אייל כגן התקשר ואמר שזאת כבר פעם שניה ששניצקי מוציא לו את המילים מהפה. אז הנה המאמר המלא בעיניין השיקשוק, כמו שפורסם היום ב"הגפן".
מאת: בנימין שניצקי
ועדת השיקשוק מונתה ע"י מליאת מועצת פרדס חנה כרכור והיא מונה 4 חברי מועצה. הצעה לצרף נציג ציבור לועדה נדחתה. כמו כן סוכם כי לציבור תהיה זכות שימוע בפני הועדה. ביום א' ה9.12.07- התכנסה הועדה לישיבה ראשונה בה הוחלפו דעות בין חברי הועדה. התגלה אז כי אותם חברי ועדה אשר התנגדו לשיקשוק כפי שהיה, לא ביקרו בו מעולם ובעצם אין להם מושג ולו הקלוש ביותר על מהותו של השיקשוק. פסלו והמיתו תופעה יחודית ומיוחדת מבלי שיודעים עליה דבר וחצי דבר. הקונוטציה של המילה שוק הכלולה בשם שיקשוק הספיקה להם כדי לחשוב שמדובר ביריד מסחרי הדומה לשוק רמלה לוד, שוק האיכרים, שוק המדרחוב בנחלת בנימין ועוד שווקים משווקים שונים.
ומתוך הגזירה השווה הוצאה המסקנה אשר גרמה לתוצאה של הפסקת השיקשוק. ניתן היה לצפות כי מי שפנה לרשויות בתלונה על התנהלות לא נכונה, יופיע לפחות פעם אחת בשיקשוק, ילמד אותו, יבין את הרוח המיוחדת, ואז יחליט. היה לו מספיק זמן לכך שכן לפי דבריו עצמו הוא פנה למועצה בדרישה לסגירת השיקשוק זמן רב בטרם הוא הפעיל את המשטרה.
השיקשוק היה קיים כעשור. בכל מאות הפעמים שהוא התקיים לא מצא המתלונן לנכון אף לא פעם אחת לראות את המופע. אולם הוא ידע לפסול אותו מבלי להכירו.
יש לקוות שהוא איננו מתייחס כך להחלטות שעליו לקבל כחבר מועצה. השיקשוק היה התארגנות ספונטנית של מספר תושבים אשר חשבו על מעין מפגש חברתי במקום נעים פתוח לכל. מקום בו ניתן יהיה להיפטר מחפצים ישנים ולא נחוצים במחיר מועט.
במקום לזרוק אותם לאשפה יווצר מצב בו מי שנזקק להצטייד בכלי בית, ספרים, משחקי ילדים ועוד יוכל לרכוש אותם במחיר מצער.
תושבים יוכלו להיוועד, לשוח ולשוחח. לנוער ניתן חינוך טוב בכך שהם הורגלו לקבל דמי כיס עבור ה"עסקים" הגדולים שהם ניהלו. אין ספק שלטרוח עבור דמי הכיס היה חינוכי יותר מאשר לקבל אותם מההורים. כך נערים ונערות אפו עוגות בבית ומכרו אותם בשיקשוק. הביאו פירות טריים וסחטו מיץ טרי להנאת הבאים.
במפורש לא היה זה עסק ורווחים לא היו המטרה העיקרית. ההנאה היא העיקר. הרוח ששררה במקום, אין כמוה.
היו שנים – איזו נוסטלגיה – כאשר בחגים כמו בפורים הועלו אירועי הג'אג שוק.
אקרובטים, ליצנים, להקות זמר, ועוד. הפנינג אמיתי אשר בחו"ל מהווה אבן שואבת לתיירים כולל מישראל ואפילו מפרדס חנה כרכור. אז למה ליסוע לנכר כאשר יש לנו משהוא טוב יותר בבית?
החולף בשיקשוק יכול היה לראות ילדים מתאמנים בהליכה על קביים. אטרקציה שיש לה תועלת רבה בפיתוח כישורים מוטוריים לילדים. שום שיעור בהתעמלות בבית ספר (יש עדיין שיעורי התעמלות בבתי הספר?) לא יהיה דומה להנאתם של הילדים מהאימון הזה ביחוד מול הקהל המעודד.
בימי טרום בחירות, יצאו המתמודדים אל השיקשוק לגייס תומכים במועמדותם. התפתחו ויכוחים והיה מעניין. השיקשוק היה המקבילה הקרובה ביותר לכיכר העיר. הפיאצה שיש בערי אירופה בה התושבים רואים ומתראים.
למעשה סוחרי המושבה לא רק שלא נפגעו מפעילות השיקשוק אלא אף נהנו ממנה שכן כל התיירים מרחבי הארץ שבאו לראות את השיקשוק צרכו מוצרים ושירותים מבעלי העסקים במושבה. כל אירוע ססגוני ומיוחד מהווה אבן שואבת לתיירים. תיירי פנים כמוהם ככל תייר.
שום רשות איננה יכולה לארגן ספונטניות. הניגוד נמצא במהות. או שזה מאורגן או שזה ספונטני. אין ביחד.
לכן ועדה שחבריה מצהירים מראש כי הם רוצים שהמועצה תארגן את השיקשוק למעשה מצהירים על לוויה מכובדת (או לא מכובדת) וקבורה מוחלטת של השיקשוק.
אם יש מי שחושב שהיו פגמים בהתנהלות השיקשוק, הוא מוזמן להציע תיקונים. הצעה להפיכת מאורע עממי וספונטני לשוק מאורגן זו פשוט הצעה לחיסול השיקשוק ויצירת שוק מסחרי רגיל כמו בכל מקום. זה יהיה שוק שיכלול סוחרים, בסטיונרים ורוכלים אשר יתחרו בסוחרי המקום. היו תלונות קשות על תופעת הרוכלות במרכז המושבה. היו תלונות אשר הגיעו עד לקבלת צווים מבית המשפט נגד שוק רמלה לוד. מה עשה חבר המועצה הנכבד? בבת אחת הוא מחסל את האירוע העממי האחרון שנשאר ויוצר עוד יריד מסחרי.
זו חוכמה וזה שכרה.
ועד השיקשוק נלחם כל הזמן בתופעת הבסטיונרים שניסו לחדור לשיקשוק. ללא סמכות פרט לסמכות המוסרית. ללא אמצעים, ללא הכרה מצד המוסדות, צמח פרח לתפארת. כעת משהבשיל, קטפו אותו ורמסו אותו.
כל פיתרון אשר יכלול מצב בו השיקשוק יאורגן ע"י המועצה, יהיה כפוף לה, והמשתתפים בו ישלמו עבור ההוצאות, יוציא את הרוח של השיקשוק.
מועצה אשר משלמת סכומי עתק להשקיית הדשא במגרש הכדורגל יכולה למצוא את הפרוטות הדרושות לעזרת השיקשוק. המועצה תומכת ומממנת אירועי תרבות שונים מבלי שהיא תפעיל אותם ישירות. אם כך מדוע דוקא לשיקשוק נטפלים? המניע האמיתי לוט בערפל.
ב18.12.2007- התכנסה ועדת השיקשוק פעם נוספת והפעם הוזמנו פעילי השיקשוק לשימוע בפני הועדה. הפעילים הוזמנו להסביר לחברי הועדה את מהותו של השיקשוק. איך אפשר להסביר את הרוח המיוחדת הזאת? כמו שלא ניתן להמחיש יופיו של נוף בתיאור מילולי יבש של ההרים והיערות כך לא ניתן להעביר לזרים את המיוחדות של האירוע.
פעילי השיקשוק לא חלקו על הצורך בהרחקת הסוחרים, כמו כן לא נחלקו הדעות בדבר הצורך באבטחה ובתשתיות סבירות שיהיו במקום. חברי הועדה אשר השתתפו בדיון הצהירו כי יש להם עניין בחידוש השיקשוק אולם זה יהיה בתנאים שהמועצה תציג.
עיקר הבעיה נמצא בשאלת ההגדרה של השיקשוק. לטענת נציגי המועצה, השיקשוק טעון רישוי על פי החוק. חוק רישוי עסקים תשכ"ח ,1968 צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה–,1995 מפרט רשימה של עסקים אשר הרשות המקומית רשאית לקבוע כללים להפעלתם. פרק 7 דן בעסקים של עינוג ציבורי נופש וספורט. סעיף 7.7 מפרט את עסקי העינוג הציבורי. סעיף קטן (ה): "אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת ארועי תרבות בידור וספורט תחת כיפת השמים".
הסיווג בטבלה הוא לפי טור ג – הגדרת מטרת הרישוי – עמוד :2 "מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצויות". מכאן שהסמכות לקביעת נוהלים היא של הרשות המקומית. לא של המשטרה. הרשות יכולה לפנות למשטרה לקבל המלצות. במדינה בה כל מי שאמור לתת החלטה חושב על ועדת החקירה הבאה שתחפש את מי להאשים אם יקרה אירוע בו יפגעו אנשים, ולא חשוב מה הסבירות לכך, ברור שההמלצות יכללו את כל אמצעי המיגון הקיימים.
אבן הנגף העיקרית המונעת את הפעלת השיקשוק היא גישת הרשות המקומית ונציגיה הרואים בשיקשוק עסק לכל דבר ומוכיחים בכך את חוסר הבנתם לרוח המקום.
לא כל מקום בו נמכר מוצר תמורת כסף או סחר חליפין הוא מקום עסק. חוק רישוי עסקים מציין במפורש כי הוא חל לפי המטרה העיקרית של הביצוע. האם סבור מי מבין המעורבים בעניין כי המטרה העיקרית של הפועלים בשיקשוק היא הפעלת עסק למטרות פרנסה?
האם הפדיון של עשרות שקלים או מאות שקלים פעם בחודש מהווה פרנסה למשפחה? האם מי שמוכר כלי בית ישנים, ספרים ישנים, תקליטים ישנים, או אופה עוגה מתפרנס מזה? הרי כל אלו שמוכרים בשיקשוק יש להם עיסוקים יומיומיים אחרים אשר מהם פרנסתם. לכן, כאשר זווית הראיה איננה נכונה כל ההתנהלות הנגזרת ממנה איננה נכונה.
כאן המקום להזכיר את אמנת השיקשוק אשר נוסחה והוסכמה על דעת הפעילים לפני שנים: דוכני מכירה: עבודת יד, תוצרת עצמית ומכירת מוצרים יד שניה. אין למכור מוצר מסחרי ו/או יבוא אישי. דוכני מזון: תוצרת בית בלבד. אין למכור מזון מוכן.
דוכני הפעלה לילדים: במחיר סימלי השווה לכל נפש. בעלי הדוכנים יהיו אחראים על הניקיון. אלו ציטטות מתוך האמנה שנהגתה לפני שנים. יש להזכיר לציבור כי מלכתחילה המועצה תמכה בשיקשוק במסגרת האגף לחינוך תרבות הפנאי ואף הציבה מאבטחים מטעמה וזאת בתקופה שלפני הפיגועים. רק למען הסדר והביטחון. בצוק העיתים כאשר המועצה היתה חדלת פירעון הופסקה התמיכה הזאת.
פעילי השיקשוק הגישו לועדה הצעה של נוהלים אשר תשמר את רוח השיקשוק ותבטיח את שלום הציבור. ההצעה כללה תבחינים (קריטריונים) למיון המשתתפים בשיקשוק כך שסוחרים מקצועיים לא ישתתפו בו. ההצעה כללה תשתיות אשר יועמדו לצרכי הציבור ומניעת מטרדים וכן כללה ההצעה נוהלי אבטחה. לפי תחשיבי הפעילים מדובר בעלות מינורית ביותר. הרבה פחות מכספים שהמועצה מעמידה לרשות אירועים אחרים.
נחכה ונראה מה יהיה.
שיקשוק בקרוב לא יהיה.
שלכם,
בנימין שניצקי
אכן יהיה אמן אבל מה עם החברה האלה במענית? מה זה שיקשוקון/שיקשוקית? ככה להרוס שם טוב לא יכולים שם לחשוב קצת להיות יותר אורגינלי מאורגינל? באמת חבל . נכון יצרנו מותג ובטח ישאר כאן לעוד הרבה שנים ובכל זאת מעצבן. כן גם דרך האמן כבר בדרך להיות יער.
כל מילה זהב.. אבל טעות אחת.. שיקשוק יהיה גם יהיה- במענית ובישובים אחרים מבינים עד כמה השיקשוק מקסים נחוץ ומדוייק , השיקשוק הוא תופעה כל כך יחודית שהפכה מודל לחיקוי ומענה לחור שהשאיר עסקן שעבר לרגע בבניין ההוא. גם השם הפך למותג . כמובן שאין על המקור ..
הפכנו להיות יצואני תרבות , בית פתוח (שאמנם התחיל בטבעון אבל צבר עוצמה מכאן..) שיקשוק, דרך האמן…רק שהיצואן בדרך כלל משאיר משהו לעצמו.
ואגב הנטיה להעתיק את המבחן (הרעיון) עם השם מעט בעייתית ..