.
אדמה / נועם לסטר
בימים היפים שזכינו להם אחרי הסערה והקור אני יוצא לטיולי אופניים בשדות ובין הפרדסים. בשבוע הקר והסוער, כששלג ירד בחרמון ובירושלים, שכבתי חולה בשפעת. מאז עוד לא חזרתי לשחות בבריכה, אבל אני כבר יוצא לטיולי אופניים קצרים, שמחליפים את השחייה היומית בת ארבעים הדקות. קניתי לאחרונה מד אוץ לאופניים, ולמדתי בעזרתו שהמסלול הקצר שלי אורכו כעשרה קילומטרים.
בשעות שלפני השקיעה, כשהשמש נמוכה, אפשר לראות בשדות מראות נפלאים. היום, לקראת סוף הטיול, טיפסתי דרך הפרדסים מקיבוץ משמרות. האדמה מתייבשת במהירות, ודרכים שלפני שבוע היו בוציות הופכות במהירות לחוליות. בינתיים מחזיקה האדמה את הצורות שחרצו בבוץ הטרקטורים, ובשמש הנמוכה נדמית החמרה המחורצת לגוש זהב ממורט.
אני עוצר ושותה קצת מים. מתכופף אל האדמה והצבע הזהוב מקיף אותי. הדרך רחבה מאוד במקום הזה. האדמה נראית כמדבר קטן, מנותק מהפרדסים שמקיפים אותו. הביטו באדמת הזהב הזו. אתמול היא היתה שלולית של בוץ ומחר היא תהיה ערימת חול. היום היא נוף של זהב גלי.
כן הבנתי, אז מה זה אומר שהוילות מתקרבות אלי? אמאל'ה
אילנה, זה צולם במרחק של כמאתיים מטר מהבית שלך.
מי שרוצה להביט טוב יותר, על גלריה רחבה יותר של תמונות אדמה, מוזמן להיכנס לבלוג שלי וללחוץ על המילים המודגשות בטקסט.
צפייה מהנה.
תביט תביטו כי מחר תראו כאן וילה עם מרכז מסחרי.