טורים אישייםכלליכתיבה פרטית
Freedom
והנה שוב מגיע לו החג הזה, חג החירות והחופש, חג בו רבים כ"כ עושים בדיוק להיפך, והולכים לכל מיני ארוחות חג משפחתיות, שאם היה להם האומץ (בעיקר להימנע מרגשות אשם), היו מוותרים עליהן.
כבר שנים שאני חוקר עם עצמי את מושג החופש וכבר כתבתי על זה לא מעט כאן וכאן. וכל שנה מתווספת לה איזו תובנה… אז כבר הבנתי שחופש זו הכרה וקבלה של מגבלות (שכבר לא נתפסות ככאלה כשנותנים להן מקום) ושחופש הוא בעיקר הרגשה (ותמהני אם העבדים של פעם, שידעו שהם כאלה, לא הרגישו חופשיים יותר מהאזרחים של היום, שחושבים שהם חופשיים, אבל נמצאים בסוג של עבדות מודרנית לא מודעת).
השנה, כאן בברלין, הגעתי לשתי תובנות חדשות…
הראשונה, שמעבר לכל ההגדרות הקיימות, חופש גדול אפשר להשיג כאשר משתחררים מציפיות.
ציפיות של אחרים כמובן וגם של ציפיות שלי מהעתיד, מדברים שנורא הגיוני וחייבים לקרות…:
o החבר ההוא לא חייב לקנות לי מתנה גדולה ליומולדת, גם אם אני פינקתי אותו אחושילינג ביומולדת שלו (כל אחד נותן מה שהוא יכול)
o והילד שלי לא חייב לתת לי חיבוק ממש עכשיו כי אני נורא צריכה, למרות שאני נותנת לו מלאתלפים דברים שהוא רוצה…
o ההורים שלי לא צריכים להפסיק לחפור לי ולשאול מתי אסתדר (נכון שזה היה נורא נחמד אם זה היה קורה)
o בן הזוג שלי לא חייב להתעניין בחברות שלי ובבני הזוג שלהם (אפילו שאני מתעניינת בשלו)
o ובן הדוד לא חייב לארח השנה אצלו, כי עשינו בצד שלנו של המשפחה את הסדר פעמיים רצוף…
יש הרבה דברים שנראה לנו שמגיעים לנו (בעיקר להיות מאושרים) אבל אולי יותר נכון לתת להם לקרות ולקבל אותם בשמחה
כל חיבוק ותמיכה ועזרה היו מתקבלים אצלנו בהווה כמתנה מן היקום שאנו ראויים לה.
היינו משוחררים יותר מעלבונות וכעס (על ציפיה שלא מומשה) והתחשבנות והשוואות…
ובאמת חופשיים לקבל את המתנות שיש לעולם הזה להציע…
התובנה השניה (ואני יודע שאמרו את זה קודם) היא שהדברים הכי נפלאים בעולם הם חופשיים. אהבה היא חופשית. חברות היא חופשית. חיבוק הוא חופשי. וחיוך הוא חופשי. לא צריך לחפש ממה להיות חופשיים (חופש מהעבודה, חופש מהחברה, חופש מהלחץ) אלא פשוט למצוא את החופש בדברים הפשוטים והקיימים שיש לנו ונמצאים מסביבנו כל הזמן…
חג שמח וחופשי לכולם