השימושון

עיר חרדית בחריש?

בגליון האחרון של המגזין המצויין "ארץ אחרת" קראתי כתבות מזעזעות על המתרחש ברמת בית שמש.

עבודת התחקיר על הגיליון העלתה כי ברמות בית שמש מתגוררות כמה קבוצות קנאיות ואלימות של חרדים, לצד חרדים מתונים שאין להם דבר עם אלימות. לצדם מתגוררים דתיים-לאומיים וחילונים. האלימים (כשש מאות איש) מטילים את חתיתם על האחרים ואין מציל מידם. בעולם ההפוך הקיים ברמות בית שמש האנשים שהיו צריכים להיות מאחורי סורג ובריח הם מטילי הווטו ומעצבי הנורמות הציבוריות. הכל, כמובן, לשם שמים.

ויויאן מיוחס, תושבת חריש, שלחה את המכתב הבא:

אנשים יקרים,

אני פונה אליכם במכתב אישי כתושבת חריש, אשר מוטרדת מאוד מהאיום הקונקרטי מאוד של הפיכת חריש לעיר חרדית אדירת מימדים (את הפרטים המדויקים תיכף אצטט אחרי שאשפוך את שעל ליבי). נראה לי כי בלי תגובה ציבורית רצינית ייתכן שהצעד הבלתי הפיך הזה ישנה את פני איזור מנשה – מבחינת הרכב האוכלוסיה, הנופים הפתוחים, ועוד – לעולם.

עברתי לגור בחריש מסיבות שונות, ביניהן היות חריש רחוקה מהמרכז הסואן והמפויח – ועם זאת קרובה (כ-40 דקות נסיעה מתל אביב), והעובדה שדקה מן הבית שלנו יש יער קסום ובו אינסוף מסלולי הליכה או רכיבה על אופניים. המחיר הזול היה פרמטר מאוד חשוב (לא היינו צריכים לטבוע בחובות עד צוואר על מנת לרכוש את בית חלומותינו), וכמובן גם היות חריש ממוקמת בגובה ניכר מעל פני הים (יחסית לפרדס חנה-כרכור) מה שמבטיח הרבה פחות לחות (איכס) בקיץ וקור נפלא ומרענן בחורף (ילדותי הירושלמית הטביעה בי לעולם את האהבה לקור חורפי הגון).
כל הדברים הנפלאים האלה (חוץ ממזג האויר הנפלא) עומדים להימחות כליל ברגע שיעלו הטרקטורים על השטח כדי להכשיר את הקרקע לעשרות אלפי יחידות הדיור אשר מתוכננות להכיל את 150,000 התושבים החרדיים העתידיים של האזור.

האינטרס האישי שלי כמובן מאוד ברור (הבית הפרטי שלי בסכנה), אך אני חושבת שיש כאן גם עניין לציבור, שהריאות הירוקות של המדינה חשובות לו, כמו גם הצביון הפלורליסטי והמאפשר, שכל כך מאפיין את אזור פרדס חנה-כרכור. וכעת לפרטים הטכניים היבשים אותם אני פשוט מצטטת ממכתב שקיבלת מהמועצה האזורית מנשה:

ב 8.9.09- תתכנס בירושלים המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בהצעה, הנתמכת על ידי מפלגת ש"ס (על זרועותיה השלטוניות: משרד השיכון, משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל), להקמת עיר חרדית גדולה באזור חריש.
כדאי לדעת! תוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 6) קבעה לפני מספר שנים כי באזור חריש תקום עיר המונה עד 40,000 תושבים. בלחץ מפלגת ש"ס נעשה בשנה האחרונה ניסיון לשנות תוכנית זו ולהקים בחריש עיר חרדית בת 150,000 תושבים (כן – זו אינה טעות דפוס!). העיר החרדית תתפרש מצומת כביש 65 והכביש לקציר בצפון ועד למאגר קיבוץ מצר בדרום, מגדר המערכת במזרח ועד לכביש 6 במערב – וזאת תוך חריגה בוטה מהנחיות תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35 ), שקבעה כי לא יוקמו מרכזיים עירוניים חדשים ושמה לה למטרה את שמירת השטחים הפתוחים, שמורות הטבע והשטחים החקלאים הירוקים כמשאב לאומי.

להקמת עיר חרדית בסדר גודל כזה באזור כפרי-חקלאי כשלנו, משמעויות מרחיקות לכת:
• דפוסי החיים והצביון הכפרי המאפיינים את אזור מנשה יפגעו פגיעה בלתי הפיכה.
• אדמות חקלאיות ושטחים פתוחים עליהם הגנו ב 60- שנות המדינה ייעלמו ויחד איתם יעלם מרקם החיים הייחודי של אזור מנשה: קיום בשלום בין חילונים ודתיים, ערבים ויהודים, מושבניקים וקיבוצניקים. ראו המתרחש בירושלים, בטבריה ובבית שמש, בכדי להבין לאן אנו עלולים להגיע.
• תעלמנה הריאות הירוקות ויחד איתם רוכבי האופניים, הפרחים, המטיילים, חיות הבר וכל אוצרות הטבע וערכי הנוף שבהם התברכנו.
• יפגעו הדו קיום והסובלנות המאפיינים את חיינו וחיי שכנינו מהמגזר הערבי.
• ייווצר תקדים שבו ניתן להפקיע שטחים חקלאים וריאות ירוקות למען אינטרס סקטוריאלי ומפלגתי.
זה הזמן לעשות!
לא ניתן למחוק את אשר הקמנו, עיבדנו, בנינו וטיפחנו. זכותנו לחיות באזור מנשה על פי רצוננו וחובתנו להבטיח את איכות חיינו ואיכות חיי הדורות הבאים.

אתמול נערכה הפגנה בירושלים מול משרד הפנים, ואני וחברה נסענו לשם כדי לייצג את תושבי חריש בדיון של ועדת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בנושא בניית עיר בחריש. ההפגנה היתה מוצלחת ועשתה מספיק רעש כדי לגרום לשר הפנים ומנכ"ל המועצה הארצית לתכנון ובניה להחליט לדחות את הדיון משום שיש צורך לבדוק את העניין יותר לעומק ותוך הדברות עם הצדדים השונים.
היו נציגים מכל היישובים באזור שרצו לשטוח את הצד שלהם בנושא זה בפני הוועדה, וגם עובדה זו הביאה להבנה שיש כאן נושא לדיון ולא יהיה פשוט להחליט החלטה שרירותית ואינטרסנטית מבלי שתהיה לכך תגובה מצד יושבי האזור.

להפגנה כבר היה מאוחר מידי להזמין את ציבור הקוראים ולכן רציתי פשוט להביא את הנושא למודעות של האנשים שגרים בפרדס חנה-כרכור והאזור ויש מצב שהם כלל לא מודעים למהלך הזה. דברים מתרחשים וחשבתי שחשוב שאנשים, במיוחד כאלו שאוהבים את האזור וידם אינה משגת לקנות בית בלב המושבה ידעו על המתרחש.

ויויאן

הראה עוד

15 thoughts on “עיר חרדית בחריש?”

  1. צר לי מאוד על כל המגיבים/המגיבות שלא רק שלא מכירים היטב את האיזור ואת חריש אלא לא מכירים כלל את החרדים. ובכן, החרדים הינם יהודים מצוינים בדיוק כמוני כמוכם וכמו הקיבוצניק השכן בברקאי, הינם דואגים לפרנסתם בדיוק כמו כל אזרח ובעיקר דואגים לחינוך ילדיהם יותר מכל מיגזר אחר באוכלוסיה. בניגוד למשתמע מהתגובות הם אינם טפילים ואדרבא, הינם מקופחים כמעט בכל נושא שתבחרו: בהשקעות בבתי ספר, במיגרשי טניס וספורט, בריכות שחיה, לא נהנים ממוזיאונים ואולמות תרבות כמו הבימה, הקאמרי וכו' כמעט ולא נהנים בחופים כל זאת כמובן בגלל דרך חייהם והשקפתם . רוב חייהם מוקדשים לגידול ילדיהם בדרך התורה. כדאי שתבקרו בישובים וערים חרדיים (כמובן בלבוש הולם) ותופתעו מקבלת הפנים החמה . ולעינין העיר חריש: כחבר מושב מאור וחבר ועד האגודה וחבר מועצה אזורית אני מברך על הגדלת העיר והפיכתה לחרדית כי זאת ההזדמנות אוליי האחרונה לשקם את חריש הגוססת כבר 20 שנה. לצערי, רק החרדים יוכלו להחזיק מעמד ולהפריח את העיר חריש תוך השפעה כלכלית נהדרת על כל הסביבה. ידוע לי ממקור ראשון כי העיר חריש מתוכננת היטב עד הפרט האחרון לעוד 60 שנה (ורק אז היא תמנה 150,000 נפש) חריש תמנף את כל הסביבה ותביא פרנסה לאלפי משפחות מאיזור מנשה יהודים וערבים. האם העיר החרדית אלעד פגעה בקיבוץ נחשונים או בראש העין או אוליי מודיעין עילית החרדית פגעה במודיעין שכנתה?. ההתנגדות נובעת משיקולים זרים ומשנאת האחר,השונה רק כדאי לציין שהאחראי והדוחף להקמת העירחריש הינו יגאל שחר קיבוציק שמאלן חילוני, שהיה מתכנן האיזור והוא בודאי לא נגד תושבי מנשה, ואוליי הוא יודע ומבין יותר בנושא. שלום.

  2. חג שמח! אותי מעניין נושא הפגיעה בריאה ירוקה, אבל בהתייחסות לכתבה – (אם "נאלצים" לשמוע את תפילת המואזין ולקבל בפסיביות או בחשש את השתלטותם על שטח לא להם, כך גם נקבל את המתיישבים "השחורים" ואולי נפתח לגישור עם אחינו היהודים). לעניין, אני ממליצה להכנס לאתר "אדם טבע ודין" באינטרנט, ולעשות מעשה.
    בהצלחה,
    שרית

  3. נראה שהצעד הבא חייב להיות בתחום המעשיות.
    ישנה תמימות דעים לגבי ההרס והנזק שעיר כזאת עלולה להביא על הסביבה.
    אז בואו נלך עם המכנה המשותף הזה ונעשה משהו..
    עצומה, הפגנה וכיו"ב
    תראו את חוף הבונים- החוף הזה היה תחת איום גדול, עמדו להפוך אותו לאתר נופש עם בתי מלון וטיילת. תושבי חוף הכרמל אירגנו הפנינג ענק שכלל צ"אי שופ הופעות מוסיקה, וכד.. והם אשכרה הצליחו למגר את התכנית ולהסיר את האיום.

  4. 1. סביבה – גם נוסיף את העובדה שלכפר הערבי השכן אין התרי בניה לילדיהם (אפרופו טיעוני המתנחלים על גיידול טבעי..) כשהסיבה"הרשמית" נזק סביבתי ..באותו הנף קולמוסו של השר מאשרים עיר !
    2. לסוגית החרדים – אכן איש באמונתו יחיה אבל מראש זאת גזענות לקבוע שזו עיר חרדית , מדוע אם כך לא מאפשרים לגידול הטבעי להצמיח את הישוב הזה ? מדוע לא נותנים לכפרים הערביים לצמוח בטבעיות ובהדרגה..
    הגדרת חריש כעיר חרדית לא מאפשרת לאף אדם אחר לגור שם – זאת גם הפרדה – אם להמנע משמוש יתר במילה גזענות כי יש לי תחושה שהביטוי העוצמתי הזה נשחק, ברור שיש לישובים שונים אופי שונה וחשוב שתהיה לכל אוכלוסיה המערכת המתאימה לה- חינך למשל אבל למה שחריש לא תהיה עיר הבנויה על צמיחה טבעית ונובעת מתוך מה יש פה- אולי עיר מעורבת? יהודים ערבים חרדים וכל דכפין?
    ובכל זאת חוזרים לסביבה והגנה על ערכי הטבע….
    בקיצור אני אומרת לעצמי רעיון יפה = אבל אולי לא במקום הנכון…
    וכן אני מסכימה עם טל – אי אפשר להתעלם מאופיו של הציבור הזה- לא כי אין אנשים טובים אלא כי אם נתבונן בכלול , בערים חרדיות לא נתעלף מהעוצמה מהטיפוח ומקבלת הפנים… הערים האלה נחשלות מאוד ואולי על אחת כמה וכמה מכל הסיבות הנכונות והלא נכונות עדיף להניף את דגל הפלורליזם וליצור ישוב מעורב שהאוכלוסיות השונות באות אליו מתוך אגנדה דיאלוגית

  5. אני מאמינה שאם אנחנו יוצאים להפגין נגד הקמת עיר זה חייב להיות בלתי קשור לכך שהעיר עומדת להיות חרדית. החרדים חיים כאן בדיוק כמוך וכמוני וכמו כל הקהילות השונות שמרכיבות את הארץ הזו. אין לי זכות להגיד לא להקמת עיר חרדית יותר מאשר יש לי זכות להגיד לא להקמת עיר חילונית או מעורבת. אני חיה במציאות ולא בחלומות ואני מבינה שהמציאות מורכבת ומכילה בתוכה אותי אותך ואותם. לא יעזור כלום, "הם" קיימים ויש להם זכות קיום. האדמה הזאת לא שייכת לי יותר מאשר להם. אני לא מוכנה להיות גזענית גם אם זה על חשבון איכות החיים שלי. אני מוכנה לצאת נגד הקמת עיר מתוך התנגדות להקמה של יישוב ענק באזור ולא מהסיבה שזו עיר חרדית.

  6. גליה, חלומות זה דבר יפה, אבל עלינו לנחות על קרקע המציאות. כל מי שחי במדינה הזאת ומעט מעורה במה שקורה מסביבו יודע שהציבור החרדי אינו מתאפיין בסובלנות ובשאיפה לחיות בשלום ובשלווה עם שכניו. מדובר בציבור שמאמין שאורח החיים שלו הוא היחיד הלגיטימי ומשתדל לכפות אותו על אחרים. קיים באזור הזה איזון עדין, שנובע מכך שהכוחות הסובלניים והליברליים באזור חזקים יחסית. האיזון יופר אם יצטרפו לכאן 150,000 חרדים ימנים, מתבדלים וקיצוניים מבחינה דתית. "לתת הזדמנות" זה רעיון יפה, אך תמים ומסוכן מדי. מה תעשי אם הנסיון לא יצליח? לא מדובר כאן בפאזל שמפרקים ובונים מחדש.

    דרך אגב, האם את באמת מאמינה שהתושבים החרדים החדשים של חריש יחיו בשלום ושלווה עם תושבי חריש הוותיקים ויאפשרו להם לשמור על אורח החיים שלהם?

    .

  7. טל ורולי, אבירי האחווה והדו קיום זוכרים שגם המוסלמים אינם בדיוק כולם ליברלים והקולות שבוקעים ממסגדיהם לא קוראים לאהבת הומוסקסואלים או לשוויון מלא לנשים… ולמרות זאת יש לנו איזה חלום לחיות איתם בשלום ובשלווה. לכן, כדאי שניתן את אותה הזדמנות גם לחרדים שבינינו.
    וזה בלי קשר ל – האם אני בעד או נגד בנייתה של עיר במרחבים הירוקים.

  8. תודה לך טל,
    כל היום אני עסוקה בכיצד לנסח תשובה שתביע את מה שאת הבעת במלים כה פשוטות וכה מדויקות .
    הבאת את הדברים לידי איזון וזה מצוין.
    ובאמת החרדים הם קיצוניים באי סובלנות שלהם כלפי אחרים , והם אלימים ועקשנים בדרכם .
    יש מעט דברים שמפחידים אותי בחיים -אך כשראיתי את הכתבה של ויויאן , ראשי גרוני ולבי זעקו יחדיו גוועלט…

  9. מפריע לי שאבירי האחווה והדו קיום נחלצים כאן לטובת הציבור הכי מתבדל וגזעני שקיים במדינת ישראל. הציבור שמפריד בין בנים לבנות ובין אשכנזים לספרדים. ציבור שמסית נגד הומוסקסואלים וערבים. ציבור שמתעלל בגרים ובאתיופים. ציבור שלהבדיל מהוריו הולך ומקצין מבחינה דתית וששיעור העובדים והמשרתים בצבא אצלו הולך ופוחת. ציבור שבמפלגה שלו אין אשה, אין חילוני ואין אשכנזי אחד לרפואה. ציבור שהפוליטיקאים שלו מנצלים את כוחם הפוליטי הרב אך ורק לטובת אנשיהם ולא לטובת כלל תושבי המדינה. ציבור שאינו מכיר בעליונות החוק והדמוקרטיה.

    זו תמימות או היתממות לחשוב שאם 150,000 חרדים יבואו לגור בסמוך לנו אפשר יהיה לנהל יחסי שכנות טובה. זו תמימות לחשוב שהם יחיו בשקט ובשלום עם התושבים הוותיקים של חריש ולא יבריחו אותם מהמקום. זו היתממות לחשוב שאוכלוסיה בעלת דיעות ימניות שהמנהיג שלה מסית בגסות נגד ערבים תחיה בשלום עם תושבי ואדי ערה. כל הדיעות המתקדמות, הפתיחות והסובלנות מהצד החילוני לא תעזור כשאין דבר כזה מהצד השני. התהליך הזה שבו יכולים יום אחד לקום שרי ש"ס ולהחליט להקים בחריש עיר חרדית בלי להתחשב בכלום, לא בסביבה, לא בחוקי התכנון, לא בבעלי הקרקעות, לא בתושבים הוותיקים, לא במרקם העדין של האזור – הוא מסוכן לכולנו. היום זה בחריש מחר זה יכול להיות אצלנו.

  10. אני חושבת שקראתי את הטור הזה דקה אחרי שהוא פורסם, ומאז, כבר יומיים, מתהפכת לי קצת הבטן. הקמפיין נגד הקמת עיר חרדית בחריש עושה שימוש בטיעון של פגיעה בדו קיום נוכחי כהצדקה להתנגדות לקבלתו של אחר למגורים באזורינו.

    המשמעויות הסביבתיות של הקמת עיר גדולה במנשה מבעסות לאללה. ממש. וקולי יתווסף למתנגדים מסיבות אלה, אבל ההנחה שמרקם החיים ישתנה ושדו הקיום הנוכחי יגדע, כמו גם קריאה לציבור להתנגד לאוכלוסיה שלמה, בהכללה, קשים לי, ועומדים בסתירה לערכים עליהם מנסה הכותבת להגן.

    כך גם הטענה, כי הקמת עיר בחריש תיצור תקדים של הפקעת שטחים חקלאים משיקולים פוליטיים אינה כנה, במיוחד באיזור זה, בימים אלו, כשכל אחד מהקיבוצים באיזור משווק באגרסיביות הרחבה על אדמות שיועדו במקור לחקלאות וקיבלו אישורים לשינוי יעוד מסיבות פוליטיות שונות.

    לא מרגיש לי טוב ההתנגדות הגורפת, מריח גזעני, מריח מדעות קדומות, וחסר אמונה ביכולת שלנו לבסס דו קיום.

    הצלחנו עד עכשיו, כדברי הכותבת, לבסס מרקם חיים ייחודי של קיום בשלום בין חילונים ודתיים, ערבים ויהודים, מושבניקים וקיבוצניקים. אולי נצליח לצרף לרשימה גם חרדים?
    וגם אם לא, כיצד הצטרפותם של אלה, תחבל בדו הקיום הקיים בין כל השאר?
    צודקת גליה שהגיבה לפני. אני חושבת שאם נשוא הטור היו ערבים, היתה התרעמות, וקצת מבעס אותי שיומיים כולנו נדמנו.

    מאמינה שבמקום להפגע, נצליח להשפיע. באמת.

    (ולעניין השטחים הפתוחים והראות הירוקות – אחותי, אני איתך :-))

  11. ויויאן אני חושבת שבאמת הקמת עיר בסדר גודל כזה זה נזק עצום לסביבתנו החביבה. רק שכדאי אולי להשמיט את עניין החרדים ולהתמקד בעניין הרס הטבע, אחרת גם אנחנו הופכים בעצם לגזענים שפוחדים ומתחלחלים מכך שתגור לידנו אוכלוסיה כזו או אחרת. אם היינו מחליפים את המילה חרדים במילה ערבים זה היה נשמע ממש לא טוב…

כתיבת תגובה

Close