2012 זה עכשיו

  • פראנה בפרדס חנה

    זהו.
    לצלילי ברצלונה מול קבוצה לא ידועה מסתיימת חופשת החגים שנדמית אינסופית.
    פעם כתבתי: כמו קינוח מיותר אחרי ארוחה מפוצצת.
    ק', מה זה אומר בק תו סקול? אני שומעת מהספה את הקול המתוק, הצרוד, החצוף, המשועמם, הספוג אייפד ורגעים ארוכים של אקשן ושל שיעמום – –
    "חזרה לבית ספר"
    – יש לי תחושת בטן כזו ש…אני רעב.
    מה אתה רוצה לאכול מותק?
    אני מציעה לו,
    – מוואלח.
    – גם אני אוכל מוואלח.
    – כל היום אני מכינה לכם אוכל.
    זה נכון, הם מסכימים מהספה.
    – רוצה שאני אעשה?
    הוא נדלק על המטבח לאחרונה, הילד.
    יאללה בוא.
    בא, מכין, אוכלים.

    ועכשיו לנשום.

    בימים האחרונים אני עוברת חוויה משונה עם הפייסבוק. יותר מאשר סטטוסים, הפיד מלא בהצעות להצטרף לקבוצות ולקהילות שונות ומשונות, הרבה מהן מסקרנות, בכל מיני נושאים. אני לוחצת לייק אני לוחצת לייק לוחצת לייק ועוד אחד ועוד, כמו בחנות ממתקים משוגעת.  ואז מתעייפת סוגרת את האייטאץ' ולוקחת נשימה. תוך כדי שיטוט בנהר השוצף אני שמה לב לנושאים והקשרים שונים, שצצים ומתגברים כמו גאות. למשל פראנה. כבר קראתי על זה בעבר פה ושם, ובחודש האחרון גיגלתי את זה הרבה, והגעתי לאתר המעניין הזה, שיש בו דובר חזק עם סיפור, שאת שמו לא מצאתי שם. הנה ציטוט מתוך ההגדרה שלו למהי פראנה:

    הפראנה ידועה גם בתור אנרגיית החיים, אור נוזלי, צ’י, The Force, אורגון, חלקיקים קוסמיים ועוד ועוד שמות. מאחורי כל השמות השונים עומדת מהות אחת והיא- אנרגיית החיים האוניברסלית. כאשר אנו נושמים, אנו מכניסים לתוכנו שני דברים: אוויר ופראנה. פראנה היא אנרגיית החיים עצמה, החיונית לקיומנו יותר מאשר אוויר. פראנה אינה מצויה רק באוויר, היא מצויה בכל מקום. בי, בך בעץ באדמה באוויר- אין מקום שבו היא אינה קיימת, היא אפילו קיימת בחלל הריק. פראנה היא בלתי נראית לעין האנושית וגם בלתי ניתנת למדידה לפי המדע שלנו כיום. היא בסטטוס של “הנשמה” האנושית, לא מוכחת אך נוכחת.

    את החשיבות שבנשימה מודעת אני כבר יודעת. אבל האתר הזה מדבר על משהו אחר, על חיים פראניים. "פראני הוא אדם שהחליט להתקיים ע”י אור \ אנרגיה. הפראני אינו זקוק למזון על מנת לחיות. הוא חי על אנרגיית החיים שנקראת גם פראנה \ צ’י \ אורגון (ועוד מספר שמות שונים ומשונים). ישנן רמות שונות של חיים מתזונה פראנית.

    [אני קופצת הלאה, למרות שכדאי לקרוא את כל הפוסט, זה מעניין]

    אורח חייו של הפראני זהה לשלנו, חוץ מזה שאין לו צורך לאכול. אם הוא בוחר לאכול, הוא עושה זאת משיקולי טעם ולרוב הוא יבחר שלא לאכול אוכל מוצק, אלא לשתות מיצים שונים ודברים “קלילים”. הפראני יצא ממעגל הרעב והוא פשוט שינה לחלוטין את מערכת ההזנה שלו. אם הוא בוחר לאכול זה לרוב לאטים רחוקות (פעם בשבוע \ חודש) ולא מתוך הצורך לאכול אלא מהרצון לטעם או מצרכים חברתיים. מהחישוב הממוצע שלי הפראני שותה בין 0 לשליש מהצריכה הקלורית המומלצת לו. הוא אינו צריך לאזן את גופו עם חלבונים, פחמימות, ויטמינים, מינרלים וכד’. התהליך שהוא עבר מעודד ותומך את איזונם של ארבעת הגופים שלו, הפיזי, המנטלי, הרגשי והרוחני . התהליך עצמו מעלה את אחוזי הפראנה שבגופו עד 100% וזה מהווה תחליף אנרגטי מוחלט. אפשר לדמיין אנשים רגילים כמחוברים לחשמל (אוכל) והפראני מחובר לאנרגיה סולארית.

    בקיצור, כך שוטטתי באתר שלו והבנתי שהוא החליט לנסות וניגש באומץ לתהליך של 21 יום, של שיפט אנרגטי ממזון לתזונה פראנית. התהליך מתועד ביומן שהוא כתב, וממנו אפשר ללמוד על סוגי תזונה נוספים שלו (ישויות אור) והשתייכות אמונית (הכותב מעיד על עצמו כמשתייך לתנועת הראלים).

    פה אפשר לפתוח סוגריים רחבות על דברים שקורים בגלקסיה, אבל בואו נחזור רגע לפרדס חנה כרכור –
    כי היום פתאום, נפלאות דרכי גורל, כותב האתר צץ לי בפיד דרך חברה בפייסבוק, ששיתפה:

    חברים אהובים,

    רֵיי מַאוֹר Ray Maor, חבר לדרך, חלוץ, מראה-מקום לתנועה מתוך נביעה-פנימית, מובהקות אישית, ואומץ לב, מקיים בימים אלו תהליך פראני יבש, משמע:
    אינו שותה כלל במשך 8 ימים, בנוסף לכך שאינו אוכל מזה 8 חודשים,
    ומצטלם לצורך המְחַשָת, הדְגַמָת, וְהַפַצָת המודעות לאפשרות זו של אנושיות אחרת,
    המושתתת על תודעה עֵרָה וּמִתְעַלָה – לתכנית של אמנון לוי.
    בפוסט המצורף הוא מספר בקצרה על התהליך,
    ומבקש תמיכה בו במהלך הדרך שהוא עובר, מאפשר.
    התפעמות והודיה לכולנואנו על החלוצים שהיננו,
    כל אחד בדרכו הייחודית,
    המשמעותית, המהותית.
    הודיה.

    ניסוי ערוץ 10, יומן מסע צום אוויר, יום 3

    חברים יקרים, הגיע הזמן לומר לכם שאני באמצע ניסוי הוכחתי להראות שהפראנה קיימת עם ערוץ 10.
    סגרו אותי במקום שבו אני מצולם למשך שמונה ימים רצופים ללא מים או מזון.
    הייתה לנו התלבטות מאוד קשה בין שלוש שבועות רק על מים או שבוע יבש (ללא מים). אחרי התייעצות עם מספר רופאים, הבנו מהם שלהיות רק על מים מספר שבועות אפשרי לאנשים צעירים ובמצב בריאות טוב ולא יעורר עולמות.
    אך כל אחד מהרופאים המומחים שדיברנו איתם אמר שלהיות 8 ימים בלי מים זה בלתי אפשרי והאדם מתחיל לגסוס כבר ביום השלישי. מכיוון שישנה בעיה לוגיסטית לעקוב אחריי במשך חודשים על חודשים, החלטנו ללכת על ה-8 ימים יבשים ולעשות ניסוי מסודר, עם רופא מומחה שעוקב, מצלמות ודברים שונים שאסור לי לעשות (כמו לשטוף את הפנים או להתקלח מעל הצוואר).

    ריי מהפייסבוק

    הניסוי התחיל ביום רביעי בצהרי היום ועכשיו החלטתי לצאת עם זה כדי לקבל את תמיכתכם ואהבתכם.
    מבחינתי מטרת הניסוי היא כמובן לעורר כמה שיותר אחים ואחיות, לשבור פרדיגמות ולפתוח את העיניים של אלו שעדיין בשלבי התעוררות. כמובן שזה יעורר מחלוקות ואלו שברמת מודעות מסוימת לא יוכלו לקבל את זה – זה בסדר! קיבלתי הנחייה דרך חברים מתקשרים והנחייה פנימית שמה שאני עושה זה הדבר הנכון ואני רק אחד מרבים שהושמו במקומות מסוימים בזמנים מסוימים כדי להתחיל chain reaction שתיקח שנים גם ככה.

    נתקלנו במספר בעיות לוגיסטיות בדרך וכמעט ביטלנו את הניסוי. רופאים שמסרבים, איחוד הרופאים שבסופו של דבר הוציא memo נגדנו, אפילו אמנון קיבל ביטל את הניסוי ברגע האחרון מתוך מקום של דאגה לחיי. כמובן שאני כבר עברתי שבוע יבש ויודע איך זה מרגיש, אין לי כל ספק שהכל יעבור חלק. בחיי האישיים אני עדיין שותה נוזלים (יש רק 2 פראנים \ בריטריאנים בעולם שגם לא צורכים מים ואני עדיין לא שם), מים, תה, מיצים וכל דבר שנמס לי בפה, לא למטרת הזנה אלא למטרות טעם ובכמויות נמוכות על מנת לא להתרגל לזה ובטעות לקום רעב יום אחד (רעב וצמא הן תחושות שאני כבר לא זוכר).

     מכיוון שאני שותה נוזלים, אינני יודע מה יקרה בניסוי וזה חדש גם לי. ברור לי שעצם העובדה שאני פראני גורמת לגופי להתמודד עם ה"מחסור" בצורה אחרת, למרות שאני רואה מים ואוכל בתור שני דברים מאוד שונים, לכן אני כן מצפה לאיזושהי התמודדות, אך גם לא אופתע אם לא תהיינה כאלו. הגעתי לרמת בריאת מציאות והבנת מציאות מאוד גבוהות (נראה לי שאני אעשה על זה סדנת בריאת מציאות בפלא בתל אביב עוד חודש וחצי למי שמעוניין – אפרסם זאת כאן). בנוסף הם קצת מציקים לי כאן, באים כל יום לשאול שאלות, והחל מהיום הרופא גם רוצה לקחת לי בדיקות דם כל יום (קצת מוזר שרופא ירצה לפגוע ולגזול ממני נוזלים בזמן שאני לא מכניס שום נוזלים… אבל אני מניח שהוא דואג לרישיון הרפואי שלו).

    iu9sw

    התוכנית תשודר בעוד כחודש ואני אהיה כאן באיזה צימר בצפון עד יום חמישי.

    אשמח לתמיכתכם מרחוק, אפילו מחשבה חיובית שמחוברת עם תדר האהבה תהיה מרגשת ומורגשת עבורי.
    אשתדל לכתוב כל יום קצת על מה שעובר עליי כאן.
    הגיע הזמן להתעורר! תרגישו זאת בכל גופכם ובכל הוויתכם

    ***

    אני מתכוונת לעקוב אחרי הפייסבוק של ריי, ולזכור השבוע לנשום עמוק. יש לי סימפטיה לחוקרים אמיצים ונראה שהבחור הזה שם עצמו בחזית מאיזושהי סיבה, ושהוא בנה סיבולת. חבל לי  שהוא יופיע באמנון לוי, במין גירסת סולו של האח הגדול, אבל מה אני יודעת? אולי הוא צודק וזה הדבר הנכון בזמן הנכון, בשבילו ובשביל כל עמישראל.  העובדה שכל הדבר הזה מתקיים כאן,  "בצימר עם מעגל סגור באזור פרדס חנה כרכור", מזכירה לי שיחת טלפון ששמעתי השבוע בחצי אוזן בחצר הסמוכה לבית שביקרתי בו. שכנה מבוגרת דיברה עם מישהו ששאל אותה שאלות והודה לה, ואולי גם שאל אותה מה אפשר לעשות. היא דברה על תהליך הרפיה וכניסה למרחב, שבו… לא עקבתי אחרי הכל, התביישתי לצותת בלי בושה. "כן, זה ידוע שישראל היא בסיס להרבה ספינות אם", היא אמרה לבן שיחה כמובן מאליו, כעובדה.
    אם אכן זה ככה, הרי שפרדס חנה כרכור זה חתיכת בסיס טירונות, באנרגיה החדשה.

    לאתר "החיים הפראניים" > 
    לקבוצת הפייסבוק "פראנה – חיים ללא הצורך במזון" > 

    .illustration: Prana, by jill, a  London (UK) based mixed-media artist
    Media: Gouache, pen and ink/collage


    להגיב
  • גיאומטריה מקודשת בשמי יולי-אוגוסט

    [מאת: גלי ליבנה]

    במפות אסטרולוגיות ניתן לראות מפעם לפעם מבנים פנימיים שנוצרים ע"י היבטים בין הפלנטות. ישנם סוגים שונים של מבנים ולכל היבט בין לנטות יש משמעות מסויימת, כך גם למבנים הנוצרים. הקיץ, מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט אנחנו עדים להתהוות של כמה מבנים גיאומטריים, משולשים גדולים המתרחשים במקביל ויוצרים מגן דוד מספר פעמים, ומבנה של משושה גדול שהוא די נדיר (השיא ב-29 ביולי), המתרחש בעצם כאשר יש מבנה של מגן דוד מדוייק בשמים. מגן הדוד בעצמו כאמור מורכב משני משולשים גדולים, וכאשר הוא מדוייק נוכל למצוא בתוכו עוד מבנים כמו מלבן מיסטי, עפיפון ועוד.

    המונח גיאומטריה מקודשת מתייחס לצורות עתיקות אשר מקורן אינו ברור, אולם לאורך ההיסטוריה אנחנו יכולים לראות כיצד נחקר ונלמד הנושא של הגיאומטריה ע"י פילוסופים, מתמטיקאים ואסטרונומים ביניהם אפלטון, ליאונרדו דה וינצ'י, יוהנס קפלר ועוד. ההנחה היא שהצורות האלו נמצאות בכל דבר בחיינו, גם אם אנחנו לא ממש רואים אותן בהכרה מלאה, אבל אולי אם נתבונן קרוב יותר נוכל לראות כיצד הן נוכחות בחיינו. הצורות מביאות איתן את הקוד של הבריאה ומציגות כיצד היקום התפתח. במושגים אסטרולוגים, אם טלה הוא המפץ השור מסמל את היצירה הסימטרית של החומר.

    המשושה הגדול שיופיע במפת השמים בסוף יולי מביא איתו עוד צורה גיאומטרית הנקראת קוביית מטטרון. בתוך קוביה זוMetatrons_cubeאנחנו יכולים לראות צורות נוספות שונות ואת הסימטריה שמחברת את הכל הצורות הללו. גם הצורות הגיאומטריות שאפלטון דיבר עליהן נמצאות בתוך הקוביה וממחישות כיצד יש לנו את החיבור של ארבעת האלמנטים: אדמה, אש, אויר, מים. אחת מהצורות הדודקהדרון, בעל 12 פאות, מקושר למשל ל-12 המזלות האסטרולוגים.

    עוד צורה גיאומטרית המתקשרת למשושה הגדול היא פרח החיים. זהו מבנה אשר נמצא כבר במצרים העתיקה, אבל במקביל התגלה גם באתרים קדושים שונים בעולם. בעצם פרח החיים מהווה את הבסיס לגיאומטריה המקודשת, מכיל בתוכו את כל הצורות הגיאומטריות וגם עץ החיים הקבלי יתכן ונגזר מתוכו.

    ניתן אם כך לראות במפת השמיים בחודש הקרוב, ממש עד סוף אוגוסט, את הצורה של מגן דוד ובין ה-27 ביולי עד 4 באוגוסט יהיה המשושה הגדול מדוייק. בנוסף באותו הזמן יהיו בשמיים גם שני מבנים אסטרולוגים של יוד, או אצבע אלוהים (הקודקודים יהיו אוראנוס והשמש) וב-1 באוגוסט יהיה פנטגרם עם 3 יודים (הירח הקודקוד השלישי).

     זהו זמן אשר מבחינה אנרגטית מציע לנו לחבר בין האלמנטים ובעצם להיות מעבר לדואליות שהחיים מביאים איתם. אנחנו מבינים כיצד הכל קשור לשני, כיצד ניתן לעבוד עם האויר, האש, המים והאדמה ביחד ולהתעלות מעליהם. זהו גם זמן טוב להתכווננות דרך מדיטציה למשל, כדי להרגיש בעוצמה את החיבור שלנו לאלמנטים ולחיים. המבנים והחיבור בין הפלנטות מראים לנו כיצד הכל קשור להכל, יש לנו רשת אוניברסלית מחברת אותנו בכל דבר. זה מעצים את תחושת החיבור שלנו לחיים, אחד לשני ובהחלט הזדמנות טובה להרחיב את התודעה שלנו על ידי התבוננות רחבה יותר על חיינו.

    יש האומרים שהמבנים הנדירים והמיסטיים הללו מביאים איתם זמנים מיוחדים מבחינה אנרגטית, ואכן ההצטברות של הצורות הגיאומטריות הרבות מכוונת אותנו אל ההבנה של היקום. אולם, בזמנים שבהם אנחנו חיים אין לנו סיבה לחכות להתרחשויות הקוסמיות שיקרו אלא אנחנו צריכים ויכולים להביא אותן לידי ביטוי. הימים האלו אכן מתאימים למדיטציה ממוקדת לאחדות (דגים).

    "הרטיטו את הקוסמוס, והקוסמוס יפנה את הדרך" – יוגי בהג'אן (מתוך 5 הסוטרות לעידן הדלי)

    הכנסו לקישור למדיטציה ממסורת הקונדליני יוגה לאיזון הטאטוות (האלמנטים)

    29jul

    —-

    גלי ליבנה היא אסטרולוגית, יועצת ומלמדת קורסים למתחילים ומתקדמים מורה לקונדליני יוגה, מטפלת בהילינג ופרחי באך. לאתר >


    להגיב
  • 26/6/2013: התחילה שנת מאיה חדשה

    [מאת: טליה טוקר]

    זרע
    שנת הזרע הגלקטי:

    ב- 26/7/2013 מתחיל מחזור חדש של 13 ירחים והפעם אנחנו נכנסים לשנת זרע.
    כשם שביהדות יש לנו ראש שנה 'אזרחי'- בספטמבר (פלוס מינוס) וראש שנה 'רוחני'- בפסח, כך גם במאיה אנחנו חוגגים מספר ראשי שנה.

    ראש השנה הרוחני הוא בעצם תחילת מחזור של צ'ולקין, הלוח המקודש של המאיה. כל 260 יום אנחנו מתחילים מחזור צ'ולקין מקודש של 20 חודשים בני 13 יום. ראש השנה האזרחי במאיה הוא של לוח 13 ירחים והוא תמיד מתחיל ב26/7. המחזור נמשך 365 יום ובתוכו 13 מחזורי ירח, בני 28 יום כל אחד ועוד יום אחד ב-25/7 שקרוי היום מחוץ לזמן. השנה ב- 26/7 מתחילה שנת הזרע הגלקטי..

    זרע
    המהות של מחזור 13 הירחים השנה היא של הזרע:

    השנה שמתחילה ב- 26/7/13 היא שנת הזרע הגלקטי. הזרע מלמד אותנו שהכל משתנה בכל רגע נתון ושהשינוי הזה הוא הדבר היחידי שקבוע בכל היקום כולו. בכל רגע קיימות הזדמנויות מרתקות עבורנו והזרע הגלקטי דוחף אותנו השנה לצמוח אל תוך אפשרויות חדשות שטרם חווינו במציאות החיים המגוונת. בשנה הנוכחית הפוקוס הוא על שחרור האחיזה שלנו בידוע המוכר ובמצבים הממוחזרים האוטומטים ובמקביל על פתיחה לידע ולכיוונים חדשים. ברגע זה ממש אנחנו יכולים לקפוץ לחיים חדשים ולאורך השנה קיים פוטנציאל אדיר להשתנות פנימית ולשינוי חיצוני מהותי.

    במהלך השנה אנחנו לומדים לשנות את זווית הראייה שלנו בנוגע למהותו של השינוי עד למצב שנדע מבפנים ש: "כל שינוי בחיים מביא איתו התפתחות, שפע, הנאה ולמידה".

    שנת הזרע מלמדת אותנו את אומנות השינוי וכיצד אנחנו יכולים לשחרר את ה"תקיעות" ואת אשליית השליטה במוכר והידוע ולנוע הלאה אל עבר החדש והשונה. ככל שנשחרר מאתנו את ההרגלים הידועים מראש, נוכל לזרוע לעצמנו זרעי התפתחות לכל כיוון שנחפוץ בו. לרוב אנחנו מפחדים משינוי משום שבזכרון הקולקטיבי וכן האישי שלנו שינוי הוביל לכאב, לאומללות ולקושי. אך למעשה הכל משתנה בכל רגע נתון. ברגע שאנחנו אוחזים בשגרה מקובעת ולא משנים דברים בחיינו, אנחנו למעשה נמצאים בנסיגה ביחס לתנועה התמידית של כדור הארץ מסביב לשמש. בכל רגע הזווית של כדור הארץ משתנה, הטבע נע ומשתנה במקצבים שונים וגם אנחנו לומדים כיצד לנוע, לשחרר ולגדול.

    לאורך שנת הזרע אנחנו מושכים שינויים בתחומים שונים – בעבודה, במערכות היחסים, במידע, בהתנהלות היום יומית ובכל תחומי החיים בכלל. זוהי שנה בעלת פוטנציאל ללמידה ולצמיחה עצומים ולהזדמנויות שעד להיום כלל לא חשבנו עליהן.

    הזרע מכוון אותנו למטרות ספציפיות ומאפשר לזרוע אותן בתוך אדמת החיים הפורייה. הזריעה מתרחשת בשני רבדים- שינויים ש"תלויים" אך ורק בי, ניתן לכתוב בצורה ברורה את השינוי ואת השלבים שלו ולעשות מיד את הנדרש למימושם. ושינויים ש"תלויים" כביכול גם בסובבים ובעולם, בהם נגדיר בצורה מדויקת את הרצונות שלנו ונניחם בצד, מתוך אמון מלא ביקום שיגשים את רצונותינו במהרה. אנחנו לומדים לשחרר את הציפיות שלנו בנוגע לדרך שבה הדברים אמורים להיווצר במציאות עצמה. הכל יכול לקרות לנו! ליקום יש אינסוף הפתעות צבעוניות שמחכות אך ורק לנו. שנת הזרע מזמינה כל אחד ואחת מאתנו לזרוע חיים מלאים בשמחה, בזרימה נעימה ומלאה באושר, אהבה והגשמה עד שנצליח לנוע כספיראלה שמכילה ופתוחה לאינסוף של אפשרויות. אמן! המשך לקרוא »


    להגיב
  • הגל הנוכחי: קוסם (26/2 עד 10/3)

    [טליה טוקר]

    ברכות לכולנו:

    קוסם
    שנת 2013 הולכת ו"מתקדמת" והאנושות נמצאת בעיצומה של האצה שממחזור אחד למשנהו גדלה יותר ויותר. הכל קורה הרבה יותר מהר – כמויות של אינפורמציה מציפות את גלי האינטרנט, התקשורת עם הסובבים אפשרית מכל מקום, השבועות והימים חולפים במהירות מסחררת ושינויים פנימיים וחיצוניים מרחיקי לכת מתרחשים במציאות חיינו.

    במחזור הנוכחי של שנת 20:13 ההאצה מגיעה למהירות שיא וקיימת עכשיו הנגישות עבור כולנו להתנהלות אחרת עם גלי הזמן. בני האדם הם יצורים שמודעים לשלושה מימדים: אורך, רוחב ועומק. מבחינתנו מימד הזמן הוא מימד נוסף וחיצוני לנו. הוא מחולק על ידנו למקטעים לינאריים של שבועות, ימים ודקות שמבחינתנו מתקיימים בכל מקרה והם אמת מוחלטת. באשליה הלינארית המדידה נדמה לנו שיש גורם חיצוני שכזה הקרוי זמן, שחולף ומתקתק מרגע לרגע ואנחנו מודדים ומתאימים את עצמנו ביחס לדבר החיצוני הזה. בשינוי התדרים המתחולל ברגעים אלו ממש קיימת האפשרות לקלוט שאנחנו אלה שנותנים את המשמעות לזמן ועמו גם לתהליכים הביולוגיים ושאנחנו טועים לחשוב שהוא נמצא אי שם בחוץ.

    פער מהותי זה בנוגע לזמן הוא קריטי בדרך ראיית המציאות שלנו ומשפיע על כל רגע בחיינו. העבודה היום יומית עם הקודים הגיאומטריים של הזמן והתנועה במרחב המציאות על גבי הגלים מאפשרים בהדרגה להקטנת הפער ולנוכחות יותר ויותר מלאה ברגע העכשווי. אנחנו לומדים לצמצם את התנודה אל העתיד הווירטואלי ואל העבר הלא רלוונטי שיוצרים את אשליית הזמן. ככל שאנחנו מפקסים את המודעות שלנו להווה הממשי היחידי שקיים, אנחנו מצליחים לזרום מרגע לרגע. לאט ובהדרגה אנחנו מתחילים לקלוט שהזמן קיים בתוכנו ושאנחנו אלה שאחראיים באופן בלעדי על יצירת המציאות שלנו.

    האנרגיות המוזרמות אלינו בצ'ולקין הנוכחי שמתחזקות עוד יותר עם גל הקוסם שמתחיל עכשיו מאפשרות לשינוי מהותי ביחס שלנו לזמן. המודעות האנושית מגבילה את עצמה לתפיסת זמן לינארית של עבר- הווה- עתיד שמוגבלת בלידה ובמוות. אנרגיית הקוסם עוזרת להרחבת שדה הראייה האנושי, לשינוי מבני פנימי ולתפיסה מחודשת בדבר המוות והאינסופיות שלנו. אנחנו לומדים לנוע מתוך זמן פנימי ומתוך ידיעה וודאית שהכל תמיד קורה בול בזמן. כשאנחנו במלוא האנרגיה שלנו אנחנו מסונכרנים באופן מושלם בכמה וכמה רבדים ומפתחים את היכולת להיות במקום הנכון בזמן הנכון, כפי שאמר טולקין בשר הטבעות: "קוסם אף פעם אינו מקדים ואינו מאחר…".  המשך לקרוא »


    להגיב
  • הגל הנוכחי לפי המאיה: רוח 5-17/1/13

    [מאת: טליה טוקר]

    שלום וברכה לכולנו:

    טוב… אז באופן וודאי משהו קורה! האנרגיה השתנתה, הקצב מואץ, דברים מתרחשים ובגדול! עכשיו כשאנחנו "נוחתים מהירח" עם הסערה והכובד שהורגשו בגל האחרון, זה ברור שזה הזמן "למתוח" את הגמישות המחשבתית שלנו עוד יותר ולהיפתח לאפשרויות חדשות לחלוטין של התנהלות בכדור הארץ.
    אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה משמעותית מאד עבור כולנו משום שב -12/2 מסתיים מחזור צ'ולקין מקודש בן 260 הימים. אנחנו נכנסים לגל הרוח, לאחריו גל הנשר ולבסוף גל הכוכב, שחותמים תמיד את סוף "שנת" הצ'ולקין. קיים עכשיו תדר מהיר מאד ואף מאתגר עבור יושבי כדור הארץ וכולנו עוברים תהליכים עמוקים ובעלי משמעות מרובה. בשלושת הגלים האחרונים של הלוח אנחנו מתבקשים להעצים את היושרה, את טוהר הכוונה שלנו שהם אלה שמאפשרים לנוכחות מלאה ברגע.

    באופן אישי שנת 2013 מרגשת אותי אף יותר מה"גימיק" של ה-21 לדצמבר. לאורך השנים שבהם חקרתי את הלוחות היה לי די ברור ששום דבר חיצוני דרמטי לא יכול לקרות (למרות שקיוויתי…). שהקפיצה במודעות הזמן אצל בני האדם לא מתרחשת מהחוץ אל הפנים. שעיקר העניין הוא לפנות יותר ויותר פנימה ולהתחיל להתנהל מתוך זמן פנימי שלא מנייד אנרגיה לעולם ולמטרות חיצוניות. ב-21 נפתח שער אנרגטי משמעותי נוסף, מבין כמה וכמה שערים. בזמני השער יש מעין פתיחה אנרגטית לאפשרויות חדשות ולהוויה אותנטית מתוך חיבור ליושרה ולעוצמה מלאה.

    במקביל לעידון, לאור, לשיתופי הפעולה ההגונים, לאהבה מכל הלב שהולכים ומתגברים, כך גם התהומות והחשכה, האטימות הרגשית, ההישרדותיות והכאב, גם הם גדלים בעולם הקוטבי של המציאות הפיזית. בזמן הזה על כל אחד מאתנו לעשות את מיטב המאמצים להתגבר על השליליות הפנימית. כולי תקווה שהשינוי בתדר באמת יאפשר לשינויים ממשיים על פני כדור הארץ שלנו. שיותר ויותר אנשים יוכלו להרפות, לנוח, לשתף פעולה ולשמוח בחלקם. לכך בדיוק מיועדת שנת 2013 על הקוד המיוחד של לוח הצ'ולקין (20:13) שמרכיב אותה.

    בני המאיה לא דיברו על סוף העולם אלא על סוף הזמן. לוחות הזמן והסמלים שלהם מאד עוזרים לפריצת דרך במודעות שלנו בנוגע לקו ולספיראלה. סמלי המאיה הם צורות גיאומטריות שנמצאות בתוך הד.נ.א האנושי שלנו כשם שכל הצורות הגיאומטריות האחרות. הצורות מכילות בתוכן את כל הידע הקוסמי והאישי והוא קיים בתאי גופינו. החיבור לסימבולים פותח אותנו למידע אינסופי שהוא מעבר לידע הממוחזר שקיים כרגע במח שלנו. המשחק עם הסמלים יוצר בתוכנו רישומים של מידע שעד היום לא זוהו ע"י המח שלנו משום שהמח הוא מעין "תוכנה" שמוגבלת במידע. החשיפה דרך הצורות הגיאומטריות והגלים לתדר שהוא מעבר למילים מאפשרת לשינוי התכנים במח וכתוצאה מכך לשינוי ההתנהלות במציאות היומית שלנו. ביצירת תבניות המידע החדשות אנחנו מרחיבים את אפשרויות ההתנהלות שלנו ואת היכולת למיגנוט מהיר ומדויק של רצונותינו.

    כולנו מוזמנים לנשום את הסמלים אל תוך הגוף, להרגיש כיצד האנרגיה מחלחלת לכל תא ותא, לאפשר לזרם של אסוציאציות חופשיות למלא אותנו ולהתמקד באנרגיה שבה אנו מעוניינים. בעזרת ההדרכה של הסמל נשתדל להתמלא במחשבות חיוביות לגבי עצמנו ולגבי החיים בכלל. ניתן לכתוב כל מה שעולה לנו- כוונות, אירועים והבנות. החיבור לסמלים הוא ישיר לכל אחד ואחת מאתנו וכדי להיזכר בו- הנשימה, הציור והכתיבה יכולים מאד לעזור.  המשך לקרוא »


    להגיב
  • הגל הנוכחי: ירח 23/12/12 עד 4/1/13

    [מאת: טליה טוקר]

    ברכות לכולנו:

    ירח
    במהלכו של ה-21 נפתחו שערי השמים ולכולנו היתה הזכות לחוות את ההארה של כדור הארץ. התדר נפתח וכמויות אדירות של אהבה ללא תנאים לעצמנו ולעולם מוזרמים אלינו עכשיו. ה-21 הוא למעשה סימבול לסוף הזמן כפי שתפסנו אותו עד להיום. הלב הפתוח של עשרות אלפי אנשים בכל רחבי העולם, יחד עם ההפחדות של ה"גוג ומגוג" והמתח בתקשורת ההמונים יצרו ביום עצמו מיקס מעניין. מכיוון שלמעשה אין דבר כזה באמת סוף כולנו חווינו דיון פילוסופי מעמיק בנוגע לסימבול הזה של "סוף הזמן". בני האדם נעים במסלול המורכב משלבים ובהם התחלה אמצע וסוף. ב-21 נפתח הפתח שמאפשר להבנה ולחוויה שאין סוף אלא רק תנועה אינסופית מעניין לעניין.

    בד בבד כאן בישראל שערי השמים התארגנו עם אפקטים מיוחדים על מנת להעביר את התדר המעודן של ההתיישרות הכוכבית. בהקבלה לכך לכל יושבי כדור הארץ נפתחה האפשרות של לחיות במירכוז של קו ישר אחד בתוך עצמנו שמחבר בין העין השלישית- הידיעה, האינטואיציה אל הלב- הפתוח לעצמנו ולעולם ואל היצר- היצירה ברגע. יותר ויותר אנחנו מבינים שהמשמעות היחידה היא ב'עכשיו'- ברגע היחידי שקיים וב'כאן'- המרחב היחידי שקיים. השער האנרגטי בעל הרטט הגבוה שנפתח מאפשר לנוכחות מלאה ברגע עצמו ללא התנודות האוטומטיות אל עבר הבחוץ, המטרות, הסובבים והעולם.

    בשנת 20:13 שהוא הקוד המוצפן בלוח המאיה (20 סמלים ו13 טונים), אנחנו בונים סופית את הקישורים במח הנדרשים להוויה מלאה בכאן ועכשיו. תמו להן חגיגות "סוף העולם" והתדר החדש של נוכחות ברגע חי וקיים על פני כדור הארץ ועכשיו, במהלכה של שנת 2013 אנחנו מסתנכרנים עמו סופית. אנחנו לומדים להאיר מבפנים כמו אנרגיות הכוכב הקוסמי שליוו אותנו ב-21. אור הזרקורים הוא פנימי והוא הרבה מעבר לכל גלי תקשורת ההמונים. אור זוהר פנימי נוצר אצל אדם שהתמודד עם הקשיים, החשכה והדפוסים שבתוכו ולמד להתבונן מתוך זווית ראייה נטולת ערך ושיפוט רגשי. אנחנו לומדים כיצד כל אירועי החיים הם התנסויות המיועדות להצמיח אותנו. כיצד הכאב, הצער והקושי, החולי והמצוקה הם שיעורי חיים המיועדים להגדיל את המודעות שלנו לחלקים האפלים והדחוסים בתוך מוחנו. תהליך המודעות הולך ומתעצם ככל שאנחנו מצויים בקבלה מוחלטת לעצמנו ולכל המידע והתכנים שחולפים בנו. רק אז אנחנו מצליחים להיות בנוכחות מלאה בכל רגע ורגע. הזמן עכשיו מאפשר להגדיל את התנועה מתוך זמן פנימי שהוא חסר הזמן. דווקא עכשיו התפיסה המחזורית הספיראלית של לוחות המאיה רלוונטית יותר מאי פעם להגדלת ולעיגון התדר הזה של נוכחות בהווה על פני האדמה.

    מחזוריות הצ'ולקין ממשיכה לנוע ולנוע בכל רגע ורגע והנה הגענו לתחילתו של ג'נסיס הירח. לוח המאיה המקודש מחולק לשלושה "עידנים" שמסמלים את ההתפתחות האנושית על גווניה- החל מעידן הדרקון, הג'נסיס של האל האם שמסמל את תחילת הדרך ומחבר אותנו לראשית ולמקור הידע האינסופי. המחזוריות נמשכת אל עידן הקוף היצירתי והאקטיבי שנמצא בדיוק במרכז הלוח. עידן הקוף מקשר בין החלק הראשון של הצ'ולקין שבו מתרחשת קבלה של מידע לחלק השני של יישום הידע במציאות היום יומית. ולבסוף אנחנו מגיעים אל עידן הירח בעל העומקים וחיישני הקליטה המחודדים.

    הג'נסיס החדש של הירח מתאים מאד לעיבוד פנימי של התדר החדש שנכנס. בעידן הירח אנחנו סוגרים סופית את המעגלים השונים שנפתחו במהלך הלוח ומתכווננים לקפיצת דרך אישית וקולקטיבית המתרחשת בסיום מחזור של צ'ולקין. במהלכו של ג'נסיס הירח אנחנו מנטרלים סופית טראומות ילדות ומידע רגשי ממוחזר, מרחיבים את טווח הקליטה המוחית שלנו למידע חדש ולומדים לזרום בהנאה על גבי ספיראלת הזמן והחיים.

    תחילת העידן החדש עם הירח יכולה לעזור בראיית התמונה הכוללת של התהליכים בחיינו, בשחרור התבניות המוחיות שמגבילות אותנו ובפיתוח רגישות הקליטה שלנו עד להיוולדות מחודשת לתקופה חדשה של נוכחות בזמן הווה. אמן!  המשך לקרוא »


    להגיב
  • מושבה חופשית, הגרסה השלישית!

    יחד עם ההריון הפיזי, בחודשים האחרונים הולכת ומתעבה לה במסתרים מושבה חופשית החדשה. גרסה שלישית של האתר, שבפברואר 2013 ימלאו לו 7 שנים. כמו שיעלה כתבה כאן, לאור הידע הביוגרפי באנתרופוסופיה: השבעיון הראשון מסתיים, הגוף הפיזי בנוי.
    עכשיו הגיע הזמן לעבור מימד.

    Expanding Galaxy by naomi jacobs

    כך יצא, שאת 2012 אני מעבירה בעיקר בשקט ובהתבוננות. על תהליכים דיגיטליים שקורים, על בניית השותפות עם רואי, ששולחת שורשים ומתייצבת. בחודשים האחרונים (תשעה חודשים? עשרה?) אנחנו שוקדים על התבנית החדשה. כל מי שבנה בית יודע  כמה נפתולים יש בדרך, קירות לשבור, תכנון נכון של השבילים, כמה הנדסת אנוש.
    אחת הבחירות שעשינו היא שינוי המודל העסקי. הבנו שנדרשות עוד אפשרויות פרסום, זולות וזמינות. הבנו שלא כל אחד שרוצה לפרסם יכול או מעוניין להשקיע בפוסט, ולא משנה כמה יתרונות יש לפוסט במושבה חופשית מבחינת השרידות בגוגל והחלחול המתמשך לתוך הקרקע הקהילתית.

    באושר ובסיפוק אני שמה לב, שבשנים האחרונות אנשים שלא ידעו איך ליצור אימייל מתקתקים היום פעילות עסקית ואישית דיגיטלית משגשגת.  קוראת בהנאה בפייסבוק ובבלוגים טקסטים משוחררים ומדויקים, מאנשים שלפני  שנתיים היו מבוהלים מכתיבה. מאידך, לא כל מי שעושה הובלות קטנות או בישול ביתי או מורה פרטי מעוניין לכתוב טקסט שלם ומלא.  לכן חשוב להנגיש את המידע באופן יציב שאינו נשטף בפיד מסחרר, ולאפשר למשתתפים להזין את המרחב הציבורי בהצעות לאורך כל השנה.  כן. הגיע הזמן.

    אז מה צפוי לנו בבית השלישי של מושבה חופשית?

    כל מה שאתם יכולים לעשות עכשיו בחינם – ימשך ככה. כלומר: שימוש בלוחות, צפייה בכל התכנים באתר והשתתפות בדיונים. אפשר להיות גולש מזדמן ואפשר להצטרף כמנוי בתשלום, בכמה מסלולים. כמנויים, תוכלו להסיר או לערוך מודעה במקרה שכבר הסתדרתם עם בית או הוצפתם בפניות בנוגע להצעת עבודה שפרסמתם. התשלום יהיה סמלי ויאפשר לחברים (בהתאם לסוג המנוי):

    קלנדר משוכלל בשירות עצמי, עם אפשרות להוסיף וידאו, קישורים, מבצעים..

    אינדקסים מסודרים ויפים.

    שוק חופשית – כרטיס עסקים מקומיים שובב ומתעדכן יומיומית. מין מקום שבו יפגשו הלוחות, למשל לוח עודפי גינה, עם האינדקסים ועם הקלנדר, ויאפשרו לכל מי שמקיים כאן פעילות עסקית להזין את העסק שלו באופן עקבי ומתמשך. ותודה לאייל כגן, שחרש את הקרקע למהלך הזה בדרכים גלויות וסמויות.

     תוכן עשיר, העמקה בנושאים קיימים וחדשים.  כותבים נוספים שיתוגמלו בדרכים יצירתיות, כולל במקום הפיזי שלנו, "מקום בזמן".

    אפשרות לבחור את סדר הצגת התגובות בלוחות ובפוסטים (כן כן.. )

    למלאכת התכנות והעיצוב נבחרו שוב הדיגיטל גורו גיא לב ושותפו לעשייה המתכנת שני שרף, שביחד איתנו רוקחים פתרונות למצבים מורכבים. התבנית החדשה תעלה באמצע ינואר. תחזיקו אצבעות!

    הציור: expanding-galaxy-naomi-jacobs


    להגיב
  • …ועוד אירועי סוף העולם (או פתיחת השער)

    במלאת 4 שנים ל'במה הפתוחה', תיאטרון הידית פותח בהתלהבות פרק חדש ורענן,
    משנה את הפורמט ומרים את הרף האומנותי כדי שיהיה שווה ומעניין!!

    רגע לפני נבואת המאיה לקץ העולם ורגע לפני חג המולד אנחנו מזמינים אתכם, מתאבדים, שורדים, מקוננים, חוגגים, מחסלים חשבונות, אוכלים ושותים, להיות שותפים ל:

    הסעודה האחרונה
    יום שלישי ה – 18.12.12 בשעה 20:30

    ארוע אומנותי רב-תחומי
    יוצרים שותפים:
    הנס, דיצה ופאביין, איתמר ארז, אילנה קדם, גבריאל רענן, יותם לאור, לאה חממי ותמר ברנוב.

    יוצרים המעוניינים להעלות קטע בפורמט הבמה הפתוחה המוכר, עם ובלי קשר לנושא, באורך של עד 5:55 דקות,
    מוזמנים ליצור קשר עם דיצה 054-482137 פאביין 054-4807629
    מחיר: 50 ש"ח כולל אלכהול חופשי + אוכל
    מוזמנים להגיע רעבים ליצירה, לקהילה ולאוכל!

    לפרטים נוספים על הפורמט החדש של הבמה הפתוחה >

    —–

    וביום שישי 21/12/12 בשעה 20:00 בסטודיו דיאן, רח' המושב 69 כרכור,
    טקס מעבר לתדר החדש בהנחיית אנאמה טל מילר:

    בתאריך עוצמתי עם שער חשוב וגדול לשינוי שקורה פעם במאות שנים,
    ביום בו יש התיישרות גלקטית, גלים אלקטרומגנטיים מהשמש
    ועוד שלל אירועים מגנטיים חזקים.

    נשב ביחד ונעצים את התדר שלנו
    וניפתח לשינוי שאנחנו רוצים להזמין ולתדר האחדות.
    נשחרר את הישן
    ניפתח לחדש
    נעשה ביחד מדיטציה עוצמתית
    ונקבל מסרים ואנרגיות חדשות מעצימות.

    הנה קישור להרשמה לאירוע >


    להגיב
  • סוף העולם? במקום בזמן

    shift


    מקום בזמן

     רגע לפני חצות שבין ה-20 ל-21 לדצמבר

    מסכימים לשהות באי-וודאות

    אחרי המפגש עם "ארץ חדשה" נישאר במקום בזמן.

    נביא איתנו שקי שינה/שמיכת צמר,  נדליק את האח.

    נקבל את הלילה הכי ארוך בשנה…

    עד הזריחה של העולם החדש שיווצר אחרי שזה יסתיים.

    למי יש גיטרה וכינור? יש לפחות 5 שירים שקופצים לראש על סוף העולם…

    במקום יש תה וקפה וחלב חופשי ובירות ב-10 ש"ח, את כל השאר צריך להביא.

    נקרין סרטים (דוני דארקו, Into the Wild ועוד).

    אולי יזדמנו לנו מנחים, שילמדו אותנו מיומנות לזמן הזה (נשימה? תנועה? יוגה?)

    אולי סתם נפטפט בשקט..  

    נהיה אנחנו ועצמנו, אחים ואחיות ואח אחת דולקת.

    אין תוכנית ברורה. רק להיות. בזמן. בהווה.

    הכניסה חופשית. במקום יש קופה קטנה שתשמח לקבל 10 ש"ח לכיסוי ההוצאות

    בואו עם לב חופשי ופתוח

    סוף העולם

    "אדם חושב על שעת מותו ומדמיין את עצמו מוקף חברים אוהבים,

    שרוי באווירה דוממת ורוגעת. לא נותר עוד מה לומר, הכול סגור; עיניו מאירות באהבה.

    הוא נשען על הכר ולוחש אמירה רוויית חוכמה עמוקה על ארעיות החיים.

    הנשימה משתחררת לאיטה,כמו אנחה עמוקה, והוא נמוג בעדינות אל תוך האור".

    (מתוך "מי מת? המוות כמורה לחיים" / סטיבן לוין)

     . . .

    20.12.12 מ-23:00 במקום בזמן – חוגגים את החיים עד סוף העולם

    ככה מגיעים למקום בזמן


    להגיב
  • סוף 2012 – מחזור חדש בפתח

    [מאת: גלי ליבנה]

    בזמנים אלו, כפי שרבים מכם בוודאי כבר קראו ושמעו, מסתיים מחזור בלוח המאיה. סיום המחזור אינו מעיד על סוף עולם טוטאלי ודרמטי אלא פשוט על תקופה של שינוי ותחילתו של מחזור חדש. אנשים רבים נוטים להתייחס אל סיומים, כמו אל מוות, כאל משהו מפחיד שקורה בחיינו. הרבה פעמים אנחנו מוצאים שקשה מאוד לשחרר דברים חומריים, הרגלים והתניות וגם אנשים מחיינו, אולם חשוב לזכור שבסך הכל מדובר בתהליך מחזורי המקדם אותנו לעבר השלב הבא בחיינו, הן מבחינה אישית והן מבחינה גלובלית.

    לוח השנה של המאיה הוא לוח מסו-אמריקאי שהיה נפוץ בגרסאות שונות במקומות שונים, כמו מקסיקו וגואטמלה ושיטת החישוב שלו שונה מלוחות המוכרים לנו כגון לוח השנה הגרגוריאני . מה שבעצם מסתיים ב- 21 בדצמבר 2012 הוא מחזור של "באקטון". כל "באקטון" אורכו כ- 394 שנים סולאריות, אולם ישנם מחזורים גדולים אף יותר מהמחזור הזה של מליוני שנים במונחים של מחזורים סולאריים. בני המאיה ראו ביום הזה, של סיום הבאקטון ה-13 כיום של חגיגה והתחלה מחודשת. היום הזה לא סימל עבורם את סוף העולם כפי שרבים נוטים לפרש, אלא מעבר מואץ אל מציאות אחרת, מציאות שתראה קצת שונה מהמציאות הלינארית בה אנחנו חיים היום, בעיקר מבחינת זמן ומרחב.

    אז מה בעצם קורה ב- 21 בדצמבר 2012?
    מעבר לכך שזהו יום ההיפוך של החורף, כלומר היום הקצר והלילה הארוך ביותר בשנה, כפי שקורה בכל שנה כשהשמש מגיעה לנקודה הדרומית ביותר במסלולה, בתאריך המדובר כדור הארץ, שסובב סביב הציר שלו במחזור של כ- 26,000 שנים, מסיים את סיבובו. כמו כן ישנה התיישרות, אם כי לא מדוייקת, של השמש, כדור הארץ והמרכז הגלקטי (של שביל החלב) הנמצא ב-27 מעלות במזל קשת. המרכז הגלקטי של כדור הארץ הוא בעצם חור שחור הנמצא במרחק של כ- 28,000 שנות אור מהשמש ולכן מראה לנו קודם כל שאנחנו לא הולכים להשאב לתוך חור שחור יחד עם כל מערכת השמש שלנו.

    ממקום פחות מדעי המרכז הגלקטי הוא פתח קוסמי המכיל בתוכו ידע רב על היקום והבריאה. נקיפת ציר כדור הארץ הייתה ידועה גם לאסטרונומים בזמנים קדומים יותר ולכן הייתה להם היכולת להבין את המחזוריות של הזמן שבו אנחנו חיים וזה עדיין מדהים לראות את הדיוק שלהם. הבאקטון ה- 13 לא מסתיים סתם כך ללא סיבה בדיוק ב-21 בדצמבר 2012 ונראה שאנשי המאיה ידעו בהחלט מה הם עושים.

    העולם החמישי
    סיום המחזור הזה אם כן הוא בעצם פתח לתקופה חדשה, להתחלות חדשות ולשינוי תודעתי. יש הטוענים
    שזהו זמן המעבר הקריטי בין עידן הדגים לעידן הדלי ולכן זהו גם שער קוסמי חשוב. כמו כן גם מעבר למה שקוראים בני המאיה "העולם החמישי" הנשלט ע"י אלמנט האתר. האלמנט הזה בפילוסופיה ההינדית נקרא גם Akasha Tattva  ומדבר איתנו על ההתמרה של האגו לכך שאנחנו מבינים שאנחנו חלק מהאינסוף ולא נפרדים. בתרבויות העתיקות ובימי הביניים גם כן מוזכר האלמנט הזה וגם אפלטון ואריסטו כתבו עליו.

    אם ארבעת האלמנטים (יסודות) אש, אדמה, מים ואוויר מדברים איתנו על המציאות הפיזית, על המשולש התחתון של הצ'אקרות וצ'אקרת הלב, אלמנט האתֵר לוקח אותנו מעבר לזמן ולמרחב המוכרים לנו, מעבר למימד הסאבלונארי, מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ, אל הצ'אקרות הגבוהות. האתר הוא מרחב ללא זמן שבו אנחנו מחוברים לידע של הבריאה והקוסמוס. הוא האלמנט של הבריאה לפי המסורת ההינדית. כנכתב: "בראשית הייתה המילה" – גל הקול קשור גם הוא לאלמנט האתר ומלמד אותנו כיצד אנחנו יכולים לשנות את המציאות שלנו בעזרת הצליל והקול. למי שתהה מדוע שרים מנטרות, בדיוק מהסיבה הזו של שינוי המציאות ואפילו שינוי הקוד הגנטי שלנו. האתר הוא האלמנט של הצ'אקרה החמישית וישודהה והנציגים הפלנטרים שלו הם  מרקורי, הכוכב שמעביר ידע ,ומחבר אותנו לידע גבוה יותר – יופיטר.

    המעבר של השמש ל-0 מעלות גדי המסמל את הנקודה הדרומית ביותר של השמש, יקרה ב-21 בדצמבר 2012 בשעה 11:12 לפי השעון האוניברסלי UTC.
    (בשעון ישראל זה יוצא שעתיים מאוחר יותר, מאחר שלפי השעון האוניברסלי אנחנו בשעון חורף, שהוא  UTC+2).

    מה אומרת המפה האסטרולוגית ליום הזה
    מבחינה אסטרולוגית, ביום הזה יש מבנה פלנטרי הנקרא יוד (כמו האות העשירית באלף בית העברי) או "אצבע אלוהים". המבנה הזה מביא איתו את האיכויות החוזרות של סאטורן בעקרב ופלוטו בגדי ובקודקוד של היוד נמצא יופיטר בתאומים. לפי שמו של המבנה אנחנו יכולים להבין שמדובר בהתיישרות שלנו עם משהו שיותר גדול מאיתנו. המבנה הזה יכול ברמה אישית או קולקטיבית להביא תהליכים המבטאים צורך בהתכווננות פנימית יותר מדוייקת מבחינת כל מה שנעשה. עצם העובדה שפלוטו וסאטורן הם בבסיס היוד מראים גם על שכבה קארמתית נוספת שמביא המבנה הזה.

    הנושאים שהיוד מעלה עבורינו קשורים בהעברה נכונה של הידע שברשותנו, שימוש נכון ומדוייק יותר בכוח של הידע והשפעתו על אחרים, אם זה דרך תקשורת בין אישית, עיתונאות, וכל מדיה שהיא המשתמשת במילה הכתובה והמדוברת. ידע יכול להרים אותנו וגם להפיל אם נשתמש בו בצורה חסרת אחריות. אם נשכיל להבין זאת, נוכל גם לברור מתוך הידע הרב שברשותנו את הדברים היותר חשובים, וגם להבין שבכל דבר יש מן האמת.

    מול יופיטר בתאומים נמצאת ונוס בקשת המהווה נקודת מילוט והתמרה של האנרגיות הפלנטריות. העבודה היא דרך מציאת האמת שלנו וחיבור למימדים הבלתי נראים פיזית, כדי לממש את הפוטנציאל הגלום עבורנו גם בהם. ונוס גם נמצאת במבנה של T סקוור עם נפטון וכירון בדגים ויופיטר בתאומים – ציר של ידע המוביל אותנו לאחדות ולראיה רחבה של המציאות, כמו גם ההבנה שהמציאות שלנו היא לאו דווקא המציאות היחידה והסופית.

    הסמל הסביאני של מרכז הגלקסיה הוא: "גשר ישן הוא העד למיומנות של האדם הנשכח" – כלומר ניתן להבין מהמשפט שהמרכז הגלקטי מסמל גשר בין הידע החדש בעולם המודרני לבין הידע העתיק של העולם הישן. הנקודה הזו יכולה לעזור לנו בהבנה של מכלול הדברים בחיינו באופן יחסי ולא רק מנקודת המבט הצרה שלנו. הפעלת המרכז מביאה איתה התפתחות תודעתית ויכולת לחבר בין העולמות.

    הסמל הסביאני לנקודת האופק של המפה הוא: "סיר הזהב של הקשת זוהר מבין לגשם הנוצץ" – גם פה יש אינדיקציה לשפע של משאבים רוחניים גבוהים. הזהב הוא הרי התוצר של האלכימיה וגם מתכת שקשורה למרכז הלב.

    לסיכום, מכל החיבורים האלו אנחנו יכולים להבין שהמעבר הזה שאנו חווים כרגע הוא ברמות מעודנות ביותר, שללא עבודה על המימד הרוחני שלנו אנחנו לא יכולים להבין אותו לחלוטין. המעבר הזה דורש התכווננות יותר גבוהה והכלה של אינסוף האפשרויות שהיקום מציע לנו. יש הבנה שיש עוד הרבה מעבר למה שאנחנו יודעים ורואים וצורך בקבלה ואיזון של המימדים האנרגטיים השונים שלנו, אלו הקשורים למדע הגבוה המטאפיסי והרב מימדי.

    למדיטציה לאיזון הצ'אקרה החמישית >
    —-

    גלי ליבנה היא אסטרולוגית, יועצת ומלמדת קורסים למתחילים ומתקדמים מורה לקונדליני יוגה, מטפלת בהילינג ופרחי באך. לאתר >


    להגיב
  • חנוכת בית, במוצאי שבת הקרובה!

    חנוכת בית
    בואו לחגוג יחד נר שמיני של חנוכה, עם 8 הופעות, ב 8 בתים פרטיים. מוצאי שבת הקרובה 15/12/12, נר 8 של חנוכה כולם מדליקים 8 נרות יחד במקביל, רואים הופעה, ואחרי ההופעה – מסיבה בבר הפוטש!

    גבי ניצן * אייל עמית * שי אביבי ומיכל ליבדינסקי * שחר דור * שלי אלוף * וואווי פוקס מיכה מיכאלי ואורחים * דרור אהבה רומם * עומר גונן האלה ושלומי מור * מכיוון שההופעות אינטימיות, ומתרחשות בסלונים של בתים, מספר המקומות מוגבל לשלושים איש. מחיר כל הופעה: 50 שקלים, והכניסה למסיבה חופשית. לקהל שהגיע להופעות יינתן צ'ייסר על חשבון הבית.

    היוזמה, בהפקתן המשותפת של ילי פרי בהלול, מיכל ליבדינסקי, נויה אלון וטלי עמנואל, נולדה בהשראת "פסטיבל בבית" הירושלמי.
    ריקוד, מוזיקה, שירה וסיפורים, יתרחשו בתוך כל מיני סוגי סלונים.
    אח עצים? ריהוט וינטז'? זולה של פריק? בית עם שיק?
    מה שלא יהיה, החיבור בין הופעה – לאירוח אישי בסלון, יוצר מפגש יוצא דופן ומחמם לבבות.

    איזה כיף! ההופעות כבר די מלאות. מכירת כרטיסים אחרונה בהחלט מחר, יום שישי 14/12/12 בשעות 10:00-13:00 בקפה"גבריאלה ורות" – החרובים פינת הדקלים פרדס חנה. זוהי קריאה לנוסעים האחרונים לעלות על החללית הזאת שתמריא במוצאי שבת, וזה הזמן לידע חברים וחברות מכרים ומכרות שאין להם מושג שהאירוע הזה מתקיים. 8 הופעות, 8 בתים, 8 נרות, 8 בערב, ושמש אחד: מסיבה בפוטש! הבטיחו את מקומכם למופע שמסקרן אתכם.

    מה בתכנית:
    לפני כל הופעה נעשה הדלקת נרות משותפת, ואז –

    גבי ניצן (באדולינה) – שיחה מבוססת סיפורים על האור שבתוך החשיכה.  לבלוג של גבי >

    שי אביבי ומיכל ליבדינסקי – מגישים מערכונים מרירים מתוקים על זוגיות, בליווי מוזיקלי של אסי גבעתי. לפייסבוק של מיכל ושי > 

    שלי אללוף, רקדנית כוריאוגרפית (אישמה, מגידה) – מרגישה בבית –  נעה מתוך הרגע, מהכאן ועכשיו, ממה שנע בחדר. תראו איך היא זזה > 

    אייל עמית (צבע בכחול וזרוק לים, כושי בלאנטיס) – "סרטים מהחיים" – סיפורים על אהבה, סיפורים על זוגיות, סיפורים על מסעות, סיפורים על הזיות, סיפורים מצחיקים, סיפורים קורעים, סיפורים מרגשים, סיפורים שלא ישאירו אתכם אדישים!!! תשמעו סיפור > 

    דרור אהבה רומם (סולן הגרובטרון) – במופע "ישראבלוז" – הופעת בלוז אינטימית וסוחפת המביאה את מיטב הבלוז העתיק בביצועים מקוריים ומרעננים שעושים כבוד לאופי הייחודי והאותנטי של הז'אנר. דרור על השירה, אמוץ בצר על הגיטרה.  קבלו הצצה >  

    שחר דור (ארטנס) ושי דיין – במופע "שיטוטים חיים" מופע אילתור בתנועה ומוסיקה חיה > 

    עומר גונן האלה (נגואה) ושלומי מור (סומסום), שני מוסיקאים זמרים ויוצרים במופע חד פעמי משותף עם מוסיקה מקורית סוחפת ומרגשת >

    האוורד (וואווי) פוקס, מיכה מיכאלי, גיורא קנת וחברים נוספים – עושים מוזיקה בסטודיו לציור של וואווי.

     

    לפייסבוק של חנוכת בית | למפה > 

     


    להגיב
  • הופה! לפני הקפיצה – גל הלוחם (10 עד 22/12/12)

    [מאת: טליה טוקר]

    ברכות לכולנו:

    לוחם
    אז זהו זה, הגענו לגל שבסופו נחווה את פתיחת שערי השמים ואת האפשרות לקפיצה מרחיקת לכת ברמת המודעות שלנו. ב-21 ל-12 נכנס לכדור הארץ רטט מעודן שמאפשר לנוכחות מלאה ברגע. במידה ואנחנו מסונכרנים עם היקום אנחנו יכולים לחוות חוויה מתמשכת של עוצמה מלאה בתוך הגוף הפיזי שלנו. הרטט המעודן יוזרם במהלך היום של ה21 והוא יהיה פעיל במשך של כשמונה שעות "לינאריות". לאחר מכן במהלכה של שנת 2013 על הקוד 20:13 שבה, אנחנו נלמד להכיל סופית את התדר הגבוה בתוך המערכות שלנו. השער שנפתח מאפשר לנטרל התנודות שלנו אל עבר הבחוץ והעולם, למיקוד האנרגיה שלנו פנימה עד למצב של הוויה ספיראלית שמייצרת אנרגיה מתוך עצמה לעצמה ולעולם כולו וחיה בזרימה מרגע לרגע.

    בגל הנוכחי מעבר להכנה לקראת ה21 אנחנו חוגגים גם את חג החנוכה. עצם הסנכרון בין השניים מלמד על פוטנציאל אדיר שקיים בימים הבאים. מעניין ומרתק שהמסלול הסופי לקפיצה הקוואנטית מגיע בגל הלוחם. הלוחם הוא האיש החוקר והאינטליגנט שמלמד להטיל ספקות בכל הנורמות, האמונות והעולם החיצוני עד שהוא מגיע לאמת הפנימית האותנטית לו ובה הוא דבק בנחישות. אנחנו לומדים "ללכת עם האמת" שלנו עד הסוף ולשם כך נדרש אמון עצום בעצמנו וביקום כולו.

    לרוב אנחנו מתפשרים על האמת שלנו, על הרצונות האותנטיים והייחודיות שלנו. כשאנחנו מוותרים על מה שטוב ונעים לנו, אנחנו לא נאמנים ליושרה הפנימית שלנו וזה מוביל לתחושת תקיעות ולטעם רע מאד… כהכנה ל-21 הלוחם מלמד אותנו לשחרר את כל הנורמות והקונספטים כולם כדי שנוכל לחיות את הרגע על כל מה שיש בו. בגל הנוכחי אנחנו לומדים לעשות את השינוי הפנימי הנדרש כדי שנוכל לבטא במחשבות במילים ובמעשים שלנו את התדר המעודן.

    גל הלוחם מסתנכרן היטב עם חנוכה: בנמשל של החג, המלחמה של היהודים ביונים היא למעשה המלחמה בין האור והחושך הפנימיים. זהו המאבק שמתחולל בתוכנו בין המידע הטהור, החיבור לדרך הלב, ניקיון המחשבות והדיבור לבין הספק, המניפולציות והוויתור העצמי. ברצוני לציין שאין אני נוקטת צד כזה או אחר, משום שבאופן אישי אני דווקא מחבבת ומכבדת את התרבות היוונית. בטקסט זה אני מפרשת את הסימבוליקה של החג שמלמדת על מאבק פנימי בין הרצון- הרץ לצורך- הצר עד לרגיעה פנימית שמגיעה לאחר ההתבוננות ברצונות העמוקים שלנו. כך גם בגל הלוחם אנחנו לומדים להתחבר לרצון שלנו תוך כדי שחרור המיחזור המחשבתי השלילי המוכר והספקות הידועים. אנחנו למדים שבמידה ונחליט להלחם בכנות ובעוז בספקות, בשליליות ובפחדים הקיימים בכל אחד מאתנו, נוכל "לנצח" את התוכנה האוטומטית המוגבלת ולעבור לדרך אחרת של התנהלות.

    בהתחשב בהבדלים הקיימים במחזוריות השנה המאית המבוססת על תנועת הכוכבים, למחזוריות השנה העברית המבוססת על שנת חמה או על שנה חקלאית, ההקבלה בין פרשת חנוכה לגל הלוחם של המאיה מעוררת עניין ומחשבה.
    ביומו האחרון גל הלוחם מוביל אותנו לכוכב קוסמי שמעיד על יכולת להטענה מתוך עצמנו ולשידור תמידי של אנרגיה אל היקום. נדרשים כמה וכמה גלגולים כדי להבין מה זה אומר כוכב קוסמי. החשיבה המוחית הרגילה שלנו מחלקת כל דבר לחלקים. כל דבר אצלנו מחולק ומקוטלג בהתאם למידע הסובייקטיבי שגדלנו עליו. התהליך שאנחנו עוברים בחיים אמור להביא אותנו למקום שחוקר, מבין, לומד ומייצר לעצמו את האמת הנכונה והמדויקת ביותר לאינדיבידואל שאנחנו. אין דרך אחרת וכל דרך היא בסה"כ אופציה אחת מבין אינסוף הדרכים ללכת בהן. כוכב קוסמי מאפשר לנו לזרוח מתוך החיבור ללב, למרכז העוצמה הפנימי ולהקרין את התדר הזה של האהבה ללא תנאי לעצמנו ולסביבתנו. כך שהסנכרון בין חנוכה לבין גל הלוחם מוביל לכוכב מאיר, לפך השמן שמטעין את עצמו באנרגיה ומזין את עצמו ואת העולם במידע חיובי בכל רגע נתון.

    ה"שיפט" ב-21 יכול להפוך אותנו למגדל אור שמלא בחיוביות ובאנרגיה, שחי במלאות את הרגע מבלי לחוות את התנודות הרגילות אל העולם, הבחוץ והנורמות. אנחנו לומדים להפוך לתחנות כח אטומית שמסוגלות לייצר אנרגיה לבד ולהקרין אותה מהפנים לחוץ. הלמידה הזאת נמשכת עד למצב של נוכחות מלאה ברגע עצמו. אז "על הניסים ועל הנפלאות"… כולנו מוזמנים להתחבר לתדר המעודן שמוזרם עכשיו וליצור ניסים לעצמנו ולעולם כולו! אמן ואמן!

    לוחם
    10/12: תחילת גל הלוחם: ב' חנוכה: נר 3: הלוחם המגנטי של תחילת הגל מזרז את המעבר מהמערכת המוחית הדפוסית שלרוב שולטת בנו וממחזרת שוב ושוב את אותן תבניות מידע מוגבלות אל מערכת הגיונית, שמחברת אותנו ישירות לאינסוף של מידע. המטרה בגל היא לממש את מה שאנחנו מאמינים בו בתעוזה ובחינניות ולא משנה באיזה נושא מדובר. אנחנו לומדים לשחרר את כל הקונספטים כולם! כל ה"אמור", ה"צריך", ה"מקובל" נעלמים מהמערכת שלנו ככל שאנחנו נאמנים למהות האמיתית שלנו. למעשה אנחנו כבר נמצאים במקום שכולנו מחפשים להגיע אליו. אנחנו לא צריכים לחפש לעצמנו מטרות בחוץ אלא להתחבר יותר ויתר פנימה. במהלך הגל אנחנו לומדים כיצד לפעול מתוך חופש הבחירה ולא מתוך הצורך שמגביל את האפשרויות בחיינו.  המשך לקרוא »


    להגיב
  • זהו הסיפור של לידתי מחדש

    דצמבר 2012 אינטנסיב.
    לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו מסתובבים עם אותו גוף, אותם פנים, אבל מה קורה בפנים? טלטלות וניענועים מזכירים השלה. התנערות מקליפות ומסוד. חלומות חזקים. פערים בין תזוזה לקיפאון. אפשר לראות מישהו מוכר, להגיד לו שלום, ולא לדעת איזה סיפור מסתובב בתוכו כמו ממטרת ניצוצות. איזה סוף העולם הוא נושא בתוכו. איזה חיים חדשים הסיפור שלו בורא. באותו גוף אבל אחרת.

    לפני 4 שנים ושלושה חודשים סיון עבר חוויה משנה חיים. הוא מיהר לכתוב אותה ואחרי שנים לתרגם אותה לעברית. לזכר נס שקרה בימים ההם וממשיך לקרות בזמן הזה קבלו את סיפור לידתו מחדש, כפי שנכתב בזמן אמת:

    ——–

    [סיון]

    זה סיפור על החיים ועל המוות ועלינו …. הרוח שמחזיקה אותנו. אכתוב באנגלית, כי אין לי מקלדת בעברית כרגע…

    לפני 4 ימים עזבתי את ישראל כדי להגיע לניגריה לבקר את אבי, שגר כאן בשלושים השנה האחרונות. אני עצמי גרתי כאן עם כל המשפחה שלי לפני יותר מעשרים שנה.
    אז עזבתי את ישראל בדרכי הנה, דרך טורקיה. היו לנו 3 שעות באיסטנבול, ואז טיסה שניה ללאגוס, ניגריה. הגענו מעל לשטח של ניגריה בסביבות 8 בערב. המטוס החל להתקרב ללאגוס. כולנו ראינו על המסכים שמולנו. המטוס נע בגובה רגיל של 10,000 מטר, והתקרב ללאגוס מכיוון צפון. בנקודה מסוימת הוא החל לרדת. עדיין היינו הרחק מלאגוס, ומהסימן שהצביע על שדה התעופה של לאגוס, עוד מערבה מהבירה. ולמרות זאת המטוס החל לרדת עד לגובה 3000 מטר, בעודו מתכונן לנחיתה.

    בנקודה זו עדיין יכולתי לחשוב שאנחנו פשוט מגיעים ללאגוס לפני הזמן. זה היה סביר. למרות שעל גבי המסך ראינו כי זמן ההגעה המשוער הינו רק בעוד 15 דקות, הנחיתה שלנו כבר היתה בעיצומה. המסך גם הראה שלאגוס הרחק דרומית מאיתנו, ושדה התעופה אף יותר מערבית מכך. ולמרות זאת הנמכנו כבר לגובה של 670 מטר, והיה נדמה כי אנחנו עומדים לנחות. אנשים עדיין עסקו בשלהם, דיברו ביניהם וכו'.
    ואז לפתע המטוס פתח מנועים בחוזקה, והחל מטפס שוב חזרה לגובה 3000 מטר. אנשים התחילו לתהות מה קורה. 670 מטר זה ממש נמוך. הטייס עלה חזרה אל 3000 מטר, ושוב השקיט את המנועים, כאילו כדי לדאות. לחסוך דלק. ואז הוא החל לחוג מסביב ללאגוס. כולנו ראינו את המידע הזה על המסך. הוא עשה סיבוב וירד שוב חזרה אל 1000 מטר. לאחר שהנמיך, פתח שוב את המנועים, ושב ועלה אל 3000 מטר. ככה עשה הטייס שלושה סיבובים מסביב ללאגוס. בכל פעם סוגר את המנועים בגובה, דואה ומנמיך, רק כדי לשוב ולפתוח אותם מחדש כשהוא מנסה לנסוק פעם נוספת.

    היה ברור שמשהו ממש לא בסדר. רוב האנשים כבר היו מאד שקטים ודרוכים. רק מעטים ניסו לצחוק על זה. כמה התלוננו על כמה ישן המטוס, רבים התחילו לתהות מה הסיבות להתנהלות הזאת. הזמן התקדם. כבר בערך 30 דקות אחרי מועד הנחיתה. האם היו לטייס בעיות לפתוח את הגלגלים שלו? מה הבעיה? האם יהיה לו מספיק דלק להקפות האלה. נראה שזה נמשך, ובסוף לא יישאר לנו דלק. הרגשתי לחץ עצום. יושב בקופסה הענקית הזאת של טונות של מתכת, דואה באוויר. כל התרסקות היא קטלנית. אין התרסקויות רכות. איך זה יהיה ליפול אל תוך האוקיינוס. האם יהיה יותר טוב לחפש שדה פתוח. האם הוא יכשל ויתרסק אל תוך בניינים.
    באותו זמן אף אחד לא הכריז על דבר. לא היה לנו מושג מה הבעיה. המטוס לא היה יציב בגובה הנמוך. אנשים החלו להיכנס לפאניקה לאט. אבל שמרו על שקט. היינו 40 ישראלים ו 150 ניגרים, שהם אנשים קשוחים מאד. כשמשהו מפריע להם הם בקלות יכולים לאבד סבלנות ולהשמיע קול. הם היו כולם בשקט.

    תמונה משלושה ימים אחרי

    3 הקפות מסביב ללאגוס, כאשר שדה התעופה מערבית אלינו, אפילו לא היינו קרובים אליו לפי המפות. ואז הטייס החל להתקדם בקו ישר אל עבר הים. למה? האם עלינו לצפות לפגיעה במים?
    חגורות הצלה. איך זה יהיה להתרסק. האם אש תתפוס אותנו לפני שהמתכת תישבר אל תוכנו. איך זה יהיה עם כל האנשים האלה שתקועים כאן כמוני. כזה חוסר אונים בלתי ניתן לנשיאה. בקושי הסתכלתי לצדדים. לאחר שטס מעל לים, הוא החל לחזור צפונית ללאגוס אבל פנה מערבה כעת, הרחק מלאגוס והשדה תעופה. האם הוא מחפש מקום להתרסק בו? מה קורה? מספיק דלק? אנשים דיברו על כמה המטוס ישן.. המכ"ם באפריקה במצב גרוע…

    חשבתי: אני לא מאמין שאמות לפני אבא שלי.. מי היה מאמין… דיברתי עם מרפא לגבי הברך הפגועה שלי לפני הטיסה. הוא אמר תנשום פנימה- תחזיק אויר- תנשום החוצה. ואז הברך תהיה בסדר. חשבתי בחיוך. אם רק היה יודע למה אני לא יכול לתרגל את הנשימה הזו… חשבתי על הסל הפלאי של דרק שארפ נגד ז'לגיריס קובנה לפני כמה שנים. לא היה סיכוי למכבי לנצח את המשחק אבל הם עשו את זה. הרגשתי אז שזה היה פשוט נס. ידעתי שיידרש נס כדי להוציא אותנו בחיים. עיצומו של לילה, חגים מסביב באפריקה. מה קורה. מטוס עולה ויורד שוב ושוב. 670 מטר מהאדמה!! בזמנו זה היה משחק כדורסל. עכשיו זה החיים שלי. אם מכבי היו מפסידים- אז מה. המשחק לא נוצח. אם הסיכויים שלי יכשלו.. אני אמות מוות אלים במיוחד. עם כל האנשים האלה מסביבי. בגוף המתכת הזה. עכשיו הודיעו שיש בעיה טכנית. לא ידעתי מה הם יודעים. לא רציתי לדעת. זה לא שינה. זה היה נורא בכל מקרה. יותר טוב לא לחשוב… והטייס המסכן צריך לסבול את כל הלחץ הזה עכשיו ולהנחית את המטוס. הלב שלי רץ כל כך מהר. כבר כמעט שעה ככה. לא מערבולת קלה שגורמת לך לפחד לעשר שניות. שעה לחשוב על איך זה יהיה להתרסק. למות ככה. הרגשתי שעם כל הציניות של הישראלים שם, שהעירו שהניגריאנים מתפללים לג'יסוס, לפעמים צועקים את שמו בקול רם, אני לא יכול להמשיך כך, כאילו שאני יכול בלי עזרת בורא עולם. איך אני יכול לא להתפלל לעוצמתו בזמן הזה. מה עוד אני יכול לעשות. כל כך הרבה זמן… החזקתי את כפות ידי בנמסטה, נוגע בין הגבות שלי. ידעתי שאני צריך להישאר בתנוחה הזאת. התחייבתי להישאר ככה עד הסוף. עד שבורא עולם ינחית אותנו בשלום, או עד שנמות על פי רצונו בהתרסקות כלשהי. מים.. אש… מתכת בגופנו… התחייבתי למסור עצמי לחלוטין בידיו ולהניח את נשמתי בפניו. בלי לפחד עם מחשבותי. בלי לחשוב מה יהיה ולקוות לפתרון כזה או אחר. רק להניח עצמי בפניו. להיכנע בפניו. להתכונן להכל. למות.. לחיות.. להתרסק. הכל אפשרי. אניח לאלוהיי לעשות את אשר הוא יודע. כי אני אינני יודע דבר !!!

    זה הזכיר לי את הדרך הטיבטית למות. במדיטציה.. לעבור הלאה בצורה יציבה ומלאת הודיה. כשאתה מלא בהדרת וכבוד לנשגב. לא לרצות לעצמי, כי הרי במילא הרצונות שלי לא רלוונטיים ועצובים… כמובן חשבתי על כל הדברים שלא עשיתי. דברים שגרמו למצב הזה להיות אפשרי. לא הייתי חד מספיק. לא הייתי מלא בהודיה הזאת. הרגשתי שהחיים הם בידי. הייתי כל כך עצלן ומלא בעצמי.. כאילו יש בזה משמעות. כאשר כל כך ברור שהחיים שלי הם חסרי משמעות, מלבד לשרת את בורא עולם, ולקדם את רצונו. אם לא אעשה את זה עכשיו אני אמחק ואחזור שוב רק אחרי שאבין זאת. לא הייתי מדויק מספיק במעשים שלי ובאמונות. נתתי לאנשים ולמחשבות שלהם להסיט אותי. המחשבות שלי האטו אותי, ומילאו אותי ספקות מטומטמים. האם יש משהו נוסף מלבד רצון האל??? כמה טיפש הייתי ועצלן… המשכתי להתפלל ככה. במשך יותר מעשרים דקות. ידעתי שאנשים רואים אותי. הם היו בשקט. חלק דיברו, הביעו רעיונות לגבי מה שקורה. כמה לא שמו לב ופנו אלי בדיבורים. לא פקחתי את עיני. כפי שנשבעתי. בחסדי בורא עולם. זכיתי לליווי והרגשתי נינוח ורגוע בדרך כלשהי. מחשבות כן הגיעו, ואיתם פאניקה, אבל לא הרשיתי להן להישאר יותר מזמן מה, והמשכתי להציע את עצמי בפני בורא עולם, מאפשר לו לעשות עימי כפי שחפץ. אשר יעשה בכל מקרה.

    המטוס ירד. רחש של אופטימיות הגיע מהאנשים מסביבי. לא ידעתי… חשבתי. פשוט תתרסק ותגמור עם זה. אנחנו לא יכולים לעלות שוב. זה יותר מדי. בסוף נתרסק בכל מקרה. פשוט תרד ומה שצריך להיות יהיה . עכשיו ! המטוס ירד. הוא עשה רושם שהוא יורד עד הסוף הפעם. העיניים שלי היו סגורות אז לא ראיתי דבר. זאת הייתה ההבטחה שלי. זה היה הטוב ביותר שיכולתי לעשות. כך נאמר לי. אל תפקח את עיניך. ככה שמעתי אותן. נשמות של אנשים. בעיקר נשים ניגריאניות. צועקות. אל אלוהים. אל ישו: הצל אותנו. חלק פשוט בכו. בחיים שלי לא אשכח את האנרגיה הזאת. רק נשמות קוראות אל אלוהים. שיעזור להן. בבקשה!! המטוס הטלטל מצד אל צד כשהאדמה התקרבה. האם יש שם בניינים ? לא יכולתי לדעת. כמה אמיץ צריך להיות הטייס אם הוא מרגיש כמו שאני מרגיש. הלב שלי רועד. איך הוא יכול לחשוב. לתפקד עם העומס העצום הזה על כתפיו. קיוויתי שיהיו בשקט אבל אנשים ממש צעקו. רציתי שלטייס יהיה שקט. רציתי להגיד להם שיתפללו פנימה אבל הייתי צריך להישאר בשקט, ולא לתת למחשבות האלה להסיט אותי… ממה שעשיתי בזמן הזה. לא אתן לידיים שלי לזוז בסנטימטר לפני שהמטוס עוצר לחלוטין על האדמה. או מתרסק.

    הוא הטלטל בכבדות וצנח. אלוהים זה יקרה בקרוב. הרעש… אנשים צורחים במלוא גרונם.. ואז הרגשנו את האדמה.. הוא למעשה נחת. הרגשתי את ההנחיה מרגיעה אותי כמו מקודם. באותו אופן. לא לחשוב. אל תחשוב שנחתת, או שאלוהים גדול. אל תחשוב. השאר באותה מדיטציה. זה חסר משמעות. יכולת גם למות מוות נוראי וגם זה היה בסדר גמור… אבל יש לך את החיים האלה עכשיו. בגלל סיבות שלעולם לא תוכל להבין. לא תמשיך בעתיד. תמשיך עכשיו. עכשיו שאתה יודע מה באמת מתרחש! אין לך מילה בכל זה. אתה אינך קיים. החיים שלך נועדו לשרת את בורא עולם. ואל לך לבזבז זמן. תהיה כלי של בורא עולם. אף אחת מהשאיפות הפרטיות שלך לא יימשכו…
    המטוס נסע ועצר, ואז יכולתי להסיר את כפות ידי. אבל לא הייתי מסוגל. נשארתי עוד, והודיתי לאל על שהראה לי שאין ספק.

    מאוחר יותר הבנתי שניתנה לי אפשרות לנקות את הקארמה שלי. כפרה. להתפלל על חיי. להבחין בכל כך הרבה דברים שעשיתי באופן שגוי, כעקרון על ידי כך שחשבתי על העולם כאילו אני העיקר, והוא רק סובב אותי. בורא עולם התיר לי לנוח בחיקו… כל כך הרבה עשיתי רק למען עצמי. העצמי הטיפש, הקטן, הבור. כמובן ש 99.9% מהאנשים עושים זאת כל הזמן, אז יהיה קל להיסחף אל תוך האשליה הזאת שוב. אבל בכל תא בגופי הרגשתי את העוצמה של ההתמסרות… זה יישאר… השאר זה כאלה שטויות. מצטער על השפה. זה פשוט ככה. הבית שלנו, המכונית שלנו, העתיד הבטוח שלנו, המראה שלנו, שלנו… כדאי לנו למצוא את הדרך לשרת את אלוהים… לא קל למצוא זאת. אבל זה כזה טוב… להיות אמיתי

    נחתנו בטוגו. לומה. הבנו מאוחר יותר שכל המערכות האלקטרוניות כבו באותו לילה. המכ"ם בשדה התעופה לא קלט את המטוס שלנו, וכך האנשים על הקרקע חשבו שכבר התרסקנו. היה לילה, ולטייס לא היתה דרך אוטומטית להנחית אותנו. הוא היה צריך לעשות זאת באופן ידני. והוא לא יכל לעשות את זה בניגריה או במקומות אחרים מכיוון שהוא פשוט לא ראה את המסלולים. הוא הנמיך מספר פעמים. חלק אומרים כדי להראות לפיקוח שהוא במצוקה. חלק אומרים שהוא ניסה לראות את השדה תעופה אבל לא יכל עקב הערפל.
    כשהוא הבין שהוא עומד לנחות נחיתת חירום הוא טס לעבר הים כדי לשפוך את הדלק המיותר, בכדי שהמטוס לא יתפוצץ בזמן הנחיתה. ואז הוא טס מערבה כדי לחפש את שדה התעופה של טוגו. כשראה משהו, הוא החל לרדת, בלי לדעת בדיוק איפה המסלולי נחיתה. ידני. הוא לא ידע באיזה גובה הוא מעל הקרקע, ולכן הוא היטלטל מאד כאשר ירד אל עבר הקרקע. בשעת יום, אמר אחר כך, הוא יכול לבצע נחיתות ידניות כאלה בלי בעיה. אבל בלילה קשה לדעת, במיוחד בשדות תעופה אפריקאיים, שלא מתוחזקים כמו שצריך.

    אז אני כאן.. נע בין הרגשות האלה. יודע שהייתי 99% מת במשך יותר משעה. מוות נוראי שכזה עם כל אותם אנשים. פיזית מצפה לזה שיקרה… וחב כל כך הרבה לאל, על שפקח את עיני. משהו שכנראה הייתי זקוק לו. כמו שחברה פעם אמר לי- אני לא מבינה איך הדברים האלה תמיד קורים לך. אני לא הייתי מצליחה להתמודד איתם. אולי זה קורה לך בגלל שאתה יכול להתמודד עם זה…

    אני מרגיש רע… אני מרגיש פחד למרות שאני יודע שקיבלתי מתנה גדולה. זה תמיד איתי. אני לא יכול לעשות דבר מבלי להרגיש את הגוף שלי מחובר לאותם רגעים. אני יודע שזה יחלוף… ההשפעות השליליות. הטובות יישארו, ספוגות היטב בכל תא בגוף שלי – אני חי בזכות האלוהים. אין דבר אחר שיש לו משמעות. אין דבר !!!!!!!!

    —-

    התמונות צולמו בצפון ניגריה, שלושה ימים אחרי הנחיתה. לאן הסיפור הזה התפתח תקראו בהמשך [רונית]


    להגיב
  • חוות החובות

    גבי ניצן מבזיק מהערסל

    [גבי ניצן]

    ביום שישי שמשי אחד לפני איזה שנה הסתובבתי ברחוב. הראש שלי היה אפוף דאגות ומחשבות טרופות בענייני כסף ופרנסה, מה יהיה ואיך אפתור את זה ולמה זה ככה וכל השאר. פתאום ניגש אלי איש אחד שאני לא מכיר. הוא נראה ממש כועס. “אתה גבי ניצן, נכון?”. הינהנתי. “אז איך אתה מעיז?”, הוא הטיח (אני יודע שצריך להגיד “מעז”, אבל זה לא מה שהוא אמר, או קיי?), “מה אתה מסתובב פה עם הפרצוף באדמה? זה לא בסדר!”

    אני לא זוכר איך הגבתי, אני זוכר את התגובה הרגשית שלי, שהיתה מורכבת משלוש שכבות:

    1 – התנגדות. סליחה אדוני, אני מכיר אותך? מה אתה נכנס לי לחיים? התחייבתי בפניך פעם על משהו בקשר לפרצוף שלי?

    2 –  שעשוע. זה די מצחיק שמישהו שאתה לא מכיר מנהל איתך כזאת מערכת יחסים. מבחינתו, אני בהחלט מכיר אותו ואני בהחלט חייב לו ובכלל אני זה שנכנס לו ראשון לחיים.

    3 – בושה. צודק החוצפן. אני לא אמור להיות ככה. אני מספר לכולם שמי שמחייך אל העולם העולם מחייך אליו בחזרה, ואז אני מסתובב בעולם עם גבות זעופות וקמטי דאגה.

    היום ישבתי עם חבר שחזר לישראל אחרי תקופה ארוכה בארה”ב, דיברתי איתו על זה, אמרתי לו שהעובדה שעדיין לא פתרתי את הרובד הכלכלי בחיי היא בעיניי הכישלון הכי גדול שלי, כי המבחנים שלי היום הם לא אם אצליח לכתוב טקסט טוב או להעביר סדנה טובה – אלא בנוכחות (או היעדר) השפע החומרי בחיי. ואז הוא אמר “תפסיק לעשות מעצמך כזה מיוחד. כולם פה ככה, אתה לא רואה? אם אתה לא שייך לקבוצה קטנה של מסודרים, אתה תעבוד הכי קשה שאתה יכול רק בשביל להעביר חובות מחודש לחודש.”

    בגדול זה מה שאני עושה, כבר שנים. ניהול חובות. יש לי פארמוויל שלם של חובות, כל אחת ישות עצמאית רעבתנית, ואני מתפרנס למחייתן. וכן, אני גם מתפדח על זה, מרגיש כמו האיש ההוא – שאיך זה שההוא שכתב את באדולינה וכו’. וזה גם חלק מהמנגנון הקפיטליסטי ומדרכו לשלוט: כל מי שלא משגשג משתדל להצניע את זה, כי זה אומר שהוא סוג של כישלון.

    אז הנה הפדיחה שלי, בפרסום בכורה בלעדי: כבר שנים שאני חי על סף התהום, כלכלית. פגשתי את כל שליחי האפוקליפסה: עיקולים, הוצאה לפועל, עיכוב יציאה מהארץ, מכתבי עורך דין בכל הצבעים, ולפני כמה שנים אפילו שוטר נבוך שדפק לי על הדלת. אני חייב כסף למוסדות המס השונים, חייב כסף לקרובים, לחברים. ולא בגלל שבחרתי באיזה אורח חיים בזבזני. יש לי סובארו ישנה שכרגע מושבתת כי היא צריכה שורה ארוכה של תיקונים שאני לא יכול לממן. אני גר בפריפריה, בשכירות במחיר מציאה. הבגד הכי יקר שלי הוא זוג סנדלי אצבע שקניתי אחרי שכלבה שלא נזכיר את שמה כירסמה את הקודמים, 170 שקל. רוב החולצות שלי הם טי שירטים שנקנו במבצע, המכנסיים מחנות העודפים של “קסטרו” (מצטער על הפרסומת הסמויה, אבל אתם כבר מבינים שבמצבי לא יכולתי לוותר על איזכור בבלוג תמורת ג’ינס). אני כן יוצא למסעדות פה ושם, אבל כמעט תמיד מדובר בחומוס, שיפודים או המבורגר, לא “מול ים”. וכמעט כל שבוע אני צריך לכבות איזו שריפה חדשה, להעביר מפה לשם, לפרוס את התשלומים הבאים, לייצר את הנס הבא.

    “באדולינה” הוא ספר הסיפורת הכי נמכר בתולדות ישראל. גם היום, 12 שנים אחרי שיצא, הוא מוכר יותר מרוב הספרים החדשים. גם “פרא” הוא רב-מכר מאוד גדול, גם הוא ממשיך להימכר עשור אחרי שיצא. המשמעות הכלכלית של זה בחיי זניחה לגמרי. על כל ספר שנמכר אני מקבל שקלים בודדים – לפני שמס הכנסה או ביטוח לאומי לוקחים את הנתחים שלהם. בשנה הראשונה באדולינה מכרה המון עותקים וקיבלתי כמה צ’קים שמנמנים. העובדה שקצב הכתיבה שלי הוא בערך ספר אחד בארבע שנים לא מעניינת את מס הכנסה – מבחינתם קפצתי לעשירון העליון (מינוס יועצי-מס יצירתיים וחשבונות בברמודה), ולכן נדרשתי לשלם את מדרגות המס הכי גבוהות.

    הדבר הכי אקסטרווגנטי שעשיתי עם הצ’ק השמן הראשון שלי היה שקניתי לראשונה בחיי אוטו חדש עם הניילונים, פז’ו. קניתי בתוכנית מימון שהבנק מיהר להציע לי ושכמובן לא היה לי מושג כמה היא גרועה. שנה וחצי אחר כך מכרתי את האוטו – ועדיין הייתי חייב לבנק את מלוא עלותו הראשונית, כי עשרות אלפי השקלים שהוצאתי עד אז בהחזרים לבנק כיסו בעצם רק את הריבית, או משהו כזה.

    עיקר הפרנסה שלי בא מסדנאות ומהרצאות. אני מאוד מאוד אוהב לעשות את זה, וזה גם מצליח – רוב הסדנאות שלי מלאות, ואנשים חוזרים ושולחים חברים ובני משפחה. ההכנסה החודשית הממוצעת שלי גבוהה למדי. חבל רק שהיא לא שלי. אחרי שאני מחלק בין כרישים לפיראניות (ומחליט מי מהם יצטרכו איכשהו לחכות לחודש הבא), אני שמח אם נשאר שם כסף לדלק לחזור הביתה.

    אני חי טוב. אני לא מסכן. אני גר בבית יפהפה ששווה הרבה יותר ממה שאני משלם עליו, עם חצר מלאה עצי פרי וגינת ירקות וכל טוב. יש לי המון אהבה בחיים, המון סיפוק ממה שאני עושה. אבל מרבית האנרגיה היצירתית שלי מופנית להישרדות הכלכלית. אני כותב פחות מבעבר. קשה להקדיש את עצמך לאיזה עולם דימיוני יצירתי כשהטלפון שלך לא מפסיק לצלצל עם אנשים שקוראים לך בשם המשפחה שלך.

    ועוד חלק ענק מהאנרגיה הולך על ההסתרה והעמדת הפנים. מעט מאוד אנשים – רק מי שהכי קרובים אלי – יודעים את זה עלי. לאורך השנים שיתפתי פעולה עם התפיסה הזאת, שזה איזה פגם עלוב שראוי להסתיר. על אחת כמה וכמה בתור “גבי ניצן”. חלק ממני עדיין מרגיש ככה. אבל יש מקום מאוד עמוק שהאיש ההוא צדק בו לגבי: אני כן חייב משהו. אמרתי לכל מי שרצה לשמוע שאם תחייך אל העולם הוא יחייך אליך בחזרה. אני עדיין מאמין בזה, והעולם מעתיר עליי חיוכים יפהפהיים בשפע של רבדים. הבריאה ממטירה עלי נסים. אבל לצד זה, אני חייב גם להגיד את כל האמת: שזה ממש לא עניין פשוט. ושאני לא טוען שהגשמתי את זה בשלמות בחיי היומיום שלי. מעולם לא אמרתי שאני מלך באדולינה, אני העיתונאי הספקן ומלא השאלות בסיפור. ואני גם חייב להגיד את זה כי יש פה עוד המון אנשים שנאבקים ומתקשים לשרוד ומרגישים שמשהו בהם לא בסדר, ושסביבם יש מלא אנשים שאין להם בעיות – גבי ניצן, נגיד. הוא הרי מכר הכי הרבה ספרים בארץ, הסדנאות שלו יקרות ומלאות והן הולכות ומתרבות. ובאותה מידה אני רואה סביבי אנשים שנדמה לי שאצלם העניין הזה פתור ורגוע. אבל מאוד יכול להיות שכמוני, גם הם מעמידים פנים. ולגמרי הגיע הזמן לפזר את האפלה מסביב לזה, להסתכל על זה בעיניים: המוני אנשים פה עובדים קשה, משתדלים ככל יכולתם, וחייהם מלאים בחובות, קנסות, עיקולים, ריביות ונושים.

    כל כך הרבה זמן אני מסתובב סביב עצמי במעגלים, מנסה לרדת לשורש העניין. כמו שיכולתי לכתוב כאן בכנות גמורה שאני כישלון פיננסי, ככה אני יכול לכתוב בכנות גמורה שאני הצלחה גדולה בתחום העיסוק שלי: לא עובר שבוע בלי שכמה וכמה אנשים ייגשו אלי ויודו לי בהתרגשות ויספרו על המשמעות שיש ליצירה שלי בחייהם. אז לא שם שורש העניין. וגם לא באיזה יצר בזבזנות הרסני. חלק אחד הוא האסטרונאוטיות וחוסר היכולת שלי להתמודד עם טפסים ותקנות וטבלאות. כשהבנתי את זה נכנסה לחיי מלאכית אהובה שעוזרת לי לנהל את הצד הביורוקרטי. ועדיין – חלק מהותי מהתשובה המשיך לחמוק ממני.

    ואתמול, כשהגיע שוב דרקון ונעל לי את חשבון הבנק בלי שקל לנשימה, פתאום ראיתי את זה בבהירות. זה מצחיק. במזרח אומרים “If you want to learn something – teach it”. הקדשתי לזה ספר שלם, את “שובה של המלכה”. הרעיון הכי חשוב בספר הזה בעיניי, הגרעין שלו, הוא שכל הצרות שלנו מתחילות כשיש פער בין הסיפור שאנחנו חיים לבין הסיפור שאנחנו מספרים על עצמנו, ולעצמנו. כשאנחנו רואים בגשם ובעננים הפרעה בסיפור שלנו, ולא חלק בלתי נפרד. וזה בדיוק מה שעשיתי שנים. גם בגלל אלמנט הפדיחה שהוזכר פה. בעולם אחד אני חי על סף תהום, בעולם שני אני מפזר חיוכים ומשדר שהכל סבבה. או לכל הפחות מקפיד להסתיר – מהעולם ומעצמי – שממש לא הכל סבבה.

    אז אני מבקש את סליחתכם, קוראים אהובים, אבל היום אתם משמשים לי ככלי. הסיבה העיקרית שאני כותב את הפוסט הזה היא בשבילי: אני רוצה לנפץ את הפער הזה, את בועת הבידוד ביני לבין העולם שבו אני חי. תעשו share, תנדבו את פיסת הרכילות העסיסית בפינת הקפה בעבודה. יידע כל העולם – היום אין לי שקל. מחר אולי יהיה, כי אסדר את זה באמצעות עוד איזו אקרובטיקה פיננסית שתיפרש לתשלומים וחובות עתידיים. אבל נמאס לי לחיות בשני העולמות, אני עובר דירה לעולם שבו מצבי בהרבה תחומים נפלא, אבל כספית – על הפנים. זאת האמת. לא חושב שזה חינני, לא חושב שזאת בושה. לא גנבתי, לא רימיתי לא התעצלתי. עשיתי בטוח מיליון טעויות ניהוליות. יש לי מה ללמוד. אבל אני יודע שמרגע שהפוסט הזה עולה לאוויר, אני יכול לעמוד על שתי רגליים מתחת לענן ולהגיד – כן, זה הגשם שלי. אלחמדולילה.

    גבי מתארח עם "האור שבתוך החשיכה" – שיחה מבוססת סיפורים, במוצ"ש 15/12/12, נר שמיני של חנוכה, במיני פסטיבל המקומי "חנוכת בית פרדס חנה כרכור". ל"מבזקים מהערסל" – הבלוג של גבי ניצן >


    להגיב
  • הגל האחרון לפני השיפט: לילה (27/11 – 9/12)

    [מאת: טליה טוקר]

    שלום וברכה לכולנו:

    לילה
    גל הלילה הוא הגל האחרון לפני הגל שבו מתרחש ה"שיפט" של ה21 לדצמבר. בסופו של הגל הבא, גל הלוחם עומד להיפתח עבור כולנו חלון הזדמנויות אנרגטי לקפיצה אישית קוואנטית. אכן אנחנו בימים מאד מאד מרגשים עכשיו. כל אחד מאתנו יכול לעשות על עצמו "עבודה" פנימה שתאפשר לו לרכב עם גל השינוי. אנחנו נמצאים בתקופה גדושה ומורכבת מבחינת התהליכים האנושיים המתרחשים. האבולוציה מתקדמת לכיוון של אחדות קוסמית ועל כל אחד ואחת מאתנו ללמוד קודם כל כיצד להגיע לאחדות פנימית בתוך עצמו.

    נדמה לנו שיש אירועים חיצוניים לנו, שיש מטריקס מלא ומגוון, שיש זמנים אך למעשה הכל מתקיים בתוך המוח שלנו. למלחמה שחווינו דווקא בגל הכלב שחלף היה הפוטנציאל להביא לחמלה ולפתוח לכולנו את הלב. שוב ושוב אני מופתעת לגלות שיש עדיין אנשים שחושבים שאפשר "לנצח" במלחמה. הבסיס השגוי שגורם לשליליות הזאת הוא החשיבה היחסית שבה הצלחה של אחד היא על חשבון האחר. חשיבה זו הופכת אותנו לתחרותיים וגורמת למלחמות פנימיות, למלחמות עם האנשים המקיפים אותנו ועד למלחמות עם העמים השכנים. אם אנחנו באמת רוצים שלום עולמי ושיתוף עלינו ללמוד להגיע לשלום פנימי בין המינוס והפלוס בתוכנו ולתחושה של השתתפות ברגע עצמו.

    אנחנו לומדים כיצד לעצור את המאבק הפנימי שמתחולל בנו ולהפוך ליותר אנושיים ולבביים בהתנהלות היום יומית שלנו. כדי להפסיק את החשיבה הקווית הלינארית של עבר-הווה-עתיד אנחנו לומדים לנטרל את התפיסה היחסית שלנו בנוגע לחיים בכלל, לבני האדם, למטרות השונות וכל תנועה שהיא מאתנו החוצה. בגל הלילה הנוכחי על כל אחד מאתנו לעשות עבודה פנימית אינטנסיבית על עצמו. אנחנו משחררים את הדפוסים החשיבתיים השליליים הקיימים בנו ומשתנים. ככל שאנחנו מנקים מבפנים את כל השליליות, הרעש, השיפוטים והספקות גם החשיבה היחסית שלנו הולכת ופוחתת עד למצב של הוויה ספיראלית שפתוחה לאינסוף האפשרויות הזמינות עבורנו בכל רגע.

    נטרול החשכה הפנימית והשקטת המאבק שבתוכנו בוודאות מאד עוזרים ומאפשרים למצב של שלום ושל אחדות עולמית. מדגישה שוב שהשינוי בצורת החיים וההתנהלות יוכל לקרות רק למי שיוצר שינוי שכזה בתוכו. ה21 ל12 מאפשר את המעבר הזה מהתנודה החוצה על גבי ציר הזמן לתנועה מהפנים, ליצירת מציאות חיצונית מודעת ולנוכחות מלאה ברגע. אז בואו ניתן עכשיו כולנו "פוש" פנימי ואנרגטי- נתמלא במחשבות של אהבה לעצמנו וליקום כולו, נמקד את עצמנו יותר ויותר ב-"כאן"- המרחב היחידי שמתקיים וב-"עכשיו"- הרגע היחידי שהינו וניצור במוחנו תבנית מחשבתית של שמחה, בריאות, אהבה ואושר לכל האנושות כולה. אמן! המשך לקרוא »


    להגיב
  • הכנס המיוחד של אמת אחרת, שבת הבאה

    [ניב דור כהן]

    אתר 'פרויקט אמת אחרת' את רף מיליון הכניסות.
    מבלוג קטן ואנונימי שהוקם לפני 4 שנים הפך פרויקט אמת אחרת לאתר החדשות האלטרנטיבי המוביל בישראל.

    אנחנו מזמינים אתכם לבוא לכנס המיוחדשיתקיים בסוף החודש לציון יומולדת 4 והגולש המיליון.

    תודה לכל מי שתומך ותמך, לכל מי שפרגן והחמיא, לכל מי שהיה חשוב לו שהפרויקט יגדל ויצליח.

    ניב

    כן, כן.
    מבלוג אנונימי וקטן שהוקם אי-שם בשלהי 2008
    צמח ועלה הפרח המקסים והיפה הזה שנקרא "פרויקט אמת אחרת".

    ולפרח עלי כותרת רבים, כמספר האנשים שחוקרים ושואלים שאלות,
    ולפרח עלעלים מגוונים, כמספר האנשים שלא מוכנים להתגלגל על הגב בכניעה,
    ולפרח ניצנים כמספר האנשים שבכל יום מתעוררים.

    אז תנו לי לחזור על שוב.
    הגענו לגולש המיליון (!).

    השנה החלטתי לקיים כנס שבו אומר תודה אישית –
    לכל אותם אנשים שעזרו ועוזרים לפרויקט,
    לכל אותם אנשים שהקימו פרויקטים משלהם במטרה לעזור להביא מודעות, לא למידע, אלא לכוחו של היחיד לשנות.

    אז הגיע הזמן להיפגש,
    לבוא ולהכיר את מי שעזר להשקות את הפרח שלנו,
    מי שעדר וניכש עשבים שוטים,
    מי שנתן את הקרקע.

    מה יהיה בכנס?

    תוכן הכנס יהיה מגוון.

    תהיה חלוקת תעודות הוקרה לאנשים שתרמו ותורמים לפרויקט
    ולאינדיבידואלים שהקימו פרויקטים דומים או ששמים את עצמם
    בקו האש כדי לעזור להביא את השינוי.

    בין השאר, אתם תפגשו את האנשים המקסימים שמאחורי:
    אתר 'הכלכלה האמיתית'
    אתר 'קונספיל'
    אתר 'אהבה 528'
    ועוד…

    אתם תוכלו לחבק אותם ולומר להם באופן אישי עד כמה הם חשובים בימים אלו.
    וכמה חשוב שהם ישארו וימשיכו לעשות את מה שהם עושים.

    אני אשב איתם לשיחה קצרה ונדבר מול כולם בשיחה אישית.
    ואתם תוכלו לשאול שאלות,
    ולומר תודות…

    ובין לבין,
    יעלה לבמה הסטנדאפיסט 'רודי סעדה'
    שהסכים לבוא ולהופיע במופע מחווה לפרויקט,
    להצחיק ולגרום לנו לחשוב,
    וגם להתגעגע לאלוף האלופים – ביל היקס – שחסר לרבים.

    וגם אני אלמד מספר טכניקות להגברת יכולת השליטה העצמית, הריכוז והשקט הפנימי,
    תכונות שכה חשוב לנסות ולפתח בתוך עצמנו בעידן הזה.

    ואולי יתקיימו גם דיונים בשאלה:
    מה עושים?
    וגם
    איך עושים?

    והשאר תלוי בנו ובכיוון שנרצה לנוע בו.

    מתי הוא יתקיים?

    יום שישי ה-30 בנובמבר (30/11/12)
    מהשעה 11:00 ועד לשעה 15:00
    בבית 'מהפכה של אהבה' רח' רייבל 25, ת"א

    קישור למפת הגעה

    שימו לב!

    מספר המקומות מוגבל ל-350 איש.
    מאוד מאוד מומלץ להירשם מראש ולהבטיח את מקומכם בכנס.
    התשלום עבור כרטיס הכניסה יהיה במקום.

    ואם מדברים על כרטיס כניסה.
    חשבתי רבות האם הכנס יהיה בתשלום או בחינם.

    את החינם פסלתי כי ההבנה שלי היא שכל אדם יכול לשלם משהו עבור משהו (במיוחד חשוב כמו הכנס)  ויש משהו חשוב בלתת אנרגיה (בצורת כסף) תמורת קבלת אנרגיה (הכנס וכל מה שהוא יביא).  מצד שני, אני יודע שחלק מהאנשים נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, ושכל הוצאה מחושבת ונמדדת.

    אז הגעתי לנוסחה הבאה:
    עלות כניסה מינימלית לאדם לכנס תהיה תרומה של 50 ש"ח.
    זה סכום שכל אחד יכול לתת לדעתי, ואם לא, אז דברו איתי ואני אשלם עבורכם.

    מי שיכול לתרום יותר מ-50 ש"ח שיבורך.

    ההכנסות ישמשו להוצאות הכנס, להמשך פעילות הפרויקט, לתשלום עבור תרגום סרטים ומאמרים ושאר ההוצאות הנגלות והנסתרות שאינכם מודעים להן.

    וגם כאמירת תודה,
    לי.
    כן, לי.
    עבור הימים והלילות שהשקעתי ואני משקיע בתפעול הפרויקט המדהים הזה.
    היום אני כבר לא מתבייש לבקש…

    אז אני שולח את הקריאה.
    היקומית, האינטרנטית, האנרגטית, הרוחנית.

    בואו!

    יהיה כיף.

    הגולש המיליון (!), הייתם מאמינים?! icon smile הכנס השנתי של פרויקט אמת אחרת   כל הפרטים [ עודכן ]

    לפרטים ולהרשמה מראש באתר אמת אחרת > 


    להגיב
  • ברוכים הבאים לגל הכלב: 14-26/11/12

    [מאת: טליה טוקר]

    שלום וברכה לכולנו:

    אז יגיע ה-21/12 וכולנו נחגוג בחגיגה קוסמית אחת גדולה שבה כולם שמחים, מאושרים, אוהבים, עשירים, נהנים, בריאים וקוסמים!!! חלליות ידידותיות יורדות מהשמים מלאות בהספקה, בהזנה, בהפתעות ובטכנולוגיה מפותחות, מנהיגי העולם יוצרים שלום עולמי, כל אחד מאתנו חי בול את המציאות שהוא רוצה ובקיצור, "וחי  זאב עם כבש"…. אמן ואמן! אז….. זהו שלדעתי המצב הזה יקח עוד קצת זמן וחזון אחרית הימים לא ממש מתחיל כבר ומיד. מצב הרעש, השליליות, הדחיסות והדואליות במחשבה האנושית כיום עדיין מרובים עד מאד. מכיוון ששומעת המון דיבורים בנושא וגם לנוכח קרבת האירוע מרגישה צורך לשתף מעט מחוויותיי וידיעותיי.

    ובכן, ה21 לדצמבר הוא תאריך גרגוריאני סימבולי שמסמל אפשרות לקפיצה קוואנטית במודעות האנושית. לוח המאיה הקדוש מורכב מקוד מתמטי הקרוי 20:13 כך שהקפיצה הממשית מתרחשת במהלך שנת 2013. לכל אחד מאתנו נפתח עכשיו מעין חלון אנרגטי שמאפשר לשנות את התנועה שלנו על גבי הזמן. ספציפית ב21 נפתח שער עם תדר מעודן עד מאד שיכול ליצור "שיפט" פנימי שבו ניתן להשתדרג עוד יותר ברמת המודעות שלנו בנוגע לזמן ולהתאחד עם הרשת האנרגטית.

    אנחנו מאמינים שאנחנו חיים במציאות לינארית ונדמה לנו שיש בה עבר, הווה ועתיד. כדי להפסיק את החשיבה הקווית אנחנו לומדים לנטרל את התפיסה היחסית שלנו בנוגע לחיים בכלל, לבני האדם, למטרות השונות וכל תנועה שהיא מאתנו החוצה. אנחנו מבינים שהזמן הוא לא באמת משהו חיצוני. לאט ובהדרגה אנחנו מרפים מהתנודה על גבי ציר הזמן ומצליחים להיות נוכחים ברגע. אנחנו מתחילים ליצור מציאות מתוכנו ולא מתוך התנודה היחסית שהיא החוצה. ב21 יש אפשרות ממשית לחוות את התדר המעודן הזה שיכול לאפשר לקפיצה במודעות. עצם ההדגשה התקשורתית של התאריך כבר יוצרת מסה של אפשרויות. במהלך השנים כל אחד פיתח לעצמו דרכים להיות נוכח ברגע ולחוות אחדות ועכשיו קיים הפוטנציאל להפוך את הקישורים הללו במח לקבועים. לכל אחד יש אחריות אישית בתהליך הכללי וכולנו שותפים בשינוי הקולקטיבי שמתחולל. ככל שאנחנו מתנקים מבפנים מכל השליליות, הרעש, השיפוטים והספקות גם החשיבה היחסית שלנו הולכת ופוחתת עד למצב של הוויה ספיראלית. אז אינסוף של אפשרויות זמינות עבורנו ברגע זה ממש.

    השינוי בצורת החיים וההתנהלות יוכל לקרות רק למי שיוצר שינוי שכזה בתוכו. הכל קורה מהפנים כלפי החוץ ולמרות המטריקס המאד מאד מרשים אין באמת משהו חיצוני שמייצר את המציאות שלנו. מה שאומר שגם 2013 זה לא באמת כי הכל בו זמני. הכמיהה האנושית ל"דד ליינים" מרגשים ודרמטיים מייצרת כל פעם מחדש אפשרויות בזמן שבהם קורה משהו "חיצוני" רציני ומשמעותי. חשוב לי להדגיש שהכל קורה בתוכנו ברגע זה ממש! שה21 ל12 וכל התאריכים כולם הם ברגע זה וככל שברגע הזה כל אחד מאתנו יוצר בראשו מחשבות של שמחה ואושר כך נוכל לחוות גם מציאות חיצונית שכזאת. אז בואו נמשיך לעשות "עבודה" פנימה, נמשיך ללמוד, להשתנות ולהתפתח וניצור ביחד ולחוד מציאות של "אחרית הימים" בקרוב, בזמן הזה, אמן! המשך לקרוא »


    להגיב
  • הגל הנוכחי: אדמה (1-13/11/12)

    [מאת: טליה טוקר]

    אדמה
    ה- 1/11: טון 1 בגל האדמה: ברוכים הבאים לגל האדמה שבו אנחנו לומדים לחבר בין ה-"אדם" ל-"ה"- להוויה, להגשמה. לאורך הגל הקרוב האדמה המגנטית מאפשרת לנו לעשות, לנוע ולפעול בשטח בלי יותר מדי דיבורים והסברים אלא במעשים. אין צורך לאבד אנרגיה ולשכנע את האחרים בצדקת דרכינו אלא פשוט לעשות את שלנו. מעצם העשייה השקטה הזאת, אנחנו משפיעים אוטומטית על הסובבים אותנו ועל העולם כולו. לקראת סוף שנת 2012 האדמה קוראת לנו להתעורר ולפעול בשטח כדי להביא לשלב חדש באבולוציה של כדור הארץ ובהתפתחות האנושות שעליה. היא מנערת את חיינו, מאפשרת לסלק מחשבות שליליות מכשילות ומניעה אותנו ליישם את הרעיונות היצירתיים שלנו במציאות היום יומית.

    האדמה מסמלת את המוחות שלנו ואת מערכת העצבים ובאופן הדרגתי מאפשרת להתחבר ליעוד הגבוה שלנו. היא מזינה את המוחות שלנו במידע רלוונטי ומתחדש ומלמדת כיצד ניתן להתמקד במה שנכון לנו כרגע בהתאם לכישורים ולרצונות שלנו. ככל שאנחנו לומדים ונפתחים לידע מקודם, אנו מתחברים לתדר המעודן של האדמה ומסוגלים לעזור בדרכנו הייחודית בשינוי הקולקטיבי שמתחולל עכשיו. לאורך הגל אמא אדמה ממלאה אותנו באיכויות של חיוניות, סובלנות וחמלה כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו. התהליך נמשך עד לרגע שבו אנחנו נותנים אמון ביכולות הבלתי מוגבלות שבנו וביקום ומצליחים להשתרש בתוך מציאות החיים עצמה. כל מי שזרע כוונה לשינוי פנימי או חיצוני בחייו בגל הזרע שקדם, מוזמן ליצור אותו הלכה למעשה ולחוות בפועל את תוצריו בגל האדמה הנוכחי.

    בגל הקרוב אנרגיית האדמה ממלאה את חיינו ברצף של אירועים "מקריים" מקבילים בעלי משמעות "גורלית". ככל שנשים לב אליהם, נוכל להפתח לדרך הייחודית שלנו כאן על פני האדמה ולבטא את הצליל האינדיבידואלי שלנו. בגל האדמה אנחנו עוברים תהליך פנימי עמוק שבסופו נדע כיצד להפוך את הרצון שלנו למעשה, נתחבר לכח של האדמה ונעזור בדרכינו הייחודית בשינוי התדרים שמתרחש עכשיו בכדור הארץ שלנו. המשך לקרוא »


    להגיב
  • גל הזרע: 19-31/10/12

    [מאת: טליה טוקר]

    ברכות לכולנו:

    זרע
    גל הזרע שנכנס עכשיו למערכת הזמן מרחב האנושית שאנחנו חיים בה מכניס אותנו באופן פורמאלי אל החלק השני של הצ'ולקין, הלוח הקדוש של המאיה. בחצי הראשון של הלוח שאפנו כמויות אדירות של ידע, של תובנות והדרכות אישיות ועכשיו, בחצי השני אנחנו מוזמנים לנשוף ביצירתיות את המידע שקיבלנו וליישם אותו בחיי היום יום שלנו. גל הזרע מורכב ברובו מימי שער שמייצגים את סלילי הד.נ.א. שבתוך הגוף שלנו. אלו הם ימים שהכל קורה בהם הרבה יותר מהר והשער האנרגטי שנפתח מאפשר לחיבור למידע מחודש ומקודם. זה הזמן לקחת החלטה פנימית נחושה ועימה לעשות גם את המעשים שיקדמו אותנו אל עבר אחדות פנימית ואהבה לעצמנו ולעולם כולו. ימי השער בגל הזרע יכולים להאיר את חיינו ברבדים עמוקים שטרם נחשפנו אליהם ולהוות פתח להזדמנויות חדשות בכיוונים שונים במציאות חיינו. שנת 2012 הולכת ומתקדמת ועימה גם הרשת האנרגטית שמתפשטת לאורך כל כדור הארץ. לאורך שנה זו כמויות אדירות של אהבה ללא תנאי מוזרמות אלינו ויש לכולנו את האפשרות להתעדן, להעלות את רמת האנרגיה שלנו ואת קצב התנועה בחיי היום יום. בגל הזרע קיימת עבורנו הזדמנות לשינוי פנימי משמעותי שיכול לפתוח עבורנו אינסוף אפשרויות יצירתיות וזורמות בחלק השני של הצ'ולקין.

    זרע
    ה- 19/10: טון 1 בגל הזרע: הזרע מלמד אותנו שהכל משתנה בכל רגע נתון ושהשינוי הזה הוא הדבר היחידי שקבוע ביקום כולו. ברגע זה ממש אנחנו קופצים לחיים חדשים וקיים פוטנציאל אדיר להשתנות פנימית שלנו ולשינוי חיצוני מהותי. הזרע המגנטי דוחף אותנו להתפתח בכיוונים חדשים ולצמוח אל תוך אפשרויות מרתקות שטרם חשבנו עליהן במציאות חיינו. בתחילתו של החצי השני של הלוח הפוקוס הוא על שחרור האחיזה שלנו בידוע ובמצבים הממוחזרים המוכרים ואבמקביל על פתיחה לידע חדש ולאינסוף של הזדמנויות. גל הזרע מלמד אותנו את אומנות השינוי וכיצד אנחנו יכולים לשחרר את ה"תקיעות" ואת אשליית השליטה במוכר והידוע ולנוע הלאה אל עבר החדש והשונה. ככל שנשחרר מאיתנו את ההרגלים הידועים מראש, נוכל לזרוע לעצמנו זרעי התפתחות לכל כיוון שנחפוץ בו. הכל משתנה כל הזמן. ברגע שאנחנו אוחזים בשגרה מקובעת ולא משנים את חיינו, למעשה אנחנו נמצאים בנסיגה ביחס לתנועה התמידית של כדור הארץ מסביב לשמש. בכל רגע הזוית של כדוה"א משתנה, הטבע נע במחזוריות וגם הוא בכל רגע משתנה וגם אנחנו לומדים כיצד לנוע, לשחרר ולגדול.

    במהלך ימי הגל אנחנו לומדים לשנות את זווית הראייה שלנו בנוגע למהותו של השינוי עד למצב שנדע ש: "כל שינוי בחיים מביא איתו התפתחות, שפע, הנאה ולמידה". הזרע מכוון אותנו למטרות ספציפיות ואז גם מאפשר לזרוע אותן בתוך אדמה פורייה. הזריעה מתרחשת בשני רבדים- שינויים ש"תלויים" אך ורק בי, ניתן לכתוב בצורה ברורה את השינוי ואת השלבים שלו ולעשות מיד את הנדרש למימושם. שינויים ש"תלויים" כביכול גם בסובבים ובעולם, בהם נגדיר בצורה מדוייקת את הרצונות שלנו ונניחם בצד, מתוך אמון מלא ביקום שיגשים את רצונותינו במהרה. אנחנו לומדים לשחרר ציפיות בנוגע לדרך שבה הדברים אמורים להיווצר במציאות חיינו. הכל יכול לקרות לנו. ליקום יש אינסוף הפתעות צבעוניות שמחכות אך ורק לנו. בחלק השני של הצ'ולקין גל הזרע מזמין כל אחד ואחת מאיתנו לזרוע לעצמו חיים מלאים בשמחה, בזרימה נעימה ומלאה באושר ובאפשרויות למימוש ולהנאה מהחיים. אמן ואמן.  המשך לקרוא »


    להגיב
  • פסטיבל הדיג' חוזר! 25-27/10/12

    פסטיבל הדיג'רידו 2012

    פסטיבל הדיג'רידו חוזר!
    לאחר שנת הפסקה, הפסטיבל עובר למדבר הפתוח והפראי המאפשר להיכנס לעולם המרתק והקסום של כלי הנגינה השורשיים-שבטיים.
    הפסטיבל מציע מניפה רחבה וצבעונית של הופעות חיות מהארץ ומהעולם, מסיבות ותכנים מוסיקליים מיוחדים, מתחם חדש לטיפול בכלי נגינה ומתחמי סדנאות לנגינה וריקוד.

    פסטיבל הדיג'רידו 2012
    25/10/2012 – 27/10/2012
    באשראם במדבר (שיטים)
    הפסטיבל הבינלאומי ה-8 למוסיקת דיג'רידו, נבלי פה ושירת אוברטונים.

    הדיג'רידו, כלי הנשיפה העתיק בהיסטוריה שמקורו בשבטים האבוריג'ינים באוסטרליה כבש בצלילו המהפנט אלפי אנשים בכל רחבי העולם.
    פסטיבל הדיג'רידו נוסד לפני 8 שנים מתוך אהבה לכלי הנגינה המכשף ומאז חושף יוצרים ומוסיקאים מובילים מהארץ ומהעולם המשלבים את הכלי בסגנונות מוסיקליים מגוונים- ממופעים מדיטטיביים מהפנטים אל מסיבות ומופעי קצב סוחפים. הפסטיבל יתקיים לראשונה באשראם במדבר (שיטים).

    הפסטיבל מארח מופעים וסדנאות נגינה, קצב ותנועה ומספק תוכנית ייחודית ועשירה באווירה מיוחדת וחמה המותאמת לכל הגילאים.
    השנה עובר הפסטיבל למדבר הפתוח והפראי, רחוק מרעשי הרקע של היומיום, ומאפשר להיכנס לעולם המרתק והקסום של כלי הנגינה השורשיים-שבטיים.
    אתם מוזמנים ליהנות משלושה ימים בלתי נשכחים של מוסיקה חיה מרחבי תבל.

    בין אורחינו השנה:

    HOSOO – Mongilia
    ענק שירת הגרון בקונצרט חד פעמי שיעיף אתכם הרבה מעבר לערבות מונגוליה

    ONDREJ SMEYKEL- Czech
    מנגני הדידג' המובילים בעולם ..מגדיר מחדש את גבולות היכולת האנושית

    NOA ZULU & DJ DARWISH & MARINA MAXIMILIAN BLUMIN
    שלושת המופלאים הולכים להרים אתכם גבוה-גבוה במופע הבכורה להרכב הטראנס-השבטי המבטיח

    פסטיבל הדיג'רידו 2012

     

    ~ שתי במות עם מגוון מרתק של מופעים של אומנים מהארץ ומהעולם.

    ~ BUSH DANCE ~ מתחם תנועה וריקוד שיציע מגוון של סדנאות ריקוד מתרבויות שונות.

    ~ INTO THE SOUND ~ מתחם סדנאות נגינה המוקדש לכלי הנגינה של התו האחד

    ~DREAM TIME ~ מתחם חדש המוקדש לטיפול בכלי נגינה שיציע סדנאות בנושא וטיפולים אישיים .

    ~YIDAKID ~ מתחם ילדים יפעל לאורך כל הפסטיבל ויציע סדנאות יצירה, תנועה, קרקס ומוסיקה לקטנים (וגם למבוגרים)

    התוכנית המלאה ומידע על האומנים והמנחים באתר הפסטיבל >>

    לינה:
    הפסטיבל מציע מגוון אפשרויות לינה:
    מיטה בחדר משותף | חדרים פרטיים ומשפחתיים | בקתות עץ מפנקות |
    וכמובן שטחי קמפינג רחבים ונוחים ללא תשלום
    *לבירור והזמנת לינה בחדרים התקשרו למרכז המידע וההזמנות: 052-7782712

    הסעות ולוח טרמפים:
    אנו מציעים מספר אפשרויות הגעה נוחות וחסכוניות.
    – הסעות מיוחדות לבאי הפסטיבל מתל אביב לאשרם במדבר במחירים מוזלים:
    להזמנת מקום בהסעה התקשרו למרכז המידע וההזמנות
    – לוח טרמפים : יפורסם באתר.

    כרטיסים:
    מבוגר: (מגיל 14) מכירה מוקדמת: 250 ₪ (עד ה- 15.10) | 280 ₪ (16-24.10) | 320 ₪ בקופות
    ילדים: עד גיל 5 ללא תשלום | גיל 5-13, 130 ₪ במוקדמת | 160 ₪ בקופות |
    משפחתי: (2 מבוגרים ו2 וילדים): 720 ₪ במוקדמת | 840 ₪ בקופות
    כל ילד נוסף יחויב בכרטיס נפרד
    כל הפרטים באתר הפסטיבל
    מוקד מידע והזמנות :052-7782712
    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
Close