים נדחקים לשוליים ומנוצלים. השאר מחולקים בין שכבה של מובטלים הזוכים ליחס של בוז, לבין שכבה רחבה יותר של אנשים המקבלים משכורת כדי לא לעשות כלום, במשרות שאמורות לגרום להם להזדהות עם השקפת העולם של המעמד השולט — בעיקר עם הגיבורים שבפסגה — ובאותו זמן לחוש בוז מוחלט כלפי אלה שעבודתם היא בעלת ערך ברור לחברה. ברור כי המערכת הזו לא עוצבה באופן מודע. היא התפתחה אחרי כמעט מאה שנה של ניסוי וטעייה. אבל זהו ההסבר היחיד מדוע למרות יכולותינו הטכנולוגיות אנחנו לא עובדים 3-4 שעות ביום.

    ———————————————————————————

    פורסם במקור באתר "Slow"


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה – הקדמה

    [רואי עמנואל] אל הדף המקסים הזה הגעתי במקרה, ומאז נשביתי בקסמיו. כמישהו שתמיד התקשה עם שיעורי היסטוריה (הדרך המשעממת בה לימדו אותה והצורך ללמוד בע"פ), תמיד טענתי שהכול תלוי בדרך בה מספרים את הסיפור. במקביל פינטזתי על היום שילמדו היסטוריה באמצעות Virtual Reality כך שאפשר יהיה להיות אחד מהעולים בעלייה השניה או להפציץ גרמנים במלחה"ע הראשונה…

    אז חצי חלום שלי יצרו 5 חבריה מקסימים, סטודנטים להיסטוריה מכמה אוניברסיטאות בישראל, שפשוט אוהבים היסטוריה ושמחים להעביר את האהבה שלהם הלאה.

    ובמילים שלהם:

    היסטוריה היא לא רק תאריכי קרבות ושמות מלכים מתים. היסטוריה היא סיפור – וסיפור טוב, אם מספרים אותו נכון. אנחנו חמישה סטודנטים להיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב, חיפה והפתוחה שרוצים לחלוק איתכם את הסיפורים המעניינים של ההיסטוריה בצורה קלילה ומשעשעת, ולהראות שגם בעבר יש יופי.

    ניל- איש האוניברסיטה הפתוחה, השמועה מספרת שניל ואחיו התאום נולדו לזוג זאבים אשר השליכו אותו לנהר הטיבר אולם הוא נמשה וגודל על ידי אישה אשר הניקה אותו וייעדה אותו לגדולות. חמוש בסנדלים ונישא במרכבה, ניל הוא האיש שלנו בכל הנוגע לדברים שקרו ממש מזמן בעת העתיקה, כשכולם לבשו סדינים ודיברו מצחיק.

    רוני – החיבה של רוני להיסטוריה התעוררה כאשר קמה יום אחד וגילתה את הפורטרט של קתרינה מסיינה על הטוסט שלה. רוני הבינה שזו למעשה הוכחה אלוהית לכך שהיא התגלמות רוח הקודש. היא שקלה להצטרף למסדר הדומיניקני, אבל בסוף נרשמה לאוניברסיטת תל אביב. רוני היא הכתובת לכל ענייני העת החדשה המוקדמת, בדגש על נשים ונצרות. או נשים נוצריות.

    חן – אם תסתכלו טוב טוב על החוקה האמריקאית תגלו תיקון אשר קובע כי כל עמוד פייסבוק היסטורי חייב נציג מאוניברסיטת חיפה. או לפחות זה מה שחן אמר לנו. אנחנו זרמנו עם זה כי הוא ממש בקטע של ההיסטוריה של האמריקות ומי אנחנו שנגיד לו לא. חוץ מזה, הוא יהיה שימושי כשיבואו לתבוע אותנו על כל התמונות שלקחנו מגוגל לפוסטים שלנו.

    איילת – הברהמינית של הקבוצה, איילת היא הכתבת שלנו לכל מה שממזרח לנהר האינדוס וממערב לאי הוקאידו. כשהיא לא זוללת סמוסה, היא מתמקדת בחקר ההיסטוריה והפילוסופיה של הודו באוניברסיטת תל אביב, ובגלגול הבא, כשכולנו נהפוך להיות תולעים וארנבות, היא זו שתלמד אותנו איך להשתחרר סוף סוף מהסמסרה.

    עודד- אם היינו הפאוור ריינג'רס, עודד היה רוצה להאמין שהוא טומי המגניב, אבל האמת היא שהוא יותר בילי הילד כאפות שמקריח בגיל צעיר. כשהוא לא משתמש בדימויים מטומטמים משנות התשעים, עודד נהנה לשבת באוניברסיטת תל אביב ולכתוב על המאה ה-19, זמן בו גברים חבשו כובעי צילינדר ומונוקלים, נשים לבשו מחוכים וקרינולינות והאימפריה הבריטית שלטה בכל החלקים החשובים של העולם.

    מוזמנים להציץ לבד בדף – או בסיפורים הקסומים שאשתף כאן מדי פעם…

    היסטוריה גדולה, בקטנה

    ולסיום, או להתחלה, הנה ציטוט קסום על מה ולמה היסטוריה – של סופר מבריק שעוד יספרו עליו רבות בהיסטוריה… טרי פראצ'ט:

    comp_history

    (התמונה למעלה מתוך ריאיון שערכו יוצרי "היסטוריה גדולה, בקטנה" בתוכנית מיוחדת ברדיו הבינתחומי על עריפת ראשים בהיסטוריה, מחווה לדעאש…)


    להגיב
  • ינואר מרתק בחממה האקולוגית

    ילדים ומבוגרים סקרנים!
    אנו שמחים להציג בפניכם שתי הזדמנויות מרתקות, הנפתחות ממש עכשיו בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר:
    חלוצי הסביבה – Eco-Pioneers:
    תכנית חדשה אותה אנו מקיימים בשיתוף אוניברסיטת MIT האוניברסיטה המדורגת ראשונה בעולם בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק!
    במסגרת התכנית נעבוד בצוותי מחקר משותפים, בהם תלמידים חממניקים, מדריכים מצוות החממה, תלמידים בוגרים המבצעים עבודות גמר בחממה, מומחים מהתעשייה והאקדמיה, ומבוגרים סקרנים המעוניינים להצטרף.
    התכנית מוצעת ללא תשלום.
    כל הפרטים – כאן
    לא חובה להרשם, אבל מומלץ, עד יום רביעי, 31/12, על מנת לשריין לעצמכם מקום באחת הקבוצות.
    הרשמה אצל נועם 0523-750979 | gevanoam@gmail.com 
     —

    אני ואצה נשנה את העולם
    אנו פותחים מיזם משותף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל! במסגרת המיזם, בתמיכת משרד המדע, אנו פותחים את חוגי החממה לשנת תשע"ה ללא תשלום, ומזמינים אתכם להצטרף!
    הפרטים על החוגים הנכללים בתכנית וכיצד נרשמים – כאן
    לתשומת לבכם –
    • מספר המקומות מוגבל.
    • החוגים הנכללים במסגרת התכנית ומוצעים ללא תשלום: חוגי "חמ-דע", חוג הדפסה בתלת מימד (פירוט אודות שני החוגים בלינק המצורף באתר החממה).
    הולך להיות כ-י-ף א-ד-י-ר!
    הרשמה:
     
    משרד החממה: 04-6374160 | hamama@mevoot-eron.org

    בואו לגלות ולחקור!
    צוות החממה האקולוגית בעין שמר


    להגיב
  • האקדמיה להורים וילדים בקורס MOOC בחממה האקולוגית

    "האקדמיה להורים וילדים" –
    החממה האקולוגית בעין שמר מזמינה ילדים ומבוגרים ממועצה אזורית מנשה, פרדס חנה כרכור והסביבה – לחוויה מיוחדת במינה של למידה משותפת.
    מוזמנים להרשם ללמידת משותפת של קורס mooc – שהינו קורס אקדמי לקהל הרחב באינטרנט.
    הקורס שנתחיל ללמוד מיד אחרי סוכות (ביום רביעי 22.10.14) יעסוק בטיפול בבעיות מים.

    לינק לקורס.

    אקוופוניקה Aquaponics (מורכב מהמילים הידרופוניקה ואקווקלטורה) הינה שיטה חדשנית לגידול משולב של ירקות וצמחים אורגניים עם דגי נוי או מאכל אצלך בבית ובחצר.
    בעשרות השנים האחרונות הקצב המתגבר בגידול אוכלוסיית ישראל והעולם גורם למספר בעיות בעלות השלכות גלובליות ומקומיות ,אלו כוללות בין השאר עלייה בצריכת המים המתוקים, הידלדלות השטחים הפנויים לגידולי שדה ומנגד לעלייה בביקוש לתוצרת חקלאית בנוסף לבעיות שנוצרו ישנו רצון טבעי לחסוך בהוצאות הכספיות ורצון לאינטנסיפיקציה .כל האמור לעיל יצר מצב אשר הביא לחיפוש אחר רעיונות ופתרונות טכנולוגיים חדשים ,לשיפור המערכות החקלאיות .
    אחד הפתרונות הינו מערכות אקוופוניקה , צורת גידול המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת, עקרון המערכת הבסיסי הינו מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים לשימוש חוזר על ידי הצמחים וניקוי המערכת על ידם .

    קורסי MOOC (Massive Open Online Courses) הם קורסים אקדמיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, הפתוחים בחינם באינטרנט לקהל הרחב.
    הרבה אנשים נרשמים לקורסי mooc אבל מעטים מתמידים וגם מסיימים אותם(כ-4%).
    אנו נלמד את הקורס ביחד כקבוצה עפ"י מודל של למידה שיתופית
    תוך שימוש במדיה חברתית.
    המודל שפותח בארגון 'ערי חינוך' עוזר ללומדים להעשיר ולגוון את הלמידה וכן להתמיד ולסיים את הקורס בהצלחה רבה.

    בחממה נלמד גם דרך הידיים. כל משתתף ילמד לבנות מערכת אקופונית שימושית לטיהור מים!
    נעשיר את הלמידה גם דרך קשר עם חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות בתחום הטיפול במים.

    לשאלות נוספות:

    החממה האקולוגית בעין שמר 04-6374160 hamama@mevoot-eron.org
    מנחי הקורס:
    ליה מאור-בקר, ערי חינוך 052-5518212 lia@education-cities.com
    עידו מימון, החממה האקולוגית 054-5600787 edomaimon@gmail.com

    להרשמה לקורס > 

    כחול הוא הירוק יום רביעי

     

     


    להגיב
  • אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 6

    ״מי האיש חפץ חיים אוהב ימים לראותו, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע עשה טוב, בקש שלום ורדפהו״ (תהילים, ל"ד)

     [אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 5]

    אז אנחנו כאן בדרמסלה. ובארץ משתוללת לה מלחמה ארורה. ואחים של חברים שנמצאים עכשיו בעזה משאירים אותך גם כאן על ההרים הירוקים של הודו, עם חצי אוזן בארץ כנען.

    3 סיפורים קטנים מהשבוע האחרון כאן:

    לפני שבוע עברתי בבית חב"ד בסבב שיווק סדנת הגעגוע של גיל. בחוץ ישב עלם צעיר עם תלתלים מוזהבים, מבט נוגה וסיגריה בפה. לפניו על השולחן מלכות וסוסים ורצים וחיילים ניסו לנצח במלחמה היחידה שאני אוהב, שח. התקרבתי אליו, חייכתי והזמנתי אותו לסדנה. "הלוואי שיכולתי" אמר לי אריאל, "אבל אני נוסע היום". מבלי שאמר ידעתי. הוא חוזר לארץ כדי להתגייס. ניסיתי להניא אותו בהתחלה מלחזור, אמרתי שמגיע לו להמשיך בטיול ושהיה בטח מפרגן לחבר אחר בטיול שאחרי הצבא. בעיקר דאגתי לו… אמר שרוצה להיות ליד החברים (מפלס"ר הצנחנים). ששניים מהם כבר איבד ושעם שלישי סיים הרגע לדבר לאחר ניתוח שבו קטעו לו רגל. שתקתי. רציתי לחבק אותו אבל הרגשתי שהוא זה שנותן לי את הכוחות. הוא סיפר שהשתחרר לפני 3 חודשים וחוזר לארץ בלב שלם. נתתי לו כמה שקלים שהיו עלי לקנות מתנות לחיילים והשבעתי אותו שישמור על עצמו ושלא אראה תמונה שלו בעיתון. הוא חייך והבטיח. כשעזבתי את המקום, חשבתי שאיזה תזמון טוב היה לנו למסע הזה. שיצאנו לפני שהכול החל. במיוחד שמחתי עבור הילדים שמשום מה בכל סיפור או סרט ששמים להם הם ישר שואלים "יש רעים בסיפור?" ואנחנו מנסים להשתמש במכשפות ודרקונים שיש רק באגדות.

    חזרתי למלון וגיליתי שיש הפסקת מים. עם כל הגשם שיורד והנהר שזורם לנו מתחת למלון, קצת קשה לקרוא לזה הפסקת מים… אבל כשזה נמשך כבר לתוך היום השלישי, זה נהיה ממש מטריד. בעיקר אותנו המבוגרים, הילדים נהנו מאוד להתרחץ בנהר והם ממילא לא שוטפים את הכלים… חשבתי שאם הייתי בקמפינג ליד נהר הייתי מסתדר מצוין "בלי מים". אבל כשנדמה לך שמים הם דבר מובן מאליו שמגיע לך, אתה מתחיל לכעוס… חבר אמר לי שזו תזכורת להודו האמתית (אומרים שהאיש שאחראי על כל הקטע שלנו של ההר היה בבית חולים ורק הוא מכיר את הצינורות).
    ואז חזרו המים. איזה אושר! המבוגרים (יש איתנו עוד 2 משפחות מקסימות של ישראלים עם ילדים) כמעט רבו מי ישטוף את הכלים (כולם רצו) והאמבטיה של הילדים מעולם לא ידעה צרחות שכאלה. מים! איזה כיף שרק יש מים.

    יומיים אח"כ החל לי כאב ראש מהגיהינום. לא היו לי אף פעם מגרנות אבל עברתי 3 ימים של סיוט, כאילו מירי רגב צורחת לך בראש כל היום וכל אפצ'י גורם לכהות חושים. במקביל 5 ילדים צווחנים בגסט האוס וגשם שמרביץ בלי הפסקה על הגג. אחרי שנתיים בלי כדורים לקחתי אדוויל שעזר חלקית. אחרי 3 שנים שלא ראיתי בית חולים או רופא הלכתי לבדיקות. אבל אז, באחה"צ אחד – כאב הראש נגמר. ואני, סתם ככה עם עצמי, הייתי שוב מאושר. חייכתי וקרנתי. איזה כיף להיות בריא. שמתי לילדים את הכבש השישה עשר האלמותי ורקדתי איתם לצלילי רעמים וברקים.

    אולי זו הודו ואולי זו השכינה. אבל שמח על התזכורת להיות אסיר תודה בכל בוקר על הדברים הכי פשוטים שיש לנו. על מים ובריאות טובה. על חמצן לנשום ואוכל לאכול. זה לא מובן מאליו. ליותר ממחצית מתושבי העולם אין את התנאים הבסיסיים האלה…

    מקווה שזה הפוסט האחרון שאני כותב כשהתותחים רועמים בארץ. ושכולם יעמדו על הרגליים אחרי שכל זה ייגמר. ונשוב להביט האחד בשני כיחידים. כאחד.

     [אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 7]


    להגיב
  • פרפורמנס קרימינלי במצלמות אבטחה

    לפני כמה שנים פנתה אלי חברה שמתקינה מצלמות בבתים, הם רצו לפרסם במושבה חופשית. כל מה שציינו כיתרון החריד אותי: להסתכל על הורים הקשישים בביתם, על הילדים מחממים ארוחת צהריים, כאלה מין דברים. דחיתי אותם בטיעון שזה לעשות אאוטסורסינג לחוויה האנושית. אוחח התמימות. האידיאליזם.
    כמה שנים אחרי ואי אפשר לברוח:
    דברים שעולים ברשת – ואני לא אפתח סוגריים על כל אחד מהדברים האלה –
    סרטון מתעד לכידה של סוטה ברכבת בניו יורק,
    הקלטה של רצח הנערים,
    סרטון של איש מבוגר נוגע בילד בן 9 בחדר צדדי.
    סרטון ממצלמת אבטחה של החשוד בשליפת הילדה ממיטתה באמצע הלילה בפרדס חנה.
    מצלמות אבטחה כנקודות שביניהן עובר נראטיב אפל.

    חוץ מהדוגמה האחרונה – בכל אלה לא צפיתי. לא האזנתי. לא רוצה. מספיק לי הכותרת ועצם הידיעה. לא רוצה להתפלש בריאליטי הכפוי הזה.
    וקשה להתעלם כי המצלמות בכל מקום. בסמרטפונים, מצלמות אבטחה, אשליית הפרטיות מתנפצת מול המציאות המתפקסלת. האח הגדול הוא כל אחד מאיתנו.
    (פייסבוק מגדילה לעשות ומקליטה את רחשי הרקע בצ'טים המוקלטים, כדי לסגמנט מה אתם שומעים ולתפור לכם הצעות מפתות. הידעתם?).

    היום תפס את תשומת לבי הסרטון מהפרשייה ההזויה אודות "הקלפטומנית", ככה היא נקראת בתיעוד המרתק שצולם במצלמת האבטחה של בית בכרכור, ופורסם בקבוצה אנחנו אוהבים לגור.
    בסרטון נצפית אישה בשמלה בהירה קצרה, קעקוע גדול על כתף שמאל, מדדה על עקבים מוגזמים, והיא סוחבת אדניות של צמחי תבלין. היא חזקה, וקצת מקריחה. אולי זה בכלל גבר בתחפושת, קרוס-דרסר, מישהו הציע בתגובות לדיון. נראה הגיוני.
    בעלי הבית ערכו את הקטעים עם מוזיקה קצבית מתבקשת, והעלו לרשת.

    חוכמת ההמונים שיגרה קצה חוט באחת התגובות: לינק לתיעוד ממצלמת האבטחה של תושבת כרכור אחרת, בו רואים את אותה ישות, שהפעם נקראת ""גנבת!" מרחרחת בחצר.

    אני צופה בקטעים האלה כמה פעמים היום וזה נראה לי כמו סוג של פרפורמנס.
    מחשבה מהילדות: אם זה עבר לי בראש אז בטוח יש איזה מישהו על הכדור שעושה את זה באופן מקצועי, ולא בהכרח קרימינלי.
    יוצר רצף של נוכחות פרפורמרית במצלמות אבטחה שונות, חומק דרך הריבוי והביזור, וכך באופן פרדוקסלי שומר על אנונימיות.


    להגיב
  • כתה 2021: העתיד שייך לסקרנים

    בעקבות ההתעניינות, נוספו מפגשי חשיפה לכתה 2021 בסוכה בבנימינה במהלך הקיץ. הנה התאריכים. מורים והורים – הנה הזדמנות להגיע לשנה הבאה רעננים!

    אחד הדברים המעוררים שקרה במהלך מאי מושבה חופשית, היה המפגש עם אוג'ס ולדמן, שהגדיל והביא למפגש את ליה מאור, עמיתתו לערי חינוך.
    סופסופ תפסנו שניים מהגולשים על הצונאמי בחינוך, שקפצו רגע למרפסת של מקום בזמן, למפגש אינטימי וחדשות מסעירות מהשטח. הם סיפרו על הדבר הבא שקורה בערי חינוך: כתה 2021.

    החבורה של ערי חינוך מסתובבת בבתי ספר ומציפה את חדרי המורים ברוח רעננה. הם נכנסים לחדרי המורים כחלק מאסטרטגיה יישובית, ושם מאתרים מורים שרוצים לשנות, ואיתם הם עושים תהליך. הפרוייקט נקרא כיתה 2021 מפני שהכיתה הינה אבן היסוד של הבניין החינוכי כולו. בדומה לאפקט הפרפר, שינויים פורצי דרך, חדשניים, ומשמעותיים, שיתחוללו בכיתה בירוחם, יכולים להביא לשינוי בירושלים או בתל אביב. כיתה אחת יכולה לספק עדות חיה וקיימת לניסיון שהצליח, לשינוי בר קיימא, ולחולל גל ויראלי מרחיק לכת. [מתוך האתר].

    ערים ומועצות הפועלות בשיתוף פעולה עם ארגון ערי חינוך הן – בת ים, טבריה, חדרה, נתניה, קריית חיים, ירוחם, והמועצות האזוריות עמק המעיינות, גליל תחתון, מנשה, וערבה תיכונה. אוג'ס וליה, למשל, הם תושבי פרדס חנה כרכור – מועצה מקומית שלא עובדת עדיין עם ערי חינוך. נקווה שזה יקרה. אולי אם לא "מלמעלה" אז כיוזמה מהשטח, כאופייני למחוזותינו.
    בינתיים ישבנו במרפסת והקשבנו לשליחים מהעתיד העכשווי. דיברנו על למידה מקוונת, על כיתה הפוכה, על דרכים לשווק את הרעיון, על יישומים מדליקים בבתי ספר בערים אחרות, על שי פירון (שתומך ומעודד) ועל איך זה שהדבר הזה עוד לא פעיל כאן, בפרדס חנה, שיש בה חדשנות ויזמות חברתית ברמה גבוהה. בקיצור, זה היה מפגש מעורר מאוד.

    וכל ההקדמה הארוכה הזו היא ראיתי שמחרתיים יש כנס של כתה 2021 בבנימינה.
    אז אם אתם מורים שיש להם רצון לשנות את המערכת או הורים עם רצון דומה, או סתם סקרנים, או הורים, הנה ההזמנה:

    הזמנה לחשיפה כיתה 2021

    מהי כיתה 2021 ?
    במטרה לקדם את יישום הלמידה המשמעותית בבתי הספר בישראל, יצר מטבחון רשת ערי חינוך את תכנית כיתה 2021.
    כיתה – מפני שהכיתה הינה אבן היסוד של הבניין החינוכי כולו. בדומה לאפקט הפרפר, שינויים פורצי דרך, חדשניים, ומשמעותיים, שיתחוללו בכיתה בירוחם, יכולים להביא לשינוי בירושלים או בתל אביב. כיתה אחת יכולה לספק עדות חיה וקיימת לניסיון שהצליח, לשינוי בר קיימא, ולחולל גל ויראלי מרחיק לכת.
    כמו כן, מאפשרת תכנית “כיתה 2021″ למורה היחיד/ה, להשפיע וליצור שינוי משמעותי במערכת כולה.
    2021 – השאלה שאנו בחרנו להתמודד אתה היא : כיצד תיראה כיתה בשנת 2021. בחרנו בתאריך הזה מפני שהוא לא רחוק מדי אך גם לא “מעבר לפינה”. הוא משאיר זמן לדמיין, לחלום, ולהפוך מציאות. הכיתות ב-2021 יכינו את תלמידיהן לחיים ב-2030. לכן, תכנית “כיתה 2021″ בנויה על היכולת ללמוד ולדמיין כיצד ייראו החיים ב-2030 , ומה דרוש לכיתה שמכינה לקראתם בכמה קטגוריות:
    מקום – כיצד ייראה המרחב הפיזי המקדם למידה משמעותית.
    זמן – אלו מבני זמן חדשים המקדמים למידה המשמעותית, יהיו בשימוש. איך ייראו מערכת שבועית, תכנית שנתית, זמן מורה וזמן תלמיד.
    פעילות – כיצד מתקיימת הלמידה המשמעותית בכיתת 2021, מה ואיך לומדים?
    הערכה – כיצד מתבצעת הערכה בעידן של ידע פתוח ונגיש לכל.
    שותפים – השותפים הפנימיים – מה התפקידים החדשים של המורים, התלמידים וההורים, ומה
    החידוש במערכת היחסים ביניהם.
    השותפים החיצוניים – מה מערכת היחסים בין בית הספר וארגונים נוספים הפועלים
    במעגל הקהילתי, הלאומי והבין לאומי.
    כל כיתה יכולה להגיש מועמדות לקבלת כוכב באחת הקטגוריות לעיל. כיתה שתקבל שלושה כוכבים, תזכה בהכרה כ”כיתה 2021″. הזכאות לכוכב תוחלט על ידי הערכת עמיתים.
    בית ספר שיותר מ-70% מכיתותיו יזכו בהכרה “ככיתות 2021″, יזכה בהכרה כ”בית ספר 2021″, ועיר שיותר מ-70% ממוסדות החינוך שלה יוכרו על ידי התכנית, תזכה בהכרה כ- “עיר חינוך2021″.

    לפייסבוק של כתה 2021 | לאתר של ערי חינוך |


    להגיב
  • אנוּ – להתחבר. להשפיע

    בפעם הראשונה בחיי, בגיל 40, התחלתי לעבוד כשכיר…  אף פעם לא אהבתי את הרעיון שמישהו יבוא אלי בדרישות/טענות (חוץ מאני לעצמי) – אבל מצאתי ארגון מקסים ומיוחד, שהמנכ"ל שלו הוא אחד מחברי הטובים ביותר… לארגון קוראים אנוּ ורציתי לספר לכם עליו רגע לפני שאני עוזב (אותו ואת הארץ).

    אנו סלוגןלפי ההגדרה, "אנוּ הוא ארגון לשינוי חברתי, הפועל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום סוגיות חברתיות וכלכליות והעשרת השיח הציבורי, באמצעות אקטיביזם תקשורתי ודיגיטלי. אנו שואף לקדם שינוי בתחומי כלכלה, חברה וסביבה, ובתוך אלה לפעול למען שמירה על זכויות אדם, צמצום פערים, שיוויון הזדמנויות וביטחון כלכלי בישראל".
    אבל אנוּ הוא קודם כל ארגון אנושי, ארגון גמיש ומתפתח – ובו מענה לכל יוזמה או בעיה. אם יש לכם משהו לשנות, "אתם תביאו את המוטיבציה" – ואנוּ יספק לכם את כל הכלים.

    למה אנוּ? כי כששואלים אותנו מה אתם עושים, אנחו עונים: "מה אתם עושים? מה אנחנו עושים? יחד". רק פעולה קולקטיבית של חברה אזרחית הפועלת עבור צדק חברתי בשיתוף, בשקיפות ובעוצמה – יכולה להביא שינוי. בין המטרות של הארגון: קידום שינוי חברתי-כלכלי באמצעות העצמת קולה של החברה האזרחית, פיתוח שיח ציבורי דמוקרטי, מגוון ופלורליסטי, קידום שקיפות בתהליכי קבלת החלטות, גיבוש קהילות ויצירת קואליציות בין ארגונים הפועלים למען מטרות דומות בחתירה למען שינוי חברתי והגברת הנראות של מגוון אוכלוסיות מוחלשות וקבוצות מיעוט כדי לחזק את השפעתן על השיח הציבורי.

     איך עושים את זה?

    אקטיביזם דיגיטלי

    המעבדה של אנו למטרות חברתיות מספקת כלים דיגיטליים חיוניים לאקטיביסטים, שבאמצעותם ניתן לקדם קמפיינים, לרתום אנשים ולאחד כוחות. עם יותר מ-40 אלף אקטיביסטים רשומים, הפורטל של אנו מוכיח בהצלחה את יכולתו להפעיל לחץ ובכך לגשר על הפער בין אזרחים למקבלי החלטות.

    המרכז לאסטרטגיה תקשורתית

    אנו מדגיש ומקדם את קולן של קבוצות מיעוטים ושוליים בשיח הציבורי על ידי בניית יכולות תקשורתיות לארגונים, אקטיביסטים ומנהיגים חברתיים. הקניית יכולות אלה מביאה להתמודדות אפקטיבית עם שאלת הייצוג במדיה המרכזית, מגבירה נראות ומבססת צורת עבודה אסטרטגית עם התקשורת.

    קמפיינים

    אנו מנהל קמפיינים תקשורתיים ודיגיטליים בשיתוף עם השחקנים המובילים בתחום זה, כדי להשפיע על הציבור ועל מקבלי ההחלטות ולקדם בכך שינוי משמעותי חברתי, כלכלי וסביבתי. בין הקמפיינים האחרונים שעשינו היה קמפיין להצלת הדיג בים התיכון, קמפיין למען תקציב חברתי ועוד רבים אחרים.

    – אנו גם המייסד של מרכז מדיה נשים שמטרתו להגביר את ייצוגן של נשים בתקשורת ובכך להעלות את השפעתן וכוחן בתהליכי קבלת החלטות בישראל (פרויקט 1325).

    – וגם מספק הכשרות מקצועיות בתחום התקשורת ובניית יכולות בתחום האסטרטגיה התקשורתית.

     המון מהכלים של אנוּ הם חינמים – ובראשם אתר מאבק/יוזמה בלחיצת כפתור הכולל:

    Arrow הצגת מטרות המאבק/קמפיין/יושמה – בפירוט
    Arrow ניהול בלוג בפלטפורמה פשוטה ונוחה
    Arrow גיוס מתנדבים והפעלתם באמצעות מערכת ניהול
    Arrow גיוס מימון באמצעות תרומות
    Arrow העלאה ושיתוף של קבצים
    Arrow בחירת כתובת לאתר (חינם בדומיין השדרה / דומיין ייחודי בתשלום)
    Arrow קידום בגוגל של המאבק שלכם
    Arrow הטמעה אוטומטית של פוסטים מהפייסבוק
    Arrow פרסום עדכונים שוטפים מהרשת

    ויש גם כלים בתשלום:

    קמפיין שליחת מיילים בלחיצת כפתור – הכלי מאפשר למנהלי הקמפיין לנסח מכתב ונותן לשולחים אפשרות לערוך אותו כראות עיניהם ולהוסיף נימה אישית. המיילים מופיעים בתיבות הדואר הנכנס של הנמענים כמכתב אישי מהכתובת הפרטית של כל שולח/ת.

    מערכת מיפוי גיאוגרפי באמצעות Crowdmap המאפשר למשתמשי קצה לדווח על תופעה מכל מקום בארץ.

    בנוסף תוכלו למצוא אצלנו:

    אינדקס מאבקים מכל הארץ לפי סוג…

    רשימה של ארגונים שיכולים לסייע לך במגוןן בעיות ובכלל ביוזמה שלכם…

    לוח אירועים הקשורים לשינוי חברתי…

    ועוד…

    הרמת כוסיתבחמישי האחרון (22.5) השקנו את אנו בחללית בירקון שבעים, ביום מרגש שהתחיל במרתון תקשורת אזרחית, המשיך במפגש אקטיביסטים מכל הארץ והסתיים בהייד פארק מאבקים בהשתתפות  מיקי חיימוביץ', אריאנה מלמד ואחרים.

    הכול מוכן אצל(א)נוּ. מחכים לכם שתבואו ותצטרפו אלינו. ארגונים לשינוי חברתי, אנשי תקשורת עצמאית וממוסדת, מעצבי דעת קהל, פעילים חברתיים וסוכני שינוי, אנשי אקדמיה ומקבלי החלטות, קבוצות מיעוט וקהילות או כל מי שרוצה לעשות שינוי.

    ממש שווה שתציצו קודם כל באתר: www.anu.org.il  ותעשו לנו לייק להישאר מעודכנים: אנו בפייסבוק

    ובכל מאבק או יוזמה (חקלאי? לידות בית? שבילי אופניים? זיהום אויר?) מוזמנים לפנות במייל אל: anu@anu.org.il


    להגיב
  • לקראת מערכת O-share מקומית בפרדס חנה כרכור

    [ארנון שומר]

    מערכת אושר היא אפליקציה של החלפת שירותים ומוצרים, שמנוהלת על ידי קואופרטיב. המטבע שבאמצעותו מתנהל המסחר הוא לא שקל, אלא מטבע שנקרא שפע וסימנו ~.
    מערכת אושר באה ליצור מערכת כלכלית משלימה.

    כסף הוא המצאה חשובה בהיסטוריה:
    הוא המאפשר את שיתופי הפעולה בין שחקנים רבים, על פני תקופות ארוכות ומרחקים עצומים.
    אושר הוא מהלך להשיב את הכסף למטרה המרכזית שלו –
    לאפשר לאנשים לענות אחד לשני על הצרכים באמצעות שיתוף פעולה;
    כל אחד נותן את הדברים שהוא טוב בהם או שהוא כבר לא צריך
    ומקבל בתמורה את הכשרון והשפע של כל היתר החברים.

    אושר5

    איך זה עובד?

    בהרשמה ל O-share מקבלים מספרנקודות מתנה (שפע ~),
    איתן אפשר לקנות כל דבר מאלפי מודעות שכבר פורסמו –
    בגדים, הרצאות, מוצרי חשמל, רהיטים ואפילו אנשים שמבשלים אוכל ביתי,
    וההרשמה והשימוש בחינם.

    באתר http://o-share.org/ אפשר:

    לפרסם מודעות של פריטים ושירותים לפי קטגוריות
    לסנן מודעות לפי המיקום שלך
    ניתן לפרסם משאלות של שירותים ופריטים שהיית רוצה לקבל
    לשלוח נקודות לכל משתמש אחר.
    המערכת מנוהלת על ידי מתנדבים אשר בימים אלו מתארגנים כקואופרטיב.
    כל אחד יכול להיות משתמש במערכת גם בלי להיות חבר בקואופרטיב,  אך חברי הקואופרטיב הם אלו אשר יכולים להיות שותפים לקבלת ההחלטות בנושאי ניהול המערכת, ולקחת חלק פעיל בקידום הערכים שלשמם המערכת נוסדה.

    ביום שישי הקרוב ה-7.3 מתקיים מפגש השקה של הקואופרטיב בפארק הירקון בת"א. במפגש נציג את החזון, תהיה הרשמה לקואופרטיב ונקיים דיונים במעגלים על נושאי הליבה:  יצירת המטבע, ניהול הקואופרטיב, צמיחה ושיתופי פעולה.

    O-Share נוסדה עם חמישה עקרונות מרכזיים:

    שיוויון:
    באושר אין אפשרות להרוויח כסף מהחזקת כסף, משום שהריבית היא אסורה, ואין אפשרות להכנס לחוב; כאן המטבע הוא בעל הערך הגבוה ביותר דווקא כשהוא בתנועה.

    קידום כלכלה מקומית:
    באושר תמצאו רק עסקים מקומיים, ללא תאגידים ורשתות – עסקים אלו משאירים את הרווחים בקהילה ויוצרים מקומות עבודה הוגנים יותר.

    השתתפות:
    הכניסה לאושר מעמידה אותך בפני השאלה – מה יש לי להציע שאחרים ירצו? הפלטפורמה מעניקה במה לתחביבים וכישרונות מבלי למסחר אותם.

    קיימות:
    ישנה אמרה שהולכת כך: אתה לא צריך מקדחה – אתה צריך את החור בקיר; אושר מנגישה את כל הפריטים שנמצאים בסביבה שלנו, ועוזרת לנו לעזור אחד לשני.

    קידום פעילות חברתית וסביבתית:
    אדם הוא בריא באמת רק בסביבה וחברה בריאים.
    הפלטפורמה נוצרה גם כדי לתמוך בעמותות שיצטרפו אליה, וגם כדי לאפשר ליזמים לגייס משאבים לפרויקטים למען הטוב.
    בסופו של יום, O-Share הוא רעיון ותיק עם הגשה חדשנית – הכח שלנו גדול יותר ביחד מאשר לחוד.

    ביום ראשון ב-18/5/14, בשעה 20:30 יתקיים חוג בית בבית של מאשה, רח' הגליל 22, כרכור –
    שבו נסביר על המערכת, נרשום חברים חדשים, ונסביר כיצד אפשר לקדם אותה באזור פרדס-חנה.

    קישור לאירוע בפייסבוק > 

    מוזמנים לבוא ללמוד וליצור יחדיו מציאות טובה יותר עבור כולנו!


    להגיב
  • יציאה לחירות גרסת 2014

    [מיה הוד רן]

    איך עבדתי את הדף שלי בפייסבוק שבועיים ומה הוציא אותי לחופשי.

    יציאה לחירות

    לפני כמה שבועות החלטתי לשדרג את מעמדי בפייסבוק, ולפתוח דף עסקי. בשל הבנתי הקלושה בעניין, שכרתי את שירותיה של יערה המקסימה, שהדריכה אותי במשך שעתיים איך עובד העולם – בפייסבוק. לא הבנתי הרבה, אבל התחלתי וחשבתי לעצמי שאלמד תוך כדי תנועה, כמה מסובך זה כבר יכול להיות? אז אחרי דוקטורט שטחי שארך בערך שבועיים, יצאתי לדרך.

    הלייק המדובר – אף פעם לא הבנתי מה הכוח של הלחיצה הזו, פתאום זה התבהר – מצבור של לייקים זה כמו להיכנס לבית קפה מלא, אתה יודע שאם כולם בפנים, כנראה שקורה שם משהו טוב. אבל אז קלטתי שהלייק הוא לא התחייבות לכלום, כלומר גם לא לעניין שלך בתחום שאותו אתה מסמן כ"אוהב". אנשים פנו אלי לעסקאות חליפין של "עשיתי לך אז תעשי לי" בכלל בלי קשר. יותר מזה, הבנתי שיש אפשרות לקנות לייקים בהתחברות לתוכנה כזו או אחרת, ממש כמו זיוף רייטינג.

    אחר כך שמתי לב שאני יושבת, אולי שעה ביום, בתוך הפייסבוק. קוראת כל משהו שמישהו עשה, פתח, מכר, השכיר, רוצה להיום ולאתמול ולמחר. וואו, חשבתי לעצמי, כל כך הרבה דברים קורים כל הזמן. כמו בחיים! היה מעניין, אבל קצת מתיש. אי אפשר לסנן, המידע זורם כל הזמן בכל מקום. תחושה של הצפה ופיזור לכל עבר.

    מילא זו היתה שעה ביום. אבל מדובר בשעה שנפרשת על פני יום שלם, כי כל שעה בערך, הלכתי לראות מה קורה אצל אנשים, וכמה אוהבים אותי. הקש ששבר את גב הגמל היה שפייסבוק לא זיהה את הדף שלי נכון. כשפניתי ליערה והיא לעוד יועצים, נאמר לי שאי אפשר להבין את החוקיות של פייסבוק וכנראה שהדף יסתדר מעצמו. אי אפשר להבין את החוקיות??? מה זה, נסתרות דרכי אלוהיי הפייסבוק??? ואם זה כך, זהו לא האלוהים אותו אני מעוניינת לעבוד.

    מילא היתה מעורבת כאן חדוות כתיבה, אבל בגלל שהציעו לי לכתוב כל יום איזה כמה מילים ולא טקסט ארוך, רק כדי שהדף שלי יהיה בתנועה, יצא שמעל חודש לא כתבתי טקסטים ארוכים ועמוקים כמו שאני רגילה ואוהבת. אני יודעת שהזמן של אנשים קצר היום, אבל מקווה שמי שרוצה להתעכב על משהו שחשוב לו – עוצר. ומי שלא – כנראה שהכתיבה שלי לא מתאימה לו. הבנתי שצריך לפנות לאנשים, שצריך להציע מבצע כדי שיבואו, אבל הפיתוי הכי חם שאני יכולה להגות בימים אלה, הוא מילים, מילים ועוד מילים.

    כמעט ירדתי מהעניין, אבל אחרי כל ההשקעה והלמידה תוך כדי הזמן שאין לי, כבר היה לי קשה לשחרר. זה הזכיר לי שבתיכון הלכתי למסיבת עצמאות עם כמה חברות, באיזו וילה בהרצלייה. המסיבה היתה זוועה, מוסיקה גרועה, אנשים לא לרוחנו. אחת מחברותיי אמרה שמבאס אותה ללכת עם כל המאמץ שעשינו להגיע ועוד עם מאה השקלים ששילמנו. אמרתי לה שיותר גרוע זה להתאמץ ולשלם ואז להישאר לסבול. התחפפנו משם.

    קראתי קצת על הסוציולוגיה של הפייסבוק. קווי אפיון של מכורים, הפיצול שאנשים מרגישים בחיים האמיתיים ובפלטפורמה הזו שמאפשרת להיות מישהו אחר, למשל שהכל טוב אצלו, או להפך. הכוח העצום לקבל כל הזמן פידבק, לשתף, להיראות. זה הרי צורך של כולנו. והבנתי שהתחושה המרכזית שלי היא – שבזמן שאני בבית, עם הילדים, בעבודה, כולם כל הזמן חוגגים, או מתגייסים לפרויקט נעלה, או מפיצים את יצירתם לכל עבר. בקיצור – שאני לא בעניינים.

    אז שחררתי. אני לא רוצה לצעוק "המלך עירום", כי אני רואה יוזמות מדהימות בפייסבוק ואנשים שרוכבים על הגל בעשייה יצירתית ובתשוקה משמחת. הנגישות, הקלות בה שואלים, מקבלים עזרה או מתקשרים, היא מסחררת. לכן אולי אני בכלל יורקת לבאר ממנה אני שותה. הרבה אנשים מגיעים לבלוג שלי דרך הפייסבוק. אמשיך להופיע שם, בדף ומחוץ לו, אבל לא כדי לקדם, ולהיות בעניינים, אלא רק במינונים הנכונים לי, או כמו שהבת שלי אומרת במתיקות שאינה משתמעת לשתי פנים "שזה לא יבזבז לי את המוח".

    ופתאום חשבתי שזה העניין של פסח, היציאה לחירות. כי גם אם יש סחף כזה של מיליוני אנשים, בין אם אחרי ערוץ של תקשורת, ובין אם ניקיון אובססיבי לכבוד החג, זה לא שהם טועים, אלא שאני רוצה לבחור.

    אז תודה לכל מי שמפרגן, אתם עוד תשמעו ממני. בפסח אני נוסעת לחופשה מדברית, ובינתיים, תעשו לי לייק…

    לוגו הורים מלידה
    מיה הוד רן מטפלת בכתיבה ובפסיכודרמה M.A, מדריכת הורים, מנחת סדנאות, מרצה ויוצרת רב תחומית.
    לבלוג (המעולה!) של מיה "הורים מלידה". הורים מלידה בפייסבוק.

    סטריפ טלאים


    להגיב
  • הקרנת הסרט OCCUPY LOVE – במקום בזמן ב-20/2/14

    [ארנון שומר]

    למה תרגמתי את הסרט OCCUPY LOVE ולמה חשוב לראות אותו?

    הרבה אנשים הושפעו מהמחאה של 2011. אלפי אוהלים, עשרות מאהלים ומאות אלפי מפגינים בכל הארץ יצאו לרחובות.

    באותו זמן ברחבי העולם – באירופה, ארצות הברית, במדינות ערב, בצ'ילה, בהודו, ברוסיה – יצאו מליוני אנשים למחות. רובם המוחלט בצורה לא אלימה, ומתוך עקרונות שונים מהעקרונות שעל פיהם מתקיימות רוב ההפגנות – גוף ממוסד שמארגן את ההפגנה, מסר ברור, אצבע מאשימה.

    התופעה שראינו ברחבי העולם, מנסה לחרוג מגבולות השיח הפוליטי המקובל, של מפלגות ותקציבים ואפליה, ובמקומם לנסות ולהציע צורת הסתכלות אחרת על הדברים.

    המסר המשותף לכל המחאות ברחבי העולם, בין אם הן מחאות שקטות בפארק באירופה או מחאות שנגררו לאלימות והביאו להרג אנשים במדינות ערב הוא שהערכים שעל פיהם מבוססת החברה הנוכחית שלנו כבר לא משרתים אותנו והציבור רוצה לשנות אותם.

    הסרט יוצא מנקודת מוצא מאוד ברורה: העולם של היום נמצא בשיאו של משבר חברתי-כלכלי-סביבתי-אנושי מתמשך וכולל.

    האנשים שיצאו לרחובות היו בעלי מכנה משותף בסיסי מאוד -אכפת להם ממה שקורה.

    הסרט מציג בעיה שהיא כלל עולמית, שאינה פוסחת על מדינה כזו או אחרת, שאינה משווה בין מדינות אלא מוצאת את המכנה המשותף בין אנשים ממדינות שונות, מתרבויות שונות, שנאבקים על דברים שונים.

    איך משנים ערכים? הרי זה לא כמו להחליף ממשלה. זה דורש חינוך שונה ותרבות שונה. איך מחאה יכולה לשנות את הדברים הללו? כיצד מתוך המכנה המשותף האנושי הבסיסי יכולה לצמוח תנועה שמביאה לשינוי, ולמה הדבר שחזר על עצמו בכל המחאות בעולם היה הקריאה לאהוב?

    לפני שנתיים הייתי חלק מקבוצה של אנשים שהחליטו לקדם מסר של "מהפכה של אהבה". הקבוצה החלה לפעול בתחילת 2011, בערך באותו זמן שהתחילו המחאות בעולם הערבי. דרך פעולות ברחוב – מדיטציות שקטות, ושירה באוטובוסים, וגם דרך הרצאות וסרטים על סביבה וזכויות אדם ובעלי-חיים, ניסינו להעביר מסר – שאנחנו האנשים להם חיכינו, לנו יש את היכולת והאחריות לשנות את המציאות, וששינוי המציאות החברתית והכלכלית לא אפשרי ללא שינוי אישי, ערכי, ורוחני עמוק.

    באותה תקופה נתקלתי בסרטון קצר מדהים שלקוח מתוך הסרט (לצערי לא מתורגם).

    החיבור שלי למילים של הדובר צ'ארלס אייזנשטיין, ולשפה הויזואלית העדינה והאנושית של יוצרי הסרט גרמה לי להתאהב בהם, ולראות בהם אחים למהפכה של אהבה, שמפיצים את אותו המסר בצורה ברורה ונוגעת ללב.

    לקחתי על עצמי לתרגם את הסרט, ללא שום כוונה לרווח, אלא רק מתוך רצון להפיץ מסר של תקווה.

    סרט שמביא את הצד הרוחני לתוך העשייה האקטיביסטית, ואת הצד המעשי לתוך הקריאות השונות לשינוי ערכי-חברתי-רוחני.

    סרט מומלץ לכל מי שאכפת לו מעתידנו על הכוכב הזה.

    הסרט יוקרן במקום בזמן בעין שמר ביום חמישי 20/2/14 בשעה 20:30.

    כניסה: 15 ש"ח לכיסוי עלויות. ניתן להוסיף תרומה ליוצרי הסרט.

    לאיוונט >


    להגיב
  • קול קורא להשתתף בפסטיבל ברנינג מן הישראלי

    *

    בתחילת יוני יתרחש מידברן 2014 – אירוע ה-ברנינג-מן הישראלי הרשמי הראשון (הצילום בראש הפוסט: אביב דגני).

    פסטיבל האיש הבוער (Burning Man) הוא אחד מאירוע האמנות/תרבות אלטרנטיבית הגדולים בעולם שהתחיל בשנת 1986 בסן פרנסיסקו וכיום נערך מדי שנה בסוף אוגוסט במדבר הסלע השחור שבנוודה. במסגרת האירוע מוקמת עיר ובאי הפסטיבל (בשנה האחרונה הגיעו אליו 65,000 איש) הם משתתפים פעילים הנותנים ומשתפים תוכן ועשייה פעילה בו. האירוע מתקיים על בסיס עשרה עקרונות שכמה מהם הן נתינה, מאמץ קהילתי, ביטוי ראדיקאלי, א-מסחריות, וללא השארת זכר.

    אירוע זה עתיד להיות אירוע האמנות הגדול של השנה ואנחנו מזמינים אתכם לקחת בו חלק. דמיינו את הביאנלה הישראלית הראשונה במדבר, דמיינו את מוזיאון גוגנהיים פרוש לאורך קילומטרים ללא קירות ומסדרונות! ציירים, פסלים, רתכים, נגרים, אמנים פלסטים, וויזואלים, מוזיקלים וכל שאר המשוגעים אתם אלו שתיצרו את האירוע, הצבעים והצורות שאותם נפרוש על קרקע המדבר הם מה שיצרו את האירוע.

    לאחרונה הקמנו קבוצה ממוקדת שמטרתה לשתף, להעצים ולהעשיר את תחום האומנות בקהילה שלנו ומחוצה לה. "גילדת האמנים" היא חממה ליצירה משותפת עם הכוונה לקראת אירוע מידברן 2014 אתם מוזמנים להצטרף לעשייה ולקבוצה בפייסבוק ולהגיע למפגש יריית הפתיחה של הגילדה ב-3.2.2014 בבית האמנים בתל אביב, אלחריזי 9. כדי שהאירוע המרכזי יעשה בצורה הטובה ביותר אנחנו צריכים להתחיל לעבוד עכשיו על מיצגים לקראת האירוע.

    דד ליין להגשת קונספטים, ברמת תכנון בסיסית (הדמיה + תוכנית עבודה): 15.02.2014 באמצעות טופס להגשת מיצגים

    בנוסף, כל מי שרוצה להצטרף לעשיה לקראת האירוע ולהיות חלק מהצוות שמוביל, מנחה ויוצר את הקנבס שעליו תיווצר האומנות מוזמן לפנות  בדוא״ל art@midburn.org ולהצטרף לצוות.

    צריכים:

    • אמנים עם יכולות לוגיסטיות
    • אנשים יצירתיים ועושים עם ידע טכני
    • אנשים עם זיקה ונסיון בעולם האומנות

    למי שלא מכיר את מידברן:
    לברנינג מן רשת בינ"ל שבה מתקיימים אירועים מקומיים שחלקם בארה"ב וחלקם ברחבי העולם, כשהמרכזיים בהם הם ספרד, דרום אפריקה (אירוע שהתחיל לפני כשש שנים וכיום הוא בסדר גודל של 6,000 איש) וישראל שלאט לאט ממקמת את עצמה על המפה. הקהילה הישראלית התחילה את דרכה לפני כשנתיים וחצי ומאחוריה כבר שני אירועים לא רשמיים (אירוע לא מוסדר, ללא אישורים וללא משאבים) שהתקיימו בחוף הבונים. לאחרון מבינהם הגיעו בין 1,400-1,800 איש לאירוע בן שלושה ימים.


    להגיב
  • הקיקסטארטר של הגוייטיינים, איזה סיפור יפה!

    שמעת על הבחור מפרדס חנה שהמציא המצאה מדליקה, מנוע לטיסן חשמלי, והצליח בענק בקיקסטארטר?
    שואל אותי ע' בחנוכה בפה מלא לביבה חמה.
    ברור ששמעתי, זה שי אבא של עידו, חבר של ינאי. אני מכירה את הסיפור ואת האנשים אבל לא ידעתי על הקיקסטארטר.
    בימים אלה, של תינוק בשנתו הראשונה, החלום העיקרי הוא שיהיה לי מספיק כוח לזכור את החלומות שלי בבוקר. ואולי גם לכתוב אותם.
    ואכן חלומות מתגשמים, ואתמול אני מתעוררת מחלום עקשן: שאני מראיינת את שי ואביטל על הדבר המדהים הזה שעובר עליהם בימים אלה, שכשמו כן הוא: powerup.

    powerup 3.0 המוצר, הוא אביזר שגורם לטיסן מנייר ממש לעוף, ועל הכיוונים שלו שולטים עם הסמרטפון.  טרם יצא מהמפעל וכבר זכה בפרסים כמו the Popular Science Best of NY Toy Fair 2013 Award וקיבל שבחים ממגזינים נחשבים שהכריזו עליו כצעצוע קולי-אֵבֶר. ואכן, להלביש מנוע על טיסן מנייר זה מסוג הדברים הקטנים והגאוניים, שמחברים בין לואו-טק והיי-טק. להיט בטוח, חוצה שפות ותרבויות, שנשען על הרצון העתיק והחי של בני האדם: לעוף.

    חיפשתי ומצאתי בויינט את הכתבה מהלביבה:

    עפים על זה: פרויקט ישראלי של מטוס נייר, שנשלט מרחוק באמצעות סמראטפון, ביקש מהגולשים מימון של 50 אלף דולר באתר מימון הגולשים קיקסטארטר וזכה להצלחה אדירה: 132,303 אלף דולר תוך יומיים, ונותרו עוד 58 ימים לגיוס.

    בינתיים כבר עבר כמעט שבוע, כלומר שבועיים, שלושה התינוק היה עם חום ולא מצאתי זמן לנשום. מקסימום לעקוב אחרי הדף של הפרוייקט בקיקסטארטר ולגלות שכל יממה המספר קופץ בעוד כ- 20,000$, וכבר עבר את החצי מליון דולר של מכירות מראש, ליותר מ- 9000 רוכשים נלהבים, שדמיינתי אותם באיצטדיון ענק כל אחד עם המנוע הזעיר שלו, עפים על העולם.

    אכן התרגשות!!

    [זה סרט דוקומנטרי. כולל הדה-שוו הישנה, שעד לא מזמן עוד אספה ילדים מבית ספר]

    אני פתאום נזכרת בתוּכִּי שהגיע לחצר של הגוייטנים יום אחד והתיישב לשי על היד. זה היה מוזר, בא תוכי בוגר (מדבר?), והשתלב במשפחה. תוכי, כחיית טוטם, מסמל (לפי האתר הזה )  אינטיליגנציה, מזג טוב וחוש לדיפלומטיה. כשתוכי מגיע אליך, הוא בא לשאול אם זה הזמן ליצור ולהביע את הרעיונות שלך ולהפוך את החיים שלך ליותר.. חיים. לא זוכרת מתי הוא הגיע ביחס למהלך האמיץ – לעזוב את העבודה וללכת על הפטנט פול-און. אביטל היתה עובדת סוציאלית קהילתית ברווחה, ניהלה פרוייקטים בקהילה מטעם המועצה המקומית פרדס חנה. "עכשיו אני מבינה שזו היתה עבודה לא קשה… נוחה, מעניינת, צבעונית…אבל לא מתגמלת כלכלית. וגם שי, לא ראה כל כך אופק במקצוע שלו – מעצב תעשייתי. הרגיש סוג של מיצוי. בתחום העיצוב הגיע לדרג גבוה ולא ראה איך ממשיך משם", אביטל מספרת בטלפון.

    – עזבתם את העבודה ביחד?
    "הוא עזב לפני שנה וחצי ואני חצי שנה אחריו. כשהוא התחיל לראות שזה רציני ושיש לו הרבה עבודה וההיקפים מתחילים לגדול, אז אמרנו לעצמנו, במקום להעסיק מישהו אני אעשה את העבודה. יש לנו קצת גב, אין משכנתא,  ועדיין זה היה קצת מפחיד כי הוא היה המפרנס העיקרי. פעם ראשונה שעובדים ביחד.

    אז איך יום עבודה שלכם נראה עכשיו?
    שי עובד מדירה קטנה ואני מהבית, בין הכביסה למדיח. אני בעיקר מוציאה הזמנות, לוגיסטיקה, משלוחים. ראיה אסטרטגית זה של שי, אני הרשות המבצעת..  למשל, עכשיו בחגים הסחורה רצה מהר ובאנגליה היא הולכת להיגמר אז הוא אומר לי: "יאללה!" אז אני צריכה להעביר סחורה מארה"ב לאנגליה שיהיה שם לקריסמס…

    ככה מהבית נהיית מרכז שילוח בינלאומי….
    אביטל צוחקת. "משתמשים במחסן הפצה בינלאומי שניתן לתפעול באמצעות האינטרנט . יש לו 7 שלוחות, אנחנו משתמשים בשלוש – לוס אנג'לס, הונג קונג ואנגליה. וגם דרך אמזון".

    זה מרתק!
    האמת כן. דברים שאפשר לעשות מהחור שאנחנו גרים בו… היום הכל בקצות האצבעות, אתה רק צריך לעשות את זה. קצת להתעמק ולעשות את זה. והכל נגיש. לנו יש אזרחות אמריקאית אז זה קצת עוזר, אבל לדעתי זה לא מחייב.  זה נכון ש"עשינו מכה" אבל זה מוצר יקר, וזה לא שנהיינו מיליונרים עכשיו ואנחנו לא הולכים לשנות את סגנון החיים שלנו. זה יאפשר לנו כן להמשיך את המיזם, להתפתח, להחזיר הלוואות. זה סכום נאה וזה מאוד יפה לעשות את זה בשבוע, אבל יש מעל 8000 9000 אנשים שכבר רכשו את המוצר, ושי נוסע לפקח על הייצור שלו, ויש עוד הרבה הוצאות.

    מה עם השוק המקומי?
    קצת קשה לנו עם תהליכי הייבוא, זה מין ביצה ותרנגולת. אם מפיץ מקומי ייקח את זה על עצמו זה יהיה קל יותר. בינתיים מי שרוצה לקנות את זה בארץ יכול לרכוש כמו כל אחד אחר בעולם, דרך האינטרנט.

    עוד כמה ימים עוברים…

     מגיע יום ראשון.  זה יום טוב לדבר גם עם שי. השוק הבינלאומי ביום חופש והוא בטח בבית, אני חושבת לעצמי ואכן, אביטל מעבירה אותו, מתרגשים ביחד!

    – זה מטורף!

    – כן אה? והגל עכשיו יורד… בימים הראשונים היינו בקפיצות של 50 ביום. אנחנו כבר מתחילים להיות מודאגים… הוא צוחק.

    – מה אתה מתלונן.. 20 אלף דולר ביום מינימום זה מטורף גם ככה. אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר כמה ימים וכל פעם שמרפרשת את הקיקסטארטר המספרים קופצים.

    – בדיוק דיברתי על זה הבוקר שמספיק לנו… מה שקורה זה מקום טוב כדי להניע – כל מה שמעבר לזה מגדיל את הכאב ראש, זה להיות מחוייב ליותר אנשים, חתיכת אחריות. זה מאוד יפה המודל החדש הזה של קיק סטארטר. משאיר הרבה אנשים פעורי פה, במיוחד בעולם הישן של מימון ופיתוח.

    –  אביטל אמרה שאתה נוסע לסין בעוד חודש..

    -לא רק לסין. זאת הולכת להיות שנה מטורפת.

    ואכן הקמפיין בקיקסטאטר מרשים. אפשר להביע תמיכה בפרוייקט בסכום של 1$ עד 500$, ובין התמורות יש כמה מדליקות במיוחד, כמו ה hacker package שכמו ששי אומר: "זה ממש ללכת נגד עצמך ואנשים אוהבים את זה".  הרעיון לחבילה נגזר מהגדרה מדויקת של קהל יעד, שי מסביר: "הגדרנו קהל יעד בצורה מאוד מסודרת. אני הגדרתי שהערך המוסף הוא המאג'יק אוף פלייט. מעלים מחדש לסדר היום את הדבר שתמיד הקסים את האדם. התעופה. זה בא מהילדות ועובר מדור לדור, אנשים מבינים את זה נורא בקלות. היתה שאלה אם זה מוצר לילדים או למבוגרים. מצד אחד זה משהו שאתה עושה עם הילדים שלך, מצד שני, בקטע של טכנולוגיה הרבה פעמים הקהל הוא גם גיקים וחובבי גאג'טים, חבר'ה שעושים דברים בעצמם.  בסוף הבנו שהקהל שלנו הוא גברים שלא התבגרו. ורוב הגברים הם כאלה… הרבה!

    בהאקינג פקאג' אנחנו נותנים את המוצר וכרטיס אלקטרוני נוסף + הוראות איך לפרוץ את התוכנה. יצאנו מתוך הנחה שגם ככה יפרצו את זה אז אפשר כבר לתת את ההתחלה. ועם זה אתה יכול לכתוב אפליקציה משלך באנדרואיד ובios ואתה יכול לתכנן לך מנועים ולשנות את הייעוד של המוצר – לחבר אותו למכונית קטנה או לרחפת, למטוס מבלזה או מקלקר, ומי שרוצה יכול לחבר גם כמה מנועים ולהפוך את המוצר הזה לבסיס להמצאות חדשות. אנחנו נותנים שם הוראות איך לבנות אפליקציה חדשה.

    נשמע כמו חינוך, כמו חוויה לימודית בעטיפה מדליקה..

    כן, גם. למשל עידו (12) בא עם רעיון מאוד פשוט, לשלוט על הטיסן באמצעות ג'סטות של הידיים, כמו בטכנולוגיה של קינקט או wii. אז הוא חיבר את הסמרטפון ליד ועשינו ניסוי מאוד מוצלח, זה בערוץ היוטיוב, תראי את זה.

    אני חושבת על כל האפשרויות של הדבר הזה… איך אפשר יהיה לרקוד עם זה, להיות כשף אורות,
    אני רואה מהגרים מוכרים את זה בכיכרות.. (ליד לייזר ירוק וטיל מאיר שטס למעלה עם גומיה)  
    ומה עוד… מה עוד… נראה שזו רק ההתחלה!

    בערוץ היוטיוב של שי עלה השבוע סירטון חדש, שמתעד את תהליך הייצור.  גם עלתה כתבה מפרגנת ומעניינת  בNRG . שי, גירסה מהחיים לאבא הממציאן מצ'יטי צ'יטי בנג בנג, הפך להיות איש עסוק. כל היום בסקייפ.  ויחד עם זה, גלגל התנופה ממשיך להסתובב, גם אם בקצב רגוע.  38 יום נותרו לפרוייקט בקיקסטארטר  והגוייטיינים כבר מחוייבים למעל 12,000 תומכים,  שהם אנשים זרים זה לזה אך מאוחדים בתשוקה להעיף, שהשקיעו ביחד בהמצאה של שי  $659,985. אכן מימון המונים!

    יוסטון, יש לנו פה הצלחה
    "זה נעשה בהרבה עבודה, מייד אין פרדס חנה" שי אומר ומוסיף: " הרווח של הדבר הזה הוא קודם כל בבניית מוניטין".

     

    powerup3.0 – האתר | הפרוייקט בקיקסטרטר

    הצילום: אריק סולטן, NRG. לכתבה שם > 

    ==========


    להגיב
  • קורס מושגים ומיומנויות מחשוב לעסקים

    רקע כללי

    בסביבה העסקית בעידן הנוכחי, כלי המחשוב של העסק הופכים יותר ויותר קריטיים ומשנים כללי משחק. בכדי להתחרות טוב יותר במציאות העסקית, על בעלי עסקים להכיר טוב יותר את סביבת המחשוב, הכלים, הטכנולוגיות והמגמות בתחום.

    מטרה

    מטרת הקורס הינה להקנות לבעלי עסקים ועצמאים מתחומים שונים, ידע והבנה הנדרשים על מנת לנצל טוב יותר את המחשוב הקיים בעסק, להכיר ולהיחשף לכלי מחשוב ותוכנה נוספים וחדשים שימושיים לעסקים, ולדעת למנף נתונים למידע וידע עיסקי משמעותי.

    נושאי הלימוד

    * סקירת סביבת המחשוב העסקי הנפוצה ואתגרי המחשוב בעידן הנוכחי
    * מושגים בסיסיים בחומרת מחשבים
    * מושגים בתקשורת מחשבים
    * להבין ולארגן את שולחן העבודה
    * האינטרנט, חידושים ומגמות בתחום
    * תוכנות לעסקים ERP , CRM
    * תוכנות דואר אלקטרוני
    * גיבויים, פתרונות אחסון, שירותי מחשוב בענן
    * שרידות והמשכיות עסקית
    * כלי תוכנה לניהול זמן שיתוף יומנים, ניהול משימות והחלטות
    * מושגים בתוכנות OFFICE –עיבוד תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים, מצגות
    * מחוללי דוחות וכלי ניתוח מידע עיסקי BI
    * אתרי אינטרנט ופורטלים עסקיים
    * רשתות חברתיות
    * סקירת עולם הטלפונים החכמים ויישומים ניידים
    * מושגים באבטחת מידע לעסק ובתקנות רלוונטיות.

    10112814415_ff86ea9b99_n[1]על המרצה בקורס

    המרצה בקורס הינו נעם לוי – בעלי N.T.C, בעל ידע וניסיון עשיר ורב שנים  בניהול המחשוב בארגונים (CIO) וניהול בכלל בחברות עסקיות. בעל השכלה אקדמית – MBA, והכשרות פורמליות בניהול מחשוב ומערכות המידע. בעל אוריינטציה עסקית רחבה. מרצה בקורסים בין לאומיים בתחום המחשוב וטכנולוגיות המידע, חבר ויועץ בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

    אוכלוסיית יעד

    בעלי עסקים עצמאים מתחומים שונים, המעוניינים להרחיב את הידע במחשוב ולהכיר טוב יותר את יכולות המחשוב עבור העסק שלהם, ללמוד כיצד ניתן לנצל טוב יותר את נכסי המחשוב הזמינים לעסק.

    מפגשים

    הקורס  יימשך על פני שישה מפגשים שיתקיימו אחת לשבוע בימי ד' בערב ב"מקום בזמן", בחודשים אוקטובר-דצמבר 2013 . כל מפגש יימשך 3 שעות אקדמיות ויכלול הרצאות, מצגות ובחלק מהנושאים תירגול קצר.

    מחיר והרשמה:

    מחיר למשתתף לקורס – 1,200 ₪ כולל מע"מ בלבד!    

    להרשמה ופרטים לתשלום דרך האינטרנט (חשבון PAY PAL  או כ. אשראי) יש להיכנס לכאן >

    ניתן לשלם דרך PAYPAL ישירות בדף הבית באתר >

    למועד פתיחת הקורס הקרוב אנא צרו קשר

    לפרטים נוספים: נעם לוי 052-3830140  /  מייל  /  אתר


    להגיב
  • פוסט השקה

    קמנו לבוקר יפה, התגובות מרגשות, וכמה באגים מתרוצצים. וצריך להכין צהריים לאסוף מהגן מבית ספר וכו' וכו', החיים כרגיל.

    בשונה מלידת תינוק, בה הבית נמלא סירי לידה, לידה של פרוייקט משתלבת בחיים. בלי דרמות, בלי שלושה ימי חשכה, רק נולד וכבר מתחיל ללכת. התבנית הזו היא חללית משוכללת, ויש עוד הרבה כפתורים שאפשר להפעיל בה, בבוא הזמן.

    על הפיצ'רים החדשים של מושבה חופשית תוכלו לקרוא כאן.  בפוסט הזה אנחנו רוצים לשתף בכמה מההחלטות שקיבלנו בתהליך. ושנה זה הרבה זמן לפיתוח שקשור בטכנולוגיה. רגע אחד של בהייה יכול להוביל לפיתוח לא רלוונטי, וצריך לחזור לנקודת המוצא ולהמשיך ממנה לחתור במרץ. נקודת המוצא היתה שלמרות שמושבה חופשית קיימת כבר 7 שנים, והיא אתר מצליח מבחינת התרומה לקהילה והסיפוק האישי, כעסק היא לא באמת הצליחה להתרומם עד כה. כלומר כן, אבל רק כדי לנשום קצת, וחוזר חלילה. כמונו כמוכם, גם אנחנו ב- 99%.

    ובכל זאת בחרנו להשקיע הון עצמי בפיתוח התבנית ולא לגייס את הכסף במימון המונים, שיטה שבשנה האחרונה התפתחה ותפסה ויש כמה פרוייקטים יפהפיים בקהילה הזו ממש שהצליחו להתגשם בזכות הד-סטארט.  היו רגעים שהתחרטנו שלא הלכנו על זה, אנחנו מודים. בעיקר בכל הקשור לתיחום הזמנים.  ידענו שאנחנו רוצים שינוי באופן שבו האתר פועל. חששנו להבטיח משהו שטרם נבנה.  ידענו שאנחנו רוצים להמציא מודל שיתאים לכל אחד, לכל תקציב ולכל מטרה. שזה יהיה גמיש, שזה יהיה מדליק, כמו ברייב, שקונים ערמת קרדיטים (תלושים?) בכניסה והולכים איתה לקנות בירה פה, סנדויץ' שם. ולא היה עוד משהו כזה במקומון דיגיטלי אז ניגשנו לחפש. ובדקנו וניסינו וחיפשנו מערכת שתאפשר גם חיוב וגם סליקה וגם שתדבר עם וורדפרס וגם שתעדכן את המנוע של מושבה חופשית בכמה קרדיטים יש בכל רגע נתון. זה היה חיפוש מרתק ויצירתי וזה הצליח! (פוסט ספציפי בהזדמנות אחרת, למי שמתעניין באיך שמכונות עובדות).

    אנחנו יודעים שמושבה חופשית תרמה לקהילה כל כך הרבה בשנים האחרונות, ועכשיו אוזרים אומץ ומציעים למי שרוצה הזדמנות להצטרף, ולהיתרם בעצמו. ההשקעה היא בין 10 ש"ח לחודש (פחות מקפה הפוך) ל- 29 ש"ח (שייק ירוק ועוגיונת) – ותמורה רבה בצידה. וזה המודל: 

    –  כל אחד יכול לגלוש בכל התכנים באתר בחינם, להוסיף מודעות ותגובות בלוחות – בדיוק כמו פעם.

    –  גולשים שירצו לקחת חלק יותר פעיל יוכלו לרכוש מנוי חבר. מנוי חבר עולה 10 ש"ח בחודש (120 ש"ח בשנה), והוא מקנה את האפשרות לערוך ולמחוק תגובות (שפירסמת), לקבל  10 קרדיטים להעלאת אירועים או מבצעים לשוק חופשית (עוד רגע ההסבר מה זה) ולקבל את ההטבות וההנחות של מפרסמים אחרים. אפשר לקרוא לזה גם On-going kick-starter…

    – לא רוצים להיות חברים, אבל כן להשתתף? זה בסדר!  תוכלו לרכוש קרדיטים בודדים ולהעלות באופן חד פעמי אירוע לקלנדר או מבצע לשוק חופשית.

    – אם יש לכם עסק משלכם, מתופרת עד מורה פרטי וכל מה שביניהם, תוכלו להצטרף לאינדקסים החדשים שלנו. מנוי לאינדקסים עולה  29 ש"ח לחודש (התשלום לשנה) וזה מה שמקבלים: תצוגה באינדקסים אחרונים בדף הבית, הופעה בניוזלטר הקרוב למועד הפרסום, 20 קרדיטים להעלאת אירועים/מבצעים לקידום האינדקס שלכם ועוד… מחשבה רבה הושקעה ביצירת אינדקסים אישיים ונעימים, שמתאימים לקהילה ונגישים גם למי שממש, אבל ממש לא אוהב לכתוב על עצמו…  מוזמנים להציץ!

    כמובן, יש אפשרויות פרסום נוספות ושילובים של פוסט ואינדקס וגם מגוון באנרים – כל הפרטים כאן.

    כדי להחזיק את שמחת היצירה, שהיא הרכיב הסודי של כל דבר מתפתח, שזרנו באתר אזורים חופשיסטיים  כמו דברים בשם אומרם, ספריה קוסמית במראה חדש, גלריה מתחלפת על קירות הבית, ועוד הפתעות שכרגע עטופות ומחכות לרגע הנכון להיפתח… מוזמנים לשוטט וגלות לאט…

    זהו בינתים, בטח שכחנו כמה דברים, שנוסיף במהלך הערב.

    רונית הולכת לפגוש חברים שהגיעו מחו"ל, רואי הולך לשני וגיא לפתור כמה באגים, ובינתיים רק רצינו לעדכן בבאג זמני אחד:

    כל מי שנרשם ובוחר לו שם משתמש מרווח לדוגמא: Bob Marley – בכל כניסה עתידית עליו לרשום בשם המשתמש bob-marley (- במקום הרווח) ולכם ממליצים לנרשמים חדשים פשוט לבחור שם בלי רווחים.

    שימו לב שכל נרשם מקבל במתנה ובשמחה קרדיט אחד להעלאת אירועים / מבצע בשוק חופשית.

    ואתם מוזמנים להירשם לניוזלטר המחודש שלנו!

    והעיקר – תהנו בחופשיות לנוע במרחבי האתר, ספרו לנו והציעו לנו כל שנפשכם חפצה.

    רואי ורונית

    נ.ב –

    בתור אתר שמפרסם את תחזית המאיה כבר שנים, יצא לנו יום הולדת גלקטי משמח. זה מה שכותבת טליה טוקר:

    גל לוחם, טון 13 באנרגיית הכוכב: כמות האנרגיה בסוף הגל היא עצומה. כוכב בטון שלוש עשרה מסמל אדם חופשי מלא בחיוביות, בהרמוניה פנימית וחיצונית ובאנרגיית חיים. לאורך הגל הלוחם בדק ומצא את האמיתות שלו ועכשיו הוא צועד ככוכב קוסמי מאיר בדרכו המשתנה. התרגול בשנת 2013 עם התדר 20:13 שבה הוא למקד את עצמנו יותר ויותר ברגע הנוכחי. גל הלוחם לימד אותנו כיצד להשתחרר מההגבלות שחיינו עמן עד היום, לשנות את רמת המודעות שלנו ותבניות חשיבה של תלות אנרגטית ולהפתח לאפשרויות חדשות בעולמנו. לאורך הגל סגרנו סופית את המעגלים של צורת ההתנהלות הישנה בשנה שחלפה, למדנו להכיר בשינויים שכבר עשינו וזרענו זרעים לקראת השנה החדשה. תהליך הגל מוביל אותנו בהדרגה מלוחם מגנטי שמחפש בעוז אחר האמת שלו אל עבר כוכב קוסמי שמאיר ומנצנץ עם אמת זו. מאתגר של אדמה שמלמדת לקרקע את הרעיונות שלנו במציאות הממשית אל כוכב זורח שבטוח בעצמו, בכישוריו ובהצלחתו. תהליך ההשתרשות עם האדמה יצר בתוכנו מרכז פנימי יציב וכשהוא מוזן באהבה עצמית הוא מקרין אנרגיה ספיראלית ורודה ועוצמתית. הרצון הכנה של הלוחם לגילוי האמת שלו הוביל להבנה עמוקה בנוגע לחשיבות המילה וליכולת הבריאה שלה.

    תהליך הגל מלמד כיצד להשתחרר מכבלי השליליות המילולית והמחשבתית ולהתמלא בפוריות ובדימויים חיוביים לגבי עצמנו בפרט ולגבי החיים בכלל. אנחנו לומדים שככל שאנחנו מבטאים באופן חיובי את הרצונות שלנו וזורמים לכיוון של הגשמת הרצונות הללו, אנו יוצרים בתוכנו אנרגיה פנימית עצומה, שלא תלויה בדבר ושזוהרת לכל עבר. בסופו של גל הלוחם כל אחד מאתנו יכול להפוך לכור אטומי של אהבה שמתפשט ומאיר לכל עבר. אנרגיה של כוכב ביום האחרון היא אהבה ללא תנאי שיוצאת ממפתח הלב שלנו ומתחברת אל כל המימדים כולם. בסוף התהליך אנחנו מלאים בחמלה ובסובלנות, מעריכים את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו ומתבוננים בפליאה ובחדווה ביופי האינסופי שמקיף אותנו בכל רגע ממש בחיים המרתקים והמגוונים הללו.

    וזה השיר:

    Yellow Southern Castle of Giving

    Earth family- Signal Clan- Blood

    I endure in order to beautify

    Transcending art

    I seal the store of elegance

    With the cosmic tone of presence

    I am guided by the power of free will

    אמן.


    להגיב
  • שנה ומושבה חופשית חדשות!

    מושבהוואו. סופסוף זה קורה.
    כמעט שנתיים אחרי שהצטרפתי אל רונית אל מושבה חופשית, וכשנה וחצי אחרי שהתחלנו בתהליך השדרוג, מושבה חופשית החדשה יוצאת אל העולם בראשון (8.9) בערב!

    האמת, היו רגעים שכבר לא האמנתי שזה יקרה.

    כשהתחלנו בתהליך, לא ידעתי שאני עומד להיכנס לתהליך של בנייה עצמית, ולא רק בנייה של אתר. הייתי צריך ללמוד להכיל יותר מתמיד (אי ודאות, יחסי גומלין עם אנשים, שותפות, עיכוב בזמן ועוד), ללמוד לשחרר שליטה ולתת לדברים לקרות (גם אם אחרת ממה שרציתי) ובעיקר ללמוד לנשום.
    ועוד פעם לנשום.

    למרות שאינני אישה, התהליך הרגיש כמו לידה, לידה מחדש של אתר שנולד ע"י רונית לפני יותר משבע שנים ועכשיו רוצה לפרוץ ולשנות צורה ולהתאים עצמו למציאות המשתנה. מה גם שאשתי גיל וגם רונית ילדו בינתיים 2 ילדים מקסימים בלידה ביתית… אולי נקרא לזה לידה קהילתית…

    אז עכשיו, כשהשנה היא חדשה ומושבה חופשית החדשה מציצה החוצה אני מנסה לבטא במילים את שאני מרגיש. בתמצות הייתי קורא לזה אושר ותקווה מהולים בחשש… אושר על הגשמת הרעיון והיצירה המשותפת (תודה רבה גיא ושני היקרים!), תקווה שהתבנית החדשה תספק פתרונות ותעזור לקהילה וגם לנו להתפרנס… וחשש – מה אם לא יאהבו? מה אם יהיו באגים? מה אם כל המודל העסקי החדש לא יעבוד? ואז אני מגלה שני דברים: שאת אותו חשש אני חש לעיתים גם על עצמי כאדם… וכן – שמושבה חופשית נהפכה להיות חלק ממני, עוד צד בחזות שלי, ואני שמח ומוקיר תודה על כך. ואז, כמו בחיים, אני מקבל באהבה את כל החששות ומחבק אותם בזרועות פתוחות – כי למדתי שהדרך אל החופש היא לקבל את הצדדים בנו שעדיין לא מפותחים מספיק, שאולי לעיתים הם לא יפים, אבל מוכנים גם כך, לצאת אל העולם ולומר – אני כאן!


    להגיב
  • הניוזלטר של מושבה חופשית – מתחילים מחדש!

    מושבה יקרה,

    כמו שאתם רואים, הניוזלטר שלנו חוזר אחרי הפסקה ארוכה.
    בזמן הזה אגרנו כוחות, שילבנו ידיים, הגדרנו מחדש מה צריך להשתנות באתר ועכשיו אנחנו מתרגשים ויש לנו כ"כ הרבה דברים לספר…

    ביום ראשון הקרוב, ה-8 לחודש ספטמבר, תעלה לרשת הגרסה החדשה והשלישית של מושבה חופשית! הראשונה לנו כשותפים. זה היה הריון ארוך (שבמהלכו נולדו לנו גם תינוקות משלנו, לרואי לֵיאו ולרונית מגד, תתארו לכם!) ובסופו נולדת מושבה חופשית חדשה ומופלאה, עם מודל עסקי חדש, שבו – בנוסף לקיים היום, גם הרבה שכלולים ואפשרויות: אינדקסים מעולים, קלנדר עם שכבות, שימושון מאיר עיניים, שוק חופשית, לוחות חינמיים חדשים… וכולם מתכתבים עם כולם במארג צבעוני…

    זה המקום להודות לגיא לב ושני שרף, שנתנו את הנשמה בתכנות ועיצוב החדשה ובמתיחת הגבולות היצירתיים, הטכניים והדיאלוגיים. כשתראו אותה תבינו…

    אז מה תפגשו במושבה חופשית השלישית?

    שוק חופשית הוא שדה תעופה של רעיונות יצירתיים שמתבטאים במבצע ומזיזים מוצרים ושרותים בקהילה במהירויות משתנות. למשל: אם יש לכם הערב הופעה ואתם רוצים להדליק את מכירת הכרטיסים, אם אתם מסעדה שנשאר לה סיר טעים לעת ערב ובא לה לפנק בחצי מחיר, אם טוב לבכם בבירה מקומית ואתם רוצים להכריז על שעות שמחות ספונטניות, ואפילו – אם קמתם בבוקר עם פול מרץ ובא לכם לעשב גינה בשביל צרור מזומנים – בואו לפתוח דוכן בשוק חופשית!

    האינדקסים החדשים של מושבה חופשית נבנו במיוחד כדי להיות מקום יציב, שבו אנשים יוכלו למצוא אתכם ולהכיר את מה שאתם מציעים. ויותר מזה! נוכחות באינדקס כוללת גם גישה לשוק חופשית ולקלנדר, מה שמאפשר מהלכים יצירתיים – ממבצע עונתי רחב ועד קמפיין נקודתי שובב.

    הוספנו גם את השימושון, בו תוכלו למצוא מידע שימושי הקשור במושבה המתפתחת: איפה יש טיפת חלב? מתי הדואר פתוח? איפה יש גינה ציבורית עם מתקנים טובים? איפה עובר קו האוטובוס שלוקח לרכבת? ומתי יוצאת רכבת לנתב"ג?

    מעתה לא תזדקקו לעזרתנו בהעלאת אירועים לקלנדר החדש – חברים יוכלו להעלות ולערוך אירועים באופן עצמאי. ויש גם שינוי מתבקש בלוחות בחינם: אם פרסמתם בית להשכרה, והוא נחטף עוד לפני הטלפון השני, תוכלו למחוק את התגובה.

    ויש גם באנרים חדשים והמון הפתעות.. מה שאומר שאת החג הזה אנחנו הולכים להעביר בפריקת ארגזים וירטואליים, תליית תמונות, שיפוצים אחרונים ותפילות 🙂

    אז יאללה לארוחת החג, להתנהג יפה עם אמא ואבא, לא לכעוס על הילד שלא מסיים את הגפילטע, ולחזור הביתה אל המושבה הנפלאה שלנו – שמאפשרת לקסם הזה לקרות וגם למושבה חופשית להיות.

    שנה טובה מכל הלב

    ולהתראות בחדשה ביום ראשון!

    רונית ורואי

    (עדיין לא רשומים לניוזלטר החדש שלנו? הנה, כאן, הצטרפו אלינו!)


    להגיב
Close