כבר כמה ימים לא העלתי פוסט לאתר. ליתר דיוק מאז ערב ראש חודש אייר, שהתרחש ביום רביעי. ענייני בריאות משפחתיים, השריפה אצל הנס ואילנה (שעליה עוד ידובר), עייפות כזאתי הירהורית שכל יום מושך עוד יום כמו מגבונים לחים.
החרציות גמרו לדלוק בשטח העליון של הבית. אני חוששת להחנות את האוטו בשדה הפרוע כדי לא לפגוש נחש. מתוך העייפות אוספת את עצמי ומזמינה את ערן הגנן המצוין, שבא לכסח את השאריות ולסדר לי את הגינה. מלאך כזה. יוצר שוב סדר דרך האדמה. חושף את הלפופית היפהפיה שנקברה תחת הפסיפלורה הערסית, עוקר עשבים שוטים שמסתירים יופי שהוזנח, מטפל בכובע הנזיר.
לאט לאט, חריש עמוק, עשייה מחודשת. לאוורר.
והנה אלון הירשברג שלח לי הבוקר מאמר על אייר מתוך הבלוג החדש שלו.
יא אללה בני האדם שאנחנו, עוברים דברים דומים. תת מודע קולקטיבי זה משהו חזק.
מאת אלון הירשברג *
חודש אייר, לגלות את הרופא האמיתי, חלק א'
(כדאי לקרוא עד הסוף ויותר מפעם אחת כדי להפנים את הרעיונות)חודש אייר פוגש אותנו בזמן שבין פסח לשבועות, אחרי ליל הסדר בו חווים תחושה של יציאה מהמיצרים. בזכות אור גדול השוטף את המלכות יש סיוע לכל אחד ואחת לחוש חופש אמיתי ממיצר מסויים בנפשו או מכמה מיצרים, זה כמו לעלות על הר גבוהה ולראות את האופק ואת הכיוון.
מיד אחרי עליה גדולה כזאת לא כסדר המדרגות וב"דילוג" כמו שאומרים המקובלים, יורדים חזרה למטה כדי לעלות שוב לאותו מקום אך לאט לאט כסדר המדרגות. קצת קשה להרגיש שוב מטה ורחוק מהמטרה הנכספת, אך אין עליה בלי ירידה ותכלית העליה היא ירידה כדברי רבי נחמן. אנו יורדים למישור האדמתי כדי לעלות משם בהדרגה צעד צעד לבניית קומה שלמה שתכיל את האור ותוכל להקרין אותו. בליקוטי מוהר"ן כותב רבי נחמן "הבא לִטהר מסיעין לו אומרים לו המתן…"
כך בחודש אייר הקשור ליסוד האדמה ולמזל שור אנו מקבלים חודש שלם של חריש יציב וסבלני בפנמיות נפשנו, זמן להפוך במובן מאליו והמודחק כדי לאוורר את כבדות וארציות האדמה או החשיבה היומיומית הרגילה. זה זמן המוקדש לבדיקה מחודשת של מידותינו כדי ללטש עוד את אבן הספיר שבלב ולחרוט לנו מחדש את המצפן העליון המראה את הדרך.
אנחנו כאן בדרך לקראת שבועות יום מתן תורה בחודש הבא, 49 מדרגות של עלייה רוחנית וזיכוך הגוף מהיציאה מהמיצר ועד לעמידה שוב על אותו ההר שראינו מרחוק. בספר יצירה האיבר של החודש הוא הכליה הימנית היועצת להעמיק ולהתמיד במחשבות טובות ומדרבנת ליישם אותן בנחישות.התכונה השולטת בחודש היא ההרהור המאפשר התבוננות פנימית עמוקה. אולם כאשר האדמה חלשה יש נטייה לשקוע בהרהור נוגה וחסר תכלית. בחודש אייר ניתנה לבני ישראל הבאר במדבר אחרי יציאת מצרים, הבאר מסמלת את האפשרות להעמיק ולגלות הבנה בסודות התורה ואמיתות החיים. גם ה-מן הנקרא מזון אבירים החל לרדת באייר והיה כלחם משמים הנטמע כולו באיברים ללא שום פסולת ובו נתרפאו כל החוליים בגוף, לכן כתוב בספר בני יששכר (על חודשי השנה) שחודש זה נבחן ומנוסה מנוסה בחכמת הרפואה משום שהוא מרפא את הקיבה מהעיפושים וחולשת המרה.האיבר הנכנס לפעולה לפי השעון הביולוגי הסיני הוא הטחול הקשור ליסוד האדמה ולו אנרגיה פנימית של אש העוזרת לו להתמודד עם הליחות והמותרות בקיבה היוצרים רעילות וגורמים להרבה מחלות.
החיה הקשורה לטחול היא הנחש בכבודו אשר כמו הנחש הקדמוני קשור למקורות ידע גבוהים ביותר, הוא מחובר לשרפים שהם המלאכים השומרים על הדין, אולם הוא קשור לזיעתם או לפסולת והחיצוניות. לכן הנחש שהתהלך זקוף בגן העדן הכניס ספק באחדות האלוקית ויצר התחלה של פירוד ולכן גם ירידת מדרגה רוחנית ואפשרות של מחלה שלא היתה קודם. הפירוד גורם לנחש לזחול על גחונו וללחך עפר והאדם סובל מ"בזיעת אפיך תאכל לחם", משמע עליך לעבוד כדי לקבל את מזונך הגשמי והרוחני ואין מתנות חינם מהשמים כמו המן.הנחש המכיש הוא כוח החטא או ההפרדה שהיא שורש המחלה אך בעזרת הארס שלו אפשר גם לרפא. העיקרון הרוחני הוא שמחלה הבאה מפגם התנהגותי מסויים תרפא כליל כאשר נטפל ונשנה את הפגם בשורשו.
השורש לכל הפגמים וכל המחלות הוא יצירת חוצץ והפרדה או קליפה בלשון הקבלה בין האדם לאור הבורא המקיים אותו. וכך גם החלו בני ישראל לחלות במדבר רק אחרי שסרו מהם שבעת ענני הכבוד שהיו מלווים ושומרים והתקיימו בזכות האמונה השלמה והביטחון. באותו זמן לקח משה רבנו נחש מנחושת והורה שמי שיסתכל עליו ירפא. אחד הביאורים לכך הוא היכולת להישיר מבט אל הפחד או לגורם החטא ולהמיר את הפחד ביראת הרוממות, או להשיב את האמונה והביטחון ברופא העליון.
כאשר האמונה חוזרת למקור הלב חוזר לשמחה ואש השמחה מעוררת את הטחול להטמרת הליחות וריפוי החוליים העיפושים והמותרות בעיכול הגשמי והנפשי. כאן אנו נזכרים בעיקרון הקוסמי שדומה בדומה ירפא,לפיו אנו נותנים את תמצית או שורש המחלה כתרופה או מניעה למחלה עצמה, בדומה לחיסונים ולתרופות ההומאופתיות.רפואה שלמה…המשך יבוא.
————
אלון הירשברג נשוי לנאוה וחולק איתה את חזון המשכן בלב אחד. חיים בפרדס חנה כרכור ב 6 השנים האחרונות ומגדלים 3 ילדים. אלון מטפל ברפואה סינית כ 15 שנה ומשלב טיפול בגוף עם טיפול עמוק בנפש דרך שחרור דפוסים מעכבים וחיבור לילד הפנימי. לימד רפואה סינית במשך כ 12 שנים וכיום מלמד קורסים פרטיים למטפלים ולקהל הרחב.
בעקבות תהליך ארוך של חזרה למקורות היהודיים לאחר שנים רבות של מדיטציית ויפאסנה, אלון מרצה על התפתחות אישית במעגל השנה ועל רפואת הגוף והנפש לפי חמשת האלמנטים וחכמת הקבלה והחסידות.
טלפון 052-2995643| בלוג | אימייל
