מקום בזמן

  • בן הזוג ביקש ממך לחתום על הסכם ממון? אל תיבהלי

    הסכם ממון. זה נשמע לנו כמו ההיפך מרומנטיקה, כמו ההיפך מתקווה. הסכם ממון זה  בשביל אנשים שמתכוננים לפרידה, נכון? שלא מחויבים אחד לשנייה?

    אז זהו, שלא.

    הסכם ממון – או בשמו הנוסף, הסכם חיים משותפים – הוא עוד הזדמנות לבני הזוג לקבל החלטות ביחד על החיים שלהם, לבחור איך להתנהל מתוך הבנה של כל המשמעויות של הבחירות ולא פחות חשוב – להבטיח לכל אחד מבני הזוג בטחון כלכלי, ודאות ושקט נפשי.

    בניגוד למה שאפשר לחשוב, הסכם ממון הוא ממש לא רק בשביל בן הזוג שמגיע עם הרכוש. גם לבן או בת הזוג שמגיעים עם פחות רכוש יש צרכים ורצונות, שחשוב שיוגשמו במערכת היחסים, ובוודאי שלא ייפגעו ממנה.

    כשבן זוג עם נכסים מבקש מבת הזוג לחתום על הסכם ממון, זה לא אומר שהוא יגיש לבת הזוג מסמך מוכן שהכין עורך דין מטעמו והיא פשוט תחתום. ממש לא! זה אומר שזאת ההזדמנות שלה להבין גם את הצרכים שלה, לראות איך מערכת היחסים הזאת תורמת להתפתחות הכלכלית שלה. בתהליך חכם של עריכת הסכם ממון, אנחנו מנסים להבין איך אנחנו מצמצים את הפערים הכלכליים בין בני הזוג במקום להקצין אותם, ואיך אנחנו יוצרים מציאות כזאת שבה שני בני הזוג מקבלים בדיוק את מה שהם צריכים בקשר. כי כמו שלשני בני הזוג מגיע בקשר אהבה, חברות ותמיכה, ככה גם לשניהם מגיע בטחון כלכלי, בכל מצב.

    אז על מה צריך לחשוב ולקחת בחשבון כשבן הזוג מבקש לערוך הסכם ממון? אחד הדברים שחשוב להבין הוא שכצד אחד מגיע עם נכסים משלו, יש לו באופן טבעי פחות דחף להתפתח כלכלית, לרכוש נכסים ולחסוך. הוא עשוי להעדיף להשתמש בכסף להנאות כמו חופשות או מכוניות יקרות, וזה בסדר גמור. אבל העניין הוא שזה בדיוק האינטרס ההפוך של הצד שהגיע עם פחות נכסים – הוא צריך להשתדרג כלכלית, לחסוך ולצבור נכסים, כי העתיד הכלכלי שלו לא מובטח מראש. זה נכון במיוחד כשצד אחד מגיע עם בית או דירה משלהם. החשש הוא שבמקרה כזה, הפערים בין הצדדים יגדלו דווקא בגלל מערכת היחסים. כשבת הזוג היא הצד ה"חלש" כלכלית, קיים היבט בעייתי נוסף והוא שגם היום, נשים הן עדיין אלה שמשלמות בקריירה ובהתקדמות המקצועית לטובת המשפחה והילדים. המשמעות הכלכלית של זה מתבטאת לא רק במשכורת, אלא גם בצבירה של זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קרנות השתלמות וכו', בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים ויותר.

    לכן, עריכת הסכם הממון היא דווקא ההזדמנות שלנו ליצור איזון כלכלי במערכת היחסים, ולראות איך אנחנו מתפקדים כמשפחה. יש הרבה דרכים לעשות את זה, למשל ליצור שיתוף מדורג בנכסים קיימים של בן הזוג לאורך שנים; ליצור עתודה כלכלית שתשמש את המשפחה אבל תועבר לבן הזוג החלש במקרה של פרידה; להעניק לבן הזוג הטבות כלכליות משמעותיות אם בני הזוג ייפרדו ועוד. הכל בהתאם למה שנכון ומתאים לבני הזוג.

    אז אם בן הזוג שלך מבקש לחתום על הסכם ממון, קחי נשימה עמוקה. הוא מבקש את זה כי יש דברים שחשובים לו והוא מבקש ממך לכבד אותם. תנצלי את ההזדמנות הזאת להבין מה חשוב לך, ולבקש מבן הזוג שלך שיכבד גם את הרצונות והצרכים שלך. בעצם, ככה מתנהלת מערכת יחסים מוצלחת.


    להגיב
  • סיורי יקבים המעולים בישראל

    צאו למסע חושי בין כרמי ישראל עם  סיורי טעימות יין יוצאי דופן. מנופי הרים שופעים ועד אזורי חוף נושקי שמש, סצנת היין הישראלית משגשגת ומחכה להיחקר. טבלו את עצמכם בהיסטוריה ובתרבות העשירה של ייצור יין בעודכם דוגמים מבצירים עטורי פרסים וללמוד על זני הענבים הייחודיים הפורחים באקלים ים תיכוני זה. בין אם אתם אונופילים או פשוט להוטים להתפנק עם כוס יין מעולה, הסיורים הללו מציעים חוויה שאין שני לה. גלו את אמנות ייצור היין בזמן שאתם מבקרים ביקבי בוטיק, פוגשים ייננים נלהבים ומסיירים במרתפים שלהם. גלה את הסודות שמאחורי הטעמים והריחות שהופכים את היינות הישראלים למובחנים כל כך. מהכרמים המפורסמים בעולם של אזור הגליל ועד היקבים הקסומים הפוקדים את הרי יהודה, כל סיור מבטיח תענוג לחושים. צאו להרפתקה של טעימות יין בנופי ישראל, וגלו מדוע המדינה הזו זוכה במהירות להכרה כעולם יעד יין ברמה. בין אם אתם מעדיפים אדום, לבן או רוזה, הסיורים האלה מבטיחים לספק אפילו את החך הכי נבון.

    https://www.youtube.com/watch?v=_HFIBDdZ-8c

    צאו למסע חושי בין כרמי ישראל עם  סיורי טעימות יין יוצאי דופן. מנופי הרים שופעים ועד אזורי חוף נושקי שמש, סצנת היין הישראלית משגשגת ומחכה להיחקר.

    טבלו את עצמכם בהיסטוריה ובתרבות העשירה של ייצור יין בעודכם דוגמים מבצירים עטורי פרסים וללמוד על זני הענבים הייחודיים הפורחים באקלים ים תיכוני זה. בין אם אתה אונופיל או פשוט להוט להתפנק עם כוס יין מעולה, הסיורים האלה מציעים חוויה שאין שני לה.

    גלו את אמנות ייצור היין בזמן שאתם מבקרים ביקבי בוטיק, פוגשים ייננים נלהבים ומסיירים במרתפים שלהם. גלה את הסודות שמאחורי הטעמים והריחות שהופכים את היינות הישראלים למובחנים כל כך. מהכרמים המפורסמים בעולם של אזור הגליל ועד ליקבים הקסומים הפוקדים את הרי יהודה, כל סיור מבטיח תענוג לחושים.

    צאו להרפתקה של טעימות יין בנופי ישראל, וגלו מדוע המדינה הזו זוכה במהירות להכרה כיעד יין ברמה עולמית. בין אם אתם מעדיפים אדום, לבן או רוזה, הסיורים האלה מבטיחים לספק אפילו את החך הכי נבון.

    תולדות ייצור היין בישראל

    לישראל היסטוריה ארוכה וסיפורית של ייצור יין, שראשיתה אלפי שנים. ניתן לעקוב אחר מסורות ייצור היין של האזור כל הדרך לתקופת התנ"ך, שבה כרמים וייצור יין היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. ארץ ישראל מוזכרת פעמים רבות בטקסטים דתיים כמקום בו שגשגו גפנים והיין זרם בחופשיות.

    למרות ירידה קצרה בייצור היין בתקופה האסלאמית, התעשייה חוותה התעוררות בסוף המאה ה-19 עם הגעתם של מהגרים יהודים שהביאו את מומחיות היין שלהם מאירופה. כיום, ישראל מתהדרת בסצנת יין משגשגת, עם מאות יקבים המייצרים מגוון רחב של יינות איכותיים.

    על ידי סיור טיולי טעימות היין בישראל, אתה לא רק זוכה להתענג על יינות יוצאי דופן אלא גם להתחבר למסורת היסטורית עשירה שעיצבה את זהות ייצור היין של המדינה.

    היתרונות של סיורי טעימות יין

    סיורי טעימות יין מציעים אינספור יתרונות הן לחובבי יין והן לשתי יין מזדמנים כאחד. הנה כמה סיבות מדוע יציאה לסיור טעימות יין בישראל היא חוויה שחובה לעשות:

    1. חינוך והערכה: סיורי טעימות יין מספקים הזדמנות ללמוד על אמנות ייצור היין, המאפיינים הייחודיים של זני ענבים שונים ומורכבות תהליך ייצור היין. תזכו להערכה עמוקה יותר לטעמים, הניחוחות והמורכבות שהופכים כל יין למובחן.
    2. מפגש טעימות : סיורי טעימות יין כוללים לרוב הזדמנויות לפגוש את הייננים הנלהבים מאחורי היינות. מפגשים אלה מספקים תובנות חשובות לגבי פילוסופיות ייצור היין שלהם, טכניקות והסיפורים שמאחורי התוויות שלהם. זו הזדמנות להתחבר לאנשים ששופכים את הלב והנשמה שלהם ביצירת יינות יוצאי דופן.
    3. תענוגות קולינריים: יין ואוכל הולכים יד ביד, וסיורי טעימות יין רבים בישראל כוללים חוויות קולינריות המשלבות את המטבח המקומי עם היינות. ממגשי גבינות ושרקוטרי ועד ארוחות גורמה, הזוגות הללו משפרים את חווית הטעימה, ומציגים כיצד יין יכול לרומם ולהשלים טעמים שונים.

    יציאה לסיור טעימות יין בישראל איננה רק דגימת יינות; זה מסע של גילוי, חינוך ותענוג חושי.

    אזורי היין המובילים בישראל

    ישראל היא ביתם של יקבים רבים, גדולים וקטנים, ששווים ביקור. הנה כמה מהיקבים הפופולריים שצריכים להיות על הרדאר שלך בעת תכנון סיור טעימות יין:

    https://www.youtube.com/watch?v=YfUqqWl0vKI

    1. דומיין דו קסטל: ממוקם בהרי יהודה, דומיין דו קסטל הוא אחד היקבים הידועים בישראל. הוא מפורסם בזכות התערובות האדומות בסגנון בורדו, שזכו להערכה בינלאומית. המחויבות של היקב לשיטות ייצור איכותיות וקפדניות הפכו אותו ליעד חובה עבור חובבי יין.בשנת 1988, כמעט במקרה, נטע אלי בן זקן את הכרם הראשון בעת המודרנית בהרי יהודה, בחצר ביתו ברמת רזיאל.
      ארבע שנים לאחר מכן, התכנסה המשפחה וקבוצת חברים מצומצמת לבצור את הענבים ליין הראשון של היקב – Castel Grand Vin 1992
    1. יקב כרמל: כאחד היקבים הוותיקים והגדולים בישראל, ליקב כרמל היה תפקיד מרכזי בעיצוב תעשיית היין בארץ. עם כרמים המשתרעים על פני אזורים שונים, כרמל מייצרת מגוון רחב של יינות, החל מזנים קלאסיים ועד בלנדים ייחודיים. ביקור ביקב כרמל מציע הצצה להיסטוריה של ייצור היין בישראל.
    1. יקב רמת הגולן: יקב רמת הגולן, הממוקם באזור רמת הגולן, ידוע ביינות יוצאי דופן ובנופים עוצרי נשימה. מחויבותו של היקב לחדשנות ואיכות הפכה אותו למוביל בסצנת היין הישראלית. תווית הדגל שלהם, Yarden, מייצרת בעקביות יינות עטורי פרסים המתחרים באלה של יקבים בינלאומיים מובילים.
    1. יקב טוליפ: יקב טוליפ, הממוקם באזור הגליל, הוא יקב בוטיק המתמקד בייצור יינות בכמות קטנה ואיכותית. עם דגש על שיטות בר-קיימא וטכניקות ייצור יין מסורתיות, יקב טוליפ מציע למבקרים טעימה של יינות בעבודת יד המשקפים את השטח הייחודי של האזור.

    אלו הן רק כמה דוגמאות מהיקבים הרבים שמחכים להתגלות בישראל. כל יקב מציע אופי, סיפור ומבחר יינות יוצאי דופן משלו.

    הזמן הטוב ביותר לצאת לסיור טעימות יין בישראל

    האקלים הים תיכוני של ישראל מבטיח שניתן ליהנות מסיורי טעימות יין לאורך כל השנה. עם זאת, זמנים מסוימים בשנה מציעים חוויות והזדמנויות ייחודיות. הנה כמה שיקולים בתכנון הזמן הטוב ביותר לצאת לסיור טעימות יין בישראל:

    1. עונת הקציר: החודשים אוגוסט עד אוקטובר מסמנים את עונת הקציר בישראל. זוהי תקופה מרגשת לבקר ביקבים, מכיוון שתוכלו לחזות בתהליך קטיף הענבים ולראות את ייצור היין בפעולה. זו הזדמנות לחוות את האנרגיה והתוסס של היקבים בתקופה קריטית זו של השנה.
    1. אביב: ממרץ עד מאי נופי ישראל מתעוררים לחיים עם צבעים מרהיבים וכרמים פורחים. מזג האוויר מתון, מה שהופך אותו לזמן אידיאלי לחקור את היקבים וליהנות מטעימות בחוץ. האביב חופף גם לפסטיבלים ואירועי יין שונים, ומציע הזדמנויות נוספות לחובבי יין להתפנק.
    1. עונת מחוץ לשיא: אם אתם מעדיפים חווית טעימות יין שקטה ואינטימית יותר, שקול לבקר בעונת השיא, שהיא בדרך כלל בחודשי החורף דצמבר עד פברואר. במהלך תקופה זו, יקבים פחות צפופים, וייתכן שתהיה לך הזדמנות לנהל שיחות מעמיקות יותר עם ייננים.

    בסופו של דבר, הזמן הטוב ביותר לצאת לסיור טעימות יין בישראל תלוי בהעדפות שלכם ובחוויות שאתם מחפשים. בין אם אתם מתכננים את הביקור שלכם בעונת הבציר ובין אם אתם בוחרים בתקופת שיא שלווה יותר, היקבים בישראל מוכנים לקבל אתכם בזרועות פתוחות.

    טיפים לחוויית טעימות יין בלתי נשכחת

    כדי להפיק את המרב מסיור טעימות היין שלך בישראל, הנה כמה טיפים שיבטיחו חוויה בלתי נשכחת:

    1. ערכו את המחקר שלכם: לפני שאתם יוצאים לסיור, חקרו את היקבים שאתם מתכננים לבקר בהם. הכירו את היינות שלהם, את ההיסטוריה ואת כל ההצעות הייחודיות שיש להם. זה יגביר את ההערכה וההבנה שלך לגבי כל יקב ויאפשר לך לשאול שאלות תובנות במהלך הטעימות.
    2. להיות במקום מוצל : טעימות יין יכולות להיות מייבשות, לכן חשוב לשמור על לחות לאורך כל היום. שתו הרבה מים בין טעימה לטעימה כדי לנקות את החך ולשמור על רעננות.
    3. קחו את הזמן: טעימות יין היא חוויה חושית שיש להתענג עליה וליהנות ממנה בקצב נינוח. קח את הזמן שלך כדי להעריך את הניחוחות, הטעמים והמרקמים של כל יין. צור קשר עם הייננים וצוות חדר הטעימות כדי ללמוד עוד על היינות והסיפורים שמאחוריהם.
    4. התלבשו בנוחות: סיורי טעימות יין כוללים לרוב הליכה בין כרמים ומרתפים, לכן חשוב להתלבש בנוחות וללבוש הנעלה מתאימה. בחר בשכבות, מכיוון שהטמפרטורות יכולות להשתנות במהלך היום.
    5. הביאו פנקס רשימות: אם אתם רציניים לגבי יין ורוצים לזכור את היינות ואת הערות הטעימה האהובות עליכם, הביאו פנקס או השתמשו באפליקציית טעימות יין בטלפון. רשום את ההתרשמות שלך, שמות היין וכל פרט רלוונטי אחר שיעזור לך להיזכר בחוויה מאוחר יותר.

    על ידי ביצוע הטיפים הללו, תבטיחו חווית טעימות יין בלתי נשכחת ומעשירה בישראל.

    חוויות טעימות יין ייחודיות בישראל

    סצנת היין בישראל מציעה יותר מסתם חוויות טעימות מסורתיות. הנה כמה חוויות טעימות יין ייחודיות שתוכלו לשלב בסיור שלכם:

    1. סיורי מרתפים תת-קרקעיים: לחלק מהיקבים בישראל יש מרתפים תת-קרקעיים שבהם היינות שלהם מתיישנים לשלמות. למרתפים אלה יש לרוב מאפיינים ארכיטקטוניים ייחודיים ומספקים סביבה קרירה ואווירה לטעימות. חקר החללים התת-קרקעיים הללו הוא חוויה מרתקת שמוסיפה אלמנט של מסתורין והיסטוריה לסיור שלכם.
    1. זיווג יין ואמנות: שילוב יין עם אמנות יוצר חוויה רב חושית המענגת הן את העיניים והן את החך. לחלק מהיקבים בישראל יש גלריות אמנות באתר, בהן תוכלו להתפעל מיצירות אמנות תוך לגימת היינות יוצאי הדופן שלהם. השילוב הזה של אמנות ויין מציע חווית טעימות ייחודית ומעוררת מחשבה.
    1. טעימות יין עם נוף: הנופים המגוונים של ישראל מציעים נופים עוצרי נשימה שניתן ליהנות מהם לצד טעימות היין שלכם. לחלק מהיקבים יש טרסות חיצוניות או אזורי צפייה ייעודיים שבהם תוכלו לספוג את היופי של הכרמים שמסביב וליהנות מנופים פנורמיים תוך כדי התענגות על היינות שלהם.
    1. סדנאות יין: התמחו בייצור יין על ידי השתתפות בסדנת ערבוב יין. סדנאות אלו מאפשרות לך להפוך ליינן ליום אחד, להתנסות בזני ענבים שונים וליצור בלנד ייחודי משלך. זו חוויה מהנה ומלמדת שמעמיקה את ההבנה שלך לגבי תהליך ייצור היין.

    חוויות טעימות יין ייחודיות אלו מוסיפות רובד נוסף של ריגוש ויצירתיות לסיור שלכם, ומבטיחות שהשהות שלכם ביקבי ישראל היא באמת בלתי נשכחת.

    המלצות יין ואוכל בישראל

    שום סיור טעימות יין אינו שלם מבלי לחקור את התענוגות הקולינריים המשלימים את היינות. סצנת האוכל התוססת של ישראל מציעה מגוון רחב של טעמים ומטבחים המשתלבים יפה עם יינות מקומיים. הנה כמה המלצות לשילוב יין ואוכל כדי לשפר את חווית הטעימה שלך:

    1. טונה צרובה עם חומווס על קרוסטיני : הטעמים הקרמיים והמלוחים של החומוס משלימים בצורה מושלמת על ידי החומציות הפריכה ותווי ההדרים של הסוביניון בלאן. הזוגיות המרעננת הזו היא שילוב קלאסי המדגיש את מיטב המטבח הישראלי.
    1. טלה וסירה בגריל: הטעמים העשירים והחזקים של טלה בגריל משתלבים בצורה יוצאת דופן עם המאפיינים הנועזים והחריפים של סירה. התווים המעושנים מהגריל וטעמי הפירות הכהים של היין יוצרים זיווג הרמוני ומפנק.
    1. פירות ים טריים ושרדונה: אזורי החוף של ישראל מייצרים פירות ים משובחים, מדגים טריים ועד שרימפס עסיסי. שילוב הטעמים העדינים הללו עם שרדונה חמאתי ואלון מוציא את המיטב הן מהאוכל והן מהיין, ויוצר שילוב יוקרתי ומשביע.
    1. גבינות ותערובות אדומות: בישראל יש מגוון של גבינות ארטיזנליות שנעות משמנת ועדינה ועד נועזת וחריפה. תערובות אדומות, במיוחד אלו הכוללות זני בורדו, מציעות את האיזון המושלם של פירותיות וטאנינים כדי להשלים מגוון רחב של גבינות. נסה עם שילובים שונים כדי למצוא את הזיווג המושלם שלך.

     


    להגיב
  • מועדון העקורים בית בגליל

    בית בגליל

    נראה לי שכולם מכירים את שלושת הטנקים הצבעוניים של תומרקין, המחפים באש על כביש 90 במרכז קריית־שמונה. אם תבואו לפריפריה פעם, אז אחרי הרמזור של מינימרקט מור וקצת לפני תחנת הדלק – פז, נגלים משמאל שלושה טנקים בצבעים צהוב, אדום וכחול. אם מסתכלים טוב אפשר להבחין שהם קשורים בשלשלאות ברזל לעמוד, כשלראשו מרותכים הקרביים שלהם.

    לברוח הם לא יכולים.

    בשבילנו הטנקים היו גן־משחקים. עדיין אפשר, מדי פעם, לראות ילדים משתובבים עלייהם בזמן שההורים שלהם ממלאים דלק או משתינים ביילו. לפני כמה שנים הצטרף אליהם גם תותח עם פרחים בקנה, מתנת העיר חיפה, שמכוון את פרחיו לאריה יהודה שהציבו על כיכר המעיין העילאי זה מכבר. קצת אחרי יש גם שימפנזה מפלסטיק שאפשר לשבת עליה ולהצטלם.

    אבל פעם מזמן, באייטיז,  היו עוד גני משחקים בקריית־שמונה. אני לא מדבר על הפיל פיברגלאס שעדיין מסתתר מאחורי מינימרקט מור או המגלשות דונאלד־דאק שנעלמו מהגן של סבא חיים או אפילו לספינות פיראטים ענקיות מעץ שהוצתו באישון לילה. אלא למשגר קטיושות שעמד בגאווה שפארק הזהב. משאית מתוצרת ברית המועצות עם 30 קני שיגור כשכל אחד מהם צבוע בצבע אחר וביחד סימלו את גאוות העיר בצבעי הקשת. היינו מטפסים עליו, נעמדים בקצה הקנים ומשגרים מיליטריזם לכל אויבינו.

    אם היה יום יפה, היינו מטפסים לגבעת שחומית. בקצהה הדרומי יש מצפור אש של קק"ל והג"א שזה מה שהיה פעם פיקוד העורף. בשנות השמונים כשהזמנים היו מתוחים היו מאיישים אותו מילואימניקים ומחפשים נפילות. מסביב למצפור חפורות תעלות קשר, בונקרים וטוּבּוֹת שהוסרו מטנקים זקנים ומאפשרות צידוד של הכנות שלהן ב-360 מעלות. שעות היינו מסתובבים על הכנות כמו קרוסלה ויורים באויבים דמיוניים.

    בתעלות הקשר היינו משחקים מחבואים ותופסת בונקרים. אפשר היה לרוץ בתוך התעלות ולהתחבא בבונקרים ובארונות תחמושת. קפיצה מצד אל צד מעל תעלה, כדי לחמוק מהתופס, הייתה מבחן גבריות. לא אחת סיימתי עם ברכיים מדממות וחור חדש על טלאי ישן שכיסה חור קודם.

    בשבועות האחרונים החלו לעטר את העמק ואת עוטף קריית שמונה בונקרים חדשים. ערמות בטון חדות וקשוחות מעל כל כיכר או צומת. תעלות קשר בעיקולי דרך, מיגוניות ליד כל מכולת או חנות טבק, חומות בטון בעיקולי כביש, בטונדות בפינות רחוב ושערים צהובים בכל מיני שומקום. גני משחקים חדשים מבטון לילדים אחרים שיבואו וישחקו וילכו ויתגייסו למלחמות אחרות.

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     


    להגיב
  • תטל"גים או מדריך למשתפן

    אני יוצא מהקיבוץ, פונה ימינה, מוסווה על ידי אקליפטוסים ממלחמות אחרות, מתעקל עם הכביש והופ! אין אקליפטוסים. הנוף לצפון עמק החולה נפתח, פרוש לפני, כשבקצהו מתנשאת העיירה אל־חיאם בלבנון. מימינהּ חוות שובע במורדות החרמון ומשמאלה מציצה העיירה אודייסה, מהגבעה בין משגב עם למטולה.

    חשוף בצריח של היונדאי, נוסע צפונה. בכל רגע טיל נ"ט יכול לפרפר אלי. הבזק אש או עַנָנוֹן של עשן, והופה! לשבור עם היונדאי לשדות, לשקוע בבוץ, לסיים באיזו תעלה ולפרוק החוצה לפני שהקורנט יחרנט לי את הנשמה. המבט קופץ מצד לצד מחפש משהו עוין, עשן, אש, תנועה חדה, כל עגור הוא כתב"ם וכל לוטרה מחבלת.

    אם אני שורד את הכביש החשוף בין להבות לתל אנפה (היא גבעת הנרקיסים) בצומת ללא שם ממש ליד הגבעה, בנו בונקר ששולט על הצומת. כזה עם חרכיי ירי כמו ב"אחים לנשק" הסדרה שהפיק ספילברג לא התנועה שהצית נתניהו. הבונקר די חדש בנוף ומקריפּ ברמות קשות. לפני שבנו אותו, היו שם סתם מחפורות, תעלות קשר, קונצרטינות ושקי חול.

    הדילמה בצומת היא גדולה לאין שיעור יחסית לצומת ללא שם. אפשרות אחת היא להמשיך צפונה דרך המחסום של כפר סאלד עם השלט האופטימי "אזהרה! – ציר אדום – אתה נכנס לציר מאוים" וחיילים ששקועים בטלפון. האפשרות השנייה היא דרך הכביש בין שדה נחמיה לקריית שמונה. למה דילמה? כי מצפון למחסום בכפר סאלד עוברים ליד גבעת האם שטיל קורנט כמעט ופילח רכב לפני כמה ימים, אבל אם עוברים את חורשת־טל האקליפטוסים חוזרים ואפשר לנסוע ברגוע. האופציה השנייה היא לנסוע חשופים משדה נחמיה לקריית שמונה שזה בעצם לעבור ליד בית הילל שגם שם יש מחסום עם אותו שלט אופטימי ונ"טים שעפים עלייהם כל הזמן ועם כיתת הכוננות הכי בכוננות שמרוב שהיא מוכנה היא יורה בעגורים או על עצמה בכל פעם שיש אזעקות.

    דילמה.

    בוחר באופציה ב', עובר את הגשר הירוק (יוסף) לוחץ על הגז ועף קדימה בתקווה שהבונקרים לא יירו בי, שהשער הצהוב על הכביש לקריית שמונה פתוח, ושאף כתב"ם לא יפספס את בית הילל ויעוף עלי. אם מגיע משהו, הוא יגיע מצפון. המחסה היחידי הוא תעלת ניקוז מצפון לכביש עמוסה בשיחי פטל קוצניים וקני סוף. אז לשבור ימינה לתעלה ולהזמין גרר זו התרגולת. עורב הקפיץ לי את הלב וכמעט סיימתי בתעלה. כל עורב שצולל ליד היונדאי מדביק אותי למטה, הראש מקופל בין הכתפיים, מסתתר מאחורי ההגה. זו עונת הפקאנים אז העורבים צוללים ומטילים פקאנים על הכביש בתקווה שידרסו אותם והם יוכלו לנשנש. סללום בין מטחים של פקאנים עד הכניסה לקריית שמונה, והופ! מחסה מתחת לגבעת שחומית.

    אני גר בבניין הכי גבוה בקריית שמונה, הוא צמוד לתחנת המשטרה, חטף אחת בלבנון השנייה ובתחילת החרבות ברזל טיל נ"ט פגע בבית רחוב אחד מעל. את הזין שהוא הבניין שלי רואים מכל דרום לבנון, אי אפשר להתעלם ממנו. אם יש מטרה בקריית שמונה זה הבניין שלי. אם יש מנהרה היא מתחתיו, אם יש פלישה קרקעית, זה עליו.

    בכניסה לבית יש עדיין מדבקת "נסרק" למרות שדיירים באים והולכים ושוב באים. אני עולה במדרגות בעדינות, לא להעיר אף אחד. כיסאות כתר פלסטיק מפוזרים בחדר המדרגות, זה אמור להיות האזור הכי בטוח בבניין. הקטיושה בלבנון השנייה עשתה חלון חדש בקומה שבע בקוטר של מטר. אבל איך עושה בורקאן?

    משאיר את הדלת פתוחה כדי לברוח מהר, בודק שהסכין שף זמינה בשְלֵף. העלי של המכתש ועלי מהשטחים תלוי בכניסה לסלון. יש בקבוקי גולדסטאר ריקים במרפסת כביסה. יש טרפנטין ואצטון בגלל ההדפס תחריט, וגליצרין שקניתי בשביל להכין לבד צבעי מים, וגם דבק מגע. אני מוכן. אם נפערת מנהרה בחצר ושלושים מחבלים מכוח רדואן משתלטים על הבניין, אני, איך שהמחבלים מתקרבים לבניין, מכין בקבוקי מולוטוב, זורק עליהם מהחלון, הופך את השולחן של המחשב, מסתתר מאחוריו. אם הם משגרים קורנט על הבית, זוחל ומתחבא באמבטיה, מחכה להם ליד הדלת עם העלי של המכתש ועלי מהשטחים, דופק למחבל הראשון עלי בראש, חוטף לו את הקלאצ', יורה בחברים שלו, לוקח ממנו מחסניות ורימונים, מגלגל רימונים לחדר מדרגות, מחליק על המעקה תוך כדי צרורות וחומק מהבניין שנייה לפני שהבורקן מפיל אותו. הופה! מזנק ליונדאי, ושם גז ישר לחנות פיצוחים במרכז המסחרי, בצד הרחוק למטה, כדי להסתתר מהשברים שיעופו מהבניין. באסה שהחנות סגורה, הייתי קונה מיקס קלוי בלי מלח כדי לאכול בתור של מס רכוש.

    * תטל"ג – תרגול טקטי ללא גייסות. "משחק מלחמה" בהשתתפות מפקדי יחידות וקציניהם ללא חיילים בשטח האימון. התרגיל התקיים בעבר תוך שימוש באמצעי קשר וטלפונים (לכן נקרא גם "תרגיל טלפונים") וכיום תוך שימוש במערכות שו"ב (שליטה ובקרה). (מתוך ויקיפדיה)

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     


    להגיב
  • מועדון העקורים – שיגרה

    לימדתי את האחיין שלי לרכוב על אופניים. אני ממש גאה בעצמי. רצתי איתו ואחריו ולידו שלושה ימים, ועכשיו הוא רוכב כמו גדול. אז אני בשגרת מלחמה קצת דרומה לקו הפינוי הרשמי בקיבוץ אצל אח שלי. הייתי צריך קצת מנוחה מנדודי הפליטות. התיישבתי פה ואני מנסה להשתגר.
    השתגרתי עם יעלי לכינרת, היינו על החוף כמעט לבד. קצת דייגים, קצת חיילי מילואים, אבא מלמד ילד על סאפ וזהו. דליל בפריפריה.
    השתגרתי לחגוג יומולדת לאמא בקפה רנה בראש־פינה, שזו קפיצה קטנה לאייטיז. אחי הקטן והאחיינים הגיעו מגלותם בשרתון תל אביב. אחותי ובִּיתַהּ הגיעו מגלותן בצימר מעל כרמיאל, ואנחנו הגענו מהקיבוץ. חוץ מיומולדת לאמא/סבתא שלנו היו עוד ארבע התכנסויות יומולדת לסבתות אחרות באותו הזמן בקפה, היה יום יפה והזדמנות לאוורר את הסבתות בשמש.
    השתגרתי לערד לבקר אחיין נחלאווי שיצא לרגע מעזה. היה רואד־טריפ חרבות! פעם אחרונה שהייתי בבא"ח נח"ל בערד היה בטירונות אי של ב 1996, הכל נשאר אותו הדבר.
    השתגרתי לאליעד עם קבוצת ההדפס שלי "התעלה" בדרך כלל אנחנו עושים יום עבודה תשע עד חמש וצובעים וצורבים ומדפיסים כשבאמצע לוקחים שעה הפסקה ומכינים ארוחת צוהריים. לאף אחד לא התחשק להדפיס אז השתגרנו רק על ארוחת צוהריים. היה אורז ולוביה וסלט ויין.
    השתגרתי עם האחיין על אופניים בין שלוש תחנות הפוקיסטופ בקיבוץ וצדנו פוקימונים, הרבה יותר קל לצוד על אופניים. בזמן שתפסנו בָּלְבָּאזָאוּר מסוק אפצ'י מעלינו צד חוליית נ"ט מעבר לרכס רמים, הטיל פילח את השמיים והבָּלְבָּאזָאוּר ברח. לא יודע מה עלה בגורל החולייה.
    מלא שיגרה.
    אבל לא השתגרתי לגמרי, הברזתי מהדלקת נר אחרון עם חיילים במועדון, הברזתי מהופעת קרקס באולם, הברזתי מטפטופיי נרות עם האחיינים, והברזתי מרוב אירועי הסופגניות/שמן/צרבת, כי יש גבול לשיגרה. וחוץ מזה, מיד אחרי חנוכה מגיעים האזני המן! ואלה עם הפרג פי אלף יותר שווים מכל סופגנייה.

    מחבר דרור מילר 

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     

     


    להגיב
  • מועדון העקורים – חישובים קיומיים

    מועדון העקורים – חישובים קיומיים
    "יש בים המלח, נצרת או אילת" אמרה הנציגה של אמסלם־טורס, סוכנות תיירות פרטית שגויסה למשימת הפינוי של קריית שמונה, אחרי שהעירייה הרימה ידיים ופיקוד־העורף־מחוז־צפון אפילו לא מצא את הידיים או הרגליים שלו בשביל להרים אותן.
    מה בוחרים? נצרת? עכשיו? זה בטוח? ים המלח? מחבלים על אופנוע־ים? אילת? זה לא רחוק מדי? (*זה היה עוד לפני שהתימנים נכנסו למלחמה ההזויה הזו).
    כולם מזיזים כוחות. נושאות־מטוסים־אמריקאיות שטות בים־התיכון. ים־סוף מתמלא באוניות יירוט, כוחות מיוחדים מגרמניה, בריטניה וצרפת באיים של יוון וקפריסין. טייסות של נאט"ו בטורקיה ושל ארה"ב בממלכות המפרץ־הפרסי. כולם שחקנים על שולחן החול של המציאות.
    ואנחנו מה? גם אנחנו.
    מזיזים כוחות.
    כל אחד מזיז את הכח שלו כדי לשפר את נקודת המוצא לקראת הבאות. יש מי שזז בלי כח לממ"ד. יש מי שזז קצת יותר בכח לחדר המדרגות. יש מי שמזיז כוחות למלון או לסאבלט או לאילת ובחזרה. כל אחד מנסה להתמקם הכי טוב לפני שיקרה משהו.
    ובינתיים מה? לא קורה כלום.
    בעצם קורה קצת.
    קצת פה, קצת שם. מאז שבת־שמחת־תורה־השחורה המלחמה שבעורף נמצאת בעצימות נמוכה. הבטיחו לנו גשם של טילים ועד עכשיו טפטוף. אמנם זה נוזל מכל הגבולות כמעט, אבל עדיין טפטוף.
    ברגיל כולם מומחים וכולם מנתחים וכולם מזיזים כוחות לפני שדלתות הגיהינום יפתחו ואֵם־כל־המלחמות, השיטפון־של־אל־עקצא, יגיע אלינו. האימא של כולנו אמורה לקחת איתה את הכל בסערה. אותם ואותנו, אחריה לא יישאר כלום. מה שכן ישרוד לא יהיה אותו הדבר. אז מזיזים את כח סבתא למלון, ואת כח אבא ואמא לצימר, ואת כח דודה לעליית הגג, ומפרידים כוחות בין הילדים כדי שתהיה לכל אחד פינה במלון או בחדר או באיפשהו, הכל בשביל שיוכלו לשבת לכתוב יומן.

    במלחמת־לבנון־השנייה הייתי מחשב מאיפה יבוא הטיל וככה בוחר באיזה חדר לישון, איפה המקום הכי בטוח בבית ולמה אני יכול לשבת בסלון, כי הוא בכיוון דרום¬־מערב וכל הפגיעות הן מצפון, וככה אני בטוח! בטוח כשהקטיושה שפגעה בסלון של השכנים, ארבע קומות מעליי ,חירבה אותו. אבל לא רק אותו, על הדרך היא העיפה לי את החלונות בסלון, עקרה את המשקופים במרפסת כביסה, ניתצה את הקרמיקה במטבח ופירקה את מכונת הכביסה התנור והמקרר בבום אחד.שום דבר לא בטוח. ועדיין, מזיז כוחות.
    מנסה להתמקם הכי טוב אל מול שערי הגיהנום החורקים, רגע לפני היפתחם.
    זזתי מקריית שמונה לפרדס חנה ולרמת גן וללהבות וזהו לבינתיים, אין לי כח. אני כרגע בלהבות הבשן הכי קרוב לקריית שמונה שאפשר. הלכתי עם האחיינית פה בקיבוץ לפעילות טפטוף נרות חנוכה לילדים, היא התעקשה שאני אישאר. ברגיל המתנתי. הם טפטפו נרות ואני שיחקתי קול־אוף־דיוטי בלי קול על ספה מתפוררת. בחוץ הדהדו נפילות בקיבוץ יפתח, יציאות שלנו, נפילות בשטח פתוח בין קריית שמונה לתל חי, שוב יציאות שלנו, עוד קצת פיצוצים ולסיום מטוסי קרב בדרך אל או מ או משהו. קול־אוף־דיוטי מעולם לא היה חי כל כך.
    ססעמק.

    מחבר דרור מילר 

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     

    מועדון העקורים – מבצע חולדה

    מועדון העקורים – שיגרה


    להגיב
  • מועדון העקורים – דילוג צפונה

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

    דילגתי צפונה לבקר את אחי ומשפחתו שנותרו מאחור בלהבות הבשן. זה קיבוץ במרחק עשרה קילומטר מהגבול, כל גבול, גם מסוריה. הוא מספיק רחוק בשביל לא לקבל הטבות מס ובשביל שלא יפנו אותו בצו. אבל הוא קרוב מספיק בשביל שחיילים יחסמו אותו וישמרו עליו, וגם מספיק קרוב כדי לשמוע את הנפילות בקריית שמונה. נראה לי שמוותרים על יירוטים בקריית שמונה, גם כי החיזבאללה יורים שטוח וקצר, אחרי הכל 2 ק"מ מהגבול, וגם כי פינו את רוב התושבים אז למה לבזבז 150,000 דולר על מיירט אם אפשר לסגור פיצויים על נזק בכמה עשרות אלפי שקלים.

    מהרגע שהגעתי לכאן יש נפילות בקריית שמונה. שני מטחים פלוס טיל נ"ט ופגיעות ברחבי העיר. החלונות בלהבות קצת רעדו ופיצוצים הדהדו בעמק.

    נכנסתי לקבוצת וואטסאפ של "תושבי קריית שמונה הנשארים בעיר- " כדי לדעת מה קורה. ליבי עודנו בקריית שמונה אבל גופי עמוק בפליטוּת. מפחיד אותי לחזור, העירייה הוציאה עוד הודעת פינוי, הפעם עם הבטחה לסיור של חיילי פיקוד העורף בין הבתים כדי לסמן אילו בתים פונו ובאילו נותרו אנשים. לא ברור את מי זה אמור לשרת, את כוחותינו? את כוחותיהם? את הגנבים? מישהי חיפשה גרביונים לגילאי 3-4 ואוברול שלם לגיל שנתיים. מישהי אחרת חיפשה סַפָּר לפלוגת חיילים פרועת שיער. שיגרה.

    לקחתי את האחיינית שלי לשופינג בראש פינה. המושבה הציורית מעולם לא הייתה שוקקת חיים כמו עכשיו. בנוסף לתושבים הרגילים, עשרות ומאות חיילים עם מגוון פלאפלים בפה ועל הכתפיים יצאו ונכנסו מכל חנות אפשרית. אפטר בראש פינה זה כנראה דבר. קרענו את חצור ואת ראש פינה, קנינו פנימיות לאופניים, ספרים, קלמר ומק'דונלדס. החיים עצמם.

    בדרך חזרה עצרנו בצ'ק-פוינט-דויד כי הייתה התראה לירי טילים בגזרה, מזל שפנינו ימינה לעמק אחרת היינו מחכים לנצח. יש מחפורות ותעלות קשר ושקי פק"ל ונגמשים ומקלעים בכל צומת, על כל גבעה ותחת כל עץ. ווייבים של מלחמת העולם השנייה בצבע ובמציאות.

    לפחות האופניים בסדר עכשיו, אפשר לדווש בקיבוץ.

    מחבר דרור מילר 

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים

     

    מועדון העקורים – מבצע חולדה

     

    מועדון העקורים – מבצע חולדה

    מועדון העקורים – חישובים קיומיים

     

     


    להגיב
  • מיזם "זיכרון בסלון" פותח הרשמה לסלונים פיזיים ודיגיטליים בעיר שלכם

    עדי אלטשולר מייסדת זיכרון בסלון: "אנחנו קוראים לשורדי השואה, דור שני ודור שלישי, לשתף את סיפורכם ולהירשם כ'נותני עדות' באתר זיכרון בסלון. באמצעותכם נוכל להמשיך את מסורת זיכרון בסלון, לזכור ולא לשכוח את הסיפורים ולהנציח את יום הזיכרון לשואה ולגבורה"

    מיזם "זיכרון בסלון", שהפך לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה, פותח את מערכת ההרשמה שלו לקראת ערב יום הזיכרון לשואה שיתקיים השנה בשביעי לאפריל.

    בשנה החולפת, נפטרו 17 אלף ניצולי שואה, מדי יום נפטרים כ-45 נוספים. בכדי שנוכל להבטיח שזיכרון השואה יישמר גם השנה, ששורדי השואה שבינינו ישמיעו את קולם ושבני הדור השני והשלישי ישמיעו את סיפורם  של מי שאיננו איתנו עוד, זיכרון בסלון מזמין את הציבור הרחב להירשם כ"מארחים" באתר ולקיים מפגש של זיכרון בסלון ביום הזיכרון הקרוב בעיר שלכם.

    בעקבות מגיפת הקורונה, מיזם זיכרון בסלון מציע מגוון דרכים להמשיך את המסורת ולקיים מפגשים (דיגטליים ופיזיים בהתאם להגבלות) כדי להבטיח שנמשיך לזכור, לשמוע וללמוד על הסיפורים והעדויות בכל דרך אפשרית, גם במציאות של היום, כדי שלעולם לא נשכח.

    אם אתם שורדי שואה, ילדים או נכדים לשורדי שואה, אנחנו קוראים לכם לקחת חלק בזיכרון בסלון בעיר שלכם ולהירשם באתר כ"נותני עדות" וכך יוכלו לחבר אתכם למפגש שמתקיים בקהילה שלכם, ותזכו לשמור על הסיפור המשפחתי שלכם והחברתי שלנו. 

    להרשמה ולהצטרפות למיליון וחצי אנשים שבוחרים מדי שנה לארח ולהתארח:

     www.zikaronbasalon.com


    להגיב
  • דעת היוגה – עם דני מוסטובוי טיול לחרמון

    לאחרונה בעת אחת מנסיעותיי לצפון הארץ, נגלתה לפני תמונת נוף מרהיבה של החרמון המושלג, אשר כמו עוטר בעננים כהים וכבדים.

    ממשיך בנסיעתי בין השדות והעמקים, מחשבות, וזיכרונות פקדו את נפשי…

    לפני מספר שנים, עת שהתגוררתי בעמק שלמרגלות ההר, רבות היו הפעמים בהן דקות ארוכות התבוננתי ביופיו ועוצמתו הרבה, אשר בנוכחותם האיתנה השרו ביטחון ורוגע על כל שסביב.

    ולעיתים היה הוא ממש כמו נעטף בצבעיה הכתומים והמכשפים של השקיעה הלבנונית,

    מראה אשר מיד עורר אווירת פרישות וחיפוש פנימי בנפשו של המתבונן.

    מחשבות אלו היו מובילות אותי לעיתים לכדי תהייה "מהו שמושך את האדם לעבר מסעו הרוחני…"

    "האם זהו הסבל לבדו, על צורותיו המגוונות, אשר כמו דוחק בנו מכל עבר, אל אותו היעד, אשר ישרה עלינו מזור ממצוקות נפשנו הרבות…"

    "או שזוהי הינה כמיהה עמוקה אף יותר… כמיהה לאושר, שמעבר למציאות הזמנית והחולפת, על שמחותיה וסבלותיה הרבות…"

    ממשיך בנסיעתי, וכמו נטמע באווירה עוצמתית זו – עם שאני מתקרב להר עוד ועוד,

    נזכרתי במאורע שהתרחש לפני מספר שנים.

    הוצעה לי הצעה, – הצעה לה לא יכולתי לסרב.

    ידידתי הטובה ואחותה הקטנה שהגיעו לביקור קצר יחד עם משפחתם, הציעו שנערוך טיול קטן, היעד, (כמובן) – פסגת החרמון.

    התארגנו צ'יק-צ'ק, לקחנו מעילים, תיקים וצעיפים, ויצאנו לדרך.

    בדרכנו, בעודנו עוברים על פני נופים מקסימים, שדות ירוקים, מטעי תפוחים ודובדבנים, תהינו האם השלג אשר הצטבר עד כה על פסגות ההרים אכן ימלא את מבוקשנו –

    חוויה אירופאית אותנטית…

    כך, נוסעים במעלי הכבישים המפותלים ועוברים את העליון מבין הכפרים אשר למרגלות ההר, הגענו לאתר.

    ביוצאנו מהרכב… בג'סט ידידותי, אחד מפקידי הקבלה שהתהלך סביב, בירך אותנו לשלום, ובפיו הבשורות הבאות:

    "הרכבל עובד… וגם יש שלג…"

    "אבל לא אצלנו, אלא ברכס שמעבר לגבול…"

    אצלנו אין , לא רואים את זה מכאן."

    "חבל שבאתם עכשיו, עדיף היה לכם להגיע בעוד חודש…"

    מחליפים מבטים בינינו, מביטים לעבר הפסגה, ומכנסים אסיפת חכמים… סיכמנו פה-אחד: אנחנו עולים למעלה בכל מקרה.

    בעודנו הולכים ומתקדמים לעבר הרכבל, נגלה לשמאלנו שביל רגלי המתפתל אל-על, אשר כמו הכריז על מסע מרגש לאין ערוך מזה האחרון.

    הידקנו את שרוכי נעלינו, והתחלנו לעלות בשביל המפותל… ידידתי, אחותה הקטנה ואני.

    בעודנו עולים עוד ועוד במעלה רכסי ההר המרהיבים, החלו נראים מצעי שלג רכים, ושכבות קרח דקיקות המכסות ועוטפות את הארץ, עצרנו לחזות במראה המפליא.

    שרר שקט מוחלט, הקול היחיד שנשמע היה זה קולו הענוג של השלג הנמס ושובל המים העדין שהותיר אחריו, בעודו מחלחל מבעד לאבני הארץ.

    עמדנו נפעמים מאווירה עדנית זו.

    חשבתי לעצמי – "בדרך קבע – מחשבותיי, הינן ממש כטרקטור ישן, שמטרטר ללא הרף, ללא כל תקווה להפוגה או למנוח.

    אך הנה עתה, הפלא ופלא… אווירה קסומה זו, כמו מהדהדת הוויה כה עמוקה, טבעית, ורצויה בפנים הווייתי.

    מחשבות ותהיות החלו זורמות בראשי… נזכרתי (במילותיי שלי) בבית שיר סנסקריטי אשר היטיב לתאר את הרהוריי…

    "עם ש תודעתו של האדם מיטהרת ושבה להווייתה המקורית, הינה ממש כברבור השט ומשתעשע במימיה הזכים של אגם-הנפש הטהורה – אשר רווייה היא בחדווה, בסיפוק, ובאושר עמוק.

    בעוד שתודעה אנוכית, כזו של העורב, מקנה לאדם כניסת VIP למימיה הצוננים של בריכת אשפתות הרחוב הדביקה והסרחרחה."

     

    "את מי אם כן, בין שני אלו, ברצוננו לטפח בפנים הווייתנו… "

    בעודנו ממשיכים לעלות, השביל התפתל צפונה, ולאחר מכן מזרחה, ועם שאנו מקיפים את רכס ההרים הצפוני, נוף האתר על כלל מטייליו כמו נעלם מהאופק, ולפנינו נגלה לפתע מחזה אף מדהים מהאחרון!

    עמדנו משתאים, ומולנו במרחק מה, רכס אדיר – גדוש בשלג!

    הגענו למקום תצפית ייחודי המשקיף על רכס החרמון הסורי שמעבר לגבול.

    נוכחנו לדעת שיש מקום אחד בארצנו שניתן עתה לחזות בהר מעוטר בשלג –

    והמקום הזה – הוא בדיוק היכן שאנו עומדים!

    בעודנו מפרים את האווירה השלווה בצלילי שמחתנו, נראו לפתע קבוצת שפני סלע מקפצים בנינוחות על האבנים, כמו מתרחקים ליתר ביטחון מהיצור המוזר – האדם,

    ובכך מסכמים את הצלחת מסענו, אי שם על פסגת החרמון.

    דני מוסטובוי,

    מרצה, ומורה לספרות היוגה.

    למידע נוסף, מוזמנים ליצור קשר:

    WhatsApp – 0558838423


    להגיב
  • אֻם מַיּי גּוֹד

    כולנו מכירים את הג'יני – זה שממלא את כל משאלותינו… אך, מאיפה המילה ג'יני הגיעה ? בואו נחזור קצת בזמן כדי להבין איך להתחבר לג'יני שלנו….

    הרעיון של "גאונות"- genius (או ג'יני בשם חיבה ! ) מגיע מרומא העתיקה. ההבנה באותה תקופה הייתה כי לכל האנשים יש רוח מנחַה, המלווה אותם לאורך חייהם. הרוח, כונתה genius מהשורש הלטיני gignere, שמשמעותו היא "להוליד" או "לגרום". הרוח המלווה (ה – genius) של האדם מחדירה בו תכונות מולדות ובכך מכתיבה את אישיותו ונטיותיו. אם לאדם היו יכולות יוצאות דופן הבינו זאת כי הדבר נובע מאותה רוח, מה-  geniusשלו.

    לאחר מכן, לאורך ההיסטוריה במהלכה האנושות עוברת מתרבות ששמה את אלוהים במרכז באופן כזה או אחר, לתרבות הומניסטית ששמה את האדם במרכז, הצעד הטבעי הבא היה שהמילה genius תתייחס לאדם עצמו ולא לרוח. כשהחלו להשתמש במילה באנגלית, היו עדיין אומרים "יש לו genius", אך ככל שהתפיסה הרציונאלית הכתה שורש בתודעה האנושית, ייחסו את היכולות למוח ולגוף, ולכן במקום לומר "יש לו genius" החלו לומר "הוא genius".

    בתרבות העתיקה של הודו הייתה הבנה דומה לזו של רומא הקדומה. אותה רוח נקראת paramatma, שמשמעותה היא "הרוח העליונה" (parama זה "עליונה" ואילו atma זה "נשמה" או "רוח") זהו היבט של האלוהות המלווה באופן אישי כל אחד מאתנו מייעץ ומנחה בצורה של אינטואיציה, או השראה.

    כך שאין אדם שאין לו פוטנציאל להיות גאון. זה רק תלוי אם יקשיב לקול האלוהי שבליבו. ככל שאדם יוותר על גאווה מיותרת, שמביאה אותו לייחס את היכולות שיש לו לעצמו במקום כמתנות שניתנו לו, יוכל לשמוע את אותו הקול של הרוח העליונה, של ה genius או paramatma.

    בהקשר זה ישנו ציטוט מדהים של בטהובן, הגאון המוסיקאלי, שחי בעידן שבו אלוהים עוד היה חלק יומיומי מהחיים. וכן הוא אומר:

    "אומן אמיתי הוא לעולם לא גאוותן. בחוסר מזלו, הוא רואה שהאומנות היא חסרת גבולות, לכן מרגיש מה הוא רחוק ממטרתו, ועל אף שעשוי להיות נערץ על ידי אחרים, הוא עצוב על כך שהג'יניוס שלו, אף כי הוא מאיר את דרכו כשמש, נמצא תמיד במרחק ובלתי ניתן להשגה…"

    נכתב ע"י גלעד תדהר, פסנתרן ומורה. giladtidhar@gmail.com


    להגיב
  • אחרי 12 שנה… (מעשה בשלושה גלגולים)

    וואו. היום לפני 12 שנה קמה לה מושבה חופשית. מזל טוב!

    12 שנה זה חתיכת זמן. זה כמו שנה גדולה… אז קודם, הנה שלושה נתונים על 144 חודשים של מושבה חופשית:

    • זה הפוסט ה-4,002 שמתפרסם באתר (!), ממוצע של מעל 300 פוסטים בשנה, שזה פוסט כמעט כל יום.
    • 52,497 תגובות התפרסמו כאן, ממוצע של 12 תגובות ביום.
    • כמות הגולשים עברה את השניים וחצי מיליון (!) מתוכם כמיליון יוניקים. ממוצע חודשי של קרוב ל-20,000 כניסות.

     

    מעשה בשלושה גלגולים

    גלגול ראשון – בריאת האתר ושש השנים הראשונות (שתי גרסאות לאתר)

    פברואר 2006: רונית פותחת את "מושבה חופשית" – המקומון-בלוג הראשון בארץ. טרום עידן פייסבוק. הציצו בתמונת הפוסט לראות איך הוא נראה.

    והיא כותבת את זה בפוסט הראשון שלה:

    מושבה חופשית עלתה לאויר בחורף 2006. יוזמה עצמאית של רונית בר אילן, תושבת פרדס חנה. הצהרת הכוונות הראשונית היתה פרקטית: אתר שבו אפשר להתעדכן בהופעות, סדנאות, בילויים, מסיבות, שיטוטים וכל שאר ההתרחשויות מרחיבות הלב והתודעה שיש באזור. חוץ ממידע מעשי יש פה גם טורים אישיים, אזוטריה מקומית, אקספירימנטליות רוחנית וכמובן – אמנות…

    מושבה חופשית היא הבלוג המקומי המסחרי הראשון בארץ. הקו פרסומי כאן הוא ביוגרפי, כזה שמספר מי האדם שעומד מאחורי השירות או המוצר. הלאה השפה השיווקית המנוכרת!

    האתר מתבסס כמדורת השבט של האזור. הלוחות תוססים, האינדקסים מתמלאים והשיח ער.

    המון יוזמות חדשות מתחילות כאן, כמו הגינה הקהילתית או 'ח"י באהבה' ("טוב ברחוב").

     

    גלגול שני (סוף 2011-אפריל 2015) – אני מצטרף, גרסה חדשה ו"מקום בזמן"

    ב-2011 הצטרפתי אל רונית כשותף. וכתבתי את זה:

    רוצה לנצל את הזמן והמקום הזה לומר שאני מבטיח לשמר את הרוח של מושבה חופשית, אני חש שרונית ואני אולי ננווט קלות את הספינה, אבל את הרוח במפרשים נותנים אתם. אני מתכוון לראות כל אחד בעיניים חדשות, אשתדל לראות את האנשים מאחורי העסקים שאיתם נעבוד והלואי שנוכל יחד להרגיש אנשים חופשיים בתוך מושבה חופשייה.

    יחד גם פתחנו את "מקום בזמן" – האב ייחודי בקיבוץ עין שמר. למושבה חופשית יש בית פיזי.

    הרשתות החברתיות מתחילות להשתלט על העולם… בנות שוות ואבות פגומים שואבים את השיח אליהם.

    בוראים יחד גרסה חדשה. עם שוק חופשית ושימושון. עולה לאויר בראש השנה 2013 ונראית ככה:

     

    גלגול שלישי – בלי רונית (אפריל 2015 ועד?)

    רונית עוזבת את האתר באפריל 2015 ואני נשאר כבעלים יחיד.

    שנתיים מנהל את האתר מרחוק. בקיץ 2016 שב ארצה. לאט לאט מניע שוב את הרוח שמפיחה חיים חדשים באתר.

    ממש בסוף 2017 יוצאת הגרסה השלישית הנוכחית והגלגול החדש והשלישי של מושבה חופשית החל…

    * * *

    עובר היום על ההתכוונויות הראשוניות של האתר ושמח לגלות שרובן נשתמרו. הזמנים אחרים, כן. בעולם של צוקרברג עדיין רבים מבקרים כאן וזה משמח אותי יותר מהכול. הלוחות החינמים מהיום הראשון ועד בכלל עדיין משרתים עשרות אלפי א.נשים שמוצאים כאן עבודה חדש או בית חדש, מוכרים או מוסרים את האופניים המשומשים או יוצרים שת"פ עם אנשים חדשים.
    דם כתיבה חדש מתערבב עם ישן וההתחדשות בתוך כל החדשנות חיים יחד עם הפשטות ואהבת האדם שתמיד היו כאן.

    לא יודע מה צופן העתיד למושבה חופשית אבל סקרן לגלות…


    להגיב
  • אירועים באוגוסט 2016 – "מקום בזמן" – עין שמר

    אירועים באוגוסט 2016 "מקום בזמן" – עין שמר

    עידן יעקובס סיפור משנה חיים- מבוסס על סיפור אמיתי –  יום שישי 12.8.16 :  10:00-12:00

    הצגת הסיפור בנויה באופן כזה שממחיש מספר תובנות חיים עמוקות ומעשיות תוך הקניית כלים ותובנות ליישום מיידי:
    אחד מחסמי ההצלחה המרכזים אשר מעכב אנשים וארגונים רבים מלקדם עצמם ולהשיג את החוויה,התוצאות, והמטרות החשובות להם.
    הסיפור הפנימי שלנו, כיצד נוצר, כיצד הוא מעכב אותנו, והכי חשוב, כיצד ניתן לשנות אותו על מנת ליצור פריצת דרך ולממש את עצמנו.

    מתאים לכל אדם אשר שואף לקדם עצמו, נמצא בצומת של קבלת החלטות, או מעוניין לשנות את התוצאות בתחומים שונים בחייו.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    ניסים לוי – החופש האמיתי בהישג ידיך- הרצאה והתנסות – מוצאי שבת  13.8.16 :  20:00  

    13680776_10153791002746616_88335032486884774_n[1]אילו הייתה לכם מכונת קסמים אשר מאפשרת לכם להביט על עצמכם פנימה?
    אילו יכולתם לרגע קט לראות מה מוציא אתכם משלוותכם, מה מפעיל אתכם, מה עוצר אתכם, מהם מנגנוני הפעולה האוטומטים שלכם, מהם האמונות שלכם, האם הייתם מציצים?

    בואו ללמוד כיצד שילוב של מדיטציה והתבוננות יביאו לכם את השקט שאתם כה מייחלים לו.
    בואו לשמוע ולהתנסות בעצמכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת החופש האמיתי.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    * מוזמנים להירשם עלות ההרצאה 30 ש"ח

    *          *          *          *          *          *

    יגאל סלומון – הרצאה חווייתית על לוח הצולקין – יום ראשון 14.8.16 : 20:00  

    13912803_1486300941395599_3308330757659970715_n[1]"יותר מהשעון,והרבה יותר מלוח השנה" – תפיסת הזמן שלי תלויה במקום שבו בחרתי למקד את תשומת ליבי.
    כשאני מחליף בין האפליקציות, מרים את העיניים לכביש, ומכוון את הרדיו בו זמנית דעתי מוסחת מאוד.
    הזמן יעבור לאט, הראש יעבוד מהר. אך אם אני 'חי את הרגע' עד תומו, כמו שמלמדים בזן בודהיזם (או ברגעים של חסד), תשומת ליבי שלמה ותחושת הזמן כלל לא קיימת.
    תפיסת הזמן היא גם אישית ומיוחדת כמו טביעת אצבע.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    המפגש יכלול קריאות אישיות למתנדבים.

    *          *          *          *          *          *

    הרצאה מיניות והארה – מלקה פלדשטיין, רון לוקה, מרקי מלול – יום חמישי 25.8.16 : 18:30 

    ההרצאה אינה עוסקת (רק) ברובד הביצועי שהוא ללא ספק החלק "המעניין" בפאזל המיני, אלא גם בצד הרוחני והמוסתר של ההוויה המינית.

    מה קורה לאחר שהשגנו שליטה מסוימת בכוח המיני ?
    כיצד מגדירים "הארה" ?
    איפה הם המוארים/רות?
    האם האורגזמה היא "מוות קטן" או התחלה של משהו גדול וחזק יותר?
    השווה והשונה בין אורגזמה נשית ואורגזמה גברית.
    מה הקשר בין מיניות להארה?
    היכן ממוקם הבורא? ומה מידת המעורבות שלו?
    מה הם פרח החיים ועץ החיים בראיה קוסמית?

    ההרצאה עוסקת בכל אלא ובנושאים רבים אחרים, מדלגת בין מספר תחומים שקשורים להוויה האנושית ובעיקר זו המינית.
    מטרת ההרצאה היא לתת תמונה רחבה וברורה ככל הניתן על הנושא של מיניות והארה.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    מקווים לראותכם באחד האירועים שלנו, המטרה היא לתת מקום ובמה לכל מי שרוצה ויש לו מה להעביר מבחינת תוכן/ הרצאה/ סדנה.

    לפניות, הצעות או שאלות >

    לדף הפייסבוק של "מקום בזמן" >

    מצורפת מפת הגעה 🙂

    מפה מעודכנת מקום בזמן

     

     

     


    להגיב
  • איך מצאתי את עצמי ב"מקום בזמן" ומה אני רוצה לעשות כאן

    [רותי שמרון]

    יושבת בפינה ליד השולחן העגול החדש שבנינו ב"מקום בזמן", המקום שהפך לבית שני בחודש האחרון. את הבוקר פתחתי אצל רואת החשבון בהגשת קבלות וחשבוניות לקראת דו"ח המע"מ הראשון שלי…גיחה זריזה אח"כ ל"רמי לוי" לקנות סטוק קטן של קפה, סוכר ובפלות – ואני לעין שמר. אחרי יותר מ 20 שנה כשכירה – אני עצמאית. קובעת לעצמי את סדר היום. יוצקת את התוכן. יש רגעים שאני מתרגשת ונפעמת. רגעים אחרים – בדרך-כלל – סביב 4 בבוקר, אני חרדה, מתעוררת בבת אחת כשמולי מרחפת השאלה הגדולה – מה יהיה? יש לי רעיונות למכביר, מרחב מקסים, כוח פיזי ונפשי ובית תומך בלי סוף – עכשיו השמים הם הגבול.

    מקום בזמן שולחן עגול2

    כבר שנים שאני רוצה מקום לעצמי. מקום שבו אני אחליט מה קורה. מקום שיראה כמו שאני רוצה. מקום שבו אוכל לדבר על מה שחשוב בעיני. להביא אחרים לשמוע. ליצור מפגשים בין אנשים. לזמן שיח. כמי שעוסקת מאז ומעולם בחינוך וחברה תמיד עשיתי תפקידים שיש בהם עצמאות רבה, מרחב גדול לשיקול דעת ובעיקר אחריות גדולה לאיך ולמה. עבדתי עם מגוון עצום של אוכלוסיות וגילאים מילדים ועד סטודנטים ומבוגרים. הובלתי קבוצות ותכניות, מפגשים רב-תרבותיים והכשרות שונות. רכשתי כלים, ניסיון וידע עצום. הכרתי מאות שותפים, חברים ואנשי מקצוע. בשנתיים האחרונות ניהלתי פדגוגית תכנית גדולה במגזר הדרוזי. אבל בכל התפקידים תמיד בסוף היה מישהו מעל. אג'נדה שלא עד הסוף הרגשתי בה בנוח. סדר עדיפויות של מישהו אחר. תחושה שמשהו או מישהו עוצרים בי מלעוף.

    בוקר אחד לפני פחות מחודשיים נכנסתי ל"מושבה חופשית". אלוהים יודע מה חיפשתי שם, אני בכלל מטבעון. לא זוכרת למה ואיך. בדף הכניסה הופיעה הכותרת המסקרנת – "יש מקום, אבל אין זמן". נכנסתי. משהו הדליק אותי. שעתיים אח"כ באתי לראות. שבועיים אחרי כבר חתמתי חוזה. התחושה הייתה שהגיע הזמן ושזו ההזדמנות.
    מאז, אני כאן. בונה, מנקה, משפצת, קונה ציוד חסר וחדש, מכניסה צבע, מוציאה מה שלא צריך. נפגשת עם, מדברת על, חושבת, מגלה ולומדת. ואני נשאלת שוב ושוב מה אני רוצה לעשות כאן. אז הנה.
    יש כאן מקום מקסים. מרחב לעבודה ולשיח. בקרוב יהיו כאן אירועי ערב ואחה"צ כמו סרטים והרצאות וגם פעילויות להורים וילדים. במשך היום המקום הזה מזמן ומזמין אנשים לעבוד מכאן. אנחנו משרד משודרג עם מרחב נעים, שקט, מזגן, חדר ישיבות, כל הציוד שצריך וגם חברה טובה.

    מקום בזמן ספה

    בנוסף אני רוצה להזמין לכאן אנשים שהם יזמים ומפתחים רעיונות ויוזמות. אין כמו סינרגיה לקדם מיזם. תוכלו לקבל כאן סיוע וכלים לקידום המיזם שלכם. תוכלו להתייעץ, ללמוד ולהכין תכנית עבודה, להבין איך לאתר את השותפים שלכם, להיעזר ברשת החברתית שלי ושל אחרים, לחלוק דילמות והצלחות עם אנשים שיש בהם להט ותשוקה דומה לשלכם.
    בימים אלה אתר האינטרנט עובר עדכון וממש בקרוב תוכלו לקרוא בו יותר. בינתיים, נעדכן הצעות ופרטים בדף הפייסבוק של "מקום בזמן" ובכל שאלה אפשר פשוט להתקשר אלי

    רותי שמרון, 052-6130189.
    להתראות.


    להגיב
  • מאי מושבה חופשית – חוגגים 8 שנים כל החודש!

    יומולדת 8 למושבה חופשית, זמן לחגיגה!

    ואיך נחגוג? כל כל הרבה רעיונות רצים בראש..
    מסביב ומבפנים עומס, שינוי, דחיפה קדימה, צעד אחורה, פער בין מה שעכשיו ובין מה שאחר כך.. ואיך עוצרים לחגוג?
    לא עוצרים. חוגגים בתנועה!
    יומולדת 8.. לאט לאט התחילה להירקם תכנית…

    בגלל אוסף הנסיבות המפורט כאן הבנו שהכיוון הוא לחגוג לאורך חודש שלם, ככה באיזי, ונקרא לזה מאי מושבה חופשית.
    חלק מהאירועים קטנים, חלק גדולים ושמחים, הנושאים כמו בחיים -פינוי עומסים, חדשנות בחינוך, יזמות, געגוע, משפחות מורכבות, משפחות במסע, וכל הרצף בין קדושת החיים לפחד המוות.
    ביקשנו מכמה שותפים לדרך לאורך השנים לשתף את מתנותיהם והם הסכימו בשמחה. תודה!
    כל המפגשים הם חינמיים, חלקם מצריך הרשמה מראש.

    זו תכנית ראשונית, והיא תתעדכן במהלך החודש, יש עוד כמה עניינים על האש..

    מתחילים ישר אחרי יום העצמאות:*

    יום חמישי 8/5/14 – מאירים פנים עם הילאה

    הילאה גרה בבניין בככר אגד המשתפצת, בגן עדן של פרמקלצ’ר ותשומת לב. עוסקת בתזונה טבעית, קוסמטיקאית רפואית 12 שנה, ארומתרפיסטית ופיטותראפיסטית. מפתחת שיטה ייחודית לטיפול קוסמטי טבעי לחלוטין Fresh Cosmetics, מנחה בהתעמלות לשרירי הפנים. ומתחת לכל זה – אישה מאירה וחכמה. שעתיים של שיתוף מהלב במתכונים פשוטים וקלים לפילינג ולמסכות, מדברים שיש במטבח, לשמירה על עור פנים קורן וטעים. מה עוד? סשן הדגמה של תרגילי התעמלות למסאג’ ולחיזוק שרירי הפנים, והדרכה מיוחדת בנושא קוסמטיקה in-out, כולל טיפים בנושא אנטי אייג’ינג, טיפול ומניעת פיגמנטציה (חשוב מאוד, עם השמש הקייצית המתקרבת..). אם כבר פגשתן אותה וגם אם לא, הגיע הזמן למפגש!

    המפגש ללא תשלום, בשעות 18:00-20:00, בהרשמה מראש במייל או בפייסבוק של הילאה.

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום שלישי 13/5/14 – רענן פרומן בשיחה פתוחה על קדושת החיים

    רענן הוא זואולוג, פילולוג, הוגה, פילוסוף, בן אדם עם תקווה, ארכיאולוג של תודעה. ממייסדי תכנית פריזמה 21 ומנחה בכיר בתכנית. כותב שירה – בימים אלה הוציא ספר ביכורים – “לעת אתה”.
    המפגש הוא ניסוי מחשבתי לברר מה משמעות החרות ומה מטילה הבחירה לפתחנו. ניצבה לה תמוהה במידה לא ברורה שאלת קדושת החיים, שהרי צורות רבות לחיים נבראו עלי אדמות ואלו קודשו בציווי, ללא בחירה, ללא ברירה והנה מצאתי לנכון להכריז על בחירה בחיים ובקדושתם, על שום מה? במה חשובה ויחודית שהותנו עלי אדמות, אם כל שעלינו מצווה הוא להמשיך ולחיות? שאם כך למה נמסרה בידנו בחירה? חיים המתמלאים בתקווה של “יהיה בסדר…או יהיה טוב… או העיקר הבריאות”, וכן הלאה, מהווים דרך בריחה ולא בהכרח של בחירה. הצבת מהותו של האדם, כדבר בסיסי ומהותי בעיצובו, מהווים – הלא ידוע, הלא מוכר, החדש והמתפתח, הם אתגרים קיומיים לעצם הווייתנו וליבת חיינו.
    ביום שלישי 13/5/14 בשעה 17:30 אתם מוזמנים למרפסת של רענן ודורית בכרכור.

    (המעוניינים מוזמנים לכתוב לרענן. המפגש יתקיים בכל מקרה, גם אם יגיעו בודדים. נסו ליצור קשר עם הנושא עוד טרם המפגש).

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום רביעי 14/5 בין 16:00-20:00 – הדבר הבא בגינה הקהילתית בכרכור

    במהירות ובמחזוריות של החיים, הדבר הבא מתהווה לאט. בהתחלה בהתבוננות, אחר כך בדמיון, נעלם בשגרת יומיום, שב ומופיע, מתבהר ומתעקש, מתהווה בדיזולב עדין או בוקע בתרועה כלשהי. באדמה אפשר לראות תהליך ברור ואיטי, תודה לאל. הגינה הקהילתית מטווח כרכור חוגגת 4 ועמליה מתכוננת לדבר הבא: עיבוד שטח הבר שמעבר לגשר, ו…. נראה מה יהיה. אז אם אתם נמצאים עם עצמכם באיזשהו שלב ברצון או בתהליך לעבור לשלב הבא, בואו פשוט… לעשות. מעשה גופני ואולי גם סימבולי, של פינוי המרחב לדבר הבא. אין לדעת איזה אפקט פרפר זה יפעיל על הדבר הבא שלכם.. תביאו מצ’טה, תביאו מזמרה ובואו, ואח”כ תהיה מדורה… (אגב, ירח מלא של מאי זה יום החורבן של אטלנטיס. מוזמנים לקרוא את הסיפור הזה, שעמליה פרסמה במושבה חופשית ב- 2007, כדי ולהבין במקדש של איזו כוהנת מתבוננת אתם הולכים להעביר את הלילה הזה..).

    הגינה הקהילתית, המטווח הישן כרכור. למפת הגעה.

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום חמישי 15/5/14 – שי ואביטל גויטיין: סיפור הצלחה אדיר במימון המונים

    שי גויטיין, טייס בדימוס, הצליח להגשים את חלום הילדות האוניברסלי: טיסן הנייר הממונע שהמציא גייס מעל מליון דולר תוך חודשיים וזכה בתואר “צעצוע השנה”. הכל מסטודיו קטן בפרדס חנה.
    שי ואביטל גויטיין ישתפו אותנו איך הופכים המצאה מוצלחת להצלחה מסחררת בעזרת מימון המונים.

    21:00 במקום בזמן בעין שמר.

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום שישי 16/5/14 – מכירת חצר ומפגש משפחות במסע

    לקראת המסע הממשמש ובא, רואי וגיל מזמינים למכירת חצר ולמפגש משפחות במסע – כאלה שעומדות בפני נסיעה, כאלה שנסעו וחזרווכאלה שכל החיים שלהן הוא מסע, כמו ציפורים נודדות. שתפו שתפו אותנו, הנטועים באדמה, איך זה להיות במסע עם הילדים, אבל ממש.
    מכירת החצר (מלאן דברים מבגדי תינוק ועד מזרן זוגי) תתקיים בין השעות 10:00-14:00 (ואם יישארו דברים גם קצת אחרי)
    מפגש המשפחות מ-14:00 ועד 17:00 (לעוד פרטים 052-4636456) ומ-17:00
    ובכלל לאורך כל היום המקום פתוח לקהל הרחב עם מאהל משגע, חצר ענקית להשתולל וגם מלא דברים לילדים… בואו לקבל את השבת עם בירה ומוזיקה שעושה נעים.

    חוות העץ בנדיב – דרך הנדיב 104 (יש כניסה נוחה וחנייה מאחור, דרך רח’ המלאכה).

    ———————————————————————————————————————————————————————

    מוצאי שבת 17/5/14 – מקום שמור – סיור בשוק הישן של פרדס חנה, לקראת שינוי

    בשבת אחר הצהריים, כשמרכז המושבה עדיין מנומנם והמרחב פרוש כמו מפה, נתהלך עם אילנה פלדה ועם האדריכל ליאור ויתקון, בשוק הישן של פרדס חנה שיתאר בפנינו בשטח עצמו את תוכניות השימור ואיך הולך מרכז המושבה להיראות, אחרי השיפוץ הצפוי בשנים הקרובות. זה סיור מעניין ביותר, במציאות שבה הקניונים ומרכזי הקניות מתרבים כפטריות.

    שבת 17/5/14 בשעות 18:00-19:00. נקודת מפגש: ככר המושבה (ליד דידו סנטר).

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום ראשון 18/5/14 – מפגש O-share עם ארנון שומר אצל מאשה דולב

    ברגע כשנרשמים ל O-share מקבלים מספר נקודות מתנה (שפע ~), איתן אפשר לקנות כל דבר מאלפי מודעות שכבר פורסמו – בגדים, הרצאות, מוצרי חשמל, רהיטים ואפילו אנשים שמבשלים אוכל ביתי, וההרשמה והשימוש בחינם.

    מפגש הסבר על המערכת וחשיבה משותפת כיצד אפשר לקדם אותה באזור פרדס-חנה יתקיים בשעה 20:30 בבית של מאשה דולב, רח’ הגליל 22, כרכור.

    /

    ובאותו היום ובאותו המקום, רק קצת קודם – סדנא קצרה עם קלפי החיות האינדיאנים ורות שר שלום

    בואו עם נושא מחייכם שמבקש הבהרה, התבוננות מחודשת, העמקה,
    בואו לבדוק מה הסתיים ומה מתחיל ממש עכשיו עם הקיץ המתקרב.
    בואו בשמחה!

    הסדנה תתקיים בין 18:00 ל 20:00 בקומת הטיפולים אצל מאשה דולב (נכנסים דרך המדרגות מימין). הסדנא אינטימית, נספר המשתתפים מוגבל. המתכוונים להגיע מוזמנים להירשם אצל רות בס.מ.ס. 052-4849148

    ומשם תוכלו להמשיך למפגש o-share, שגם הוא אצל מאשה. הגליל 22 כרכור (מול "מרכז נווה").

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום שני 19/5/14 – ניל יאנג ורולינג סטונס בחסידה!

    פאק כרטיס ב 600 ש”ח! כל מי שמסיבות כאלה ואחרות לא נוסע לפארק הירקון (וגם מי שכן) מוזמן לערב קאברים של השירים מכל התקופות. חשבנו בהתחלה על קריוקי, אבל בקהילה מוזיקלית כמו שלנו ועם סאונד כמו של החסידה… פשוט תביאו את הכלים שלכם מהבית ובואו, סוסים פראיים! יום שני 19/4/14 החל מ- 19:00 בדשא (הסינטטי) של החסידה.

    הרשמה אצל ספיר מהחסידה בטלפון 050-9111155 ובמייל: shoval.sapir@gmail.com

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום שלישי 20/5/14 – “לתמוך, להתפלל, לאהוב” – מפגש חווייתי על החיים ועל המוות, ועל מי שמוכן להיפגש איתם בטוטאליות

    הלה אשחר, מלווה רוחנית מוסמכת SCP-C, אשר עובדת עם אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות קשות או סופניות, קשישים ועם צוותים רפואיים. מנחה קורסים וסדנאות בנושא של התמודדות עם המוות וכן כדי להעשיר את ההתמודדות של בני-אדם במפגש עם סופיות החיים, דרך כלים מעולם הליווי הרוחני.  במפגש נצפה ביחד בסרט “GriefWalker”- מלווה רוחני למוות (אנגלית ללא תרגום), נשוחח, נקשיב ונתהה ביחד על פשר החיים והמוות.

    19:00 עד 21:30 במקום בזמן בעין שמר. לאתר של הלה >

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום רביעי 21/5/14 שעת סיפור למבוגרים ב”האוסף” במשמרות

    אנחנו רצים במהירות על טקסטים, מצטמצמים למאמרים, מסתפקים בסטטוסים.. והספרים לאט לאט נדחקים החוצה. מה קורט וונגוט היה אומר על זה? ורוברט היינלין? ודאגלס אדאמס? מזמינים אתכם לסלון הספרותי באוסף בקיבוץ משמרות, עם הטקסט המכונן שלכם. כל אחד יכול להקריא עד 10 דקות מתוך ספר אהוב. שלו או של אחרים. אביב אמרה שהיא תכין מרגריטה (שווה להקדים..).

    מתחילים בשעה 20:00 ב"האוסף".

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום חמישי 29/5/14 ויום שישי 30/5/14 – חגית ספנסר פותחת את בית אלה למפגש של “פינוי מרחב”

    כמה מילים על “מפגש פינוי מרחב”:
    רובינו רגילים לחיות עם “דברים” שמטרידים אותנו: משימות שעוד לא ביצענו… דאגות בקשר לעתיד… חרטות בקשר לעבר…
    פינוי מרחב, צעד מתוך תהליך ההתמקדות שהמשיג יוג’ין ג’נדלין, הוא צעד שעוזר לנו להניח לרגע בצד, כמו על מדף דמיוני, את כל מה שמפריע, מציק, מדאיג ומעמיס עלינו…. פשוט כדי לנוח קצת…לנשום… להתרווח… לאפשר לגוףנפש שלנו להיזכר לרגע קט איך זה להיות פשוט נינוח…
    פינוי מרחב מייצר מצב של “מנוחה זמנית” מתוכה ניתן לגשת אל כל מה שאנחנו קוראים לו “בעיות” ממקום רגוע, נינוח ופנוי.
    פינוי מרחב זה כמו לצאת לחופשה קצרה באמצע היום.
    יום חמישי 29 במאי בין השעות 20:00 – 21:30 יום שישי 30 במאי בין השעות 9:30 – 11:00 בבית אלה בכרכור.

    המפגש פתוח לעד עשרה משתתפים. הגעה בהרשמה מראש בטלפון 052-8916931, או במייל chagit@beitella.co.il

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום ראשון 25/5/14 – סדנת געגוע עם גיל עמנואל

    רגע לפני פרידה ונסיעה…
    החיים מתחילים בגעגוע אל רחם אימנו. ומאז ועד היום צוברת הנשמה אינסוף געגועים…
    יחד נפגוש געגועים אישיים, משותפים, אפשריים ובלתי אפשריים. כולם משמשים כמצפן פנימי המכוון לסגירת מעגלים.
    גיל עמנואל, מטפלת בשילוב אומנויות (MA) ומנחת סדנאות, חוקרת את הגעגוע ב-8 השנים האחרונות, אמא ל-3.

    מתחילים (במקום בזמן) ב-21:00 בדיוק. הרשמה מראש (מוגבלת ל-12 משתתפים) במייל: gill.emanuel@gmail.com

    ———————————————————————————————————————————————————————

    יום שני 26/5/14 – מפגש על חדשנות בחינוך עם אוג’ס ולדמן: תביאו טאבלטים ולפטופים!

    אוג’ס הוא בין החלוצים, שחוקר עם יעקב הכט את הצונאמי בחינוך. בשעתיים מרתקות של חקר המגמות העדכניות ביותר בחינוך כיום.
    ב- 8 שנים האחרונות עובד בהדרכה והובלת תהליכי שינוי עם בתי ספר בארץ, כחלק מקבוצת “ערי חינוך”.

    17:30-19:30 במקום בזמן. המפגש פתוח למבוגרים ולחבר’ה מגיל 12. נלמד ביחד!

    ———————————————————————————————————————————————————————-

    יום רביעי 28/5/14 בשעה 20:00 – "בין השורות"- שיח פתוח בין רפואה ואמנות

    שיח רב תחומי בין ד"ר זהר שלו ועדי שגב מחזאית ובמאית תיאטרון.  שתיהן בעלת ניסיון עשיר בתחום הקשב-הרב-ערוצי האופייני לימים אלה, בקרב מבוגרים וילדים.  "בין השורות" הינה הרצאה הפותחת שיח בין רופאת ילדים לבין יוצרת ומפתחת השיטה "הקול קורא" (שיטה לשיפור הקריאה). בהרצאה נתבונן במבט אל חלל הכיתה,  נקשיב למילים שנשארות בגוף וניצור מסלול של פעולה ואמפטיה. ההרצאה מיועדת להורים מטפלים ומורים, והיא תתקיים במקום בזמן בעין שמר, עם אופציה לסיור בבית הקול קורא בהמשך הערב.

    להשתתפות סמסו לעדי: 054-7213521 או במייל.

    ———————————————————————————————————————————————————————-

    יום חמישי 29/5/14  – המרפא והלוחמת – עופר כהנא וגלו שביב בסדנה חדשה

    ארבע דרגות יש, אומר הרב אשלג.
    לקבל על מנת לקבל
    לתת על מנת לקבל
    לתת על מנת לתת
    לקבל על מנת לתת.
    מטפלת ולוחם נפגשים לדבר על השורשים המשותפים, ההכרחיים, לאמן לחימה ולמרפא.
    הריפוי והלחימה, שמאז ומעולם התפתחו יחד במזרח, מתאחדים באינסוף רבדים של הבנה ועשייה.
    מהי המוטיבציה המשותפת למרפא וללוחם? איך נתפשים החיים בתנועתם המשתנה והמתמדת? אילו עקרונות משותפים מיושמים בעולם הריפוי ובעולם הלחימה?
    איך זה קשור לחיים שלנו במקום ובזמן הזה? לעבודת ההתפתחות שלנו עם הגוף, עם האחר, עם העולם?
    נדבר נשחק נדגים.
    שיחה וסדנה בהשתתפות הקהל.

    מתחילים בשעה 18:30 במרכז דיאן, המושב 69 כרכור.
    בואו בבגדים נוחים ובנעליים קלות לחליצה.

    אנא אשרו השתתפות ב: galitshaviv@gmail.com

    (עפר כהנא מתרגל אמנות לחימה מ- 1996
    גלית שביב מטפלת בשיאצו מ- 1993 לאתר: www.qiandbody.com)

    ——————————————————————————————————————————————————————

    [התמונה הראשית – תריס מואר, מאת אלונה להב. לאלבומים של אלונה]

    עקבו אחרי העדכונים! כאן בפוסט או בטבלה החיה הזאת >


    להגיב
  • לקראת מערכת O-share מקומית בפרדס חנה כרכור

    [ארנון שומר]

    מערכת אושר היא אפליקציה של החלפת שירותים ומוצרים, שמנוהלת על ידי קואופרטיב. המטבע שבאמצעותו מתנהל המסחר הוא לא שקל, אלא מטבע שנקרא שפע וסימנו ~.
    מערכת אושר באה ליצור מערכת כלכלית משלימה.

    כסף הוא המצאה חשובה בהיסטוריה:
    הוא המאפשר את שיתופי הפעולה בין שחקנים רבים, על פני תקופות ארוכות ומרחקים עצומים.
    אושר הוא מהלך להשיב את הכסף למטרה המרכזית שלו –
    לאפשר לאנשים לענות אחד לשני על הצרכים באמצעות שיתוף פעולה;
    כל אחד נותן את הדברים שהוא טוב בהם או שהוא כבר לא צריך
    ומקבל בתמורה את הכשרון והשפע של כל היתר החברים.

    אושר5

    איך זה עובד?

    בהרשמה ל O-share מקבלים מספרנקודות מתנה (שפע ~),
    איתן אפשר לקנות כל דבר מאלפי מודעות שכבר פורסמו –
    בגדים, הרצאות, מוצרי חשמל, רהיטים ואפילו אנשים שמבשלים אוכל ביתי,
    וההרשמה והשימוש בחינם.

    באתר http://o-share.org/ אפשר:

    לפרסם מודעות של פריטים ושירותים לפי קטגוריות
    לסנן מודעות לפי המיקום שלך
    ניתן לפרסם משאלות של שירותים ופריטים שהיית רוצה לקבל
    לשלוח נקודות לכל משתמש אחר.
    המערכת מנוהלת על ידי מתנדבים אשר בימים אלו מתארגנים כקואופרטיב.
    כל אחד יכול להיות משתמש במערכת גם בלי להיות חבר בקואופרטיב,  אך חברי הקואופרטיב הם אלו אשר יכולים להיות שותפים לקבלת ההחלטות בנושאי ניהול המערכת, ולקחת חלק פעיל בקידום הערכים שלשמם המערכת נוסדה.

    ביום שישי הקרוב ה-7.3 מתקיים מפגש השקה של הקואופרטיב בפארק הירקון בת"א. במפגש נציג את החזון, תהיה הרשמה לקואופרטיב ונקיים דיונים במעגלים על נושאי הליבה:  יצירת המטבע, ניהול הקואופרטיב, צמיחה ושיתופי פעולה.

    O-Share נוסדה עם חמישה עקרונות מרכזיים:

    שיוויון:
    באושר אין אפשרות להרוויח כסף מהחזקת כסף, משום שהריבית היא אסורה, ואין אפשרות להכנס לחוב; כאן המטבע הוא בעל הערך הגבוה ביותר דווקא כשהוא בתנועה.

    קידום כלכלה מקומית:
    באושר תמצאו רק עסקים מקומיים, ללא תאגידים ורשתות – עסקים אלו משאירים את הרווחים בקהילה ויוצרים מקומות עבודה הוגנים יותר.

    השתתפות:
    הכניסה לאושר מעמידה אותך בפני השאלה – מה יש לי להציע שאחרים ירצו? הפלטפורמה מעניקה במה לתחביבים וכישרונות מבלי למסחר אותם.

    קיימות:
    ישנה אמרה שהולכת כך: אתה לא צריך מקדחה – אתה צריך את החור בקיר; אושר מנגישה את כל הפריטים שנמצאים בסביבה שלנו, ועוזרת לנו לעזור אחד לשני.

    קידום פעילות חברתית וסביבתית:
    אדם הוא בריא באמת רק בסביבה וחברה בריאים.
    הפלטפורמה נוצרה גם כדי לתמוך בעמותות שיצטרפו אליה, וגם כדי לאפשר ליזמים לגייס משאבים לפרויקטים למען הטוב.
    בסופו של יום, O-Share הוא רעיון ותיק עם הגשה חדשנית – הכח שלנו גדול יותר ביחד מאשר לחוד.

    ביום ראשון ב-18/5/14, בשעה 20:30 יתקיים חוג בית בבית של מאשה, רח' הגליל 22, כרכור –
    שבו נסביר על המערכת, נרשום חברים חדשים, ונסביר כיצד אפשר לקדם אותה באזור פרדס-חנה.

    קישור לאירוע בפייסבוק > 

    מוזמנים לבוא ללמוד וליצור יחדיו מציאות טובה יותר עבור כולנו!


    להגיב
  • יש מקום אבל אין זמן ("מקום בזמן" למכירה)

    הייתי רוצה לכתוב את הפוסט הזה ממקום בזמן.
    עכשיו זו העונה הכי יפה.
    השטח שמאחור סגול מסנוור. התורמוסים שזרענו עם לילי בוטמן באביב של 2011 פרחו לשדה משגע, משובץ איים עגלוליים כתומים של כובע הנזיר.
    האור היפה של אחר הצהריים מרצד במטבח. שקט נעים. המחצלות הצבעוניות קצת מאובקות וזה יפה איכשהו. הכורסה הכחולה בכניסה מזמינה לשבת בה ולתת למחשבות לנדוד.

    כשפתחנו את מקום בזמן בעין שמר, מעבר לעניין לשמו התכנסנו – מרחב עבודה משותף – אחד השיקולים היה הסביבה בה מקום בזמן נמצא ועובד. כלומר פינה בפאתי עין שמר, המכונה “שדרת האמנים“, ובה מתקיים אוסף של אטליות ובתי ספר קטנים ומיוחדים. בדמיוני ראיתי שהמתחם הזה יכול להתגבש להיות מין תיכון אלטרנטיבי, שבו הנוער יוכל להרכיב לעצמו מערכת חופשית שמורכבת מפרוייקט חקר בחממה האקולוגית, תנועה בארטנס, גמישות ואומץ בקרקס, אמנות אצל עתר גבע, שהמחלקה הדיגיטלית תהיה אצלנו במקום בזמן, שקריאה דרך תיאטרון אפשר יהיה ללמוד עם עדי שגב ב"הקול קורא", שיהיה אפשר לעשות יוגה בסטודיו ליוגה ושמי שצריך להתחשל יכול ללמוד נפחות אצל חופי. חשבתי שזה אולי יכול להתאים לינאי ולחבר’ה שלו, כי עוד לא היה ברור לאן הדמוקרטי של פרדס חנה הולך. בינתיים דברים השתנו. ארטנס הפך להיות סטודיו תנע, החממה האקולוגית ממשיכה לפרוח ולהתבסס כמרכז למידה רב תחומי, נוסף הסטודיו לקרמיקה של דנה בלאייר, הדמוקרטי של פרדס חנה צומח להיות תיכון ו..אנחנו הבנו שעם כל האהבה הגדולה למקום ולרעיון, הגיע הזמן שלנו ללכת הלאה. במילים ברורות: מקום בזמן למכירה!

    איך זה קרה?

    יחד עם התנועה המהירה והפוריה שבה בנינו את המקום במו ידינו, בהשקעה צנועה של כסף ואדירה של אנרגיה, ירדו אל הכדור גם שני תינוקות חדשים. לֵיאו לרואי ומגד לי. זה קרה מהר מאוד, בחצי השנה הראשונה מאז הפתיחה. בשם עצמי אני יכולה להגיד, שההריון והלידה הסיטו אותי מהמסלול של עבודה מחוץ לבית בחזרה למטבח, שבו אני יושבת עכשיו וכותבת את הפוסט הזה. חסל סדר ערבי תרבות ואירוח. אני בלילות שטה על שביל החלב. חסל סדר בקרים מתוקים של עבודה בשקט הנעים של הקיבוץ, חסל סדר שיחות קטנות במטבח, ריקוד פתאומי  עם עופר כהנא (לצלילי אדל),  סיעורי מוחות מדליקים עם מתכנתים מבריקים, החלפת רעיונות עם נאבקי התיזה ומתמידי הדוקטורט. זהו. מעכשיו כל שעת כתיבה היא בשבילי שעת חסד. מרוב געגוע ניסיתי לבוא עם מגד כמה בקרים, אבל זה לא מנומס להביא תינוקות לאיפה שאנשים באים לעבוד הרחק מהתינוקות שלהם..

    במקביל, ובתיאום מופלא, גם רואי וגם אני נהיינו עסוקים גם עם הדור הבוגר במשפחה. “אנחנו כמו אחים לנשק” רואי סיכם באחד מימי ראשון, בישיבה השבועית שלנו בבית במרפסת.

    וכשהעניינים האלה נרגעו, רואי וגיל עומדים בסיפה של גיחה משפחתית למסע ארוך

    בקיצור… בתוך ים הפעולות שמשרטטות ימים, בתוך אנרגיה מוגבלת תכל’ס, אנחנו מבינים בצער שאין לנו את הדרייב להמשיך לקיים את מקום בזמן. רואי אומר: יש מקום אבל אין זמן…….

     

    מקום בזמן אור

    יש אנשים קבועים ונחמדים שעובדים כאן. יש קבוצת BIZ שנפגשת אחת לשבועיים בערב,
    יש כיתה שאפשר ללמוד וללמד בה, או להפוך אותה לחדר עבודה פרטי.
    יש מזגנים,
    יש שולחנות, כיסאות, דק עץ, מקרן HD, מסך,
    מטבחון מצוייד,
    יש תכניות איך להפעיל את המקום,
    ביטוח, אזעקה (בשביל הביטוח) מתקן לטיהור מים,
    מדפסת פקס סורק,
    חלונות שוקולד,
    דלתות רחבות בכניסה וביציאה,
    אפשר להיכנס פנימה ולהתחיל לנשוף בעדינות ולתת למקום חיים חדשים.

    אפשר להשאיר אותו מרחב עבודה משותף ולהוסיף לו עניין,
    למשל:

    כסטודיו למשחק,
    כקולנוע קטן לסרטים מיוחדים (את זה כבר התחלנו) (משולב עם חדר עריכה?)
    כתחנת שידור, מתקן שיגור….

    אני מגלה שעצוב לי להיפרד…

    המתעניינים מוזמנים לפנות אלינו, ונשמח להיפגש.

    רואי ורונית

    makombazman@gmail.com
    052-4636456
    054-4691310

    -מקום-בזמןגבי ניצן דק קורס צילום בכיתה רגע לפני הגשם


    להגיב
  • הקרנת הסרט OCCUPY LOVE – במקום בזמן ב-20/2/14

    [ארנון שומר]

    למה תרגמתי את הסרט OCCUPY LOVE ולמה חשוב לראות אותו?

    הרבה אנשים הושפעו מהמחאה של 2011. אלפי אוהלים, עשרות מאהלים ומאות אלפי מפגינים בכל הארץ יצאו לרחובות.

    באותו זמן ברחבי העולם – באירופה, ארצות הברית, במדינות ערב, בצ'ילה, בהודו, ברוסיה – יצאו מליוני אנשים למחות. רובם המוחלט בצורה לא אלימה, ומתוך עקרונות שונים מהעקרונות שעל פיהם מתקיימות רוב ההפגנות – גוף ממוסד שמארגן את ההפגנה, מסר ברור, אצבע מאשימה.

    התופעה שראינו ברחבי העולם, מנסה לחרוג מגבולות השיח הפוליטי המקובל, של מפלגות ותקציבים ואפליה, ובמקומם לנסות ולהציע צורת הסתכלות אחרת על הדברים.

    המסר המשותף לכל המחאות ברחבי העולם, בין אם הן מחאות שקטות בפארק באירופה או מחאות שנגררו לאלימות והביאו להרג אנשים במדינות ערב הוא שהערכים שעל פיהם מבוססת החברה הנוכחית שלנו כבר לא משרתים אותנו והציבור רוצה לשנות אותם.

    הסרט יוצא מנקודת מוצא מאוד ברורה: העולם של היום נמצא בשיאו של משבר חברתי-כלכלי-סביבתי-אנושי מתמשך וכולל.

    האנשים שיצאו לרחובות היו בעלי מכנה משותף בסיסי מאוד -אכפת להם ממה שקורה.

    הסרט מציג בעיה שהיא כלל עולמית, שאינה פוסחת על מדינה כזו או אחרת, שאינה משווה בין מדינות אלא מוצאת את המכנה המשותף בין אנשים ממדינות שונות, מתרבויות שונות, שנאבקים על דברים שונים.

    איך משנים ערכים? הרי זה לא כמו להחליף ממשלה. זה דורש חינוך שונה ותרבות שונה. איך מחאה יכולה לשנות את הדברים הללו? כיצד מתוך המכנה המשותף האנושי הבסיסי יכולה לצמוח תנועה שמביאה לשינוי, ולמה הדבר שחזר על עצמו בכל המחאות בעולם היה הקריאה לאהוב?

    לפני שנתיים הייתי חלק מקבוצה של אנשים שהחליטו לקדם מסר של "מהפכה של אהבה". הקבוצה החלה לפעול בתחילת 2011, בערך באותו זמן שהתחילו המחאות בעולם הערבי. דרך פעולות ברחוב – מדיטציות שקטות, ושירה באוטובוסים, וגם דרך הרצאות וסרטים על סביבה וזכויות אדם ובעלי-חיים, ניסינו להעביר מסר – שאנחנו האנשים להם חיכינו, לנו יש את היכולת והאחריות לשנות את המציאות, וששינוי המציאות החברתית והכלכלית לא אפשרי ללא שינוי אישי, ערכי, ורוחני עמוק.

    באותה תקופה נתקלתי בסרטון קצר מדהים שלקוח מתוך הסרט (לצערי לא מתורגם).

    החיבור שלי למילים של הדובר צ'ארלס אייזנשטיין, ולשפה הויזואלית העדינה והאנושית של יוצרי הסרט גרמה לי להתאהב בהם, ולראות בהם אחים למהפכה של אהבה, שמפיצים את אותו המסר בצורה ברורה ונוגעת ללב.

    לקחתי על עצמי לתרגם את הסרט, ללא שום כוונה לרווח, אלא רק מתוך רצון להפיץ מסר של תקווה.

    סרט שמביא את הצד הרוחני לתוך העשייה האקטיביסטית, ואת הצד המעשי לתוך הקריאות השונות לשינוי ערכי-חברתי-רוחני.

    סרט מומלץ לכל מי שאכפת לו מעתידנו על הכוכב הזה.

    הסרט יוקרן במקום בזמן בעין שמר ביום חמישי 20/2/14 בשעה 20:30.

    כניסה: 15 ש"ח לכיסוי עלויות. ניתן להוסיף תרומה ליוצרי הסרט.

    לאיוונט >


    להגיב
  • הקרנת הסרט "שני פנים לסיפור" במקום בזמן

    הקרנת הסרט “שני פנים לסיפור” בהנחיית מנחה פלסטיני ומנחה ישראלי מפורום המשפחות השכולות

    "היה משהו במפגש הזה שעושה בעיני את כל ההבדל וזה האפשרות השווה של כל צד להשמיע את הכאב שלו באופן שלו והעובדה שמישהו מהצד השני מקשיב לו" (תור בן מיור – במאי הסרט)

    הנכם מוזמנים להקרנה של הסרט "שני פנים לסיפור" במקום בזמן, ביום שבת, 25 בינואר, בשעה 19:00.

    בהנחייתם של אחמד אל ג'עפרי, תושב בית-לחם שאיבד את שני דודיו, וניב שריג, תושב כפר-סבא, שאיבד את אחיו.

    המפגש כולל פתיחה קצרה, הקרנת הסרט ודיון על נושאים שעולים מתוך הסרט.

    00600Uאורך המפגש כשעתיים וחצי.

    עלות: 20 ש"ח

    על הסרט

    60 דק', ישראל \ פלסטין 2012

    במאי ועורך: תור בן מיור

    בסרט "שני פנים לסיפור" (הפקה משותפת ישראלית פלסטינית), הבמאי (זוכה פרס האמי) תור בן מיור, עוקב אחר התהליך שעוברים 27 פלסטינים וישראלים אשר נפגשים במסגרת פרויקט "נקודת מבט" של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני במטרה להכיר את הנרטיב של האחר.

    יוצרי הסרט: במאי ועורך  –  תור בן מיור; עורך תוכן  – דובי קרויטורו; תחקיר – מיכל יון אמג'ד אבו ערפה; צילום-  מני אליאס, מוחמד פאוזי; מוסיקה מקורית – קובי ויטמן; מפיק: יואב לשם

    לאתר הסרט >

    לדף האירוע בפייסבוק >

    הטריילר:

    על הפורום:

    פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני מונה מאות ישראלים ופלסטינים שאיבדו את יקיריהם כתוצאה מהסכסוך והחליטו לפעול יחדיו כדי למנוע שכול עתידי. הפורום מאמין ופועל להפסקת עוינות ואלימות, וליצירת תהליך פיוס שיהווה חלק אינטגראלי מהסכמי שלום עתידיים.

    www.theparentscircle.org

     Crack in the Wall – קהילה ישראלית פלסטינית בפייסבוק.

    297053_506254142721493_920203942_n

    לתיאום מפגשים נוספים יש ליצור קשר עם רקפת אנוך, 03-5355089,  rakefet@theparentscircle.org ,054-6969489

    לפרטים נוספים: http://bit.ly/1dsp8Vb

    ההקרנות של הסרט "שני פנים לסיפור"  מתקיימות במימון קרן פצר ובמימון ה-  USAID

     הקרנת הסרט "שני פנים לסיפור" במקום בזמן (מפת הגעה >), יום שבת, 25.1, שעה 19:00

     


    להגיב
  • הקרנת הסרט "אמנות / אלימות" בנוכחות הבמאי אודי אלוני, 14/12/13

    אמנות / אלימות
    גאה להזמינכם להקרנה מיוחדת של הסרט אמנות/אלימות
    פלסטין/ ארה"ב, 2013
    בימוי: באטול טאלב, מרים אבו-חאלד ואודי אלוני.
    לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם אודי אלוני.
    פתיחת דלתות 20:00 ב"מקום בזמן" קיבוץ עין שמר (מפת הגעה)
    להזמנת כרטיסים כתבו מייל ליעלה אורן זלאיט: zalait4@gmail.com

    הסרט נוצר בהשראת דמויות מ"אליס בארץ הפלאות", "מחכים לגודו" ו"אנטיגונה". מרים אבו חאלד ובאטול טאלב שחקניות פלסטיניות, בוגרות "תאטרון החופש" של מחנה הפליטים ג'נין, מתמודדות על הבמה ומחוצה לה, עם אבל, אלימות, דיכוי מגדרי וכיבוש צבאי. בעקבות דרכו של מורם האהוב ג'וליאנו מר-חמיס, שנרצח ב-4/4/2011 מחוץ לתאטרון החופש אותו הוא הקים, הן יוצאות למסע של יצירה בסביבה ברוטלית ובלתי צפויה. במסעם הן מצרפות אליהן את מילאי מר ביתו בת ה-12 של ג'וליאנו, את להקת ההיפ הופ דאם מלוד וחברים אחרים, כדי לתאר ולייצר מהפכה אמנותית של דור פלסטיני צעיר ואמיץ.
    הפקה: אודי אלוני, באטול טאלב, תאמר נאפר, אביבה צימרמן .מפיקים בכירים: בני קורמן, אלכס הלפרן,חברת הפקה: Dig The movie LLC, עורכת ובמאית שותפה עדי גולן בכנפו, צלם: אמנון זלאיט.
    75 דקות, ערבית ואנגלית, תרגום לעברית ואנגלית

    פרסים:
    פסטיבל ברלין Cinema Fairbindet Prize 2013
    Prize of Juliano – Cinema South Festival, Israel 2013
    "Open Eyes Award" – MedFilm Festival, Rome 2013
    נרכש להפצה ב28 בתי קולנוע בגרמניה .
    תודה ל"מקום בזמן" על האירוח
    לינק לאתר הסרט –http://artviolence.com/
    עלות 45 שח כולל שתייה חמה . 25 שח לתלמידי תיכון.
    לינק לאירוע בפייסבוק

    אודי אמר לי "זה סרט בשבילך" :
    הסרט: פואטי, אמנותי, מקומם, מנחם, פמיניסטי, פוליטי, לא ניתן להפריד, בעיקר מלא אהבה. חווית הצפייה שלי בסרט היא, שבכל פעם הוא כמו נכתב מחדש, משתנה, מתגלה, מעורר את הדחף, את ההכרח אל החירות הזו לעשות את הדבר מתוך תשוקה בלתי נלאית.
    במהלך צילומי הסרט נרצח ג'וליאנו, אותו הכרתי. מוות בהווה בלתי נגמר. איך מתמודדים עם זה.
    אם נדמה ש5 כדורים בחזה יכולים לעצור תשוקה כזו, הסרט מוכיח שלא.
    אחד ההישגים של הסרט היפיפה הזה בעיני, הוא דווקא פגמיו אותם הוא נושא בגאון. אותם פגמים שמבליטים את יופיו, את כנותו, את חוסר הפשרות שהוא מציג. כמו באהבה כך באמנות כך בחיים .
    ההקרנה מוקדשת ל"תאטרון החופש" כשם כולל לכל מה שאמנות צריכה לבטא בעיני .
    יעלה אורן – זלאיט

    על "אמנות/אלימות" בפסטיבל ברלין, מתוך דבריו של אודי אלוני על הסרט בבלוג של נטע אלכסנדר.
    כשאודי אלוני הצטרף ל"תאטרון החופש" במחנה הפליטים ג’נין כדי לעבוד עם ג’וליאנו מר חמיס, הוא לא ידע שהחלטה זו תשנה את חייו לנצח. ג'וליאנו הדביק אותו בחלומותיו והתלהבותו, אבל שנה אחר כך, באפריל 2011, נרצח ג'וליאנו בצהרי היום בחזית התאטרון אותו הקים. חמישה כדורים בגופו.
    "לרגע היה נראה שהרצח הצליח לעצור את אחת התנועות האמנותיות המרתקות שנוצרו במרחב העצוב שלנו שבין הירדן והים. היינו בשוק טוטלי, כאילו רצחו את הסנונית שבאה לבשר את בוא האביב הערבי אלינו ואנו נשארנו תקועים בחורף נצחי."
    פברואר 2013. כמעט שנתיים חלפו והנה, שתים מהתלמידות המבריקות והאמיצות של ג'וליאנו, מרים אבו חאלד ובאטול טאלב, עומדות יחד עם מילאי, בתו בת ה-12 של ג'וליאנו, ועם אודי אלוני ומקבלות פרס יוקרתי בפסטיבל הסרטים של ברלין על הסרט אמנות /אלימות .
    "הסרט מוקדש לג’וליאנו. יצירת אמנות על האופן שבו רוחו הפראית, האמנותית והפוליטית של מורה, חבר ואב, הבשילה והתפתחה בנפשותיהן של שלוש נשים, הממשיכות את דרכו ומפתחות אותה כיוצרות צעירות . זה אינו סרט על חייו ופועלו, סרט כזה עוד חייב יהיה להיעשות כשהתנאים יבשילו, אך רוחו שורה עליו לכל אורכו".


    להגיב
  • מ ל א כ י ם ק צ ו צ י – כ נ פ י י ם – שיחה על סקס אלוהי ומין אנושי עם גבי ניצן ("באדולינה")

    מ ל א כ י ם   ק צ ו צ י – כ נ פ י י ם

    שיחה על סקס אלוהי ומין אנושי עם גבי ניצן ("באדולינה")

    מוצ"ש 16/11, שעה 20:30

    מקום בזמן – עין שמר

    איך זה שמקור העוצמה והקסם הראשוני שלנו הופך כבר מילדות למקור הבושה, האשמה והפחד? מה הקשר של זה למלחמות, מחלות, גזענות ותאוות בצע? מה מסתתר עמוק מתחת ליצר המיני שלנו – מפלצת או מלאך? ואיך אלים עושים אהבה?

    שיחה גלויה ומשחררת על סקס כהזדמנות לריפוי אישי וקולקטיבי של המין האנושי.

    1גבי ניצןגבי ניצן הוא סופר, מנחה סדנאות להעצמה אישית ואיש תקשורת ישראלי.

    כל ספריו עוסקים בשאלת חופש הבחירה של היחיד וזכותו לחיות באושר ללא תלות בנסיבות חיצוניות.

    כסופר הוציא ניצן לאור את הספרים: "באדולינה" – שהיה לרב המכר הגדול בתולדות ישראל, "שובה של המלכה" – ספר ההמשך ל"באדולינה", "פרא" ו"דיוטי פרי".

    לדף האירוע בפייסבוק >

    כרטיסים: 55 ₪. קניית כרטיסים בקופה – בערב ההרצאה.

     


    להגיב
Close