חיים בסרט

מאת אייל כגן

קולנוע זה אהבה ישנה שלי. אנשים זו עוד אהבה וסיפורים זו אולי האהבה הכי גדולה שלי (מלבד ה' כמובן). פליני, קוראסאווה , ברגמן. ג'ים ג'רמוש, האחים כהן, לינה וורטומלר, ליליאנה קוואני ,קובריק, סקורסזה, וכמובן קופולה (גם סופיה). כולם מספרי סיפורים, כולם חולמים שמצליחים להעביר סיפור לתמונה. על מסך גדול. צבעוני על גבי לבן.

בשנים האחרונות עלתה קרנו של הקולנוע הדוקומנטרי. אולי ההכרה שהמציאות מספקת את הסיפורים המעניינים יותר, המרגשים עד כאב אלו שנכנסים אל הבטן פנימה. ואולי זו בכלל דלות החומר והתקציב. לא כל אחד יכול להיות פליני או אפילו ניר ברגמן או דוברשווילי, אבל כל אחד כמעט יכול לקחת מצלמה, להסתכל מסביב ולגלות שאצלו בבית מסתתר וואחד סיפור, ואם לא אצלו אז בבית של הדודה שהשכילה להחביא כמה שדים בארון , או אצל השכנים, ואולי בכלל שם מעבר לפינה.

הקיץ הגיע. אחד הזכרונות הישנים שלי הוא ממסיבת יום ההולדת של דני ברנט, אבא שלו, פרופ' משה ברנט מנהל מחלקת הילדים בהלל יפה חדרה, שהיה אדם מאוד עסוק בחיי היום יום ,עשה מעשה ולקח אותנו, חבורה של זאטוטים זבי חוטם בני 7 לראות מערבון ביום שישי אחרי הצהריים בקולנוע סטודיו הפתוח בנתניה. פופקורן ביד, ג'וליאנו ג'מה על המסך. לה דולצ'ה ויטה.

ועכשיו, בעקבות יוזמה מבורכת של יעלה זלאיט (שהיא חברת האקדמיה לקולנוע, ריספקט!) שחברה למרית מורן-צמרת, ושתיהן אירגנו כמה סוכריות אמיתיות (חמוצות -מתוקות) יש לי הזדמנות לסגור כמה מעגלים. גם חלומות, גם סרטים דוקומנטריים וגם קולנוע קיץ.

בסופהשבוע הקרוב, נקרין בלליפוף, בעזרתו של יובל רוט אציל הנפשֿ, 4 סרטים דוקומנטריים, שמתחרים על פרס אופיר (האוסקר הישראלי). כל אחד והסיפור שלו. אהוד בנאי והחיבור המיתי ליוסי אלפנט עם התקליט האחד והיחיד שלהם. דועאא פארס הדרוזית והמסע שלה אל לב הלגיטימציה הישראלית שמסתיים במפח נפש, מרית השכנה מקיבוץ מענית, אמא של שמרי שהופך להיות סרבן מצפון ומעמת אותה עם העקרונות עליהם גדלה וגידלה, והסיפור של 3 גברים קרחים, בגיל העמידה שהם לוזרים כלכליים, בחברה הכי גרועה בעולם.

אבל זה סיפור בתוך סיפור, כי כבר הרבה זמן אני חולם להרים לערב אחד את קולנוע אוריון המיתולוגי בכרכור. רוצה לראות את התושבים רחוצים, מסורקים, מדיפים ניחוחות אפטר שייב, עם פריזורה משכנעת באים לראות סרט. רוצה לראות אנשים נהנים. מרגישים טוב, ישובים ביחד.

החיים מזמנים הזדמנויות. וכמו שאמר סנקה, שהיה פילוסוף ומחזאי רומי, המזל הוא המפגש בין ההכנה המוקדמת להזדמנות. אז ממש במקרה, רכשתי לפני שבועיים – היישר מהלובי של בית העם של קיבוץ שלא יודע איך להתמודד עם ההפרטה (טרגדיה אמיתית ) – חטיבה של כורסאות אה-לה שנות ה-80, עם שילובי עץ וקנבס, נוחות בטירוף, שמתלבשות לי כמו כפפה על הקולנוע קיץ שאני מתכנן. השלב הבא זה מכונת פופקורן, צמר גפן מתוק, שלט של "סינמה לליפוף" עם אורות מהבהבים, מעל השער וכמובן גולת הכותרת: סרט הודי /טורקי במוצאי שבת,. שכל תושבי ה-שכונה, מגדול ועד קטן יוכלו להנות.
חי בסרט.

יעלה אורן-זלאיט ומרית מורן- צמרת גאות לארח במתחם "לליפוף" – כרכור
מבחר מתוך הסרטים הדוקומנטריים המועמדים לפרס אופיר (האוסקר הישראלי) האקדמיה הישראלית לקולנוע. בימים אלו מקיימת האקדמיה לקולנוע הקרנות של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים בסינמטק תל אביב במסגרת תחרות הסרט הטוב לקראת טקס פרס אופיר. לקחנו יוזמה לרכז מספר סרטים נבחרים שברובם עדיין לא הוקרנו ולאפשר לחברי האקדמיה כמו גם לציבור הרחב באזור לצפות בסרטים באווירה מיוחדת בחסות "לליפוף" .

יום ה 2/7/09:

"חייב לזוז" (אהוד בנאי) (75 דקות, עברית)
סרטו של הבמאי אבידע לבני (39), המתעד את חבלי הלידה של אלבומו הראשון של אהוד בנאי, בשיתוף עם יוסי אלפנט ו"הפליטים", 20 שנים לאחר יציאתו לראשונה. סרט על אומץ, חברות ורוקנרול, על זמן ופרידה, ובעיקר על הצורך לעשות דברים נכון.. לאתר הסרט >>

" ליידי כל אל ערב" (65 דקות ,ערבית ועברית, תרגום לעברית)
סרטה של הבמאית אבתיסאם מרעאנה, המספר את סיפורה המרגש של דועאא פארס, דרוזית יפהפיה המשתתפת בתחרות מלכת היופי הערבית ("ליידי כל אל ערב") ומבקשת להגשים חלום ולהפוך דוגמנית בינלאומית אלא שהחלום הופך מהר מאוד לסיוט של עדה שלמה. עוד קצת על הסרט >>

מוצ"ש 4/7/09 :

"אמא של שמרי" (50 דקות, עברית, תרגום לאנגלית)
סרטם התיעודי של מרית מורן-צמרת ואורי בן דב. הסרט "אמא של סרבן" מתעד את סיפורה של מרית צמרת, ששמרי בנה, החליט לצאת כנגד כל אמונותיה , ומסרב להתגייס לצה"ל, 'צבא הכיבוש' כהגדרתו.
לאחר הסרט יתקיים מפגש בן 20 דקות עם מרית מורן צמרת התסריטאית והדמות הראשית. לאתר >>

"החברה הכי גרועה בעולם" (50 דקות, עברית)
שלושה גברים קרחים,  ממושקפים וגרושים בגיל העמידה, עובדים ביחד בסוכנות ביטוח קטנה וכושלת, הממוקמת בדירה שכורה של המנהל ברמת גן. הסרט מתעד את ניסיונו של בנו של המנהל, רגב קונטס, שהוא גם במאי הסרט, להצטרף לחבורה עם פרוץ המשבר הכלכלי ולהציל את החברה הקורסת של אביו. לאחר הסרט יתקיים מפגש בן 20 דקות עם רגב קונטס, הבמאי.
לטריילר ביוטיוב >>

לוח ההקרנות נתון לשינויים. פתיחת דלתות בשעה 20:00. המחיר לערב  35 ש"ח כולל 2 סרטים ושתייה חמה. ככה מגיעים:

"לליפוף" – רחוב הנעורים 35, כרכור. להזמנת כרטיסים ולשאלות: אייל 052-2469793. יעלה – 050-7822525