בימים האחרונים רצות שמועות בקבוצות של תושבי קריית שמונה שהמים מתאדים מהאסלות וחולדות מנצלות את הפרצה ומבלות זמן איכות בבתים הנטושים. מנשנשות חטיפים, צופות בנטפליקס ומעשנות לאנשים את הרפואי. בגלל ניסיון עבר עם חולדה אחת בשירותים ועוד אחת באוטו, החרדות עלו, צפו ועשו קולות של כרסום.
איזו דילמה. החיים עצמם כאן ועכשיו או לנקות חרא של חולדות שם ואחר כך.
שמנו נפשנו בכפינו וקפצנו לקריית שמונה לערום ספרים על מכסי אסלות. שום חולדה, לא של חמאס, לא של נסראללה ולא של גרטה תבלה אצלי בבית! בדרך לקריית שמונה עיר פרזות, הבחנו בפטריות עשן באזור מרגליות. בסך הכל חילופי האש היומיומיים. מרגליות נמצאת על מדף מעל קריית שמונה, אפשר לראות את קצותיהם של הגגות האדומים הקרובים לקצה המדף מהסלון שלי. קרוב אבל לא קרוב מספיק בשביל להסתובב ולברוח.
הכבישים ריקים, החניות נטושות כמעט לגמרי, קריית שמונה עזובה. מחפורות בצידי הדרכים ושקי פק"ל מפוזרים פה ושם מעמדות שהיו ודולגו למקום אחר. כמה בתים פצועים, קצת אפור פחם ובעיקר שממה ושיממון. חתולי הרחוב מסתובבים בין הבתים משוועים לאיזו חתיכת פולקע מתושבים אמיצים שנותרו מאחור. העירייה פרסמה בפייסבוק שהם הקימו סיירת להאכלת חתולים, לפחות הם עושים משהו למישהו. ברחוב של אמא שלי החתולים עשו לי טובה וזזו בעצלתיים מהכביש, אז עשיתי להם טובה בחזרה ושמתי להם אוכל. זיהיתי רק חתול אחד מוכר, השאר כנראה היו עקורים כמוני. את החתולות הקבועות שבמרפסת לא מצאתי אבל השארתי גם להן אוכל.
הנחתי ספרי אמנות על האסלות אצל אמא. אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, סוריאליזם, בת זמננו. אמנות נגד חולדות. שום חולדה לא יכולה על מגריט ודאלי, בטח לא על הגרסאות המהודרות של טאשן.
הבית שלי עדיין עומד. בכניסה הדביקות מדבקת "נסרק" ככה בלי תאריך. שמו וי על הבית והלכו. זוג שכנים יצאו מהבניין כשנכנסתי, אף אחד לא סרק אותם. החנייה כמעט ריקה למעט מספר מכוניות שנראה שנותרו מאחור בציפייה להיגאל על ידי קטיושה. אם יש לכם אוטו שלא הצלחתם למכור אז זה הזמן להפקיר אותו, רצוי במקומות אסטרטגים.
איזנתי ערימה יפה של ספרים על האסלה שלי. אני מקווה שיש לכם מספיק ספרים בבית למקרה ותאלצו להיפלט. אם לא אז יש עותקים של "משפחה מושלמת פלוס" שלי בקפה ויעל בכרכור וגם באמזון.
בברכת תקרא תצליח!
בדרך חזרה דרומה עברנו דרך השער הצהוב החדש של קריית שמונה. לפחות קיבלה לבסוף שער כמו בקיבוץ.
הפעם הראשונה שקריית שמונה קיבלה צו פינוי היה ביום שישי לפני שבועיים וחצי. למרות ההיסטוריה הביטחונית הענפה, היא מעולם לא פונתה במלואה בצו. ועל כן מצאתי את עצמי עקור, פליט, נווד, חסר בית. בית זה ביטחון ושורשים ומקום בלב ובראש ובמציאות. ואני? הביטחון שלי התערער, השורשים נעקרו, הלב השתבש והראש שקע במחשבות והמחשבות שקעו בהרהורים וההרהורים של המחשבות צפים ועולים חסרי אונים בראש שלי. בהיתי בתקרות, בתקרה של האוטו ברמזורים, בתקרה בבית קפה, בתקרה בחדר ילדים שבעצמם נעקרו מחדרם והועברו לאחר עם יותר בטון וחלון מפלדה.
שום דבר לא מרגיש שלך, אתה אורח בחיים של אחרים.
כולם יותר מנחמדים. מתחשבים, מרצים, שואלים, מתעניינים, "מה אתה רוצה? מה בא לך? מה מתאים לך? תרגיש בבית!"
לא רוצה כלום, לא בא לי כלום, לא מתאים לי כלום ולא מצליח להרגיש בבית.
ובאמת שזה לא באשמתם, זה באשמתי שהשרשתי שורשים, שבניתי מקום שהרגיש בית ושהתכנסתי בו בצורה הכי ביתית שיש. אבל עכשיו הוא לא שלי יותר, הוא כלי בידיים אחרות. אולי יחוסו עליו ואולי לא, אבל הוא איבד מהביטחון שלו, ומהביתיות שלו. הוא רק קירות רחוקים כרגע, בינתיים רק קירות.
כרגע אני מנסה לצוף בפרדס חנה. עשיתי כלים בבית קפה בערב להערמת המורל, המורל שלי באמת עלה כי הייתי עסוק בלשטוף כלים ולפלש אותם ולהניח את כולם במקום כמו במשחק לילדים אפס עד שלוש של להשחיל צורות לתוך חורים בקופסא. מקומיים צחקו בחוץ ואני נחתתי מהציפה שלי והתרכזתי בלהסיר חמאת שום ממגשי נירוסטה. פעילות מרגיעה את המחשבות, ומשחקי קופסא עוד יותר!
נחמד פה בפרדס חנה, אין אזעקות. יש פלאפל של "למה הזמנת פלאפל, היית צריך להזמין סביח" וגם פיצוחים של, נו, לא יבגני, איך קוראים לו? ואמנם הנחלים פה זרזיפיים אבל בבוקר הלכנו לרוץ על הים. בין המתקן האסטרטגי של חברת חשמל לבונקר האסטרטגי של השכן של ראש הממשלה בחיפוי מסוקי קרב של חיל האויר ובליווי אוניות של חיל הים, ומדי פעם עובר מטוס. אחרי
סלה קולקטיב הוא הרכב ג'אז ים-תיכוני המנגן חומר מקורי בעל FEEL אותנטי של מוזיקת עולם. ההרכב הוקם בשנת 2009 על ידי סלבה שולמן (בס) ודניאל רוסוסקי (פסנתר), ומופיע עם אותם חברים מאז סוף 2016. ההרכב משתף פעולה עם מוזיקאים אורחים רבים מישראל והעולם. אלבום הבכורה Belonging יצא לאור בשנת 2019 והוא כולל שמונה יצירות מקוריות. ההרכב מופיע באופן קבוע בכל הארץ עם נגנים וזמרים אורחים. בהופעות ניתן לשמוע חומרים מן האלבום וקטעים נוספים מהרפרטואר של ההרכב.
בנוסף להופעות בארץ, ההרכב מופיע בכל שנה בפסטיבלים ומועדוני ג'אז באירופה. בין האירועים הבולטים: שתי הופעות בפסטיבל הג'אז של קובנה בירת בליטא וחמש הופעות בפסטיבל Divercities בעיר Grenoble שבצרפת. בשנת 2019 הופיע ההרכב בווילנה, ריגה ובודפשט. במהלך 2020-2021 (משבר הקורונה), ההרכב התמקד בכתיבה והקלטת אלבומו השני.
ההרכב הקפיד להמשיך לשמור על קשר רציף עם הקהל המקומי באמצעות הופעות גינה וגג, והמשיך לקבל פידבק חם מקהל ישן וחדש של שוחרי מוזיקה תוך כדי עבודה על האלבום.
סגנון מוזיקלי
היצירות המקוריות של סלה קולקטיב משלבות ג'אז מודרני עם פיוז'ן ומוזיקת עולם. חברי ההרכב משלבים את השפעות השורשים המקומיים שלהם עם אלמנטים של מוזיקה אפריקאית, לטינית וקלאסית. חברי ההרכב מושפעים ממגוון נרחב של מאנים כאשר הבולטים ביניהם הם Avishay Cohen, Ibrahim Maalouf, Snarky Puppy, Omri Mor ו- Laço Tayfa.
אופי המופע
הרפרטואר של סלה קולקטיב כולל יצירות שקטות שמזכירות מעט קונצרט, לצד ג'אמים קצביים שאפילו גורמים לקהל לקום ולרקוד. ההרכב מכין לכל הופעה סט מגוון ודינמי שנע על פני מנעד רחב של מצבי רוח. יחד עם זאת, הסט תמיד מותאם למקום ולאופי האירוע – מועדון ג'אז קטן, אולם הופעות או הופעה באוויר הפתוח.
אלמנטים מיוחדים
המוזיקה של סלה קולקטיב כולל כמובן קטעי סולו אינסטרומנטליים בסגנונות שונים וקולות רקע. ההרכב גם מערב את הקהל ויוצר הופעות אינטראקטיביות וסוחפות. בהופעות משתלבים מדי פעם גם נגנים אורחים מן הקולקטיב, המוסיפים גוון ועושר נוסף של עוּד, כינור או כלי נשיפה.
הרכב הכלים
סלה קולקטיב יוצרים מוזיקה בעיבוד מודולרי וגמיש, ולכן יכולים לבצע את כל הרפרטואר שלהם כרביעיה, חמישיה או אפילו טריו.
ה אמיתית שמנגנת פיוז׳ן ישראלי המורכב מכל ההשפעות והתרבויות שיש כאן, גרובי וכיפי ובעיקר הדוק ומהוקצע כמו שפיוז׳ן צריך להיות. המוזיקה של ההרכב מבוססת על סאונד חשמלי שמתכתב עם סגנון הפיוז'ן ומתווספות לו השראות מוזיקליות רבות מתחומים מגוונים. להקת ג'אז-פיוז'ן ישראלי, עם אחלה גרוב והשראה ,שווה לעקוב…"
רוני וורטהיימר (88FM)
"הייתה לי זכות גדולה לארח את סלה קולקטיב לג'אם חי באולפן. הם נולדו בארץ אחרת, הם חיים היום כאן ואת כל מה שפגשו בדרך הם יוצקים אל תוך היצירה שלהם, מה שהופך אותה למיוחדת ואיכותית במיוחד. היה תענוג לשהות עם ההרכב בזמן שבילינו ביחד, לפני ואחרי הג'אם. החברות העמוקה בין דניאל וסלאבה ובין שאר החברים, החיבור והמחויבות שלהם למוזיקה, יוצרים את השפה של סלה קולקטיב והופכים אותם למשפחה מלוכדת, משפחה בה לכל אחד יש את המקום שלו. תודה רבה על המפגש והחוויה".
אורן לימור (תיבת תהודה – הרדיו הבינתחומי 106.2FM)
"סלה קולקטיב סגרו את המופע האחרון שלנו ל- 2019 והפגינו מוזיקליות משובחת. התרשמתי מאד
מהמקצוענות של ההרכב וגישת הלב הפתוח שהובילה את הלהקה וההופעה שנתנה".
בועז זקס (Sofar Sounds)
“For the past few years I’ve witnessed their progress as they developed their sound and reached musical maturity. Their new album is a great mix of Latin, jazz & world music, with hearts and minds open to the world. I advise everyone to go see their live concerts, as it’s the best way to discover this great band.”
Pierre Feugier (Gnawa Diffusion)
“Selah Collective is part of a new generation of musicians that dug deeper beyond the obvious influences of the 90’s, turned off social media to actually practice, and emerged with some badass skills. The 6-piece ensemble succeeded in creating a fusion of flavors from all over the world, and stay deeply grounded in the funky, mischievous & upbeat Israeli mentality. You are in for some good time”.
Noa Faran (Lemur Magazine)
For the latest info, please visit our website www.selah-collective.com
זו השנה ה- 24 שבה פרדס חנה-כרכור מזמינה את כל תושבי הארץ לחוות טבע ואומנות, לאכול אוכל ביתי ולקנות מתנות לחג. אחרי מגבלות הקורונה, אירוע "אמנים במושבה" חוזר השנה ובגדול, עם יותר אמנים ויותר מתחמים. 23-24-25 במרץ, סמנו ביומן.
אירוע "אמנות במושבה", על 24 שנות קיומו, הפך למוסד בפרדס חנה כרכור המושך אליו מבקרים מכל הארץ. האירוע מזמין את כולם להתחכך קצת ברוח העשיה, היזמות, היצירה והטבע שבה התברך היישוב. האירוע כולל מיצגים ודוכנים של למעלה ממאה אומנים ואומניות, סיורים מודרכים, הפעלות, סדנאות, קולינריה וגם ביקור בבתיהם הפרטיים. השנה האירוע עומד בסימן "אמנות שמכניסה צבע לחיים".
האירוע, מציע סיורים מודרכים שלוקחים אתכם בין בתי האמניות והאמנים, ובין בתי האוכל מסגנונות שונים, ומאפשר הצצה לחיי הקהילה, ההיסטוריה של המקום והאווירה הקהילתית הייחודית. האירוע יכלול גם סדנאות נהדרות שבהן תוכלו ליצור בעצמכם – צילום, קליעת סלים, סטיילינג ועוד.
אומנים במושבה מציע משהו מעניין לכל גיל – בשלושת ימי האירוע תוכלו ליהנות מהרצאות, מסיבות ואפילו קרקס.
האירוע יתקיים בימים חמישי עד שבת – 23-24-25.03.2023
חמישי – 10:00-20:00
שישי – 10:00-17:00
שבת – 10:00-20:00
הכניסה חופשית, למעט סדנאות מסוימות, אשר במידע עליהן מצויין אחרת.
כדי להקל עליכם את ההתמצאות, היישוב והאירוע חולקו לחמישה רובעים המסומנים בצבעים שונים על המפה.
מפה מקוונת או מודפסת (ניתן לקבל באחת מנקודות המידע) תיקח אתכם לסיור פסטורלי בין שדות ובין בתים. בבתים תוכלו להתרשם מאומנות על כל סוגיה – רישום, צילום או קרמיקה – לקנות מתנות (חפצי אומנות שימושית או תכשיטים, וליהנות מאוכל נהדר ומגוון שגם הוא עשוי על ידי ידיים מקומיות. את תחנות המידע ניתן לזהות מרחוק. הן מסומנות בדגלים. וגם במפה. בכדי שיהיה קל יותר להתמצא בשטח, המפה מחולקת לרובעים. מומלץ לחנות באחד מאזורי החניה המסומנים ולטייל ברגל בין המתחמים.
מלבד ביקור בבתים, האירוע מזמן לכם גם ביקור במתחמים הידועים של פרדס חנה המארחים מדי את האירוע, המופעים שלו ודוכנים של האומנים השונים.
המתחם הגדול ביותר והפעיל ביותר במושבה הוא "אורוות האמנים". באורוות אשר שופצו והפכו לחנויות בוטיק, יש גם מתחם בילוי והופעות, בית קפה ייחודי ומספר מסעדות קטנות.
מתחמים נוספים שלא כדאי לפספס הם מתחם הראשונות על שם רחוב הראשונים בביתה של ליאת שרון המציע יצירות אמנות מתחומים שונים, ומתחם השוק החדש – השוק הישן של פרדס חנה שעבר שיפוץ מקיף תוך שמירה על חלק מן האופי המקורי של המקום. כיום זהו אזור תוסס של בילויים וקולינריה המקיים הופעות חיות מדי יום חמישי וכולל מסעדת פסטה בוטיקית, פאב המגיש המבורגרים נהדרים ודוכן/חנות שייקים טריים ומרעננים.
רק כדי לסבר את האוזן, הנה רשימה מקוצרת מאד של מה שתוכלו לראות, לרכוש ולטעום באירוע:
קבורקה – מופע תיאטרון וקרקס המביא בפניכם את סיפור חייהם של אמני הקרקס על הבמה ומאחורי הקלעים. המופע זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית ומתאים לכל המשפחה. התשלום לפי רוחב הלב.
הרובע הצהוב
שרית – היא אמנית אשר מקעקעת וצורבת על עץ טכניקה ישנה צריבה על עץ הינה טכניקה המצריכה עץ מתאים לצריבה מכשיר צריבה וחשמל .מידע נוסף
ליאת פרנק בלוזיני אמנות שימושית וחפצי נוי ליאת פרנק בלוזיני יוצרת גופי תאורה בית מלאכה לעבודות אומנות ורהיטים שהם יצירות אומנות
דנה בלייר דנה היא קדרית בייצור כלי קרמיקה סדנאות חימר חד פעמיות מידע נוסף
שמעון נחום צייר ופסל בעץ בסטודיו שלו שבפרדס חנה.
הרובע הסגול
הלוחשת לחוטים – אמנות סריגה. אור לבנת היא אומנית שמשלבת בעבודותיה חוטים בטכניקות מגוונות יחד עם חומרים שונים אשר יוצרים חפצי אומנות תוך שימוש באחת ממלאכות היד העתיקות ביותר. בין הפריטים הייחודיים שלה תוכלו למצוא שרשראות היפואלרגניות (ללא מתכות), תמונות סרוגות, תיקים, ערכות סריגה ועוד. למידע נוסף
סטודיו נשימה מעגלית – אייל עמית, הוא אמן דיג'רידו. מזה 23 שנים, הוא מנגן, בונה, מלמד ומטפל בדיג'רידו – אחד מכלי הנשיפה העתיקים בעולם. הנשימה המעגלית והנגינה המדיטטיבית בדיג'רידו הינן בעלות איכויות תרפויטיות מפתיעות. בימי האירוע תוכלו לבקר בבית המלאכה בו אייל בונה את הכלים ובסטודיו שבו הוא מלמד ומטפל, לרכוש לעצמכם דיג' חדש, לקבל טעימת סאונד-הילינג עוצמתית בדיג'רידו שתבוצע על ידי אייל. מספר המקומות מוגבל וההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש. למידע נוסף
מה יש לאכול ?
הפוד טראק של גולבוס Bis of – natural chocolate
הרובע הכחול
חן הני – חינה ומה שבה נוגע חן הני ניסימוב את החינה פגשתי עוד בנערותי היא אמנית חינה בעבודותיה משתמשת חן בחינה טבעית אדומה מגידול אורגני חן עובדת עם נערות, כלות, נשים בהריון ונשים הנרפאות מסרטן, מידע נוסף
סדנת קליעה – עוד מלאכה עתיקה וייחודית. בסדנה זו תוכלו לקלוע סלים וחפצים אחרים מסנסנים, ענפי התמר, בטכניקה שכמעט אבדה מן העולם. לא דרוש נסיון קודם. הסדנה מוגבלת ל- 5 אנשים, יש להירשם מראש. מידע נוסף
מה יש לאכול ?
מומו טיבטי פוד טראק של נקניקיות בוטיק מהמעשנה
הרובע הירוק
המתחם הגדול ביותר והפעיל ביותר במושבה הוא "אורוות האמנים". באורוות אשר שופצו והפכו לחנויות בוטיק, יש גם מתחם בילוי והופעות, בית קפה ייחודי ומספר מסעדות קטנות.
מתחם הידית, הנקרא על שם תיאטרון הידית ששכן שם עד לפני כמה שנים הוא ביתם של מספר חנויות בוטיק ייחודיות ועגלת קפה שבה מוגש קפה לא פחות ממעולה, ממש עבודת יד.
Alex fashion – אלכס היא מעצבת אופנה מקומית המייצרת בגדים בגזרות קלילות ומחמיאות במיוחד, כאשר הדגש הוא על הנוחות ותחושת הקז'ואל המשוחררת המתאימה לכל מצב – לבית או לבילוי. אלכס מעניקה לכל הרוכשות הנחה מיוחדת לכבוד 'אמנות במושבה' בלבד. למידע נוסף
נגיעות בחומר – סטודיו לקרמיקה, המציג כלים שונים עם איורים עדינים, אריחים מעוצבים ושילוב של קרמיקה עם עץ. במקום מתקיימים גם חוגים וסדנאות לכל מי שרוצה לגעת בחומר.למידע נוסף
הסלון – בבעלותה של צלמת ואמנית רב תחומית אשר עוסקת באוצרות ועיצוב פנים. כאן תוכלו למצוא רהיטי וינטאג' משופצים יחד עם אוסף מרשים של חפצים, כלים, תמונות ועוד, שכולם נוסטלגיה. למידע נוסף
סטיילינג אישי וביטוי עצמי – הרצאה המציגה השקפת עולם שונה על סטיילינג אישי ודנה באופן שבו השקעה במראה תורמת לתחושה כללית טובה וכיצד לבחור מה ללבוש או מה לקנות באופן מדויק ונכון יותר. רוצות רעיונות לשדרוג המראה ב 3 דקות? כדאי להירשם מראש. למידע נוסף
הוצאת דיבה – ספרי הומור ומתנה שנונים ומצחיקים, לקטנים ולגדולים, מאת עמרי בר-לב, סופר, עורך, קוסם וקומיקאי. בסדרת הספרים שלו, "חינוך בחיוך", עמרי מעביר תכנים שונים לילדים, באמצעות הומור וחריזה. למידע נוסף
הכניסה חופשית
פרטים נוספים לגבי האמניות והאמנים המשתתפים ומיקומם ומידע על הסדנאות והסיורים באתר
השנה, כמו בכל שנה, פרדס חנה-כרכור מציעה חוויה ייחודית של טבע, אומנות וקולינריה. אירוע "אמנים במושבה" השנתי הפך כבר למוסד מקומי המזוהה עם העיר, ובו אפשר לבקר בחדרי הסטודיו ובתיהם של האומנים.
פרדס חנה-כרכור הפכה בשנים האחרונות למרכז של אומנות בזכות רוח קהילתית שמעודדת עשייה כדרך חיים. ביישוב מתגוררים מאות אומנים המנהלים חיי יצירה באווירת הטבע והסביבה הכפרית.
מדי שנה מתקיים כאן אירוע "אמנים במושבה", המספק הצצה אל פירות העשייה ואל מאחורי הקלעים של הרוח המיוחדת של המקום, עם מיצגים ודוכנים של למעלה ממאה אומנים ואומניות, סיורים מודרכים, הפעלות, סדנאות, קולינריה וגם ביקור בבתיהם הפרטיים. השנה האירוע עומד בסימן "אמנות שמכניסה צבע לחיים".
אז, אם אתם מגיעים מרחוק או מקרוב, מומלץ לגשת קודם כל לאחת מנקודות המידע ולהצטייד במפה ובה מידע על כל האמניות והאמנים, האוכל, המתחמים והרובעים, ולהתחיל ללכת. את תחנות המידע ניתן לזהות מרחוק. הן מסומנות בדגלים. וגם במפה. בכדי שיהיה קל יותר להתמצא בשטח, המפה מחולקת לרובעים. מומלץ לחנות באחד מאזורי החניה המסומנים ולטייל ברגל בין המתחמים.
עוד דרך נהדרת ליהנות מהאירוע, היא להירשם לאחד (או יותר) משלושת הסיורים המודרכים. כל אחד מהסיורים הוא בעל אופי שונה, לוקח אתכם בין בתי האמניות והאמנים, בין בתי האוכל מסגנונות שונים, ומאפשר הצצה לחיי הקהילה, ההיסטוריה של המקום והאווירה הקהילתית הייחודית.
המתחם המרשים ביותר שכבר עשה לעצמו שם, וניתן לבקר בו בכל ימות השנה, הוא "אורוות האמנים". עד לפני כמה שנים עמדו האורוות כמבנה נטוש, עד שבעל חזון החליט ליצור משהו חדש, לשפץ את המבנים וכך להפוך אותם למתחם בילוי בעל אופי ייחודי שיש בו מסעדות וחנויות ומארח אירועים ומסיבות לאורך כל השנה.
במרכז המתחם נמצא קפה צבי המשמש מרכז קולינרי, תרבותי, חברתי וקהילתי לתושבי המקום ולמבקרים. האווירה שקטה ופסטורלית מאד, עם תפריט חלבי/טבעוני המשקף גם הוא את האקלקטיות של המקום בניצוחו של השף ניר ויימן (הבעלים לשעבר של מסעדת מל ומישל).
בין שאר ההפתעות במתחם ניתן למצוא סטודיו להלבשה תחתונה נושמת מחומרים טבעיים וסטודיו חדש יחסית בשם עץ עד, שהוקם על ידי טל ובן, אב ובנו שגילו יחד את התשוקה ליצירה בעץ גושני. סטודיו מעניין נוסף הוא זה של ציפורה אוריה, צורפת אשר שואבת השראה ורעיונות מתוך מדיטציה.
בעיר יש מתחם נוסף שגם הוא עשה לעצמו שם, גם בזכות תיאטרון בעל שם זהה שעד לא מזמן שכן שם – זהו "מתחם הידית". במתחם זה תוכלו לפגוש את גליה שמחאי, שהגיע למקום כשהיה מפעל נטוש ומוזנח. היא תחלוק בשמחה את הסיפור של המקום, תוך שהיא מציגה אומנות מרהיבה מעיסות נייר בסטודיו שלה שנקרא "קוואלה". אומנית נוספת שנמצאת במתחם ותשתתף באירוע היא לילך זמיר, בעלת סטודיו המעוצב בקפידה ובו שלל יצירות טקסטיל אותן היא תופרת בעזרת סוגים שונים של מכונות תפירה.
רעבים? תוכלו להתחיל ליהנות מן הקולינריה המגוונת של היישוב כבר במתחם, אצל מעיין בעלת פוד טראק בשם "סמסון" המציע מזון בריאותי טבעוני בדגש על איכות החומרים. ולקינוח, עגלת הקפה "בלומס" מציעה שלל מאכלים וקפה קר מזן אתיופי המיוצר במקום.
מתחמים נוספים שלא כדאי לפספס הם מתחם הראשונות על שם רחוב הראשונים בביתה של ליאת שרון המציע יצירות אמנות מתחומים שונים, ומתחם השוק החדש – השוק הישן של פרדס חנה שעבר שיפוץ מקיף תוך שמירה על חלק מן האופי המקורי של המקום. כיום זהו אזור תוסס של בילויים וקולינריה המקיים הופעות חיות מדי יום חמישי וכולל מסעדת פסטה בוטיקית, פאב המגיש המבורגרים נהדרים ודוכן/חנות שייקים טריים ומרעננים.
מלבד מתחמים תוכלו לטייל ברחובות הפסטורליים של המושבה וליהנות מן ההזדמנות לבקר בבתיהם הפרטיים של אומנים שונים, ולראות כיצד הם חיים ויוצרים.
בין השמות ויצירות האומנות שתוכלו לפגוש באירוע – סמדר צורן ארד, צורפת בעבודת יד; קסם נוביקוב, שיוצרת פריטי מקרמה מורכבים; יעל אגוזי, עם טרריומים מהממים המשלבים יצירה עם צמחים חיים.
ואם כבר טבע ואומנות, אז איך אפשר בלי בריאות? בין שאר המוצרים המוצעים באירוע תוכלו ליהנות גם מתמרוקים, קרמים ומוצרי קוסמטיקה ארומתרפיים מחומרים טבעיים כמו למשל המוצרים של "טולה רוקחות באהבה" שאיתם תוכלו לטפל ולטפח את הגוף טוב יותר מכל מוצר הנמכר בחנויות הפארם.
מקום מומלץ לסיום הסיור הוא ביתה של ענת אור מגל – אומנית רב תחומית שמציירת, כותבת ומנהלת בלוג טיולים. ענת מארחת בביתה, ומציגה את יצירותיה העוסקות באירועים אקטואליים או משקפות את חייה האישיים. גם כאן, כמו בשאר מתחמי האירוע בוודאי תשקעו בשיחה עמוקה ומרתקת על קהילות, אומנות, אורחות חיים וחוויות מן העולם.
שעות:
חמישי – 10:00-20:00
שישי – 10:00-17:00
שבת – 10:00-20:00
הכניסה חופשית
פרטים נוספים לגבי האמניות והאמנים המשתתפים ומיקומם ומידע על הסדנאות והסיורים באתר https://www.pardesart.co.il/
סוף שבוע של נדיבות והגשמת משאלות, קורה זו השנה הרביעית, בפסטיבל "דרך הנדיב".
מאות אירועים במגוון רחב של תחומים, כולם בכניסה חופשית עם הרשמה מראש.
בפרדס חנה, כמו בפרדס חנה – יזמות קהילתית היא שם המשחק. פסטיבל "דרך הנדיב" הוקם מתוך מטרה לחזק את המפגש והקשרים בקהילה המקומית.
עקרונות הפסטיבל:
– כל אחד וכל אחת יכולים ליצור את אירוע החלומות שלהם.
– האחריות על האירוע היא על היוצר.ת בלבד. לפסטיבל אין אמא ואבא, אבל יש לו המון מתנדבים שמאפשרים לדבר הזה לקרות. יוזמי האירועים מתחברים אל מציעי המקומות וכך נוצר לו הקסם. קהילתיות, כבר אמרנו?
פסטיבל "דרך הנדיב" יתקיים בסוף השבוע הראשון של נובמבר 4-6.11.21 ובמבט חטוף על התכניה, נראה כי היומן של כולנו יהיה די מלא.
הופעות, מוזיקה, שירה ואמנות של יוצרים מקומיים, הרצאות בנושאים מגוונים, אוכל, פסטיבלי רחוב וסדנאות. מלא סדנאות, כמו שרק פרדס חנה יודעת להציע.
יש אירועים למבוגרים בלבד ויש גם כאלה שמתאימים לכל המשפחה. כל אלה פרוסים לאורכה ולרוחבה של המושבה, במקומות ציבוריים או בבתים פרטיים. מאירועי יום חמישי:
שעת סיפור של ספר הילדים החדש נוני ופורטונה שירים לילדות ולילדים
בשנתיים האחרונות כתב הצוות ספר ילדים על יד שניה, קיימות, סביבה וטבע. על הנאות קטנות ועל חיים פשוטים ושמחים. שעת סיפור אצל נוני ופורטונה בחצר, רגע לפני שהספר יוצא לאור. יוגה לקראת שקיעה
בחורשה שבלב שכונת נווה אשר. נפגש לשעה וחצי של תרגול יוגה, נתבסס על שלושת הגונות ( האיכויות השונות ) ונלמד עוד קצת על עצמנו ומה יכול לשפר את חיינו. פסיכודרמה עם סיפור- לשחק עם דמויות מסיפורי המקור
המנחה תנחה את המשתתפים להיכנס לתפקיד של דמויות בסיפור באמצעות טכניקות מעולם הפסיכודרמה ולהגיב בגוף ראשון לסיטואציות נבחרות, כאילו הסיפור קורה להם כאן ועכשיו. הפעילות מאפשרת לגלות את הקשרים בין הסיפור האישי לסיפור הקולקטיבי, לגלות את הייצוגים הפנימיים של הדמויות בתוכם ולזכות בתובנות מרחיבות תודעה.
מאירועי יום שישי:
יצירתיות באימהות- יש דבר כזה?!
סדנה להחזרת היצירתיות ביומיום שלנו כאימהות
הי, נכון שאני אמא מהממת, אבל יש לי עוד צדדים, עוד רצונות וגם נדמה לי שאי פעם הסתתרה אצלי איזו תשוקה, יצירתיות ורצון ליצור דברים נוספים… אז בואי! נזכיר לעצמנו שיצירה היא בתוכנו, לא הלכה לשום מקום מעולם… בסדנה נחשוב, נהנה, נשחק ונתרגל יצירתיות. המנדלה בואדי
יצירה שיתופית לחיבור אנשים במרחב ובזמן.
דרך תפקידים שונים במשחק שבין הצופה והיוצר, במגע בין הגוף והחומר, בין המרכיבים במרחב ניצור פרקטלים של השתתפותיות וחיבורים. שירת פרא בטבע
סדנה שמאפשרת לכל אחד ואחת לבטא את עצמו בקול. נתחיל בחימום הקול ונמשיך בתרגילים קוליים שמאפשרים משחקיות והכרות עם הקול האישי. נמשיך בשירה ואלתור בקולות של שירים חד פעמיים שנמציא תוך כדי המפגש. ניתן לטבע לתמוך בנו ולתת השראה לשירה חופשית. כל אחד יכול לשיר. זאת הזדמנות לחוות איכויות ביטוי חדשות, להשתעשע, להשתחרר, להרפות ולהרגיש את החוויה של הרמוניה בכל תאי הגוף. מחווה זמרות ג'אז
תמר מעודד במחווה לזמרות הג'אז
לכל חובבי הג'אז, לכל מי שרוצה להכיר ולהחשף לסגנון מוזיקלי אנרגטי ומרגש.
מאירועי יום שבת:
מגלגלים שיחה ועלי גפן
נפגש כולם סביב השולחן, נלמד לגלגל עלי גפן, נכיר אחד את השני/ה, נשתה קצת יין, נגלגל שיחה על הא ודא, הסיר יתמלא אט-אט בעלי גפן ואנחנו נתמלא בשמחה. שבלול במדבר
הקרנת הסרט התיעודי "שבלול במדבר" ושיחה עם המפיק איתי קן תור
בכפר אל-סייד בנגב גרה קהילת החרשים הגדולה בעולם. חירשות בכפר אינה נחשבת לנכות וכל בני הכפר, שומעים וחרשים כאחד, מדברים את שפת הסימנים הייחודית לקהילה זו. הסרט עוקב אחרי מחמד אל-סייד ומאבקו להיות החרש הראשון בכפר העשוי לשמוע באמצעות ניתוח חדשני, אך תהליך השיקום מסתבך ונהפך תובעני ומתסכל. ה ג'י סטרינגז בהופעה
הג'י סטרינגס נותנים בראש ובלב במופע קאברים מחשמל עם השירים הכי יפים של מיטב הלהקות בעיבודים מלאי הרמוניות וכלים (ביטלס, סטיבי וונדר, דיוויד בואי , ועוד ועוד..) משחקי קופסה ל-כ-ו-ל-ם
בואו לשחק במשחקי קופסה מכל הסוגים! הביאו משחקים משלכם והתנסו במשחקים של אחרים! איך זה עובד? מביאים משחק מהבית ומתחברים לחברים חדשים לשחק איתם.
כדי לראות את כל האירועים, וצריך להרשם לחלקם, הכנסו לאתר: קישור לאירועים.
אז נפגשים בפסטיבל. ביי יהיה שמח.
קראנו לגן שלנו "גן בית" כי זו ההתכוונות העמוקה ביותר שלנו – שכל ילד וילדה ירגישו שהם באמת בבית.
בו מתאפשר להם להרגיש בנוח עם כל מי שהם.
ילד זקוק לחום ואהבה לא מותנית. לתחושה שהוא אהוב גם ובעיקר כשלא טוב לו. הוא רוצה לחוש ביטחון ותחושת שייכות.
להרגיש ב ושמותר לו להיות מי שהוא.
בו רואים את הניצוץ הייחודי של כל אחד ואחת והמתנה החד פעמית שלהם לעולם מקום בו מקשיבים למה שהם אומרים ומנסים להבין גם את מה שלא נאמר, שמוחזק בליבם.
בו לא מכתיבים בכל רגע ורגע מה לעשות אלא מאפשרים לילד להתחבר לחופש ולרצונות העמוקים
החופש להיות, החופש לעשות, החופש להתבטא, לבהות או לחלום
בו המרחב יפה ומסקרן למשחק הנאה וחקירה
אנו מאמינים שהכמיהה העמוקה של ילד לחקות את המבוגר ולהיות חלק מהעשייה היומיומית. לכן בגן יש "סביבת לימוד טבעית" בה הילדים יוכלו לעשות יחד איתנו המבוגרים ואנחנו המבוגרים חוזרים ולומדים מהם איך לחיות ברגע…
בו המנהיגות של הגננים היא מתוך הקשבה ונוכחות היוצרת מרחב לקשר משמעותי
אנו רואים במפגש עם הילדים הזדמנות לגדילה רוחנית והרחבת יכולת ההכלה, האהבה העצמית והקבלה.
אנו מאמינים בתהליך קליטה הדרגתי ועוטף המותאם באופן אישי ומלא לצרכים של הילד וההורה.
אנו רואים את הילדים כמראה לעצמנו. משתדלים שלא לשכוח את הילדים שהיינו אנו ואת הילד שעדיין חי בתוכנו.
הגן כולל מרחב פנימי מגוון ומזמין, חצר ענקית עם עצי פרי, בריכה, טרמפולינה, שלל מתקנים ונדנדות, טווס אחד ועוד הפתעות. פעם בשבוע נבעיר מדורה או תנור ונאפה יחד מאפים טעימים. נצא לטיולים בסביבה הקרובה ונגלה יחד את קסמו של הטבע. בגן יש הרבה מוזיקה (גם בלייב), הרבה ריקודים והרבה שמחה. האוכל טבעוני, טרי ומגוון (עם הרבה פירות וירקות).
גן ממוקם ברחוב הראשונים ומיועד לגילאים 2.5 – 5 שנים (הצהרון מגיל 4-10).
בגן מקסימום 18 ילדים. עם 3 אנשי צוות.
הגן פועל בימים א'-ה' בין השעות 08:00-13:30 (כולל צהרון עד 16:00 – אפשר לקרוא על הצהרון כאן >).
מוזמנים לבוא לבקר, לשאול, לפגוש את הצוות ובעיקר להרגיש ב…
מאמינים בעיקר בלהעניק תחושה של בית.
ליצור קשר, קרבה ודיאלוג מהלב בו יהיה אפשר לשתף (אם רוצים) במה שהיה נעים במהלך היום ובמה שלא. יש פעילויות שקשורות בבישול (עם מטבח חוץ אמיתי לילדים)
יש מרחב לרקוד (גם עם מוזיקה חיה)
המון מתקנים ובתי עץ דום מטריף, בריכה מרעננת וטרמפולינה ענקית
מדורה ופיתות על הסאדג'
ועוד…
יש מקום להניח ראש, לנוח, לבהות, להאזין לסיפור.
תפריט מזין, טרי, מגוון וטבעוני.
צהרון "גן בית" ברחוב הראשונים, פרדס חנה ימים א'-ה' – 13:30-16:00 הצהרון יפעל עד סוף יולי
בשנתיים האחרונות פרץ אמיר תלם לתודעת המוסיקה האלקטרונית העולמית כאחד היוצרים המוערכים והפעילים. הוא יוצר מוסיקה אלק׳ מסוג טכנו מלודי ודיפ האוס, וכמדריך יוגה ומדיטציה, משלב ביצירה תדרי קול מיוחדים ומנטרות עתיקות מעולם היוגה .
אמיר ניגן ברחבי העולם, בפסטיבל ברנינג-מן, במועדונים הנחשבים ביותר בניו-יורק, במקסיקו ובישראל. המוסיקה שלו מתנגנת באופן קבוע במועדונים ופסטיבלים ברחבי העולםֿ. ואם אתם מחובבי הביץ' בר, אולי אפילו יצא לכם לרקוד לצליליו בקיסריה.
אמיר הקים בארץ את פרוייקט ״דיפ האוס יוגה״, קונספט אירועים שבו הוא משלב שיעור יוגה ומדיטציה ביחד עם מסע מוסיקאלי אלקטרוני עם מוסיקה עמוקה תדרי קול מיוחדים ולסיום, ריקוד אקסטטי.
אמיר, לפני הכל- גלה לנו איך היוגה והמדיטציה מתחברים עם המוסיקה האלקטרונית ?
מאז שהתחלתי לעסוק במוסיקה אלקטרונית, קרו פלאים בחיי והרגשתי לפעמים על פסגת העולם, ביחוד כאשר ניגנתי מול קהל. שיעור חשוב ביותר החל מחלחל בליבי – לא משנה כמה גבוה אגיע, לא משנה אם אני אנגן מול אלפי אנשים ואקבל אין סוף מחמאות על המוסיקה שלי, עדיין אשאר קצת (הרבה) ריק… מתוך כך נטמעה בי התובנה שעליי לטפח את התרגול הרוחני שלי כבסיס לכל דבר בחיי, כולל יצירת וניגון המוסיקה. חיפשתי קהילה תומכת ומורים שיכולים לעזור לי בדרכי. זאת, מצאתי בארץ. אני שומר על הערכים הרוחניים שלי בעזרת מדיטציה ולימוד פילוספית היוגה.
השילוב של מדיטציה ויוגה פותחות שער אל מעמקי הלב. כאשר קיים חיבור לעצמי, אמונה בחסד ושלווה, המוסיקה יכולה לפרוץ החוצה ולהתבטא כמתנה אלוהית. השילוב של שיעור יוגה ומדיטציה עם מוסיקה אלקטרונית הוא עמוק ביותר. כמו יוגה, מוסיקה היא שירות חשוב לאנושות. מוסיקה יוצרת אמון בין אנשים ומאפשר לנו לפתוח את הלב אחד לשני.
אמיר, ספר קצת על עצמך ואיך הגעת לעולם היוגה ולהפיק מוסיקה אלקטרונית ?
כל חיי הייתי בחיפוש רוחני אחר האמת – מי אני ומה אני ? לקח לי הרבה זמן ועברתי הרבה שינויים עד שמצאתי את הדרך שלי בעולם. הטרידו אותי שאלות כמו מהו אושר אמיתי ואיך אפשר להשיג אותו ? מהי אמונה ? מהו נצח ומהי אהבה ? ו… מדוע אני סובל אם כמיהתי העמוקה היא לטוב ואהבה ?
גדלתי ברמת הגולן. בצה״ל שירתתי תשע שנים כקצין רפואי וכחובל בחיל הים. השתחררתי בדרגת סרן. השתתפתי במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שונים. אלו היו רגעים מאתגרים ומכוננים. מצד אחד, למדתי המון על מנהיגות ומשימתיות, אך מצד שני, הלב שלי חיפש, יותר ויותר, שלום, אהבה ונתינה. אחרי הצבא טיילתי קצת בעולם, ואז עברתי לגור ולעבוד בניו-יורק בשליחות המדינה. בניו-יורק למדתי תואר שני ביזמות חברתית מטעם אוניברסיטת ניו-יורק.
השנתיים הראשונות בניו-יורק היו מאד מאתגרות. בשלב מסויים אפילו שאלתי את עצמי ״מדוע באתי לכאן ? קר, יקר ומרגיש מנוכר פה…״. אך, לאחר שנתיים חלה תפנית חדה בחיי, דברים בחיי התחילו להתחבר באופן מרגש מאד. הוזמנתי לפסטיבל מוסיקה קטן שם פגשתי קהילה של חבר׳ה מכל העולם שמחוברים סביב מוסיקה אלקטרונית ויוגה. רבים מהם DJים ואמנים. הייתי אז בערך בן 30. בחברת האנשים האלה נבט בתוכי החלום להיות DJ ובהמשך מפיק. הכרתי חברים טובים שלימדו אותי יוגה. נפתחה לי הצ׳אקרה – הבנתי שהייעוד שלי קשור למוסיקה אלקטרונית, יוגה וחיפוש רוחני. התאהבתי במוסיקה וביוגה. למדתי הדרכת יוגה, התחלתי ללמד יוגה ולנגן מוסיקה בניו-יורק, בברנינג מן, במקסיקו, פרו ומקומות נוספים.
המוסיקה חיברה אותי לאנשים מכל העולם. אחד הזכרונות העוצמתיים היה לרקוד בפסטיבל עם אנשים מאירן, פלסטין ומלא מדינות אחרות. נפל לי האסימון שמוסיקה אלקטרונית יכולה לעזור לשלום עולמי, מה שדיפלומטיה פוליטית נכשלה לעשות.
מה המוסיקה נותנת לך?
מוסיקה היא תפילה בשבילי. היא מאפשרת לי למצוא נחמה וכוח, רגש ועוצמה. מוסיקה מאפשרת לי להתחבר לאנשים ולאהוב אותם. כשאני מנגן ויוצר קשר עם הקהל, גורם לו להנות ולהתרגש – זה גורם לי להתרגשות עצומה. המוסיקה היא גם מקום של ריפוי וחיבור פנימי. יצירת מוסיקה היא המקום שבו אני נאבק בחולשות שלי ודרך המאבק הזה לומד לפתח בתוכי איכויות כמו סבלנות, חמלה, תפילה לחסד ועזרה. מוסיקה היא שפה בינלאומית וגם שפת הלב. ישנם תדרים שונים אשר מרטיטים מרכזי אנרגיה שונים בגוף. מוסיקה משנה את התודעה. אפילו העובר ברחם לומד על העולם ומפתח את תודעתו באמצעות שמיעה.
תן דוגמה או ספר על התנסות שקשורה בזה, איך המוסיקה משנה תודעה ?
הוזמנתי לנגן בפסטיבל המוסיקה הראשון שלי. הוא היה בצפון בניו-יורק לצד אגם יפהפה. בפסטיבל נגנו מיטב האמנים המובילים מהעולם. מאד מאד התרגשתי לנגן. ניגנתי במשך 4 שעות כי ה-DJ שהיה אמור לנגן אחרי מעולם לא הופיע. כל ההתרגשות פרצה החוצה דרך הסט. הרגשתי שזה לא אני מנגן, אלא כאילו אני רק כלי בידיו של כוח גדול ממני. לאחר מספר שבועות קיבלתי הודעה בפייסבוק מאדם שלא הכרתי בשם וינסנט. הוא סיפר שהוא עבד כטבח הראשי בפסטיבל, ועם סיום המשמרת שלו הוא ישב והקשיב לסט שלי. הוא סיפר בהודעה כי המוסיקה גרמה לו לטרנספורמציה. חייו היו הרוסים והוא הרגיש חוסר משמעות ביחוד לאחר פרידה מאשתו. אבל, תוך כדי ההאזנה למוסיקה שניגנתי הוא קיבל תובנות עמוקות וכוח. הוא הרגיש שהחוויה הזו יצרה לו התחלה חדשה. ובאמת, לאחר חזרתו לביתו, הבוס הקודם שלו התקשר עליו והזמין אותו לעבור ממיאמי לניו יורק לעבוד במסעדה חדשה וגם למצוא אושר חדש. המוסיקה אפשרה לו להתחיל מחדש.
איך עברה עליך תקופת הקורונה ?
זו היתה עבורי תקופה לא פשוטה, מלאה במתח ואי-ידיעה, אבל השתדלתי למצוא את הברכות והחסד בתקופה הזו. היה לי יותר זמן למדיטציה ותרגול רוחני, וכמובן יותר זמן להפקת מוסיקה. יצרתי המון בתקופת הקורונה והמוסיקה מאד עזרה לי להתמודד. שיפרתי גם את הסטודיו הביתי שלי וסידרתי בו אקוסטיקה מקצועית. זה היה תהליך טוב עבורי, להכין ולהתקין במו ידי. בנוסף, הזמן הפנוי אפשר לי להגביר את תרגול הנגינה על קלידים, מה שחשוב לתהליך היצירה. בכל דבר אפשר למצוא ברכה והזדמנות, וזה מה שהתקופה הזו אפשרה לי לעשות.
מה החלום שלך?
אני מקדיש את חיי ונשמתי למוסיקה. בעיני זו שליחות בעולם פגוע בו, לדעתי, חסרים אהבה, בטחון, אמון וחמלה לכולם, לאדם, לחיות ולאדמה. מוסיקה מחברת, מאחה ומרפאה. אני מקווה שיפתחו לי שערים להמשיך ולנגן ברחבי העולם ובישראל, לבוא במגע עם קהילות שונות ולהעניק ידע רוחני מעולם היוגה. למדתי שמדיטציה מאד חשובה. בספרות היוגה נאמר שהאמת והחיבור לאלוהים נמצאים עמוק עמוק בתוך הלב. אני מעוניין לפגוש אנשים ולעזור להאיר את ליבם לכך שהאושר האמיתי נמצא בפנים.אני רוצה לעזור ליוצרים חדשים. ללמד אוהבי מוסיקה את אומנות ה-DJ והפקת המוסיקה.במקביל, אני מעוניין להמשיך את העשייה שהייתה לפני תקופת הקורונה – הפקת פסטיבלים ואירועים המשלבים מוסיקה ורוחניות.
אמיר מלמד איך להיות DJ, והפקת מוסיקה. אפשר להגיע אליו לשיעורים פרטיים, וגם לשיעורי יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית. ואם אתם מארגנים אירוע ורוצים להפוך אותו לבלתי נשכח, אפשר להזמין אותו להופיע או להעביר סדנת יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית.
אני חובבת סיפורי השראה נו מה לעשות, אז הנה אחד:
יום האשה קרב ובא.
לא אוסיף הרבה מילים, כי הכל כבר נאמר.
את ההעצמה הנשית ואהבה ליופי ולכוח הנשי אני מבטאת דרך ציורי פורטרטים של נשים מרחבי העולם, סיפורים שבאים לידי ביטוי במילים ובמכחול.
אז לכבוד היום הזה אספר לכן על אשה מיוחדת.
היא כבר לא בן החיים אבל השאירה מורשת מדהימה.
קוראים לה וואנגארי מאטאי.
נולדה בקניה, הפכה להיות האשה הראשה במזרח ומרכז אפריקה שיש לה תואר דוקטורט. היא הקימה תנועה מיוחדת שתומכת בנשים ובנטיעת עצים שמונעת הכחדת יערות.
רק שתבינו- התנועה הזאת גדלה עד שכיום מעל 50 מיליון (!) עצים ננטעו.
היא הפכה להיות עוזרת לשר הסביבה ו… זכתה בפרס נובל! ושוב האשה הראשונה שזכתה בפרס נובל באפריקה.
ועם כל היופי והשראה בסיפור שלה- עצם היותנו נשים, הוא כשלעצמו מספיק כדי להוות השראה ועוצמה
אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות. במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.
מהייטק לכפר נידח בהודו ומשם לתיקים אמנותיים. היי. אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות.
במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.
וככה יצאתי למסע בהודו שהוליד את ״מגלאיה״ מותג אמנותי וקסום. מגלאיה היא תוצר של האהבות בחיי. אמנות, תרבויות מעניינות, אופנה וטקסטיל. במהלך שנה של לימודי אמנות באוניברסיטה בהודו, בכפר קסום ונידח שנקרא שאנטיניקטן, התחלתי להתנסות בחיבור בין תיקים לציורים שלי. הרגשתי שזו דרך נפלאה להביא את האמנות לידי ביטוי ליצור מוצר שהוא ״אמנות מהלכת״
כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים. ככה נולדה מגלאיה. מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות. כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.
כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים.ככה נולדה מגלאיה .מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות. כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.
המוצרים הם איכותייים, טבעוניים ונשמרים לאורך זמן.
ואם תהיתם: מגלאיה= מגלה יה בבנגלית= מחוז העננים המדינה הכי גשומה בעולם, בצפון מזרח הודו.
זמן קורונה:
לפני הקורונה הייצור בהודו היה נגיש ועיקר המכירה שלי הייתה בחנויות. כיום המשחק השתנה ועברתי בעיקר לאונליין, ולמוצרים שמזמינים במיוחד עבור הלקוח.
המוצרים שלי כוללים: מחברות השראה, תיקים איכותיים למחשב נייד, הדפסי ציורים לסלון על קנבס ונייר, ארנקים ותיקי צד. הדגש הוא על סחר הוגן, ייצור איכותי, והדפסי ציורים ועיצובים עבודת ידי
יום אחד, במהלך טיול בין שביליה של חורשת אקליפטוסים נאה במרכז המושבה, בין העצים… והשיחים… תפסה לפתע את עיניי – מצבת עץ, אשר מסביבה חגו פרפרים צבעוניים.
התקרבתי מעט בכדי להתבונן על הכיתוב אשר התנוסס על חתיכת העץ העליונה, ושם, מעל ציור של לב בצבע שחור, נכתב: אליעזר הארנב, ותאריך מותו.
התבוננתי מעט על המצבה, נשאתי תפילה קטנה לזכרו של אליעזר, והמשכתי בדרכי.
בעודי צועד בפאתי החורשה הרהרתי אודות חייו ומותו של הארנב.
האם הספיק להכיר את הארנבת אהובת ליבו, האם מצא שמחה וריגוש בכרסומם של גזרים כתומים ועלי גינה רעננים, ויותר מכל האם מותו נגזר עליו בהפתעה או שהעביר הוא את שיבתו בנחת, בעודו מתכונן לרגעיו האחרונים…
חשבתי לעצמי "נדמה כי חיינו מורכבים גם הם מרבגוניות אינסופית של פעילויות והתרחשויות. תחילה עם הולדתנו אנו כמו משקיפים בסקרנות ובפליאה על העולם שבחוץ, דרך עדשות עינינו הילדיות, בהמשך, עסוקים, מרוגשים ונסערים מהעתיד לבוא, אנו סוקרים את שסביבנו בריגוש עז דרך עדשות הנעורים, וכעבור זמן מה לעיתים מעט מתוסכלים לנוכח חוויה פנימית של פיספוס כלשהו, אנו נאלצים להיפרד ממשקפיים אלו על שלל סוגי עדשותיהן.
בעודי צועד בחורשה ומהרהר כך, נזכרתי לפתע במפגש מכונן שאירע כעשור קודם לכן.
ערב אחד, לאחר הופעתנו המשותפת בקונצרט של התזמורת הקאמרית, ניגש אליי אחד מחברי התזמורת הוותיקים, והציע לי להצטרף אליו לתה ועוגיות, הצעה לה נעניתי כמובן בחיוב.
הוא היה כנר ומלחין, אשר לעת זקנתו תמך בפועלה של התזמורת.
בשלב מסוים בשיחתנו, לאחר מספר דברי הלצה ונועם, טון קולו הפך רציני, והוא אמר:
"אתה יודע דני… כשהייתי בן גילך, אולם הקונצרטים היווה עבורי את מושא האושר העליון, עשיותיי כנגן וכקומפוזיטור הרוו לחלוטין את תשוקותיי, וסיפקו את ליבי עד תום. אך היום… הוא השתהה, ואז הצהיר בחדות: 60 שנה עברו להן כהרף עין, ועתה, אין אני מוצא בכך עוד כל טעם!".
כך ישבנו עוד מספר דקות, שותקים, שותים את התה ואוכלים את העוגיות…
בעודי נזכר בסיטואציה זו, חשבתי לעצמי, "כמה מדהימים הינם חיינו, בהם תחילה אנו כמו נקשרים לסוגי עשיות ופעילויות מגוונות, וחושבים אותם לחשובים ולמשמעותיים מכל, ולאחר, בעבור הימים, אותן העשיות בדיוק הופכות בעינינו לחסרות כל משמעות וערך.
באפוס ההודי הגדול בשם ה "מהא-בהראטה" ישנו סיפור המתרחש בעת העתיקה, המתאר את מסע נדודיו של אחד ממלכי העולם הגדולים, את פגישתו עם נווד חכם, ובדיון רחב אשר מתפתח ביניהם אודות אמות מידה ארציות ודברי צדק.
דיונם נחתם בשאלה :
"מה אם כן, הוא הדבר המופלא ביותר בעולמנו?".
לכך משיב החכם בחיוך: "על אף שהמוות כמו מרחף מעל ראשיהם של כל איש ואישה,
כמו מזכיר אודות זמניות החומר, ומכוון לעבר ההתעוררות לחיי הנצח הרוחניים.
כולנו כאחד חיים כאילו חיים זמניים אלו, ימשכו לנצח!"
יוצא מהחורשה לכיוון רכבי חשבתי, "ספרות היוגה מלמדת שמעבר למציאות זמנית זו, אשר רוויה בפחד וחרדה מכיליון הזמני, ישנה מציאות נצחית וחיובית, אשר עם ההתעוררות לה אנו כמו משתחררים מכל סבל חומרי ומתוודעים מחדש לשמחתנו ולמשמעות קיומנו המקורית.
ולכן נראה שאין עליי להתעצב יתר על המידה על גורלו הזמני של אליעזר הארנב, מכיוון שאין זהו גזרו האחרון.
נפרד מהארנב ומהחורשה, מוקיר תודה על השיעור, התנעתי את רכבי, והמשכתי הלאה.
מקום מפגש ולימוד – ארכיון כתבי היד וסרטי וידאו – תערוכה על חייו.
בהמשך יהיו גם: הופעות קטנות, הרצאות, הקרנות מיוחדות, בר בית קפהוגם, ברוב כבוד – בית הספר לכתיבה והשראה על שם מאיר אריאל.
דמיינו מקום מלא השראה אליו תוכלו להגיע לביקור מתואם אישית. לשבת לקפה טוב ולקבל גישה לחומריו הרבים של המשורר ואיש הרוח מאיר אריאל ז"ל. במקום תוצג תערוכה מתחלפת עם פריטים מחייו ותוכלו לקבל תשובות לכל השאלות.
המקום יהווה אבן שואבת לאוהבי המשורר וישמש כמקום להשראה ולמידה לכולם.
בימים אלו משפחת אריאל החלה במבצע גיוס כספים למען פתיחת המקום. כל מי שרוצה נכס תרבותי חשוב בפרדס חנה כרכור הייחודית שלנו, מוזמן להצרף.
אנחנו מחפשים את האנשים שמאיר אריאל יקר לליבם וגם את האנשים שהתרבות, ההשראה, המוזיקה והשפה העברית יקרים לליבם.
שימו לב מי הצטרף אלינו בתשורות – רוצים לנגן עם יהודה עדר? או הרצאת זום על מאיר עם רוביק רוזנטל?
אנחנו מחפשים אנשים שלא נרתעים מסגרים וגם לא מזעזועים פוליטיים – חושבים לטווח הארוך.
צפי פתיחה: יוני 21 – המשק כבר יהיה פתוח ב"ה ולכן יש לפעול מעכשיו! ואל תשכחו שעברנו את פרעה ונעבור גם את זה!
ניתן להצטרף בשני אופנים: תרומה חד פעמית בכל סכום שתבחרו או תרומה קבועה בסכום שאתם קובעים! תרומה של 300 ₪ תכניס אתכם לקבוצה ייחודית 'מועדון הראשונים' חברי מועדון הראשונים ייהנו ממגוון הטבות לאחר פתיחת המקום, כל הפרטים ימסרו בהודעת דוא"ל מסודרת לאחר ההצטרפות.
שימו לב – למען פתיחת המקום אנחנו צריכים לגייס 200,000 ₪ עד מרץ 21 – עסקים שמעוניינים להצטרף כתורמים גדולים למען מטרה חשובה זו – ייהנו מחשיפה במגוון ערוצים.
הקורונה טרפה הרבה קלפים, האיצה מגמות שחזינו שיקרו בשוק התעסוקה לעשור הקרוב ובוזמנית גם עצרה מגמות אחרות. אין ספק שאף אחד מאתנו, גם יועצי הקריירה שבינינו, לא חזו את השינויים שקרו ובעיקר לא במהירות שבה הם קרו.
בימים אלו אנשים רבים מוצאים את עצמם בחוסר וודאות או לחילופין עם תחום מומחיות שאין לו צפי ברור לחזרה והם נאלצים לחשב מסלול מחדש.
גם היציאה הממושכת לחל"ת והשהות בבית גרמה למחשבה מחודשת על העתיד המקצועי ולעיתים גם להחלטה על שינוי מקצועי. פגשתי גם אנשים שממציאים את עצמם מחדש בתחום העיסוק הקיים. אין ספק שהתקופה הזו דרשה היערכות מחדש גם בתחום התעסוקה.
מגמות תעסוקתיות
הקורונה השפיעה רבות על מגמות בשוק התעסוקה. ממצב שבו היינו בשוק של מועסקים, שידם של המועמדים האיכותיים הייתה על העליונה וארגונים שניהלו מצוד אחר מועמדים מצטיינים והיו מוכנים לשלם להם סכומים גבוהים על מנת לגייס אותם, בימי הקורונה מעסיקים רבים גילו שהם יכולים להסתפק בפחות עובדים, פחות שכר ועדיין לשמור על תפוקות דומות. פתאום נכנס השיח על מי עובד חיוני ומי פחות.
כך נוצר מצב שהמעסיקים נהיו בררניים יותר, בעיקר שהם יודעים שיש היצע גדול מאד של מועמדים, פעמים רבות הם טובעים בקורות חיים ומתקשים להחליט. מהצד השני מועמדים מצוינים נפלטו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה ונכנסים לשוק מחפשי העבודה.
כיום, יותר מתמיד אני רואה את המגמה בבירור ומלווה אנשים רבים במיקוד והכוונה תעסוקתית ליצירת אפשרויות תעסוקה חדשות
אז איך מכוונים נכון?
על מנת להבין מהן האפשרויות המתאימות ביותר צריך לצלול פנימה, להבין מה הצרכים והאילוצים, תחומי העניין, הערכים, הידע, החזקות והיכולות. רק אחרי הבנה מעמיקה ומיפוי כל הפרמטרים הללו, ניתן לעשות את החיבור וההתאמה לתחומי עיסוק רלוונטיים. זהו שלב מעמיק וחשוב מאד בתהליך לפני היציאה לדרך. לאחר שלב זה מומלץ להכין קורות חיים מותאמים לתחום אליו ניגשים.
כתיבת קורות חיים
קורות החיים נכתבים בצורה שיווקית תוך הבלטת המידע מילות חיפוש רלוונטיות לתחום. לכל תחום נכתב קובץ נפרד ומותאם לו. מכיוון שידוע שרוב המעסיקים משקיעים זמן קצר של כמה שניות בקריאת הקובץ כדאי מאד למקד את הכל לדף אחד. לאחר הכנת הקבצים ניגשים למלאכת החיפוש ואיתור המשרות, תוך דגשים לחיפוש נכון ברשת ואיתור מהיר של משרות שעשויות להתאים.
לסיכום
אנשים רבים מצליחים לעשות שינוי תעסוקתי ולייצר לעצמם הכנסה בימי הקורונה, ימים לא פשוטים של תנודות וחוסר יציבות כלכלית.
בתהליך קצר אך מעמיק, ניתן לפתוח דלתות חדשות ולצאת לכיוונים שרק שבמשך שנים רק דמיינתם או אולי אפילו לא העזתם לדמיין.
הקורונה אמנם יצרה משבר אך יחד איתו גם זמן התבוננות מבורך המזמן תובנות והזדמנויות חדשות. רוחות של שינוי מנשבות אך מי אמר ששינוי זה רע?
הכותבת היא יועצת קריירה מובילה העובדת בשיתוף עם חברת Alljobs ומרצה במכללת רופין בתחום התעסוקה. ליצירת קשר ולפרטים נוספים: עינת אביב 052-6890234
אני אגלה לכם סוד קטן
אני נודניק. כן. ואפילו אחד מוצלח.
אני אוהב להיות נודניק ולהראות לאנשים את היופי והקסם שיש (להם) בחיים למרות שהם מתעקשים שהוא לא קיים.
לאחרונה יוצא לי לראות במפגש עם אנשים בקליניקה תחושה של חוסר, פסימיות, יאוש וממש קושי לראות את היופי ולהגיד עליו תודה פשוטה.
אז איך רואים את היופי בחיים?
אני שמח שאתם שואלים, כי זה ממש עוזר לי פה בכתיבה של הפוסט ובזרימה 😉
בשביל לענות על השאלה הזאת אני רוצה לספר לכם על זוג עיניים נוסף שיש לנו.
העין של ה"אין" והעין של ה"יש".
איך גיליתי אותן? את האמת אני לא ממש יודע, זה קרה כאילו מעצמו מתוך חקירה שלי על נקודת המבט שלי. שלא תבינו לא נכון, אני הייתי אחד מהאנשים השליליים והפסימים ביותר שהכרתי, אולי בגלל זה אני יכול היום לספר על זה, אולי בגלל זה אני נודניק כזה טוב, כי פשוט אני מכיר את המצב הזה ממש טוב.
העין של האין, הלא, הבלתי אפשרי, היא עין שהתרבות שלנו מאוד אוהבת ומורגלת להשתמש בה. מאז שאנחנו קטנים ההורים שלנו הראו לנו שוב ושוב איפה אנחנו לא. אצלי למשל אמרו לי שאני עצלן (לא חרוץ), מפוזר (לא מסודר), חסר סבלנות… אף אחד לא אמר לי מה אני כן.
אותו הדבר קרה בביה"ס, בצבא, באוניברסיטה…
בגלל שהעין הזאת מיומנת מאוד היא גם העין הדומיננטית שלנו ולרוב כשנביט אל העולם נביט קודם כל דרכה ולרוב נפגוש את מה שהיא רואה – חוסר,פגם, יאוש, קושי ולאו דווקא את מה שיש שם באמת.
אולי אפשר לקרוא לה גם העין של הבאסה… אני אחשוב על זה.
ליד העין של ה"לא" ישנה עין שלרוב היא קטנה יותר, חלשה יותר, זו העין של הכן, היש והאפשר.
זו עין שבהתחלה אנחנו צריכים ממש להתאמץ ולהשתמש בה, כמו להשתמש ביד החלשה יותר שלנו, במיוחד כי אף אחד לא לימד אותנו שבכלל אפשר.
העין של ה"כן" למעשה מנכיחה את מה שיש. שזה שונה מלצבוע את המציאות בצבעים יפים.
למשל אם כרגע אני מרגיש מנותק והדבר הראשון שעולה בי זה איזה באסה! שוב אני לא מחובר לעצמי ולחיים ו… ו… , אני יכול לעצור רגע ולהגיד "אני כרגע בניתוק, (שבע קווים מתחת למילה כרגע), וסחטיין עליי ששמתי לב לזה בכלל…"
איך זה מרגיש? קצת אחרת נכון?
לי זה נותן מקום למי שאני ומה שאני כרגע.
הניתוק פתאום הופך למשהו בר חלוף ולחלק ממני, לא כל כולי.
יותר מזה, אספתי אליי רסיס של עוצמה (הפעם הצלחתי לראות!), אני מרגיש חזק קצת יותר.
חשוב לזכור שאחד הדברים שמחזקים את העין של ה"כן" זה להגיד תודה, אפילו על דברים קטנים כמו כוס מים שהגיעה בול בזמן, או שמישהו נתן לי זכות קדימה – ככה אנו מתחילים לשים לב לקסמים הקטנים של החיים.
וככל שאנחנו משתמשים בעין של ה"כן" יותר היא הולכת וגדלה, עד הרגע שהעין של ה"כן" זהה בגודלה לעין של ה"לא". זו תהיה הפעם הראשונה שמופיעה לנו בחירה באיזו עין להשתמש קודם כשאנו מביטים אל העולם .
וכשנבחר יותר ויותר להשתמש בעין של ה"כן", תכל'ס זה קורה מהר יותר משנדמה, היא תמשיך לגדול עד שהיא תהפוך העין הדומיננטית שלנו ונתחיל להביט אל העולם קודם דרך היש, הכן, האפשר והיופי.
ואתם יודעים מה קורה אז?
חיוך טיפשי ולא מוסבר מופיע לנו על הפנים
חיוך כזה של אהבה, אהבה בחיים.
איש רב תחומי ההולך בד בבד בעולם החומר והרוח – יועץ ומנהל בכיר בהייטק עם רקע טכני ועיסקי. איש רפואה ההולך את הדרך האדומה, המסורת האינדיאנית, מלווה ומעצים אנשים ועסקים, מלמד ומעביר טקסים, מוביל מעגלי גברים ונשים, מוציא מסעות התפתחות של לב לטבע. עוסק במהות הזכרית והנקבית, מדריך אנשים אל עבר מהות הווייתם ולמימוש עוצמתם.
המורה הראשון שלי היה אבא שלי. הערצתי אותו. כשהוא נפטר מסרטן כשהייתי בת 21 נשמטה הקרקע מתחת לרגליים שלי, וצללתי לתהומות של צער וכאב. עם מותו חוויתי באופן המוחשי ביותר את חוסר הקביעות, את הארעיות, את השתנות הדברים, גם הבטוחים והנצחיים ביותר כמו אבא שלי.
חודשים ושנים אחרי מותו, כשעדיין הייתי מתעוררת בלילות למשמע קול בכי ומבינה שזאת אני שבוכה וששוב חלמתי עליו, הגעגועים אליו היו מהולים בכמיהה עזה להבין, להבין את פשר החיים ואת פשר המוות, ומה המשמעות של החיים האלה בכלל. ושלי בפרט.
אבא שלי לימד אותי לשאול שאלות. להטיל ספק. לחקור ולא לקבל כמובן מאליו שום דבר. לא כי "ככה צריך", לא כי ככה "כולם עושים", לא כי זה מה שכתוב בספרים, גם לא כי מישהו חכם ויודע אמר את זה או כתב את זה בספר.
מבלי דעת, אבא שלי בעצם חזר על דבריו של הבודהה, שהמליץ לא להאמין בצורה עיוורת לאף אחד'ת, אפילו לא לו, אלא לגבש דעה מתוך חקירת החוויה האישית.
ככה הגעתי אל הבודהיזם ואל המיינדפולנס. ואני בהכרת תודה מתמשכת ונצחית לדרך הזאת, שמאפשרת לחיות חיים שפויים וערים בתוך הכאוס והקושי של החיים המודרניים העמוסים, שלא לומר המוטרפים,
ובמיוחד בתקופה הנוכחית, שיש בה כל כך הרבה חוסר ודאות ודאגה ופחד מהבאות.
איך מתמודדים עם חוסר הוודאות?
התקופה האחרונה קשה לרבים מאיתנו.
אנחנו מתמודדים, יום יום, עם חוסר ודאות, חוסר יציבות ושינויים לא צפויים שלא תלויים בנו.
מרגישים מוצפים, מיואשים מהמצב בארץ ובעולם, מבודדים מהמשפחה הרחבה, מההורים המבוגרים.
מצב לא פשוט.
חלקנו בוחרים לא להתמודד, מתנתקים מהרגשות שלנו, או מתכחשים להם וחלקנו פשוט לא יודעים איך להתמודד.
שתי הדרכים האלה מובילות להרבה סטרס, לכעס ולתסכול. זה גובה מאיתנו מחיר מאוד גבוה ומחבל לנו באיכות החיים ובמערכות היחסים שלנו – בין אם זה מריבות בזוגיות (ואפילו פרידה), מריבות עם הבוס או קולגות בעבודה, או מריבות עם ההורים או עם הילדים.
מה עושים?
איך בכל זאת מתמודדים?
כדי להתמודד טוב יותר עם מצבים של חוסר ודאות וחוסר יציבות, חשוב שנקבל כלים פרקטייםשישמשו אותנו ביומיום:
♦ איך להתמודד עם רגשות שליליים
♦ איך להתמודד עם כעס ותסכול
♦ איך להתמודד עם חרדות
♦ איך להתחבר מחדש לעצמנו
♦ איך להיפטר מביקורת ושיפוטיות עצמית
♦ איך לייצר לעצמנו יציבות בכל סיטואציה
את כל זה ניתן לעשות בעזרת תרגול מיינדפולנס וכלים מתוך הדרך הבודהיסטית.
מיינדפולנס היא טכניקה לתרגול מודעות קשובה ונוכחות מלאה, בשילוב מדיטציה, לכל מה שקורה לנו, למה שאנחנו עושים ולסביבה שלנו.
היא עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, להשתחרר מדפוסים שמייצרים לנו סבל ומאפשר ליותר חופש ושמחה להיכנס לחיינו.
הקורס מקנה כלים להיות במיינדפולנס בכל תחומי החיים, ומיועד לכל מי שרוצים לשפר את איכות חייהם ואת מערכות היחסים בחייהם ולחוות יותר קלות ושמחה בחיים האישיים והמקצועיים.
בין היתר, הקורס מאפשר:
√ להפחית סטרס √ לנהל מחשבות טורדניות וכעסים √ להתמודד עם מצבים קשים (גירושין, ילדים מתבגרים, אובדן ועוד) √ לקבל אומץ לעשות שינויים בחיינו √ ליהנות מהכאן ועכשיו בלי לדאוג לעתיד או להיתקע בעבר √ ליצור יציבות למרות חוסר הוודאות שיש בחיים √ לטפח חמלה לעצמנו ולאחרים √ להתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים √ להפחית ביקורת ושיפוט עצמי √ לחולל שינוי בדפוסים, אמונות והרגלים √ להתמודד עם פחדים וחרדות √ להכניס יותר הנאה לחיים √ העלאת ביטחון עצמי וערך עצמי √ להכניס יותר שלווה, קבלה ורוגע בחיינו √ להכניס הרמוניה במערכות היחסים שלנו
ועוד.
אם יש לך תחושה של תסכול וחוסר ודאות, ויש לך רצון לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי בחייך, הקורס הזה בשבילך.
את המסע הרוחני התחלתי ב-1986 והוא נמשך עד היום הזה.
אני מורה למיינדפולנס, מדיטציית ויפאסנה, עקרונות הבודהיזם ופסיכולוגיה בודהיסטית.
מתרגלת ומלמדת למעלה מ-25 שנים, מנחה סדנאות, קורסים וקבוצות.
מאמינה שבכולנו טמונה היכולת לאהוב, לחמול, להיות נדיבים ולהתעורר.
הטבע כבר הפסיק לתת לנו רמזים וממש מדבר איתנו גלויות.
אם לא ניקח אחריות על אורחות החיים שלנו על הכדור, כולנו נפגע.
השינוי הזה יכול וצריך להתחיל ממש בתוך הבית – בתוך העיר.
בשביל זה אנחנו חייביםלחשוב מחדש על הערים שלנו,
ולהחזיר אליהן את הטבע והירוק, ולהפוך אותן למרחבים של יצירתיות וחיבור אנושי.
אנחנו אנשי מוסללה, קהילה ירושלמית של אמנים, אנשי סביבה וחינוך,
פועלים יחד כבר למעלה מעשור בחקירה וביצירה של חיים בני קיימא (ירוקים) בעיר.
הקמנו ארבעה מרכזים שונים הפועלים כמעבדה לחדשנות עירונית בת-קיימא העוסקים בחינוך, הכשרה ומפגש, בהם ביקרו אלפי אנשים, יזמנו מאות אירועי תרבות ברחבי העיר, העברנו אלפי שעות של קורסים מעשיים בתחומי החקלאות העירונית לקהל הרחב, ועכשיו אנחנו מפתחים גם מודל כלכלי יחיד מסוגו בעולם, שיקדם מהפכה ירוקה על גגות העיר.
המנוע היצירתי שלנו בהילוך חמישי, אבל הדלק הכלכלי שלנו בליטרים האחרונים שלו.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתמוך בקמפיין כדי שנוכל להמשיך במהפכה הירוקה בחיים העירוניים למען בריאותנו, ולשמירה על העולם היפה שלנו.
הרגע שבו נולדו החיים האורבניים והפרדנו את עצמנו מהטבע, הוא נקודת השבר שהובילה לקלקול שאנחנו מרגישים היום – החל ממשבר האקלים והרס הפלנטה שעליה אנו חיים, עד משבר הקורונה.
כי כשאתה נפרד ממשהו – קל לך להרוס ולוותר עליו – ושם בדיוק מתחיל התיקון, בחיבור.
בשנים הראשונות מוסללה עסקה בהנגשת האומנות למרחב הציבורי, כהזמנה לחוויה ומחשבה אחרת על המימד העירוני. לאורך התקופה הזאת למעשה ניסחנו את דרכי הפעולה שמלוות אותנו עד היום:
על הגג של מרכז כלל הקמנו ב-2016 את ״המרפסת: נווה מדבר עירוני״ – המעבדה המרכזית שלנו. אנחנו מקיימים כאן עשרות קורסים וסדנאות של חקלאות עירונית וקוסמטיקה טבעית, מגדלים ירקות ועצי פרי, ופתחנו את ״פרופוליס״ המרכז לדבוראות עירונית, ללמידה והכשרה.
הגג גם מארח מגוון אירועים מדי שבוע, רוקדים כאן גם קונטקט, מקיימים מפגשים שבועיים של החלפת שפה עברית-ערבית, וביום יום המקום פתוח לכל מי שמחפש פינה ירוקה ושקטה לברוח מהמולת העיר.
הקמנו את הסדנא של מוסללה, סדנא קהילתית פתוחה לכולם שמנגישה את העבודה בעץ לכל מי שרוצה. בשעה שמלאכות מסורתיות נעלמות מן העולם, אנחנו עושים את הכיוון ההפוך מציעים לאנשים לבוא לבנות רהיטים מעץ בעצמם, וללמוד ליצור מתוך מיחזור במקום לקנות חדש. בקרוב נפתח את המחזור ה-51 של קורס נגרות בסיסית.
משבר הקורונה מאיים מאד על הפעילות העתידית שלנו.
מקור ההכנסה העיקרי של מוסללה הם הסיורים, הקורסים והסדנאות המעשיים, שלא מתקיימים כרגע עד הודעה חדשה. בהיעדר מקור מימון, לא נוכל להתקדם עם הפרויקטים האלו ונאלץ להפסיק את כל הפעילות.
אבל אתם, כשתצטרפו אלינו, יכולים לשנות את התמונה ולהגשים את כל זה:
בחודשים הקרובים נשיק את מרכז ״סינסילה״, האח התאום של ״המרפסת״ – רק בערבית ובמזרח ירושלים. ״סינסילה״ יהיה בית וחממה לקהילה מקומית של אנשי יצירה וסביבה, ולמעשה יהיה המרכז היחיד שמחבר קהילה-קיימות ותרבות במזרח ירושלים.
המרכז ממוקם על הגג של הספרייה המרכזית העירונית של מזרח העיר, בו יועברו קורסים מתחומי הקיימות, סדנאות והרצאות, ויהיה מרחב הפתוח לכלל הציבור שבו ניתן לבוא ללמוד, לעבוד, לנוח ולהנות מסביבה ירוקה באמצע העיר.
הקמה של מרכז לוגיסטי בתוך השוק הסיטונאי שילקט את מיטב המזון שנזרק מדי יום, ויעביר אותו אל קהילות ואנשים הזקוקים לכך.
תקופת הקורונה הביאה את קבוצת הפעילות החברתיות ״מצילות המזון של ירושלים״ לעבודה סביב השעון בשביל להעביר חלק מהכמות הבלתי נתפסת של ירקות ופירות טובים שנזרקים מדי יום בשוק הסיטונאי (בין 2-4 טון של אוכל!) – למשפחות נזקקות מכל קצוות האוכלוסיה.
בעקבות החיבור עם אנשי השוק הסיטונאי, המרכז הלוגיסטי החדש יאפשר להרחיב את הפעילות, והוא גם ישמש את ההמתנדבות והמתנדבים שעושים עבודת קודש מדי יום.
לקחנו על עצמנו משימה לא פשוטה – להפריח את מדבר הגגות העירוני.
במקום גגות עצומים שוממים ובלתי מנוצלים – מרכזי חיים ושפע עבור תושבי העיר.
למה?
כי כשמדבר הגגות הצחיח יהפוך לירוק – האוויר יהיה נקי יותר, הקיץ יהיה קריר יותר ומיני בעלי חיים שלא ראינו ישובו לחיות לצידנו.
הקמנו את ״ארגון-גג: מקדמים תרבות גגות״ המאפשר לכל בעל גג לקבל ייעוץ ממיטב המומחים בתחום, וכמו כן קורס ראשון של ״חלוצי הגגות״ יוצא לדרך בקרוב,
ויכשיר בעלי גגות להפוך את הגג שלהם למרחב קהילתי ירוק, ובקרוב נתחיל לראות
יוזמות בסגנון ״המרפסת״ בכל שכונה בירושלים.
בנוסף – אנחנו מקימים את אתר הקמפינג גגות (!) שיאפשרלכולם את החוויה של שינה בטבע עירוני, אבל בעיקר בשביל להוכיח שגגות ירוקיםיכולים להיות גם רווחיים.
יחד עם המעצבת נתי שמיע עופר, פיתחנו את ה-Roofing, מודל שינה ואירוח בני קיימא, יחיד מסוגו בעולם שיצור תיירות גגות ראשונה מסוגה בעולם (וקורונה פרנדלי!).
אנחנו מתכוונים לפתוח את האתר לקהל הרחב באפריל 2021.
מרכז כלל צפוי להפוך למשכנם של עוד כ-20 עמותות ואירגוני חברה אזרחית שיצרו יחד אקו-סיסטם הפועל בשותפות לטובת קידום מטרות ציבוריות, ויוכלו יחד לצלוח את המשבר הנוכחי, על ידי שימוש במשאבים המשותפים שכבר קיימים (כיתות, חדרי ישיבות, אולם כנסים ועוד).
לפני כמה ימים הייתי אצל חברים והילדים שיחקו "10 שניות מתחת למים", מן משחק מחבואים משוכלל. אנחנו המבוגרים ישבנו בחוץ ודיברנו. באחד התורות, אחד הילדים התחבא מתחת למפת השולחן שסביבו ישבנו. מחבוא גאוני. לפתע הילדים האחרים עצרו את המשחק ורצו להתחיל את התור מהתחלה, מה שהיה חושף את המחבוא המוצלח. מיהרתי להגן עליו ואמרתי לשאר הילדים שהוא לא יוכל לצאת כי הוא מצא מחבוא ממש מוצלח ושיתחילו את הסבב החדש בלי לחכות לו. איך שסיימתי לדבר הילד מתחת לשולחן החל לצעוק עלי באכזבה שגיליתי אותו ויצא מתחת לשולחן חושף את מקומו. באמת? שאלתי בהפתעה, כן עכשיו הם ידעו שאני כאן התיך בי ו…הלך. הילדים המשיכו במשחק כאילו כלום לא קרה ולי התחילה שיחה עם אמו על מה שקרה. אתה באמת חשפת את המיקום שלו היא אמרה. באמת? איך אפשר לדעת? הרי הוא יכול היה להיות להיות בכל מקום בשדה הראיה שלי, אם היה נחשף ואז מתעצבן עלי אז אתם צודקים… אך איך אפשר לדעת לפני? כשנזכרתי היום במקרה הזה, נזכרתי גם בנטייה שלנו כאנשים לקבוע תוצאה עוד לפני שהתרחשה.
ואז נזכרתי בשיעור שלמדתי מהדרך.
האינדיאנים קוראים לאדם הלבן ווא-שין-צ'ון (wa shin-chun), שמשמעותו 'האדם של השכל'. האדם הלבן בעזרת האינטלקט החזק שלו הצליח לשנות סדרי עולם, אולי לטוב ואולי לרע, אבל החשוב הוא שהאנשים הלבנים הם הראשונים, כחברה, שיצאו מהמעגל הטבעי של החיים שכל היצורים החיים שותפים לו, ובעצם יצרו עולם בתוך עולם. וכך הלכנו והתרחקנו מהחיבור הטבעי והפשוט הזמין לכל הייצורים החיים, ואנו בתוכם.
למצב התודעה הזה דוגמאות רבות, כמו מערכת החוק האנושי, מבנים חברתיים, מה מלמדים אותנו במערכות החינוך, מוסר, הערים ושיטות התכנון ואפילו נקודת המבט של הרפואה המודרנית על האדם והחיים. ברמה האישית אנו יוצרים מלא מציאויות דמיוניות, לרוב, כשאנו בסרטים, יוצרים הנחות והשערות, או קובעים תוצאה לפני שלמעשה התרחשה, כמו בסיפור של הילד מתחת למפה.
ואולי המופע המרשים ביותר, שאני מכיר, הוא חיבור של מציאויות פנימיות לרשת גדולה אחת, לדוגמא פייסבוק. אלו עולמות שהאדם יצר, שנשענים על המציאות, אינם המציאות, אך משליכים עליה.
אותי זה מרתק ממש. אדומי העור מספרים שיום אחד החיות באו לבורא עולם והתלוננו לפניו שמאז שנתן לאדם את הדעת, הפך האדם לזעפני כזה, לא קשוב, מתלונן ועושה בלאגן. ולמרות מאמצם האדיר של החיות לדבר אל האדם, בחר זה להישאר בשלו. התחננו החיות לבורא עולם שייקח מהאדם את הדעת בכדי שהחיים ישובו למסלולם. חייך אליהם בורא עולם ואמר להם: נכון, הדעת של האדם חזקה, אך הלב שלו חזק הרבה יותר. בואו נעזור לאדם להיזכר. וכך קיבלו האנשים הראשונים טקסים, שהמרכזי שבהם הוא הסווט לודג', אוהל הזעה, שכוונתו היא חיבור מתוך היסודות הטבעיים של החיים – אש, אדמה, מים, אוויר ותפילה של הלב. הדרך האדומה של הלב, הדרך בה אדומי העור הולכים ורואים את החיים, נקראת דרכו של האדם הפשוט, איקצ'ה וישאשא (ikche wishasha) או האדם הטבעי/המחובר. האדם הטבעי נושא בתוכו את דרכו של הטבע שמחוצה לו בתוכו. הוא יודע להישאר מחובר לתנועת החיים הטבעית בכל מקום ואורח חיים. כמו על ההר, במדבריות מקסיקו, כך גם בעיר הגדולה או בכפר.
ואיך הכי טוב להישאר טבעי ומחובר? אותי החיים לימדו פתרון פשוט – להיות בטבע. הטבע הוא המרחב הישיר שיצרה הבריאה, כל השאר הוא עם שינויים שאנחנו הוספנו. לשהות בטבע מעורר אותנו בצורה שלא תמיד אפשר לתאר במילים ברורות, אך כולנו יודעים איך זה מרגיש לשבת סביב אש טובה או לראות שקיעה יפה, משהו מרגיש נעים ומוכר. אלו החלקים בנו שיודעים וזוכרים את החיבור לטבעי. אני גיליתי שהחיבור מועצם כשאני מסכים להיות בטבע מנותק לגמרי מעולם האדם. ואיך מתנתקים לגמרי מהחיים "הרגילים"? יש מלא דרכים. אני, אגלה לכם בסוד, מוציא מסעות בדיוק כאלה לחיבור בין אנשים לטבע ומי שסקרן יכול לקרוא עוד על "נקודת החיבור". ובחזרה לעניינו – הטבע.
צאו אליו. זה יכול היות בחוף הים, או להישטף באור הלבנה במרפסת בקומה 30, זה לא באמת משנה. מה שחשוב זה לעצור רגע את השטף של החיים ולתת לגוף ולנפש שלנו זמן להתחבר. במיוחד בזמנים האלו של סערות גדולות, מידע סותר, חוסר וודאות ופחד- חשוב למצוא נקודת חיבור למשהו יציב וקבוע, כמעיין הנובע תמיד ומזין אותנו. שהות בטבע עבורי היא קודם כל דלת, כניסה אל החיים האמיתיים. בנוסף זהו גם תרגול וגם תזונה הנותנת מענה לקשת רחבה של צרכים.
וישנה עוד דלת, קצת יותר חמקמקה, על מפתנה עומד כשומר הלא ידוע, כשחוצים אותה מגיעים אל אזור קצת מפחיד, בהתחלה, שבעזרת הסכמה לתת לחיים להתגלגל דרכנו, בלי לקבוע תוצאות מראש, בלי מאמץ ובלי הידוע, נגלה מעיין הנעורים שמוכר גם בשם אזור הקסמים. מכירים? ספרו לי ולנו על המפגשים שלכם ימים טובים
איש רב תחומי ההולך בד בבד בעולם החומר והרוח – יועץ ומנהל בכיר בהייטק עם רקע טכני ועיסקי. איש רפואה ההולך את הדרך האדומה, המסורת האינדיאנית, מלווה ומעצים אנשים ועסקים, מלמד ומעביר טקסים, מוביל מעגלי גברים ונשים, מוציא מסעות התפתחות של לב לטבע. עוסק במהות הזכרית והנקבית, מדריך אנשים אל עבר מהות הווייתם ולמימוש עוצמתם.
בשבוע הבא מתחילים טובי הקורסים של מרכז גוף נפש! כולם Online מגוון תכנים רחב עם מיטב המנחים בארץ. לקהל הרחב | לאנשי טיפול | לאנשי חינוך החל מ 12.10
הצטרפו אלינו, לימדו והעשירו את עולמכם האישי והמקצועי עם קורסי האונליין שלנו המועברים על ידי מיטב המנחים, תוך שמירה על קבוצות קטנות המאפשרות לימוד ויחס אישי גם בלימודי האונליין.
