אמנות ועיצוב

  • ישראלי בפרכור

    [איתי קן-תור]

     

    ישראלי בפרכור

    סדרה שנתית של יצירות קולנועיות אשר נעשו על ידי יוצרים ויוצרות מפרדס חנה כרכור והסביבה.

    מדי יום ג' השלישי בכל חודש, מוקרנים הסרטים בליווי שיחות עם יוצריהם.

    כניסה: 25 ש"ח

    שתי הקרנות:
    17:30 – ספריית פרדס חנה -רחוב הבוטנים 59, פרדס-חנה
    20:30 – מרכז פיס לגיל הזהב – רחוב אחוזה 24, כרכור

    אוצר ומנחה: איתי קן-תור

    ישראלי בפרכור:   052-2283407   |   מייל   |  פייסבוק 

     

                                                                                                                                                                                                         

     

    יום שלישי, 18.12.18

    חיסון אוטומטי , ישראל 2007

    בימוי: איתי קן-תור

    הפקה: איתי קן-תור ולירן עצמור, בלפילמס בע"מ

    החלק הראשון של הסדרה "מישהו מטפל בך"  העוסקת במערכת הבריאות בישראל.
    בשנים שלפני עשיית הסרט  קמו בעולם תנועות המתנגדות לחיסונים, שקראו ועדיין קוראות להימנע מהם וטוענות לקשר בין פגיעות ומומים שונים לבין החיסונים. העיתונאית גל גבאי יוצאת למסע לבחינת הנושא באופן ביקורתי ובלתי תלוי ואשר אינו מחויב לאף צד מהמערכת או מחוצה לה. באמצעות תיעוד בבתי החולים, טיפת חלב, רופאים, מטפלים משלימים, הורים, נפגעי חיסונים, ושופטת אחת עוסק הפרק בוויכוח היצרי והעמוק בין שתי תפיסות העולם השונות ובוחן לעומק את טיעוני הצדדים.   הסרט חושף את הבעייתיות של שיטות הפעולה של הממסד הרפואי ובכללן עבירות על חוק זכויות החולה הממסד הרפואי, ואת קיומה של ועדה לפיצוי נפגעי חיסונים שאין איש יודע על קיומה.

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • מכּרכּרת בפרדס (11) – הטור של לילה חפר

    [לטור הקודם – מכרכרת עם המתמודדים – הרהורים כלליים על סדרת המפגשים]

     

    האם קהילה יכולה ליצור פסטיבל שלם ללא מפיק, ללא אוצר ובלי כסף בשום צורה?

    אם הקהילה הזו היא קהילת פרדס חנה-כרכור היא כנראה תרצה לנסות.
    ההשערה הזו תיבדק בחודש נובמבר במושבה שלנו במסגרת פסטיבל דרך הנדיב.

    מבט באתר כבר מספר על הצלחה. סוף שבוע שלם של אירועים יצירתיים משלל סוגים החל במוסיקה, תיאטרון ופרפורמנס ועד סיור לילה בבית הקברות הישן לאור עששיות ואפילו חתונה קהילתית!
    127 אירועים נרשמו באתר, שפע לא יאמן שהיה תגובה לקריאה שהוציאה קבוצה שמכנה את עצמה "אחוות הטבעת".
    הקבוצה קבעה את חלון הזמן, 22-23-24.11.18 ויצאה לקהילה בקריאה להעלות לאתר חלומות שהם היו רוצים לחלוק בנדיבות עם אחרים. וזהו. מקום בזמן, מקום ברחב הדיגיטלי לתקשר בו כשפרפר מרפרפף בכנפיו במושבה שלנו אף פעם אי אפשר לדעת איך זה יגמר.

    תהיתי מה גורם לאנשים מבוגרים, עסוקים ורציניים לצלול להפקה של פסטיבל שלא מעורב בו כסף, אין תהילה, אבל יש עשרות שעות עבודה מאחורי הקלעים?

    גיא לב: ההבנה שבתור מבוגר אחראי, אתה מבין שיש לך אחריות גם על הסביבה שלך ויכולת להשפיע עליה. אנחנו אחראים ליצירת הסביבה שבה אנחנו רוצים לחיות.

    טימור סלומון שדה: זו בכלל לא המבוגרת! זו הילדה שבתוכי שמבקשת להביא לעולם המבוגרים קצת יותר כלים פשוטים: החזקת ידיים, עיניים בורקות ומרחב לא שיפוטי לשחק בו ולהיות בו יחד

    עירית רותם: בתור מי שמשתדלת לעצב את המרחב בה אני חיה כך שיתאים לי יותר, שיהיה יותר מעניין, צבעוני וחי, הפסטיבל הזה הוא הדרך לגרום לאנשים אחרים להבין את היכולת שלהם להיות משתתפים פעילים במרחב. הביטוי השחוק של "היה אתה השינוי שאתה רוצה לגרום בעולם". ומכיוון אחר: איזה כייף לייצר מסביבנו לונה פארק ענקי בו כולם יכולים לשחק.

    חמוטל ארבל: כי זה נראה לי פסטיבל מעיף שממש בא לי שיהיה לנו אותו!

    אילן שריף: כי בא לי לעשות דברים עם אנשים שמדברים ככה.

    האמת. הטיעון האחרון ממש תפס אותי. גם לי מתחשק לבלות זמן עם אנשים שמדברים ככה, שחושבים ככה ושמבטאים את זה בעשייה
    ובאמת, עוד לגמרי אפשר להצטרף לעשייה הזו.

    האחווה יצרה מודל עבודה על הפסטיבל, מתנדבים מהקהילה יגויסו להפעיל אותו מתוך עיקרון של אחריות משותפת והובלה משותפת על ידי חברי הקהילה. בפסטיבל משתמשים במושג "הצעת-ביצעת" וגם בעקרון "האחריות האישית" שני העקרונות האלה יוצרים פעולה משותפת. למרות שפסטיבלים לא "אמורים" להתנהל כך, למעשה אין מנהל שמחליט אלא יצירה משותפת שמתהווה תוך כדי תנועה. עוד דרושות ידיים רבות לימי הפסטיבל כדי שהוא יתממש במלוא הפוטנציאל שלו. ואם אתם רוצים להצטרף לצוות המופלא הזה כתבו להם הודעה לדף הפייסבוק דרך הנדיב >

    העקרון ההרפתקני ביותר הוא "כסף לא מחליף ידיים" כל מה שיקרה יוכל לקרות רק אם מישהו יבחר לתת אותו. הרעיון מאתגר גם את היוצרים המקצועיים שיכולים להשתמש בפסטיבל לא כאל אירוע שמביא הכנסות אלא כאל אירוע של קשר עם קהל, של התנסות בחומרים חדשים ומפגש הדדי ויצירתי.

    הפסטיבל יתקיים גם בבתים פרטיים של תושבים שנדבו את ביתם וגם במבנים ציבוריים ובתמיכת מועצת פרדס חנה כרכור.

    הפסטיבל שמצטייר לאיטו מתוך מארג האירועים יהיה צבעוני ומגוון ביותר ויכיל אירועי קולנוע, מוסיקה, קרקס, הרצאות במגוון נושאים, סדנאות ואירועי רחוב.

    בתקופה שבה בדידות הוכרזה כמחלת העשור מבורך ומסקרן לראות התגייסות קהילתית לברוא ביחד יצירה שכל הרווח ממנה הוא העונג שביצירה עצמה ובמפגש האנושי שנוצר במהלכה, בין אנשים ובין קבוצות שונות בקהילה.

    כל שנותר לכם הוא לשריין את התאריכים ולבוא לחגוג ביחד עם הנדיבים והנדיבות של הישוב המיוחד הזה, לבוא ולקבל את כל השפע היצירתי שמוענק שם לאורך שלשת הימים של פסטיבל דרך הנדיב. חפשו את הפרח הורוד!

    לתוכניה המלאה היכנסו לאתר >

     

    ——————————————————————————————————————————————————

    לילה חפר – עובדת סוציאלית ומחברת סיפורי עוצמה לילדים. אוהבת את המילה על כל צורותיה ואת החמוץ-מתוק של החוויה האנושית. לדף הסיפורים והשירים של לילה חפר רצוא ושוב.


    להגיב
  • מתחת לפנס 6 חול המועד סוכות 25-26/9/18

     

    לא יאמן. חלפו 6 שנים מאז שעתר העלה את הרעיון הראשוני אי אז ב 2013. והנה אנחנו כבר במתחת לפנס 6.

    מתחת לפנס – פסטיבל אמנות לאור פנסי רחוב

    25-26 ספטמבר 2018 לילהיוםלילה

    חול המועד סוכות בגבעת חביבה

    הופעות, מיצגי אמנות, מוסיקה ואור, תיאטרון רחוב, תערוכות, וידאו ארט, מחול, שירה, חקר, שיח ועוד…
    במסלול הליכה רגלי לאורך שדרת פנסי הרחוב, בסביבה מופלאה שהכל יכול להתרחש בה.
    הכניסה חופשית!

    השנה חידוש! קמפינג במחיר סמלי / חדרים ללינה בתשלום! להזמנות טל: 052-5809838
    פרטים ומחירים באתר.
    הכניסה וההשתתפות בכל אירועי הפסטיבל חופשית!

    • מוזמנים לעקוב אחר סיפור הפסטיבל המתהווה ב:
    דף של הפנס בפייסבוק >   |   איוונט >   |   אינסטוש >   |   לאתר הפסטיבל >   |   הרשמה לסדנאות >

    לילהיוםלילה: התכנית שבין הפנסים…

    שלישי 25.9

    גולדמן בראדרס בהופעה
    18:30-19:30
    במה המרכזית.

    19:30 הפנסים נדלקים!!!

    Betty bears בהופעה – סווינג אמריקאי מקפיץ!
    22:00-23:00
    במה מרכזית.

    מעגלי דבקה עם סאעד דראוושה
    23:00-24:00

    אפשר להישאר לישון בגבעה, מחר מחכה לנו יום פנטסטי!
    ——————————

    יום רביעי 26.9

    בוקר

    מתחילים מוקדם בבוקר, באיזי.. הצ'אי שופ פתוח.. תבחרו לכם מה בא – ליצור, לנוע, לשוטט, לצייר, סתם לנוח באיזו פינה ולכתוב.. אכול צהריים בחדר האוכל (חמגשיות!).

    כאן ואתה – מדיטציית ציור משותפת- עמית שפירא.
    07:00-10:00 על הדשא הגדול.

    חילוץ שירה מהחיים. סדנת כתיבה בהנחיית נועה ברקת.
    10:00-11:30 במרכז האמנות המשותף.

    אמנות רחובשלום או להתראות? ציור קיר ענקי עם מנחים מתכנית "אתגרים" לאמנות רחוב.
    10:00-16:00 סוכה לשלום

    בין פאן לפנאן – סדנת ערבית מדוברת עם גלית קלנר
    שלושה שיעורים: 10:00, 11:30, 13:00 בספריות
    משך השיעור: 45 דקות. רב גילאי

    המעבדה ליצירה קהילתית חוקרת – התכנסות ופתיחה. ניסוי חברתי משותף לאורך היום.
    11:00-12:00 בחדר האוכל

    רודא – הסרט. מקומו של האמן בקהילה
    שלוש הקרנות: 11:00, 13:00, 16:00
    באולם ארכיון יד יערי, קומת הקרקע

    צהריים

    12:00-13:00

    אמנות לאור יום – סיור במיצבי הפנס עם עתר גבע, היזם ואוצר "מתחת לפנס"
    12:00-13:00 ברחבי הגבעה. נפגשים בבמה המרכזית ומשם יוצאים לסיור.

    שיח תרבויות – קאדי, רב וכומר מתארחים בסוכה לשלום
    12:00-13:30 הסוכה לשלום

    מפגשים עם אמנים מהפנסנועה רוזן, שרון גלזברג, יפעת טריינין ליסאי, יובל דניאלי, הדס גרטמן ולילך צפרוני.
    13:00-14:00 בחדר האוכל

    אמנות או אומנות – סדנת הדפס רב גילאית – עם משה רואס ובוגרי קורס הדפס
    13:00-15:00 במרכז האמנות המשותף

    אחה"צ

    שפת הראפ – סדנת ביטוי עם נטע ויינר סולן סיסטם עלי
    14:30-16:00 על הדשא הגדול

    לעצם העניין – סדנת לימוד ותנועה עם עדי שילדן
    14:30-16:00 ליד הבמה המרכזית

    סיפורי מקום – הקיבוץ כמקרה בוחן שיתופי. עם מוקי צור ועדי רוזן.
    14:30-16:00 ארכיון יד יערי. (לאחר השיח יוקרן הסרט "רודא")

    יאיר גרבוז – שיח אמן בתערוכה. מנחה: עתר גבע
    15:00-16:30 במרכז האמנות המשותף.

    תנועת הלהקה – ריו אביירטו: ריקוד אנושי יוצר עם ענת לידרור, אסטרז'ה גורביץ' ומנחות ריו אביירטו.
    16:00-17:30 הדשא הגדול

    על כנפי הדמיון – סדנת צילום עם טל בדרק
    16:00-17:30 ליד הבמה המרכזית

    ציפור החופש / עספור אל חורייה – מופע סיפור תיאטרון דו לשוני לילדים עם נילי ספרילי
    17:30-18:30 במה מרכזית

    קפה עולם – המעבדה ליצירה קהילתית – שיחה ותודעה – סיכום ניסוי
    עם שני מרצ'בסקי מובילת המסלול.
    17:30-18:30 בחדר האוכל

    כותבים חברה משותפת
    ערב כותבים על חברה משותפת
    18:00-19:30 בספריה החדשה

    כאן קול השלום
    מאיה יוהנה ויוצרים שרים עשור לאייבי נתן
    18:30-19:30 הבמה המרכזית

    19:30 הפנסים נדלקים!!!

    שפות אחיות -סדנת מושגים בתנועה עם אלכסנדרה זלסב
    20:00-21:00 הספריות.

    אומרים אהבה יש בעולם – ערב שירת אהבה בעברית ובערבית
    20:30-21:30 בכיפה הגיאודזית של מכינת חביבה רייק

    פול טראנק בהופעה
    22:00-23:00 במה מרכזית

    אפטר פארטי מסיבת חופש
    23:00-24:00 במה מרכזית

    תערוכות פתוחות במהלך כל הפסטיבל:

    • יאיר גרבוז – גלריית השלום, מרכז האמנות המשותף
    • שאול קנז – הספריה הישנה
    • זוזו כבר – גלריית זוזו חוגגת שנה
    • הדפס מהשטח – כיתת אמנות, מרכז האמנות המשותף.

    להת!

    דף של הפנס בפייסבוק >   |   איוונט >   |   אינסטוש >   |   לאתר הפסטיבל >   |   הרשמה לסדנאות >


    להגיב
  • פסטיבל דרך הנדיב

     

    דרך הנדיב – קהילה יוצרת פסטיבל

    22-23-24.11.18 ברחבי פרדס חנה והסביבה

     

    "דרך הנדיב" הוא פסטיבל קהילתי, פרי יוזמה של תושבות ותושבים, המושתת כולו על יצירה עצמית והתנדבות.

    "דרך הנדיב" בא מתוך ידיעה עמוקה שלכל אחת ואחד מאיתנו יש מה לתת, ומציע פלטפורמה פשוטה למפגש ולנתינה בלתי אמצעית.

    צוות האירוע יכוון את התנועה, יתאם ויידע, אבל כל השאר יבוא מיוזמות ומביצוע של המשתתפות והמשתתפים.
    זו שותפות.

    איך זה יעבוד?

    העיקרון הוא "הצעת – ביצעת". מה שנעשה הוא שיהיה.
    כל מי שרוצה להרים אירוע בימי פסטיבל "דרך הנדיב" מוזמנ.ת להתגבש עם עצמה ולהודיע לצוות מה יהיו תכניו, איפה ומתי הוא יתקיים וכמה זמן הוא יימשך.

    עקרונות הפעלה

    • כל אחת ואחד יכול/ה ליצור אירוע.
    הנה לינק זריז ליצירת אירוע >    (זוכרים? היצעת-ביצעת, כמובן שאפשר לבקש עזרה)
    והנה לינק זריז לשיתוף פעולה > (יענו, יש לכם רעיון אבל אין מקום, או יש אחלה מקום ורוצים לארח בו מופע).
    • אחריות אישית של היוצר/ת על האירוע כוללת בחירת התכנים, בחירת המקום (בית פרטי, תיאום עם חלל ציבורי, שטח פתוח וכו'), הפקת האירוע תוך שמירה על החוק.
    • אירועי "דרך הנדיב" יתקיימו ללא תמורה כספית. כן, כן: בחינם. הכל.
    • נתינה יכולה להתבטא גם באירוח של מפגש או אירוע (הצוות יסייע במידת הצורך בשידוך אירוע ללוקיישן), בהסעות לאירועים, בהשאלת ציוד, בפתיחת ביתנו ללינה לאורחות ואורחים שבאו מרחוק, בהבאת סיר מרק לאירוע, בהפרחת בועות סבון ברחוב, בסיוע בפירוק אחרי אירוע, בהבעת תודה נלהבת לזמרת ובעוד אינסוף דרכי הנדיב.
    • נתינה יכולה להתבטא גם בהזמנה לארוחה.
    • "דרך הנדיב" הוא יוזמה של תושבות ותושבים, ואינו נתמך ע"י גורמים ציבוריים או מסחריים. תרומות יתקבלו בברכה.

    לאתר של פסטיבל דרך הנדיב >

    לתכנייה המקוונת >

    לדף האירוע בפייסבוק >

    לדף הפייסבוק של הפסטיבל >

    עוד מלאן עדכונים נביא כאן בהמשך. ככה נראתה פגישת הנעה בראשון האחרון

    200 אירועים! מתחילים היום!

     


    להגיב
  • יום פתוח למכירת עבודות פיסול קרמי בסטודיו

     

    במשך השנים צמח אוסף גדול של עבודות פיסול קרמי שלי, ואני מוכנה כעת להיפרד מהן ולמצוא להן בית חדש.

    ביום ראשון ה-20 במאי הסטודיו שלי יהיה פתוח כל היום (10:00-20:00)

    ואתם מוזמנים!

    המיקום: הסטודיו בלופט מעל מרכז הקניות ברחוב האורנים 4 (מעל הקניון של צדוק, מצוי וספורטלייף)

    אפשר לראות חלק מהעבודות באתר שלי >  או בדף הפייסבוק העסקי שלי >

    אפשר גם להתקשר אלי: 054-463-7974 או לשלוח מייל >

    והכי כיף אם תגיעו

    ליאוני

     

    ליאוני בראל 

    בלופט מעל קניון הלב

    האורנים 4, פרדס חנה

    יום ראשון 20 במאי

    10:00 עד 20:00

     


    להגיב
  • סדנת אומנות לילדים בפרדס חנה

     

    בבית קסום בלב המושבה, באוירה קסומה…

    סדנת אומנות לילדים

    לילדים שמתעניינים באומנות…

    קבוצות של 5 ילדים, מכיתות א'-ו' או ז'-ט'

    הפעילות עם מדריכה בכירה באומנות, ניסיון רב עם ילדים, בעלת אתר שמוכר אומנות ומציגה בתערוכות.

    מתקיימת בחודשים יולי -אוגוסט (ובמהלך שנת הלימודים הבאה)
    ימי א' משעה 18:00-19:00 או ימי ג' משעה 18:00-19:00

    בסדנה נלמד:

    • הקניית יסודות הצבע
    • פיתוח הדמיון
    • טכניקות שונות
    • יצירה
    • פרספקטיבה
    • פיתוח הריכוז
    • קשר עין ויד
    • ועוד…

    מחיר לחודש: 300 ש"ח כולל חומרים.

    לעוד פרטים – שרה: 052-2828811  |  מייל  |  אתר

     


    להגיב
  • טוב ברחוב! – פסטיבל מקומי פרדס חנה כרכור – חמישי 19.10

    ***

    פסטיבל "טוב ברחוב" , הפסטיבל המקומי של פרדס חנה כרכור שיתקיים השנה ב-19/10/17 ומכונה על ידינו "החג שאחרי החגים". מנסה לבטא את הרוח הייחודית של היישוב. זו השנה השנייה שהוא מתקיים  וכפי שהבטחנו, בכל שנה יזוז הפסטיבל לרחוב אחר, מתוך רצון לשתף את כל חלקי היישוב בפסטיבל ולאפשר בכל פעם זווית הסתכלות חדשה על המתרחש ברחוב.

    הפסטיבל  שכולל הופעות מוזיקה, מיצגים, אמנות רחוב, תאטרון, קרקס ות ועוד ועוד, יתרחש השנה במרכז המושבה, בלב ליבה, בוואדי שחוצה אותה מדרום לצפון  ומצטלב עם דרך הבנים.  לא לחינם בחרנו את המיקום. יש כאן רצון אמיתי לחבר בין כל חלקי המושבה. לא מדובר רק בחיבור פיזי, אלא בחיבור רעיוני בין תושבים חדשים לוותיקים, בין ילדים למבוגרים, בין דתיים לחילוניים  והכל בעזרת לא מעט אמנות מקומית חיה ובועטת.

    פרדס חנה כרכור מייצרת  לאורך השנים קול תרבותי חברתי קהילתי  שונה ומרענן והפסטיבל רוצה לתת לו ביטוי אמיתי. הקול הזה מתקיים כל השנה, ובא לידי ביטוי בעשרות שיתופי פעולה תרבותיים, חברתיים, קהילתיים ועסקיים. הפסטיבל שנשען על אירועים קודמים כמו "ח"י באהבה", הלילה הלבן של פרדס חנה כרכור  והשיקשוק המיתולוגי, מהווה עוד נדבך באבולוציה של ההתפתחות התרבותית של היישוב.

     זהו פסטיבל מקומי ברוח פסטיבלים שונים בעולם, שמנסה לשמר את הרוח המקומית מתוך הבנה ברורה שמה שהיה לא יהיה, אבל בהחלט תמיד אפשר ליצור משהו חדש. אנחנו סבורים שבסופו של יום הכוכב האמיתי של הפסטיבל  הוא הקהל שנחשף למתרחש ברחוב והופך מצופה למשתתף.

     השנה במיוחד יאיר "טוב ברחוב"  את מרכז המושבה המתחדש בחלקו , ינסה להראות כיצד ניתן לייצר אורבניות  תוססת,מלווה בקריצת עין שובבה,  לצד שימור הקיים מתוך אמונה אמיתית שהכל קשור ומתחבר.

    כל ההפקה המורכבת הזו שנרקחה במשך חודשים, לא הייתה יכולה להתרחש ולהתקיים כעבודת יחיד, והיא תוצר של עבודת צוות מאומצת ויצירתית ועל כך תודתי הגדולה לאנשים שאיתי.

    ניפגש ברחוב.

    אייל כגן, מפיק ומנהל אמנותי.


    הפסטיבל יתקיים במרכז המושבה מסביב לכיכר שמונה – מאזור השוק הישן (שמתחדש) ועד לואדי (היכן שהיה השיקשוק) בין השעות 20:00-חצות

    הדף של "טוב ברחוב" בפייסבוק >

    האירוע בפייס >

    התוכניות של הפסטיבל מפוזרות בנקודות המסחריות ברחבי המושבה.
    להורדת התוכניה אליכם לנייד הקליקו כאן >

    הכניסה חופשית


    להגיב
  • מתחת לפנס 5 – פסטיבל אמנות רב תחומי בחול המועד סוכות – גבעת חביבה

    מתחת לפנס 5- פסטיבל אמנות רב תחומי

    9-10/10/17 – חול המועד סוכות

    בגבעת חביבה ובאתרי תיירות במנשה

    ***********

    דמיינו רחוב חשוך. פנס בודד. אמן בודד מנגן. טרובדור.
    עכשיו דמיינו שדרת פנסים ססגונית ומפתיעה…
    מכל עבר אתם פוגשים מוזיקאים, ציירים, שחקנים, רקדנים. מספרי סיפורים…
    הם מזמינים אתכם להתעכב לרגע לידם, להשתהות.. להשתאות.. להשתתף.

    דמיינו חגיגת אמנות, שיוצאת מהלב ונכנסת אליו.
    כזו שמחזירה את האמון והאינטימיות למרחב הציבורי.

    הגעתם ל 'מתחת לפנס' 5.

    המציאות עולה על כל דמיון!

    במהלך הפסטיבל ידלקו מעל 80 פנסים ויציגו מעל 100 אמניות ואמנים מתחומים שונים: שירה, אמנות פלסטית, מוסיקה, סטוריטלינג, וידאו ארט, תיאטרון רחוב, ריקוד, מיצג, מיצב ועוד. חלקם אמנים ידועי שם בארץ ובעולם, חלקם פועלים בעיקר בזירה המקומית. המשותף לכולם הוא דחף עמוק ליצור, להתבטא במרחב, להיות באינטראקציה.

    כל זה קורה במשך יומיים בחול המועד סוכות: שני 9/10 שלישי 10/10 בלב המועצה האזורית מנשה ובתוך קמפוס גבעת חביבה היפהפה.

    הכניסה חופשית!

    מוזמנים להיכנס לדף מתחת לפנס ולהכיר את האמנים המשתתפים!
    פירוט מסלולי התיירות והסביבה במועצה האזורית מנשה בימי הפסטיבל כאן >

    אתר הפסטיבל >

    ההשתתפות חינם אך מחייבת הרשמה. אנא הירשמו כאן >

    ****

    "מתחת לפנס" נוצר בשנת 2013 ע"י האמן עתר גבע, כאירוע שמטרתו לעורר ולאתגר, לחגוג את האמנים והאמנות כמו גם את הקהילה, המעורבות החברתית, הכבוד ההדדי, העשייה התרבותית ואת הקשר בין אדם, אמנות ומקום. מושבה חופשית ליוותה את הפסטיבל מימיו הראשונים.

    בארבע השנים הראשונות התקיים "מתחת לפנס" בקיבוץ עין שמר, ומשך אליו קהל מגוון ואוהד של אלפי מבקרים. השנה התפתח האירוע לפסטיבל בן יומיים פרי שיתוף פעולה בין המועצה האזורית מנשה ומרכז האמנות המשותף גבעת חביבה ועתר גבע. שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים יצר פסטיבל מיוחד במינו בו יכולים המבקרים ליהנות מתכנית מגוונת, הכוללת ביקור באתרי תיירות וקיימות ברחבי המועצה האזורית מנשה במהלך הבוקר, להמשיך לגבעת חביבה, לחגיגת אמנות מסחררת מתחת לפנסים מהשעה 17:30 ועד 20:30, שאחריה הופעות של אמנים מובילים, סדנאות אמנות ליליות ומסיבות אל תוך הלילה…

    מחכים לכם מתחת לפנס!


    להגיב
  • הסולם – בית ספר לאמנות ציור פיסול וקדרות

    משהו טוב מתחיל כאן בפרדס חנה,

    מיזם טרי ורענן צומח וגדל

    בחודשים האחרונים לבנה אחר לבנה  מוקם פרוייקט מלא ברוח חלוצית, ביזמות ובאמונה גדולה.

    באזור התעשייה של פרדס חנה כרכור, ליד הרכבת בין חרשי ברזל וסטטי אבן בתוך מבנה בריטי מתחילת המאה שעברה, בעל גג פח מעוגל ולבני סיליקט עתיקות – מוקם בית ספר לאמנות קלאסית.

    סטודיו מרווח מואר עם דופק ונשמה משל עצמו.

    בית הספר הוקם ביוזמה של אישה אחת  – דורון דהן. בת לזוג הורים בוגרי בצלאל שחזרו בתשובה, גדלה בבית חרדי, לימים חזרה בשאלה. סיימה בצלאל בכדרות. במשך כל השנים מכדרת, מציירת ומפסלת יצירות באיכות מוזיאלית. מציגה בימים אילו בבאזל, האג, אמסטרדם ופריז.
    דורון חיה בכרכור, חלמה ומגשימה מקום שבו יוכלו אותם אנשים שרצו ללמוד אמנות אבל חשבו שצריך כישרון או ידע בסיסי וויתרו על התשוקה, אנשים שרוצים ולא מאמינים שהם יכולים. לכל  אילו שחושבים שאין להם את זה, אז זהו – אותם היא רוצה ואותם היא מחפשת.
    אילו שלמדו אבל מרגישים שעומדים במקום, שלא יודעים איך לפתח רעיון, שמחפשים את הביטוי הפנימי העמוק , את הקו האישי שמאפיין אותם – להם דורון והצוות מחכים.

    בית ספר הסולם כולל יום לימודים ארוך פעם בשבוע, מ 9:00 בבוקר עד 17:00 שכולל שיעור ציור – רישום פחם ושמן, שיעור פיסול בחומרים שונים והרצאה בתולדות האמנות.

    דורון דהן  – תלמד פיסול.
    נאור קרן דרור, ממשיך דרכו של ישראל הירשברג – ילמד ציור.
    דר' מרגוסטרומזה אוזן – תרצה על תולדות האמנות.
    המזכירה והמקשקשת ברשת – ויטה.
    כולם מורים משכמם ומעלה רתומים לחזון וחלום של מקום שמדבר נושם וחי אמנות.

    מקום שנותן לתלמידים את הידע הרקע והכלים ליצור  ולהבין את השפה הייחודית של האמנות.

    מעבר ליום הלימודים הארוך בסולם יתקיימו קורסי בוקר וערב בפיסול ציור וקדרות.

    הקורסים פונים לבעלי ידע למתחילים למתלבטים לחוששים למגששים – אנחנו כאן

    בחלל יוצגו מדי חודש תערוכות מתחלפות של אמנים ויוצרים מקומיים.

    נשמח לענות על כל שאלה – 050-4313077   |    אתר    |   פייסבוק   |   מייל

    שמחים לבשר שבחודש יולי נזמין אתכם להתארח בסדרת מפגשי אמן , הכניסה חופשית.

    ? 4.7.17 יום ג' – 20:00 – הסולם מארח לערב מרתק של ציור רישום מודל ערום בהתיחסות המורים.

    ? 11.7.17 – יום ג' – 20:00 – ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן > תרצה "על הגוף ועל העוקץ > ערום נשי באמנות המערבית."

    ? 18.7.17 -יום ג' – 20:00 -– ערב סדנת אמן עם עמרי סודרי > טחינת פיגמנטים והכנת צבעי שמן. פרימאטורה והצצה לעולם ציור בשעווה טכניקה מצרית קדומה.

    ?27.7.17 – יום ג' – הארוע החגיגי > פתיחת ביה"ס בליוי תערוכת מורים ותלמידים. ומוסיקה כמובן.


    להגיב
  • דרך גוף Bodyways פסטיבל בתנועה – כפר המחול בגליל – 11-13 במאי

    התנועה הגדולה מתחילה דרך הגוף

    אנו שמחים ומתרגשים להזמין

    דרך גוף BodyWays פסטיבל בתנועה

    בכפר המחול בגליל

    חמישי-שבת
    11-13 במאי 2017

    קיבוץ געתון

    www.movefestival.bodyways.org

     

    ברוכים הבאים ל 3 ימים של מחול, מוזיקה, מרחבים וריקודים בכל הגישות דרך גוף, קול ותנועה.
    בשיתוף מיטב היוצרים והמנחים ועם להקת המחול הקיבוצית.
    לא רק לרקדנים!
    כפר מחול מתעורר פתאום ולא מפסיק לרקוד…

    מחול קול וקצב ♡ תבונת הגוף ♡ ריקודים מהעולם ♡ צלילים מרפאים ♡ ביטוי ובמה ♡
    אימפרוביזציה ♡ תנועה ויציבה ♡ תנועה מודעת ♡ אקרו ומגע

    בואו לגלות עולמות של גוף, קול ותנועה
    לכל מי שאוהב/ת לזוזזזזז…

    כל הפרטים, התכניה והמשתתפים באתר הפסטיבל

    www.movefestival.bodyways.org

    לרכישת כרטיסים או מקומות בחדרים או באוהל סיירים הקליקו כאן >

    או התקשרו 052-9540415

    BodyWays Move Festival

    A 3-day festival of performances, dance, and workshops for all ages

    הפסטיבל מתארח בכפר המחול הבינלאומי ובין היתר בחללים היפים של בית האוכל ההסטורי של קיבוץ געתון אשר הוסב לשירות הלהקה.
    חברי להקת המחול הקיבוצית הבוגרת והצעירה, רקדנים מכל העולם, חיים ויוצרים בכפר המחול ויופיעו בפניכם בכל יום מימי הפסטיבל.

    דרך גוף BodyWays הינה זירה מבוססת יוזמות של היוצרים בה, המקדמת אורח חיים בריא ואקטיבי בדגש על מודעות ויצירה דרך גוף ותנועה.

    Prepare for three days of constant celebration!! Dance, Move, Explore, Express, Create, Balance, Heal, and Learn.

    אנו מזמינים למפגש פנים אל פנים עם האנשים המניעים את דרך גוף BodyWays
    בבית של הרקדנים בצפון – כפר המחול, ועם להקת המחול הקיבוצית.

    כרטיסים מוזלים לזמן מוגבל | לאתר הפסטיבל | לאוונט בפייסבוק

     

    החל מיום חמישי ב 16:00 ועד מוצ"ש : מופעי מחול באולמות, מוזיקה חיה ומרקידה ברחבת הדשא, מופע/סדנת קצב עם כלי נגינה אתניים,
    מעגל שירה, ג`אם וריקודים, הפנינג אמנותי, פעילות תנועה רציפה במתחם הילדים ועשרות רבות של סדנאות המתאימות לכל רמת נסיון וסגנון.

    במקום יוגשו ארוחות צמחוניות, בוקר צהריים וערב, משקאות טבעיים וכיבוד. הסעות מתחנת הרכבת וחזרה בהזמנה מראש.
    עם כל הריקוד הזה, מתחם טיפולים לשירותכם, טיפולי מגע עם מטפלים מנוסים, אתם בידיים טובות.

    אפשרויות לינה: ניתן לרכוש כרטיס המשלב לינה בחדר כזוג או כמשפחה, מיטה ליחיד בחדר משותף או מזרן באוהל רועים מפנק
    במתחם יעודי לאורחי הפסטיבל בקיבוץ סמוך. למי שרוצה להיות קרוב יותר ללב העינינים ניתן להקים אוהל (קמפינג)
    בשטח המיועד לכך בקיבוץ געתון במידה וישאר מקום.


    להגיב
  • אמנים במושבה 2017: 23-25 במרץ

    מסורת זו מסורת!

    אירוע "אמנים במושבה" פרדס חנה כרכור חוגג 19 ואנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתארח במתחמים המרוכזים ברחבי המושבה הפסטורלית ובבתי האמנים, הפתוחים לקהל חובב אמנות ועיצוב.

    בפסטיבל ייקחו חלק מעל 100 אמנים מקומיים, כאשר ביניהם אמנים בעלי שם עולמי המציגים בגלריות מובילות בחו"ל.

    מה תוכלו למצוא במתחמים?

    * מתנות ייחודיות מעשי ידי האמנים שלנו, ממגוון תחומים: קרמיקה, ציור, פיסול, תכשיטנות, אמנות שימושית , נגרות, צילום, חפצי נוי, זכוכית, אופנה, צורפות ועוד .

    * מגוון סדנאות אמן, כגון: סדנת טאי דאי- צביעת בדים ובגדים, יסודות ציור פורטרט בצבע, מחזור תכשיטים, רישום לכל הרמות, ציור בועות סבון לילדים והורים, עיסת נייר לכל הגילאים, חימר למבוגרים וילדים ועוד.

    * פעילויות לכל המשפחה: תיפוף אפריקאי, הפעלת משחקי חשיבה (פתוחה במהלך יום שבת), שירה בציבור להורים וילדים, קבלת שבת, הופעות חיות ואטרקציות נוספות.

    * דוכני מזון מגוונים ואותנטיים

    *לראשונה: Art Night – בואו להנות במוקדי הפסטיבל עד 22:00 בלילה (ביום חמישי בלבד).


    שעות הפעילות:

    חמישי, 23.3.17- 10:00- 22:00

    שישי, 24.3.17- 10:00– 17:00

    שבת, 25.3.17- 10:00- 20:00 


    פרטים נוספים ומידע לגבי מיקום ושעות הפעילויות השונות בדף הפייסבוק של האירוע "אמנים במושבה פרדס חנה כרכור"

    פרטים מלאים על האירוע ורשימת האומנים המשתתפים ועוד ממש כאן >


    להגיב
  • דרור מצליח וצלילי הפלא

    [דרור מצליח]

    שלום לכולם!

    שמי דרור מצליח, מוסיקאי ואיש חינוך. בן 43 נשוי ואב לשלושה בנים מופלאים.

    אני מנגן על עשרות כלי נגינה שונים אותם אני אוסף בדבקות מרחבי העולם ומקיים מפגשים הנקראים "צלילי הפלא" שהם מין מופע\סדנה\מסע שבו המשתתפים נחשפים לכלי נגינה נדירים, יוצרים לעצמם כלי נגינה מכל הבא ליד ולבסוף הופכים לתזמורת כולם יחד… מבוגרים וילדים, קהל ואומנים ללא גבולות וללא עכבות…

    מעולם לא למדתי מוסיקה בצורה מסודרת, כמו שמעולם לא למדתי להיות איש חינוך… אבל יש דברים שפשוט טבועים עמוק בתוכנו.

    כבר 16 שנה שאני מסתובב בארצנו הקטנה בכל פינה ולוקח איתי ילדים והורים למסע קסום של צלילים ומנגינות.
    איזו זכות…אין מקום שהוא רחוק מדיי וכבר ביקרתי עם חברי הנגנים בישובים ואיזורים שכלל לא ידעתי על קיומם, לקהל של יהודים, ערבים, דרוזים, מהעיר, מהכפר ומה לא… כולם מדברים שפה אחת שלא יבלבלו אתכם – כווולם מדברים את שפת הצלילים

    כשאני חושב איך הכל התחיל אני נזכר בטיול של אחרי הצבא למזרח שכמו כל מסע חיפוש אחר מצא מהר מאד את הדרך למוסיקה וכלי נגינה. עד לזמן הזה ידעתי לנגן קצת בגיטרה והאזנתי המון למוסיקה, אך במקביל למדתי רפואה משלימה וראיתי עצמי כמטפל (מה שהפך להיות ברבות הימים די נכון… הרי גם מוסיקה היא טיפול ומהסוג העמוק ביותר..). עקב היותי רב תחומי מצאתי עצמי נמשך לכלים רבים ומסורות מוסיקליות ריתקו אותי יותר ויותר.

    את הטיול השני כבר הקדשתי כולו למסע המוסיקלי ובין לימוד על הדיג'רידו באוסטרלייה ומוסיקה הודית קלאסית בוארנסי, מצאתי עצמי מנגן יום וליל עם אינספור אנשים מוכשרים מהעולם וכך נסללה הדרך למה שאני עושה היום…

    את הבמה קיבלתי לראשונה בארץ כשעזרתי להדריך קבוצת סטודנטים אמריקאים בצפון. כשמדריכי הקבוצה לא ידעו איך להרגיע אותם ובמקרה היה תוף בסביבה והשאר כבר היסטורייה..

    את סדנאות הכלים אני אוהב לקיים בטבע כדי לחבר את המאזינים – ילדים ומבוגרים כאחד, לעושר העצום של הכלים והצלילים שיש בעולם. ידעתם שהרבה מהכלים נוצרו בהשראת צלילי הטבע ואף עשויים חומרים טבעיים במסורת ייצור של עבודת יד העוברת מאב לבן?…

    במקביל, בשנים האחרונות התחלתי ללמד חוגים שנתיים לגיל הרך ובבתי ספר –  ושם במשך שנת לימודים שלמה הילדים ואני עוברים מסע עמוק ומשמעותי בעולם דרך צלילים ומנגינות, לומדים לנגן ואף חשוב מזה להקשיב יחד וחווים מרחב קסום ומעצים.

    על הסדנה ושאר הפעילויות של "צלילי הפלא" תוכלו לקרוא בהרחבה באתר: www.pele-music.co.il ובדף הפייסבוק של "צלילי הפלא"; על הארועים השוטפים שאני מקיים.

    שני דברים שמחים שקורים השנה!!!

    הראשון הוא דיסק מוסיקת עולם לילדים שנמצא כרגע בסוף תהליך ההקלטות ויראה אור (בלי נדר, טפו טפו) בחודשים הקרובים. השני שערכת "צלילי הפלא" – ערכה של כלי נגינה להרכבה לזמן איכות משפחתי אמיתי, תהיה בקרוב מאד זמינה להזמנה באתר ואיתה אין סוף רעיונות לנגינה משותפת שלכם בבית (באתר יועלו גם סרטוני הסברה והדגמה).

    2017 יש הרבה למה לצפות!

    מוזמנים לעשות לייק לדף שלנו "צלילי הפלא" ולהיות מעודכנים בכל הדברים הטובים הבאים עלינו לטובה..

    בברכת צלילים ומנגינות מהלב

    שלכם

    דרור – צלילי הפלא


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 13 – הצעקה של מונק

    בגיל 13 החלו התקפי החולשה שפקדו את אדוארד מונק בכל חורף להחמיר: קודח מחום ויורק דם מצא את עצמו הנער מתעורר באמצע הלילה בבהלה ושואל את עצמו: "האם מתתי? האם אני בגהנום?" הוא אמנם לא התעורר בגהנום ממנו הזהיר אותו אביו הקלוויניסט בכל הזדמנות, אבל כשאחותו הבכורה מתה זמן לא רב לאחר מכן משחפת – אותה המחלה שהרגה את אמו לפניה, זה בהחלט הרגיש כך.

    מונק הצעיר מצא נחמות מעטות בחיי העוני והאובדן שבנורווגיה, אחת מהן הייתה הציור. ללא שמץ של הכשרה רשמית, העביר את זמנו בציור החזיונות שהטרידו את מחשבותיו במעט הגירים השחורים שהצליח לשים עליהם את ידיו. כשסיפר לאביו על תוכניותיו להירשם לבית ספר לאמנות, הוקע על ידו כמי שמעדיף לבלות בחברת בוהמיינים חסרי אמונה במקום לחפש פרנסה בתור מהנדס או רופא. קשה להגיד שהוא שגה לחלוטין.

    את שנותיו הסוערות ב"מכון לאומנות נורווגית" העביר מונק בשתייה, רומן עם אישה נשואה, התחברות לקבוצת אמנים שקראו ניטשה ודיברו בשבחי ההתאבדות, ובציור. בשנת 1885 התחיל את יצירת המופת שלו, לה קרא "הילדה החולה". הייתה זו סצנה שזכר היטב: אחותו סופי על ערש דווי, קודחת משחפת ומאבדת אט אט קשר עם המציאות. כשהציג את היצירה המוגמרת באוקטובר 1886, זכה ללעג ולזלזול מצד המבקרים בתערוכה ובעיתונות יחדיו.

    למרות הכשלון הקולוקסאלי הזה, זכה במלגת סטודנט לפריז. שם נודע לו לראשונה על התפרצות הסכיזופרנה של לאורה, אחותו הצעירה. בנובמבר 1889 הלך אביו לעולמו. "אני חי עם המתים", כתב ביומנו. התאבדות תפסה מקום מרכזי במחשבותיו.

    ארבע שנים לאחר הגעתו לפריז, אנחנו מוצאים את מונק בגרמניה, מעורר מחלוקת חדשה. אחרי שכשלה תערוכת היחיד שהעמיד, התארגנה קבוצת אמנים צעירים במחאה על הורדת התערוכה. "זה היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לי", הכריז בשמחה – לא בדיוק הרגש שאפיין את חייו עד כה.

    מהר מאוד חזר מונק אל רגש שדווקא הכיר היטב: הסבל. אולם הפעם היה זה מתוך רצון מודע לתעל אותו. הוא פצח בעבודה על היצירה המוכרת והמוערכת ביותר שלו. ביומנו נזכר במקרה שאירע שנים קודם לכן, בעודו בנורווגיה:

    "הלכתי בדרך עם שני חברים – השמש שקעה, לפתע הפכו השמיים לדם – והרגשתי משב של עצבות. עצרתי – נשענתי על הגדר – מותש כולי. העננים מעל טפטפו דם מצחין. חבריי המשיכו הלאה. רעדתי בעמידה עם פצע פתוח בחזה. שמעתי צעקה אדירה חותכת דרך הטבע."

    חוקרי אמנות זיהו את המיקום המדויק בו הלך מונק עם שני חבריו – המקום שהיווה השראה לאחת הסצנות המוכרות ביותר בתולדות האמנות: בשטחה של אקנברג, פרוור אפרורי בצפון אוסלו, מוקמו שני מוסדות – בית מטבחיים ומוסד ל"חולי נפש" בו אושפזה אחותו לאורה. מהיכן הגיעה אותה "צעקה אדירה" שחתכה דרך הטבע? את זה אף חוקר לא הצליח לגלות.

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • חוני המעגל מת

    [רפיק ידידיה]

    כששמעתי על מותו של חוני המעגל, חברי ומורי והאמן הישראלי שהשפיע עלי רבות, הייתי בטוח שזו עוד מתיחה דאדאיסטית אופינית לאמן ששחט כל פרה קדושה אפשרית.

    והנה לא.

    כבר חודש וחצי עבר, כולל גילוי המצבה, ואף אחד לא פירסם הספד, או ביכה את מותו של אמן השוליים החשוב, החכם, החריף ואוונגרדי הזה. צייר, פסל, מיצגן, במאי וקולנוען שסלד סלידה עזה מכל מה שמריח מיינסטרים. אז הנה אני, בסיפור הוקרה לאמן שמרכזיותו בשוליותו, שהיה ה“אחר“ המושלם, שסלד מגינונים ופרסים; פרובוקטור הזוי אך מנומק.

    מתוך ספרי ”מאושר בחלקו“- הנה סיפור על מעשה קונדס נחמד שהוא רקם לי ולקהל סרטו ”נערי החוף“:

    ב-2005 הוזמנתי להקרנה של הסרט "נערי החוף" בבימויו של חוני בסינמטק תל-אביב. לעת ערב הגעתי לרחבה, קהל המוזמנים קטן עמד מחוץ לבניין, דלתות האולם היו סגורות ויכולתי לראות את חוני עובר בין האורחים שלו, בידו מצלמת וידאו עם זרקור קטן והוא מראיין אותם. עד מהרה הגיע אלי: "מה אתה חושב על הסרט שאתה הולך לראות?" הוא שאל, ואני עניתי איזה דבר שטות. לאחר מכן נפתחו הדלתות וכולנו זרמנו אל האולם הגדול, שם המתנו זמן ארוך מהמקובל שהאורות יֵרדו והסרט יתחיל.

    אני מרגיש קרוב לחוני. הוא מתעד כפייתי שצילם במשך עשרות שנים בכל פורמט פילם או וידאו אפשרי את תל-אביב ואת נערי החוף שצדים תיירות מתחת לסוכת המציל ב"גורדון". אנחנו דומים בערימות הקַלטות שנחות בארגזים אצלנו בבית, ולמרות שהוא אוונגרדיסט ואני בזמני פעלתי מתוך התעשייה, משהו בצורך האובססיבי לתעד ולהסתכל דרך המצלמה על השוליים של התרבות, על הדפוק והזרוק – קירב בינינו.

    14502767_1006782129430834_4076717945672592339_n[1]
    ערימות של קלטות…

    הכרתי אותו בתוכנית התרבות "מטרונום" שהגשתי פעם בערוץ המשפחה של הכבלים, תוכנית שהיתה בית לכל אמן שוליים אפשרי: קוסמים, זמרי קברטים, בדרנים בתחילת דרכם וגם אמנים כמו חוני, שהגיע לאולפן עם הדוגמנית השמנה שלו לוסי – שהיתה אז בת 70, מאופרת בכבדות, שיער כחול – שם אותה באמבטיה וקרא לזה "מיצג טלוויזיוני".

    "איזה מין מיצג זה, חוני?" שאלתי אותו, "גם אני יכול לעשות את זה." והוא ענה: "מה קרה לך? זה פסל אנושי. תראה! המונה ליזה לא מעניינת אותי, לוסי מעניינת אותי. מונה ליזה זה משהו מהעבר, לוסי עכשיו כאן, מי יודע אם היא תהיה מחר! פרובוקציה זו לא מילת גנאי: אמנות צריכה לעורר אותך." ואז והוא אמר את המשפט שנחרט בזיכרוני: "בשבילי, התור למונה ליזה מעניין יותר מהמונה ליזה! התור הוא משהו חי, משתנה כל רגע, הציור של לאונרדו הוא פאסה!"

    לקח לי זמן להכיר את יצירתו, להפסיק לראות בו פרובוקטור ולקלוט את אמן האוונגרד שהוא. בעינַי חוני הוא אמן גאון, שמשתמש בקהל כחומר ביד היוצר. פעם, באחת ההצגות שלו בפסטיבל עכו, הוא הדביק על הקהל המופתע טלאי צהוב, הכניס אותנו לתוך כלוב ושחרר בעלי חיים – חמורים וכלבים אני זוכר – להסתובב סביבנו חופשי באולם. אשה מזיעה אחת לידי כמעט נחנקה. "הקהל צריך לעבור חוויה, חוויה טוטאלית. זאת כל האמנות," הסביר לי אחר־כך על כוס קפה, וסיפר לי על מיצג שעשה בתחילת שנות השמונים ב"יד ושם": תצוגת אופנה של גדעון אוברזון, כשבין הדוגמניות המציגות את בגדי הים הוא שתל גם דוגמנים לבושים במדי מחנות ריכוז המציגים את האופנה האחרונה של האסירים בדאכאו. "נו, ואיך הגיבו?" שאלתי. "שואה שנייה," ענה בנשיפה. "אין דבר שאני עושה שעובר בשתיקה, אבל ממשיכים הלאה. אני שַסתום לחץ חברתי, באמצעותי החברה משתחררת."

    חסיד!

    14492350_1006788689430178_6279071717257039764_n[1]
    מה אתה חושב על הסרט שאתה הולך לראות?

    בחזרה לסיפור. אנחנו יושבים באולם הגדול של הסינימטק, אלון גרבוז סיים לברך, 10 דקות, 20 דקות חולפות, אנשים התחילו לרטון, כאשר לפתע נראה חוני מזנק ואץ לחדר ההקרנה. מייד נזכרתי בפסטיבל עכו ובסכנות הצפויות לקהל שבא לצפות ביצירותיו של חוני ונכנסתי ללחץ. לפתע ירדו האורות ועל המסך התחיל לרצד סרט וידאו-ביתי רועד בו שומעים את חוני מראיין מחוץ לסינמטק את האורח הראשון שהגיע אליו להקרנה! איזו הברקה! האדם הזה, שיושב כרגע באולם, רואה את עצמו כפי שנראה לפני 20 דקות, מנסה להשיב על שאלתו הטיפשית של חוני, "מה אתה חושב על הסרט שאתה עומד לראות?" – כלומר, בן רגע הוא הפך מצופה לכוכב הסרט עצמו, ממתבונן פסיבי הוא נהיה לחלק אקטיבי מהסרט. וגם השאלה השטותית מקבלת משמעות כי אם אתה הסרט שאתה הולך לראות אז מה אתה חושב על עצמך? מיד עבר מלמול של בלבול באולם. כולנו הבנו שתכף אנחנו הולכים לראות קלוז־אפ של עצמנו בגודל של מסך שלם, ולכולם התחיל לדפוק הלב. צעד מבריק, היפוך תפקידים – התור למונה ליזה הפך להיות המונה ליזה! וגם אני התחלתי להזיע: מה לעזאזל אמרתי? ניסיתי להיזכר אם יצאתי בסדר, ואז כעסתי על חוני על הטריק שהוא עשה לי, אבל לא יכולתי שלא לחוש הערכה לאדם הזה, שעסוק בליצור מאסטרפיס מעצמו ומחבריו כל הזמן.

    לתת לאדם לראות את עצמו – זוהי חמלה אמיתית. זהו תפקידו של מאסטר: להראות לך את עצמך, לגרום לך להבין משהו. חוני, אתה מאסטר אמיתי. תודה לך.

    [צילום הקבר שחוני הציג בעודו בחיים: אבי בן זקן]

    —————————————————–

    רפיק ידידיה, 49, מורה למדיטציה, אב לשלושה, בזוגיות עם רותי   –    www.rafeek.co.il


    להגיב
  • סטודיו המסילה – עמדת העבודה שלך במתחם מעצבים בבנימינה

    בשנים האחרונות הכרנו המון מעצבים, מתכננים, אנשים מוכשרים שעובדים מול מחשב בין מכונת הכביסה למטבח,
    אנשים שמתפוצצים מרוב יצירתיות אבל לא תמיד מתנהלים בעסק שלהם כמו ביצירה שלהם.

    החלטנו לפתוח את הסטודיו הקיים שלנו – להפריד בו חלל עבור 7 אנשים המעוניינים כל בוקר לעבודה
    בסטודיו שיאפשר להם שקט מהסביבה ללא דאגות תפעוליות.

    IMG_3329

    בואו לחלוק עמדה בסביבת מעצבים יצירתית
    במתחם שקט באזור בנימינה מול תחנת הרכבת.
    ההצעה כוללת מעטפת מלאה – ריהוט, ארנונה וחשמל
    הביאו את המחשב והכישרון וכל השאר עלינו.

    Screen Shot 2016-09-27 at 11.59.32 AM

    אז את מי אנחנו מחפשים?

    מעצבים גרפים, מעצבי מוצר, צלמי מוצר, מעצבי אתרים, ניו מדיה, מתכנתים, מאיירים,
    אנימטורים, אדריכלים, ארכיטקטים, אנשי קריאטיב, תרגום או כותבים טכניים,
    אנשים מוכשרים שמעוניינים לעבוד בחלל ייצוגי שקט ומעורר השראה.

    ליצירת קשר והשארת פרטים אנא שלחו מייל או התקשרו:

    052-6299960        |        studiohamesila@gmail.com

    סטודיו המסילה לוגו


    להגיב
  • שבוע ויום – סרט חדש עם שי אביבי

    לפני שבועיים וכמה ימים ראיתי את הסרט "שבוע ויום", סרטו החדש והראשון באורך מלא של אסף פולונסקי. מבחינת העלילה היבשה כתוב על הסרט: "בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר, אין לו עם מי לשחק פינג־פונג, והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. אשתו, ויקי, לעומת זאת, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל, ומצפה שאייל ינהג כמוה, בדיוק כפי שהם סיכמו. אבל התוכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לבוא ולעזור לו לגלגל ג‘וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו. במהלך היום שאחרי השבעה יגלו ויקי ואייל שהעולם לא עוצר עבור האבל של אף אחד, אבל הוא כן מספק דברים אחרים, שבשבילם שווה להמשיך ולחיות.".

    אבל הסרט הזה הוא הרבה מעבר.

    הוא עצוב ומצחיק,לעיתים בעת ובעונה אחת.
    הוא עמוק ורציני – ובמקביל מלא בסצינות קלילות, שעוזרות להשתחרר מהמועקה.
    הוא חי ופועם (בעיקר דרך דמותו של השכן) אך המוות והדיכאון נוכחים בו כל הזמן.
    הוא נוגע בנושאים לכאורה נדושים (עוד מישהו שמגלה מריחואנה בפעם הראשונה) ומציג גם סצינות מקוריות ופרועות (Air Guitar).
    הוא מבוים למשעי, ולעיתים קשה להאמין שזהו פיצ'ר ראשון של במאי צעיר – אבל פה ושם רואים את הבוסריות, שלא פוגעת כהוא זה בסרט.

    והוא בעיקר גורם לך להרגיש. להרגיש את כל מה שהגיבורים של הסרט לא מבטאים. אין בסרט כמעט דיבור על האובדן, אך אתה כצופה חש בזה. אין ביטוי ממשי של כאב, אך בכמה סצינות, ובמיוחד בסצינת ההספד, ממש כואב לך הלב. הוא אוחז ומרפה, נותן מרחב של נשימה ואז שוב לופת אותך בגרון.

    ויש בו גם שי אביבי אחד, שלא להאמין, אך זה לו תפקיד ראשי ראשון בסרט באורך מלא. והוא לוקח עליו משימה גדולה. להוביל את כל העלילה תוך כדי משחק מצומצם (במכוון). הוא נוגע לא נוגע, מתעמק בפרטים החשובים (כמו איך לגלגל ג'וינט כהלכה) ושוכח את החשובים באמת (לדאוג לחלקות קבר). והוא בעיקר משכנע שכואב לו והוא לא יכול להרגיש את זה. לצידו יבגניה דודינה הנפלאה (שכל סרט בו היא נוגעת מצליח) ותומר קאפון המצוין (ובתפקידי אורח שרון אלכסנדר ואורי גבריאל).

    והמוזיקה בסרט – כמה שהיא נפלאה. עוצמתית ומגוונת, צועקת ומלטפת, מחלחלת לה לכל המרחבים . משתלטת ומשחררת ומובילה את העלילה ממש כמו עוד דמות בסרט…

    * * *

    שאלתי את אסף הבמאי כמה שאלות:

    1. אין בסרט כמעט התעסקות בכאב מוחשי, אין כמעט דיבור על האובדן, כאילו יש מרחק ואפילו פחד להתעסק בזה. זה מכוון?
    כן, הדמויות במקום של הכחשה, מאוד כואבות. הזוג היה מוכן לזה. הכאב נוכח בכל פריים, לא מדברים עליו. המטרה שהקהל יחוש את הכאב.

    2. בכל הסרטים שלך חוזר המוטו של בדידות ולבדות.. (הערה: אסף ביים 3 סרטים קצרים לפני, "סמנאנג", "במיטה בעשר בלילה" ו"זיפר")
    גם בסרטים הקצרים וגם בסרט שביימתי בסדנה נושא הבדידות הוא מהותי. גם בסרט הם ביחד אבל בודדים. המקום הנוכחי הוא בדידות. הם ביחד אבל לבד. כולנו בודדים… כולם מחפשים חיבור… וכנראה שהנושא הזה באמת מעסיק אותי.

    3. איך התחושה לסיים פיצ'ר ראשון?
    התחושה מדהימה. כמו לידה ארוכה מאוד, עובד על הסרט 6 שנים ועשיתי דברים במקביל. עכשיו הילד סיים תיכון ויוצא החוצה. קצת רוצה להמשיך הלאה… הסרט היה בהרבה פסטיבלים וזכה בפרסים אבל המבחן האמיתי מתחיל עכשיו.

    4. כמה מילים על המוזיקה הנפלאה בסרט…
    הפסקול מורכב מכמה אלמנטים – השירים של תמר אפק. ידעתי מראש שאני צריך 2 שירים (לאייר גיטר ולניתוח) ונזכרתי בשיר של להקת קרוסלה – סטאר קווליטי – אני נורא אוהב את השיר! נברתי בעוד שירים שלה… שלחתי לה מייל וביקשתי אישור – זו פעם ראשונה שהיא מסכימה לתת שיר לסרט. בעריכה חזרתי לעוד שירים שלתמר. והם התלבשו בול. המוזיקה מולחנת ע"י רן בגנו (המלחין הקבוע שללהקת ורטיגו) – שאהב מאוד את השירים של תמר והצליח באומנות לכתוב מוזיקה מקורית שתשלב יחד.

    5. מה התוכניות הלאה?
    אני בשלבי כתיבה גם לארץ וגם לארה"ב (גר שם) – עובד על סרט באורך מלא שלא אני כתבתי ועלעוד כמהפרויקטים במקביל.

    וגם שי ענה בשמחה על חמש שאלות:

    1. תפקיד ראשי בסרט ראשון במסך הגדול – לא הימור לשחק בסרט ראשון של במאי צעיר לא מוכר?
    אני אוהב הימורים ואני אוהב אנשים צעירים…

    2. מה ההבדל המרכזי בין עבודה בטלוויזיה לעבודה בקולנוע?
    בטלוויזיה זה בדר"כ תסריט ומשחק ובקולנוע יש תוספת של שפה קולנועית. בטלוויזיה אין לה זמן לבוא לידי ביטוי. בנוסף, בקולנוע הכול מרוכז ומתומצת. הטלוויזיה דורשת עוד ועוד (עוד פרק, עוד עונה) ובקולנוע בשעה וחצי אתה צריך להביא עולם שלם ולספר סיפור מתחילתו ועד סופו.

    3.  המשחק שלך בסרט מרגיש לפעמים עצור, מצומצם… זה מכוון?
    המשחק והבימוי ביקש את האיפוק, ביקש את המעט שמחזיק הרבה. כמו שאמרתי בריאיון בעיתון המודלשלי היה ביל מארי ב"אבודים בטוקיו".

    4. לא פחדת למתג עצמך כדמות הגיבור האנטיפת? מתחבר לחלק מהדמויות שלך מהחמישייה… (שאלה שנשאלה אחרי שכשיצאתי מההקרנה בסינמטק בהרצליה, שמעתי מישהו אומר ש"שי שיחק את עצמו…")
    (מופתע) אני דווקא חושב שאני עושה פה משהו חדש, כי בדר"כ רוב התפקידים שלי היו יותר מוקצנים. ודווקא פה החדש הוא הצמצום – התפקיד הזה הוא הפוך מהמיתוג שלי. הפוך ממה שרגילים. בדר"כ אני יותר חייכן ומרצה בחיים שלי – אני מרגיש שזה חדש מכל הבחינות. אני לא עושה את תפקיד הפליזר ולא משהו מוקצן.

    5. ומה הלאה? יש עוד סרט בקנה?
    הסרט הבא כבר צולם! בפברואר האחרון. סרט של שבי גביזון. ואני נרגש לבאות.

    * * *

    הסרט יוצא לאקרנים ממש היום! (8.9) ומציג בסינמטק הרצליה ות"א וגם בחיפה.

    הנה הפרומו:


    להגיב
  • שירים שמעצימים ילדים! פרויקט ההדסטארט של דרור מצליח

    שלום לכולם,

    שמי דרור ואני מוסיקאי ואיש חינוך מפרדס חנה ואני מזמין אתכם לקחת חלק בהגשמת החלום שלי – הוצאת אלבום בכורה!

    למעלה מעשור שאני מופיע מול ילדים בכל הארץ ומקיים מפגשי מוסיקה בגנים ובתי ספר…סביר מאד שגם הילד\ה שלכם היו איתי בפעילות ועתה הגיע זמנו של האלבום הראשון לצאת לעולם…

    שירים שמעצימים ילדיםפרופיל 2

    כי אחרי שנים של עבודה רציפה עם דור ההמשך הבנתי דבר אחד: ילדים שמעצימים אותם גדלים להיות זקופי קומה, עצמאים ואוהבי אדם. הביטחון שלהם בעצמם ובדרכם פותח להם דלתות ולבבות באשר ייפנו…

    ליקטנו את השירים והטקסטים הטובים והאהובים ביותר, הוספנו עיבודים בכלי נגינה שונים מרחבי העולם (דיג'רידו, חלילים, קלימבה, בגלמה, נבל ועוד…) והתחלנו הקלטות כדי להפוך את החלום למציאות!

    לשמחתי אני פוגש יותר ויותר, מגילאי גן ועד ביה"ס יסודי, ילדים המכירים את שיריי ושרים בהתלהבות שירים שמעצימים אותם..

    באלבום יש מגוון שירים על עצמאות, שיתוף, חברות, ייחודיות, עלי העץ, חיות היער ועוד אלמנטים מהטבע שהופכים את ההאזנה לחוויה כלל משפחתית שלא נגמרת…

    אני גאה לארח מוסיקאים מוכשרים שתורמים מזמנם וכשרונם ליצירה הזו שיש בה טקסטים מעצימים רבים ולחנים שנולדו מתוך מפגשים עם עולמם של הילדים ושיהיה גם לנו ההורים מוסיקה שכיף לשמוע אותה שוב ושוב…

    הקלטה של מוסיקה המשלבת כלים אקוסטיים רבים מצריכה שעות אולפן רבות, עריכת סאונד, עיצוב העטיפה, חוברת שירים ועוד המון דברים שלא חושבים עליהם בכדי לתת לכם את התוצאה הטובה והמקצועית ביותר.

    זה הזמן של כולנו לתמוך בפרוייקט ולהיות שותפים בעשייה המבורכת הזאת!

    כי להעצים את ילדינו – זה בעצם להעצים את עצמנו…

    אני מזמין אתכם לקחת חלק ביצירה הזו ולבחור את אחת התשורות השונות… רכישת הדיסק, רכישת כלי נגינה איכותי, ערכה להכנת כלים ממוחזרים עם הילדים בבית ואפילו להזמין לעצמכם טיפול בצלילים או פעילות מוסיקה סוחפת לכל המשפחה (מעולה למקום העבודה שלכם – ככה יזכרו אתכם רק לטובה).

    יחד נוכל להשלים את הפרוייקט ולהגשים חלום!

    לדף הפרויקט בהדסטארט >


    להגיב
  • שיר לשבת: "מושכים בחוט, והבובה היא זזה" – צ'רלס בוקובסקי

    מושכים בחוט, והבובה היא זזה / צ'רלס בוקובסקי (תרגום: יובל אידו טל)

    כל אדם חייב להבין
    שהכול יכול להיעלם

    ממש ברגע
    החתול והאישה
    העבודה
    גלגל קדמי
    מיטה
    קירות
    החדר
    כל מה שנחוץ לנו

    וכן
    גם אהבה

    הכול נשען על יסודות של חול

    וכל סיבה שלא תהיהיובל2
    לא משנה עד כמה לא קשורה
    מותו של ילד בהונג קונג
    סופת שלגים באומהה
    הכול יכול להיות המשהו
    שיגמור עליך

    כל כלי החרסינה מתנפצים
    על הרצפה של המטבח

    הבחורה שלך
    היא תיכנס

    אתה
    שיכור
    רק תעמוד שם

    ובאמצע כל זה
    היא תשאל
    מה קורה פה? אלוהים

    אתה תגיד רק
    אני לא יודע
    אני לא יודע

    ——————

    צ'רלס בוקובסקי. ארה"ב. מאה 20
    פיסול: צ׳וי שו-אנג. קוריאה הדרומית. מאה 21
    (מתוך דף הפייסבוק של יובל אידו טל)


    להגיב
  • אמנות הרחוב זוקפת ראש – איתמר פלוגה

    שתפ עם נדיר תעשיות צבע, המתנס בפרדס חנה , צילום מאיה מזרחי,
    באדיבות נדיר תעשיות צבע, צילום: מאיה מזרחי

    איתמר פלוגה, אמן ה-STREET ART  הישראלי שכובש את העולם לא דמיין שעבודותיו יעטרו את קירות משרדי גוגל או יהפכו למוקד בפסטיבל מידברן. לצד פרוייקטים גדולים בגרמניה, הולנד ופורטוגל, מקפיד האמן בשיתוף חברת "נדיר תעשיות צבע" המקומית, ליצור עבור הקהילה ולשדרג מבני ציבור לטובת האוכלוסיה. כך גם במתנ"ס העירוני שזכה ללוק חדש ומרענן ממש לאחרונה.

    תרבות ה-STREET ART  שנחשבה עד לפני שנים לא רבות לשולית ואף מחתרתית, הפכה בשנים האחרונות לקונצנזוס של ממש. בערים המרכזיות והמובילות בעולם ניכר כי עבודות גרפיטי כובשות ומעטרות את איזורי הבילוי והמסחר, מוזיאונים ומרכזי תרבות כחלק מפיתוח עירוני. אותן עבודות נתפסות עבור רבים כאומנות עכשוית המשלבת בחלק מהמקרים אמירה חברתית נוקבת.  האמן איתמר פלוגה הישראלי, הידוע בעולם בשם FALUJA,נחשב בשנים האחרונות לאחד המובילים בסצינה העולמית.

    באדיבות נדיר תעשיות צבע- עבודה למען הקהילה, צילום מאיה מזרחי 4פלוגה, בן ה-33, החל לצייר כבר בילדותו ומשם המשיך ללימודים ציור ורישום קלאסיים. משם הדרך לאקדמיה לעיצוב ואומנות 'בצלאל' בירושלים היתה קצרה. פלוגה למד דווקא במסלול הצורפות וכבר שם נחשב לאחד על ראייה מחוץ לקופסה וחשיבה יצירתית במיוחד.  עם סיום לימודיו עבר פלוגה להתגורר בדרום תל-אביב שם חיפש דרך יצירתית להביא לידי ביטוי את תפיסת העולם האומנותית היחודית שלו ולחשוף אותה לעולם. "התחלתי לצייר על הקירות", הוא אומר, "הושפעתי ממה שקורה באיזור ובמקביל לגרפיטי, נחשפתי לכמויות חלקי העץ שנזרקים מידי יום מהנגריות בפלורנטין והתחלתי לפסל מהם חיות רחוב שפיזרתי ברחבי העיר".

    הכישרון של פלוגה החל לפרוש כנפיים – בשנים האחרונות עבודותיו מעטרות אינספור פסטיבלים בינלאומיים ומוזיאונים ברחבי העולם וגם עבודותיו מוצגות בין השארעל קירות המשרדים של החברות הגדולות, בינהן מייצג ענק שיצר במשרדי פייסבוק ישראל, הנישא לגובה של ארבע קומות ומשלב גרפיטי עם עבודות עץ ולייזר.

    פלוגה נמצא על הקו- "כרגע אני עובד על פסל גדול מעץ ממוחזר לפסטיבל מוזיקה בגרמניה", הוא מספר, "ומכאן נוסע לפורטוגל לבנות את אחד האלמנטים המרכזיים של הבום פסטיבל, אחד הפסטיבלים הגדולים בעולם. אני והצוות מייצרים שם את כל הארט לאזור האינפורמציה והכניסה".

    עד לפני זמן לא רב, נחשבה אמנות הרחוב לבלתי חוקית, אמנים יצאו באישון ליל, הסתובבו וציירו על קירות זאת בכדי לא להיחשף ולהסתכן במעצר. משם אגב הגיע הצורך לבחור שם במה ומעטה של חשאיות. "כיום אמנות הרחוב תפסה תאוצה והפכה ללגיטימית", אומר האמן, "אפשר לראות אמני רחוב רבים שמציגים בגלריות, מוזמנים לעבודות עם עיריות ולבצע פרויקטים פרטיים. אמנות רחוב הפכה להיות מקובלת ואהובה על ידי הקהל והממסד. גם כיום אנשים שפועלים בשיטה חשאית ולא חוקית ויש כאלה שעובדים בהזמנה חשופים ואוהבים ומשתפים פעולה עם הממסד".

    "כיום אומנות הרחוב נעה על ספקטרום מאוד רחב", אומר פלוגה, "היא נוכחת בגלריות, מלונות ומשרדים של החברות הגדולות בעולם, זאת לצד אומנות הגרפיטי המסורתית המבוצעת בלילות". לדבריו, טווח העשייה הרחב לא הופך אותה לפחות בועטת ומעוררת מחשבה: "לטעמי, האומנות הזאת ממשיכה להוות במה פתוחה בתוך המרחב הציבורי שמאפשר העברת מסרים ודעות של האמן דרך האומנות שלו".

    "מבחינתי אמנות רחוב משלבת בין אומנות מיינסטרים לכזו יוצאת דופן ובולטת במרחב" אומר פלוגה, "אני חש שמתקיים סוג של רנסנס בכל הקשור לאמנות זאת. זה בא לידי ביטוי בציורי ענק איכותיים ומרשימים במיוחד, סוג של אנטיתזה לתרבות הרחוב כמו שאנחנו מכירים אותה. הגישה והפתיחות אל מול הקהל הרחב מייצרות ויטרוזיות שהייתה פחות פופולרית. אני צופה כי בעתיד האמנות הזאת תשתלב בכל הרבדים של עולם האמנות והיצירה- ממוזיאונים ועד פסטיבלים ועדיין תופיע על קרונות רכבת וקירות בנינים".

    איתמר פלוגה- FALUJA 10פלוגה ידוע כמי שמאמין בעבודה במרחב הציבורי ככלי להעברת מסרים ותרבות יוצר בעבודותיו שילוב בין אומנות לחיים עצמם. בעבודותיו הוא יוצר אינטרקציה עם הרחוב. לצד אינספור הפסטיבלים הבינלאומיים וההכרה העולמית, מקפיד האמן בעת שהותו בארץ ליצור ולתרום לסביבה. יחד עם חברת "נדיר תעשיות צבע" מפרדס חנה יצרו מערך שכל כולו סובב סביב תרומה לחברה ולקהילה. יחד הם ממנפים את אומנות הגרפיטי לשידרוג חזיתות של מבנים ציבוריים (מתנסים, בתי ספר, מעונות וכיוב').

    "אחד המבנים ששידרגנו ממש לאחרונה הוא המתנ"ס בפרדס חנה", מספר האמן. הפרוייקט כלל 55 מ"ר של חזית המתנ"ס שנצבעה ורוססה בקונספט של אינדיאני, בצבעוניות עזה בה מככב הצבע התכלת."התוצאה בהחלט מפיחה חיים חדשים למבנה, בו מבקרים עשרות מילדי היישוב מדי יום וחולפים על פניו תושבים רבים", מסכם פלוגה.

    [קרדיט לתמונת הפוסט: צילום- ג'וש לאודר]


    להגיב
  • תלמידים מציגים חדשנות – תערוכת הפרויקטים השנתית בחממה האקולוגית בעין שמר

    תלמידים מציגים חדשנות!

    הזמנה לתערוכת הפרויקטים השנתית בחממה האקולוגית בעין שמר

    בכל שנה מפיקים תלמידי החווה תערוכה שנתית, במסגרתה הם מציגים את הפרויקטים, המחקרים וההמצאות עליהם עבדו לאורך השנה.

    השנה, תיערך התערוכה ביום ג', 24/5, בשעות 15:30-18:00

    התלמידים יציגו מגוון פרויקטים מרתקים העוסקים בנושאים חדשניים ובאתגרים בחיבור למפעלים, יזמים, מומחים וחוקרים מהסביבה.

    בין הנושאים אותם יציגו התלמידים:

    חקלאות מתקדמת, חקלאות מדייקת, ביו-מימיקרי: פתרונות בהשראת הטבע, טיפול במים, חקלאות ימית, צמחי מרפא ושמנים אתריים, קיימות, הדברה ביולוגית, עיצוב והדפסה בתלת מימד, Makers, הידרופוניקה וחקלאות ללא קרקע.

    בתערוכה ישתתפו תלמידים מבתי הספר מבואות עירון, גוונים, א-שאפעי, חקלאי פרדס חנה, הדמוקרטי שבילים פרדס חנה, אולפנה כפר פינס, אל דהראת, חוף הכרמל, חקלאי ימה, אבן חלדון, כפר הנוער תו"ם חרב לאת, כפר הנוער אלוני יצחק, ביר אל סיכה, אל קודס, אל חכמה, אל פארוק.

    התערוכה פתוחה לכל המתעניינים בחדשנות חינוכית-חקלאית ומדעית!

    הכניסה חופשית.

    לפרטים נוספים, מוזמנים לפנות אלינו:

    דף המידע באתר החממה >

    טלפון: 04-6374160 

    מייל: hamama@mevoot-eron.org 

    או בפייסבוק בדף "החממה האקולוגית בעין שמר"

    נשמח לראותכם!

    אירוע הצגת פרויקטים בחממה בעין שמר


    להגיב
Close