בעלי מקצוע

  • צ'אקרת הכתיבה (10) – הטור של שלי מרכוס

     

    [לפרק התשיעי – חביתה במלטה]

     

    הי, אז בשנה האחרונה כתבתי כאן על כל מיני רגעים מחיי הכותבת,
    לכל מי שקראו- מקווה שנהניתם (:
    זהו הטור האחרון שלי, מצפה לי שנה מלאה בכל טוב: הספר השני שלי, סדנאות הכתיבה למבוגרים, ילדים ונוער ושפע של רעיונות שיהפכו לסיפורים קצרים.

    חשבתי הרבה איך לסיים את הטור הזה והחלטתי לצייד אתכם בכמה טיפים ועצות לדרך,
    דרכו של הכותב.

    נשמע רוחני ודרמטי מספיק? יופי! אז בואו נתחיל:

    1 – תכתבו משהו.

    דא! שלי, מה את רצינית?
    כן, זה נשמע הכי בנאלי, אבל זה הבסיס ואנחנו הרבה פעמים נמנעים ממנו, מפשוט לשבת ולכתוב. כמה פעמים אנחנו מחכים לרגע המתאים?
    דיברנו על זה כאן כבר שכל רגע מתאים.

    כל דבר יכול להיות משפט התחלה לסיפור, גם:

    "השנה הקיץ הזה חם מדי או
    "תמיד הייתי ילדה טובה" או
    "אני רואה חתול לבן-שחור יושב על אדן החלון וזה מזכיר לי את וודי אלן".

    גם רשימת קניות לסופר יכולה להפוך לסיפור.

    2 – עדיף דקה מכלום.

    דקה של כתיבה, אתם לא תאמינו מה יכול לקרות מדקה אחת של כתיבה. הכל עדיף על דף ריק, או איך שהסופרת האמריקאית ג'ודי פיקו אמרה: "אי אפשר לערוך דף ריק".

    3 – תאספו רעיונות.

    תוך כדי היומיום מסתתרים רעיונות לסיפורים.
    לי יש קבוצת וואטסאפ פרטית שלי עם עצמי ואני כותבת לי הודעות, התחלות של טקסטים, רעיונות, דברים שאנשים אמרו לי, סצינות שרצות לי בראש.
    אני יוצרת לעצמי אוסף של התחלות, חלקן נכנסות לסיפורים, חלקן ייכנסו בעתיד.

    4 – תתלכלכו.

    כתיבה זה דבר מלוכלך, תכתבו ותמחקו, תקרעו דפים, תזיעו, תתאמצו, תצחיקו את עצמכם, תעופו, תדממו על רצפת החדר. אין כזה דבר כתיבה מושלמת, היא תמיד מלוכלכת בהתחלה וזה מה שיפה בה.

    5- תכתבו בשביל עצמכם.

    לא לפייסבוק, לא לאמא, לא לילד שהרביץ לכם בכיתה ג' ואתם רוצים לסגור איתו חשבון על הדף.
    רק לעצמכם.
    אחר כך , אם תרצו לפרסם, תעברו על הטקסט, תורידו מה שלא מתאים לכם לחשוף, תערכו מחדש ותפרסמו.

    6- דברו עם השופטים.

    אלה שכל הזמן יושבים לכם בראש עם פטיש ואומרים: "זה לא טוב, גם זה לא טוב, למה כתבת את זה בכלל, וגם זה לא טוב."
    תכתבו להם מכתב.
    תתחילו ב: "כבודכם, אני יודעת שאתם בסך הכל עושים את עבודתכם, אבל אתם לא חושבים שאחרי כל כך הרבה שנים, מגיעה לכם איזו חופשה ארוכה?".
    תכתבו לאן הייתם שולחים אותם. שמעתי שזנזיבר מקום משגע.

    7- תתרגלו, תתאמנו, תתנסו, תאתגרו את עצמכם.

    את שריר הכתיבה יש לאמן כמו כל שריר בגוף.

    8- צאו החוצה.

    תשוטטו בעיר שלכם כאילו אתם תיירים, דברו עם המקומיים, תלקטו חומרי כתיבה, תספגו הכל פנימה, תנו לזה לשקוע ופשוט תכתבו מה ראיתם ומה שמעתם, כאילו שזה יומן מסע בארץ אחרת.

    9- בכל דבר יש סיפור.

    צריך רק להקשיב לו.
    משהו שאחותי אמרה בארוחת ערב – זה סיפור.
    הילד חזר מבית הספר ספוג כולו משלולית – זה סיפור.
    מה עוד יכול לשמש כסיפור בחיים האישיים שלכם?

    10- תעשו הפסקה.

    לכו לים, תשקעו לתוך סדרה בבינג', צאו לרוץ, קחו קורס גלישה/ בישול/מקרמה, ואחר כך תחזרו לכתוב.
    גם אספתם חוויות והשראה וגם נתתם לכתיבה שלכם לשקוע.
    הכתיבה, כמו הטבע, פועלת בגאות ושפל, יש לכבד את זה ולהמתין.

    11- שטויות.

    תכתבו ג'יבריש,
    ומילים חסרות הגיון
    ותצחקו על עצמכם, הומור עצמי הוא חיסון הומיאופתי נגד ביקורת עצמית.

    12- אמצו חבר דמיוני.

    תכתבו את הטקסט שלכם כאילו אתם מספרים אותו לחבר:
    "אז אתה שומע? ראיתי חתול לבן-שחור יושב על אדן החלון וזה הזכיר לי את וודי אלן"
    ספרו בפשטות, עם פרטים קטנים ועסיסיים, ספרו לו איך אתם רואים את העולם, הוא מקשיב.

    13- זום אין.

    צמצמו את המצלמה הפנימית שלכם ותתבייתו על פרט מסוים:

    צרור מפתחות זרוק על השולחן,
    חצי כוס קפה ריקה (או מלאה, תלוי מי המתבונן),
    גרב יחידה מוטלת על המדרגה הרביעית…

    תכתבו על זה, נצלו את הפרט הזה כדי לספר משהו גדול יותר.

    אז מה לעשות עם הרשימה הזאת?

    קודם כל להיות איתה קצת, לקרוא אותה, לחשוב עליה.
    אפשר להחליט שבכל שבוע עושים משהו אחר מהרשימה,
    או כמה דברים ביחד,
    הכי חשוב זה…ניחשתם. לא להפסיק לכתוב
    וליהנות מהדרך.

    בהצלחה (: ממני, שלי מרכוס.

    _________________________________________________________________________________________

    שלי מרכוס – כותבת, בלוגרית סיפורים, מנחת סדנאות כתיבה למבוגרים ונוער, מלווה אישית כותבים בתהליכי כתיבה.
    כותבת הספר "עיניים שלי". מתגוררת במושבה החופשית פרדס חנה. לבלוג של שלי מרכוס >   לקהילת הכותבים >
    עובדת בימים אלה על ספרה השני.

     


    להגיב
  • ברוכים הבאים לגן האדמה הטובה

    [גלעד רוזנטל]

     

    אם היו אומרים לי שיש  מקום שילדים גדלים בו כמו שתמיד חלמתי לגדול, לא בטוח שהייתי מאמין.

    לכל אחד ואחת יש מקום ללא תחרות, לכולם יש חופש להיות מי שהם, להתפתח ביחד וללמוד את הכלים החשובים של הלב.
    וכמובן לטפס, לקפוץ, לחפור בבוץ, לבנות, להציג הצגות, לצחוק, לדמיין וליצור, להשתולל ולהירגע ופשוט להיות בשמחה …

    אז…

    לפני שלוש שנים הגעתי למקום קסום. במפגש הראשון כולם היו שמחים ומלאים באיזושהי שלווה שלא ראיתי בילדים עד אז.

    ראיון העבודה היה שיחה שלב ליבה הייתה אותנטיות וביטוי אישי. אלו התכונות הנדרשות להצטרפות לשקט הזה שחשקתי בו. כשנכנסתי לתפקיד זו היתה הפעם הראשונה שחוויתי עבודה שהיא מנוחה שלא דורשת ממני להתאמץ ולהתאים את עצמי למסגרת, אלא להתחבר פנימה ודרך זה אל הסובבים אותי.

    הגן הזה, לא פגשתי כמוהו מעולם. זה גן עם כוח אנושי ייחודי ומוכשר כל אחד בתחומו וביחד צוות מנצח, שעוטף את  הילדים בהשראה, אהבה ואותנטיות.

    ראיתי איך ילדים מגיעים עם קשיים ודפוסי התנהגות עמוקים ונוכחתי ונדהמתי לראות – שעל ידי אהבה והתבוננות לרבדיה השונים של הנפש והנשמה, הילדים הסירו מעליהם את השריון, נפתחו ופשוט השתחררו.

    עכשיו אני מתרגש להצטרף למשה ולקחת יחד איתו את המושכות. להוביל את הצמיחה של כל ילד וילד ואת כולם ביחד בדרך הלב וההקשבה.

    מזמין אתכם ילדים בגילאי שנתיים עד שש לבוא אל גן "האדמה הטובה". לבוא, להכיר ולהתנסות.

    הגן כולל מרחב פנימי מרווח, מגוון ומזמין, חצר ענקית משופעת מתקנים ועצי פרי, טאבון לאפיית פיתות, מטבח ילדים, נדנדות, טווס ושאר הפתעות.

    במהלך היום מוגשות ארוחת בוקר, ארוחת ביניים של פירות וארוחת צהריים. האוכל צמחוני, טרי (מבושל כל יום) ועשיר.

    נשארו מספר מקומות לשנה הקרובה בעיקר לבנות.

    הגן נמצא ברחוב ההדרים בפרדס חנה ופתוח בימים א'-ה', בין השעות 08:00-13:30 (אפשר מ-7:30).
    ישנו צהרון בשעות 13:30-16:00.

     

    לפרטים נוספים: משה –  050-6592838                       גלעד – 054-7894681


    להגיב
  • צ'אקרת הכתיבה (9) – הטור של שלי מרכוס

     

    [לפרק השמיני – תראו לי, אל תספרו לי…]

     

    לפני כמה ימים פגשתי חברה באיזו מסיבת רגאיי,
    היא עמדה עם בירה ביד, קייצית ומחויכת ואיך שקלטה אותי מרחוק,
    פילסה דרכה בין ים הראסטות ובפניה מסר מרגש.

    היא אמרה: "את חייבת להקשיב לזה, שלי! אני חוזרת ממאלטה, פשוט המקום הכי מדהים בעולם ויש שם אי. אי פרטי, שמשפחה גרה בה והם משכירים את הבית שלהם על האי הפרטי שלהם למשפחות או אנשים בודדים ותתארי לך איך זה לכתוב שם. איך זה לשבת שבוע ולכתוב על אי בודד, שלך, מסביב רק ים וים.. בטח ההשראה נשפכת בגאלונים".
    אמרתי לה: "מותק! אני כותבת בזמן שאני הופכת חביתה, אני כותבת תוך כדי קיפול כביסה, אני כותבת ביחד עם המדיח כלים, אני כותבת עם הרעש של הטלוויזיה של הילדים, אלוהים! איך מגיעים לאי הזה?!".

    והשיחה הקטנה הזאת, עם רעשי הרגאיי מסביב וקפיצות הראסטות והבירה סיכמה בערך את הדיון שהיה לנו בסדנת הכתיבה, בדיוק באותו שבוע.

    דיון על השראה.

    ההשראה החמקמקה הזאת, כמו דג בלי קשקשים, שאי אפשר לתפוס אותה וכמה אנחנו מייחלים אליה.
    ואני תמיד אומרת לתלמידים שלי, שההשראה נמצאת בכל מקום.
    ואני גם אומרת שלא בונים עליה, שכתיבה היא עבודה בדיוק כמו עריכת דין, נגרות, רפואה וציור.
    זו אומנות ויכולות שיש להתאמן עליהם, יום-יום, להקצות כמה שעות לכך, להתמיד, לעבור את העליות המשכרות והירידות הכואבות ושוב ושוב ושוב – לכל החיים.

    וכשההשראה נחה – הכי מגניב בעולם.
    וכשהיא לא- זה הזמן לעבוד ולעבוד קשה.

    איך אמרה המורה לידיה אז באייטיז בסדרה האלמותית "תהילה"?
    "אתם רוצים תהילה? ובכן, זה עולה, ובדיוק עכשיו אתם מתחילים לשלם- בזיעה!"
    כן, באנגלית זה נשמע יותר טוב, הרבה יותר טוב, אבל הבנתם את הרעיון.

    זיעה.
    גם בכתיבה, עם החביתה, הכביסה, המדיח, והרעש של הטלוויזיה של הילדים.
    אי בודד במאלטה לא יביא השראה, אבל זה בהחלט יהיה כייף, יעשה שקט בראש, ייתן זוויות חדשות לסיפורים ישנים ורעיונות חדשים בכלל.
    כן, אי בודד במאלטה בהחלט יאוורר את השגרה ויצרוב חוויה חדשה בתאים שלכם,
    אבל החיים הם לא אי בודד.
    לא במאלטה, לא בקריביים ולא באוקיינוס השקט.

    החיים הם חביתה. (אל תעשו מזה סטיקר לאוטו) ואנחנו כותבים דרך החיים, עם החיים ואת החיים.
    האידיאל הוא חביתה במאלטה, גם וגם, ככה וככה , המדיח, הכביסה, החביתה והאי הבודד עם ים , ים וים מסביב.

    אבל אם תשימו לב, תפתחו את הקשב הפנימי, והחיצוני, תסתכלו מסביבכם ותתחילו להיות בלשים בחיים שלכם, כאילו נחתתם עכשיו מכוכב אחר וזאת הפעם הראשונה שאתם מבקרים בחיים הפרטיים שלכם – תגלו כמה סיפורים יש.
    מאלטה שלכם נמצאת כל הזמן מסביבכם: השכונה שאתם מתגוררים בה, האנשים, הקופאית בסופר, מקבץ הנדבות על כסא הגלגלים בפינת הרחוב, ראסטות מקפצות במסיבת רגאיי, הבוס שלכם בעבודה, בני הזוג, הילדים, הסבתא בת ה- 93 ששותה שוט של ויסקי בחמש אחר הצהריים, הים, חודש אוגוסט במזרח התיכון, כובד המנגו על העץ בחצר שלכם, יללת חתולי הזבל המיוחמים בלילות, צעקות הילדים בחופש הגדול, פיתה עם גבינה צהובה בתיק של הבריכה…אני יכולה להמשיך עם רשימה עד מחר.

    זה כאן.

    תכתבו את זה.

    עכשיו אני הולכת לחפש את החברה שלי, לקבל יותר פרטים על מאלטה.

    _________________________________________________________________________________________

    שלי מרכוס – כותבת, בלוגרית סיפורים, מנחת סדנאות כתיבה למבוגרים ונוער, מלווה אישית כותבים בתהליכי כתיבה.
    כותבת הספר "עיניים שלי". מתגוררת במושבה החופשית פרדס חנה. לבלוג של שלי מרכוס >   לקהילת הכותבים >
    עובדת בימים אלה על ספרה השני.

     


    להגיב
  • קבוצת כושר לגברים בכרכור – עם יהלי שפהרד

     

    האם אתה מפיק את המיטב מהגוף שלך? מרגיש נוח בגוף שלך?

    האם אתה סובל מכאבים כרונים בגב, בצואר או באזור באזור אחר בגוף?

    האם אתה רוצה להיכנס לכושר ו/או לרדת במשקל?

     

    חדש! קבוצת אימון כושר קטנה וממוקדת לגברים בכרכור!

     

    באימון נתמקד על: חיזוק הגוף מבפנים ומבחוץ, שיפור היציבה והגמישות והעלאת מסת שריר ושריפת שומנים.

    המטרה להגיע לתפקוד יומיומי יעיל וטוב יותר בכל סוג עבודה שאנו עושים (פיזית או ישיבה על כיסא מול מחשב).

    וגם: מניעת פציעות וכאבים כרונים, מראה בריא ורענן וויטאליות ותחושת חיות.

    האימון ישלב תרגילים אירובים לצד תרגילי כוח, תוך דגש על נשימה ותנוחה נכונה, טכניקה מדוייקת ומקצועיות.

    באימון נשלב TRX, משקולות קטל-בל ואחרות, דלגיות, אגרוף, כדורי כוח, גומיות והרבה תרגילים עם משקל גוף.

    – גם אם אתה בכושר שיא וגם אם לא התאמנת לעולם – הקבוצה הזאת תתאים לך כי האימון הוא בקבוצה קטנה ומותאם ספציפית לכל מתאמן ברמת הכושר ובסוג התרגיל.

    הקבוצה נפגשת פעמיים בשבוע בימים שני ב-18:00 וחמישי ב-7:30 ב'בית בנגורה' שברחוב המושב 44, כרכור (אפשר לבוא לאימון אחד)

    משך האימון 50 דקות.

    לעוד פרטים: יהלי שפהרד 052-5606827   |   מייל   |   אתר   |   פייסבוק

    קצת עלי:

    יהלי שפרד מאמנת כושר בכירה ומוסמכת ועל ידי Australian Institute Of Fitness.
    הכשרות: פילאטיס, איגרוף, אימון פונציונאלי, אימוני חוץ, Body Jam ,Shabem ,TRX, מדריכת סטודיו ומאמנת אישית לאוכלוסיות מיוחדות.

     


    להגיב
  • מפגשים וסדנאות כתיבה למבוגרים ונוער בפרדס חנה – עם שלי מרכוס

     

    צ'אקרת הכתיבה שלי נפתחה בהודו. כמה סמלי…
    והודו שלי הגיעה מאוחר יחסית.
    לא אחרי הצבא, לא בין סמסטרים, לא רווקה קופצנית חסרת פחד,
    ההפך-
    הודו שלי הגיעה עם בן זוג ושלושה ילדים, כשהקטן בן שנתיים.
    כי להודו יש את הזמן הנכון שלה ואני הגעתי אליה לראשונה עם עגלה, מזוודה מלאה בטיטולים וסימילאק וחוברות עבודה של כיתה א' ו-ג'.

    תמיד כתבתי. סיפורים, מחשבות, יומנים וסדרות ספרים, מאז כיתה ב'.

    בצבא כתבתי קובץ סיפורים סוריאליסטיים ששיקף את השגרה המונוטונית בצבע חאקי שהשתלטה לי על החיים, הייתי מקריאה את הסיפורים לכולם וזוכה למחיאות כפיים סוערות.
    טוב, היה לנו משעמם שם, בתל השומר.

    אחר כך שקדתי על הספר הראשון שלי, שגנזתי מהר מאוד/ זה היה סיפור אהבה בשלושה חלקים, סיפור שהכרתי היטב מהחיים שלי וכתבתי לבחור אחד. נתתי לו את כתב היד וברחתי. היום אנחנו נשואים מאז 2004.

    תכננתי להרשם ללימודי כתיבה ותסריטאות באחד מבתי הספר הגדולים מיד אחרי שנחתתי בארץ, אחרי סיבוב של שמונה חודשים ביבשת דרום אמריקה וישר נרשמתי ללימודי רפואה סינית.

    פחדתי.

    פחדתי לכתוב, פחדתי שיצלבו אותי בבקורת, שייקחו ממני את התום, שיכניסו לי חוקים וכללים אקדמאים תוך הכתיבה ובעיקר פחדתי להיחשף ולהיות ללעג מצד מלומדים ומוכשרים ממני.

    אז למדתי דיקור, צמחי מרפא, שיאצו, ליווי הריון ולידה ופגשתי אנשים ונשים רבים מאוד בקליניקה.
    פתחתי קליניקה פרטית והתחלתי לטפל.

    והנה, כל מי שמתיישב על מיטת הטיפולים – הוא דמות.
    עולם ומלואו בתוך הראש שלי, עם סיפור (שהמצאתי כמובן) ועלילה מתפתחת וקונפליקט ומכשולים וכמובן שלא ידעתי אז, אבל מה שעשיתי היה ליצור סיפור לפי כל כללי הז'אנר.

    ואז עזבנו הכל: קליניקה, בית, עסק של בן זוגי, חברים, בית ספר וטסנו להודו.
    חמישה חודשים.
    מכונת כביסה לחמישה אנשים עם זמן סחיטה ארוך במיוחד.

    מה עברנו שם? ה-כ-ל. כל רגש שקיים וכאלה שלא חשבתי שקיימים יצאו החוצה.
    הרפתקאות, פרות, קופים, מפלים, ים (כולל כמעט טביעה בסירה שהתהפכה), קוקוסים, אוכל חריף, רכבות (36 שעות רצוף מדלהי לגואה), מפגשים, גמילה מטיטולים וממוצץ ומהעגלה, הרבה הרבה ביחד, זה היה ריסט וריסטארט ולקראת החודש השלישי נסענו שוב ברכבת למקום שאדם לבן לא מגיע אליו.

    הכפר קותרדיפאלאם במדינת אנדרה-פראדש, בדרום מזרח הודו.
    איך שהגענו באה המשטרה ולקחה את בן זוגי לחדר חקירות כדי לברר מה מעשינו כאן. הרי אדם לבן לא מסתובב במחוזות אלה.
    מעשינו היו להתנדב, לגור ולחיות עם קהילת בני אפריים, אחת מקהילות השבטים האבודים של עמנו.
    מצאנו יהודים, שגרים בבתי בוץ עם גגות קש ועל קירות הבית סמלי מגן דוד ומנורה.
    יש בית כנסת והם יושבים שם ביחד, נשים וגברים ושרים שירי שבת.
    מצאנו קהילה מבודדת, בתחתית מערך הקאסטות ההודי, שעובדים מחמש בבוקר עד שמונה בערב בשדות האורז.
    אנשים שקטים, נעימים ומיוחדים שחולמים על ארץ ציון וירושלים.

    ושם, ישנים בבקתה על הארץ, שואבים מים מהבאר בבוקר, עושים צרכים בבור ומתקלחים עם דלי מים – שם נפתחה הצ'אקרה.

    מתוך התנאים הפיזיים המורכבים, מתוך התחושות הרגשיות המלאות, מתוך המפגש עם כפר הודי שלם, מתוך היותי מיעוט, מתוך המקום הקשה הזה שאדם לבן לא הגיע אליו – מהביצה הזאת צמח נרקיס.

    נכנסתי לאמוק כתיבה.

    שעות על גבי שעות.

    סיפורים.

    עומקים.

    צללתי לתוך כל הכאבים שלי והשמחות שלי והחלומות שלי והחרטות שלי ולא הפסקתי לכתוב.

    העמקתי עוד.

    ועוד.

    התאבדתי על הכתיבה.

    דיממתי אותה.

    ועפתי עליה.

    לא היתה לי דרך אחרת בעולם הזה לעכל את החוויה ולהיות בה בשלום.

    *

    כשחזרנו לארץ, זוג עם שלושה ילדים, בלי בית, אוטו ומושג מה לעשות בחיינו, התחיל מבצע צוק איתן. כן, נחיתה קשה.

    פתחתי את דף הסיפורים שלי בפייסבוק, בין אזעקה לאזעקה.

    כתבתי את הספר הראשון שלי, שיצא לאור בשנת 2016.

    והתחלתי ללמד.
    ללמד לכתוב. לפתוח את הצ'אקרה לעוד אנשים.

    אני מלמדת כתיבה יוצרת , ילדים, נוער ומבוגרים.
    בסדנאות שלי אין צליבה וביקורת, אין ממה לפחד.
    בסדנאות שלי נהנים, מעמיקים, צוחקים, לפעמים גם בוכים, מתחברים ומקבלי השראה.
    הלימוד נעשה דרך תרגילי כתיבה ומשוב מלא טוב עליהם.
    אני מדגישה את נקודות החוזק ושואלת שאלות שמכוונות לשיפור הטקסט.
    אנחנו לומדים על כתיבת דמות, דיאלוגים, מונולוגים, קונפליקט, טווית ותכנון עלילה, טיפים ועצות להפוך טקסט טוב למצוין, עבודה אישית על פרויקט כתיבה ואיך שמים סיפור בתוך מבנה טוב.
    אנחנו מדברים על מחסומי כתיבה, על פחדים, על מכשולים ואיך להכניס את הכתיבה בהתמדה לשגרת יום-יום.
    בסדנאות ההמשך, נפגשות קבוצות שעובדות ביחד על תהליכי כתיבה ומעמיקות בטקסטים ובעבודה על פרויקטים אישיים.
    בקבוצות הנוער אנחנו כותבים בטבע, בבתי קפה, בהמולה, יצרנו דוכני כתיבה בשיקשוק בואדי, אליהם הגיעו אנשים שהזמינו סיפור מבני הנוער.
    אני מרגישה זכות גדולה ללוות ילדים, נוער ומבוגרים בעולם הכתיבה הפרטי שלהם וללמד שלא צריך לטוס עד הודו, לנסוע ברכבת עד קותרדיפאלאם, להיעצר על ידי שוטרים הודים שלא ראו אדם לבן – כדי לכתוב.

    אני מזמינה אתכם, כל מי שכתיבה זורמת בדמו, שסיפורים מתרוצצים בראשו, שדמויות לא נותנות לו לישון בלילה.. להצטרף לשלל פעילויות חודש יוני אצלי.

    • ב-6.6, יום רביעי הקרוב! בשעות 9:00-10:30, נפתחת סדנה חדשה למבוגרים. שישה מפגשי כתיבה מהנים ומעוררים השראה.
    • ב-11.6, יום שני, בשעות 20:00-21:30, סדנת ערב.
    • ב-15.6, יום שישי בבוקר. סשן חד פעמי לכבוד שבוע הספר, 3 שעות של כתיבה יוצרת מעיפה השראה.

    לפרטים, שאלות, פטפוטים והרשמה: שלי 050-8271077   |   מייל


    להגיב
  • צ'אקרת הכתיבה (8) – הטור של שלי מרכוס

     

    [לפרק השביעי – דברים שכתבתי לעצמי – או – למה כל כך חשוב לתרגל כתיבה?]

     

    היה היה איש אחד בשם אנטון צ'כוב, הוא נולד ברוסיה ונחשב לאחד מטובי כותבי הסיפורים הקצרים בעולם. כתב את "השחף", "גן הדובדבנים", "הדוד וניה", "ואנקה ז'וקוב" , אנטון צ'כוב המציא את ז'אנר הסיפור הקצר, כן, זה הבחור.
    בתור אחד כזה ששלט בסיפורים קצרים וכתב אותם מושלמים לכל הדעות, אמר אנטון צ'כוב את המשפט הבא, משפט שהוא כחוק בכתיבת הסיפור הקצר:
    "אל תספר לי על זריחתו של הירח, תראה לי את השתקפותו בשברי כוס זכוכית"

    אהה! איזה משפט!
    הבנתם?
    בואו נדבר על זה קצת, כי זה כלל חשוב בכתיבה: אל תספרו לי, תראו לי!
    או כמו שזה נשמע יותר טוב באנגלית: Show! Don't tell
    צרו את הסיטואציה ותנו לי להבין לבד, כקוראת, מה קרה בסיפור.
    השתמשו בפעולות ובמילים, מחשבות וחושים, רגשות והבעות, במקום לסכם ולתאר מה קורה בסיפור.

    דוגמה: הדמות שלכם גבוהה מאוד וחשוב לכם להגיד את זה.
    אתם יכולים כמובן לספר שהוא היה כל כך גבוה ,כמו עץ סקויה עתיק בשיפולים המזרחיים של ארצות הברית, בלה, בלה בלה,
    או- שאתם יכולים להראות איך שבכל פעם שהוא נכנס בדלת, כל דלת, הוא חייב להתכופף, ואפילו בגלל זה כל הזמן נתפס לו העורף.
    הנה לכם דמות עם עורף תפוס תדיר בגלל הגובה שלה.

    ארנסט המינגווי, חסיד של תורת ה-Show-Don't tell עוד הוסיף ואמר שאם הכותב מכיר טוב מאוד את הסיפור שלו, את הדמויות שלו ואת העלילה, הוא יידע איך להראות מה קורה ולתת את תחושת החוויה הסובייקטיבית של הקורא, מבלי לספר לו ובכך להחליט בשבילו על החוויה.

    בואו ניתן עוד דוגמה.
    הדמות שלכם עייפה מאוד, היא חזרה הביתה אחרי יום נורא מתיש, אתם יכולים לספר לי עד כמה היא עייפה ואיך היא לא יכולה להשאיר את העיניים פקוחות וכל שניה היא מפהקת והראש שלה נופל בזמן שהיא מכניסה שניצל לפה- זה בסדר, יש מקום לפעמים גם לתיאורים כאלה בסיפור שלכם, אבל אם תרצו להשתמש ב-SHOW ,פשוט כתבו: "היא נכנסה בדלת ורובי הביט בה ואמר "בחיי ליבי, את נראית גמורה".
    גם הבנתם שהיא גמורה מעייפות וגם הראתי לכם שהיא עצבנית ממה שרובי (מי שזה לא יהיה) אמר לה. אתם מרגישים את מה שעובר על ליבי (מי שזאת לא תהיה) במקום שאספר לכם בעצמי.

    למה חשוב כל כך להראות ולא לספר?
    סיפור טוב נותן לקורא לחוות אותו דרך הסיטואציה, מטרת הכותב הוא לשים את הסיטואציה על השולחן "אני רק מניחה את זה כאן" ולתת לקוראים להרגיש לבד.
    כל אחד מאתנו אחר, כל אחת מאתנו מגיעה עם המטען שלה לתוך הסיפור – סיפור שמראה ולא מספר, נותן טווח דמיון רחב מאוד לקורא ועם זה – הזדהות שלמה.

    דרך נוספת להשתמש בשיטה הזאת היא ליצור פערים בכתיבה ולהכין הפתעות.
    אל תספרו (וגם אל תראו) הכל בהתחלה.
    שמרו הפתעות, תחשפו את הדמויות שלכם לאט-לאט, שימו לב לקצב העלילה שלכם ושמרו עליו מסתורי, פזרו רמזים, הן בתיאורי המקום, הן בתיאורי הדמויות והן בהתקדמות העלילה. צרו מתח, מסתורין והזדהות.
    חשבו איך אתם יכולים לספר בלי לספר…זה טריקי, יש להתאמן על הטכניקה הזאת לא מעט, אבל ברגע שתופסים את העניין, הסיפורים הופכים אחרים, עמוקים וטובים מאוד!
    תחשבו על עצמיכם בתור קוראים – האם הייתם רוצים שיספרו לכם כל פרט ופרט בסיפור, בדיוק מה אמר מי ולמי, מתי ומה הוא הרגיש. או שהייתם רוצים אתם להרגיש בעצמכם, להיות הדמות עצמה, להזדהות, להיות חלק מהסיפור ולא מחוצה לא?

    את זה עושה ה Show! Don't tell המפורסם שתבע אנטון צ'כוב.

    _________________________________________________________________________________________

    שלי מרכוס – כותבת, בלוגרית סיפורים, מנחת סדנאות כתיבה למבוגרים ונוער, מלווה אישית כותבים בתהליכי כתיבה.
    כותבת הספר "עיניים שלי". מתגוררת במושבה החופשית פרדס חנה. לבלוג של שלי מרכוס >   לקהילת הכותבים >
    בחודש יוני נפתחות סדנאות חדשות, פרטים בקרוב.

     


    להגיב
  • יום פתוח למכירת עבודות פיסול קרמי בסטודיו

     

    במשך השנים צמח אוסף גדול של עבודות פיסול קרמי שלי, ואני מוכנה כעת להיפרד מהן ולמצוא להן בית חדש.

    ביום ראשון ה-20 במאי הסטודיו שלי יהיה פתוח כל היום (10:00-20:00)

    ואתם מוזמנים!

    המיקום: הסטודיו בלופט מעל מרכז הקניות ברחוב האורנים 4 (מעל הקניון של צדוק, מצוי וספורטלייף)

    אפשר לראות חלק מהעבודות באתר שלי >  או בדף הפייסבוק העסקי שלי >

    אפשר גם להתקשר אלי: 054-463-7974 או לשלוח מייל >

    והכי כיף אם תגיעו

    ליאוני

     

    ליאוני בראל 

    בלופט מעל קניון הלב

    האורנים 4, פרדס חנה

    יום ראשון 20 במאי

    10:00 עד 20:00

     


    להגיב
  • סדנת אומנות לילדים בפרדס חנה

     

    בבית קסום בלב המושבה, באוירה קסומה…

    סדנת אומנות לילדים

    לילדים שמתעניינים באומנות…

    קבוצות של 5 ילדים, מכיתות א'-ו' או ז'-ט'

    הפעילות עם מדריכה בכירה באומנות, ניסיון רב עם ילדים, בעלת אתר שמוכר אומנות ומציגה בתערוכות.

    מתקיימת בחודשים יולי -אוגוסט (ובמהלך שנת הלימודים הבאה)
    ימי א' משעה 18:00-19:00 או ימי ג' משעה 18:00-19:00

    בסדנה נלמד:

    • הקניית יסודות הצבע
    • פיתוח הדמיון
    • טכניקות שונות
    • יצירה
    • פרספקטיבה
    • פיתוח הריכוז
    • קשר עין ויד
    • ועוד…

    מחיר לחודש: 300 ש"ח כולל חומרים.

    לעוד פרטים – שרה: 052-2828811  |  מייל  |  אתר

     


    להגיב
  • צ'אקרת הכתיבה (7) – הטור של שלי מרכוס

    [לפרק השישי – למקומות, היכון, כתוב]

     

    שעת ערב, הכלים שטופים, יש שקט באוויר, את מושיטה יד ופותחת ספר.
    קוראת דף ועוד דף, מסיימת פרק, ממשיכה לפרק הבא , הראש בתוך הספר, עף עם הדמויות, מרותק לעלילה.
    וואו! כמה טוב הוא כתוב, הקריאה קולחת, מסקרנת ואת נהנית מכל רגע.
    יש בידך את המוצר המושלם, המוגמר.
    את חושבת – איזה כשרון, הסופרת הזאת יושבת בחדר הכתיבה שלה וכותבת מילה אחר מילה, הן שופעות ממנה בהשראה אינסופית, משפטים מתחברים בהרמוניה, מוזיקה לאזנייך, פרק ועוד פרק, ספר.
    טה-דה! הסוף. המוציאים לאור מרוצים, הם מדפיסים מהדורה ועוד אחת ונותר רק לכתוב את הספר הבא.

    אז לא.

    כלומר, כן. אבל לא ממש ככה.

    מילה ועוד מילה, או יותר נכון – מילה ועוד מחיקה, עריכת משפט, מחיקת משפט, מה רציתי לכתוב בכלל? חוזרת אחורה, מתחילה מהתחלה ועל הרצפה ערימת דפים מקווצ'צ'ים.
    (כן, אני מאלה שכותבים עוד על דפים, עם עט).

    אחד הדברים שאני חוזרת עליהם בסדנאות הכתיבה שלי הוא חשיבות תרגול הכתיבה,
    או במילים שלי: למה חשוב לכתוב חרא?
    קחו גוש חימר, תכניסו אותו לתנור והנה לכם קערת קרמיקה יפה? כמובן שלא.
    אותו הדבר בכתיבה. והאמת שבכל אומנות.
    גם הכתיבה מתחילה כגוש, חומר גלם, רעיון , מחשבה ראשונית מבולבלת ולא מאורגנת – והגוש הזה הוא הדבר האינטואיטיבי שאת רוצה לכתוב. שאת חייבת לכתוב ולהוציא מתוכך החוצה.
    הטעות היא לחשוב שאת מוציאה את זה על ההתחלה מהוקצע, מלוטש ומסוגנן.
    זוהי טעות שגוררת איתה המון תסכול.
    אפילו לפני הסדר, לפני העמדת הסיפור בתוך מבנה, לפני כתיבת דף דמות ותכנון העלילה – כל אלה אבני דרך חשובות בעבודה שלנו – רק לכתוב.
    לכתוב חרא, לכתוב גרוע, זה לא משנה- לכתוב, לכתוב, לכתוב.
    לתרגל את הרעיון מכל מיני כיוונים, לערום דפי טיוטה מלאים, להוציא את זה החוצה.

    על מה לכתוב?

    מה זה משנה?

    על הציפור שצייצה הבוקר מול חלונך, על הדרך שבה הרדיו מטרטר, על זיכרון ילדות שעלה לפתע, על כך שלא היה חלב בבוקר לקפה שלך, על פחד, חלום, געגוע וכמה היית רוצה להיות עכשיו בשדרה השישית במנהטן.
    זה אפילו לא צריך להיות קשור לסיפור שאת עובדת עליו.

    בלי זה – לא תתגלה הכתיבה הטובה, הליטוש, היהלום שמסתתר בסיפור שלך, אותה כתיבה שאת קוראת בספר שמונח ליד מיטתך.
    מוצר מוגמר עובר תהליכים רבים, לשם כך אנחנו כותבים, בשביל התהליך, לא בשביל הספר.

    אנשים שהוציאו ספר יעידו כי הם לא יושבים לקרוא בו, ולא משום שהם יודעים מה כתוב בכל שורה, אלא משום שזה כבר לא מעניין, התהליך מאחורינו.

    תרגול כתיבה לשם כתיבה, כתיבת הדברים שאני כותבת לעצמי ואז זורקת לפח, זה דבר מאוד משחרר וחפשי. אני לא מחויבת לקוראים שלי ואפילו לא לעצמי ובוודאי שלא לשופטת הפנימית שתשב תמיד על כס המלכות שלה ופטיש שניצל בידה.

    כתיבה לשם כתיבה תמיד מחזירה אותי להתחלה ומזכירה לי למה אני כל כך אוהבת לכתוב.

    *הטקסט כתוב בלשון נקבה, אך פונה לשני המינים.

    _________________________________________________________________________________________

    שלי מרכוס – כותבת, בלוגרית סיפורים, מנחת סדנאות כתיבה למבוגרים ונוער, מלווה אישית כותבים בתהליכי כתיבה.
    כותבת הספר "עיניים שלי". מתגוררת במושבה החופשית פרדס חנה. לבלוג של שלי מרכוס >   לקהילת הכותבים >


    להגיב
  • האדמה הטובה – הרבה יותר מגן

    תארו לעצמכם מקום שפוי לגדול בו…
    מקום שמתגעגעים אליו שנים אחרי ותוך כדי…
    מקום בו שיטות נמוגו, היומיום מגלה עצמו על שלל אפשרויותיו ההופכות למציאות.

    "ראה אותי" מבקש הילד (וכל אחד מאיתנו).
    ואנו נפגוש את בקשתו מצויידים באהבה, כוונות טובות והרבה עניין.
    נקשיב לקולות הסמויים – כי שם טמונים הצרכים המשמעותיים.

    שלום, אני משה, שנים רבות שאני גדל עם ילדים, לומד אותם ואיתם, קשוב לצחוקם ולבכיים.

    התברכתי ומצאתי שותפים נפלאים לראייתי את הילדים והאדם – גלעד, מיי ונתי, אנשי הצוות, פועלים מתוך חופש מלא ומציאת נתיב תרומתם האותנטית. הם הורים לילדים בעצמם ומספרים שנעשו להורים טובים יותר.
    והנה אנחנו ממשיכים ביחד לשנה השישית (!).

    מזמין אתכם ילדים בגילאי שנתיים עד שש לבוא אל גן "האדמה הטובה". לבוא, להכיר ולהתנסות.

    הגן כולל מרחב פנימי מרווח, מגוון ומזמין, חצר ענקית משופעת מתקנים ועצי פרי, טאבון לאפיית פיתות, בריכה בקיץ, מטבח ילדים, נדנדות, טווס אחד, כמה ארנבות ושאר הפתעות.

    במהלך היום מוגשות ארוחת בוקר, ארוחת ביניים של פירות וארוחת צהריים. האוכל צמחוני, טרי (מבושל כל יום) ועשיר.

    לעוד פרטים וכל שאלה:

    משה  050-6592838  |   מייל >

    מפגשי היכרות יתקיימו החל מחודש אפריל (בתיאום מראש) ואתם מוזמנים לבקר כמובן בכל עת.

    הגן נמצא ברחוב הראשונים 13 בפרדס חנה ופתוח בימים א'-ה', בין השעות 08:00-13:30 (מתקיים צהרון בשעות 13:30-16:00).

    הגן פועל מתחילת ספטמבר ועד סוף יולי. נותרו מספר מקומות לשנה"ל תשע"ט.


    להגיב
  • הדברה ידידותית ואקולוגית

     

    "הדברה ידידותית" קיימת כ-10 שנים ומשרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אנו מטפלים בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אנו עושים שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידנו תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    פרעושים וקרציות

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתייעץ, להתקשר ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220

     


    להגיב
  • הגיל הרך – קיבוץ משמרות

    ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ט בעיצומה!

    נותרו מקומות לגילאי 3-4, 4-6 ובצהרון לילדי א'-ג'

    בלב הקיבוץ באווירה פסטורלית חמה ואוהבת ממוקמת מערכת גני הילדים של הגיל הרך בקיבוץ משמרות.

    המערכת מלווה במנהלת מקצועית וביועצת חינוכית צמודה. בגנים עובדים גננות מוסמכות וצוותים מקצועיים, מתקיימים טיולים ברחבי הקיבוץ, יש פינת חי, מסיבות משותפות לכלל הגנים, חוגים ופעילויות.
    ארוחות טריות ומזינות מוגשות לילדים.

    גילאי הילדים במערכת הינם מגיל 6 חודשים ועד 9 שנים (גני ילדים + צהרון לכיתות א'-ג').

    הגנים עובדים 6 ימים בשבוע (ימי א' עד ה') בין השעות 07:00-16:00 עם אפשרות להארכה עד 17:00 ובימי ו' בין השעות 07:00-13:00.

    המערכת פועלת במרבית ימות השנה כולל ערבי חג וחול המועד פסח.

    במהלך חופשת הקיץ, בסוף אוגוסט, הגנים סגורים ל-12 ימים בלבד.

    לפרטים נוספים ומידע על מקום פנוי ניתן להתקשר לפנינה: 04-6374807
    או לנייד: 052-3275658

    נשמח לראותכם איתנו,

    בואו לבקר!

    מערכת הגיל הרך קיבוץ משמרות


    להגיב
  • פוסט שיווקי (למה כדאי לפרסם במושבה חופשית)

    טוב הגיע הזמן.

    אחרי 12 שנה שמושבה חיה ופועמת, הגיע הזמן לבשר בחוצות העיירה:

    הפרסום במושבה חופשית כדאי ומשתלם!

    (במיוחד אם אתם עצמאיים או בעלי עסק קטן או בינוני שגרים או פועלים באזור – ורוצים שימצאו אתכם בגוגל)
    ואפשר לפרסם גם ב-200 ש"ח לחודש

    אבל קודם קצת רקע:

    מושבה חופשית קמה בדיוק לפני 12 שנה, כיוזמה עצמאית של רונית בר אילן. בהצהרת הכוונות שלה נכתב בין השאר: "…הקו פרסומי כאן הוא ביוגרפי, כזה שמספר מי האדם שעומד מאחורי השירות או המוצר. הלאה השפה השיווקית המנוכרת!…"

    ואכן, לכל אורך התקופה, תמיד יעצנו למפרסמים לספר גם על עצמם, מי האדם מאחורי העסק, מה משך אתכם לפתוח אותו – ולא רק מה השירות או המוצר. השפה היתה אישית, לא צעקנית וסיפורית.

    וזו עדיין הדרך. והעיצה שאנחנו נותנים למפרסמים. ההזדהות עם הסיפור שלכם עוזרת לזכור מה שאתם מציעים.

    ***

    אנחנו חיים בעולם מדיד. סופר-טכנולוגי. קליקים ויחסי המרה וכניסות ויציאות – ומושבה היא תוצר של העידן הקודם, שעוד היה זמן להרהר, לפסוע לאט ולא למהר. היא מחלחלת לאט בנהרות התודעה של האנשים שחיים כאן, ומשפיעה גם שנים אחרי. היא לא צועקת בחוצות העיר או מצלצלת 10 פעמים ביום. לא מבקרים בה מיליונים כמו בפייס. אבל היא מדוברת ונשארת.

    וגם נכתב בה המון. 12 שנה עם 4000+ פוסטים והרבה מילים, יצרו קַטָר קידום בגוגל אורגני לגמרי. זה קרה, פשוט קרה. בלי SEO ובלי כל מיני טכניקות קידום, והכי מפתיע – בכלל בלי כסף וקידום, מושבה חופשית התקבעה לה כמקדמת אוטומטית ואורגנית של כמעט כל מה שמחפשים בגוגל בפרדס חנה (כמעט תמיד תוצאות החיפוש בעמוד הראשון או השני).

    לדוגמא: חפשו "טאי צ'י פרדס חנה": (1/3 = עמוד ראשון תוצאה שלישית)

    והנה "פנסיון לכלבים פרדס חנה" (1/3):

    ואפשר להמשיך ("בריכה פרדס חנה", "סדנה פרדס חנה", "יוגה פרדס חנה" וכו'). חפשו בעצמכם.
    יש כ"כ הרבה תחומים שבהם אפשר לקדם אתכם לעמוד הראשון…

    ופרט לקידום אתם נחשפים לאלפי גולשים בשבוע והפוסט שיווקי מופץ, משותף ומקודם בדף הפייסבוק של מושבה חופשית ונשלח במייל בניוזלטר חודשי לכמעט 2,000 אנשים.
    הנה הנתונים של הניוזלטר האחרון:

     

    כך למעשה פרסום במושבה הוא חשיפה ב-4 חזיתות: חיפושי גוגל, אתר, פייסבוק ומייל. והפרסום שלכם לעולם לא מפסיק (כמו קמפיין בפייסבוק), הוא ממשיך להופיע כמיני-סייט באתר וממשיך להתעגן כתוצאת חיפוש בגוגל.

    ***

    ואולי לחלק זה גם ישנה, אבל כשאתם מפרסמים במושבה חופשית, אתם עוזרים לפרנס משפחה מקומית – את אֵלי ולֵיאו וליעם ולירי וגיל ואותי… לא את צוקרברג ופייסבוק. ואפשר לדבר איתי. ולהתייעץ.

    עוד פרטים על אפשרויות הפרסום אפשר לקרוא כאן וכאן.

    ועכשיו הכי כדאי לשלוח אלי מייל ולספר עליכם ועל העסק שלכם ונקבע לנו שיחת טלפון או פגישה ונמצא את הדרך הכי טובה לפרסם אתכם. לפעמים אפילו אשלח אתכם לפרסם במקומות אחרים אם אחשוב שזה יותר יעיל (לדוגמא מסיבה שתהיה מחרתיים).

    אני זמין גם ב: 052-4636456, בעיקר בבקרים או אחרי 21:00. ווצאפ כל היום ואחזור אליכם.

    תודה

    רואי


    להגיב
  • כושר זה אושר (3) – הטור של יהלי שפהרד

    [לטור השני]

     

    ‏והפעם ב"כּושר זה אושר" החלטתי לתת לכם משהו פרקטי לימי החורף הקרים.

    אימון כושר קצר ויעיל שתוכלו לעשות מבלי לצאת מהבית…

    כשקר ורטוב בחוץ אנחנו נוטים להישאר בבית ולפעמים גם להפסיד את האימונים הרגילים שלנו. רוב הזמן אנחנו יושבים מול תנור כך שרמת האנרגיה יורדת ושרירי הגוף מתכווצים.

    כדי להזרים את הדם ולהעלות את רמת האנרגיה וכבונוס לשרוף כמה קלוריות, הכנתי לכם אימון כושר ביתי. כל מה שאתם צריכים זה כיסא ושעון למדוד בו את הזמן.

    זהו אימון טבאטה ובו יעילות זה שם המשחק.

    האימון בנוי במחזורים (סבבים) ומכיל 4 תרגילים פשוטים. כל תרגיל מתבצע במשך 20 שניות ואחריו 10 שניות מנוחה – כך שמחזור אחד יקח לכם 2 דקות. כדאי לעשות מינימום 2 מחזורים ועדיף 5 🙂 אבל כל אחד לפי רמת הכושר שלו.

    * האימון מיועד לאנשים בריאים וללא בעיות אורטופדיות, במידה ויש כאב באחד מהתרגילים יש להפסיק ולהתיעץ עם מומחה.

    מוכנים? צפו בסרטון למטה ותתחילו להזרים אנרגיה לעצמכם!

    _____________________________________________________________________________________

    יהלי שפהרד היא מאמנת כושר בכירה ומוסמכת (Australian Institute Of Fitness) בעלת ניסיון של 15 שנה בתחום.
    כושר לחיים טובים – אימונים אישיים ובקבוצות קטנות בכרכור לכל הגילים. לעוד פרטים בקרו באתר www.yalyfitness.com


    להגיב
  • הריקוד האפריקאי כסגולה להעצמת נשים

    [רחל בנגורה]

    זוכרים את הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" ?
    שם באחת הסצנות צולמה ניצה שאול עושה צעדים כבדים בקו מעגלי וצועקת בקול נמוך ומאיים "בולה בולה".
    זו ההזדמנות לספר לעולם ואשתו (במיוחד לאשתו) שזו לא דוגמא לריקוד אפריקאי, אם הסרט היה נעשה היום היה כמובן תחקיר מעמיק יותר. ביוטיוב יש מליוני קליפים של ריקוד אפריקאי, מרטיט ומרתק, מלא עוצמה.

    למעשה יש שני עמודי תווך להתפתחות המחול בעולם: האחד – בלט קלאסי והשני ריקוד אפריקאי. כל יתר הסגנונות הם שילוב של השניים והתפתחות של השילובים – כמו הבלט המודרני, הג'אז, היפ הופ, ברייק דאנס, טרייבל פיוז'ן ואפילו ריקוד הבטן, כל אלה הושפעו רבות מהריקוד האפריקאי.

    מבחינת ההסטוריה, הריקוד האפריקאי התפתח בתחילת שנות השישים אז נעשה המעבר מריקוד שבטי סגור ליצירות מחול המוצגות על הבמות הגדולות בעולם, אני זוכרת את המופע הבינלאומי "איפי טומבי" שהיה ללהיט כבר ב-1970, מחזה שהיה תוצר של למעלה מ-50 שנות יצירה ואימונים מפרכים במערב אפריקה.

    צעדי הריקוד האפריקאי משמשים כיום השראה לזמרות בולטות כמו שאקירה, ביונסה, ליידי גאגא ודומותיהן.

    אבל רציתי להתייחס למשהו אחר לחלוטין, לסגולה של הריקוד האפריקאי להעצמת האישה.

    וכאן עלי לספר כמה אני אוהבת לראות נשים מבוגרות ובשלות לאחר כמה וכמה לידות, פותחות את הגוף והנשמה ומבצעות את התנועות היפות, אני רואה את הרוח הגדולה מאירה עליהן, בריקוד האפריקאי –  בגרות האישה מטיבה את המחול שלה, לא כמו יתר סוגי המחול בהם "אישה (בלרינה) צריכה לדעת מתי לרדת מהבמה".

    כל אישה אוהבת להיות נאהבת ומוערצת על ידי סביבתה, אנו מבזבזות לעיתים את כל כספינו על תמרוקים שמבטיחים הצערת העור והחלקת הקמטים, ככל שהמוצר מבטיח יותר הוא גם עולה יותר, ומה עם כל הבוטוקס וניתוחי השדיים? טיפולים פוגעניים וחודרניים שכל מטרתם היא לנצל את חוסר הביטחון של הנשים ולהפוך אותן לשפחות נרצעות של מסעות הפרסום.
    לעומת זאת- פעילות גופנית עקבית ונמרצת מאיטה את כל היבטי הזדקנות העור ומסוגלת אף לחדש נעורי עור בלוי ולא בריא, התהליך הנורמאלי של התפרקות והתחדשות התאים מזורז ורקמות החיבור מתחזקות והופכות עמידות יותר לנזקי הזמן.
    כשאני נמצאת בחדר ההלבשה עם רקדניות הלהקה אני נהנית לראות את עורן החלק, הוא מכיל יותר קולאגן, הוא עבה יותר, עמיד יותר, כאשר חום הגוף עולה כתוצאה מהריקוד האנרגטי מואץ תהליך ייצור תאי הקולאגן והעור הופך עבה ופחות מקומט.
    לכן בנות – בבואכן לרקוד אפריקאי – וותרו על המזגן, כדי לחוש ממש כמו באפריקה החמה…

    ובואו נרד קצת לערכי האגן, העמידה הבסיסית בריקוד האפריקאי היא בכיפוף ברכיים עם גוו נוטה קדימה כמו חץ שלוח ליקום, בטן משוחררת, לא תפוסה ומוחזקת שמא מישהו יראה שיש לנו כרס, האגן קרוב לאדמה, יציב אך משוחרר, גו חזק אך מלא תנועה וגמישות במפרקים.
    האגן מכיל את האברים החשובים של מערכת העיכול, – השתן, המין והפריון, תומך בשלד, ביציבה ובתנועה ומאפשר לנו לעמוד זקוף ולהתנועע בחופשיות.
    מעצב את האיברים הפנימיים ואת הגפיים. תומך את השחלות והרחם ומאפשר לנשים לשמור על פוריות ואפשרות הכניסה להיריון, לתמיכה במהלכו וכמובן ללידה קלה ובטוחה.
    תפקידו של האגן הבריא לאחר לידה בשמירה על קרקעית חזקה וגמישה כדי לתמוך באיברים הפנימיים ולאפשר את בריאות הסוגרים, לבריאות נשית ומינית.

    הריקוד האפריקאי נותן את המענה לאגן שלנו ושומר עליו למען בריאותינו. בשיעור ריקוד אפריקאי אנו מבלות יותר מחצי שעה בהפעלת האגן בתנועות מכל כיוון, הרעדה, מעגלים ושמיניות. אנו מחזקות את האזור החשוב לנו ביותר כנשים.

    ואם נעבור למימד החושני, נושא אהוב וגם כאוב בגילאים מסוימים הרי שגם כאן תמצאנה את הסגולה המיוחדת של הריקוד האפריקאי:
    "מהות הנשיות" נמצאת בהורמון שנקרא 'אסטרוגן', הוא גורם לאישה לחוש חושנית, הוא משפיע על ברק העור, לחות העיניים, מלאות החזה ובהירות המחשבה. הוא שומר על  לחות הנרתיק. הוא מרומם ומייצב את מצב הרוח. הוא משפיע על המוח ועל העצמות.
    בנוסף הוא גם מפחית כולסטרול, מקטין את הסיכויים לחלות באלצהיימר, משפר את הזיכרון, מטפל בתסמיני גיל הבלות: כאבי ראש, שינויים במצב הרוח, נפיחות, גלי חום, עייפות, ירידה בחשק המיני. גורם לצמיחת תאים. מדכא את פעולת בלוטת התריס.
    האסטרוגן דרוש לתפקוד נכון של מערכות רבות בגוף, שילוב מאוזן של האסטרוגן והפרוגסטרון יפעלו יחדיו ביעילות. רמות הפרוגסטרון נוטות לצנוח מוקדם יותר ובצורה חדה יותר עם הגיל, לעומת רמות האסטרוגן. גורמים אלו עלולים להוביל לרמה גבוהה מדיי של אסטרוגן באופן יחסי לרמת הפרוגסטרון בגוף.
    פרוגסטרון הוא הורמון נשי – המאזן הגדול. הוא מסייע לאישה להיכנס להריון ולהימנע מהפלה. הפרוגסטרון מאזן את ההשפעות השליליות של עודף האסטרוגן, מגן מפני סרטן הרחם, מסייע לשמירה על ערכי סוכר תקינים, מסייע בתיקון מצב של הידלדלות העצם על ידי בניית תאי עצם, מסייע לפעילות הורמון בלוטת התריס, משמש כנוגד-דיכאון טבעי, מגן כנגד עצבנות, מגן כנגד מתח ואי שקט.
    חוסר איזון בין האסטרוגן לפרוגסטרון מהווה גורם נפוץ להופעת התסמינים המופיעים בגיל הבלות ובגיל הביניים. אלו עשויים להופיע גם לאחר לידה או במהלך תקופות של מתח נפשי מוגבר בהן האישה עוברת שינויים הורמונאליים מהותיים. שליטה של האסטרוגן עשויה להיות קשורה לתופעות כגון בעיות בבלוטת התריס, מחלות שד, מחזור מוגבר או בלתי סדיר, רכות בשד, צבירת מים, מצבי רוח, השמנה, קשיי שינה ועוד.

    על ידי הריקוד האפריקאי אנו יכולות להגביר את פעילות ההורמונים האלה בתוכנו. כאשר אנו נושמות את קצב התופים ונותנות לגוף לחוש את הפעימה, לקפוץ ולשקשק, לבצע תנועות ולהעצים אותן, הרעד של הריקוד מטלטל אותנו בסערה ומגביר את היווצרות זרמי האסטרוגן והפרוגסטרון. אנו מתאחדות עם האם הגדולה שתמיד בתוכנו אך לעיתים אנו מאבדות איתה את המגע, וכאן באיחוד הזה אנו יכולות לחוש את החושניות ואת דופק החיים. בסופו של דבר אנו חוזרות לשקט הפנימי, לידע העמוק של הטבע האנושי, שהכל מתחדש והבלות היא רק אשליה. למעשה זוהי התפתחות והבשלה, אנו הופכות להיות נצחיות בנשיותינו מלאת העוצמה.

    וזוהי הסגולה הנפלאה שמעניק לנו הריקוד האפריקאי, אשמח להעביר לכל אחת את הסודות האלה, עלי הם השפיעו ואני בטוחה שישפיעו גם עליכן.

    רחל בנגורה – מנהלת בית בנגורה- מרכז לתיפוף וריקוד אפריקאי, רח' המושב 44 כרכור
    054-5715489    |    מייל    |    אתר    |   פייסבוק


    להגיב
  • כושר זה אושר (2) – הטור של יהלי שפהרד

     

    [לטור הראשון]

    מה יעזור לי ישבן חטוב אם כואבות לי הברכיים כשאני הולכת?
    וגם חזה שרירי לא נראה טוב בכלל אם הוא לא יושב על חגורת כתפיים רחבה וישרה.
    ולמי אכפת המראה החיצוני כשאתה בן 70 פלוס והלב שלך לא עומד בקצב או שאתה צריך עזרה בקימתך מהמיטה בבוקר.

    המתנה האמתית והגדולה ביותר שתקבלו מאימוני כושר ואורח חיים פעיל ובריא זה איכות החיים שלכם .
    מה זה איכות חיים? כסף? בית גדול? חברים? עיסוקים רבים?
    כל אלה בהחלט נהדרים, אבל אם הגוף לא מתפקד במיטבו קשה מאוד להנות מהם.
    הכול מתחיל בבריאות וביכולת התפקודית, הפיזית והמנטלית של האדם.
    זה אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל ותמיד אפשר לשפר את איכות החיים.
    פעילות גופנית, אפילו בגיל השלישי, מומלצת מאוד בכל שלב. היא משפרת את התפקוד היום-יומי ויכולה להאט את תהליך ההזדקנות ולשפר את מצב הגוף והנפש.

    הנה לכם דוגמא.
    אני רוצה לספר לכם על דפנה גרבר שממלאת אותי בהשראה בכל פעם שאנחנו נפגשות.
    לשמחתי הרבה אני רואה אותה שלוש פעמים בשבוע.
    דפנה היא אישה בת 71 ומורה לפלדנקרייז – שיטה המלמדת מקסימום תנועה במינימום מאמץ, דרך קונפיגורציות תנועה מגוונות ושינוי ההרגלים הטבועים במערכת העצבים.
    ההתמדה שלה, הסבלנות שלה, ההקשבה שלה לגוף והצמא שלה ללמידה בכל תחום בחייה – מדהימים אותי והביאו אותה לתוצאות מרהיבות.

    כשדפנה הגיעה אליי לראשונה היא הייתה כבר מורה ומתרגלת הרבה שנים את השיטה, אך מעולם לא עשתה אימוני כושר פונקציונלים. היא סבלה מבעיות בברך שמנעו ממנה תנועות בסיסיות כמו עלייה במדרגות וישיבה על הרצפה.
    עבדנו יחד הרבה על חיזוק הרגליים והשרירים המיצבים סביב הברך, יחד עם תרגילים לשיפור שיווי המשקל ותרגילים פונקציונאלים אחרים שמדמים תנועות יום יומיות כמו הרמה של חפצים מהרצפה, דחיפה של הגוף כנגד הרצפה וכולי…

    היום אחרי פחות משנה התיפקוד הפיזי שלה השתפר פלאים. היא יושבת וקמה בלי להעזר בידיים, יושבת ישיבה מזרחית על הרצפה, עולה ויורדת במדרגות בקלות ללא כאבים וללא עזרה במעקה, ובאופן כללי רמת התפקוד שלה יותר טובה מהרבה בנות 20 שאני מכירה. ומספיק מבט אחד חטוף עליה כדי לראות זאת.

    יאמר לזכותה של פלדנקרייז שהשיטה באמת עשתה לי חיים קלים במקרה של דפנה.
    הבנת הגוף והמודעות לתנועה כבר היו שם. בנוסף דפנה היא אישה סבלנית שהתמידה והתעמקה בכל תנועה, הקפידה בדיוק והקשיבה לגוף שלה ולקצב שדרש ממנה. זה אפשר לה להתקדם בקצב אחיד ללא כאבים וללא פציעות, לחטב ולחזק את הגוף בצורה שלא רק נראת מעולה אלא גם מאפשרת תיפקוד מקסימאלי בחייה ואפילו לירידה משמעותית באחוזי השומן. לא מובן מאליו כשמדובר באישה בגיל הזה.

    אצל רוב האנשים שמתחילים להתאמן במקרה הטוב הם מצטרפים לקבוצה גדולה, נעמדים בסוף האולם, מסתכלים על המדריך ומחקים אותו. במקרה הפחות טוב הם פשוט מסתכלים ביו-טיוב על תרגילים וחוזרים על התנועות, בלי דיוק ו/או הדרכה, מה שעלול להיגמר בפציעות ובדרך כלל גם בכלל לא יעיל.
    כי יש חשיבות מאוד גדולה לפרטים, דיוק התנועה, טכניקת התרגילים וכמובן בחירת התרגילים הנכונים ועצימותם.
    רבים מהמתאמנים שמגיעים אלי לראשונה מתקשים להפנים זאת ומחפשים את הדרך הקלה והמהירה ביותר לחטב את הגוף ולרדת במשקל מבלי לחשוב או להתאמץ יותר מדי, העיקר להזיע! אבל ללמוד איך להניע את הגוף בצורה נכונה ומהשרירים הנכונים זה תהליך שבהרבה מהמקרים מצריך זמן רב יותר מהזמן שלוקח לחטב את הגוף. ודפנה היא ההוכחה לכך.
    _____________________________________________________________________________________

    יהלי שפהרד היא מאמנת כושר בכירה ומוסמכת (Australian Institute Of Fitness) בעלת ניסיון של 15 שנה בתחום.
    כושר לחיים טובים – אימונים אישיים ובקבוצות קטנות בכרכור לכל הגילים. לעוד פרטים בקרו באתר www.yalyfitness.com


    להגיב
  • כושר זה אושר – הטור של יהלי שפהרד

    כמעט בכל יום אני מוצאת את עצמי לפחות פעם אחת באותה שיחה, על כמה זה חשוב לקחת בחשבון את עצמנו. למצוא מה עושה לנו טוב ולהקדיש לעצמנו זמן איכות לפחות שעתיים בשבוע. זמן שימלא אותנו ויתן לנו אנרגיות חיוביות ועניין בחיים.
    זה קל להגיד ולא ממש פשוט לעשות… זה אתגר פסיכולוגי ופיזי.
    בחודש האחרון מצאתי את עצמי נפגשת עם האתגר הזה בעצמי.
     .
    לפני שהייתי מאמנת כושר הייתי רקדנית ומורה למחול וזה נשאר תמיד חלק ממני שכאשר אני לא ממלאת אותו זה מרגיש כמו חור קטן בלב. אז נרשמתי לשיעורי מחול מודרני למבוגרים, לעשות משהו בשביל עצמי, בשביל הנשמה. חיכיתי וחיכיתי שיתחיל הקורס וכשהגיע הרגע הגדול פתאום היו לי מלא סיבות למה לא יכולתי ללכת… עבודה, עייפות, שרירים כואבים, עומס של עבודה, מתאמנות שממש רצו שיעורים בדיוק באותו יום ושעה… אז לא הלכתי והייתי ממש מאוכזבת מעצמי. ואז נזכרתי בשיחות שאני מנהלת על בסיס קבוע עם מתאמנות ואנשים שרוצים להיכנס לכושר אבל לא מוצאים זמן. תפסתי את עצמי בידיים וכמו בולדוזר פיניתי את כל המכשולים הדרושים והגעתי לשיעור. יצאתי משם כל כך מלאה באושר שנתתי כזו מתנה לעצמי. הרגשתי שהעזתי והכיף הזה מהדהד לי כל השבוע שלאחר מכן ונותן לי כח להעצים אחרים, הרבה יותר ממה שעוד שעת שינה או כל דבר אחר היה נותן לי.
     .
    תמיד תהיה לנו סיבה ממש מוצדקת למה לוותר על עצמנו, למה אי אפשר באמת לקחת רגע ולתת אותו לעצמנו. שגרת היום, עבודה, ילדים, בני זוג, חברים – לכולם אנחנו מקדישים זמן ולעצמנו לא נשאר…
    אבל, כשאני ממלאת את המצבורים שלי ומקדישה זמן לעצמי, למשל באימון כושר, או בכל דבר שממלא אותי ועושה לי טוב, אז יש לי יותר אנרגיה לתת לסביבה שלי. כשאנחנו מתאמנים יש לנו גם יותר כוח פיזי להתרוצץ ולשחק עם הילדים או הנכדים, יש לנו את האפשרות לשבת בנוח יותר על הרצפה בלי שהגב יכאב. בנוסף, כשאנחנו מאושרים יותר ומסופקים יותר וכמובן כשאנחנו יותר בכושר, המערכת החיסונית שלנו חזקה יותר – אנחנו חולים פחות ויכולים לתת יותר ימי עבודה ויותר יעילות בחיי היום יום.
     .
    אני ממליצה לכם בחום רב ובלב רחב: תמצאו את הדבר הזה שממלא אתכם ושמזיז אתכם –  שיתרום לכם גם לנשמה וגם לבריאות ויגרום לכם הנאה. ותקדישו לו שעתיים בשבוע. בלי פחד ובלי תרוצים.
    וההמלצה שלי זה לעשות זאת בעזרת אימון כושר או כל ספורט אחר שעושה לכם טוב.
     .

    ברגע שמצאתם את האימון/חוג/ספורט הרצוי. יכול להיות ששוב יעלה הקושי להתמיד, לשמר את המוטיבציה לטווח ארוך.

     .
    הנה 8 טיפים פרקטיים שיעזרו לכם בתהליך:
    1. אל תרחיקו לכת עם התכנונים והמחשבות איך להתמיד … תחשבו רק על השיעור הבא כל פעם ואיך להתארגן להגיע אליו.
    2. נסו שהמסגרת שבחרתם תהיה קרובה אליכם ונגישה (אם אפשר גם ברגל או באופניים) כך שלא תבזבזו זמן בדרכים.
    3. הסבירו לבני משפחתכם על חשיבות ההחלטה וההנאה שאתם מפיקים בשיעור ובקשו מהם לפרגן ולהירתם לנושא ולהקל עליכם לתת את הזמן הזה לעצמכם.
    4. קבעו את השיעורים בתחילת השבוע. הדבר הראשון שנכנס ללו"ז זה גם הדבר האחרון שיצא…
    5. תנסו להגיע ללו"ז קבוע ולא לשנות כל שבוע את מועד האימון.
    6. כתבו את לו"ז השיעורים גם ביומן או לוח שנה וגם על המקרר בבית כך שגם אתם וגם בני משפחתיכם תראו אותם מול עיניכם.
    7. במידה של חוסר מוטיבציה שננו לכם כמו מנטרה כמה נהניתם וכמה זה עשה לכם טוב בפעם הקודמת.
    8. הציבו לעצמכם מטרות שאתם רוצים להשיג בעזרת האימון. זה יכול להיות כל דבר מהרזיה ועד יכולת לשבת ישיבה מזרחית, למנוע כאבי גב, לרוץ 15 דק' בלי להתעייף וכו'.

    ——————————————————————————————————————————————————

    יהלי שפהרד היא מאמנת כושר בכירה ומוסמכת (Australian Institute Of Fitness) בעלת ניסיון של 15 שנה בתחום.
    כושר לחיים טובים – אימונים אישיים ובקבוצות קטנות בכרכור לכל הגילים. לעוד פרטים בקרו באתר www.yalyfitness.com


    להגיב
  • כן! אפשר לאהוב מתמטיקה! שיעורים פרטיים שהם הרבה מעבר למספרים

    אני לא מבין כלום!
    בשביל מה צריך את זה?
    אני לעולם לא אצליח…
    אני לא טוב בזה…

    אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפטים האלה מילדים כנראה שהייתי כבר שוכב על איזה ערסל באי בקאריבים ולא מלמד שיעורים פרטיים במתמטיקה. האמת שזה לא נכון, כי תחושת השליחות והסיפוק שמגיעה מילד שפתאום הצליח: הצליח להבין, הצליח לענות, הצליח ליהנות – שווה יותר מעשר יחידות או מאה מאיות. כשאני רואה ילדים שמתחילים להאמין בעצמם, שהדימוי העצמי שלהם מתחזק, שהם ניגשים בראש ולב מורם אל מבחן או אתגר – אני מתמלא בחדווה (לא חדו"א)…

    אני אוהב מתמטיקה. כן, באמת! ממש. כמו שכתבתי בפוסט הקודם, מתמטיקה היא הבסיס עליו עומדים כ"כ הרבה דברים. בדר"כ היא לא נראית, נמצאת ביסודות מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה כ"כ הרבה יצירות לא היו אפשריות.

    הבעיה לטעמי מתחילה במפגש הראשון של הילד עם הנושא. גם השם "מתמטיקה" או "חשבון" לא מעורר לסקרנות ודו-שיח. אם רק היו משחקים עם מספרים, יוצאים אל הטבע למצוא את יחס הזהב (או בפנים של הסלב האהוב על הילד) ו/או אוכלים איתו יחד איזו רבע עוגת שוקולד – אולי הכול היה נראה אחרת.

    אני רואי, בן 45, אבא ל-4 ילדים מקסימים ומלמד שיעורים פרטיים לסירוגין ב-20 השנה האחרונות. אני ניגש אל כל תלמיד בראיה רחבה שלו כמכלול של כל מה שעבר עליו מגיל צעיר, של היחסים החברתיים והשפעות אישיות במשפחה (אח מאוד מוצלח, אבא פרפקציוניסט או סבתא חרדתית הן המשוואות הכי פחות נעלמות מעיני…). אני מכוון קודם אל השורשים, להשקות ולדשן אותם, לחזק את הגזע – ואז ללכת ולהריח את הפרחים.

    אז אני כאן לאסוף את השברים, או רק לחבר ביניהם ולחזק את רוחו ואמונתו של הילד בעצמו. אצל 80% מהילדים איתם עבדתי ועדיין עובד, גיליתי שחיזוק הביטחון העצמי ותחושת ה"אני יכול" עושים את רוב העבודה. אח"כ זה רק כמה מספרים ולוחות, קוים ישרים או סדרות – עוד התמודדות או אתגר כמו הרכבת לגו מסובך או ניצחון במשחק באפליקציה חדשה.

    אני מלמד ילדים מגילאי גן ועד ט' – אצלם בבית. שיעורים במחיר של 130 ש"ח לשעה (שלמה).
    נשארו לי עוד כמה שעות פנויות אחה"צ או בשישי בבוקר.

    יכול לעבוד עם כאלו שלא למדו אף פעם או כאלה שרק מתקשים בנושא מסוים. משתדל להביא איתי שלל פתרונות ודרכים יצירתיות ללימוד – עוגות לשברים, משבצות רצפת הבית ללימוד צירים, קלפי דינוזאורים לחיבור וחיסור, משחקים ואפליקציות ללימוד לוח הכפל ועוד. כמובן שיכול לעבוד גם עם ילדים שצריכים רק עזרה בהכנת שיעורים או בהכנה למבחן – אבל תמיד מעדיף עבודה תהליכית.

    רק דבר אחד אני מבקש ממכם ההורים – לשאול ולוודא עם הילד שהוא רוצה ללמוד, כי מוטיבציה היא דבר שקשה מאוד לכפּות, היא חייבת לבוא מהילד עצמו (ואנו יחד נטפח ונחזק אותה).

    לעוד פרטים וחידות: 052-4636456 

    רואי


    להגיב
  • אבנר מנדס-רוטר – פיזיותרפיסט מומחה

    * * *

    הדחף שלי לתנועה היה חזק במיוחד בילדותי. יחד עימו הצורך לבחון את גבולות היכולת – לרוץ לקפוץ לטפס. מהגן ועד כיתה ו' הספקתי לשבור כל יד 3 פעמים. תמונת המחזור של כיתה ו' מעטרת אותי ב 2 גבסים מעל המרפק. המשמעות היתה מוגבלות וחוסר עצמאות זמנית. מלבד תשומת הלב המוגזמת, הדבר העניק לי התבוננות במוגבלות, ביכולת להתגבר עליה, בילדים ומבוגרים. התבוננות זאת היא כנראה שדחפה אותי בהמשך למקצוע הפיזיותרפיה.

    מקצוע הפיזיותרפיה מפגיש את המטפל עם מטופלים שמתמודדים עם אתגרים שונים בגוף ובנפש, מקטנים ועד מבוגרים. פציעה, כאב, מוגבלות יכולים להביא למשבר אך גם לצמיחה. אני שואף להעניק למטופל מניסיוני, מגישתי לחיים ומהידע המקצועי שצברתי. הצלחת המטופל היא הסיפוק שלי.

    אני מאמין שחלק מהצלחת הטיפול נשען על יכולת המטפל להקשיב למטופל, לחקור ולהתייעץ עם עמיתים ולהדריך את המטופלים כך שיוכלו לקחת חלק פעיל בטיפול ולאפשר שיקום עצמי. זהו חלק ניכר בעבודתי.

    על הרקע המקצועי שלי

    עבדתי כפיזיותרפיסט מאז 2004 במכוני פיזיותרפיה במספר מרפאות של "כללית", הן במכוני-פיזיותרפיה רב תחומיים והן במכון-פיזיותרפיה ספציפי לשיקום אחרי פגיעות נוירולוגיות. עבודתי זימנה לי מגוון רחב של מטופלים ומחלות, בה נדרשתי למתן יעוץ וטיפול המתאימים ביותר לכל מטופל. תחומי ההתמחות שלי הם: פציעות אורתופדיות כולל פגיעות ספורט, פגיעות ומחלות נירולוגיות, סחרחורות והפרעות שיווי משקל.

    לימודי תואר שני בפיזיותרפיה כמו גם הקורסים המקצועיים שבהם השתתפתי במשך השנים, מאפשרים לי מגוון שיטות אבחון וטיפול, כולל: תרגילים (בין אם בקליניקה או בתרגול בבית), טכניקות ידניות וקוגניטיביות אשר מותאמות לצרכי המטופל ורמות הפציעה, שיתוף פעולה עם רופאים מומחים בתחום אורתופדיה ונוירולוגיה.

    ומה אתכם…?

    • זקוקים ליעוץ לקראת ניתוח?
    • מחפשים מטפל שיקומי לאחר ניתוח?
    • מחפשים יעוץ לגבי פעילות גופנית?
    • רוצים לחזור לפעילות לאחר פציעה או כאב?
    • סובלים מבעיית סחרחורות או שיווי משקל?

    אשמח לעזור ביעוץ וטיפול.

    *אפשרות לביקורי בית

    לפרטים: אבנר    טל. 0542458235   |   avnerm.roter@gmail.com   |   פייסבוק

    כיסא לבעיות גב לשבועיים ניסיון בחינם בלי התחייבות>>


    להגיב
  • בית בנגורה – מרכז קצב תנועה ויצירה

    [רחל בנגורה]

     חייתי כאן בשנות השבעים כשרחובות פרדס חנה כרכור היו כפריים, משובצים דרכי עפר, מעט בתים יפים, והמון פרדסים. מדי יום הלכתי עם תינוק על הגב לקטוף פירות הדר למשפחה, היה זה גן עדן עבורי כי באתי מתל אביב, אח"כ נפרדתי, עזבתי, חזרתי…

    אחרי הגיעו עשר שנות נדודים בעולם וניגונים בקרנות רחוב או במועדוני הסוהו בלונדון, ניו יורק ורחבי אירופה, אח"כ הודו. ובסוף או בהתחלה- אפריקה.

    שם התאהבתי והחלטתי על הכיוון בחיי – התוף והאיש בו התאהבתי – מאסטר מערב אפריקאי איתו יכולתי לקיים את החיים שבחרתי.

    גרנו בדירת שיכון בכרכור וניגנו, לימדנו והתאמנו בפרדסים, הקמנו את להקת בנגורה– להקת בלט אפריקאי אמנותי, עד שיום אחד הגיעה אלינו הזכות הגדולה לגור בבית בנגורה. זהו מקום ירוק ויפה במרכז כרכור המשמש בית ללהקת הבלט האפריקאי בישראל. עבורנו הוא ממש בית מקדש לנושאים שיקרים לליבנו. כאן אנו יוצרים יחד, מלמדים וחוגגים את הזמן היפה ביותר של חיינו.

    מאז 2008 אנו מקיימים מערכת שיעורים בנושא הקצב והתנועה, עושים אירועים ומסיבות ומארחים קבוצות ליום אפריקאי עם סדנאות. הלהקה מתפתחת בסטודיו מלא השראה בו נולדו יצירות מחול נפלאות שזכו להעלאה על במות מכובדות כמו סוזן דלל והיכלי תרבות בכל הארץ.

    השנה נפתחו חוגים רבים ומגוונים, לילדים נוער ומבוגרים, בהדרכת מורים מנוסים ומקצועיים בכל תחום:  תיפוף אפריקאי, ריקוד אפריקאי, ברייק דאנס, אקרובאלאנס, אקרו יוגה, כושר משולב ודינאמי, זומבה, יוגה, מחול מודרני עכשווי, ניה…
    יש גם את אירועי מוצ'ש- ג'אם סשן תופים מארחים, ריקוד חופשי, קונצרט מדיטטיבי, סדנאות יצירה – צביעה ידנית אמנותית של בדים ובגדים בשיטת הטאי דאי.
    זהו בית של קצב תנועה מחול ויצירה  בעוצמה שטרם חשת!

    במשך חודש ספטמבר מתקיימים שיעורי ניסיון חינם לכל דורש וכן מבצעי הרשמה אטרקטיביים לכל המשפחה.

    למחול ולקצב כוחות הריפוי ואיכויות שכדאי ליישם ולהקדיש להם מחשבה. המחול זוקף את קומתנו ומגביר את החיוניות שלנו כאדם יצירתי . במשך היום הגוף עובד עבורנו וממלא אחר ההוראות שאנו נותנים לו, בשיעור מחול, הגוף משמח אותנו ביצירת תנועה . הריקוד והקצב יוצרים התרגשות, משרים עלינו מצב דמוי-טראנס, מתעלים כעסים לתחושות טובות של אחדות, שיתוף ויופי.

    רשימת החוגים בבנגורה

    תיפוף אפריקאי
    התיפוף עוזר לשחרר מתח וכעסים , להפיג עייפות, להרפות את הגוף ולהקל על מצוקה רגשית. מסייע בשיפור הזיכרון ויכולת הקשב ,מקל על מצבי לחץ ושחיקה.   השיעור יתרום הכנה מצוינת למתמטיקה, הקצב בנוי בתבניות ומורכב מרעיונות מתמטיים ידועים. לפרטים נוספים >
    לצפייה במופע תיפוף ילדים תלמידי בנגורה >

    ריקוד אפריקאי
    עולם שלם של תנועות מתוך האוצר התרבות המערב אפריקאית שניתן להשתמש בהן בכל מסיבה ובכל ריקוד, שכן כיום שולט הסגנון האפריקאי בכל מקום. נענועי אגן בטכניקות מדהימות וקלות לביצוע ,חיבור לכוחות פנימיים ושמחה, קשר לטבע לאדמה וללב. בהנחיית רחל בנגורה. לפרטים נוספים >
    לצפייה בקליפ מתוך מופע להקת בנגורה בסוזן דלל >

    כושר דינאמי: בהנהלת יהלי שפהרד

    עיצוב דינאמי
    אימון העובד על סיבולת לב ריאה יחד עם תרגילי כוח שמחזקים את הגוף בצורה פונגציונלית ועובדים על כל השרירים בחלוקה שווה. השיעור כולו בדופק בינוני ואחיד מה שעושה אותו לשיעור ששורף שומן ומחטב מאוד.

    TRX
    אימון ה trx עובד על שרירי הליבה המייצבים את הגוף. מחזק ומחטב את הגוף בצורה פונקציונלית. מטרתו העיקרית של האימון היא שריפת קלורית מוגברת והכול במינימום זמן, ותוך שיפור התפקוד היום יומי של המתאמן/נת.

    קיקבוקס
    אימון קיקבוקס משלב אומנות לחימה כושר אירובי וחיטוב שישרוף לכם מקסימום קלוריות במינימום זמן. להזיע מעולם לא היה כייף יותר!!! הקבוצה קטנה והיחס סופר אישי,

    זומבה
    אימון המשלב מוסיקה קצבית מהפנטת יחד עם תנועות אירוביות מובנות היטב כדי ליצור אימון דינאמי, כייפי וקל לביצוע. שילוב הזומבה בחיי היום-יום יתרום למתאמן תועלות מרחיקות לכת תוך כדי התנסות בחוויה מרגשת. עיצוב השרירים הרצת הדופק בתנועות גוף אנרגטיות, הרגלים טובים לחיים,  יום ג’ ב- 19.00 נוער ומבוגרים.

    לפרטים יהלי: 052-5606827

    אלתור בתנועה– לעוף עם המוסיקה!
    בלי תרגילי כושר בלי קפיצות מעייפות, בלי בניית שרירים קדחתנית, חוויה של ריקוד פשוט ואישי, יום ה' ב-20.00 לכל גיל.
    לפרטים, רחל: 054-5715489

    יוגה
    יוגה נשית , ענת נוב 052-5493837

    ברייקדאנס
    שיעור אנרגטי וחוויתי לילדים גילאי 6- 10 בקבוצות שונות, עם אורבן פרוג'קט- קבוצת אמני ברייקדאנס ומדריכים בהנהלת דימה- 054-5568034

    אקרובאלאנס
    שיעורי מבוגרים, מתקדמים – ינאי לבאור- 052-3727041, מתחילים – מור שרגא- 052-4021717

    ניה
    ריקוד חופשי- הילה- 054-5741648

    סדנאות יצירה
    צביעת בדים ובגדים בשיטת טאי דאי TIE DYE באטיק, בניית כלי הקשה, יצירת סלסלות ושטיחים לבית , הכנת תכשיטים. ועוד- עם רחל בנגורה 054-5715489

    ג'אם תופים מארחים
    מתקיים פעמיים בחודש, ניתן להצטרף לקבוצת הווטסאפ. לעדכונים: רחל

    מסיבת ריקוד חופשי
    מסיבת ריקוד חופשי נערכת באופן קבוע במוצ’ש ראשון של כל חודש, המסיבה הבאה תהיה ב- 5.8.17.
    משעה – 20.00 חוויה של ריקוד חופשי לקצב התופים החי, עם סבולה ולהקת בנגורה Live+Dj ריקו נג'מייקה , תרקדו בטירוף- איך שתרצו!!
    להזמנות- 054-5715489

    לבוא לבית בנגורה לרכוש מיומנויות לחיים, להתפתח, להעמיק… מתוך שמחה פנימית מלאה:)*

    בית בנגורה – רח’ המושב 44 פרדס חנה-כרכור | 04-6373966 / 054-5715489 | אימייל | www.bangoura.co.il


    להגיב
Close