ניו אייג'

  • מועדון העקורים בית בגליל

    בית בגליל

    נראה לי שכולם מכירים את שלושת הטנקים הצבעוניים של תומרקין, המחפים באש על כביש 90 במרכז קריית־שמונה. אם תבואו לפריפריה פעם, אז אחרי הרמזור של מינימרקט מור וקצת לפני תחנת הדלק – פז, נגלים משמאל שלושה טנקים בצבעים צהוב, אדום וכחול. אם מסתכלים טוב אפשר להבחין שהם קשורים בשלשלאות ברזל לעמוד, כשלראשו מרותכים הקרביים שלהם.

    לברוח הם לא יכולים.

    בשבילנו הטנקים היו גן־משחקים. עדיין אפשר, מדי פעם, לראות ילדים משתובבים עלייהם בזמן שההורים שלהם ממלאים דלק או משתינים ביילו. לפני כמה שנים הצטרף אליהם גם תותח עם פרחים בקנה, מתנת העיר חיפה, שמכוון את פרחיו לאריה יהודה שהציבו על כיכר המעיין העילאי זה מכבר. קצת אחרי יש גם שימפנזה מפלסטיק שאפשר לשבת עליה ולהצטלם.

    אבל פעם מזמן, באייטיז,  היו עוד גני משחקים בקריית־שמונה. אני לא מדבר על הפיל פיברגלאס שעדיין מסתתר מאחורי מינימרקט מור או המגלשות דונאלד־דאק שנעלמו מהגן של סבא חיים או אפילו לספינות פיראטים ענקיות מעץ שהוצתו באישון לילה. אלא למשגר קטיושות שעמד בגאווה שפארק הזהב. משאית מתוצרת ברית המועצות עם 30 קני שיגור כשכל אחד מהם צבוע בצבע אחר וביחד סימלו את גאוות העיר בצבעי הקשת. היינו מטפסים עליו, נעמדים בקצה הקנים ומשגרים מיליטריזם לכל אויבינו.

    אם היה יום יפה, היינו מטפסים לגבעת שחומית. בקצהה הדרומי יש מצפור אש של קק"ל והג"א שזה מה שהיה פעם פיקוד העורף. בשנות השמונים כשהזמנים היו מתוחים היו מאיישים אותו מילואימניקים ומחפשים נפילות. מסביב למצפור חפורות תעלות קשר, בונקרים וטוּבּוֹת שהוסרו מטנקים זקנים ומאפשרות צידוד של הכנות שלהן ב-360 מעלות. שעות היינו מסתובבים על הכנות כמו קרוסלה ויורים באויבים דמיוניים.

    בתעלות הקשר היינו משחקים מחבואים ותופסת בונקרים. אפשר היה לרוץ בתוך התעלות ולהתחבא בבונקרים ובארונות תחמושת. קפיצה מצד אל צד מעל תעלה, כדי לחמוק מהתופס, הייתה מבחן גבריות. לא אחת סיימתי עם ברכיים מדממות וחור חדש על טלאי ישן שכיסה חור קודם.

    בשבועות האחרונים החלו לעטר את העמק ואת עוטף קריית שמונה בונקרים חדשים. ערמות בטון חדות וקשוחות מעל כל כיכר או צומת. תעלות קשר בעיקולי דרך, מיגוניות ליד כל מכולת או חנות טבק, חומות בטון בעיקולי כביש, בטונדות בפינות רחוב ושערים צהובים בכל מיני שומקום. גני משחקים חדשים מבטון לילדים אחרים שיבואו וישחקו וילכו ויתגייסו למלחמות אחרות.

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     


    להגיב
  • מועדון העקורים – חישובים קיומיים

    מועדון העקורים – חישובים קיומיים
    "יש בים המלח, נצרת או אילת" אמרה הנציגה של אמסלם־טורס, סוכנות תיירות פרטית שגויסה למשימת הפינוי של קריית שמונה, אחרי שהעירייה הרימה ידיים ופיקוד־העורף־מחוז־צפון אפילו לא מצא את הידיים או הרגליים שלו בשביל להרים אותן.
    מה בוחרים? נצרת? עכשיו? זה בטוח? ים המלח? מחבלים על אופנוע־ים? אילת? זה לא רחוק מדי? (*זה היה עוד לפני שהתימנים נכנסו למלחמה ההזויה הזו).
    כולם מזיזים כוחות. נושאות־מטוסים־אמריקאיות שטות בים־התיכון. ים־סוף מתמלא באוניות יירוט, כוחות מיוחדים מגרמניה, בריטניה וצרפת באיים של יוון וקפריסין. טייסות של נאט"ו בטורקיה ושל ארה"ב בממלכות המפרץ־הפרסי. כולם שחקנים על שולחן החול של המציאות.
    ואנחנו מה? גם אנחנו.
    מזיזים כוחות.
    כל אחד מזיז את הכח שלו כדי לשפר את נקודת המוצא לקראת הבאות. יש מי שזז בלי כח לממ"ד. יש מי שזז קצת יותר בכח לחדר המדרגות. יש מי שמזיז כוחות למלון או לסאבלט או לאילת ובחזרה. כל אחד מנסה להתמקם הכי טוב לפני שיקרה משהו.
    ובינתיים מה? לא קורה כלום.
    בעצם קורה קצת.
    קצת פה, קצת שם. מאז שבת־שמחת־תורה־השחורה המלחמה שבעורף נמצאת בעצימות נמוכה. הבטיחו לנו גשם של טילים ועד עכשיו טפטוף. אמנם זה נוזל מכל הגבולות כמעט, אבל עדיין טפטוף.
    ברגיל כולם מומחים וכולם מנתחים וכולם מזיזים כוחות לפני שדלתות הגיהינום יפתחו ואֵם־כל־המלחמות, השיטפון־של־אל־עקצא, יגיע אלינו. האימא של כולנו אמורה לקחת איתה את הכל בסערה. אותם ואותנו, אחריה לא יישאר כלום. מה שכן ישרוד לא יהיה אותו הדבר. אז מזיזים את כח סבתא למלון, ואת כח אבא ואמא לצימר, ואת כח דודה לעליית הגג, ומפרידים כוחות בין הילדים כדי שתהיה לכל אחד פינה במלון או בחדר או באיפשהו, הכל בשביל שיוכלו לשבת לכתוב יומן.

    במלחמת־לבנון־השנייה הייתי מחשב מאיפה יבוא הטיל וככה בוחר באיזה חדר לישון, איפה המקום הכי בטוח בבית ולמה אני יכול לשבת בסלון, כי הוא בכיוון דרום¬־מערב וכל הפגיעות הן מצפון, וככה אני בטוח! בטוח כשהקטיושה שפגעה בסלון של השכנים, ארבע קומות מעליי ,חירבה אותו. אבל לא רק אותו, על הדרך היא העיפה לי את החלונות בסלון, עקרה את המשקופים במרפסת כביסה, ניתצה את הקרמיקה במטבח ופירקה את מכונת הכביסה התנור והמקרר בבום אחד.שום דבר לא בטוח. ועדיין, מזיז כוחות.
    מנסה להתמקם הכי טוב אל מול שערי הגיהנום החורקים, רגע לפני היפתחם.
    זזתי מקריית שמונה לפרדס חנה ולרמת גן וללהבות וזהו לבינתיים, אין לי כח. אני כרגע בלהבות הבשן הכי קרוב לקריית שמונה שאפשר. הלכתי עם האחיינית פה בקיבוץ לפעילות טפטוף נרות חנוכה לילדים, היא התעקשה שאני אישאר. ברגיל המתנתי. הם טפטפו נרות ואני שיחקתי קול־אוף־דיוטי בלי קול על ספה מתפוררת. בחוץ הדהדו נפילות בקיבוץ יפתח, יציאות שלנו, נפילות בשטח פתוח בין קריית שמונה לתל חי, שוב יציאות שלנו, עוד קצת פיצוצים ולסיום מטוסי קרב בדרך אל או מ או משהו. קול־אוף־דיוטי מעולם לא היה חי כל כך.
    ססעמק.

    מחבר דרור מילר 

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     

    מועדון העקורים – מבצע חולדה

    מועדון העקורים – שיגרה


    להגיב
  • יוגה לילדים בחיבור לגוף ובמיינדפולנס

    יוגה לילדים בחיבור לגוף ובמיינדפולנס בפרדס חנה כרכור

    מאז ומתמיד אהבתי לעבוד עם ילדים, כבר מגיל צעיר הדרכתי בתנועת נוער, צהרונים, קייטנות, ימי הולדת ועוד..

    גדלתי כילדה היפראקטיבית עם בעיות קשב וריכוז

    בחיים לא חשבתי שיהיה משהו שיגרום לי להצליח להיות שקטה ונינוחה

    כשהשתחררתי מהצבא גיליתי את העולם של היוגה, בפעם הראשונה בחיי הרגשתי שיש לי עוגן.

    ידעתי שאני רוצה להביא את זה גם לילדים שאני עובדת איתם

    יכולתי רק לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי נחשפת לעולם הזה בגיל צעיר יותר

    לפני כ-4 שנים עברתי קורס מורי יוגה והכשרת יוגה ומיינפולנס לילדים

    במקביל כבר התחלתי לעבוד בבתי ספר ובמסגרות שונות והבנתי כמה העבודה עם הילדים היא משמעותית

    וכמה הם זקוקים למרחב הזה שבו הם יכולים להרפות, להתנתק מהמסכים ולהיות ביחד.

    גם הילדים שבתחילת שנה הכי קשה להם להרגע, אחרי כמה חודשים מגיעים אליי בתחילת השיעור ומבקשים שנעשה מדיטציה או הרפייה

    אני לא יכולה לתאר לכם כמה זה מרגש אותי.

    שיעורי היוגה לילדים שונים מאוד משיעורי יוגה למבוגרים

    הם משלבים בתוכם מוזיקה ומשחקים

    תרגילי מיינדפולנס

    שיתופים

    יצירה

    תנועה ומדיטציה

    ויש עוד עולם שלם!

    למה זה טוב?

    – פיתוח מודעות גוף והרגלים בריאים

    – משפר את יכולות הריכוז!

    – מפתח אצל הילדים ביטחון עצמי

    – מאפשר מרחב לתקשורת ולשיח כנה ומקרב

    – מלמד את הילדים איך לווסת את מערכת העצבים ולהרגע

    – מפחית חרדות

    – וויסות רגשי

    ועוד המון יתרונות..

    מטרתי המרכזית היא לסייע לילדים לגלות ולפתח את היכולות הטמונות בהם.

    אני מאמינה בחינוך שמשלב גוף, רוח ונפש ומחזק את הילדים להפגין את הפוטנציאל האמיתי שבהם, דרך חוויה, משחק וחיבור לעצמם ולסביבתם.

    הילד שלך צריך הפסקה מהמסכים? תדאגו להפסקות

    רוצה שהוא ילמד להתחבר לעצמו ולסביבה בדרך בריאה ומיטיבה?

    בתקופה האחרונה כולנו חווינו את החשיבות בחיבור לגוף ובמיינדפולנס, רוצה לתת לילד שלך כלים שילוו אותו לכל החיים?

     אני מזמינה אתכם להצטרף לחוג יוגה ומיינדפולנס לילדים בפרדס חנה כרכור 🦋

    דרך משחק וחוויה, הילדים ילמדו כלים פרקטיים שיעזרו להם-

    🧘‍♀ לפתח מודעות לגוף ולנשימה

    🦁 להגביר את תחושת הביטחון

    🌿 להקל עליהם במצבים של לחץ/חרדה

    🌼 לפתח הרגלים בריאים שילוו אותם לכל החיים

    👯‍♂ לפתח כישורים חברתיים

    🌈 להפעיל את הדמיון ועוד..

    פרטים טכניים:

    חוג חצי שנתי בימי שלישי

    החל מ-5.12.23 ועד 25.6.23

    16:30-17:15 גילאי 5-8

    17:30-18:15 גילאי 9-12

    מחיר: 195 ש"ח לחודש

    מביאים חבר ומקבלים את החודש הראשון בחצי מחיר!

    לפרטים נוספים והרשמה- נועה לונה 0545752288

    אתר של נועה לונה

    אינסטגרם


    להגיב
  • בילוי יפני בפרדס חנה כרכור איזאקאיה 𝐈𝐙𝐀𝐊𝐀𝐘𝐀

    כשהיוונים מסיימים יום עבודה הם הולכים לטברנה לשתות אוזו ולאכול מזטים, האירים הולכים לפאב לשתות בירה עד לא ידע והיפנים הולכים לאיזאקיה לשתות סאקה ולאכול טאפסים יפניים. המשמעות של המילה איזאקיה בעברית היא להיות בחנות סאקה אך למעשה האיזאקיה היא הבילוי השכיח והפופולרי ביותר אצל היפנים. האיזאקיה היא מקום מושלם לבילוי אחרי שעות העבודה, מפגשים חברתיים, אירועים משפחתיים ובילויי סוף שבוע.

    האיזאקאיה החלה מקבוצת חברים שישבו יחד לשתות בחנות סאקה (משקה אלכוהולי יפני העשוי מאורז). לאט לאט נפתחו עוד ועוד איזאקיות וכיום ניתן למצוא ביפן מגוון אדיר של איזאקיות – מרשתות מסחריות המכילות סניפים רבים, איזאקיות גדולות ומערביות המציעות תפריט משולב יפני ומערבי ואיזאקיות קטנות ומסורתיות שבהם יושבים על כיסאות נמוכים או על כריות כמיטב המסורת.

    האיזאקאיה היא לא רק פאב לשתות דרינק היא גם מקום מצוין לאכול. היא משלבת חוויה קולינרית ותרבותית ייחודית שיוצרת חווית בילוי מושלמת.

    בתפריט בדרך כלל ישנן מגוון מנות בשריות וצמחוניות אך לכל איזאקיה תפריט ייחודי. התפריט מכיל מנות פתיחה קטנות לפתיחת התאבון, מנות עיקריות שניתן לחלוק בין מספר אנשים לצד משקאות אלכוהוליים, קוקטיילים ומשקאות לא אלכוהוליים. בד"כ התפריט יכלול חמוצים יפניים, סלטים, שיפודים צלויים, סשימי, רולים, סושי, מנות שף ולעיתים מנות מערביות בהתאם לרוח המקום.

    האיזאקאיה בעיקר ומעל הכל היא בילוי נהדר לקבוצות חברים או משפחה עם תחושה שמחה וצחוק. תדמיינו מקום מגניב לבילוי עם שתיה ואוכל שאתם אוהבים (יש אפילו איזאקאיות שמציעות שתה כפי יכולתך) מה הפלא שהן הפכו להיות בילוי פופולארי כ"כ בקרב היפנים?

    כל זה בטח עשה לכם חשק לקנות כרטיס ליפן ולקפוץ לבילוי באחת האיזאקיות, וכאן נכנסת בשורה משמחת. במרחק נסיעה תוכלו להנות מהחוויה מבלי לנסוע לקצה השני של העולם.  לאחרונה נפתחה מסעדת איזאקאיה ברוח יפנית כאן בפרדס חנה כרכור, ברחוב המושב 42 בכרכור. המציעה בילוי יפני כייפי ואיכותי עם שתייה ואוכל משובח, טרי ואסתטי כמו שהיפנים יודעים. כאן תוכלו להנות מסאקה איכותית לצד מנות יפניות אותנטיות וטעימות. את המסעדה מנהלות קיו ונאיה – אם ובת.

    קיו שפית מומחית בתחום הבישול היפני בשילוב צוות שפים יפניים מייצרים אווירה וטעמים שלא תשכחו. במסעדה תוכלו להנות מחוויה ייחודית אך ניתן גם להזמין משלוחים או טייק אוויי.

     להזמנות מקום ישיבה במסעדת איזאקיה או למשלוח הביתה של אוכל/ גם טייק אווי אפשר ליחצו כאן


    להגיב
  • סלה קולקטיב בליין הג'אז בפרדס חנה כרכור

    אודות Selah Collective

    סלה קולקטיב הוא הרכב ג'אז ים-תיכוני המנגן חומר מקורי בעל FEEL אותנטי של מוזיקת עולם. ההרכב הוקם בשנת 2009 על ידי סלבה שולמן (בס) ודניאל רוסוסקי (פסנתר), ומופיע עם אותם חברים מאז סוף 2016. ההרכב משתף פעולה עם מוזיקאים אורחים רבים מישראל והעולם. אלבום הבכורה Belonging יצא לאור בשנת 2019 והוא כולל שמונה יצירות מקוריות. ההרכב מופיע באופן קבוע בכל הארץ עם נגנים וזמרים אורחים. בהופעות ניתן לשמוע חומרים מן האלבום וקטעים נוספים מהרפרטואר של ההרכב.

    יום ראשון 02/04  בשעה 21:00 לכרטיסים ובירורים 

    הופעות

    בנוסף להופעות בארץ, ההרכב מופיע בכל שנה בפסטיבלים ומועדוני ג'אז באירופה. בין האירועים הבולטים: שתי הופעות בפסטיבל הג'אז של קובנה בירת בליטא וחמש הופעות בפסטיבל Divercities בעיר Grenoble שבצרפת. בשנת 2019 הופיע ההרכב בווילנה, ריגה ובודפשט. במהלך 2020-2021 (משבר הקורונה), ההרכב התמקד בכתיבה והקלטת אלבומו השני.

    ההרכב הקפיד להמשיך לשמור על קשר רציף עם הקהל המקומי באמצעות הופעות גינה וגג, והמשיך לקבל פידבק חם מקהל ישן וחדש של שוחרי מוזיקה תוך כדי עבודה על האלבום.

    סגנון מוזיקלי

    היצירות המקוריות של סלה קולקטיב משלבות ג'אז מודרני עם פיוז'ן ומוזיקת עולם. חברי ההרכב משלבים את השפעות השורשים המקומיים שלהם עם אלמנטים של מוזיקה אפריקאית, לטינית וקלאסית. חברי ההרכב מושפעים ממגוון נרחב של מאנים כאשר הבולטים ביניהם הם Avishay Cohen, Ibrahim Maalouf, Snarky Puppy, Omri Mor ו- Laço Tayfa.

    אופי המופע

    הרפרטואר של סלה קולקטיב כולל יצירות שקטות שמזכירות מעט קונצרט, לצד ג'אמים קצביים שאפילו גורמים לקהל לקום ולרקוד. ההרכב מכין לכל הופעה סט מגוון ודינמי שנע על פני מנעד רחב של מצבי רוח. יחד עם זאת, הסט תמיד מותאם למקום ולאופי האירוע – מועדון ג'אז קטן, אולם הופעות או הופעה באוויר הפתוח.

     

    אלמנטים מיוחדים

    המוזיקה של סלה קולקטיב כולל כמובן קטעי סולו אינסטרומנטליים בסגנונות שונים וקולות רקע. ההרכב גם מערב את הקהל ויוצר הופעות אינטראקטיביות וסוחפות. בהופעות משתלבים מדי פעם גם נגנים אורחים מן הקולקטיב, המוסיפים גוון ועושר נוסף של עוּד, כינור או כלי נשיפה.

    הרכב הכלים

    סלה קולקטיב יוצרים מוזיקה בעיבוד מודולרי וגמיש, ולכן יכולים לבצע את כל הרפרטואר שלהם כרביעיה, חמישיה או אפילו טריו.

    דניאל רוסוסקי – פסנתר, שירה, הלחנה ועיבוד

    סלבה שולמן – בס, שירה ועיבוד

    אורן גלעד – תופים, שירה ומיקס

    ניב שרף – חליל וקלידים

    לתיאום הופעות – booking@selah-collective.com

    פרטים נוספים באתר selah-collective.com

    יום ראשון 02/04  בשעה 21:00 לכרטיסים ובירורים 

    ביקורות

    ה אמיתית שמנגנת פיוז׳ן ישראלי המורכב מכל ההשפעות והתרבויות שיש כאן, גרובי וכיפי ובעיקר הדוק ומהוקצע כמו שפיוז׳ן צריך להיות. המוזיקה של ההרכב מבוססת על סאונד חשמלי שמתכתב עם סגנון הפיוז'ן ומתווספות לו השראות מוזיקליות רבות מתחומים מגוונים. להקת ג'אז-פיוז'ן ישראלי, עם אחלה גרוב והשראה ,שווה לעקוב…"

    רוני וורטהיימר  (88FM)

    "הייתה לי זכות גדולה לארח את סלה קולקטיב לג'אם חי באולפן. הם נולדו בארץ אחרת, הם חיים היום כאן ואת כל מה שפגשו בדרך הם יוצקים אל תוך היצירה שלהם, מה שהופך אותה למיוחדת ואיכותית במיוחד. היה תענוג לשהות עם ההרכב בזמן שבילינו ביחד, לפני ואחרי הג'אם. החברות העמוקה בין דניאל וסלאבה ובין שאר החברים, החיבור והמחויבות שלהם למוזיקה, יוצרים את השפה של סלה קולקטיב והופכים אותם למשפחה מלוכדת, משפחה בה לכל אחד יש את המקום שלו. תודה רבה על המפגש והחוויה".

    אורן לימור (תיבת תהודה – הרדיו הבינתחומי 106.2FM)

    "סלה קולקטיב סגרו את המופע האחרון שלנו ל- 2019 והפגינו מוזיקליות משובחת. התרשמתי מאד

    מהמקצוענות של ההרכב וגישת הלב הפתוח שהובילה את הלהקה וההופעה שנתנה".

    בועז זקס (Sofar Sounds)

    “For the past few years I’ve witnessed their progress as they developed their sound and reached musical maturity. Their new album is a great mix of Latin, jazz & world music, with hearts and minds open to the world. I advise everyone to go see their live concerts, as it’s the best way to discover this great band.”

    Pierre Feugier (Gnawa Diffusion)

    “Selah Collective is part of a new generation of musicians that dug deeper beyond the obvious influences of the 90’s, turned off social media to actually practice, and emerged with some badass skills. The 6-piece ensemble succeeded in creating a fusion of flavors from all over the world, and stay deeply grounded in the funky, mischievous & upbeat Israeli mentality. You are in for some good time”.

    Noa Faran (Lemur Magazine)

    For the latest info, please visit our website www.selah-collective.com

    יום ראשון 02/04  בשעה 21:00 לכרטיסים ובירורים 


    להגיב
  • אמנות במושבה פרדס חנה כרכור מרץ 2023

    זו השנה ה- 24 שבה פרדס חנה-כרכור מזמינה את כל תושבי הארץ לחוות טבע ואומנות, לאכול אוכל ביתי ולקנות מתנות לחג. אחרי מגבלות הקורונה, אירוע "אמנים במושבה" חוזר השנה ובגדול, עם יותר אמנים ויותר מתחמים. 23-24-25 במרץ, סמנו ביומן.

    אירוע "אמנות במושבה", על 24 שנות קיומו, הפך למוסד בפרדס חנה כרכור המושך אליו מבקרים מכל הארץ. האירוע מזמין את כולם להתחכך קצת ברוח העשיה, היזמות, היצירה והטבע שבה התברך היישוב. האירוע כולל מיצגים ודוכנים של למעלה ממאה אומנים ואומניות, סיורים מודרכים, הפעלות, סדנאות, קולינריה וגם ביקור בבתיהם הפרטיים. השנה האירוע עומד בסימן "אמנות שמכניסה צבע לחיים".

    האירוע, מציע סיורים מודרכים שלוקחים אתכם בין בתי האמניות והאמנים, ובין בתי האוכל מסגנונות שונים, ומאפשר הצצה לחיי הקהילה, ההיסטוריה של המקום והאווירה הקהילתית הייחודית. האירוע יכלול גם סדנאות נהדרות שבהן תוכלו ליצור בעצמכם – צילום, קליעת סלים, סטיילינג ועוד.

    אומנים במושבה מציע משהו מעניין לכל גיל – בשלושת ימי האירוע תוכלו ליהנות מהרצאות, מסיבות ואפילו קרקס.

    האירוע יתקיים בימים חמישי עד שבת – 23-24-25.03.2023

    חמישי – 10:00-20:00

    שישי  – 10:00-17:00

    שבת – 10:00-20:00

    הכניסה חופשית, למעט סדנאות מסוימות, אשר במידע עליהן מצויין אחרת.

    כדי להקל עליכם את ההתמצאות, היישוב והאירוע חולקו לחמישה רובעים המסומנים בצבעים שונים על המפה.

    מפה מקוונת או מודפסת (ניתן לקבל באחת מנקודות המידע) תיקח אתכם לסיור פסטורלי בין שדות ובין בתים. בבתים תוכלו להתרשם מאומנות על כל סוגיה – רישום, צילום או קרמיקה –  לקנות מתנות (חפצי אומנות שימושית או תכשיטים, וליהנות מאוכל נהדר ומגוון שגם הוא עשוי על ידי ידיים מקומיות. את תחנות המידע ניתן לזהות מרחוק. הן מסומנות בדגלים. וגם במפה. בכדי שיהיה קל יותר להתמצא בשטח, המפה מחולקת לרובעים. מומלץ לחנות באחד מאזורי החניה המסומנים ולטייל ברגל בין המתחמים.

    https://www.pardesart.co.il/wp-content/uploads/2022/03/map1.pdf

    מלבד ביקור בבתים, האירוע מזמן לכם גם ביקור במתחמים הידועים של פרדס חנה המארחים מדי את האירוע, המופעים שלו ודוכנים של האומנים השונים.

    המתחם הגדול ביותר והפעיל ביותר במושבה הוא "אורוות האמנים". באורוות אשר שופצו והפכו לחנויות בוטיק, יש גם מתחם בילוי והופעות, בית קפה ייחודי ומספר מסעדות קטנות.

    מתחמים נוספים שלא כדאי לפספס הם מתחם הראשונות על שם רחוב הראשונים בביתה של ליאת שרון המציע יצירות אמנות מתחומים שונים, ומתחם השוק החדש – השוק הישן של פרדס חנה שעבר שיפוץ מקיף תוך שמירה על חלק מן האופי המקורי של המקום. כיום זהו אזור תוסס של בילויים וקולינריה המקיים הופעות חיות מדי יום חמישי וכולל מסעדת פסטה בוטיקית, פאב המגיש המבורגרים נהדרים ודוכן/חנות שייקים טריים ומרעננים.

    רק כדי לסבר את האוזן, הנה רשימה מקוצרת מאד של מה שתוכלו לראות, לרכוש ולטעום באירוע:

    קבורקה – מופע תיאטרון וקרקס המביא בפניכם את סיפור חייהם של אמני הקרקס על הבמה ומאחורי הקלעים. המופע זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית ומתאים לכל המשפחה. התשלום לפי רוחב הלב.

    הרובע הצהוב

    שרית  – היא אמנית אשר מקעקעת וצורבת על עץ טכניקה ישנה צריבה על עץ הינה טכניקה המצריכה עץ מתאים לצריבה מכשיר צריבה וחשמל  .מידע נוסף 

    ליאת פרנק בלוזיני אמנות שימושית וחפצי נוי ליאת פרנק בלוזיני יוצרת גופי תאורה בית מלאכה לעבודות אומנות ורהיטים שהם יצירות אומנות 

    דנה בלייר דנה היא קדרית בייצור כלי קרמיקה סדנאות חימר חד פעמיות מידע נוסף

    שמעון נחום צייר ופסל בעץ בסטודיו שלו שבפרדס חנה.

    הרובע הסגול

    הלוחשת לחוטים – אמנות סריגה. אור לבנת היא אומנית שמשלבת בעבודותיה חוטים בטכניקות מגוונות יחד עם חומרים שונים אשר יוצרים חפצי אומנות תוך שימוש באחת ממלאכות היד העתיקות ביותר. בין הפריטים הייחודיים שלה תוכלו למצוא שרשראות היפואלרגניות (ללא מתכות), תמונות סרוגות, תיקים, ערכות סריגה ועוד. למידע נוסף

    סטודיו נשימה מעגלית – אייל עמית, הוא אמן דיג'רידו. מזה 23 שנים, הוא מנגן, בונה, מלמד ומטפל בדיג'רידו – אחד מכלי הנשיפה העתיקים בעולם. הנשימה המעגלית והנגינה המדיטטיבית בדיג'רידו הינן בעלות איכויות תרפויטיות מפתיעות. בימי האירוע תוכלו לבקר בבית המלאכה בו אייל בונה את הכלים ובסטודיו שבו הוא מלמד ומטפל, לרכוש לעצמכם דיג' חדש, לקבל טעימת סאונד-הילינג עוצמתית בדיג'רידו שתבוצע על ידי אייל. מספר המקומות מוגבל וההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש. למידע נוסף

    מה יש לאכול ?

    הפוד טראק של גולבוס Bis of – natural chocolate

    הוצאת דיבה – ספרי הומור ומתנה שנונים ומצחיקים, לקטנים ולגדולים, מאת עמרי בר-לב, סופר, עורך, קוסם וקומיקאי. בסדרת הספרים שלו, "חינוך בחיוך", עמרי מעביר תכנים שונים לילדים, באמצעות הומור וחריזה. למידע נוסף

    הכניסה חופשית

    פרטים נוספים לגבי האמניות והאמנים המשתתפים ומיקומם ומידע על הסדנאות והסיורים באתר 


    להגיב
  • יריד של אהבה

    אהלן חברים יקרים !
    שמחה להזמינכם באהבה גדולה ליומיים מקסימים של יריד מלא בכל טוב
    היריד יתקיים השבוע בין התאריכים

    22-23 בספטמבר
    בין השעות :
    חמישי 14:00-20:00 ,
    שישי :09:00-15:00
    במתחם בילו 10 בכרכור.
    חניה בשפע
    היריד מיועד לכל המשפחה !
    אוכל טעים
    ציוד קרקסי
    קסמים
    ספרי הומור לילדים
    תכשיטי כסף
    תכשיטי אפוקסי
    מקרמה
    אופנה ממוחזרת
    מותג בגדי ים
    בגדי יד שניה
    חולצות גברים
    עודפי מותג בוטיק
    קרמיקה
    רפואה טבעית
    קטורות ושרפים
    הדפסי מנדלות
    הדפסי ציורים
    קריסטלים
    מוביילים
    מגנטים
    השקת ערכה מטריפה – קסם הולדת

    ועוד 🙂

    בואו באהבה יש מקום לכווווווולם !
    אשמח לשיתופים ואהבה,

    יריד של אהבה בילו 10 פרדס חנה כרכור


    להגיב
  • אני מפרדס חנה בקרחנה על רוחניות – מילות השיר- כזו רוחנית

    לאחרונה נתקלתי בשיר המדליק הזה, שהעלה בי מיד חיוך. כי הוא מזכיר לי את שירת הסטיקר המפורסמת של דוד גרוסמן.  מישהי (מיי אפרת- אחת מופלאה) לקחה את כל המשפטים הקשורים לעולם הניו אדג' וכבמטה קסם הפכה אותם לשיר אחד מוצלח, מתוק ומשעשע. תוך כדי קריצה לרוחְנים החיים בקרחנה רוחנית ובצד השני, הסקפטים- אלה שחיים בmeytrix (מצויינת אמרנו? 😂) . בקיצור גוד גוד וויבס…
    השיר המהמם והקליט הזה עלה הולך להיות להיט, למטה יש קישור.

    (מומלץ לאחר סיישן שתיית מיי נחלים או חיבוק עצים, כפי שהמליצה 💗)

    מילים ולחן – מיי אפרת -MeyTrix (מדהימה)
    גיטרות – אסף גבעתי ( תותח העל)
    עריכה והפקה מוסיקלית – אסף גבעתי ומיי אפרת – MeyTrix
    שירות וקולות – מיי אפרת – MeyTrix
    מאסטרינג ומיקס – גל נבון

    יו יו נמסטה
    אני מפרדס חנה
    בקרחנה על רוחניות.
    אני לועסת עלים,
    מרפאה בצלילים
    מטפלת בפנימיות.

    אני בפשטות אני באחדות,
    אני זן של התמקדות,
    תמיד אני נושמת
    לפחות עד 10.
    אני שיקוף,
    אני בקשב,
    אני בקשר,
    עם האני הגבוה,הנמוך הבינוני…

    כשאני חולה מנקה את ההילה.
    אני מתרגלת יוגה בקבוע.
    אני בהודיה
    אני בבליס,
    אצלי זה טבוע.
    אני מחוברת לשפע, לבריאה,
    אני שומעת את הקריאה.
    הלו הלו…
    אני ברגע, אני בכאן ועכשיו,
    אני נוכחת, אנרגיה חיובית, שולחת.

    גוד גוד גוד ווייבס, גוד ווייבס.
    אני מפרידה מיותרים, סלחתי להורים.
    אני מור ולבונה,
    מטהרת תדרים, בחדרים.
    מלטפת פרפרים.
    אני לא במטריקס, אני לא במשחק.
    אני עושה רק מה שנכון לי,
    רק מה שמדוייק.
    אני שיחררתי את הסיפור.
    אני נפרדתי מהאגו,
    אני תודעה שמתבוננת.
    אני ב let go בlet go ב let go…
    let go let go let go.

    אני מניעה את הצ'י,
    את האנרגיה המעודנת.
    אני טנטרית, אני מטפחת את היוני.
    את הקונדליני מאזנת.
    זה זנת.

    אני מפרדס חנה.
    בקרחנה על רוחניות.
    אני לועסת עלים,
    מרפאה בצלילים
    מטפלת במיניות.

    אני מחבקת עצים וגם עציצים,
    אני לא אוכלת ביצים,
    אני עושה ניקוי מיצים.
    אני שותה רק מיי נחלים,
    אני תדיר מפרה כללים ונהלים.
    אני מנקה אשליות,
    אני ב to be.
    ברק להיות.

    אין לי ציפיות הן רק לכריות.
    אני לומדת מטעויות,
    אוהבת בלי התניות.
    רוקחת תמציות.
    אני מכוכב הפיות.
    אני בדרך אני במסע ,
    אני מאסטרית תלמידה .
    יש לי מדריך רוחני, יש לי גורו.
    יש לי תומכת לידה.

    אני מתקנת את הקארמה.
    באניצ'ה הכל חולף נון דרמה.
    אוי דארמה.

    אני מפרדס חנה
    בקרחנה על רוחניות.
    אני לועסת עלים,
    מרפאה בצלילים
    מטפלת במיניות.

    אני יצירתית, אני אמנית.
    אני עושה הילינג.
    אני מצחצחת את הנשמה.
    אני עושה רק פילינג.
    אני שרה שירה מקודשת.
    עושה טקסים, משחררת כעסים.
    אני מתקשרת, נושמת מעגלית.
    אני עושה ניסים.

    אני לוקחת סמים ,
    אבל רק אם זה מהטבע.
    סבא, סבתא ניניוס חתיכות
    יש בשישי בקבע.
    ברבע לשבע.

    אני אף פעם לא באנטי,
    אני פיס אנד לוב אני בשאנטי.
    אני ב awareness, לחויית הנפרד.
    לגעת כאן ב3d .
    אני פרללית אני בכל מימד.

    אני מפרדס חנה,
    בקרחנה על רוחניות.
    אני לועסת עלים, מרפאה בצלילים, בוראת מציאות.

    אני עושה 3 פעמים ביום
    אום אום אום. אום.
    אני גרה בדום, דום .
    מגשימה את החלום.


    להגיב
  • במנזר

    לעיתים, עם בואו של ערב קיצי, אשר כמו עומד מלכת וסיום סידורי עבודה שגרתיים באיזור ירושלים, הייתי מביט בשעוני וזה היה מעדכן: *"תשמע, בעוד כמה דקות השעה תהיה 20:00"*.

    מקבל את העדכון האחרון, ידיי סובבו את ההגה כמרצונן,
    ומצאתי את עצמי יורד מהכביש הראשי, ועוצר בצידו של כביש קטן, מואר למחצה ומוקף בעצי זית.

    השעה 20:00, מנזר השתקנים, לטרון.

    פעמוני הכנסייה החלו את מנגינתם המהפנטת, וזו כהרגלה כמו כיסתה את כל איזור המושבים והשדות באווירה כה רצויה, מרגיעה ופנימית…

    הוויה איתה שמחתי להיפגש בכל פעם מחדש, במיוחד לאחר ימים ארוכים, בהם לעיתים היה נדמה שמחוגיי הטורים הפנימיים כמו עומדים לחצות את הסימון האדום והמקסימלי.

    לרוב אנו מוצאים שמהלך חיינו מבוסס על ריצה בלתי פוסקת החוצה, אחר מטרות וציפיות שונות, אשר נדמה שבסופו של דבר אמורות להסב לנו את האושר המיוחל.

    אך בזמן כלשהו, קול פנימי כמו קורא:
    "חבר'ה, נראה לי שעבדו גם עליי…"

    כמיהתנו הפנימית לסיפוק ושמחה אלו, וניסיון השגתם 'בחוץ' מושווים לעיתים לאדם המחפש מים במדבר, וסוגי האושר הקטנים של המציאות הזמנית מושווים לטיפות מים אשר אינן מרוות את צמאוננו הפנימי, אלא רק מהדהדות את תסכולנו שבחוסר האושר העמוק אליו ליבנו כמהה.

    נזכרתי בכמה ממחשבותיו של אינשטיין, בהן טען ש'פיתרון הבעיה' מוכרח להיווצר באיזור מודעות עמוקה יותר מאשר איזור החשיבה בו נוצרה הבעיה עצמה.

    בהקשר זה מציגה ספרות היוגה נקודת הסתכלות מרתקת,
    הדנה במדע הצליל, על היבטיו הנגלים והסמויים.

    רמת הצליל הראשונה והחומרית מיוחסת לצליל החיצוני או לדיבור, בדרך כלל זה נשמע בערך ככה:

    "בלה בלהה בלה בללה בלה הלה הלה בלה הלה הלה בלה."

    האתגר הראשון שמוצע למתרגל הפנימי והכנה, הינו הסתכלות פנימית על הדחפים המובילים לדברת אינסופית זו.

    עם תירגול תהליך זה אנו מעמיקים בצעד נוסף לעבר זהותנו העמוקה, בה אנו חווים הווייה עמוקה, אוטונומית, חיובית ושקולה, אשר באופן טבעי מסבה סיפוק עמוק יותר מאשר האווירה האוטומטית הרגילה.

    יתכן ובפרץ החלטיות נדחוק את הטלפון הסלולרי שלנו לתוך בקבוק, ונשליך אותו הרחק הרחק לים, ובעודנו מצהירים לכלל קרובינו על נדבר השתיקה הממושך אותו אנו לוקחים על עצמנו, נצעד היישר אל מערה נסתרת בהרים.

    זה ללא ספק יהיה מאד נחמד, אבל לחוסר המזל, כרגיל, יצטרף עוד מישהו לטיול…🤦‍♂️

    המיינד – מרכז הבקרה של כלל המחשבות הרצונות והרגשות שלנו, הוא הינו ללא ספק ידידנו הקרוב ביותר, 24/7.

    איך אומרים, עם חברים כאלה, מי צריך אוייבים…

    המיינד מושווה לעיתים לרדיו רועש ורווי בתכנים בעייתיים, (ישנם כמובן גם תכנים חיוביים, אך לעיתים נראה שמעט מידי ביחס לרצוי)

    ואנחנו למאזינים הכבולים שנאלצים מ-לת ברירה להקשיב לכלל המהדורות המוצעות.

    איך בורחים מהדבר הזה…?

    ספרות היוגה מציגה תהליך צלילי אשר נועד בהדרגה לטהר את המיינד מאמונותיו ורשמיו הבעייתים ויחד עם אלו להוביל אותנו למפגש ישיר עם זהותנו הפנימית והרוחנית, מהו אם כן צליל זה?

    ובכן, מנטרה פירושה מלל חיובי בעל ערך רוחני אשר מטהר את תודעתנו ומעורר את  זהותנו הנצחית.

    את תהליך עבודת המדיטציה ניתן להמשיל ל'מיכל דיו התודעה החומרית', אליו אנו מתחילים לטפטף את 'מיי – הניקיון הרוחניים',
    כך בהדרגה מתבצע תהליך ניקיון פנימי זה,  המשחרר אותנו משלל קולות פנימיים בלתי רצויים כגון כעס, קנאה וביקורת.

    התהליך גדול, אך בטוח.

    באחד מן הימים בהם עברתי על יד המנזר, חשבתי לעצמי "אני עובר כאן לא מעט, אולי כדאי שאכנס פעם אחת… נראה מה יש שם בפנים…"

    בעודי חולף על פני הגינות השלוות שבמתחם ונכנס להיכל התפילה המרכזי,

    החלטתי שמישהו צריך להפסיק את מהדורת "הרדיו" האיומה לה אני מקשיב כבר שעות ארוכות…

    וכנראה ששוב אני צריך להיות המישהו הזה…

    נכנסתי והתיישבתי בפינת האולם…
    שני הנזירים שעסקו בחובותיהם בקצה השני של החלל, העיפו לעברי מבט רך, אך לא נראו מוטרדים מידי מן הטכנאי שהגיע לתקן את הרדיו במנזר.

    סגרתי את עייני, הרפתי את גופי, ובלווית תפילה כנה צללתי למעמקי תודעתי, לעבר אותו מקום אהוב ובטוח אשר נמצא הרחק הרחק מכלל הקולות הצורמים של המציאות החולפת.

    כהרגלה כניסה פנימית זו המשיכה להוות מקור למזור ובפעם נוספת שיחררה אותי מהווייה פנימית בלתי אפשרית.

    עם סיומה של מהדורת הרדיו הנוראית ותחילתה של זו המלאה בתכנים חיוביים, ממלאים ומשמחים, הבחנתי באחד הנזירים אשר התקרב אליי ובישר בחביבות על הגיעה של שעת הסגירה.

    בעודנו יוצאים מהאולם, נפרדתי לשלום מדורשי טוב אלו, והמשכתי בדרכי, כאשר ברקע מתנגנים פעמוני הכנסייה וממשיכים לעטוף את כלל העמק בצליליהם הענוגים.

     

     


    להגיב
  • על נהג המונית ועל מרדף החיים

    יום אחד, כשהייתי בערך בן 7, בזמן השתעשעות עם זוג חברים , חרקו לפתע בלמי רכבו של נהג מונית עצבני, הוא עצר את התנועה, התפרץ החוצה מרכבו, תפס משהו בידו ותוך כדי צעקות רמות החל לרוץ לעברנו באיום.

    (זה היה מלחיץ, אוקי…)

    התנענו את רגלינו ובזינוק מיידי מאפס ל100 רק עננת חול נותרה מרחפת מאחורינו.

    מעט לפני סיומו של המרדף, ציינתי בפני חבריי: "קצת הגזים הנהג הזה, אה…"

    חבריי הנהנו בהסכמה, ואחד מהם הציע: "בפעם הבאה אולי מוטב שנזרוק חלוקי אבן קצת יותר קטנים, שלא יהיו עוד בלאגנים כאלו בעתיד".

    שלושתנו הינהנו בהסכמה.

    נזכרתי במקרה הזה, ופרצתי בצחוק, אח, איזה פרחחים היינו.

    מרדף זה מיד עורר מספר מחשבות פילוסופיות.

    ואת הפוסט על משפטו המפורסם של יאנוש קורצ'ק "אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם" אשמור לפעם אחרת.

    *מירוץ החיים*

    לעיתים מתעופפות ליד אוזנינו קריאות תיגר שונות, אשר מכריזות בעוז על חוסר המשמעות העמוק שבמרדף הבלתי פוסק – אחר ההצלחות החומריות בתחומי החיים השונים, שאמורות לבסוף להפוך אותנו ל-מאד מאושרים.

    *"כש:"*

    – אסיים את הלימודים.

    – אשתחרר מהצבא.

    – אשיג את תעודות התארים האקדמיים.

    – אממש את כישוריי ואיכויותיי ואצליח במימוש הקרירה שלי

    – אכיר בן/בת זוג נפלא/ה

    – אקנה בית

    – אקים משפחה

    – אצא לפנסיה

    – ומיליון ואחד דברים נוספים…

    עם מימושן והשגתן של כל אחת מן ההצלחות הללו, אשר עליהן שמנו את כל הג'יטונים שלנו – בתקוותנו למימוש אושרנו המיוחל,אנו מתוודעים שלמעשה – זה לא סיפק את מה שכמהנו לו באמת- אושר וסיפוק פנימי קבוע.

    מעבר למעטה הדקיק של הסיפוק הזמני והחולף שהצלחנו לייבא, ישנה הוויית חרדה ותיסכול קבועים אשר כמו מתלווים אלינו בדרך קבע.

    מכייון שנראה שאין יותר מידי אלטרנטיבות אחרות, מחדש אנו ממקמים את כל ג'יטוני התקווה שלנו על מושא אושר חדש, אך למרבה הצער עם הזמן אנו מתוודעים שבמשחק הזה ישנם רק מפסידים.

    ספרות רוחנית, מסבירה על כך שעצמיותנו העמוקה, נבדלת מהזמני והחולף, וממש כשם שהנהג שונה מרכבו, כך גם הנשמה הרוחנית נבדלת מגופנו הזמני והחולף, והינה נצחית.

    כמו כן, ההנאות החומריות אשר משולות לדלק המזין את הרכב, אינן יכולות לספק את האני הרוחני, מהו אם כן אותו דלק אשר מסוגל לכך?

    *כמה מילים על תפיסת המציאות על פי ספרות היוגה:*

    האחד (העליון האישי), בעודו שומר על יחודיותו המופלאה, התרחב לעד לאין סוף ישויות אלוהיות, יחודיות וקטנטנות ביחסן לו – (אנחנו),

    לעיתים משול השוני בין טבענו האלוהי לבין זה של העליון, להבדל שבין טיפת מים לבין האוקיאנוס הגדול, האיכות זהה, אך הכמות שונה.

    מוסבר שהוא יצר כל זאת – מתוך אהבה, על מנת להנות לעד מיחסי שירות וחיבה הדדיים, עמוקים ומרגשים עד אין סוף – יחסים בהם הנשמה הקטנטנה מוצאת מענה לכמיהות אושרה העמוקות ביותר.

    כמו כן מוסבר, ששורש התודעה החומרית זהו הינו הרצון האנוכי לנסות ולהפוך ל- *"Number 1"* "אני הכי חשוב, אני הכי נפלא." או במילים אחרות – אני אלוהים.

    ספרות היוגה מלמדת שתודעה זו, בה אנו חווים עצמנו כמרכז כל היש היא זו שמסתירה מאיתנו עתה את טבענו האמיתי, וכמו כן את טבעה של המציאות האוהבת והנצחית שמעבר למעגל הלידה והמוות (Samsara).

    מסע פנימי זה מזמין אותנו להפיכת חיינו לשדה עבודה, בו כל פיפס הופך להזדמנות מופלאה לצמוח ולהתקדם לעבר יעדים מופלאים אלו.

    דני מוסטובוי.

    מורה ומרצה לספרות היוגה.

    לפרטים: WhatsApp 0558838423


    להגיב
  • מקצין ביחידה מובחרת למדריך יוגה ודי ג'יי

    אמיר יארח פינה שבועית במושבה חופשית שנקראת ״לרקוד, לאהוב, להתפלל – על מוסיקה, רוחניות ומה שביניהם״.

    בשנתיים האחרונות פרץ אמיר תלם לתודעת המוסיקה האלקטרונית העולמית כאחד היוצרים המוערכים והפעילים. הוא יוצר מוסיקה אלק׳ מסוג טכנו מלודי ודיפ האוס, וכמדריך יוגה ומדיטציה, משלב ביצירה תדרי קול מיוחדים ומנטרות עתיקות מעולם היוגה .

    אמיר ניגן ברחבי העולם, בפסטיבל ברנינג-מן, במועדונים הנחשבים ביותר בניו-יורק, במקסיקו ובישראל. המוסיקה שלו מתנגנת באופן קבוע במועדונים ופסטיבלים ברחבי העולםֿ. ואם אתם מחובבי הביץ' בר, אולי אפילו יצא לכם לרקוד לצליליו בקיסריה.

    אמיר הקים בארץ את פרוייקט ״דיפ האוס יוגה״, קונספט אירועים שבו הוא משלב שיעור יוגה ומדיטציה ביחד עם מסע מוסיקאלי אלקטרוני עם מוסיקה עמוקה תדרי קול מיוחדים ולסיום, ריקוד אקסטטי.

    אמיר, לפני הכל- גלה לנו איך היוגה והמדיטציה מתחברים עם המוסיקה האלקטרונית ?

    מאז שהתחלתי לעסוק במוסיקה אלקטרונית, קרו פלאים בחיי והרגשתי לפעמים על פסגת העולם, ביחוד כאשר ניגנתי מול קהל. שיעור חשוב ביותר החל מחלחל בליבי – לא משנה כמה גבוה אגיע, לא משנה אם אני אנגן מול אלפי אנשים ואקבל אין סוף מחמאות על המוסיקה שלי, עדיין אשאר קצת (הרבה) ריק… מתוך כך נטמעה בי התובנה שעליי לטפח את התרגול הרוחני שלי כבסיס לכל דבר בחיי, כולל יצירת וניגון המוסיקה. חיפשתי קהילה תומכת ומורים שיכולים לעזור לי בדרכי. זאת, מצאתי בארץ. אני שומר על הערכים הרוחניים שלי בעזרת מדיטציה ולימוד פילוספית היוגה.

    השילוב של מדיטציה ויוגה פותחות שער אל מעמקי הלב. כאשר קיים חיבור לעצמי, אמונה בחסד ושלווה, המוסיקה יכולה לפרוץ החוצה ולהתבטא כמתנה אלוהית. השילוב של שיעור יוגה ומדיטציה עם מוסיקה אלקטרונית הוא עמוק ביותר. כמו יוגה, מוסיקה היא שירות חשוב לאנושות. מוסיקה יוצרת אמון בין אנשים ומאפשר לנו לפתוח את הלב אחד לשני.

    אמיר, ספר קצת על עצמך ואיך הגעת לעולם היוגה ולהפיק מוסיקה אלקטרונית ?

    כל חיי הייתי בחיפוש רוחני אחר האמת – מי אני ומה אני ? לקח לי הרבה זמן ועברתי הרבה שינויים עד שמצאתי את הדרך שלי בעולם. הטרידו אותי שאלות כמו מהו אושר אמיתי ואיך אפשר להשיג אותו ? מהי אמונה ? מהו נצח ומהי אהבה ? ו… מדוע אני סובל אם כמיהתי העמוקה היא לטוב ואהבה ?

    גדלתי ברמת הגולן. בצה״ל שירתתי תשע שנים כקצין רפואי וכחובל בחיל הים. השתחררתי בדרגת סרן. השתתפתי במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שונים. אלו היו רגעים מאתגרים ומכוננים. מצד אחד, למדתי המון על מנהיגות ומשימתיות, אך מצד שני, הלב שלי חיפש, יותר ויותר, שלום, אהבה ונתינה. אחרי הצבא טיילתי קצת בעולם, ואז עברתי לגור ולעבוד בניו-יורק בשליחות המדינה. בניו-יורק למדתי תואר שני ביזמות חברתית מטעם אוניברסיטת ניו-יורק.

    השנתיים הראשונות בניו-יורק היו מאד מאתגרות. בשלב מסויים אפילו שאלתי את עצמי ״מדוע באתי לכאן ? קר, יקר ומרגיש מנוכר פה…״. אך, לאחר שנתיים חלה תפנית חדה בחיי, דברים בחיי התחילו להתחבר באופן מרגש מאד. הוזמנתי לפסטיבל מוסיקה קטן שם פגשתי קהילה של חבר׳ה מכל העולם שמחוברים סביב מוסיקה אלקטרונית ויוגה. רבים מהם DJים ואמנים. הייתי אז בערך בן 30. בחברת האנשים האלה נבט בתוכי החלום להיות DJ ובהמשך מפיק. הכרתי חברים טובים שלימדו אותי יוגה. נפתחה לי הצ׳אקרה – הבנתי שהייעוד שלי קשור למוסיקה אלקטרונית, יוגה וחיפוש רוחני. התאהבתי במוסיקה וביוגה. למדתי הדרכת יוגה, התחלתי ללמד יוגה ולנגן מוסיקה בניו-יורק, בברנינג מן, במקסיקו, פרו ומקומות נוספים.

    המוסיקה חיברה אותי לאנשים מכל העולם. אחד הזכרונות העוצמתיים היה לרקוד בפסטיבל עם אנשים מאירן, פלסטין ומלא מדינות אחרות. נפל לי האסימון שמוסיקה אלקטרונית יכולה לעזור לשלום עולמי, מה שדיפלומטיה פוליטית נכשלה לעשות.

    מה המוסיקה נותנת לך?

    מוסיקה היא תפילה בשבילי. היא מאפשרת לי למצוא נחמה וכוח, רגש ועוצמה. מוסיקה מאפשרת לי להתחבר לאנשים ולאהוב אותם. כשאני מנגן ויוצר קשר עם הקהל, גורם לו להנות ולהתרגש – זה גורם לי להתרגשות עצומה. המוסיקה היא גם מקום של ריפוי וחיבור פנימי. יצירת מוסיקה היא המקום שבו אני נאבק בחולשות שלי ודרך המאבק הזה לומד לפתח בתוכי איכויות כמו סבלנות, חמלה, תפילה לחסד ועזרה. מוסיקה היא שפה בינלאומית וגם שפת הלב. ישנם תדרים שונים אשר מרטיטים מרכזי אנרגיה שונים בגוף. מוסיקה משנה את התודעה. אפילו העובר ברחם לומד על העולם ומפתח את תודעתו באמצעות שמיעה.

    תן דוגמה או ספר על התנסות שקשורה בזה, איך המוסיקה משנה תודעה ?

     

    הוזמנתי לנגן בפסטיבל המוסיקה הראשון שלי. הוא היה בצפון בניו-יורק לצד אגם יפהפה. בפסטיבל נגנו מיטב האמנים המובילים מהעולם. מאד מאד התרגשתי לנגן. ניגנתי במשך 4 שעות כי ה-DJ שהיה אמור לנגן אחרי מעולם לא הופיע. כל ההתרגשות פרצה החוצה דרך הסט. הרגשתי שזה לא אני מנגן, אלא כאילו אני רק כלי בידיו של כוח גדול ממני. לאחר מספר שבועות קיבלתי הודעה בפייסבוק מאדם שלא הכרתי בשם וינסנט. הוא סיפר שהוא עבד כטבח הראשי בפסטיבל, ועם סיום המשמרת שלו הוא ישב והקשיב לסט שלי. הוא סיפר בהודעה כי המוסיקה גרמה לו לטרנספורמציה. חייו היו הרוסים והוא הרגיש חוסר משמעות ביחוד לאחר פרידה מאשתו. אבל, תוך כדי ההאזנה למוסיקה שניגנתי הוא קיבל תובנות עמוקות וכוח. הוא הרגיש שהחוויה הזו יצרה לו התחלה חדשה. ובאמת, לאחר חזרתו לביתו, הבוס הקודם שלו התקשר עליו והזמין אותו לעבור ממיאמי לניו יורק לעבוד במסעדה חדשה וגם למצוא אושר חדש. המוסיקה  אפשרה לו להתחיל מחדש.

    איך עברה עליך תקופת הקורונה ?

    זו היתה עבורי תקופה לא פשוטה, מלאה במתח ואי-ידיעה, אבל השתדלתי למצוא את הברכות והחסד בתקופה הזו. היה לי יותר זמן למדיטציה ותרגול רוחני, וכמובן יותר זמן להפקת מוסיקה. יצרתי המון בתקופת הקורונה והמוסיקה מאד עזרה לי להתמודד. שיפרתי גם את הסטודיו הביתי שלי וסידרתי בו אקוסטיקה מקצועית. זה היה תהליך טוב עבורי, להכין ולהתקין במו ידי. בנוסף, הזמן הפנוי אפשר לי להגביר את תרגול הנגינה על קלידים, מה שחשוב לתהליך היצירה. בכל דבר אפשר למצוא ברכה והזדמנות, וזה מה שהתקופה הזו אפשרה לי לעשות.

    מה החלום שלך?

    אני מקדיש את חיי ונשמתי למוסיקה. בעיני זו שליחות בעולם פגוע בו, לדעתי, חסרים אהבה, בטחון, אמון וחמלה לכולם, לאדם, לחיות ולאדמה. מוסיקה מחברת, מאחה ומרפאה. אני מקווה שיפתחו לי שערים להמשיך ולנגן ברחבי העולם ובישראל, לבוא במגע עם קהילות שונות ולהעניק ידע רוחני מעולם היוגה. למדתי שמדיטציה מאד חשובה. בספרות היוגה נאמר שהאמת והחיבור לאלוהים נמצאים עמוק עמוק בתוך הלב. אני מעוניין לפגוש אנשים ולעזור להאיר את ליבם לכך שהאושר האמיתי נמצא בפנים.אני רוצה לעזור ליוצרים חדשים. ללמד אוהבי מוסיקה את אומנות ה-DJ והפקת המוסיקה.במקביל, אני מעוניין להמשיך את העשייה שהייתה לפני תקופת הקורונה – הפקת פסטיבלים ואירועים המשלבים מוסיקה ורוחניות.

    אמיר מלמד איך להיות DJ, והפקת מוסיקה. אפשר להגיע אליו לשיעורים פרטיים, וגם לשיעורי יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית. ואם אתם מארגנים אירוע ורוצים להפוך אותו לבלתי נשכח, אפשר להזמין אותו להופיע או להעביר סדנת יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית.

     

    אפשר לפנות במייל mrtelem@gmail.com

    אתר אינטרנט: www.amirtelem.org

    עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/AmirTelemMusic/

    ותהנו מהמוסיקה

    סט מיוחד למסע חושני ועמוק

     

    𝐀𝐦𝐢𝐫 𝐓𝐞𝐥𝐞𝐦

    Live @ Burning Man – Man Burn Night 


    להגיב
  • הכירו את השף המוסיקלי – די ג'יי ישראל אפ

    מוסיקה היא שפה שמחברת את כולנו. באירועים החשובים לנו, המוזיקה היא מצרך חשוב. המוזיקה יוצרת את פס-הקול לאירוע הנשאר בליבנו כמו חלק מסרט בו שיחקנו. כדי לכתוב פסקול שכזה אנחנו נחפש ״שף מוסיקלי״ – אדם מבין, קשוב אך בעיקר כזה שאוכל, שותה ונושם מוסיקה. אז, הכירו את ישראל אפ – השף המוסיקלי.

    מאת אמיר תלם

    את ישראל פגשתי לפני מספר חודשים באירוע מיוחד – אירוע מוזיקלי-חברתי אותו הוא ארגן. הוזמנתי לנגן כדיג׳יי ופגשתי אדם מקסים ולבבי, אכפתי ואוהב אדם. ישראל אפ הוא לא רק אישיות מיוחדת, אלא מוזיקאי מוכשר ורב ניסיון. פגשתי אותו לראיון קצר כדי להבין וללמוד – מה נמצא בליבו של אמן..?

     ישראל, תתחיל בלספר קצת על עצמך – איך הגעת לאהבת מוזיקה ?

    נולדתי לתוך המוזיקה עם אהבה משחר ילדותי לצלילים ולמוסיקה. בילדותי, הקשבתי לרדיו והשתתפתי במשחקים וחידונים. בהמשך, נכנסתי לתחום הרדיו, הפעלות מוסיקה בבתי ספר. במקביל, פיתחתי אהבה לגאדג'טים מוסיקליים.

    בצעירותי הייתי פריק של מצעדים. דרך המצעדים הכרתי את כל השמות בעולם המוזיקה. במהלך שנות ה-80-90 ניגנתי במועדונים בצפון הארץ. אחרי טיול במזרח, חזרתי לתל אביב והפקתי מסיבות אנדרגראונד. אחרי כמה שנים הרגשתי כי מימשתי את עולם המועדונים.

    במשך 12 שנה ניגנתי עם בת זוגתי באירועים מיוחדים, הרבה מהם בטבע. למשל, החתונה הראשונה בה ניגנתי היתה לזוג מאותו המין. הייתה חגיגה מופלאה שהשמועות עליה עברו מפה לאוזן.

    השילוב של הניסיון שלי, האהבה למוסיקה והרצון לשמח אנשים מביא אותי לכאן, לחשוף את עצמי ולהציע את שירותיי כמגיש מוסיקה מיוחדת ומרגשת.

    והיום מה החזון שלך ?

    בגלל שאני אוהב הרבה חומרים מוסיקליים, אני יודע איך לערוך ולהגיש אותם. פיתחתי אינטואיציה מדוייקת לצלילים וחיבורם הנכון לוייב של האירועים.

    אני תופר אירועים – מתכונן, לומד את הקהל, לומד את החוגגים, עושה עבודה אינטואיטיבית ומכין מנת מוסיקה מדויקת להפליא. כאשר אני מנגן בלייב אני עובד לפי המתכון שהכנתי, אבל תמיד גמיש ליצור את השינויים הנדרשים בכדי להבטיח את ההצלחה המוסיקלית של האירוע, מתחילתו ועד סופו. אני אוהב להשאיר תחושת ״ואוו״ בחלק אחד מחלקי האירוע: קבלת הפנים, הטקס, האוכל, החגיגה והאפטר.

    השנה האחרונה עשתה ריסטרט לכל תעשיית האירועים, מה שעשה לי טוב ונטע בי מוטיבציה גדולה יותר לצאת ביתר עוצמה לעולם האירועים. אני מעוניין להתמקד באירועי בוטיק של 100-150 איש בגני אירועים מגניבים, בטבע, בים וכו׳. אך, בהחלט אני פתוח לאירועים גדולים באולמות.

    DJ ISRAEL UP

     

    מה מרגש אותך באירועים ?

    אני יוצר את האווירה של האירוע דרך המוסיקה. אני מתרגש כאשר אני מקבל מחמאות מהחוגגים. אני מתרגש מכל מילה. אני מתרגש מהדינמיות של האירועים ואפשרות שלי להיות מדויק בכל חלק וחלק. האינטואיציה שלי מסייעת לי לבחור שיר מעולה בתזמון נכון. בסוף האירועים אני מתרגש לראות את הקהל עייפים אך גם צמאים לעוד.

    אני אוהב אירועי צהריי יום שישי. אלו אירועים מרגשים, גם בגלל שאני יהודי והאירוע מסמל את כניסת השבת וגם בגלל שזו בחירה מיוחדת של החוגגים. מאירוע צהריים, הערב מגיע והירח מצטרף, מה שמעיד על טרנספורמציה למסיבה והתפרקות.

    מפגשים עם זוגות מרגשים אותי. אני מתרגש מלזהות את המוסיקה שהם אוהבים, המחוברת לתרבות ולהיסטוריה שלהם, ביחד ובנפרד.  ישנם זוגות שבאים עם פלייליסט. מתוך הפלייליסט אני מבין את התשוקה המוזיקלית שלהם ויודע  לרקום עוד שירים וליצוק את המנה המושלמת, זאת אומרת – לקחת את השירים שהם בחרו ולערוך אותם בצורה מצויינת.

    אך בעיקר, מרגש אותי וחשוב לי לדעת שהחוגגים באים לאירוע בראש שקט ויודעים שיש על מי לסמוך.

    מה אתה חושב מיוחד בך כדיג׳יי ?

    חוויתי 20 שנה בעולם האירועים, והוזמנתי ללא פרסום, אלא רק מפה לאוזן – צלמים, מפיקים ועובדים המליצו עליי לאירועים נוספים. הם הקשיבו לי ונהנו. כשקיבלתי פידבק חיובי מאנשים השירות שחווים אירועים רבים, הבנתי שאני יכול להביא משהו מיוחד.

    לפי בקשה, אני יכול להכין את המופע המוזיקלי הסטנדרטי הכולל להיטים מכל העשורים האחרונים, אך תמיד אני קשוב ושמח לשלב מוזיקה מדהימה בסגנונות שונים: בלקני, הודי, קווקזי, אתיופי ועוד. שלא לדבר על מוזיקה אלקטרונית מרקידה נפשות !

    אני יכול ליצור סגנונות מוזיקה מיוחדים וחדשניים – למשל, בזמן האוכל תתנגן מוסיקה מעולם האגדות, או מוזיקה אירית. כמובן, בהתאם לאירוע, לאוכל לאווירה ולמיקום. בקבלת הפנים אני יכול לייצר אווירה מרגיעה ומסתורית המכינה את האורחים לחוויה מטורפת. בזמן הריקודים אני יכול לשלב מוסיקת עולם מתרבויות שונות.

    התמחיתי ביצירת מכנה משותף – מציאת השילוב המוזיקלי הנכון שיאפשר חיבור בין כל החוגגים. אני מוצא את הסגנון שמתאים ״להצית את האש״ בחוגגים על-ידי איתור המכנה המשותף שלהם. אחרי שהם התמכרו למוסיקה אני יכול לפרוץ בסגנונות נוספים.

     

    אז, תנו לי לשמח אתכם וצרו קשר !

    אפשר ליצור קשר עם ישראל דרך ווטסאפ או טלפון: 052-443-9764


    להגיב
  • הביץ׳ בר מחכה לנו וגם מגייס עובדים ! – ראיון עם דיוויד הבעלים

    מאת אמיר תלם

    פגשתי את דיויד, הבעלים של הביץ׳ בר לראיון קצר, ממש לפני פתיחת עונה מרגשת מאוד. לאחר ציפייה ארוכה והמתנה לימים כתיקונם, אפשר סוף-סוף לצאת מהמערה ולחגוג בהודיה את פרק החיים החדש. בתור אחד הדיג'יים בביץ׳ בר, אכתוב כמה מילים מעצמי: מדובר במקום קסום שאין כמוהו. השילוב של הנוף, המוסיקה והוייב יוצר חוויה נופש ושחרור. אני מכיר את דיויד והצוות שלו מקרוב כבר כמה שנים ואני מעיד שהדבר הכי חשוב להם הוא הלקוחות והחוויה המשותפת. הביץ׳ בר זו משפחה, בשבילי ובשביל מי שבא להשתחרר ולהנות.

    איך אתה מרגיש היום ממש לפני פתיחת העונה ?

    אנחנו רגילים להפסקה חורף של כל שנה, אך השנה שנה מיוחדת כי היינו הרבה זמן סגורים. ההתרגשות בשיאה. אנחנו מקבלים כל היום מלא טלפונים מלקוחות לגבי הפתיחה, כולם מחכים לצאת ממעגל הבידוד שנכפה עלינו כמעט שנה שלמה, ובשילוב פתיחת עונת הקיץ, ההתרגשות בשיאה.

    אנחנו מצפים להרבה עבודה העונה. הפעילות המיוחדת שאנחנו עושים שבעיקרה מבוססת על דיג'יים מהסביבה המנגנים שלל סגנונות, ובעיקר מוזיקה אלקטרונית עמוקה ורכה. איזה כיף יהיה לשבת בבריזה עם כוס בירה ולהתנועע על הספות שלנו.

    אנחנו צופים שנה עמוסה במוסיקה. במהלך כל פסח, כולל חול המועד, מתוכנן פסטיבל מוזיקה של  דיג'יים שיבטיח הנאה צרופה. כרגיל, מובטחת חוויה שלא ניתן לתארה במילים רק לאלה שבאים, בין אם בשתיים בלילה או בשתיים בצהריים.

    מבחינת שתיה, שמנו דגש על יינות לבנים, רוזה ושמפניה. לקוחות מאוד נהנים, במיוחד לאחר שגילו בקורונה את חדוות היינות. מוסיקה, שמש, בריזה ויין לבן – הולך תמיד טוב ביחד. בכלל, אנחנו מאד מאמינים בשילוב איכותי של אלכוהול, מוסיקה ומיקום.

    כמובן שכל החוויה היא מול המפרץ העתיק של קיסריה. אנשים שנכנסים בפעם הראשונה אומרים וואו, איך המקום הזה הגיע. יש לנו מתחת לאף כזה מקום יפה ומיוחד מול נמל קיסריה.

    איך עברה תקופת הקורונה ?

     

    היתה תקופה מעורבת רגשית. מצד אחד, זמן נוסף עם המשפחה בבית ובטיולים. מצד שני, היו ימים של דאון עקב אי-סדר ליום ועבודה שמחזיק אותי. הקורונה לימדה אותי הרבה דברים אישיים ומשפחתיים. עכשיו, אני נכון ליישם את מה שלמדתי. למשל, להעריך את העסק והעובדים, את מה שיש לנו ואפילו את היום-יום שיש לנו, כל יום. לפני הקורונה, לצאת לים היה מובן מאליו, והיום אני מבין יותר שכדאי לנצל את הזמן שיש לי.

    מה שלום הצוות ?

    יש בעיות בגיוס עובדים כמו כל ענף המסעדנות בארץ, ולכן אנחנו חווים חוסר גדול בעובדים. עובדים רבים בחל״ת ולא מעוניינים לחזור. לכן, אנחנו מבקשים מהלקוחות להתאזר בסבלנות. זהו מצב קיים בכל הארץ לא רק אצלי

    בינתיים אני מקבל טלפונים בודדים מעובדים שרוצים לחזור,  לעומת שנים עברו שהיו המון.

    תקוותי שהממשלה תשחרר את החל״ת ואנשים יחזרו

    למי שרוצה לעבודה בביץ׳ בר –  יש מקום. אנחנו מחפשים מנהלים, מלצרים וברמנים. הכל מכל. אפשר לפנות לטלפון 054-3434979 בווטסאפ או בשיחה.

     

    איך הצוות מרגיש לעבוד במקום כמו הביץ בר ?

    יש לי ברמנית חדשה שהגיע בגלל שבן דוד שלה עבד פה לפני 5 שנים והוא אמר לה שזו החוויה הטובה ביותר שהיתה לו. השילוב הוויב, הצוות, עם התשלום הטוב, נותן חוויה טובה מאוד לעובדים.  מדובר בעבודה עם הרבה לחץ. אנחנו מסייעים לעובדים ומאפשרים הסתגלות נפשית הדרגתית. בסופו של דבר שעוברים את הביץ׳ בר, אפשר לעבוד בכל מקום אחר בענף.

     

    איך אתם מתארגנים לתו הסגול (התמגנות מקורונה) ?

    המקום פתוח לאוויר. בכניסה יבדקו מסכה. יהיה גם אלכוג׳ל, למרות שזה לא חובה. אין מגבלת כניסה. ילדים, מבוגרים וגם ללא מחוסנים יורשו להיכנס. המארחת תושיב את הלקוחות לפי הקצב שלנו.

     

    מה הרגע שהכי זכור לי מהעונה הקודמת ?

    כאשר הדיג'יי סיים סט וכולם עמדו ומחאו כפיים, זה היה רגע מרגש מאד שבו הרגשתי שכל מה שבניתי במשך השנים עובד.

     

     

    על הלקוחות מחמיאים לך ?

    שזהו מקום המפגש האולטימטיבי.

    לא מדברים על אוכל ספציפי או שתיה ספציפית אלה על החוויה הגדולה שאנחנו מספקים הכוללת

    מוסיקה, שתיה, אוכל, אנשים, מתח כיפי.

     

    דיג׳יי ראשון עולה כבר ביום שישי הקרוב בשעה 13:00. נתראה!

    לפרטים נוספים:

    https://beach-bar.co.il/


    להגיב
  • מהי חמלה ?

    חמלה היא איכות פנימית, להרגעה, ויסות רגשי, ליצירת חיבור ושייכות, שכולנו נולדנו עימה. אבולוציונית, מעצם היותנו יצורים חברתיים, לכולנו יש אותה. אנחנו מפתחים אותה לאורך כל חיינו דרך התייחסות לאחרים, ודרך ההתייחסות שלהם אלינו, חוויות העבר שלנו, וגם דרך ההתייחסות לעצמנו (חמלה-עצמית), כלומר הדיאלוג הפנימי שלנו. זהו שריר שאנו יכולים לאמן ברמת הגוף, ברמת המיינד והמחשבה, ברמת הדיאלוג הפנימי שלנו, וברמה הרגשית.

    המושג חמלה מגיע מהבודהיזם. הדלאי למה הגדיר חמלה כרגישות לסבל (של עצמי ואחרים) ומחוייבות להקל על הסבל. חמלה דורשת להיות נוכח בסבל (של עצמי ושל אחרים), ולשם כך דרוש אומץ ועוצמה אישית, חמלה אינה "לחלשים". זה לא פשוט להיות בנוכחות הסבל ולשם כך פיתחנו רפרטואר מרשים של דרכי התמודדות שממש לא משפרים לנו את החיים כמו התעלמות, הימנעות, הדחקה, בריחה, הסתגרות, התבודדות, בושה, אשמה, ביקורת עצמית ועוד.

    טיפוח חמלה וחמלה –עצמית, חמלה המופנית פנימה, כרוכים בהתבוננות בסבל (במה שעובר עלי עכשיו), בקבלה ותמיכה; נוכחות בכאן ועכשיו, ללא הזדהות, בהקשבה בלב פתוח ואוהב; התבוננות בסקרנות והסכמה לחקור, החוכמה כדי להבין ולשנות, כדי שיהיה לי/לאחר טוב יותר, שלא נסבול, שנהייה מאושרים; טיפוח דיאלוג של טוב לב, של חום הבנה וקבלה, כדי שלא נתכווץ עוד יותר, כשכבר קשה; טיפוח ההבנה שכולנו חווים את אותם הרגשות, גם אם הסיפורים שלנו למה שעורר אותם, שונים. טיפוח ההבנה שלא רק לנו הדברים קורים, כולנו בני אדם ולכן כולנו תוצר של המון דברים שלא בחרנו (כמו הורים, גנים, חוויות ילדות) ולכן אין ממה להתבייש, כולם חווים חוסר אונים וכאב, שמחה והתרגשות, כישלונות ודחייה, אהבה וחיבור – אנחנו אף פעם לא באמת לבד ונפרדים.

    טיפוח חמלה מחזק את הרצון להשתפר (להבדיל מוויתור עצמי או פינוק עצמי), מחזק את היכולת לראות את הדברים בפרופורציה ויכולת לנהל את רגשותינו במקום שהם ינהלו אותנו. טיפוח חמלה מחזק את היכולת לקחת אחריות, לשנות את שגורם לסבל ולחיות חיים איכותיים ומאושרים יותר.

    אנו מזמינות אתכם לטפח את איכויות החמלה בכדי להגביר את האושר בחייכם.

    ושמחות להזמינך לקורס חמלהעצמית והכרת הטוב
    שיפתח ב 11/04/2021
    כל הפרטים וטופס ההרשמה בקישור


     

    מנחות המפגש:

    מיטל רונן
    BA בפסיכולוגיה MA בהנחיית קבוצות, דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל שבשומרון (מחקר ליצירת התערבות קבוצתית מבוססת חמלה לאנשים עם מוגבלות נפשית). מתמחה בשיקום, הנעת תהליכי שינוי בצוותים מקצועיים, הורים, בני נוער, אנשים בעלי מוגבלות נפשית ואוכלוסיות שונות נוספות והכשרת מנחי קבוצות.

    יפית אורבך
    B.Ed בחינוך, MA בהנחיית קבוצות (תזה בנושא קבוצות חמלה עצמית), דוקטורנטית בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה (מחקר בנושא ויסות רגשות באמצעות חמלה עצמית אצל הורים), מנחת קבוצות לטיפוח והרחבת החמלה עצמית למבוגרים.


    להגיב
  • אֻם מַיּי גּוֹד

    כולנו מכירים את הג'יני – זה שממלא את כל משאלותינו… אך, מאיפה המילה ג'יני הגיעה ? בואו נחזור קצת בזמן כדי להבין איך להתחבר לג'יני שלנו….

    הרעיון של "גאונות"- genius (או ג'יני בשם חיבה ! ) מגיע מרומא העתיקה. ההבנה באותה תקופה הייתה כי לכל האנשים יש רוח מנחַה, המלווה אותם לאורך חייהם. הרוח, כונתה genius מהשורש הלטיני gignere, שמשמעותו היא "להוליד" או "לגרום". הרוח המלווה (ה – genius) של האדם מחדירה בו תכונות מולדות ובכך מכתיבה את אישיותו ונטיותיו. אם לאדם היו יכולות יוצאות דופן הבינו זאת כי הדבר נובע מאותה רוח, מה-  geniusשלו.

    לאחר מכן, לאורך ההיסטוריה במהלכה האנושות עוברת מתרבות ששמה את אלוהים במרכז באופן כזה או אחר, לתרבות הומניסטית ששמה את האדם במרכז, הצעד הטבעי הבא היה שהמילה genius תתייחס לאדם עצמו ולא לרוח. כשהחלו להשתמש במילה באנגלית, היו עדיין אומרים "יש לו genius", אך ככל שהתפיסה הרציונאלית הכתה שורש בתודעה האנושית, ייחסו את היכולות למוח ולגוף, ולכן במקום לומר "יש לו genius" החלו לומר "הוא genius".

    בתרבות העתיקה של הודו הייתה הבנה דומה לזו של רומא הקדומה. אותה רוח נקראת paramatma, שמשמעותה היא "הרוח העליונה" (parama זה "עליונה" ואילו atma זה "נשמה" או "רוח") זהו היבט של האלוהות המלווה באופן אישי כל אחד מאתנו מייעץ ומנחה בצורה של אינטואיציה, או השראה.

    כך שאין אדם שאין לו פוטנציאל להיות גאון. זה רק תלוי אם יקשיב לקול האלוהי שבליבו. ככל שאדם יוותר על גאווה מיותרת, שמביאה אותו לייחס את היכולות שיש לו לעצמו במקום כמתנות שניתנו לו, יוכל לשמוע את אותו הקול של הרוח העליונה, של ה genius או paramatma.

    בהקשר זה ישנו ציטוט מדהים של בטהובן, הגאון המוסיקאלי, שחי בעידן שבו אלוהים עוד היה חלק יומיומי מהחיים. וכן הוא אומר:

    "אומן אמיתי הוא לעולם לא גאוותן. בחוסר מזלו, הוא רואה שהאומנות היא חסרת גבולות, לכן מרגיש מה הוא רחוק ממטרתו, ועל אף שעשוי להיות נערץ על ידי אחרים, הוא עצוב על כך שהג'יניוס שלו, אף כי הוא מאיר את דרכו כשמש, נמצא תמיד במרחק ובלתי ניתן להשגה…"

    נכתב ע"י גלעד תדהר, פסנתרן ומורה. giladtidhar@gmail.com


    להגיב
  • בְּרֵאשִׁית, בָּרָא

     

    בראשית זה מלשון ראש תשתית- במחשבה.
    והכוונה לזה שהעולם הזה הוא בכלל לא פיזיקלי אלא תודעתי.
    דבר שכבר מדברים עליו רבות בפיזיקת הקוונטים.
    אנחנו מוקרנים ולא באמת נמצאים פה פיזית.
    ולכן לתודעה ולמחשבה שלנו יש את כל הכח ומשם נובעת המציאות. ממה שנקראה ״תודעה קולקטיבית״
    כל מה שכולם חושבים ומרגישים מייצר ומגלה לנו מציאויות כל הזמן. גם הזפת זו תוצאה של תודעה קלקטיבית של אנשים שמדברים לשון הרע ושופטים את כל העולם ואשתו ״ זפת – נזיפה ״.
    אז להתחיל לקחת אחריות כל אחד על הפה והמחשבות שלו זו העבודה היחידה שיש לנו לעשות בחיים האלה.
    וזה נקרה ״ עבודת הבירורים״ על פי פנימיות התורה / פרשונת הסוד/ הקבלה.
    ״..בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.״
    את הרוחניות ואת הארציות
    ״..וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם״
    ארץ – ארציות/ גשמיות
    תהו-תיהיה – לתהות
    בהו- בהייה התבוננות.
    חשך- שכחה
    פני- פנימיות הנפש
    אלינו להתבונן לתוך עצמינו ולתוך עצמינו בלבד.
    ולעשות את עבודת הבירורים
    לתהות ולבהות על כל מה שצף בנו.
    אנחנו חיים בעולם תודעתי ונמצאים בתוך השכחה.
    הנשמה היא נצחית וכשהיא מלאה באור היא לבושה ב״חלוקא דרבנן״ חליפת ה א ו ר (תלוי איך חייה את החיים שלה זה לפוסט אחר) נכנסת לגוף לחליפת ה ע ו ר ונמצאת בשכחה. בתוך החושך של הארציות.
    שוכחת שהיא אלוקית
    שוכחת שהיא נצחית
    שוכחת שהיא מהות האהבה
    שוכחת שהיא לא צריכה להזדהות עם הגשמיות.
    ״וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.״
    לברור בין האור לחושך
    לברור בין העיקר לתפל
    בין האלוקות לגשמיות
    ״וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר״
    ערב – ערבובייה
    בוקר – בקרה
    שוב עלינו לבקר ולברור בין כל מה שקורה לנו בחיים.
    זכות הבחירה היחידה שניתנה לנו היא במה אנחנו מזדהים בסופו של דבר.
    אם עולה בי כעס אני בוחרת אם להזדהות ואם הזדהתי אני אכעס
    אם עולה בי פחד והזדהתי אני אפחד
    אם עולה בי עצבות והזדהיתי אני עצובה
    זה קשה למי שלא מיומן ורק חיי בתוך האוטומט
    אבל זו מיומנת שמחייבת אימון
    ברגע שנצא מהאוטומט התודעה תוכל לקחת את המושכות.
    כרגע הגוף שולט בתודעה מתוך חושך ושכחה. מתוך אגוצנטריות של ״ מה אני רוצה ומה בא לי״
    מתוך תאוות ויצרים גשמיים וארציים וזמניים-
    זמני זה כל מה שלא עולה איתנו לעולם העליון.
    מה שקורה היום בעולם מחייב את כולנו להתעורר מהחלום של העולם הזה.
    וזה יעשה רק על ידי כך שהתודעה תיקח פיקוד על הגוף.
    שנברור בין כל הרגשות שצפות והגוף מגיב בצורה אוטומטית.
    שנכבה את המדיה -מדומיין
    שזהו כח החושך לשלוט במחשבות ובגוף שלנו.
    . העיקר הוא לא לפחד!
    העיקר הוא לקבל את האחר
    העיקר הוא להתחבר
    כל מה שידענו עומד להעלם כל החומר ישבר
    אם לא נתאחד נכחד.
    הגאולה שמגיעה היא גאולת הדעת
    מי שלא יחזיק תודעה גבוהה לא יצליח לצאת מביצת החושך.
    חג שמח ! שנאהב את כולם באשר הם. כי הם אנחנו.
    רוני ריבר  תלמידת ״החיים״ וכל השאר


    להגיב
  • דעת היוגה – עם דני מוסטובוי.

    יום אחד, במהלך טיול בין שביליה של חורשת אקליפטוסים נאה במרכז המושבה, בין העצים… והשיחים… תפסה לפתע את עיניי – מצבת עץ, אשר מסביבה חגו פרפרים צבעוניים.

    התקרבתי מעט בכדי להתבונן על הכיתוב אשר התנוסס על חתיכת העץ העליונה, ושם, מעל ציור של לב בצבע שחור, נכתב: אליעזר הארנב, ותאריך מותו.

    התבוננתי מעט על המצבה, נשאתי תפילה קטנה לזכרו של אליעזר, והמשכתי בדרכי.

    בעודי צועד בפאתי החורשה הרהרתי אודות חייו ומותו של הארנב.

    האם הספיק להכיר את הארנבת אהובת ליבו, האם מצא שמחה וריגוש בכרסומם של גזרים כתומים ועלי גינה רעננים, ויותר מכל האם מותו נגזר עליו בהפתעה או שהעביר הוא את שיבתו בנחת, בעודו מתכונן לרגעיו האחרונים…

    חשבתי לעצמי "נדמה כי חיינו מורכבים גם הם מרבגוניות אינסופית של פעילויות והתרחשויות. תחילה עם הולדתנו אנו כמו משקיפים בסקרנות ובפליאה על העולם שבחוץ, דרך עדשות עינינו הילדיות, בהמשך, עסוקים, מרוגשים ונסערים מהעתיד לבוא, אנו סוקרים את שסביבנו בריגוש עז דרך עדשות הנעורים, וכעבור זמן מה לעיתים מעט מתוסכלים לנוכח חוויה פנימית של פיספוס כלשהו, אנו נאלצים להיפרד ממשקפיים אלו על שלל סוגי עדשותיהן.

    בעודי צועד בחורשה ומהרהר כך, נזכרתי לפתע במפגש מכונן שאירע כעשור קודם לכן.

    ערב אחד, לאחר הופעתנו המשותפת בקונצרט של התזמורת הקאמרית, ניגש אליי אחד מחברי התזמורת הוותיקים, והציע לי להצטרף אליו לתה ועוגיות, הצעה לה נעניתי כמובן בחיוב.

    הוא היה כנר ומלחין, אשר לעת זקנתו תמך בפועלה של התזמורת.

    בשלב מסוים בשיחתנו, לאחר מספר דברי הלצה ונועם, טון קולו הפך רציני, והוא אמר:

    "אתה יודע דני… כשהייתי בן גילך, אולם הקונצרטים היווה עבורי את מושא האושר העליון, עשיותיי כנגן וכקומפוזיטור הרוו לחלוטין את תשוקותיי, וסיפקו את ליבי עד תום. אך היום… הוא השתהה, ואז הצהיר בחדות: 60 שנה עברו להן כהרף עין, ועתה, אין אני מוצא בכך עוד כל טעם!".

    כך ישבנו עוד מספר דקות, שותקים, שותים את התה ואוכלים את העוגיות…

    בעודי נזכר בסיטואציה זו, חשבתי לעצמי, "כמה מדהימים הינם חיינו, בהם תחילה אנו כמו נקשרים לסוגי עשיות ופעילויות מגוונות, וחושבים אותם לחשובים ולמשמעותיים מכל, ולאחר, בעבור הימים, אותן העשיות בדיוק הופכות בעינינו לחסרות כל משמעות וערך.

    באפוס ההודי הגדול בשם ה "מהא-בהראטה" ישנו סיפור המתרחש בעת העתיקה, המתאר את מסע נדודיו של אחד ממלכי העולם הגדולים, את פגישתו עם נווד חכם, ובדיון רחב אשר מתפתח ביניהם אודות אמות מידה ארציות ודברי צדק.

     דיונם נחתם בשאלה :

    "מה אם כן, הוא הדבר המופלא ביותר בעולמנו?".

    לכך משיב החכם בחיוך: "על אף שהמוות כמו מרחף מעל ראשיהם של כל איש ואישה,

    כמו מזכיר אודות זמניות החומר, ומכוון לעבר ההתעוררות לחיי הנצח הרוחניים.

    כולנו כאחד חיים כאילו חיים זמניים אלו, ימשכו לנצח!"

    יוצא מהחורשה לכיוון רכבי חשבתי, "ספרות היוגה מלמדת שמעבר למציאות זמנית זו, אשר רוויה בפחד וחרדה מכיליון הזמני, ישנה מציאות נצחית וחיובית, אשר עם ההתעוררות לה אנו כמו משתחררים מכל סבל חומרי ומתוודעים מחדש לשמחתנו ולמשמעות קיומנו המקורית.

    ולכן נראה שאין עליי להתעצב יתר על המידה על גורלו הזמני של אליעזר הארנב, מכיוון שאין זהו גזרו האחרון.

    נפרד מהארנב ומהחורשה, מוקיר תודה על השיעור, התנעתי את רכבי, והמשכתי הלאה.

    דני מוסטובוי,

    מרצה, ומורה לספרות היוגה.

    למידע נוסף, ניתן ליצור קשר:

    WhatsApp – 055-883-8423


    להגיב
  • נקודת החיבור # 3 – מסע שמאני משנה חיים עם סופי

     

    (לחלק הראשון: הרקולס של אהבה)
    (לחלק השני: עולם בתוך עולם…ודלת)

     

    [אסף (סופי) יבנאי]

     

    המסע הקרוב למדבר – 2-5.12.2020

    אני אגלה לכם סוד קטן
    אני נודניק. כן. ואפילו אחד מוצלח.
    אני אוהב להיות נודניק ולהראות לאנשים את היופי והקסם שיש (להם) בחיים למרות שהם מתעקשים שהוא לא קיים.
    לאחרונה יוצא לי לראות במפגש עם אנשים בקליניקה תחושה של חוסר, פסימיות, יאוש וממש קושי לראות את היופי ולהגיד עליו תודה פשוטה.

    אז איך רואים את היופי בחיים?
    אני שמח שאתם שואלים, כי זה ממש עוזר לי פה בכתיבה של הפוסט ובזרימה 😉

    בשביל לענות על השאלה הזאת אני רוצה לספר לכם על זוג עיניים נוסף שיש לנו.
    העין של ה"אין" והעין של ה"יש".

    איך גיליתי אותן? את האמת אני לא ממש יודע, זה קרה כאילו מעצמו מתוך חקירה שלי על נקודת המבט שלי. שלא תבינו לא נכון, אני הייתי אחד מהאנשים השליליים והפסימים ביותר שהכרתי, אולי בגלל זה אני יכול היום לספר על זה, אולי בגלל זה אני נודניק כזה טוב, כי פשוט אני מכיר את המצב הזה ממש טוב.

    העין של האין, הלא, הבלתי אפשרי, היא עין שהתרבות שלנו מאוד אוהבת ומורגלת להשתמש בה. מאז שאנחנו קטנים ההורים שלנו הראו לנו שוב ושוב איפה אנחנו לא. אצלי למשל אמרו לי שאני עצלן (לא חרוץ), מפוזר (לא מסודר), חסר סבלנות… אף אחד לא אמר לי מה אני כן.
    אותו הדבר קרה בביה"ס, בצבא, באוניברסיטה…
    בגלל שהעין הזאת מיומנת מאוד היא גם העין הדומיננטית שלנו ולרוב כשנביט אל העולם נביט קודם כל דרכה ולרוב נפגוש את מה שהיא רואה – חוסר,פגם, יאוש, קושי ולאו דווקא את מה שיש שם באמת.

    אולי אפשר לקרוא לה גם העין של הבאסה… אני אחשוב על זה.

    ליד העין של ה"לא" ישנה עין שלרוב היא קטנה יותר, חלשה יותר, זו העין של הכן, היש והאפשר.
    זו עין שבהתחלה אנחנו צריכים ממש להתאמץ ולהשתמש בה, כמו להשתמש ביד החלשה יותר שלנו, במיוחד כי אף אחד לא לימד אותנו שבכלל אפשר.

    העין של ה"כן" למעשה מנכיחה את מה שיש. שזה שונה מלצבוע את המציאות בצבעים יפים.
    למשל אם כרגע אני מרגיש מנותק והדבר הראשון שעולה בי זה איזה באסה! שוב אני לא מחובר לעצמי ולחיים ו… ו… , אני יכול לעצור רגע ולהגיד "אני כרגע בניתוק, (שבע קווים מתחת למילה כרגע), וסחטיין עליי ששמתי לב לזה בכלל…"
    איך זה מרגיש? קצת אחרת נכון?
    לי זה נותן מקום למי שאני ומה שאני כרגע.
    הניתוק פתאום הופך למשהו בר חלוף ולחלק ממני, לא כל כולי.
    יותר מזה, אספתי אליי רסיס של עוצמה (הפעם הצלחתי לראות!), אני מרגיש חזק קצת יותר.

    חשוב לזכור שאחד הדברים שמחזקים את העין של ה"כן" זה להגיד תודה, אפילו על דברים קטנים כמו כוס מים שהגיעה בול בזמן, או שמישהו נתן לי זכות קדימה  – ככה אנו מתחילים לשים לב לקסמים הקטנים של החיים.

    וככל שאנחנו משתמשים בעין של ה"כן" יותר היא הולכת וגדלה, עד הרגע שהעין של ה"כן" זהה בגודלה לעין של ה"לא". זו תהיה הפעם הראשונה שמופיעה לנו בחירה באיזו עין להשתמש קודם כשאנו מביטים אל העולם .

    וכשנבחר יותר ויותר להשתמש בעין של ה"כן", תכל'ס זה קורה מהר יותר משנדמה, היא תמשיך לגדול עד שהיא תהפוך העין הדומיננטית שלנו ונתחיל להביט אל העולם קודם דרך היש, הכן, האפשר והיופי.
    ואתם יודעים מה קורה אז?
    חיוך טיפשי ולא מוסבר מופיע לנו על הפנים
    חיוך כזה של אהבה, אהבה בחיים.

    ~נקודת החיבור~

    המסע הקרוב – 4 ימים במדבר – החל מה-2 לדצמבר

    _________________________

    אסף (סופי) יבנאי

    איש רב תחומי ההולך בד בבד בעולם החומר והרוח – יועץ ומנהל בכיר בהייטק עם רקע טכני ועיסקי. איש רפואה ההולך את הדרך האדומה, המסורת האינדיאנית, מלווה ומעצים אנשים ועסקים, מלמד ומעביר טקסים, מוביל מעגלי גברים ונשים, מוציא מסעות התפתחות של לב לטבע. עוסק במהות הזכרית והנקבית, מדריך אנשים אל עבר מהות הווייתם ולמימוש עוצמתם.

    אסף (סופי) יבנאי   050-9112435   |   אתר המסע   |   האתר שלי   |   מייל


    להגיב
  • קורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" בהנחיית סנדיה בר-קמה

     

    [סנדיה בר-קמה]

     

    המורה הראשון שלי היה אבא שלי. הערצתי אותו. כשהוא נפטר מסרטן כשהייתי בת 21 נשמטה הקרקע מתחת לרגליים שלי, וצללתי לתהומות של צער וכאב. עם מותו חוויתי באופן המוחשי ביותר את חוסר הקביעות, את הארעיות, את השתנות הדברים, גם הבטוחים והנצחיים ביותר כמו אבא שלי.

    חודשים ושנים אחרי מותו, כשעדיין הייתי מתעוררת בלילות למשמע קול בכי ומבינה שזאת אני שבוכה וששוב חלמתי עליו, הגעגועים אליו היו מהולים בכמיהה עזה להבין,  להבין את פשר החיים ואת פשר המוות, ומה המשמעות של החיים האלה בכלל. ושלי בפרט.

    אבא שלי לימד אותי לשאול שאלות. להטיל ספק. לחקור ולא לקבל כמובן מאליו שום דבר. לא כי "ככה צריך", לא כי ככה "כולם עושים", לא כי זה מה שכתוב בספרים, גם לא כי מישהו חכם ויודע אמר את זה או כתב את זה בספר.

    מבלי דעת, אבא שלי בעצם חזר על דבריו של הבודהה, שהמליץ לא להאמין בצורה עיוורת לאף אחד'ת, אפילו לא לו, אלא לגבש דעה מתוך חקירת החוויה האישית.

    ככה הגעתי אל הבודהיזם ואל המיינדפולנס. ואני בהכרת תודה מתמשכת ונצחית לדרך הזאת, שמאפשרת לחיות חיים שפויים וערים בתוך הכאוס והקושי של החיים המודרניים העמוסים, שלא לומר המוטרפים,

    ובמיוחד בתקופה הנוכחית, שיש בה כל כך הרבה חוסר ודאות ודאגה ופחד מהבאות.

    איך מתמודדים עם חוסר הוודאות?

    התקופה האחרונה קשה לרבים מאיתנו.
    אנחנו מתמודדים, יום יום, עם חוסר ודאות, חוסר יציבות ושינויים לא צפויים שלא תלויים בנו.
    מרגישים מוצפים, מיואשים מהמצב בארץ ובעולם, מבודדים מהמשפחה הרחבה, מההורים המבוגרים.

    מצב לא פשוט.

    חלקנו בוחרים לא להתמודד, מתנתקים מהרגשות שלנו, או מתכחשים להם וחלקנו פשוט לא יודעים איך להתמודד.
    שתי הדרכים האלה מובילות להרבה סטרס, לכעס ולתסכול. זה גובה מאיתנו מחיר מאוד גבוה ומחבל לנו באיכות החיים ובמערכות היחסים שלנו – בין אם זה מריבות בזוגיות (ואפילו פרידה), מריבות עם הבוס או קולגות בעבודה, או מריבות עם ההורים או עם הילדים.

    מה עושים?

    איך בכל זאת מתמודדים?

    כדי להתמודד טוב יותר עם מצבים של חוסר ודאות וחוסר יציבות, חשוב שנקבל כלים פרקטיים שישמשו אותנו ביומיום:

    ♦ איך להתמודד עם רגשות שליליים
    ♦ איך להתמודד עם כעס ותסכול
    ♦ איך להתמודד עם חרדות
    ♦ איך להתחבר מחדש לעצמנו
    ♦ איך להיפטר מביקורת ושיפוטיות עצמית
    ♦ איך לייצר לעצמנו יציבות בכל סיטואציה

    את כל זה ניתן לעשות בעזרת תרגול מיינדפולנס וכלים מתוך הדרך הבודהיסטית.

    מיינדפולנס היא טכניקה לתרגול מודעות קשובה ונוכחות מלאה, בשילוב מדיטציה, לכל מה שקורה לנו, למה שאנחנו עושים ולסביבה שלנו.
    היא עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, להשתחרר מדפוסים שמייצרים לנו סבל ומאפשר ליותר חופש ושמחה להיכנס לחיינו.

    ב-1/12/20 יפתח הקורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" במכללת כרכור בהנחייתי.

     

    הקורס מקנה כלים להיות במיינדפולנס בכל תחומי החיים, ומיועד לכל מי שרוצים לשפר את איכות חייהם ואת מערכות היחסים בחייהם ולחוות יותר קלות ושמחה בחיים האישיים והמקצועיים.

    בין היתר, הקורס מאפשר:

    להפחית סטרס
    לנהל מחשבות טורדניות וכעסים
    להתמודד עם מצבים קשים (גירושין, ילדים מתבגרים, אובדן ועוד)
    לקבל אומץ לעשות שינויים בחיינו
    ליהנות מהכאן ועכשיו בלי לדאוג לעתיד או להיתקע בעבר
    ליצור יציבות למרות חוסר הוודאות שיש בחיים
    לטפח חמלה לעצמנו ולאחרים
    להתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים
    להפחית ביקורת ושיפוט עצמי
    לחולל שינוי בדפוסים, אמונות והרגלים
    להתמודד עם פחדים וחרדות
    להכניס יותר הנאה לחיים
    העלאת ביטחון עצמי וערך עצמי
    להכניס יותר שלווה, קבלה ורוגע בחיינו
    להכניס הרמוניה במערכות היחסים שלנו
    ועוד.

    אם יש לך תחושה של תסכול וחוסר ודאות, ויש לך רצון לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי בחייך, הקורס הזה בשבילך.

    הפרטים המלאים על הקורס נמצאים כאן >

    עוד פרטים בטלפון 072-3924690

     

    על סנדיה בר-קמה:

    את המסע הרוחני התחלתי ב-1986 והוא נמשך עד היום הזה.
    אני מורה למיינדפולנס, מדיטציית ויפאסנה, עקרונות הבודהיזם ופסיכולוגיה בודהיסטית.
    מתרגלת ומלמדת למעלה מ-25 שנים, מנחה סדנאות, קורסים וקבוצות.
    מאמינה שבכולנו טמונה היכולת לאהוב, לחמול, להיות נדיבים ולהתעורר.

    לאתר שלי >

     

    סרטון על הקורס במכללת כרכור:


    להגיב
  • קורסי האונליין של מרכז גוף נפש – מתחילים בשבוע הבא!

     

    בשבוע הבא מתחילים טובי הקורסים של מרכז גוף נפש! כולם Online
    מגוון תכנים רחב עם מיטב המנחים בארץ.
    לקהל הרחב | לאנשי טיפול | לאנשי חינוך
    החל מ 12.10

    הצטרפו אלינו, לימדו והעשירו את עולמכם האישי והמקצועי עם קורסי האונליין שלנו המועברים על ידי מיטב המנחים, תוך שמירה על קבוצות קטנות המאפשרות לימוד ויחס אישי גם בלימודי האונליין.

    לכל קורסי האונליין הקרובים>>

     

    מחירי הקורסים הותאמו למצב והופחתו ב-25%, מערכי השיעור הותאמו ללידה מקוונת.
    הלימודים ילוו במצגות, חומרי העשרה והקלטות שיעורים לצפייה חוזרת והשלמת חומרים.
    תמיכה טכנית רציפה ומקצועית בזמן השיעורים.

    מגוון מפגשי היכרות אונליין בין התאריכים 12-28 לאוקטובר.


    חלק מהתכנים הקרובים לקהל הרחב

    • יסודות התקשורת המקרבת  | יעל קורן
    • 4 מפגשי מבוא למיינדפולנס | מיכל יון
    • מיינדפולנס למתחילים         | שלומית שלו
    • פוטותרפיה בשישה פרקים   | ד"ר צביקה תורן וד"ר רבקה הלל לביאן

    חלק מהתכנים הקרובים לאנשי טיפול / חינוך

    • הפסיכולוגיה הבודהיסטית | לילה קמחי ומתי ליבליך
    • חמלה בבודהיזם ובגישת CFT החדשה | מתי ליבליך וד"ר רוני ברגר
    • ACT – קורסי העמקה לבעלי רקע בגישה זו או רקע בעבודה עם מיינדפולנס בקליניקה | ד"ר יערה ניצן וד"ר גליה תנאי
    • AEDP | ד"ר נירית אברהם
    • תקשורת מקרבת בקליניקה | שאנייה כהן בן חיים
    • מיינדפולנס לעולם הילד והמתבגר – יוזמות ויישומים מסביב לעולם | ד”ר נמרוד שיינמן

    לכל קורסי האונליין הקרובים>>

     

    לפרטים והרשמה: 072-3942557 | mindbody@mindbody.co.il

     

    —————————————————————–

    התייעצו עמנו – מרכז גוף נפש: mindbody@mindbody.co.il
    072-3942557
    וואטסאפ: https://wa.me/97235495149


    להגיב
Close