[אמיר משאל]

איכשהו החיים בכפר, או לפחות 60 קילומטר מתל אביב וחיפה, במקום עם לא יותר מרמזור או שניים, הם החזון והחלום היבש והרטוב של כל מי שנפשו חפצה בקצת שקט. יש איזה איזון עדין בין התפתחות הקריירה האישית, וחיים תוססים בלי הפסקה ובצד השני שקט, קצת נוף של שארית חקלאית ונינוחות לא אורבנית.

גם בגוף שלנו יש את האיזון העדין הזה, בין האדרנלין שאנחנו חיים על פיו לבין הרוגע והשחרור, שלא זקוקים עבורו לאלכוהול או שאיפה ממשהו. בסינית קוראים לזה יין ויאנג.

קשה מאוד לחיות באיזון המושלם הזה, בדיוק כמו שלא פשוט לחיות באיזון בין להיות קרייריסט, איש הייטק או כל מקצוע תובעני אחר וגם להיות בן זוג נפלא ואבא מסור ופנוי לילדים. ואפשר לעשות את הנדנדה הזו גם אצל כל אישה שעובדת קשה ומגיעה הביתה ומנסה ל"ג'נגל" בין כל המשימות. לעיתים קרובות זה יותר ג'ונגל מאשר איזון מושלם.

התורה הגופנית המדוייקת ביותר בתרבות הסינית המופלאה, שמקיימת את המשוואה הזו ועוזרת לנו לתרגל את האיזון הזה בין "יין" ל"יאנג", זו תורת הטאי- צ'י. אם נרצה לדייק יש לומר TAI JI QUAN שמשמעו "תורת הלחימה של דרך הניגודים האין סופית העצומה".

טאי צי מבוסס על תנועה (שמאוד חשובה לגוף וגם הנפש), על מדיטציה (שמטרתה למקד את המחשבה ולרכז את התודעה), על תרגול קואורדינציה (שחשובה לגוף וגם לתודעה) ועל תורת הלחימה. מטרתה של תורת הלחימה הנה יותר תרגול של כל הנ"ל ופחות ללמוד כיצד להביס מישהו.

זו הסיבה שטאי צי זה תרגול כמעט מושלם. התרגול יוצר סירקולציה טובה, מאזן בין המערכות השונות בגוף, מרגיע מאוד, מניע את הגוף שלא יתנוון, מחזק את האיברים בגוף, מפתח הרמוניה בגוף ויש בטח עוד.

תרגול יומיומי. אין לנו את זה בתרבות הישראלית, בחיים עם החותם של "מדינה מתפתחת". הבוקר של כולנו נראה אותו דבר, אמריקה, דרך אירופה קלאסית ועד בואכה ישראל. קמים מהר, מארגנים מהר את הילדים, אולי קוראים עיתון על הקפה החזק של הבוקר, מבוגרים בלי ארוחת בוקר (אולי פרוסה או משהו מתוק ליד הקפה) וילדים על פי רוב – קורנפלקס עם חלב. נעשה את זה פשוט-ממתקים בדמות ארוחת בוקר. הילדים רצים לבית הספר והמבוגרים למשרד עד שהיום גומר את כולנו. באיזשהו שלב במסגרת משבר גיל 40 או משהו כזה מתחילים חדר כושר או מועדון ריצה או אולי חלום ישן של הרבה גברים (והיום גם נשים) טריאטלון. עוד אדרנלין.

יש לי חלום. אחר מהחלום של מרטין. החלום שלי הוא שלפחות אנשי הכפר יעניקו חיים לקצת גנים שיש פה ויקבלו את החמצן מהריאה הקצת ירוקה, בתרגול בוקר של טאי צ'י. החלום שלי הוא שלאט לאט זו תהיה כן מסורת של תרגול יומיומי. גם אם זה חצי שעה ביום, או אפילו שיהיה 20 דקות לממהרים שביננו.

מה הרקע שלי? לפני 21 שנים, בטיול וחיפוש במזרח הרחוק, חוויתי בפעם הראשונה את נפלאות המדיטציה. קשה להסביר במילים את האפקט שנוצר בעקבות ההתבוננות בגוף בצורה אובייקטיבית, את האושר שנוצר מעבודה נכונה עם התודעה. איכשהו, לאחר אחד התירגולים, התחלתי לעשות תנועות הרמוניות שהזכירו לחבר טוב שהיה איתי באותה תקופה את הטאי צ'י שהוא למד קצת. מיד הציע לי שניסע ללמוד את זה ובאמת זה מה שעשינו. התאהבתי בטאי צ'י. התנועה הזו נטעה בי תחושה כמו של שחיה במים חמימים, כשממש אין מאמץ, כל זאת כשחיוך נסוך על פי. כשחזרתי לארץ החלטתי להמשיך ללמוד זאת. בהתחלה בבית ספר הישראלי לטאי צ'י ולאחר מכן מבנימין דווידסקו שלימד אותי שברכות אפשר לעשות כמעט הכל.

קבוצת מתחילים מתרגלת בימי שישי ב 07:00 בחלל העליון בפלוגי, בנימינה. לפרטים והרשמה: 052.2520816  ובמייל.

ימים רגועים,

אמיר משאל
מדריך מוסמך בטאי צ'י מטעם וינגייט ומטפל ברפואה סינית עתיקה מזה 16 שנים. הקים את מרכז אלה לרפואה סינית בתל אביב ופועל בו בשש השנים האחרונות, מטפל ומלמד בבנימינה ובת"א.

[מאת לילה חפר]

היום הראשון שלי בברזיל. אני צועדת ביער, מריחה ריחות, רואה צבעים ובעיקר שומעת צלילים שלא שמעתי מעולם. ציפצופים, קירקורים – תיזמורת שלמה של הטבע – ובין לבין משהו שלא ברור אם הוא חי או כלי. הלב שלי נמשך למה שמתחיל להישמע כמו חליל ופעמונים. מישהו מנהל פה שיחה עם הציפורים, הן זורקות משפט, החליל עונה והפעמונים נותנים קצב. ואז אני רואה בחור עם פעמונים על הרגליים וחליל ביד, מקשיב, נושם ואז עונה. החליל שלו סיפר לי סיפור שלם. וככה ישבתי בשקט, שומעת ולא נראית וידעתי שאין לו ברירה, הוא ואני נהיה חברים, כי את המוסיקה הזו אני רוצה בתוך החיים שלי, יש שם סוד שאני עוד רוצה לגלות.

[וידיואים נוספים - כאן ]

שש שנים עברו מאז, החיים שלי ושל עומר מצטלבים בכל מיני מקומות בגלובוס- הפנימי והחיצוני – יחד בברזיל וגרמניה, מקבלת מיילים מלימודי מוסיקה מברקלי, דיווחים על סדנאות בקנדה והופעות בקוסטה-ריקה. גיליתי שחוץ מהחלילים יש גם גיטרה ותופים וקול ששר לתוך הנשמה, אבל הסוד עוד שם ורק נוספו לו רבדים, כי כל מה שעומר לומד וכל התרחבות שלו מיד תופסת צורה של מוסיקה, כי במהות יותר ממה שעומר מוסיקאי עומר הוא מוסיקה. ומה שיפה – זה מדבק, ומה שעוד יותר יפה – זה ממש פה קרוב לבית, כי אחרי שנים של נדודים, עומר והתזמורת הפרטית נחתו פה בפרדס חנה, עם רצון גדול לחלוק את המוסיקה עם כמה שיותר אנשים.
לכבוד המאורע נפגשנו לשיחה על מוסיקה, אנשים ומה שביניהם, והנה הצצה:

איך זה שמוזיקאי רציני, כזה עם השכלה וביקורתיות של מוזיקאי, רוצה ליצור פתאום מוזיקה עם חובבים?
מוסיקה היא שפע ומתנה ענקית שזמינה לכולנו. החזון שלי הוא ליצור מרחב שמאפשר לכל אחד ואחת לגעת בה בדרכו האישית ובתחום יכולותיו. עשר השנים הראשונות שלי במוסיקה היו במסלול קלאסי, ממקהלת בית ספר, דרך לימודי חליל-צד בקונסרבטוריון ובתלמה ילין ועד לתזמורת צה"ל. שם פיתחתי את כישורי כמוסיקאי אך עדיין לא גיליתי את המוסיקה.
כשהגעתי להודו אחרי הצבא גיליתי משהו חדש – מוסיקה חופשית שמדברת את הרגע, מוסיקה שהיא תקשורת, נוגעת ומחברת בין אנשים. מוסיקה שדרכה גיליתי את עצמי. הבנתי שכשם שאני יכול להגשים את עצמי כאמן דרך המוסיקה כך גם היא יכולה להגשים את עצמה דרכי אם אאפשר לה לעבור בצורה ישירה וחופשית. מתוך חוויות רבות למדתי שמוסיקה משנה את התודעה ואת המציאות ולכל אחד מאיתנו יש גישה למרחב הזה אם רק נעיז ונכבד את הקול האישי והאותנטי שלנו.

כמשתתפת ב"מקהלה עליזה", הפרוייקט הראשון שלך באיזור רציתי לדעת, למה דווקא מקהלה?
מקהלה מהסיבה הפשוטה שרציתי אצלי בסלון חבורה של אנשים שנהנים לשיר ביחד, ועוד שרים כל מה שאני רוצה…
במקום שבו אני נמצא בחיים למעגל יש הרבה ערך ומשמעות. השירה במקהלה היא הזמנה להיות חלק ממעגל, לתרום את הקול שלך למשהו יותר גדול, ללכת לאיבוד ולהתמוסס לתוך הקול האחד. המקהלה, בניגוד לסדנאות קול שונות, מציעה מפגש פחות מאתגר ויותר מאפשר, מקום בו אפשר לשחרר פצעים ישנים לא דרך חיטוט אלא דרך גילוי מחודש של הפשטות והשמחה שבשירה בקבוצה, ולכן – ”מקהלה עליזה".
המקהלה נפגשת בכל יום רביעי בשעה 8 בערב בביתי שבפרדס-חנה. היא פתוחה לכל אדם ללא דרישות מקדימות, רק אהבה למוסיקה. לקבוצה של מקהלה עליזה >

קבוצה חדשה נפתחת בקרוב – "דואט" – מפגשים מוסיקלים להורים וילדים. למה ביחד? למה לא רק חוג לילדים?
הדבר המעניין בקבוצה הזו עבורי, מעבר לתענוג שבלחלוק מוסיקה עם ילדים, הוא המרחב היצירתי המשותף. ילדים כל כך זורמים,כל כך מחוברים הם שרים ורוקדים ומציירים בלי שום מעצור. לנו, כמבוגרים למודי עכבות, יש כל כך הרבה ללמוד מהפתיחות הזו. יצירתיות היא להיות מוכן להיחשף, להיות מוכן להיכשל, לעשות דברים פשוט מתוך שימחת העשייה ולא בשביל התוצאה. והיא גם תענוג גדול! בצד השני נמצאים הילדים שמרוויחים זמן איכות אמיתי עם הוריהם ומבוגרים אחרים במרחב יצירתי מהנה ומשוחרר ולומדים את ההשפעה החיובית של מוסיקה ויצירה בחיים. (המרחב של "דואט" מציע מפגש עמוק ואותנטי בין ההורה לילד, מפגש שנשען על למידה וחוויה משותפת, דבר שחסר לרובנו בסדר היום העמוס).
המפגש הקרוב: יום שני 6/2/12 בשעה 17:00 במרכז דיאן, המושב 69 כרכור. לפרטים >

עשייה אחרת לגמרי שלך היא "צלילים בחשכה". ספר קצת.
"צלילים בחשכה" הוא מפגש המאפשר לאנשים בצורה חוויתית ראשונית להתנסות בעוצמת ההשפעה של צליל ומוסיקה עלינו. ”צלילים בחשיכה" מתרחש בחושך מוחלט המאפשר הקשבה עמוקה לא רק מהאוזניים אלא מהמכלול שהוא אנחנו. מתוך מרחב זה נפתחת האפשרות למפגש חדש עם הקול שלנו, כזה שאינו נשען על תפיסות קודמות לגבי עצמנו אלא נובע מתוך כבוד והבנה שהקול הוא מתנה גדולה שקיבלנו, ואת העושר שבו ניתן לחוות רק דרך המוכנות להתנסות. "צלילים בחשיכה" מזמין את המשתתפים לצלול הכי עמוק שאפשר אל תוך החוויה של צליל, קול ומוסיקה. לכל אורכו המפגש מודרך ומלווה בהסברים ותובנות מתוך ידע שפגשתי בחקירותיי המוסיקליות.
המפגש הקרוב של צלילים בחשכה ביום חמישי 16/2/12 בשעה 19:00-22:00 בפרדס חנה. לפרטים נוספים >

ויש עוד כל-כך הרבה דברים שלא הזכרנו, הרכבים מוסיקלים שונים שפועלים במקביל, ובתנור מתבשלים גם ערבי ריקוד עם מוסיקה חיה אז כל מה שאני יכולה להציע לכם הוא פשוט לבוא ולהיפגש, להקשיב או לשיר, לצפות או לשחק, לבד או עם הילדים, להיות עם המוסיקה שמעבר למילים.

פעילויות של עומר:
דואט | מקהלה עליזה | צלילים בחשכה | הופעות | סשנים אישיים
לפרטים והרשמה: עומר – 052-4206289 | אימייל >

הבוקר קמתי כמו ציפור. כמה דקות לפני הפסנתר הענוג שמגיע מהגלקסי בשש וחצי בבוקר. חצי שעה של התעוררות סהרורית אך נמרצת – כולל מכונה צבעונית – ובין לבין עוברת בחדר של פוטי – קום, נו כבר קום, והוא לא רוצה לצאת מהשמיכה. אומר שהוא מרגיש לא טוב.
- אתה באמת מרגיש לא טוב או שפשוט צריך זמן בבוקר הזה?
אני זורקת שאלה בדרך מפה לשם וחוזרת אחר כך לבדוק -
- באמת אני מרגיש לא טוב.. הוא אומר. אני מרגיש.. ריק.

מתיישבת על המיטה שלו להבין איפה הוא היה בלילה, שגרם לו לחזור מתוך השינה לגופו בתחושת ריק. והוא מתחיל לספר לי חלום תעופה ארוך ומורכב, שיש בו שש ציפורים. חלקן מומצאות. קודקס שלם של צבעים וסמלים שאני מלקטת ממנו במהירות רמזים, כדי לזכור ולהבין את שפתו הסמויה.
ילד שלי אהוב בן עשר (עוד שבועיים).

והנה הבוקר באופן מתאים ביותר התקבל מייל, שאני רוצה לחלוק איתכם:

ינואר 2012
כיף לספור ציפורים!

מידעון המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
ציפורתון מספר 23

החל מ 27.1.12 ועד ה 18.2.12 תתבצע בפעם השביעית ברציפות 'ספירת ציפורי הבר הארצית בגינות ובחצרות'. מטרת הספירה לאסוף מידע על ציפורי הבר שחיות בקרבת משכנות האדם, על מנת לזהות שינויים המתחוללים באוכלוסיותיהן במהלך השנים למען שמירה עליהן. אנו קוראים לכל אחד לספור ולהפיץ את הספירה. כל שנדרש הוא להקדיש פעם אחת כחצי שעה!
להנחיות ופירוט אמצעי עזר הכנסו לאתר האינטרנט של המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.

במידה ואתם מעונינים לצרף לספירה שלכם צפר מומחה, ללא תשלום, שינחה ויסביר ויספור במקביל אליכם – כחלק ממחקר שנעשה על הספירה –צרו קשר עם שלומית במייל ובטלפון 054.7689948

תתקיימנה הדרכות צפרות והכנה לספירת הציפורים בחצרות למבוגרים ולמשפחות עם ילדים מתענינים מגיל 8 ומעלה: רצוי להביא משקפת וכלי כתיבה. אורך ההדרכה כשעה וחצי. רשימת ההדרכות והמיקומים – באתר.

טיפ עונתי:
לקראת ט"ו בשבט אנו ממליצים לשתול צמחים מושכי ציפורים ופרפרים לגינה. רשימה של צמחים תמצאו בקישור. כדאי להעשיר את החצר בצמחי צוף עבור הצופיות שזקוקות כל כך לאנרגיה לחימום גופן. גם ציפורים אחרות, כגון בולבולים ודרורים, ישתו בשמחה מהפרחים.

עוד בנושא מתקני האכלה וקינון לציפורים וטיפים למתקנים העשויים מחומרים טבעיים או בשימוש חוזר תוכלו לקבל בקישור הבא.

השלוליות ומקווי המים השונים שהתמלאו בעקבות הגשמים מזכירים ללבני החזה שהם יודעים לצוד גם במים! אתם מוזמנים לצפות בסדרה מרהיבה, של צילומי לבן חזה בפעילות ציד. צילם: אורי קולקר.

אנו ממשיכים בסקר הצמחים והציפורים. להזמנת הדרכות, הפעלות, הרצאות, השתלמויות ימי שיא, מוצרים ועוד פנו לשלומית: shlomitlif@gmail.com ובטלפון: 054.7689948

מאחלים לך ספירת ציפורי הבר בחצר מהנה ומוצלחת!

לגיליונות קודמים של הציפורתון >