שגרת חירום
מתי הארוע
תאריך: 04/07/24
שעה: 19:00 - 22:00
פרטי הארוע
יצירות חדשות של בוגרי מסלול הוצאה לאור
של בית ספר לתיאטרון עכשווי הידית
בהתרגשות אנחנו מגיעים לקו הסיום במסלול הוצאה לאור בתיאטרון הידית.
המסלול האינטנסיבי שמשבוע לשבוע נותן כלים, לקלף שכבות, לפתוח את הלב, להפוך לקבוצה שמגלה ומתפתחת יחד ותומך במציאת היצירה בתוכנו, משהו שמבקש להתממש, למצוא צורה וקול, לצאת לאור.
לצד זה משהו בא.נשים מתחזק ומתבהר באיך לגשת לזה, מה לעשות עם הדברים שעולים, איך לתת להם ביטוי, לכתוב, לביים, לבחור- להביא אותם למימוש ומפגש, להניח את זה על במה.
השנה הזו הייתה אמורה להיפתח באוקטובר ואז מצאנו את עצמנו כמו כל האזרחים פה, במלחמה קשה ואבל, תדהמה, שוק, פחד ועוד… הכל היה טרי ומבלבל מאד ועלו שאלות איך בכלל אפשר ליצור במצב כזה, איזה מקום יש ליצירה בימים כאלה? ("לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות" אדורנו)
אחרי כמה שבועות הרגשנו שיש ערך לפתוח את המסלול, להיפגש במרחב של יצירה וללמד מתוך שפה עדינה וקשובה שזוכרת גם שליצירה ומפגש אנושי יצירתי יש כוחות מרפאים.
✨
בשיעורים הראשונים בכפר גליקסון תרגלנו בתחילת השיעור הליכה למקלט כדי שכולנו נדע איפה המרחב המוגן למקרה ש…
התחלנו ממש לאט ובעדינות והרגשנו כמה שזה מרחב שממש נותן אוויר לנשימה בימים בהם שאיפה ונשיפה היו מצרך נדיר.
הקבוצה התגבשה והתקרבה, השיעורים התמלאו בדברים לפרוק ולהציף מתוך המציאות הקשה ולעיתים גם בבריחה ממנה. הייתה שם הרבה תקווה לרוח האדם, למילים מרפאות, לעוצמה שבשיתוף ושותפות.
המצב כמו שכולנו יודעים לא נעשה טוב יותר אבל היו כמה נקודות של אור בדרך והרבה תחנות של ייאוש ובתוכם אפשר לומר שהתחילה להיווצר 'שגרת חירום' האוקסימורון הזה שאנחנו מגלמים בתוכנו כבר 8 חודשים.
בתוך זה הגיעה ההנחתה המפתיעה שתיאטרון הידית צריך לפנות את הבית שלו מ2018 בכפר גליקסון.
העובדה הזו ערערה את הקרקע היחסית יציבה שהייתה למסלול, טלטלה את האי של שפיות שניסינו לקיים. אנשי הידית נלחמו בשיניים, בדקו, ניסו, אבל בסוף נאלצו לקבל את הגזרה ולהאמין שגם אם זה קשה וכואב זה כנראה יוביל לדברים חדשים נפלאים…
קיפלנו את התיאטרון ונפרדנו מנוף וחלל שהיו בית. בית מאפשר, תומך, מעורר השראה שהיו ספוגים בו יצירות נפלאות, זיעה, צחוק ובכי והמון תרגילי סיום משנים קודמות וגם אלה של השנה הזו, שעוד לא לגמרי התגלו…
מחודש פברואר עברנו לבית יד לבנים, מעבר לא פשוט למקום שהוא לא תיאטרון, שאין בו את הציוד של הידית ואין בו את הקסם שהיה במסדרונות הידית והוא לגמרי תחנת מעבר (שמהדהדת בין הקירות שכול וזיכרון) גם שם גילינו שתנועה, קול, השראה יוצרים חיבורים שיכולים להפיח חיים ולהשכיח את מגבלות המציאות.
זו תקופה שבה מאות אלפים במדינה מפונים מהבתים שלהם ואנחנו שולחים להם תפילה כנה לשיבה לשלום הביתה לכל מי שלא בביתו.
לתיאטרון הידית עדיין לא נמצא בית לכן את תרגילי הסיום של המסלול נציג השנה באולם בבית הספר 'שבילים'. גם שם אין תשתית של תיאטרון, אין ציוד מוכן למופעים ונוכל להיות באולם רק ימים ספורים לפני מועד ההופעות. יחד עם זאת אנחנו בטוחים שהקסם יקרה
ומאמינים בכוח של הקבוצה ובהוצאה לאור של כל אחד מהקטעים הייחודים שיעלו על הבמה. בתוך שנה שקשה לתאר במילים את הכאב והערעור שהביאה עמה ושעדיין ממשיכים להתקיים, בלי ודאות ובלי משהו להאחז בו. בתקווה לימים טובים יותר וברצון להזכיר את הכוחות הבריאים שלנו כחברה שיכולה גם לברוא עולמות, לקוות, לעבד, לחלום, ליצור.
כמו ששרנו יחד במסיבת הפרידה מכפר גליקסון שהתמזגה בציון 20 שנה להקמת תיאטרון הידית:
"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית"
ויש לנו 4 מועדים להגיע לצפות בכל הקסם
באולם בית ספר שבילים 👇
4/7 (בכורה) בשעה 19:00 👈 https://www.eventer.co.il/laorjuly24
6/7 בשעה 19:00 👈 https://www.eventer.co.il/laor6july
10/7 בשעה 19:00 👈 https://www.eventer.co.il/laor10july
11/7 בשעה 19:00 👈 https://www.eventer.co.il/laor11july
מחיר: 50 ש"ח
אתר אינטרנט / פייסבוק: