השימושון

fire the grid

טוב, חזרתי.

אתמול היה טכנאי חיבר האינטרנט, וגם האוטו חזר מהמוסך, והבית מתחיל לתפוס צורה, ויש הרבה דברים לכתוב עליהם, ולהכין את החומר לרואה חשבון, ואללה ודוניא.
זמן זמן זמן אין זמן להביט בשורת המשימות, למרות שהקפדתי לכתוב אותן בערב.

אבל אז, תוך כדי טבילה בים האימיילים אני רואה את טליה טוקר, שעושה עבודת אור דרך חוכמת המאיה, חוכמה שמכינה אותנו לשינוי בתפיסת הזמן. טליה מעדכנת אותי בענייני ימים שמחוץ לזמן וימי שער אנרגטיים. טראח שקעתי שעה בטקסט ובלינקים, כולל לצפות בכל הוידיואים של שלי ייטס ביוטיוב. מהפנטת האישה הזאת. קבלו:

מאת: טליה טוקר

ברכות לכולם:

ב-17/7/07 נפתחת בפנינו הזדמנות קוסמית, להרחיב את המודעות האנושית ולחולל שינוי משמעותי בעצמנו ובאדמה, שעליה אנו חיים. בתאריך זה נפתח שער רב מימדי, שדרכו יוזרמו אנרגיות חדשות אל תוך כדו"א, שיכולות לאפשר לכולנו קפיצה קוואנטית. זהו אירוע מאד משמעותי מבחינת כדו"א, שמאפשר פריצת דרך אישית וקולקטיבית וחיבור עם האינסוף.
המודעות האנושית עד היום, הגבילה את עצמה לתפיסת זמן לינארית של עבר- הווה- עתיד, שמגובלת בלידה ומוות. האנרגיות המוזרמות אלינו בשער שנוצר, מאפשרות להרחבת שדה הראייה האנושי, לשינוי מבנה המח המוגבל ולתפיסה מחודשת בדבר המוות והאינסופיות שלנו.
אנו עדים לאסונות רבים ושונים על פני כדו"א שלנו, כמו שיטפונות, גלי חום, איומי מלחמה ועוד. האסונות השונים קשורים בעובדה, שכחלק מהתפתחות האבולציה האנושית בשנים האחרונות, מועבר מידע של אהבה ללא תנאי אל תושבי כדו"א, שמוזרם דרך קרניים אולטרא סגוליות. האור הסגול המעודן, לא מוכל בתוך המערכות האנושיות הדחוסות שלנו ולכן נפלט החוצה מהמערכת ומחמם את כדו"א. השער הקוסמי שנפתח, מאפשר את קליטת המידע האינסופי בתוך המערכות האנושיות שלנו.

כולנו למעשה מערכות תקשורת שמקבלות מידע ואוספות מידע, תוך כדי חיינו הארציים. אנו מחוברים לרשתות מידע אישיות וקולקטיביות. כתוצאה מעבודה של קבוצות אור שונות, נבנתה רשת אדירה של מידע מעל כדו"א שלנו, כשהאירוע של ה-17/7 מאפשר להפעיל ולהצית את רשת מידע זו, שתעביר כמויות אדירות של מידע אינסופי אל המערכות שלנו ותאפשר התמזגות עם מערכות מידע, שעד היום לא היו בגדר אפשרות עבורנו.

בשבועות האחרונים, אלפים קיבלו דרך האינטרנט את סיפורה האישי של שלי ייטס. אספר אותו בקצרה, משום שהוא סיפור סמלי להתפתחות המתרחשת לבוא. שלי ייטס הינה אישה פשוטה ככל האדם שחיה את חייה, בשקט וברוגע, ללא יומרות "רוחניות" מיוחדות. יום אחד נסעה עם בנה הצעיר לבקר חברים, אי שם ברחבי קנדה, ובדרכם חזרה נקלעו אל תוך ביצה שעמדו לטבוע בה. בעודה מנסה ללא הצלחה, לחלץ את עצמה ואת בנה, שמעה קולות מוזרים שאמרו לה- "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, הקשיבי להוראותינו ונעזור לך". מכיוון שלא ממש היתה לה אפשרות טובה יותר, אחרי 15 דקות שבהן היא בין חיים למוות, הקשיבה להדרכה שניתנה לה ואכן הצליחה להיחלץ מהסיטואציה, אך בנה, ששכב 20 דקות באוטו ללא אויר לנשימה, הגיע לביה"ח, כשכל האיברים הפנימיים שלו מלאים בדם ורק אחוז מינמאלי ממוחו נשאר בתפקוד. בביה"ח אמרו לה הרופאים, שאין שום סיכוי להחיות את הילד ושגם אם בדרך נס יוותר בחיים, הוא עומד להיות צמח לשארית חייו ולכן הם מציעים לה לנתק אותו מהמכשירים. ושוב היא שומעת את הקולות- "האמיני, אל תדאגי, בנך יחזור לתפקוד מלא". שלי קיבלה הנחיות לקרוא לכל חבריה ואהוביה ולשלוח כל אחד מהם לחדרו של הילד בסבבים של 20 דקות. כל אחד שנכנס לחדר שלח לילד אהבה, בדרכו. אחד קרא סיפור, השני שר לו שיר, השלישי ניגן בגיטרה וכך הלאה. כעבור שלושה ימים, הילד פקח את עיניו ואמר "אמא". גם אז, המשיכו הרופאים בתחזיתם הפסימית – "אין לו סיכוי לצאת מהמיטה הזאת". אך שלי כבר קיבלה את ההוכחות והמשיכה לבצע בדייקנות את ההוראות שקיבלה. כעבור מספר ימים, הילד כבר רץ שמח במסדרונות בית החולים והיום הוא בריא ביותר, עליז ומאושר.

הסיפור של שלי ייטס הוא סימבול לאפשרויות חדשות עבור האנושות, שעד היום היינו מגדירים אותן בגדר נס. נס הוא למעשה משהו שלא בטווח הקליטה שלנו או ביכולת של המח שלנו לבצע, כפי שהוא היום. אנו לומדים, שע"י העברה אנרגטית ניתן היה לבנות מחדש את מערכות המידע של הילד. ככל שהאנשים הזרימו לו מידע, הצליח הילד לאחות את כל האנרגיות שהוזרמו, כדי ליצור מחדש את מערכת המידע הפנימית שלו. למעשה כל אחד מאותם האנשים שעברו בחדר, סייע לברוא את הילד מחדש, כלומר כל אחד ואחת מאיתנו הוא בורא, אלוהים.
מעבר לכך אנו לומדים שבעזרת תדר של אהבה ללא תנאי (שהרי לא היה שום אינטרס אישי בהשתתפותם של האנשים), ניתן לתת חיים ואף להחיות את המתים! אין מוות במערכות שיש בהן אהבה ללא תנאי. המוות מתקיים אך ורק במערכות של תנאי, של גבול.

חכמת המאיה:
עולם המאיה הוא עולם עשיר וצבעוני הרווי בצורות, צבעים, תנועות, מספרים וצלילים שמאפשרים לפתוח את הלב, לשנות את תפיסת הזמן שלנו וללמוד על עצמנו ועל ההתפתחות האנושית על גווניה השונים.
לוח המאיה מתאר בפנינו את התפתחות המין האנושי בכל השלבים והמעברים שלו, כשהשנים הקרובות מסמלות את סוף המימד השלישי, אותו אנו חיים, המורכב מרוחב, אורך ועומק למימד חמישי, שהוא חסר זמן והוא למעשה אחרית הימים.
לפי המאיה בשנים הקרובות, הרבה מחזורים פלנטרים נפגשים וכולנו, כקולקטיב, עוברים קפיצה קוונטית למימד שהוא חסר זמן. הקפיצה הזאת לא מתרחשת פתאום, אלא בשלבים, כשהשלב של ה17/7, מאפשר את שינוי תפיסת הזמן, התרחבות המודעות והמח האנושי ופתיחה לתדר האהבה ללא תנאי של תוכנית האם.

המאיה הסתכלו על הזמן כ"גל". אנו יודעים שאנרגיה זורמת בגל (גלי אור, גלי רדיו וכו', כשההתבוננות בזמן כגל, מאפשרת לשנות את התפיסה הלינארית לספיראלית. הגל שמלווה את ההתרחשות של ה17/7 הוא גל השמש. בגל זה, השמש מפיחה חיות, אור, שמחה, בהירות בכל הגוף שלנו. היא מאפשרת לאש החיים לפעום אל תוך ליבנו ולהגדיל את העשייה והחיבור שלנו לחיים.

האנרגיה שמאתגרת אותנו לאורך הגל היא אנרגיית הדרקון, שמסמלת את האל האם, את האיכויות הנשיות בשיא התגלמותן. לא במקרה אנו לומדים להתחבר לאיכויות האימהיות של רכות, קבלה אינסופית ולידה מתחדשת בימים שבהם מתרחש אירוע קוסמי שכזה. אנו עוברים ממצב של תוכנית האב (בקבלה- פרצוף אבא), היא התוכנית הלינארית, הקוטבית והדחוסה, שאותה אנו חיים היום אל תוכנית האם ("פרצוף אמא"), הספיראלית, שבה כל אחד מאיתנו הוא כור אטומי של מידע ואנרגיה. כך שלמעשה בימים הללו, אנו לומדים להתחבר לעוצמה הפנימית שלנו, למקום של קבלה כנה את עצמנו והסביבה וחיים ללא שפיטה, מתוך חיוביות ונוכחות ברגע. האנרגיה הנשית מסמלת לידה מחודשת, התקדשות, כך שאנו לומדים בגל כיצד להיוולד מחדש.

ביום עצמו של ה-17/7, האנרגיה לפי המאיה היא זו של נחש בהדרכת נחש. כמה יפה, שהנחש מאפשר את פריצה הדרך. צורת הנחש מסמלת את הסליל של הד.נ.א. האנושי שלנו, שמסמל את החיבור בין הנשמה לגוף- מלמעלה למטה ובין הגוף לנשמה- מלמטה למעלה. כך שהנחש ביום זה, מאפשר להשיל את העור, להתמיר את כל הרעל המחשבתי, האמונות השגויות ותוכנת החסר שפעלנו ממנה עד היום ולהתחבר אל חכמת האבות הטמונה בתוך הגוף שלנו. (להסבר מפורט על הגל, ראו באתר).

חכמת הסינים:
לפי הסינים, האנרגיה שמלווה אותנו ביום של ה-17/7, קרויה "איחוד מחדש", הקסגרמה 59, עפ"יה מדובר בזמן יוצא דופן עבור האנושות, שבו פלגים בדלניים בעם מתמוססים בהתלהבות הכללית ובמחויבות לעניין משותף. זהו זמן, שבו ניתן לאחד מחדש את ליבם וחשיבתם של האנשים כקולקטיב ולהתאחד עם הסביבה הקרובה, באופן אישי. זהו הזמן לפורר כל חיץ ולהקדיש את עצמנו למשימה, שיש לה חשיבות אמיתית בעולם ואפילו, הסינים מוסיפים, להשתתף באירוע שמקרב את בני הקהילה. מרגש לראות את ההקבלות והחיבורים בין התרבויות השונות.

חכמת היהדות:
פרשת השבוע, שבו מתרחש האירוע של ה-17/7 היא פרשת דברים, שבו פותחים את החומש החמישי, שהוא אירוע חגיגי בפני עצמו. הפרשה מתחילה במילים: "ואלו הדברים אשר ציווה ה' את משה בהר חורב", כשמאותו פסוק למשך כל הפרשה, קיימת חזרה על כל מה שקרה מהרגע שהתחיל תהליך הגאולה. זהו סיכום תמציתי של כל התורה, שמתאר את כל התהליך, שהחל באברהם, יצחק ויעקב, הקמת השבטים, השגיאות, הצרות, ההזדמנות הגדולה לגאולה, הסיבות לעיכוב וארבעים השנה במדבר. קריאת הפרשה נותנת הזדמנות שנייה לגאולה ולכן קרויה בפי אחדים, משנה תורה או מתן תורה 2.
מעבר לכך, הפרשה מתרחשת בין יז בתמוז לתשעה באב, ימים מאד חזקים של אבל ולמידה ובהם מופיעה הפטרה אופטימית של גאולה. ההפטרה שמחוברת לשבת הזאת היא "נחמו", מלשון נחמה ומתחילה במילים: "נחמו, נחמו, עמי", כלומר לאחר חזרה וסיכום של העבר, קיימת הבטחה לעתיד טוב הרבה יותר.
מכאן שגם עפ"יה היהדות, האירוע של ה-17/7 מסמל לידה מחודשת של עולם חדש לגמרי. הפרשה מלמדת כיצד לתקן את שגיאות העבר ומתוך התיקון מתרחשת שריפת הקארמה. זוהי פרשה שרבים אוהבים לקרוא בה, כי על אף כל הצרות והאסונות שאנו חווים, קיימת בה הבטחה לקארמה חדשה לגמרי לכולנו.

ב-17/7, בשעה 14:11 בשעון ישראל, אנו מוזמנים להזרים אהבה ללא תנאי לכדו"א. ככל שנעשה זאת נוכל להפעיל את רשת המידע החדשה ולהחיות את כדו"א, הרווי בסבל, אומללות, מלחמות ואבדות. זמן מיוחד זה מאפשר הכחדה טוטאלית של הדרך בה תפסנו את עצמנו, של המערכות הישנות ושל כל מה שחשבנו על עצמנו ובנייה של מערכות חדשות לחלוטין, שאין בהן כאב, אומללות ומוות. אנו מתקדמים לקראת מצב שבו כל בני האדם יחיו באהבה תחת שלטון רוחני אחד, ללא ממשלות, גבולות או הפרדות. אמן!

*

טליה טוקר: מלמדת, מטפלת ומתמחה בלוחות הזמן ובאסטרולוגיה של המאיה. עברה חניכה בשושלת הקיצ'ה, שושלת שאמאנים גוואטאמאלית עתיקה וכן הוסמכה ללמד ע"י האקדמיה של המאיה. מלמדת ולומדת כיצד לחיות את הקודים המוצפנים בלוחות הזמן, עורכת מפות אסטרולוגיות אישיות של המאיה ומטפלת טיפולים פיזיים ואנרגטיים. האתר של טליה.

ליצירת קשר בנוגע למאיה: טליה: 052-2203337, ובאימייל.
לסיפור המלא של שלי ייטס

והנה שלי ייטס מספרת את סיפורה:

הראה עוד

5 thoughts on “fire the grid”

  1. הסיפור של שלי ייטס באמת מדהים ואני מניחה אפילו שהוא אמיתי. אני אפילו מסכימה עם המסרים שלה. העניין הוא שפספסתי את השעה הגורלית, ההזדמנות לשינוי קוונטי, למעשה ראיתי אפילו לפני כן פלייר בעניין ה- 17.7 שמבקש רק שעה אחת מזמני. אמרתי לעצמי ששעה זה יותר מדי ביום צפוף כל כך, במונחי הזמן המקומי שלי. לא ממש ידעתי במה מדובר.
    אבל אני לא מרגישה החמצה.
    אם כבר לעשות משהו למען הפלנטה ולעצמנו – יש המון דברים שצריך לשנות כאן. תהליכי הכלכלה שלנו פוגעים הן בכדור הארץ, הן באנשים רבים שמשמשים כעבדים, ממש כך, כדי שאנחנו נקנה מוצרים בזול.
    אני ממליצה לכולם לקרוא שני ספרים בעניין הזה: נו לוגו מאת נעמי קליין ו- תקווה אפשרית מאת פרנסס מור לאפה ואנה לאפה. אחרי שקראתי אותם אני כבר לא מסוגלת לקנות שום דבר שכתוב עליו 'מייד אין טיואן' או סין, מרוקו וכו' לא משנה עד כמה זה זול. ואני שוקלת לעבור לצריכת ירקות אורגניים לא רק כי זה בריא יותר בשבילי. הבנתי שבכל רכישה שלי אני תומכת בבריאת או בחולי לכדור הארץ.
    ועוד משהו לטובת כדור הארץ: אנחנו צריכים לדרוש מהמועצות המקומיות והעיריות לטפל בפסולת באופן אחראי. דהיינו – כל אחד מאיתנו יפריד את האשפה הביתית כך שהפסולת האורגנית תיצור קומפוסט במקום זיהום. מה שניתן למחזר ימוחזר וכו. אפשר ללכת עוד צעד אחד ולמחזר גם זבלאנושי. כל הכבוד לאנשים שעושים קומפוסט בגינה הפרטית שלהם, אבל צריך לזכור שרוב האנשים לא גרים בבתים צמודי קרקע, וזו גם זכותם או חובתם להצטרף למועילים במקום למזהמים.
    אולי תגידו שישראלים לא ממושמעים. לדעתי פשוט חסרה כאן מודעות. כמו שהישראלים למדו לא לקטוף פרחי בר, אפשר ללמד אותנו להפריד פסולת, להיות בררנים ברכישות שלנו וכדומה.
    כדאי להעריך את מה שיש לנו עכשיו. אפשר להתענג על דברים קטנים ולא לרוץ למסע קניות בכל מצב רוח רע (תופעה שהטלויזיה ומוספי צרכנות מטפחים בחיוך סלחני). המוצרים המיותרים שקניתם סתם תופסים לכם מקום בבית ועושים בלאגן.
    גם כוס תה יכולה להיות חוויה, במיוחד בחברה טובה.

  2. אני מאוד אוהבת שערים , מרוב שערים כבר אין חומות אלא מלא פתחים
    כל רגע נכון להתכוונות ולא משנה מאיזה תרבות או אמונה אתה בא, אם אתה מחובר לשורש ההויה כולנו אחוזים באותה אמת , האשליה וההצמדות לדלתות שדרכן אנו עוברים ובוחרים היא אשלית הריבוי בכל הנוגע לאמת , "לכל אחד אמת שלו" צ"ל לכל אחד הדרך שלו להביט / לפרש , אמת
    אבל האמת היא מתה כפי שהיא , ערומה היא מוטלת בכיכר ואין דורש אלא אם היא עטופה צעיפי סיפור ופיתוי צדעיים מצלצלות וכחל בעינים, צללית מאחרי בד שקוף
    יפה בונה טליה את ההיכל מרובה הדלתות ואתה תבחר את דרכך כי אדם אתה
    אני לוקחת את התקופה הזו של הקיץ שבה הכל מתרחב עד אין קץ הכל כבר הבשיל ובעצם מת , האויר הביל ודחוס , יש לשמור על ערנות , להתבונן בילדים
    לשים לב לפרטים, למים , לשמים , להתעלף במזגן (מי שאוהב) או להתמסר לזעה, למעיין, לעשות את עבודת הקיץ , לשמור נפשותינו
    להתכון בכל רגע שניתן אל האחרים , אל עצמינו , לשחרר פרדיגמות /פראסטיגמות (מושג חדש שהמצאתי – בחורף)
    לאוורר את החוקים והגבולות , להתפנק ולפנק את הילדים במנעמי הקיץ , להרשות קצת יותר טלויזיה, סרטים ארטקים ומלחמות מים , לקנות שמלמלות קלילות או להתעטף בלונגי דקיק,לשטוף הרבה את הרצפה
    לפתח את היכולת לעשות מדיטציה תוך כדי תנועה לשמור על הסנטר ולהתאיין לפני שיאיינו אותך, , לחזור לפני שיחזירו אותך
    לא לשכוח את החלכאים והנדכאים , לעשות בשבילם לפחות מעשה אחד טוב בקיץ הזה ולחשוב עליהם דרך הלב, המון, בכל יום בכל תאריך ובכל שעה שנזכר ונזכיר לעצמינו , כל רגע הוא הרגע.

כתיבת תגובה

Close