כללי

  • איך מורידים את המסכים מהילדים? או ההפך

    כולנו מכירים את התופעה של ילדינו תקועים מול המסכים. לעיתים מדובר בהתמכרות ממש. החשש שלנו כהורים הוא שהילדים בתקופה הזו של הקורונה, איבדו יכולות מסוימות כמו יצירת קשר אמיתי עם ילדים אחרים, תחושה של תקיעות וחוסר מוטיבציה, לצאת ולהיפגש עם הדברים האמיתיים, בעולם המציאותי בחוץ.

    לכן במקום להילחם בזה, חן מצא שיטה לשלב בין העולמות של הוירטואל-ריאליטי לעולם האמיתי שמחכה מחוץ לחדר של הילד.

    חן ארגמן איש חינוך, פעיל בשנים האחרונות בחינוך הבלתי פורמלי, מדריך ומנהל צהרונים, מטפל בפסיכודרמה פרטנית וכיום מטפל בשיטת שתי החרבות ומפעיל חוגים בסגנון RDND.

    אז מה היא שיטת שתי החרבות?

    יצא לי לעבוד בתור סייע כיתתי ופרטני בבתי ספר שונים וראיתי מקרוב איך מערכות החינוך עובדות ואת הקושי שלהן להגיע אל הילדים בצורה כזו שתוכל באמת להיטיב עימם. המענה של מערכות אלו מותאם לצרכים מסוימים, אך כאשר יש לילד שונות  או מורכבות, המענה אינו מספק. מצאתי את עצמי דואג לאלו,שלא מקבלים מענה מתאים והאמנתי שאפשר לעזור בדרך אחרת שרואה את הקושי ולא מנסה לכפות את עצמה על הילד.
    מתוך הרצון לעזור לילדים פיתחתי את חוג הRDND. החוג פועל בעולם הפנטזיה. יצרתי פלטפורמה המאפשרת לכל ילד להביא את עצמו בצורות שונות. להעצים חלקים נסתרים ולהתמודד עם קשיים ואתגרים, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית, וכל זאת תוך הנאה ותחושת מוגנות.
    לכן פניתי למרכז ללוחמי האור בחדרה ולמדתי את שיטת שתי החרבות. ההכרות עם השיטה הוכיחה לי שניתן לתת מענה נרחב, מעמיק ובעיקר מהנה למגוון רחב של ילדים – גם לאלה שלא הולכים בדיוק בתלם.

    היום חן מתפעל חוגים ופעילויות לילדים, ע"י שימוש בדמויות מעולם הפנטזיה, שבו ניתנת אפשרות לכל שחקן, להשתמש בדמיון שלו ולהנות מפרי יצירותיו. שימוש בפלטפורמת משחקי התפקידים-החיים, כוללת התנסות, בכלי הנשק הממוגנים והאיכותיים שלנו לצורך אינטראקציה מהנה – ובטוחה.

    איך זה עובד?

    הילדים מגיעים למפגש ומשליכים את הטלפונים שלהם לקופסת הניידים ועד סיום המפגש אף אחד לא מוטרד מהודעות ווטס אפים. הילדים מתחברים מידית כמעט למשחקי התפקידים וכמו במשחקי המחשב, גם כאן יש להם הזדמנות לשחק תפקידים אהובים : לוחמים, קוסמים, מכשפים פיות ועוד דמויות מעולמות הפנטזיה. כאן יש להם הזדמנות להיות הלוחם הלכה למעשה, רק שהכל בטוח ומוגן (אין חרבות אמיתיות או נשקים מסוכנים, הכל מתוצרת פלציב שהוא חומר ספוגי מוקשה ועומד בתקנים, כדי לא להכאיב או לפגוע בילד אחר).
    אח"כ כל ילד מתאר את הדמות שהוא בחר ומחבר לסיפור,סיפור רקע בעזרת הדמיון שלו, (ללא התערבות המדריכים). ואז עוברים לשלב האימונים. בשלב הזה לומדים הילדים איך לשלוט בכלי הנשק שנבחר, למשל לקוסם, יש כדורי קסם שהוא משליך על האויב בעזרת מילות לחש. או איך משליכים כדורים בצורה נכונה ולא מכאיבה מידי וכו'.
    אחרי שלב האימונים נכנסים לתוך העלילה, נחלקים לקבוצות שמתחילות ליצור אינטראקציה אחת מול השניה (למשל, סחר ביניהם, התמודדויות עם מצבים מהחיים, שילוב כוחות ושיתופי פעולה) ומשם הם מתחילים "לכתוב" ולשחק  את הסרט של עצמם כשהסוף אינו ידוע מראש. אני לא אוהב לכוון אותם או לשלוט בסיפור, אבל כן יש מס חוקים שהילדים צריכים לעבוד על פיהם. למשל ילד שרוצה לעוף מהחלון, אנחנו לא נאשר כי זה ייגמר לא טוב, אבל כל עוד זה פועל בתוך מסגרת החוקים אז לילדים יש חופש פעולה להחליט ולשנות כאוות נפשם".

    אילו פעילויות יש עוד במרכז שלכם?

    אנחנו משלבים פעילויות עם מספר בתי ספר בארץ, כמו הדמוקרטים והאנטרופוסופים. הילדים והמורים בונים מחנה  ביער, ואנחנו משתלבים בפעילות ע"י יצירת תכנים מותאמים, מביאים את התפאורה, כלי הלחימה, ציוד היקפי, איפור, משחקים ועוד ועוד.

    יש לנו פעילות פרטנית, שבה רק אני עובד עם הילד, מסע שבו אנו עוברים תהליך לגילוי הכוח הפנימי של הילד, מחזקים  את הדימוי העצמי, את הבטחון, קשיים מוטוריים כמו צליעות, רגישות חושית, בעיות של וויסות חושי ( שהם בד"כ תופעות לוואי של עולם המחשוב האינטנסיבי ), וזאת כדי שיוכל בסופו של התהליך לצאת עם מקסימום כלים להתמודדות בהמשך.
    המסע מתרחש בקליניקה בגן השומרון וההורים שותפים מלאים בתהליך, מעודכנים וחווים את דעתם.

    לפרטים נוספים אפשר לבקר באתר שלנו:
    https://argamanchen.wixsite.com/journey

    חן ארגמן 052-8841486


    להגיב
  • משלוחים חיים – אכזריות בתעשית הבשר

    המושג 'משלוחים חיים' מתייחס לפרקטיקה אכזרית מעולם תעשיית המזון מן החי. מכבסת מילים לתעשייה אכזרית של שליחת חיות משק באניות לישראל כדי לבצע שחיטה סמוך למועד מכירת הבשר. זאת בניסיון לענות על הדרישה הצרכנית לבשר טרי.

    את המחיר כמובן, משלמים מאות אלפי עגלים וטלאים צעירים כל שנה, הנרכשים ע"י יבואנים ישראלים, ממדינות באירופה כמו פורטוגל, רומניה, הונגריה, צרפת וכמו כן אוסטרליה.

    העגלים והטלאים, דחוסים בצפיפות איומה, בתוך אניות, לאורך ימים ארוכים ואף שבועות, לפעמים בתנאי מזג אויר קיצוניים של חום וקור. טלטלות בים, פציעות, הפרשות וצמא.

    עקב תנאי השיט בים, הם מתבוססים בצואה ובשתן, חלקם מתעוורים בדרך מאדי האמוניה העולים מהצרכים. דבר המקשה עליהם עוד יותר למצוא את דרכם לאוכל ומים במהלך המסע הארוך והמייגע. לעיתים קרובות, נפגעים ממחלה כגון שחפת, שיעול, התייבשות, מחלות עור כגזזת , דלקת ריאות ודלקות עיניים מדבקות. פציעות קרניים ודימומים הן עניין שבשגרה.

     

    במהלך המסע מושלכים לים גופותיהם של אלו שגססו או מתו, בכדי לחסוך תשלום מס על היבוא. זאת הסיבה שלעיתים מתרחצים בחופי הים נחשפים לגופות בע"ח, שנפלטו אל חופי הארץ. בהגיעם לחופי ישראל, הם אינם ניתנים לזיהוי, היות והמשליכים כורתים את תגי האוזן, אשר מנוקבים באזני העגלים והטלאים על מנת למנוע זיהוי ולחמוק מקנסות.

    בעה"ח התשושים נפרקים מהאניות ב"עידוד" אגרסיבי הכולל מכות, צעקות ולעיתים שימוש בשוקרים חשמליים ומועלים למשאיות, אשר מובילות אותם להסגרים, מפטמות ובתי המטבחיים של הספקים השונים. שם כולם נשחטים באכזריות, אבריהם נפרסים ונארזים כמוצרי מזון ומוצעים למכירה ברשתות השיווק  .

     

    עמותת ישראל נגד משלוחים חיים, פועלת ע"י מתנדבים לתיעוד וחשיפה של התעללות האכזרית.

    בכנסת כיום, ממתינות 7 הצעות חוק, מכל קצווי הקשת הפוליטית, להפסקת המשלוחים החיים לישראל.

     

     

    בכתבה הבאה : המחיר הסביבתי והנזקים האקולוגיים שנגרמים כגידולי בקר לתעשית המזון של האדם.

     

     

     


    להגיב
  • חופשה בים המלח

    לפני זמן מה חבריי הזמינו אותי להצטרף ללילה בים המלח.

    בעת ההזמנה ידיד קרוב ציין: "בערב הגעתנו, חברתנו המשותפת עורכת ערב תרבות מקומי בקיבוץ בית הערבה, ושאלה האם תהיה מעוניין להעביר הרצאת מבוא בנושא היוגה והמדיטציה".

    על אף לוח הזמנים הצפוף אשר נבע מתקופת עומס במקום עבודתי, הרמתי מספר טלפונים על מנת לוודא את הנושא, וזמן קצר לאחר מכן הודעתי לחבריי: "אני בפנים."

    בעודנו חוצים את התנועה הפקוקה של מרכז הארץ שיתפנו איש את רעו במחשבות, תובנות ובשאר חדשות מהתקופה האחרונה בה לא התראינו…

    לאחר זמן מה עם שחילופי הדברים שקטו במעט, החל להתגלות נופה המרהיב של הבקעה.

    נוף הררי ומדברי ליווה אותנו בדרכים המפותלות בעודנו מעמיקים עוד ועוד מתחת לקו פני הים.

    מחשבותיי נדדו לעבר אירועים היסטוריים ותרבותיים אשר פקדו חבל ארץ זה.

    נזכרתי בקטעי סיפורת אודות מערות קומראן, מגילות ים-המלח ופרושי מדבר יהודה – האיסיים.

    מכתביו של יוסף בן מתיתיהו והיסטוריונים נוספים נגלה אורח חייהם השליו והסגפני של אלו האחרונים, כמו גם פשטותם ורכות ליבם. או במילותיו של מתיתיהו: "הם עולים על יתר האדם באהבתם לבריות ולכלל הסובב. מתנזרים הם מתענוגות הבשר, ברעותם בהם רעה. ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש יצרם. מואסים הם בחיי עושר אך אין נמצאת בהם חרפת העוני או החוסר.

    בעודנו עוברים את צדה המערבי של ימת "המים המתים" חשבתי לעצמי: מדהים עד כמה מקום זה רווי בכמיהותיהם הכנות של מחפשי האמת הרבים אשר עברו כאן במהלך הדורות, החל מקהילות האיסיים שכמו עיטרו נופים אלו בעבר. וכלה בנזירים הנוצריים אשר חיים עד עתה במנזרים נסתרים ברחבי אזורים מדבריים אלו, כמו שוקעים במציאות רוחנית ונסתרת אשר אינה נגלית לאדם הקשור להנאות הזמניות והחולפות, ולהבלי העולם הארעיים.

    לאחר זמן קצר עם שהמשכנו בנסיעתנו ידידי קרא בהתלהבות: "חבר'ה, הגענו, זה המקום!"

    פרקנו את הציוד, חבשנו כובעי שמש, התקדמנו לעבר החוף, ובעודנו פורשים את המחצלות ואת ארוחת הצהריים המאורגנת היטב, התיישבנו מרוצים במרחק נגיעה ממי המלח.

    זמן קצר לאחר מכן, עיניי נחו על אי קטן אשר נראה באופק בקרבת גדה מרוחקת, עדכנתי את חבריי שאני אחזור עוד מעט, ופניתי לחקור את הממצא…

    בהגיעי ליעד התיישבתי על סלע והבטתי לעבר האופק המרהיב, בו מצע המים השלווים נפרס עד למרגלות הרי ירדן הסלעיים.

    חשבתי לעצמי: ללא ספק ים המלח זוהי אחת מהטובות שבחבילות הנופש, מקום מפלט בינלאומי לקנדידט היגע והחרד.

    אך על אף שזהו כנראה המקום הרגוע ביותר בעולם.

    להפתעתי הרבה… אני בכלל לא רגוע!

    המיינד שלי ממש כמו מולטי-סטיישן רדיו, ממשיך לרשרש אפילו כאן…

    אמונות נפשיות, מחשבות, רשמים, הטבעות, מה יהיה ,מה היה, מה צריך, מה לא צריך, מה בא לי, מה לא בא לי.

    השם ישמור, אני כבר באמצע המדבר, לאן עוד אפשר לברוח…

    בעודני מביט הרחק אל הנוף, קול פנימי קרא… פנימה.

    בעודנו עוצמים את עינינו, מרפים לתוך החושך הפנימי ושוקעים למצולות הווייתנו שמעבר לרשרוש המחשבות והרגשות, נמצא עצמנו ניצבים בפני דלת סגורה, אף על פי שזוהי סגורה, השהות על ידה מקנה סיפוק והרצון לפותחה ממלא את הווייתנו במשמעות פנימית ותקווה עמוקה לאושר.

    מה מונע מאתנו להיכנס בדלת זו?

    האם פתיחתה אכן תענה על כל כמיהות ליבנו העמוקות והרדומות?

    על פי ספרות היוגה המסע הרוחני מוביל אותנו בהדרגה דרך מפתן דלת זו, לעבר מציאות נצחית, ייחודית אהובה ואוהבת.

    כאשר העצמי "נהג מרכבת הגוף" מתוודע לזהותו הנצחית וכך גם ליחסי האהבה המרגשים עם מושא האהבה העליון.

    מסופק מהרהורים אלו נפרדתי מהאי הקטן שעל גדות ים המוות.

    ובמילים אלו נפרדתי מבאי הרצאת הערב המרוצים והמסוקרנים שבקיבוץ בית הערבה.

    דני מוסטובוי,

    מורה ומרצה לספרות היוגה.

    למידע נוסף, ניתן ליצור קשר:

    WhatsApp – 0558838423


    להגיב
  • פינה חדשה: שירים

    אם יש לכם שיר יפה שכתבתם והוא נח במגירה,
    הגיע הזמן לאוורר אותו.
    שילחו אלינו, גם בעילום שם אם רוצים, ואנו נפרסם אותו במגבלות הצנזורה המקומית. (סתם, אין כזה באמת :-))

    השיר הבא נכתב ע"י אחד הקנונים שלנו וכשמקשיבים או קוראים אותו
    הוא פתאום מדליק בך משהו חם בלב,  אהבה, געגוע, חיוך וכו'.

    בכוונה בלבלתי חלק מהשורות ואת הפתיח גם,
    כדי לא לזמזם אותו ושלא "יפריע" להקשיב למילים הנפלאות.

    אני אוהב את השורות האלה, המתאימות לתאר מצבים של קשרים בינו לבינה לבינו.

    "מה ששבה אותי
    היה החופש שקרן ממך
    כשאמרת לי את שמך.

    כשנתת לי ידך
    היתה זאת אהבה ממבט ראשון.
    כמו בסיפורים.

    מה שהרס אותי
    היה הכן שהיה לך בעיניים
    כשפגשת את מבטי.

    מה שהרס אותי
    היה הצחוק שהיה לך בעיניים
    כשאמרת נעים מאוד"

     

    מילים: אריק איינשטיין
    אהבה ממבט ראשון

    ( זה הזמן להעתיק בית ולהקדיש לאהוב/ה שלכם או לעצמכם)

     


    להגיב
  • הכירו את השף המוסיקלי – די ג'יי ישראל אפ

    מוסיקה היא שפה שמחברת את כולנו. באירועים החשובים לנו, המוזיקה היא מצרך חשוב. המוזיקה יוצרת את פס-הקול לאירוע הנשאר בליבנו כמו חלק מסרט בו שיחקנו. כדי לכתוב פסקול שכזה אנחנו נחפש ״שף מוסיקלי״ – אדם מבין, קשוב אך בעיקר כזה שאוכל, שותה ונושם מוסיקה. אז, הכירו את ישראל אפ – השף המוסיקלי.

    מאת אמיר תלם

    את ישראל פגשתי לפני מספר חודשים באירוע מיוחד – אירוע מוזיקלי-חברתי אותו הוא ארגן. הוזמנתי לנגן כדיג׳יי ופגשתי אדם מקסים ולבבי, אכפתי ואוהב אדם. ישראל אפ הוא לא רק אישיות מיוחדת, אלא מוזיקאי מוכשר ורב ניסיון. פגשתי אותו לראיון קצר כדי להבין וללמוד – מה נמצא בליבו של אמן..?

     ישראל, תתחיל בלספר קצת על עצמך – איך הגעת לאהבת מוזיקה ?

    נולדתי לתוך המוזיקה עם אהבה משחר ילדותי לצלילים ולמוסיקה. בילדותי, הקשבתי לרדיו והשתתפתי במשחקים וחידונים. בהמשך, נכנסתי לתחום הרדיו, הפעלות מוסיקה בבתי ספר. במקביל, פיתחתי אהבה לגאדג'טים מוסיקליים.

    בצעירותי הייתי פריק של מצעדים. דרך המצעדים הכרתי את כל השמות בעולם המוזיקה. במהלך שנות ה-80-90 ניגנתי במועדונים בצפון הארץ. אחרי טיול במזרח, חזרתי לתל אביב והפקתי מסיבות אנדרגראונד. אחרי כמה שנים הרגשתי כי מימשתי את עולם המועדונים.

    במשך 12 שנה ניגנתי עם בת זוגתי באירועים מיוחדים, הרבה מהם בטבע. למשל, החתונה הראשונה בה ניגנתי היתה לזוג מאותו המין. הייתה חגיגה מופלאה שהשמועות עליה עברו מפה לאוזן.

    השילוב של הניסיון שלי, האהבה למוסיקה והרצון לשמח אנשים מביא אותי לכאן, לחשוף את עצמי ולהציע את שירותיי כמגיש מוסיקה מיוחדת ומרגשת.

    והיום מה החזון שלך ?

    בגלל שאני אוהב הרבה חומרים מוסיקליים, אני יודע איך לערוך ולהגיש אותם. פיתחתי אינטואיציה מדוייקת לצלילים וחיבורם הנכון לוייב של האירועים.

    אני תופר אירועים – מתכונן, לומד את הקהל, לומד את החוגגים, עושה עבודה אינטואיטיבית ומכין מנת מוסיקה מדויקת להפליא. כאשר אני מנגן בלייב אני עובד לפי המתכון שהכנתי, אבל תמיד גמיש ליצור את השינויים הנדרשים בכדי להבטיח את ההצלחה המוסיקלית של האירוע, מתחילתו ועד סופו. אני אוהב להשאיר תחושת ״ואוו״ בחלק אחד מחלקי האירוע: קבלת הפנים, הטקס, האוכל, החגיגה והאפטר.

    השנה האחרונה עשתה ריסטרט לכל תעשיית האירועים, מה שעשה לי טוב ונטע בי מוטיבציה גדולה יותר לצאת ביתר עוצמה לעולם האירועים. אני מעוניין להתמקד באירועי בוטיק של 100-150 איש בגני אירועים מגניבים, בטבע, בים וכו׳. אך, בהחלט אני פתוח לאירועים גדולים באולמות.

    DJ ISRAEL UP

     

    מה מרגש אותך באירועים ?

    אני יוצר את האווירה של האירוע דרך המוסיקה. אני מתרגש כאשר אני מקבל מחמאות מהחוגגים. אני מתרגש מכל מילה. אני מתרגש מהדינמיות של האירועים ואפשרות שלי להיות מדויק בכל חלק וחלק. האינטואיציה שלי מסייעת לי לבחור שיר מעולה בתזמון נכון. בסוף האירועים אני מתרגש לראות את הקהל עייפים אך גם צמאים לעוד.

    אני אוהב אירועי צהריי יום שישי. אלו אירועים מרגשים, גם בגלל שאני יהודי והאירוע מסמל את כניסת השבת וגם בגלל שזו בחירה מיוחדת של החוגגים. מאירוע צהריים, הערב מגיע והירח מצטרף, מה שמעיד על טרנספורמציה למסיבה והתפרקות.

    מפגשים עם זוגות מרגשים אותי. אני מתרגש מלזהות את המוסיקה שהם אוהבים, המחוברת לתרבות ולהיסטוריה שלהם, ביחד ובנפרד.  ישנם זוגות שבאים עם פלייליסט. מתוך הפלייליסט אני מבין את התשוקה המוזיקלית שלהם ויודע  לרקום עוד שירים וליצוק את המנה המושלמת, זאת אומרת – לקחת את השירים שהם בחרו ולערוך אותם בצורה מצויינת.

    אך בעיקר, מרגש אותי וחשוב לי לדעת שהחוגגים באים לאירוע בראש שקט ויודעים שיש על מי לסמוך.

    מה אתה חושב מיוחד בך כדיג׳יי ?

    חוויתי 20 שנה בעולם האירועים, והוזמנתי ללא פרסום, אלא רק מפה לאוזן – צלמים, מפיקים ועובדים המליצו עליי לאירועים נוספים. הם הקשיבו לי ונהנו. כשקיבלתי פידבק חיובי מאנשים השירות שחווים אירועים רבים, הבנתי שאני יכול להביא משהו מיוחד.

    לפי בקשה, אני יכול להכין את המופע המוזיקלי הסטנדרטי הכולל להיטים מכל העשורים האחרונים, אך תמיד אני קשוב ושמח לשלב מוזיקה מדהימה בסגנונות שונים: בלקני, הודי, קווקזי, אתיופי ועוד. שלא לדבר על מוזיקה אלקטרונית מרקידה נפשות !

    אני יכול ליצור סגנונות מוזיקה מיוחדים וחדשניים – למשל, בזמן האוכל תתנגן מוסיקה מעולם האגדות, או מוזיקה אירית. כמובן, בהתאם לאירוע, לאוכל לאווירה ולמיקום. בקבלת הפנים אני יכול לייצר אווירה מרגיעה ומסתורית המכינה את האורחים לחוויה מטורפת. בזמן הריקודים אני יכול לשלב מוסיקת עולם מתרבויות שונות.

    התמחיתי ביצירת מכנה משותף – מציאת השילוב המוזיקלי הנכון שיאפשר חיבור בין כל החוגגים. אני מוצא את הסגנון שמתאים ״להצית את האש״ בחוגגים על-ידי איתור המכנה המשותף שלהם. אחרי שהם התמכרו למוסיקה אני יכול לפרוץ בסגנונות נוספים.

     

    אז, תנו לי לשמח אתכם וצרו קשר !

    אפשר ליצור קשר עם ישראל דרך ווטסאפ או טלפון: 052-443-9764


    להגיב
  • הביץ׳ בר מחכה לנו וגם מגייס עובדים ! – ראיון עם דיוויד הבעלים

    מאת אמיר תלם

    פגשתי את דיויד, הבעלים של הביץ׳ בר לראיון קצר, ממש לפני פתיחת עונה מרגשת מאוד. לאחר ציפייה ארוכה והמתנה לימים כתיקונם, אפשר סוף-סוף לצאת מהמערה ולחגוג בהודיה את פרק החיים החדש. בתור אחד הדיג'יים בביץ׳ בר, אכתוב כמה מילים מעצמי: מדובר במקום קסום שאין כמוהו. השילוב של הנוף, המוסיקה והוייב יוצר חוויה נופש ושחרור. אני מכיר את דיויד והצוות שלו מקרוב כבר כמה שנים ואני מעיד שהדבר הכי חשוב להם הוא הלקוחות והחוויה המשותפת. הביץ׳ בר זו משפחה, בשבילי ובשביל מי שבא להשתחרר ולהנות.

    איך אתה מרגיש היום ממש לפני פתיחת העונה ?

    אנחנו רגילים להפסקה חורף של כל שנה, אך השנה שנה מיוחדת כי היינו הרבה זמן סגורים. ההתרגשות בשיאה. אנחנו מקבלים כל היום מלא טלפונים מלקוחות לגבי הפתיחה, כולם מחכים לצאת ממעגל הבידוד שנכפה עלינו כמעט שנה שלמה, ובשילוב פתיחת עונת הקיץ, ההתרגשות בשיאה.

    אנחנו מצפים להרבה עבודה העונה. הפעילות המיוחדת שאנחנו עושים שבעיקרה מבוססת על דיג'יים מהסביבה המנגנים שלל סגנונות, ובעיקר מוזיקה אלקטרונית עמוקה ורכה. איזה כיף יהיה לשבת בבריזה עם כוס בירה ולהתנועע על הספות שלנו.

    אנחנו צופים שנה עמוסה במוסיקה. במהלך כל פסח, כולל חול המועד, מתוכנן פסטיבל מוזיקה של  דיג'יים שיבטיח הנאה צרופה. כרגיל, מובטחת חוויה שלא ניתן לתארה במילים רק לאלה שבאים, בין אם בשתיים בלילה או בשתיים בצהריים.

    מבחינת שתיה, שמנו דגש על יינות לבנים, רוזה ושמפניה. לקוחות מאוד נהנים, במיוחד לאחר שגילו בקורונה את חדוות היינות. מוסיקה, שמש, בריזה ויין לבן – הולך תמיד טוב ביחד. בכלל, אנחנו מאד מאמינים בשילוב איכותי של אלכוהול, מוסיקה ומיקום.

    כמובן שכל החוויה היא מול המפרץ העתיק של קיסריה. אנשים שנכנסים בפעם הראשונה אומרים וואו, איך המקום הזה הגיע. יש לנו מתחת לאף כזה מקום יפה ומיוחד מול נמל קיסריה.

    איך עברה תקופת הקורונה ?

     

    היתה תקופה מעורבת רגשית. מצד אחד, זמן נוסף עם המשפחה בבית ובטיולים. מצד שני, היו ימים של דאון עקב אי-סדר ליום ועבודה שמחזיק אותי. הקורונה לימדה אותי הרבה דברים אישיים ומשפחתיים. עכשיו, אני נכון ליישם את מה שלמדתי. למשל, להעריך את העסק והעובדים, את מה שיש לנו ואפילו את היום-יום שיש לנו, כל יום. לפני הקורונה, לצאת לים היה מובן מאליו, והיום אני מבין יותר שכדאי לנצל את הזמן שיש לי.

    מה שלום הצוות ?

    יש בעיות בגיוס עובדים כמו כל ענף המסעדנות בארץ, ולכן אנחנו חווים חוסר גדול בעובדים. עובדים רבים בחל״ת ולא מעוניינים לחזור. לכן, אנחנו מבקשים מהלקוחות להתאזר בסבלנות. זהו מצב קיים בכל הארץ לא רק אצלי

    בינתיים אני מקבל טלפונים בודדים מעובדים שרוצים לחזור,  לעומת שנים עברו שהיו המון.

    תקוותי שהממשלה תשחרר את החל״ת ואנשים יחזרו

    למי שרוצה לעבודה בביץ׳ בר –  יש מקום. אנחנו מחפשים מנהלים, מלצרים וברמנים. הכל מכל. אפשר לפנות לטלפון 054-3434979 בווטסאפ או בשיחה.

     

    איך הצוות מרגיש לעבוד במקום כמו הביץ בר ?

    יש לי ברמנית חדשה שהגיע בגלל שבן דוד שלה עבד פה לפני 5 שנים והוא אמר לה שזו החוויה הטובה ביותר שהיתה לו. השילוב הוויב, הצוות, עם התשלום הטוב, נותן חוויה טובה מאוד לעובדים.  מדובר בעבודה עם הרבה לחץ. אנחנו מסייעים לעובדים ומאפשרים הסתגלות נפשית הדרגתית. בסופו של דבר שעוברים את הביץ׳ בר, אפשר לעבוד בכל מקום אחר בענף.

     

    איך אתם מתארגנים לתו הסגול (התמגנות מקורונה) ?

    המקום פתוח לאוויר. בכניסה יבדקו מסכה. יהיה גם אלכוג׳ל, למרות שזה לא חובה. אין מגבלת כניסה. ילדים, מבוגרים וגם ללא מחוסנים יורשו להיכנס. המארחת תושיב את הלקוחות לפי הקצב שלנו.

     

    מה הרגע שהכי זכור לי מהעונה הקודמת ?

    כאשר הדיג'יי סיים סט וכולם עמדו ומחאו כפיים, זה היה רגע מרגש מאד שבו הרגשתי שכל מה שבניתי במשך השנים עובד.

     

     

    על הלקוחות מחמיאים לך ?

    שזהו מקום המפגש האולטימטיבי.

    לא מדברים על אוכל ספציפי או שתיה ספציפית אלה על החוויה הגדולה שאנחנו מספקים הכוללת

    מוסיקה, שתיה, אוכל, אנשים, מתח כיפי.

     

    דיג׳יי ראשון עולה כבר ביום שישי הקרוב בשעה 13:00. נתראה!

    לפרטים נוספים:

    https://beach-bar.co.il/


    להגיב
  • מהי חמלה ?

    חמלה היא איכות פנימית, להרגעה, ויסות רגשי, ליצירת חיבור ושייכות, שכולנו נולדנו עימה. אבולוציונית, מעצם היותנו יצורים חברתיים, לכולנו יש אותה. אנחנו מפתחים אותה לאורך כל חיינו דרך התייחסות לאחרים, ודרך ההתייחסות שלהם אלינו, חוויות העבר שלנו, וגם דרך ההתייחסות לעצמנו (חמלה-עצמית), כלומר הדיאלוג הפנימי שלנו. זהו שריר שאנו יכולים לאמן ברמת הגוף, ברמת המיינד והמחשבה, ברמת הדיאלוג הפנימי שלנו, וברמה הרגשית.

    המושג חמלה מגיע מהבודהיזם. הדלאי למה הגדיר חמלה כרגישות לסבל (של עצמי ואחרים) ומחוייבות להקל על הסבל. חמלה דורשת להיות נוכח בסבל (של עצמי ושל אחרים), ולשם כך דרוש אומץ ועוצמה אישית, חמלה אינה "לחלשים". זה לא פשוט להיות בנוכחות הסבל ולשם כך פיתחנו רפרטואר מרשים של דרכי התמודדות שממש לא משפרים לנו את החיים כמו התעלמות, הימנעות, הדחקה, בריחה, הסתגרות, התבודדות, בושה, אשמה, ביקורת עצמית ועוד.

    טיפוח חמלה וחמלה –עצמית, חמלה המופנית פנימה, כרוכים בהתבוננות בסבל (במה שעובר עלי עכשיו), בקבלה ותמיכה; נוכחות בכאן ועכשיו, ללא הזדהות, בהקשבה בלב פתוח ואוהב; התבוננות בסקרנות והסכמה לחקור, החוכמה כדי להבין ולשנות, כדי שיהיה לי/לאחר טוב יותר, שלא נסבול, שנהייה מאושרים; טיפוח דיאלוג של טוב לב, של חום הבנה וקבלה, כדי שלא נתכווץ עוד יותר, כשכבר קשה; טיפוח ההבנה שכולנו חווים את אותם הרגשות, גם אם הסיפורים שלנו למה שעורר אותם, שונים. טיפוח ההבנה שלא רק לנו הדברים קורים, כולנו בני אדם ולכן כולנו תוצר של המון דברים שלא בחרנו (כמו הורים, גנים, חוויות ילדות) ולכן אין ממה להתבייש, כולם חווים חוסר אונים וכאב, שמחה והתרגשות, כישלונות ודחייה, אהבה וחיבור – אנחנו אף פעם לא באמת לבד ונפרדים.

    טיפוח חמלה מחזק את הרצון להשתפר (להבדיל מוויתור עצמי או פינוק עצמי), מחזק את היכולת לראות את הדברים בפרופורציה ויכולת לנהל את רגשותינו במקום שהם ינהלו אותנו. טיפוח חמלה מחזק את היכולת לקחת אחריות, לשנות את שגורם לסבל ולחיות חיים איכותיים ומאושרים יותר.

    אנו מזמינות אתכם לטפח את איכויות החמלה בכדי להגביר את האושר בחייכם.

    ושמחות להזמינך לקורס חמלהעצמית והכרת הטוב
    שיפתח ב 11/04/2021
    כל הפרטים וטופס ההרשמה בקישור


     

    מנחות המפגש:

    מיטל רונן
    BA בפסיכולוגיה MA בהנחיית קבוצות, דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל שבשומרון (מחקר ליצירת התערבות קבוצתית מבוססת חמלה לאנשים עם מוגבלות נפשית). מתמחה בשיקום, הנעת תהליכי שינוי בצוותים מקצועיים, הורים, בני נוער, אנשים בעלי מוגבלות נפשית ואוכלוסיות שונות נוספות והכשרת מנחי קבוצות.

    יפית אורבך
    B.Ed בחינוך, MA בהנחיית קבוצות (תזה בנושא קבוצות חמלה עצמית), דוקטורנטית בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה (מחקר בנושא ויסות רגשות באמצעות חמלה עצמית אצל הורים), מנחת קבוצות לטיפוח והרחבת החמלה עצמית למבוגרים.


    להגיב
  • מהייטק לכפר נידח בהודו ומשם לתיקים אמנותיים תכירו את מגלאיה

    אני חובבת סיפורי השראה נו מה לעשות, אז הנה אחד:
    יום האשה קרב ובא.
    לא אוסיף הרבה מילים, כי הכל כבר נאמר.
    את ההעצמה הנשית ואהבה ליופי ולכוח הנשי אני מבטאת דרך ציורי פורטרטים של נשים מרחבי העולם, סיפורים שבאים לידי ביטוי במילים ובמכחול.
    אז לכבוד היום הזה אספר לכן על אשה מיוחדת.
    היא כבר לא בן החיים אבל השאירה מורשת מדהימה.
    קוראים לה וואנגארי מאטאי.
    נולדה בקניה, הפכה להיות האשה הראשה במזרח ומרכז אפריקה שיש לה תואר דוקטורט. היא הקימה תנועה מיוחדת שתומכת בנשים ובנטיעת עצים שמונעת הכחדת יערות.
    רק שתבינו- התנועה הזאת גדלה עד שכיום מעל 50 מיליון (!) עצים ננטעו.
    היא הפכה להיות עוזרת לשר הסביבה ו… זכתה בפרס נובל! ושוב האשה הראשונה שזכתה בפרס נובל באפריקה.
    ועם כל היופי והשראה בסיפור שלה- עצם היותנו נשים, הוא כשלעצמו מספיק כדי להוות השראה ועוצמה

    אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות.
    במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.

     

    מהייטק לכפר נידח בהודו ומשם לתיקים אמנותיים. היי. אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות.
    במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.

    וככה יצאתי למסע בהודו שהוליד את ״מגלאיה״ מותג אמנותי וקסום. מגלאיה היא תוצר של האהבות בחיי. אמנות, תרבויות מעניינות, אופנה וטקסטיל. במהלך שנה של לימודי אמנות באוניברסיטה בהודו, בכפר קסום ונידח שנקרא שאנטיניקטן, התחלתי להתנסות בחיבור בין תיקים לציורים שלי. הרגשתי שזו דרך נפלאה להביא את האמנות לידי ביטוי ליצור מוצר שהוא ״אמנות מהלכת״
    כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים. ככה נולדה מגלאיה. מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות. כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.

    כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים.ככה נולדה מגלאיה .מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות.  כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.

    המוצרים הם איכותייים, טבעוניים ונשמרים לאורך זמן.
    ואם תהיתם: מגלאיה= מגלה יה בבנגלית= מחוז העננים המדינה הכי גשומה בעולם, בצפון מזרח הודו.
    זמן קורונה:
    לפני הקורונה הייצור בהודו היה נגיש ועיקר המכירה שלי הייתה בחנויות. כיום המשחק השתנה ועברתי בעיקר לאונליין, ולמוצרים שמזמינים במיוחד עבור הלקוח.

    החנות שלי

    www.megalayah.co.il

    דף אינסטגרם
    https://www.instagram.com/megalayah/

     

    דף פייסבוק
    https://www.facebook.com/megalayahbags

    המוצרים שלי כוללים: מחברות השראה, תיקים איכותיים למחשב נייד, הדפסי ציורים לסלון על קנבס ונייר, ארנקים ותיקי צד. הדגש הוא על סחר הוגן, ייצור איכותי, והדפסי ציורים ועיצובים עבודת ידי


    להגיב
  • אֻם מַיּי גּוֹד

    כולנו מכירים את הג'יני – זה שממלא את כל משאלותינו… אך, מאיפה המילה ג'יני הגיעה ? בואו נחזור קצת בזמן כדי להבין איך להתחבר לג'יני שלנו….

    הרעיון של "גאונות"- genius (או ג'יני בשם חיבה ! ) מגיע מרומא העתיקה. ההבנה באותה תקופה הייתה כי לכל האנשים יש רוח מנחַה, המלווה אותם לאורך חייהם. הרוח, כונתה genius מהשורש הלטיני gignere, שמשמעותו היא "להוליד" או "לגרום". הרוח המלווה (ה – genius) של האדם מחדירה בו תכונות מולדות ובכך מכתיבה את אישיותו ונטיותיו. אם לאדם היו יכולות יוצאות דופן הבינו זאת כי הדבר נובע מאותה רוח, מה-  geniusשלו.

    לאחר מכן, לאורך ההיסטוריה במהלכה האנושות עוברת מתרבות ששמה את אלוהים במרכז באופן כזה או אחר, לתרבות הומניסטית ששמה את האדם במרכז, הצעד הטבעי הבא היה שהמילה genius תתייחס לאדם עצמו ולא לרוח. כשהחלו להשתמש במילה באנגלית, היו עדיין אומרים "יש לו genius", אך ככל שהתפיסה הרציונאלית הכתה שורש בתודעה האנושית, ייחסו את היכולות למוח ולגוף, ולכן במקום לומר "יש לו genius" החלו לומר "הוא genius".

    בתרבות העתיקה של הודו הייתה הבנה דומה לזו של רומא הקדומה. אותה רוח נקראת paramatma, שמשמעותה היא "הרוח העליונה" (parama זה "עליונה" ואילו atma זה "נשמה" או "רוח") זהו היבט של האלוהות המלווה באופן אישי כל אחד מאתנו מייעץ ומנחה בצורה של אינטואיציה, או השראה.

    כך שאין אדם שאין לו פוטנציאל להיות גאון. זה רק תלוי אם יקשיב לקול האלוהי שבליבו. ככל שאדם יוותר על גאווה מיותרת, שמביאה אותו לייחס את היכולות שיש לו לעצמו במקום כמתנות שניתנו לו, יוכל לשמוע את אותו הקול של הרוח העליונה, של ה genius או paramatma.

    בהקשר זה ישנו ציטוט מדהים של בטהובן, הגאון המוסיקאלי, שחי בעידן שבו אלוהים עוד היה חלק יומיומי מהחיים. וכן הוא אומר:

    "אומן אמיתי הוא לעולם לא גאוותן. בחוסר מזלו, הוא רואה שהאומנות היא חסרת גבולות, לכן מרגיש מה הוא רחוק ממטרתו, ועל אף שעשוי להיות נערץ על ידי אחרים, הוא עצוב על כך שהג'יניוס שלו, אף כי הוא מאיר את דרכו כשמש, נמצא תמיד במרחק ובלתי ניתן להשגה…"

    נכתב ע"י גלעד תדהר, פסנתרן ומורה. giladtidhar@gmail.com


    להגיב
  • אוכל….כבר הגיע הזמן לאכול ?!

    נחנו חיים בתקופה שמזון וגיוונו הם חלק עיקרי בחיינו. אפשר לצאת למסעדה, להזמין טייק אווי, לנשנש משהו או לבשל. 

    ברוכים הבאים לפינתנו – מזון לנשמה !

    פסטה עם עגבניה ופלפל- מתכון מהיר וטעייייייים!

    חכמת היוגה העתיקה מלמדת אותנו שאוכל הוא לא רק מזון לגוף, אלא מזון לנשמה. הכנת האוכל על כל שלביו, היא הזדמנות למדיטציה והודיה. הודיה על המזון והודיה למי שמאפשר לנו לאכול אותו. 

    מדהים להבין כי האדם אינו יכול לייצר מזון, אלא רק לשנות אותו בהתאם לצרכיו. הטבע ובוראו הם אלו שמספקים לנו את הדגנים, הפירות והירקות. הגשם מאפשר את השבחת הקרקע והשקייה, השמש מספקת את החום והאור והירח את העסיס – כל אלה רחוקים מלהיות מעשה אדם. כל האלמנטים של היקום עובדים בתיאום מושלם כדי לספק לנו את מזוננו. איזה פלא ! אפשר לעצור ולחשוב לרגע על מיהו הקוסם המדהים שמאפשר את הסנכרון המדויק הזה.

    סיפור מעניין בעניין זה מספר ראדאנת׳ סוואמי (Radanth Swami) – מורה רוחני ומחבר רב המכר – ״המסע הביתה״  (The Journey Home): 

    ראדנאת׳ סוואמי מספר בספרו על עץ הסוקואיה הענק: גובהו מעל 300 מטר. קוטרו עשוי להיות 36 מטר. עץ אחד עשוי להכיל מספיק עץ לבניית 50 בתים עם שישה חדרים. קליפת העץ העבה מכילה טאנין הדוחה חרקים, ומרקמה ספוגית וסיבית ההופכת אותה לחסינה מאוד. העץ חי מעל 3000 שנה. עם זאת, אלפי הזרעים שבעץ  אינם גדולים בהרבה מסיכה. זרעים אלו מוקפים בכנפיים זעירות. אדם שעומד בבסיס של סקויה יכול רק להביט כלפי מעלה ביראה אילמת על פארו העצום. האם הגיוני להאמין שהעיצוב של עץ הענק המלכותי ושל הזרעים הזעירים שממתינים להנביט עוד מאות עצים כאלו אינו תוכנן מראש ומעשהו של קוסם עילאי ? 

    אז, בחזרה למזון …. 

    אני מזמין אתכם לפינתנו השבועית – לבשל עם ונו. ונו היא טבחית מדופלמת עם ניסיון של שנים בבישול והדרכת בישול של מזון טעים, בריא, צמחוני ונפלא. מומלץ במהלך הבישול למדות ולהיזכר בהודיה לעליון, מה שיעניק למזון טעם, ריח ומראה נשגב. 

    אז, מוכנים ? והיום ! פסטה עם עגבניה ופלפל- מתכון מהיר וטעייייייים! בתאיבון. 

     

    לינק לסרטון : https://www.youtube.com/watch?v=EgrXYRhQudM


    להגיב
  • מותג אופנה אקולוגי – Seven Generations

    Seven Generations הוא מותג אופנה אקולוגי השואף לחבר בין אדם לחברו ובין אדם לסביבה.

    המותג מזמין להתעוררות דרך אופנה משובחת נעימה ומכבדת, מכבדת נשיות חדשה.

    היצירה שנובעת מהמותג היא הענות לצורך החשוב בימים אלה, לקחת חלק בשינוי גלובלי המתרחש בעולם של מודעות, קיימות ומערכות יחסים חדשות.

    היצירתיות מחוברת למהות, ככזאת המבקשת השפעה על שינוי צורת חשיבה, הרגלי צריכה ומעוררת למודעות חדשה.

    הקולקציות של המותג מורכבות מדגמים בסיסיים ואל זמניים שמיוצרים מחומרים איכותיים שנשמרים לאורך שנים.

    הן מבוססות על טהרת החומרים הטבעיים, ניצול מקסימלי של חומרי גלם תוך תשומת לב לסחר הוגן והפחתת פסולת.

    כמו כן הבחירה להיות מותג קולאלי שבחר לייצר בארץ ולפרנס עוד משפחות ולהיות חלק מהנעת גלגלי המשק, היא חלק בלתי נפרד ממהות המותג.

    חשוב לדעת שהמותג מאמין שאופנה משובחת, איכותית ולא מתפשרת מגיעה לכולן ולכן טווח המידות לרוב הוא 36-50

     

    אתר https://7generations.co.il/

    פייסבוק https://www.facebook.com/hagar.kedmi.fashion

    אינסטגרם https://www.instagram.com/7generations.fashion/

     

    צלמת : רותם לבל


    להגיב
  • לוח הצעות העבודה של מושבה חופשית-עכשיו בפרסום חינם

    הלוח החדש שלנו, משמש את תושבי האזור מאזור זכרון יעקב ועד נתניה. ניתן לפרסם בו משרות דרושים ללא הגבלה.

    עובדים עושים בו שימוש כי הוא משמש לוח המודעות של הסביבה וניתן למצוא בו משרות הייטק, עבודות זמניות משרות כלליות, בייביסיטר, גננות, עובדי חינוך, מעבדות , תקשורת ועוד .

    כנסו לראות מה התחדש. (אנחנו מידי פעם נפרסם משרות גם בפייסבוק ובאינסטה)

     


    להגיב
  • להמציא את עצמך מחדש – מגמות בשוק התעסוקה בימי הקורונה

    סקירת מצב

    הקורונה טרפה הרבה קלפים, האיצה מגמות שחזינו שיקרו בשוק התעסוקה לעשור הקרוב ובוזמנית גם עצרה מגמות אחרות. אין ספק שאף אחד מאתנו, גם יועצי הקריירה שבינינו, לא חזו את השינויים שקרו ובעיקר לא במהירות שבה הם קרו.

    בימים אלו אנשים רבים מוצאים את עצמם בחוסר וודאות או לחילופין עם תחום מומחיות שאין לו צפי ברור לחזרה והם נאלצים לחשב מסלול מחדש.

    גם היציאה הממושכת לחל"ת והשהות בבית גרמה למחשבה מחודשת על העתיד המקצועי ולעיתים גם להחלטה על שינוי מקצועי. פגשתי גם אנשים שממציאים את עצמם מחדש בתחום העיסוק הקיים. אין ספק שהתקופה הזו דרשה היערכות מחדש גם בתחום התעסוקה.

    מגמות תעסוקתיות

    הקורונה השפיעה רבות על מגמות בשוק התעסוקה. ממצב שבו היינו בשוק של מועסקים, שידם של המועמדים האיכותיים הייתה על העליונה וארגונים שניהלו מצוד אחר מועמדים מצטיינים והיו מוכנים לשלם להם סכומים גבוהים על מנת לגייס אותם, בימי הקורונה מעסיקים רבים גילו שהם יכולים להסתפק בפחות עובדים, פחות שכר ועדיין לשמור על תפוקות דומות. פתאום נכנס השיח על מי עובד חיוני ומי פחות.

    כך נוצר מצב שהמעסיקים נהיו בררניים יותר, בעיקר שהם יודעים שיש היצע גדול מאד של מועמדים, פעמים רבות הם טובעים בקורות חיים ומתקשים להחליט. מהצד השני מועמדים מצוינים נפלטו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה ונכנסים לשוק מחפשי העבודה.

    כיום, יותר מתמיד אני רואה את המגמה בבירור ומלווה אנשים רבים במיקוד והכוונה תעסוקתית ליצירת אפשרויות תעסוקה חדשות

    אז איך מכוונים נכון?

    על מנת להבין מהן האפשרויות המתאימות ביותר צריך לצלול פנימה, להבין מה הצרכים והאילוצים, תחומי העניין, הערכים, הידע, החזקות והיכולות. רק אחרי הבנה מעמיקה ומיפוי כל הפרמטרים הללו, ניתן לעשות את החיבור וההתאמה לתחומי עיסוק רלוונטיים. זהו שלב מעמיק וחשוב מאד בתהליך לפני היציאה לדרך. לאחר שלב זה מומלץ להכין קורות חיים מותאמים לתחום אליו ניגשים.

    כתיבת קורות חיים

    קורות החיים נכתבים בצורה שיווקית תוך הבלטת המידע מילות חיפוש רלוונטיות לתחום. לכל תחום נכתב קובץ נפרד ומותאם לו. מכיוון שידוע שרוב המעסיקים משקיעים זמן קצר של כמה שניות בקריאת הקובץ כדאי מאד למקד את הכל לדף אחד. לאחר הכנת הקבצים ניגשים למלאכת החיפוש ואיתור המשרות, תוך דגשים לחיפוש נכון ברשת ואיתור מהיר של משרות שעשויות להתאים.

    לסיכום

    אנשים רבים מצליחים לעשות שינוי תעסוקתי ולייצר לעצמם הכנסה בימי הקורונה, ימים לא פשוטים של תנודות וחוסר יציבות כלכלית.

    בתהליך קצר אך מעמיק, ניתן לפתוח דלתות חדשות ולצאת לכיוונים שרק שבמשך שנים רק דמיינתם או אולי אפילו לא העזתם לדמיין.

    הקורונה אמנם יצרה משבר אך יחד איתו גם זמן התבוננות מבורך המזמן תובנות והזדמנויות חדשות. רוחות של שינוי מנשבות אך מי אמר ששינוי זה רע?

    הכותבת היא יועצת קריירה מובילה העובדת בשיתוף עם חברת Alljobs ומרצה במכללת רופין בתחום התעסוקה. ליצירת קשר ולפרטים נוספים: עינת אביב   052-6890234

    לדף פייסבוק

     פרטים בלינק

    בדרך למציאת עבודה- סדנת הכנת קורות חיים בזום

     

     


    להגיב
  • קורקינט בגשם/ מיכל ליבדינסקי ושי אביבי

    הזמן שאוזל בתוך כל הדברים-שצריך-לעשות שוב גזל אותנו זה מזו. "בואי נעביר יחד יום שלום" הוא אמר, אז פתחתנו יומנים ושריינו יום כזה. 'זמן מחוץ לזמן' אנחנו קוראים לו, ובעגה המקצועית: זמן איכות זוגי.

    בדרך כלל אנחנו מוצאים נקודות יפות בטבע לנסוע להרפתקאות, הפעם אמרתי שאשמח להעביר את היום בתל אביב מסיבה נשית עמוקה: תשוקה לנעליים. יצאנו להרפתקה תל אביבית. בזמן מחוץ לזמן לא משנה איפה ומה אנחנו עושים, הסלוגן הוא: 'העיקר שאנחנו ביחד' אנחנו מחיכיים זה לזו והעולם שבחוץ מתמוסס.

    הדרך לתל אביב הייתה ארוכההה. כמו תמיד יש לו סידורים בדרך, מקומות שצריך לעצור להביא משהו או לקחת, ואם כבר אנחנו בדרך לתל אביב אז גם מבקרים את הוריו. מכיוון שזממתי על פשיעה רצינית ברכישת הנעליים, הייתי סבלנית וחייכנית לאורך כל הסידורים, ידעתי שזה ישתלם לי. כשהוא סיים בשעה טובה את הסידור האחרון חגגתי "עוברים מאדון 'צריך' לגברת 'בא לי'! ". מזמן שמנו לב לזה שהוא הכי אוהב לעשות את הדברים שצריך לעשות – לרוץ בין משימות זה הספורט החביב עליו, ואני הכי אוהבת לעשות את הדברים שבא לי. ברשימת הדברים שבא לי לעשות בתל אביב היה ביקור בשתי חנויות נעליים, קנית תה עם טפיוקה למתבגרת שלנו, ובדיקה של סושיה חדשה. מצאנו חניה במרחק שתי דקות הליכה מחנות הנעליים הראשונה, ושתי דקות הליכה מהמשקה של המתבגרת. לא האמנו למזלנו הטוב. לאחר קניית הנעליים הלכנו לחנות הטפיוקה, בעוד אנחנו ממתינים לטייק אווי על הצומת הסואנת של בוגרשוב והמלך ג'ורג', עבר מולנו זוג צעיר (17) על קורקינט חשמלי, הוא מרכיב אותה מאחורה – הם נוסעים בעמידה מחובקים, ואני נמסה. לא עברו חמש דקות ועוד זוג צעיר כזה נוסע יחד על קורקינט חשמלי הפעם הוא הרכיב אותה מקדימה. "איזה מהמם" אני אומרת לבחור שלי " פעם הייתם מרכיבים אותנו על אופניים והיום על קורקינט חשמלי." חייכנו שנינו בנוסטלגיה ואז אמרתי את מילת הקסם " בא לי גם". לא הייתה ברירה אז התחלנו לרקום תכנית. אנחנו חונים בתל אביב בחניה מושלמת, תכל'ס כואב הלב להוציא את האוטו להידחק לפקקים של לב העיר ולהתפלל למצוא חניה בנקודה הבאה. בעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות קטנועים חשמליים זרוקים בכל פינה ואפשר פשוט לקחת שני קורקינטים ולהמשיך איתם. להרכיב אותי על קורקינט שנינו הסכמנו שזה מסובך ושאנחנו כבדים מידי. "הבעיה שצריך קסדות" הוא אמר, ואני רואה מולנו בצד השני של הכביש חנות קורקינטים עם קסדות. כשאני רואה צורך ומזהה מענה אני לא מהססת. חציתי לחנות, וחזרתי עם 2 קסדות. עכשיו כבר לא הייתה ברירה.

    השמיים הראו שבקרוב ירד גשם, הוא עם כפכפי אצבע, אני עם חצאית דקה. אז הלכנו לאוטו, החלפתי את החצאית בטייץ חורפי, לקחתי מעיל, ונעלתי את המגף הארוך שהרגע קניתי בחנות. הוא הוריד את הכפכף ושם את הנעל שלו מהחנות. כל הסיטואציה הצחיקה אותי "כמו בסרט – מחליפים את הבגדים של היום יום ועולים על מדי גיבורי על" צחקנו, ויצאנו נחושים להרפתקה. בשדרות בוגרשוב מצאנו קורקינטים חשמליים. אני בלי הפלאפון (שכחתי בבית – איזה כיף!) והוא לא הצליח עם שלו להשכיר שניים, ככה שבלית ברירה הוא הרכיב אותי על שלו 😊 גלשנו יחד על שדרות בוגרשוב ומשם לשדרות רוטשילד בין תל אביבים ששותים קפה, שנינו מרוכזים בנסיעה, לשמור על איזון טוב – תנועה אחת לא נכונה של אחד מאיתנו ושנינו נופלים. התחיל טפטוף גשם שהלך והתחזק, חשבתי שאם הייתה לי מטריה הייתי מחזיקה מעל שנינו – יש יתרונות בלנסוע שניים, אבל אין לי. הגענו לחנות כשהתחיל מבול. הוא החנה את הקורקינט באזור מקורה, ואני קניתי נעליים. כשיצאנו חזר טפטוף קל . פתאום מול עיניי מטריה בודדה זרוקה על המדרכה, עפה עם הרוח וכנראה הלכה לאיבוד. לא האמנתי למראה עיני. ממוגנטת התקרבתי והרמתי אותה, כשהוא הגיע עם הקורקינט עליתי מאחוריו ביד אחת החזקתי אותו חזק, וביד השנייה את המטריה כמו מרי פופינס. אין תמונה מהרגע אז מציירת אותו כאן במילים: זוג לא צעיר מחובק על קורקינט חשמלי עם מטריה צבעונית גדולה מעל הראש, גולש בגשם ברחובות תל אביב בין מכוניות בפקקים, ומתפקע מצחוק.

    הגענו לסושי, אכלנו, והרמנו כוסית קטנה של סאקה. כשגלשנו משם חזרה לכיוון האוטו חשבתי לעצמי שכשנמצאים הרבה זמן יחד, טוב לרקום זמן איכות זוגי שהוא הרפתקה. הכל כל כך שגרתי וידוע מראש בחייו של זוג: הריבים, המין, השגרה. כשיש זמן מחוץ לזמן שמלא בהרפתקנות ובלא נודע, אנחנו הופכים מזוג משמים מלא אבק, לסופר-זוג! כזה שמעז (קורקינט במקום אוטו!), מתגבר על מכשולים (רכישת קסדה!), צוחק מול הסכנה (נסיעה על קורקינט אחד!), וגולש על הקסם (מציאת מטריה!) .

    הגענו לאוטו, התנענו הביתה בול על השעה של הפקקים. הסתכלנו על טור המכוניות הארוך לפנינו, וחייכנו: העיקר שאנחנו ביחד. כשהלב פתוח זה לא משנה איפה – בהרפתקה, או בפקק. שמנו פינק פלויד, שרתי לו לתוך האוזן את הטרק החביב עלי.

    אני שוב ושוב מגלה שהתאהבות היא לא רק מנת חלקם של צעירים. אם שומרים על הניצוץ שמיגנט את הלבבות אפשר להרגיש אותה פועמת במלוא הדרה קסמיה ויופייה גם בעצם היום הזה. הנסיעה הזאת יחד בגשם עם מטריה גדולה על קורקינט בלב תל אביב נכנסה לי עמוק ללב. בהמשך החיים כשנריב או נתעצבן או לא יהיה לי כח אליו, אזכר בה אחייך לעצמי בשקט ואשלים איתו מהר.

    בנר שמיני של חנוכה אנחנו חוגגים 8 שנים למופע "באושר ועושר" שנולד בנר שמיני של חנוכה בשנת 2012. לכבוד זה מרימים שידור זום מיוחד, עם מערכונים מצחיקים מהמופע, קטעים מרגשים מהספר, וגם כמה מפתחות מההרצאה על איך להפוך את המינוסים באתגרים הזוגיים לפלוס של העמקת הקירבה והיחד.

    הצטרפו אלינו בנר שמיני של חנוכה לשידור הזום המיוחד:

    " קפסולת 'באושר ועושר' – אהבה מאירה את החושך "

    17/12

    בשעה 21:00

    השתתפות: 60 שקלים

    או לכו על המזל, 2 כרטיסים יוגרלו בין משתתפי האתר. הכניסו תגובה למטה, רישמו את שמכם המלא, ושלבו אצבעות.

    לינק כאן


    להגיב
  • הסניף החדש של דיסקונט בפרדס חנה – מתאים לכם יותר!

    ליאת אלפסי, מנהלת הסניף וצוות הבנקאים מזמינים אתכם להצטרף לדיסקונט, וליהנות משירות אישי והרבה יותר קרוב.
    בנוסף תיהנו מחבילת הטבות ללקוחות חדשים, הכוללת פטורים והטבות לתקופה של שנתיים,
    פטור מעמלות עו"ש עיקריות, פטור מעמלת דמי כרטיס אשראי.
    *בכפוף לשימוש חודשי של 2,000 ₪ ועוד.

    רוצים להיפגש עם בנקאי? קבעו פגישה אישית בלינק הבא >>

     

    וגם מגוון הטבות בלעדיות לסניף פרדס חנה שחבל לפספס:

     

    הלוואה ללא ריבית ע"ס 10,000 ₪, לעד 24 תשלומים, בכפוף להעברת משכורת חודשית לבנק בסכום של החל מ- 5,000 ₪
    הלוואה בריבית פריים ע"ס 30,000 ₪, לעד 24 חודשים בכפוף להעברת משכורת חודשית לבנק בסכום של החל מ- 10,000 ₪ ובכפוף לשימוש חודשי של 3,000 ₪ בכרטיס אשראי.

    *אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל
    **ריבית הפריים נכון לתאריך 1.11.20 הינה 1.6%, ריבית מתואמת שנתית 1.61%

    לתשומת לבכם:
    *חבילת ההטבות מיועדת ללקוחות פרטיים בעלי ת.ז חדשה בבנק כפוף להתמדה בהעברת משכורת חודשית בסך 5,000 ₪ ומעלה לבנק, בהתאם לכללי הבנק במשך שנתיים ממועד פתיחת החשבון. במקרה של הפסקת העברת משכורת חודשית, ייגרע הלקוח מהתנאים המועדפים.
    *משכורת – משמעותה הכנסה חודשית, המורכבת משכר חודשי ו/ או קצבה מביטוח לאומי** ו/ או קצבת משרד הביטחון, המופקדים בחשבון הלקוח באמצעות מס"ב או בדרך אחרת שתאושר מראש על ידי הבנק.
    **למעט קצבאות חד פעמיות (כגון מענק קורונה בגין ילד) או קצבאות שמוענקות לתקופה קצובה (כגון קצבת אבטלה).
    *מתן התנאים המועדפים למצטרפים עד ל- 30.12.2021. למעט הטבת ההלוואות, שבתוקף למצטרפים עד 30.6.21 בלבד.
    *ההטבות והתנאים כפופים לכללי הבנק והבנק רשאי לשנותם או לבטלם מעת לעת, כל התנאים וההטבות הינם ביחס לתעריפון הבנק החל על הלקוח יחיד/עסק קטן.
    *האמור אינו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן אשראי.
    *הטבה בכרטיסי אשראי בכרטיסים נבחרים בלבד.
    *ט.ל.ח.


    להגיב
  • על כל היפה שהיה וחלף…

    (הערות לקורא/ת – יש מלא לינקים שבפוסט הזה שהם ממש פלשבקים לנקודות זמן בחיי האתר ובחיי מלאן אנשים ורגעים אז שווה להיכנס…)

     

    וואו, מאיפה מתחילים?

    אולי מהערב ההוא אז ב"ראגה" כשפתאום רונית הציצה ואמרה "הי, אני רונית ממושבה חופשית".

    והשאר – היסטוריה.
    שעליה כתבתי לא מעט.

    ונגמרת ממש.. עכשיו.

    אחרי 9 שנים בדיוק, מנובמבר 2011 כשחברתי אל רונית, אני ע ו ז ב את מושבה חופשית.

    (ועכשיו כשאני בודק את זה – גם רונית עזבה בדיוק אחרי 9 שנים, מ-2006 עד 2015).
    בטוח יש קשר מעניין למספר 9

    כמה סיפורים, כמה רגעים, כמה פוסטים, כמה לקוחות (המון מהם חברים), כמה מילים ותמונות, כמה רעיונות.
    איזה כותבים מדהימים וטורים היו כאן.
    כמה מסיבות
    כמה רעיונות
    כמה קרביים ונימים של אנשים פורסמו כאן.
    עוד לפני הפייסבוק.

    14.5 שנה. כמה גלגולים.

    Ô הלידה של מושבה חופשית ע"י רונית בפברואר 2006 ו(כמעט)שש השנים הראשונות, רובן לפני שהפייסבוק השתלט על חיינו, כשמושבה היתה מדורת השבט עם לוח אירועים שוקק ומלא חיים ואנשים. השיקשוק המיתולוגי. הראגה. בלי סמארטפונים כובלים.

    Ó שותפות. נובמבר 2011 כשהצטרפתי אל רונית לכאן וגם פתחנו את "מקום בזמן". צורה חדשה לאתר.

    Ö התקופה שלי לבד. בשנים 2015-2016 רונית עוזבת ואני בסיבוב עם המשפחה של שנתיים בחו"ל.
    חושב פעם ראשונה למכור את מושבה, אבל בעזרת הטכנולוגיה, מנהל אותה מחו"ל.

    Ō ארבע השנים האחרונות – מושבה רגועה, נאמנה, מאמינה. מנומנמת. שוב צורה חדשה.

    למושבה תמיד היתה יישות משל עצמה ועכשיו יש לה ממש ביוגרפיה…  שהולכת מעבר לגלקסית פרדס חנה.

    זוכרים את הספריה הקוסמית?
    את האינדקסים?
    את ואת תחזית המאיה?
    את "דברים בשם אומרם"?
    את איך שנראה פעם?

     

     

     

     

     

    ועכשיו זה ממש הזמן להמשיך הלאה. עם 4 ילדים וגן ושאר חלומות, אני מעביר את האתר לידיים הבטוחות של גל ושי, שני אחים מבנימינה, ובתקווה שהאתר ימריא לו אל פסגה חדשה.

    כדי לא לשכוח מישהיו לא אפרט את התודות (אבל יש אינסוף) ואתייג כותבות וכותבים

    תודה

    ושלום

    כל
    כך
    בטוח
    שאתגעגע

     

    שיר סיום / נועם עמנואל

    על כל היפה שהיה וחלף
    שוב יורד המסך בכבדות
    ודמעה חוצפנית תדגדג את האף
    ותסבול מפיצול אישיות

    חצייה יתעצב על עבר שנגמר
    הוא שכח שהיו גם צרות
    וחציה יאושר וישמח למחר
    וימלא עד גדותיו בתקוות.

    כי כן, רבותי – זה טבעו של עולם
    שכל מה שמתחיל גם נגמר
    וכל מה שנגמר – שוב מתחיל מחדש –
    מעגל שאיננו נסגר.

    רצינו לומר כאן את כל התודות
    ששכחנו ללא כוונה
    ולבקש מכולכם גם את כל הסליחות
    ששכחנו בקש בזמנן.

    רצינו לומר שהרבה טוב נזכור
    ושלום אחרון, בפשטות
    שתמיד בפינה של הלב עוד נזכור
    הדמעה עם פיצול אישיות.

    כי כן, רבותי….

    ובכל זאת אי שם בפינה של הלב
    בפינה נשכחה, נסתרה
    מסתכלים לאחור – ולפתע נדמה
    שהזמן התבלבל בספירה

    מסתכלים לאחור – ולפתע נדמה
    שהיה זה רק תמול או שלשום
    ובעצם רצינו לומר עוד דבר מה
    אך לזמן אין בכלל תחנות.

    כי כן, רבותי…


    להגיב
  • כתיבה אפקטיבית # 10 – צפריר בשן

    [צפריר בשן]

     

    [כתיבה אפקטיבית # 9 – איך לכתוב טיפים]

     

    באוויר משתפך ערפל כחלב
    והעיר היא תכולה וורודה
    ומרחיב האדם את ליבו הנרעב
    לשכרון האביב (נקודה).

    ———————————–

    אהלן, מה שלומכם?

    בשפכטל לא תמחקו לי את החיוך אחרי הבית הזה שכתבתי פה למעלה, מתוך "שיר עם סימנים" של אלתרמן. היום יש לי חדשות, אבל קודם…

    שלוש נקודות!

    שלוש נקודות מציינות היסוס, הפסקה, השהיה או מידע נוסף שהקורא אמור להסיק בעצמו. הן ראויות לגמרי לשימוש מעת לעת, אבל אני ממליץ בחום להימנע משימוש יתר, כי הנטייה הזו מלמדת בעיני קוראים מסוימים על כושר ביטוי חסר או אוצר מילים מוגבל. ובכלל, לפעמים הקורא הסביר לא מבין מה רציתם להגיד עם שלוש הנקודות האלה.

    ואם ריבוי שלוש נקודות זה רע למדי, הרי…שחיבור…מילים…או משפטים…בצרורות של שלוש נקודות… הוא מזעזע. כשאני רואה את זה אני חושב לעצמי, "שפת מורס", או "אלוהים, יורים עלינו! שמישהו יעשה משהו!"

    בכל מקרה, אחרי שלוש נקודות יבוא רווח. לא מצמידים אותן למילה שאחריהן.

    צורות דומות ומזעזעות אף יותר כוללות שלוש נקודות שהביאו את החבר'ה…… וגם שלוש נקודות שעברו ניתוח לשינוי מין והפכו לפסיקים,,,,, עכשיו, דונט גט מי רונג, אני לגמרי בעד הגדרה מגדרית עצמית, אבל אנא מכם, לא בכתב.

    לאתר של צפריר  |  לדף הפייסבוק  |  להצטרפות לניוז שלו  |  לרכישת הספרים


    להגיב
  • נקודת החיבור # 3 – מסע שמאני משנה חיים עם סופי

     

    (לחלק הראשון: הרקולס של אהבה)
    (לחלק השני: עולם בתוך עולם…ודלת)

     

    [אסף (סופי) יבנאי]

     

    המסע הקרוב למדבר – 2-5.12.2020

    אני אגלה לכם סוד קטן
    אני נודניק. כן. ואפילו אחד מוצלח.
    אני אוהב להיות נודניק ולהראות לאנשים את היופי והקסם שיש (להם) בחיים למרות שהם מתעקשים שהוא לא קיים.
    לאחרונה יוצא לי לראות במפגש עם אנשים בקליניקה תחושה של חוסר, פסימיות, יאוש וממש קושי לראות את היופי ולהגיד עליו תודה פשוטה.

    אז איך רואים את היופי בחיים?
    אני שמח שאתם שואלים, כי זה ממש עוזר לי פה בכתיבה של הפוסט ובזרימה 😉

    בשביל לענות על השאלה הזאת אני רוצה לספר לכם על זוג עיניים נוסף שיש לנו.
    העין של ה"אין" והעין של ה"יש".

    איך גיליתי אותן? את האמת אני לא ממש יודע, זה קרה כאילו מעצמו מתוך חקירה שלי על נקודת המבט שלי. שלא תבינו לא נכון, אני הייתי אחד מהאנשים השליליים והפסימים ביותר שהכרתי, אולי בגלל זה אני יכול היום לספר על זה, אולי בגלל זה אני נודניק כזה טוב, כי פשוט אני מכיר את המצב הזה ממש טוב.

    העין של האין, הלא, הבלתי אפשרי, היא עין שהתרבות שלנו מאוד אוהבת ומורגלת להשתמש בה. מאז שאנחנו קטנים ההורים שלנו הראו לנו שוב ושוב איפה אנחנו לא. אצלי למשל אמרו לי שאני עצלן (לא חרוץ), מפוזר (לא מסודר), חסר סבלנות… אף אחד לא אמר לי מה אני כן.
    אותו הדבר קרה בביה"ס, בצבא, באוניברסיטה…
    בגלל שהעין הזאת מיומנת מאוד היא גם העין הדומיננטית שלנו ולרוב כשנביט אל העולם נביט קודם כל דרכה ולרוב נפגוש את מה שהיא רואה – חוסר,פגם, יאוש, קושי ולאו דווקא את מה שיש שם באמת.

    אולי אפשר לקרוא לה גם העין של הבאסה… אני אחשוב על זה.

    ליד העין של ה"לא" ישנה עין שלרוב היא קטנה יותר, חלשה יותר, זו העין של הכן, היש והאפשר.
    זו עין שבהתחלה אנחנו צריכים ממש להתאמץ ולהשתמש בה, כמו להשתמש ביד החלשה יותר שלנו, במיוחד כי אף אחד לא לימד אותנו שבכלל אפשר.

    העין של ה"כן" למעשה מנכיחה את מה שיש. שזה שונה מלצבוע את המציאות בצבעים יפים.
    למשל אם כרגע אני מרגיש מנותק והדבר הראשון שעולה בי זה איזה באסה! שוב אני לא מחובר לעצמי ולחיים ו… ו… , אני יכול לעצור רגע ולהגיד "אני כרגע בניתוק, (שבע קווים מתחת למילה כרגע), וסחטיין עליי ששמתי לב לזה בכלל…"
    איך זה מרגיש? קצת אחרת נכון?
    לי זה נותן מקום למי שאני ומה שאני כרגע.
    הניתוק פתאום הופך למשהו בר חלוף ולחלק ממני, לא כל כולי.
    יותר מזה, אספתי אליי רסיס של עוצמה (הפעם הצלחתי לראות!), אני מרגיש חזק קצת יותר.

    חשוב לזכור שאחד הדברים שמחזקים את העין של ה"כן" זה להגיד תודה, אפילו על דברים קטנים כמו כוס מים שהגיעה בול בזמן, או שמישהו נתן לי זכות קדימה  – ככה אנו מתחילים לשים לב לקסמים הקטנים של החיים.

    וככל שאנחנו משתמשים בעין של ה"כן" יותר היא הולכת וגדלה, עד הרגע שהעין של ה"כן" זהה בגודלה לעין של ה"לא". זו תהיה הפעם הראשונה שמופיעה לנו בחירה באיזו עין להשתמש קודם כשאנו מביטים אל העולם .

    וכשנבחר יותר ויותר להשתמש בעין של ה"כן", תכל'ס זה קורה מהר יותר משנדמה, היא תמשיך לגדול עד שהיא תהפוך העין הדומיננטית שלנו ונתחיל להביט אל העולם קודם דרך היש, הכן, האפשר והיופי.
    ואתם יודעים מה קורה אז?
    חיוך טיפשי ולא מוסבר מופיע לנו על הפנים
    חיוך כזה של אהבה, אהבה בחיים.

    ~נקודת החיבור~

    המסע הקרוב – 4 ימים במדבר – החל מה-2 לדצמבר

    _________________________

    אסף (סופי) יבנאי

    איש רב תחומי ההולך בד בבד בעולם החומר והרוח – יועץ ומנהל בכיר בהייטק עם רקע טכני ועיסקי. איש רפואה ההולך את הדרך האדומה, המסורת האינדיאנית, מלווה ומעצים אנשים ועסקים, מלמד ומעביר טקסים, מוביל מעגלי גברים ונשים, מוציא מסעות התפתחות של לב לטבע. עוסק במהות הזכרית והנקבית, מדריך אנשים אל עבר מהות הווייתם ולמימוש עוצמתם.

    אסף (סופי) יבנאי   050-9112435   |   אתר המסע   |   האתר שלי   |   מייל


    להגיב
  • קורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" בהנחיית סנדיה בר-קמה

     

    [סנדיה בר-קמה]

     

    המורה הראשון שלי היה אבא שלי. הערצתי אותו. כשהוא נפטר מסרטן כשהייתי בת 21 נשמטה הקרקע מתחת לרגליים שלי, וצללתי לתהומות של צער וכאב. עם מותו חוויתי באופן המוחשי ביותר את חוסר הקביעות, את הארעיות, את השתנות הדברים, גם הבטוחים והנצחיים ביותר כמו אבא שלי.

    חודשים ושנים אחרי מותו, כשעדיין הייתי מתעוררת בלילות למשמע קול בכי ומבינה שזאת אני שבוכה וששוב חלמתי עליו, הגעגועים אליו היו מהולים בכמיהה עזה להבין,  להבין את פשר החיים ואת פשר המוות, ומה המשמעות של החיים האלה בכלל. ושלי בפרט.

    אבא שלי לימד אותי לשאול שאלות. להטיל ספק. לחקור ולא לקבל כמובן מאליו שום דבר. לא כי "ככה צריך", לא כי ככה "כולם עושים", לא כי זה מה שכתוב בספרים, גם לא כי מישהו חכם ויודע אמר את זה או כתב את זה בספר.

    מבלי דעת, אבא שלי בעצם חזר על דבריו של הבודהה, שהמליץ לא להאמין בצורה עיוורת לאף אחד'ת, אפילו לא לו, אלא לגבש דעה מתוך חקירת החוויה האישית.

    ככה הגעתי אל הבודהיזם ואל המיינדפולנס. ואני בהכרת תודה מתמשכת ונצחית לדרך הזאת, שמאפשרת לחיות חיים שפויים וערים בתוך הכאוס והקושי של החיים המודרניים העמוסים, שלא לומר המוטרפים,

    ובמיוחד בתקופה הנוכחית, שיש בה כל כך הרבה חוסר ודאות ודאגה ופחד מהבאות.

    איך מתמודדים עם חוסר הוודאות?

    התקופה האחרונה קשה לרבים מאיתנו.
    אנחנו מתמודדים, יום יום, עם חוסר ודאות, חוסר יציבות ושינויים לא צפויים שלא תלויים בנו.
    מרגישים מוצפים, מיואשים מהמצב בארץ ובעולם, מבודדים מהמשפחה הרחבה, מההורים המבוגרים.

    מצב לא פשוט.

    חלקנו בוחרים לא להתמודד, מתנתקים מהרגשות שלנו, או מתכחשים להם וחלקנו פשוט לא יודעים איך להתמודד.
    שתי הדרכים האלה מובילות להרבה סטרס, לכעס ולתסכול. זה גובה מאיתנו מחיר מאוד גבוה ומחבל לנו באיכות החיים ובמערכות היחסים שלנו – בין אם זה מריבות בזוגיות (ואפילו פרידה), מריבות עם הבוס או קולגות בעבודה, או מריבות עם ההורים או עם הילדים.

    מה עושים?

    איך בכל זאת מתמודדים?

    כדי להתמודד טוב יותר עם מצבים של חוסר ודאות וחוסר יציבות, חשוב שנקבל כלים פרקטיים שישמשו אותנו ביומיום:

    ♦ איך להתמודד עם רגשות שליליים
    ♦ איך להתמודד עם כעס ותסכול
    ♦ איך להתמודד עם חרדות
    ♦ איך להתחבר מחדש לעצמנו
    ♦ איך להיפטר מביקורת ושיפוטיות עצמית
    ♦ איך לייצר לעצמנו יציבות בכל סיטואציה

    את כל זה ניתן לעשות בעזרת תרגול מיינדפולנס וכלים מתוך הדרך הבודהיסטית.

    מיינדפולנס היא טכניקה לתרגול מודעות קשובה ונוכחות מלאה, בשילוב מדיטציה, לכל מה שקורה לנו, למה שאנחנו עושים ולסביבה שלנו.
    היא עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, להשתחרר מדפוסים שמייצרים לנו סבל ומאפשר ליותר חופש ושמחה להיכנס לחיינו.

    ב-1/12/20 יפתח הקורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" במכללת כרכור בהנחייתי.

     

    הקורס מקנה כלים להיות במיינדפולנס בכל תחומי החיים, ומיועד לכל מי שרוצים לשפר את איכות חייהם ואת מערכות היחסים בחייהם ולחוות יותר קלות ושמחה בחיים האישיים והמקצועיים.

    בין היתר, הקורס מאפשר:

    להפחית סטרס
    לנהל מחשבות טורדניות וכעסים
    להתמודד עם מצבים קשים (גירושין, ילדים מתבגרים, אובדן ועוד)
    לקבל אומץ לעשות שינויים בחיינו
    ליהנות מהכאן ועכשיו בלי לדאוג לעתיד או להיתקע בעבר
    ליצור יציבות למרות חוסר הוודאות שיש בחיים
    לטפח חמלה לעצמנו ולאחרים
    להתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים
    להפחית ביקורת ושיפוט עצמי
    לחולל שינוי בדפוסים, אמונות והרגלים
    להתמודד עם פחדים וחרדות
    להכניס יותר הנאה לחיים
    העלאת ביטחון עצמי וערך עצמי
    להכניס יותר שלווה, קבלה ורוגע בחיינו
    להכניס הרמוניה במערכות היחסים שלנו
    ועוד.

    אם יש לך תחושה של תסכול וחוסר ודאות, ויש לך רצון לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי בחייך, הקורס הזה בשבילך.

    הפרטים המלאים על הקורס נמצאים כאן >

    עוד פרטים בטלפון 072-3924690

     

    על סנדיה בר-קמה:

    את המסע הרוחני התחלתי ב-1986 והוא נמשך עד היום הזה.
    אני מורה למיינדפולנס, מדיטציית ויפאסנה, עקרונות הבודהיזם ופסיכולוגיה בודהיסטית.
    מתרגלת ומלמדת למעלה מ-25 שנים, מנחה סדנאות, קורסים וקבוצות.
    מאמינה שבכולנו טמונה היכולת לאהוב, לחמול, להיות נדיבים ולהתעורר.

    לאתר שלי >

     

    סרטון על הקורס במכללת כרכור:


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 20

    [הטורשיר התשעה עשר: Fast Car / Tracey Chapman]

     

    שלום חנוך. מה יש עוד לומר. לטעמי גדול היוצרים במוזיקה העברית לדורותיה. כותב, מלחין, שר, מרגש. רוקר גם בגיל 70+. גאון. נולד וגדל במשמרות.

    ***

    השיר העשרים של "קורא למוזיקה".

    לילה / שלום חנוך

    שיר שכתב חנוך בגיל 16. תקראו את זה שוב. בזמן שאנחנו אולי אספנו קלפים, חנוך כתב את אחד השירים היפים שיש, בלילה אחד. מילים ולחן. שיר שמדבר על החיים בקיבוץ, על לינה משותפת. גיבור השיר הוא הלילה, שאמור לעודד את התינוקות הבוכים. ורק בבית האחרון הוא קורא לאמא לקום…

    לילה / שלום חנוך

    מֵעַל הַצַּמָּרוֹת עֵדִים הָעֲנָנִים
    כְּשֶׁהַיָּרֵחַ אֶל הַגַּן מֵנִיד רֹאשׁוֹ, נוֹתֵן סִימָן
    "אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת"
    שָׁם בַּפִּנָּה אוֹתוֹ סַפְסָל
    קָלַט אֶת כָּל כַּמּוּת הַטַּל
    וְהִתְרַטֵּב
    "תִּקַּח מַגֶּבֶת"
    אוֹמֵר הַלַּיְלָה וְשׁוֹכֵב.

    הַלַּיְלָה הַזֶּה,
    שׁוּם סִימָן הוּא לֹא נוֹתֵן
    הוּא מְעַוֵּר, הוּא מְכַוֵּן
    אֶת הַתְּנוּעָה בִּשְׁלַל גַּחְלִילִיּוֹת.
    הוּא מְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת
    וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיְלָדִים מַאֲמִינִים לָזֶה,
    מִן לַיְלָה שֶׁכָּזֶה,
    כָּזֶה.

    בַּחַלּוֹנוֹת כָּבוּ מִזְּמַן כָּל הָאוֹרוֹת,
    וּשְׁתֵּי עֵינַיִם יְרֻקּוֹת שׁוֹלְחוֹת סִימְפוֹנְיוֹת אֲנָקוֹת
    סֻלָּם מִינוֹרִי.
    בְּבִיתָנֵי הַתִּינוֹקוֹת
    מְיַלְּלִים בְּהַפְסָקוֹת.
    נִצְבָּט הַלֵּב
    "הֵי אִמָּא, עוּרִי!"
    אוֹמֵר הַלַּיְלָה וְשׁוֹכֵב.

    הֵחֵלָּה רוּחַ שׁוֹרֶקֶת אֶלֶף מַנְגִּינוֹת
    חָצֵר פָּנֶיהָ מְלִיטָה, עוֹצֶרֶת אֶת נְשִׁימָתָהּ
    כִּי בָּא אוֹרֵחַ.
    הַסַּהַר מְעַגֵּל אֶת פִּיו
    בְּמִין חִיּוּךְ כָּל כָּךְ חָבִיב
    וּמִסְתָּרֵק
    "אַתָּה קֵרֵחַ!"
    אוֹמֵר הַלַּיְלָה וְצוֹחֵק.


    להגיב
Close