חינוך

גנים ובתי ספר בפרדס חנה כרכור והסביבה

  • משפחתון גן טליה

    שלום לכולם

    שמי תמר, אמא לטליה בת השמונה ואני מזמינה אתכם

    למשפחתון "גן טליה" במושב תלמי אלעזר.

    המשפחתון הינו בית חם לילדים מגיל שלושה חודשים ועד שלוש שנים.

    שעות פתיחה

    ימים א'-ה' 7:30 עד 16:00 ויום ו' עד 12:00.

    גן טליה1

    במשפחתון תמצאו

    * עבודה בקבוצות קטנות במנה רחב וממוזג.

    * חצר המתאימה לצרכי הילדים.

    * טיולים יומיים במושב.

    * מענה לשלבי ההתפתחות של הילד.

    * למידה תוך חוויה, צליל ותנועה.

    * ארוחות מזינות טריות מידי יום.

    * ליווי והשתייכות לאיחוד גני הילדים.

    * ליווי ע"י פופיק – מרכז לגיל הרך.

    גן טליה2

    האני מאמין של הגן

    * לנו הזכות להקנות לילדכם מקום שלו בטוח ומזמין בו יזכו לחיבוק חם ויחס אישי.

    * עבודה בהתאם ליכולות ולשלבי ההתפתחות תוך דגש על חוויה בתנועה.

    יחס צוות ילדים גבוה.

    חלוקה לכיתות ועבודה פרטנית.

    מרחב עבודה ומשחק המאפשר גדילה צמיחה והנאה.

    דגש על תהליך ולא תוצר.

    גן טליה3

    סדר יום

    8:30 – 7:30  קבלה ומשחק חופשי

    9:00-   8:30  התארגנות + שנת בוקר עד 10:00

    9:30 –   9:15  מפגש בוקר + שנת בוקר עד 10:00

    11:30- 9:30  זמן חצר, טיול, שולחנות עבודה, עבודה  פרטנית

    11:30-12:00 ארוחת צהרים

    12:00-12:30 החלפות, פעילות מרגיעה

    13:00-12:30 השכבות שנת צהרים

    15:00-13:00 שנת צהרים

    16:00-15:00 פעילות סוף יום, החלפות, משחק חופשי, מפגש

    לוגו

    לתאום פגישה חייגו:

    054-5591911  תמר בן חיים   מייל >

     

    תמר


    להגיב
  • הגן הדו-לשוני בבנימינה

    שלום וברוכים הבאים לגן ומרכז חינוכי דו לשוני (עברית-אנגלית) –  גן זיו אור

     

    גן זיו1שמי הוא ג'קי זיו אור ואני המקימה של מרכז חינוכי ולימודי זה ביחד עם בעלי ד"ר מיכאל זיו אור (פסיכולוג קליני). ניסיוני כולל 6 שנות עבודה במרכזי גן מונטסורי בלונדון ובדרום אפריקה.
    סיימתי בהצטיינות את לימודי ההוראה במונטסורי בשנת 2003. תארי הקודמים כוללים תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה לילדים. אני כרגע עורכת מחקר לקבלת תואר דוקטורט בפסיכותרפיה של הילד עם התמקדות בנושא השפעת המשחק על תהליכים חינוכיים והתפתחותיים.

    החזון של הגן הוא לספק לילדי הגן  מקום ללמוד ולגדול לפי הקצב שלהם באוירה ביתית חמה, חכמה, ותומכת.

    שיטת החינוך בה אני דוגלת מושפעת בעיקר משיטת החינוך מונטסורי:  שיטה זו ממוקדת ומאפשרת לילדים להשיג בטחון בתחומי העניין שלהם. זאת על ידי התבוננות ומתן אפשרות לילד להתמקד בתחומי עניינו. שיטה זו אינה דוגלת במתן הוראות. בשיטת מונטסורי הילד הוא המוביל את תהליך הלמידה, תהליך זה נתמך על ידי משחקים ושימוש ברהיטים המתוכננים בקפידה ללימודים בנושאים רבים. המשחק הוא הדבר החשוב ביותר עבור ילדים. מטרתי היא לספק לילדי הגן מרחב פעולה בלימודם את סביבתם הטבעית.

    המוטו של גן זיו אור הוא תחושה ביתית רחוק מהבית.

    גן זיו2

    בקבוצה קטנה הילד מקבל יחס ממוקד, חינוך ברמה הגבוהה ביותר – וחשוב מכל בית חם ללמוד ולגדול בו.

    הגן הינו דו לשוני – הילדים נחשפים לשפת האנגלית דרך משחקים והפעלות, ומנסיוננו כמו גם ממחקרים, הילדים מקבלים יתרון יוצא דופן בפיתוח רגישות, הבנה ושימוש בשפת האנגלית .

    אוכל – התזונה בגן לוקחת בחשבון את הצרכים ההתפתחותיים של הילדים. התפריט הינו עשיר וכולל מנות בריאות – ירקות, פירות, קטניות – והכל בטוב טעם.

    גן זיו אור – גן דו-לשוני בבנימינה

    בגן שלוש קבוצות – תינוקות, 1-2, 2-4.

    שעות פתיחה: 07:30 – 17:00.

    כתובת: רח' המורה 6, בנימינה. 

     

    גן זיו3לפרטים נוספים:

    ג'קי    054-6195738

    מיכאל 054-6195737

    אתר האינטרנט >

    מייל >


    להגיב
  • הגן של זיוי בפרדס חנה

    שמי זיו ינר, אני נשואה ואמא לשני בנים.
    את תחילת דרכי בגידול ילדים עשיתי כאחות לשמונה אחים במשפחה גדולה, בה הוריי עבדו ואני עסקתי רבות בגידולם של חמישה אחים צעירים ממני. ניחנתי באורך רוח מופלא, דרך ארץ ואהבה אדירה לילדים.
    תמיד ידעתי שאת מקומי אמצא בחינוך ילדים.

    למדתי תואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת קיי בבאר שבע, כשכבר קודם התחברתי לתחום ועבדתי בגנים כמחליפה. מיד בתום לימודי פתחתי משפחתון משלי עם שבעה ילדים ובתוכם גם בני. נמשכתי רבות לגיל הרך ולהקמת גן ילדים אך הרגשתי כי אין לי מספיק ידע בגישות השונות של החינוך ויצאתי למסע ארוך של למידה בגנים שונים עם גישות שונות. בין היתר התמחתי בהוראת חינוך מיוחד. אני יודעת לדבר בשפת סימנים, ומקפידה כל שנה לשלב בגן ילדים מהחינוך המיוחד, בהתאם למקרה ולסיוע שיש לכל ילד.

    הגן של זיוי במשפט אחד:
    שילוב גישות – כי לכל ילד מגיעה הגישה הנכונה עבורו.

    הגן שלי הוקם על מנת לתת לכל ילד את המענה הנכון עבורו. אני מאמינה כי שילוב גישות, תורות ואמצעי הדרכה, תוך שימת דגשים בתחומים החברתיים, הרגשיים, והקוגניטיביים, יתרמו למיקסום יכולתו והתפתחותו של כל ילד וילד בגן:

    בתחום החברתי: הקניית ערכי שיתוף, קבלת השונה, עבודת צוות, הקניית סובלנות ויכולת התפשרות, המתנה בתור, לימוד נורמות חברתיות ולקבל את כללי החברה הנאותה.

    בתחום הרגשי: להעניק לילד חווית כיף והנאה שביצירה, לחזק את בטחונו ודימויו העצמי, לפתח את עצמאותו ולהקפיד לחזק את החיוב, ולהמעיט במילות שלילה. הצבת גבולות ולמידת חוקי הגן: הרגלי אכילה בריאים, ישיבה במפגש, מעברים וסידורי פינות הגן.

    בתחום הקוגניטיבי: למידה והכרת חגי ישראל, עונות לאורך השנה, שפה ומושגים, פיתוח הדמיון, מוסיקה ותנועה, וכן בעלי חיים במסגרת חוג חיות, והכל במסגרת מגוון ההתנסויות והפעילויות שהגן מאפשר לכל ילד לעבור ולהתנסות בו.

    התזונה בגן: בריאה ומלאה, נבנתה עם תזונאית ומשלבת אוכל איכותי ובחלקו אורגני. כל האוכל טרי ומבושל כולו על ידי מבשלת מנוסה.

    צוות הגן: ככלל, אני משתדלת להעסיק אנשי צוות שעברו הכשרה, בעיקר כשמדובר בסייעות. הדבר חשוב על מנת שתהיה שפה משותפת והבנה של התפתחות הילד ויישום הגישות המגוונת בגני.

    בגן שתי קבוצות:
    תינוקיה לקטנטנים מגילאי 3 חודשים ועד שנה וחצי (קבוצה קטנה).
    וקבוצה שנייה מגילאי שנה וחצי ומעלה (עד 3 וחצי – ארבע).

    שעות פעילות:
    7:30 -16:00 ימים א'-ה'
    ימי ו' 7:30 – 12:15.
    הגן ממוקם במרכז פרדס חנה.

    ההרשמה לגננו בעיצומה!
    התקשרו ובואו להתרשם: 050-2287421. לאתר הגן >


    להגיב
  • מחנה קיץ לילדים ביער הקסום – ממשיכים גם עד אמצע אוגוסט!!

    [חן ארנון]

    זו שנה רביעית שאנו, עמותת "דרך החניכה", מקיימים מחנה קיץ לילדים.
    במחנה אנחנו מחדשים אורח חיים עתיק של שבט, מתחברים לטבע ויוצרים לומדים ונהנים מתוך השראה.


    סדר היום
    :
    ב8:00 מגיעים למחנה, ב9:00 התאספות ולאחר מכן חלוקה לתחנות. 12:30 התאספות וארוחת צהריים.
    היום נגמר ב14:00, ומי שרוצה נשאר לצהרון עד 16:00

    הנושאים שלנו:

    אומנויות ומיומנויות: מוסיקה, תיאטרון, יצירה ציור ופיסול,אקרובטיקה, טאי צ'י וקפואירה, מיחזור, חיות, מעגלי שיחה ועוד…!!!.
    לימוד של אקולוגיה וחקלאות: טיפול בעצי היער, גינה בחקלאות טבעית שאותה שתלנו יחד בימים
    הראשונים, קיימות והכרת הסביבה, יצירה כמיחזור
    יום בריכה: פעם בשבוע נוסעים לבריכה הפסטורלית בקציר

    הפעילות זורמת ולפי בחירה ועניין אישי, באות גם יוזמות לפעילויות מהילדים ואותם המדריכים מלווים את רוח המחנה בחרתי לתאר מנקודת מבט של הילד שבי:

    כינוס השבטים השנה גדול מן הרגיל, והיער הקסום מלא בהתרחשות וחיים. על אף החום הגדול, ביער הקסום שלנו מנשבת תמיד רוח קלילה, כאילו הרוח הגדולה בעצמה שומרת עלינו..
    מחסות שונים ומשונים, מצחיקים ומיוחדים צצו להם בשבועיים שחלפו בכל ארבעת הכיוונים ברחבי היער. הם יפים ומרשימים גם בזכות "האדריכלים" שחולקים עמנו את ניסיונם רב-השנים ועוזרים לנו ליצור במחסות חלקים שלא חלמנו שהם אפשריים (כמו קומה שניה!!). אפשר לארח ולהתארח במחנות השונים באיזור האש המרכזית מתקיימת כל העת פעילות ענפה של יצירה ומוסיקה עם "ממה אדממה" הטובה והצוחקת, הבקיאה במיומנויות המקצבים המקודשים עם מלא שירים מגניבים! בתחום המוסיקה נחמד לספר שגם בנינו כלי נגינה וחלקנו לומדים לנגן בגיטרה, לתופף ולתגף (תיפוף גוף).
    אפילו המכשפה המפורסמת "בטטה-קרה" הגיעה השנה למחנה! היא אמרה שהיא נמצאת בטטה-קרה של כולנו אבל לא בטוח אם הבנתי אותה עד הסוף… היא ממש מצחיקה, והיא גם מוכנה לחלוק את סודותיה הקסומים (כמו סוד ההקשבה וההתגנבות) עמנו בקרחת היער המכושפת (בכישופים נעימים כמובן).

    וכל העת כמו רוח קיצית, יושבת ומנגנת לה דמות סודית – נשאמן החביב, שאת מי שמסתקרן ומבקש הוא מלמד את אומנויותיו הקסומות: איך להפוך מאבק למשחק דרך אומנות הטאי-צ'י ואיך לצייר ממש כמו במציאות – ובקלות. תמיד אני מסיים את פגישותיי איתו בתחושת התחדשות!

    מחנה נתיב אלתר ביער בעין עירון

    לפני המחנה הכרתי חיות, אבל "שזנג" – הכיר לי אותם כאילו מחדש. מסתבר שכל חיה באה להגיד לנו משהו על עצמנו, ובעזרת קלפי-סגולה החיה הכי נכונה נשלחת אלינו בכל פעם ששולפים אותם. הוא גם מאמן אותנו בגלגולים, סלטות (למתקדמים) וקפואירה או איך שהוא אוהב לקרוא לזה: להשתמש בגוף בצורות תנועה חדשות ומפתיעות!
    הלילה יורד וצריך לסיים. אבל אם ילדיכם אוהבים סוג כזה של חוויות והרפתקאות אני מזמין אתכם כעת לבוא ולהצטרף לשבט החביב שלנו ביער הקסום!
    במצגת הזו תוכלו לראות עוד… >

    המחנה בשיאו ופעיל עד ה-15.8 ובהתאם להרשמה מוקדמת עד 21.8
    במהלך השנה מתקיים צהרון ומחנות טבע, ההרשמה בעיצומה…
    מתאים מאוד לילדי חינוך ביתי שמחפשים מסגרת.
      0507-212828 | אימייל

    צוות  נתיב אלתר:
    ליאון ספונר חן ארנון ואפרת פרלמן.
    במחנה מצטרפים: מילי אלי ותום פארן
    פרטים נוספים בטלפון: 0507-212828
    ובאתר שלנו >


    להגיב
  • בגן שלי…

    [מרים חללו]

    גן שבלולים

    גן שבלולים בפרדס חנה – גן בגישת מונטסורי

    לפני מספר ימים שוחחתי עם אימא שהתעניינה בגן עבור בתה בת ה-3. היא הייתה חמודה מאוד וסקרנית ורצתה להבין במה שונה גישת מונטסורי מגישות אחרות. התחלתי להסביר על עצמאות ועל נטיות טבעיות של ילדים וחיזוקן ועל עוד דברים שאני מתורגלת בהסבר עליהם,

    אבל סיימתי את השיחה בתחושה שאולי היא לא הבינה עד הסוף את ההבדלים המהותיים.

    ככל שהגיתי בכך יותר עלה בי הרצון לכתוב, אך לא על מה שמייחד את גישת מונטסורי אלא על מה שמייחד את "גן שבלולים", כי חלק מהדברים הם שלנו, של הגן, ולא משויכים לגישה מסוימת, למרות שאולי קשורים או נולדו מתוך גישת מונטסורי.

    אז הנה מה שמייחד אותנו כגן, כתוב מנקודת מבטו של ילד…

    אצלנו בגן אני יכול לבחור באמת במה שמעניין אותי לעשות, בגן שלי אני יכול לבחור אם להיכנס למפגש הבוקר. אם לא אכנס שוב ושוב, מישהו מהגננים ישאל אותי למה.

    בגן שלי אפשר לבחור אם להיות בחדר חושים, ליצור משהו, לאכול, ללכת לחדר דרמה או אולי סתם לעיין בספר ולדבר עם חברים.

    בגן שלי רואים אותי, מדברים איתי ובאמת מקשיבים למה שיש לי לומר ולמה שאני מרגיש.

    בגן שלי מדברים על רגשות.

    בגן שלי אי אפשר לפגוע אחד בשני.

    בגן שלי לא מתקנים אותי אם אני טועה אלא מדגימים לי דרך עבודה.

    בגן שלי כולנו עושים יחד, מנקים, מסדרים, עורכים, מפנים, בונים, מכינים והכול בשיתוף.

    בגן שלי יש את יוסף…

    בגן שלי מדליקים לפעמים מדורה בחצר ומכינים תה טעים…

    בגן שלי אנחנו אוהבים לטייל בחוץ, לפעמים אפילו יום שלם.

    בגן שלי אני אחראי על המשחקים שאני משחק בהם.

    בגן שלי אני בוחר אם לשתף את החברים שלי במשהו שאני בחרתי לעשות.

    בגן שלי לכל דבר יש סיבה, כשאני שואל למה, אני מקבל תשובה.

    גן שבלולים פרדס חנה

    וגם קצת מנקודת המבט שלנו…

    בגן שבלולים חשובה הדרך, ההתנסות ולא התוצר המיידי. הנושאים השונים נלמדים באופן חוויתי ורגשי.

    אנחנו מאמינים שכמעט בכל דבר יש לילדים את היכולת לבקר את טעויותיהם בעצמם.

    אנחנו מדברים כמה שיותר בשפה חיובית ולא שלילית, מתווכים בין הילדים ונותנים להם למצוא את הפיתרון בעצמם במקרה של מחלוקת.

    אנחנו עוטפים ילדים שקשה להם ופגעו בילד אחר ולא כועסים עליהם או מעמידים אותם בצד, מקשיבים לילדים ומתייחסים אליהם בכבוד הראוי, כאדם לאדם.

    אנחנו שומרים בגן על המרחב האישי של הילדים.

    בגן שלנו אין עבודת יצירה מובנית. כל ילד יוצר כראות עיניו ואם הצגנו נושא לעבודה, אין כל חובה לקחת חלק בכך ויש מקום ליצירתיות האישית של כל אחד.

    אנחנו אוהבים לבחור נושאים מתוך מה שאנחנו רואים שמעניין את הילדים ומעסיק אותם באותו זמן.

    אז לסיום, זה הגן שלנו, גן שבלולים.
    הוא הגן שלי, שלכם ושל כולנו והוא יחיד ומיוחד.
    אתם מוזמנים להתקשר, לבוא לבקר ולהתרשם, להכיר אותנו ואותם וגם גישה קצת אחרת, גישת חינוך לחיים.

    ותודה לאיילת על ההשראה לכתיבה…

    למידע נוסף על הגן, הנכם מוזמנים לבקר באתר שלנו – www.ganshablulim.com ובדף הפייסבוק שלנו – מרים חללו גן שבלולים.
    מרים – 050-2511589 גן שבלולים – 04-6797177


    להגיב
  • 17 # בין אדם למקום : שבוע הספר

    [עפרה (במבי) שחר]

    לכבוד שבוע הספר

    שבוע הספר

    כשמספרים רוצים לקרב את השומעים פנימה. הדרך הכי טובה היא באמצעות זכרון חושים. אם הפתיחה תהיה מסקרנת והעלילה טובה- בקלות יסחפו ויהיו מרותקים גם בפעם האלף, לאותו הסיפור. זה מבטיח שהסיום יהיה משמעותי ויזכרו אותו היטב.

    לסיפור יש התחלה, אמצע שהוא הסתבכות ושיא ואז הפיתרון וסוף. עדיף לקרוא קודם את הסיפור ולסמן נקודות דרמטיות. ההתחלה מסופרת בנינוחות כדי שכל השמות והעניינים יהיו ברורים. כשהעלילה תסתבך- אפשר יהיה לעקוב אחריה בקלות.

    כמה שהמספר יהיה יותר "בתוכו" (ופחות יקריא בצורה לאקונית)- כך גם הקהל יותר יתהפנט אליו.
    לדוגמא- כשמריחים משהו בסיפור- אפשר לשאוף שאיפה גדולה ולעשות פרצוף שמתאים לריח, זה ישר מחבר. כשטועמים- להדגים, עם קולות שמתארים מה הטעם עושה. כדאי להשתמש בצלילים: במוסיקות שמעשירות את הטקסט, (אפשר רק בהתחלה ובסוף), או עם כלי נגינה שמתאים לארץ או לרוח הדברים, שעוזר לעקוב אחרי הקצב המשתנה של העלילה. כל קול מוסיף: מיאו, דלת נפתחת, צלצול, צחוק וכו… לא לספר על, אלא לעשות את. המחשה.

    אפשרו מגע: אם יש רוח בסיפור אפשר לנשוף על העור (ואם כולם ינשפו אחד על השני אז כבר בכלל מתחילה פה חגיגונת) , אפשר ללטף עם נוצה, אם יש חיבוק בסיפור- אז קדימה- יש הזדמנות לגעת במישהו שאולי בדיוק צריך את זה הכי, אפשר ללחוש סוד באוזן (למי שהכי קשה לו להתרכז, כדי להחזיר אותו פנימה), לעקוץ כמו קוץ, לדגדג, לפהק, להתמתח- זה מדבק. לחיצת יד לדמות שמגיעה, או נפנוף לשלום למי שהולך- יזכיר אוטומטית מהתת מודע לכל אחד פגישות ופרידות מרגשות ויהפוך את הסיפור לקרוב ורלוונטי. נסו ממש להראות את הסיפור: באיזה גוון העצים, כמה גדול הבית, איך היא מרגישה בחום הזה עם השמלה החדשה וכו…

    בשיא הסיפור אני ממליצה על הפסקה דרמטית. דקה דומיה לזכר מי שכבר לא איתנו, שהות לחשוב על פתרונות לבעיה, לדמיון לרוץ לכל הכיוונים ולרגש להתעורר: פחד, חברות שמתחילה, צער, אושר עצום שעולה בגרון- בכדי להיות "שם" צריך שקט. הבדואי שלימד אותי לספר סיפורים היה הולך להביא לנו תה בדיוק במתח…

    את סוף הסיפור מספרים לאט. אני מספרת כל מילה לחוד עם מצלול משלה- אחת אחת. עכשיו בא מה שרציתם להגיד- תתפננו על זה. עברתם מסע באורך סיפור שלם ביחד והנה מגיע החלק הכי כייפי, אז לא לגמור מהר מדי. תתענגו.
    חשוב לא להגזים בדרמה ולא לגנוב את הפוקוס מגבורי הסיפור עצמו. ישנם מספרים שמפחידים, מתנשפים בעוז, יורקים אש ומשתוללים שלא לצורך. הם לוקחים את תשומת הלב לעצמם מרוב שרוצים שיזדהו איתם ובסופו של דבר מתישים את עצמם ומרחיקים את השומעים. אני אישית לא סובלת את זה.

    סיפור זאת מתנה שצריך לתת כך שתתאים למקבל. בסיפור שסיפרתי עשרות רבות של פעמים אני יכולה לגלות דברים חדשים על הדמויות ועל עצמי- אם אקשיב היטב. תתחברו בעמוק ותובילו פנימה, הטקסט הכתוב הוא רק הפלטפורמה. כשאני מרוכזת פנימה לסיפור שאני מספרת- הניואנסים והאינטונציות בקול ובג'סטות של הגוף- הכל יזרום מעצמו בצורה טבעית ויזמין פנימה את מי שמקשיב לי. בשקט.
    סיפור טוב הוא מתנה מעולה (שלא עולה) ויכולה לתת שמחה, רוגע, רעיונות וכח להתמודד, מגיל שנה ועד מאה ועשרים. תהנו.

    לפני שנה פרסמתי בטור הזה רשימת המלצה, מוסיפה ספרים מצוינים שקראתי השנה:

    • פנין/ נבוקוב
    • הדור השני/ מישל קישקה
    • בזמן שבני תמותה ישנים/ קורט וונוגוט
    • ובעניין ספורים ואגדות: ספורי- עם איטלקיים/ איטלו קאלווינו
    • ספרי אדיר כהן
    • קסמן של אגדות/ ברונו בטלהיים
    • רצות עם זאבים/ ק. פ. אסטס
    • דרך האומן
    • האחים גרים
    • הנס כריסטיאן אנדרסן אריך קסטנר
    • אמיל אז'אר/ רומן גארי
    • הרמן הסה
    • ג'ורג' אמאדו
    • מיתולוגיה יוונית
    • והתנ"ך היפה שלנו.


    להגיב
  • תשע"ד בגן שבלולים

    בגן שבלולים ההרשמה לשנה הבאה, תשע"ד, בעיצומה, בשתי קבוצות גיל –
    גילאי 1.8 עד 2.9 – בקבוצה קטנה ואינטימית, עד 15 ילדים.
    גילאי 2.10 עד 6 – עקב ביקוש של הורים, מתגבשת כחלק מקבוצה זו קבוצה של גילאי חובה.
    לפרטים מהרו לבוא ולהתרשם, מספר המקומות לגיל זה מוגבל.

    גן שבלולים בפרדס חנה

    בגן שבלולים לומדים באופן חווייתי ורגשי ובהתאם לקצב ולרצון הילד.
    לקבוצת גילאי חובה – מפגשים נפרדים מספר פעמים בשבוע ושימת דגש על לימודי שפה וחשבון ותכנים נוספים המותאמים לגילאים אלו, כהכנה לכיתה א'. הלימוד מושתת על עקרונות בסיסיים, בהם חוויית למידה חיובית, למידה מתוך התייחסות לנטיות הטבעיות של הילד בנושאים המעניינים אותו, יצירת סביבה מובנית, מאתגרת ומסקרנת ושילוב לימודי החשבון והשפה בכל תחומי הגן.

    גן שבלולים בפרדס חנה

    בואו להכיר גישת חינוך מופלאה, אשר שמה את הילד במרכז
    ותומכת בקצב ההתפתחות הטבעי שלו – גישת חינוך לחיים.

    למידע נוסף על הגן, הנכם מוזמנים לבקר באתר שלנו – www.ganshablulim.com
    ובדף הפייסבוק שלנו – מרים חללו גן שבלולים
    או להתקשר אלינו : מרים – 050-2511589
    גן שבלולים – 04-6797177

    אנחנו נמצאים ברחוב העצמאות 13 על קוממיות.
    שעות פעילות הגן שלנו, ימים א'- ה' – משעה 7:30 עד 16:30
    יום ו' – משעה 7:30 עד 12:15


    להגיב
  • פעוטון גן טליה – חדש!

    שלום לכולם

    שמי תמר, אמא לטליה בת השמונה, ואני שמחה לבשר על פתיחת משפחתון "גן טליה" במושב תלמי אלעזר, בתחילת שנת הלימודים תשע"ג.

    הפעוטון מגיל 0 עד שלוש.

    תמר

    שעות פתיחה : ימים א'-ה' 7:30 עד 16:00 ויום ו' עד 12:00.

    במשפחתון יהיו:

    * ארוחות מזינות טריות מידי יום.

    * מבנה ממוזג עם חצר גדולה במושב.

    * סדר יום מובנה ומותאם לגיל הילדים.

    * הרבה טיולים ברחבי המושב.

    * ביטוח אישי לכל ילד ולחצן מצוקה.

    * פיקוח של איחוד גני הילדים הפרטיים שילוו אותנו הצוות והגן בכל הנושאים הקשורים לחינוך ולטיפול בילדים.

    ובעיקר הרבה חום, אהבה ונישוקים…
    .
    תפריט שבועי
    הקליקו להגדלת התמונה
    סדר יום
    הקליקו להגדלת התמונה

     

     

     

     

     

     


    חזון הגן:

    שתהיה אהבה רבה, יצירת סביבה חמה ותומכת ומקבלת כל ילד וצרכיו.
    הקניית תחושת ערך עצמי וביטחון ומסוגלות אשר תאפשר לילד להיות מאושר ואהוב.
    למידה נכונה וטובה לילדים תוך התנסות אישית בפעילויות השונות.

    הפעוטון יהווה מקום מקצועי מבוסס אמון, בטוח, נעים, רגיש וממצה יכולות עבור הילדים וההורים. בכל נקודה שילדכם יגיע אלינו אנו נמצא את היכולת שלו ויחד תוך כדי כבוד הדדי והקשבה, נעשה חיים יום אחרי יום ושנה אחר שנה.

    אשמח לענות על כל שאלה

    תמר
    054-5591911 / מייל

    באנר טליה

     


    להגיב
  • 16 # בין אדם למקום : ממלכתי. מעורבות הורים

    [עפרה (במבי) שחר]

    ילד"איך היה היום?" כייף.

    חלק חשוב מחיי ילדינו מתקיים בלעדינו. זה יכול להיות ביקור אצל הסבים, שכנים, חברים, גן ובית-ספר או מקומות אחרים בהם עוברים עליהם דברים משמעותיים מבלי שנהיה שם לידם. איך אפשר להשתתף איתם בחוויות? הכי כדאי לבוא בגישה סקרנית, עקבית ומאד לרצות. אם כבר נתקעתם בפינה ובאופן קבוע אתם מקבלים תשובה לאקונית כגון: "כייף" או "סתם משעמם", תצטרכו להשקיע קצת יותר בתהליך – אבל תגלו ששווה את המאמץ כשמצליח בסוף, ותזכרו שכל הצלחה היא יחסית. מדובר בעצם בלופ צפוי מראש: את שואלת, היא עונה ושתיכן ממשיכות הלאה כאילו כלום ולמחרת שוב. אני מציעה לא לוותר אבל לנסות משהו אחר.

    בארוחת בקר תוך כדי חיבובים ופינוקים אנחנו מספרות חלומות מהלילה ותוכניות מיוחדות להיום. אנחנו אוהבות לקטוף פירות שבעונה מעצים בשכונה, פארקים וגני-שעשועים ולפגוש חברים. אני תמיד שואלת אם יש משהו מיוחד היום ולפעמים היא מספרת על הצגה, טקס בבית- הספר או על המגרש שיקבלו בהפסקה לכדורגל שמשמח אותה. אני משתדלת לראות בכל כמה ימים את המחנכת שלה ולהגיד בקר-טוב, להגליץ' איזו תודה או להציע עזרה על הדרך באירגון החג הבא/ יומולדת/ קומזיץ… חשוב לי גם להפגש עם המורות המקצועיות. לפעמים זה קורה אפילו בשכונה בטיול- ערב עם הכלבה, ברמי- לוי או בבית- ספר. אני מקשיבה למה שהיא מספרת עליהן ושואלת כדי לדעת על מי מדובר. אולי אחת מהן תהיה זו שבעקבותיה הבת שלי תלך ללמוד שני תארים במתמטיקה, אומנות או אפילו ניהול בית- ספר…  🙂

    לפעמים בהפתעה אני מסדרת לה את התיק למחר ומלמדת אותה לחדד ולמחוק כמו שצריך, לאכול עם מפית ולא לסחוב יותר מדי. משתדלת לבוא לקחת אותה כל יום בצהריים ולא תמיד זה קל אבל אני לא מוותרת לעצמי כי אני יודעת שזה חשוב לה, נקודת המפגש הזאת של הבית (אמא) עם בי"ס. אני בודקת מה אכלה ושואלת אותה בארוחת הצהריים, כך אני מגלה מה טעים לה, מה אחרים מביאים שבא לה (לא תמיד אני מסכימה) ומה חילקו /החליפו/ כיבדו בהפסקה או בפעילות מיוחדת.

    לדעתי 5 ימים בשבוע מספיקים ללימודים ממלכתיים. יש עוד כל כך הרבה דברים: קונצרטים בגני- הנדיב, "המעבדה", שייט עם סבא או לעזור לי בגן. הכי בריא והכי חינוכי. אני לומדת מהמורה של נעמה הרבה ושמחה שאת הדבר הזה הצלחתי ללמד אותה, למרות שזה לא היה קל בהתחלה, כי לי יש רק אחת ולה- ארבעה!

    ילד1 ועכשיו ידיעה אינטימית: הדבר שהכי מעניין גננות ומורות בעולם כולו הוא לדבר על הילדים הפרטיים שלהן ולהראות תמונות בטלפון. אני תמיד נפגשת עם המחנכת בשעה החופשית שלה ולא ביום הורים. ככה יש לי זמן קבוע מראש בלי לחכות ויותר מרחב לדבר גם על הדברים שמעבר ללימודים, שבעיני הם יותר חשובים ואני תמיד מנסה לשים רגל בדלת. הנושא השנתי הוא יאנוש קורצ'אק? העברתי לכתה שעור מצחיק ומרגש והייתה לי הזדמנות להכיר גם את הילדים שלא מגיעים אלינו הביתה ועוד מחמאות מהורים שבחיים לא יצא לי לדבר איתם מעבר לשלום ברחוב ופתאום הפתיעו עם סיפורים אישיים. זכיתי. למשל- היה נושא בשעור "מפתח- הלב" בו הכנתי איתם עבודה על חלומות ומשאלות לב, נושא שקרוב ללבי. הכנו ציורים והפכתי את זה לפוסטר כיתתי ממוסגר שיעלה איתם גם לשנה הבאה. יצא יפה בשביל חצי שעה בכיתה ועוד חצי שעה תכנון והעיקר שהקטנה מבסוטית. כל אחד יכול לשלוח קן שמצא בטיול, חומרי-יצירה שיש לכם גישה אליהם, מגילת אסתר או חנוכיה מיוחדת, להזמין בן משפחה שיספר על חיל הים ביום העצמאות, לנדב קישוט לכתה, לא חשוב מה – משהו.

    לצערי אני לא יכולה להיות בוועד או ללוות טיולים ובכל זאת קיים הרצון להיות חלק ממה שהיא עוברת בבי"ס ועברה בגן. אני מחפשת מה אני כן יכולה לעשות, להציע משלי, לתרום.

    אני מאד אוהבת לעשות איתה שעורי-בית. זה ממש מכניס אותי לעניינים. אני עושה שזה יהיה לנו כייף וייתן חשק לעוד עם שייק פירות ועיטורי-בנות ושעשועים לרוב. כל רמז מאפשר התחלה של שיחה, אם אני שואלת באמת בעדינות ומסקרנות ולא חופרת. לא תמיד זה מצליח לי. לפעמים היא פשוט רוצה לנוח ולא בא לה לדבר על זה ורק בלילה, אחרי הסיפור, בתוך החיבוק, ממש לפני השינה כשאני מספרת לה מה היה לנו היום, פתאום יוצא איזה סיפורון שמשתף אותי פנימה לעולם שלה הפרטי. אני מקבלת את זה כמחמאה – אם היא רוצה לגלות (גם אני לפעמים מגלה לה סודות) ומבינה אם לא (כי גם אני לא מגלה את כולם).


    להגיב
  • רגע לפני שהחקלאי נמחק

    [אילנה פלדה]

    צר לי שלא התעוררתי קודם כדי לעורר את כולנו למצב הדברים לגבי מה שקורה בכל מתחם בית הספר החקלאי,  עכשיו, כאשר רגע הכרעה חשוב מגיע עשיתי לרגע הפסקה מהעבודה לקראת 'מקום שמור:מאה לכרכור', כדי להבין מעט בסבך וצפיתי בסרט שעשו קבוצת אנשים שהמקום יקר להם (ולא בנדל"ן).

    < אני סומכת על הפעילים שבדקו ומצאו ועשו ועכשיו זה באמת תלוי בנו. אם נעלה לירושלים בהמוננו ביום רביעי 3/4, שיידעו וייראו שאיכפת לנו. הסעה תצא מרחבת המועצה בפרדס חנה בשעה 06:30. מי שמעוניין להצטרף, בבקשה להשאיר הודעה בדף האירוע.
    הבקשה מבית המשפט היא להורות על מינוי הנהלה חדשה לחברת בית הספר במקום התאחדות האיכרים, והשבת החברה לפעילות לפי מטרותיה המקוריות: הפעלת כפר נוער חקלאי.

    להגעה לדיון יש חשיבות רבה. עד אז, בבקשה המשיכו ושתפו! כולכם מוזמנים, יהיה מקום בהסעה לכולם.כאן לינק לאוונט בפייסבוק וכאן לינק לבלוג המצויין של שרון רז 'נטוש' עם תמונות כואבות של הנטישות במתחם המהמם וההיסטורי הזה, עליו חייבים להאבק.
    פרטים נוספים אצל מנשה דוד, בטלפון: 050-5559845

    תרשמו לכם ביומנים !
    ובינתיים חג שמח.


    להגיב
  • נפגשים – קורס שנתי בתקשורת לא אלימה

    נפגשים

    במשך שנתיים היינו אויבים גמורים. ויכוח על הקצאת מקומות חניה, ימים ספורים אחרי שנכנסנו לדירה בבניין החדש, הפכה להיות המריבה הגדולה עם השכן שלנו. נאמרו מילים קשות, אותן מילים שנאמרות כשאנחנו מנסים לבטא את הצרכים שלנו שלא נענים, כאשר אנחנו לא יודעים להביע אותם.

    שבועות קודמים של תרגול התהליך "תקשורת לא אלימה" (תקשורת מקרבת) בכלל לא עזרו לי להתמודד עם המצב הזה בצורה מועילה. הייתי עסוקה בשאלה אם התהליך הזה יכול בכלל עובד לעבוד גם ב"חיים האמתיים" ולא רק בסדנאות…

    למזלי, מארשל רוזנברג שהה די הרבה בישראל בתקופה הזאת, תקופה שבה הוא העביר סדנאות לצוותים של המשטרה, ואני הייתי במחיצתו, מנסה לקלוט ממנו הכי הרבה שיכולתי, מה שהקל עלי להישאר מחוברת לאנרגיה של תשומת לב ומוכנות לתת אמון בתהליך.

    יום אחד עליתי במדרגות וראיתי את השכן יורד מולי. כפי שקרה כבר הרבה פעמים בעבר, הוא קילל. וכפי שלא קרה אף פעם קודם לכן, אני באופן מפתיע עשיתי משהו חדש. עצרתי, הסתכלתי עליו ואמרתי:

    "האם אני מבינה נכון שאתה לא מרוצה שאנחנו השכנים שלך, כי היית רוצה שנתנהג אתך בדרך אחרת?"

    תשומת הלב שלי הייתה ממוקדת ברגשות ובצרכים שלו. פתאום, יכולתי לנסח את המשפט שהביע באמת ובתמים את הכוונה שלי להתמקד באנרגיה ובחוויה שלו.

    גם הוא עצר, הסתובב אלי, התבונן בי בהפתעה ואמר: "כן! אני מאד לא מרוצה! השכנות אתכם היא איומה!"

    ואז אמרתי: "אז אתה יודע מה, אולי הגיע הזמן ששנינו נשב ונדבר על זה סוף-סוף?"

    הוא הסתכל עלי בחשדנות, מנסה לבדוק אם אני עושה עליו איזו מניפולציה…

    אחרי רגע הוא אמר לי בטון מאתגר: "את יודעת מה? בסדר, בואי נדבר!"

    אמרתי: "בסדר, בוא נדבר. אתה תחליט איפה ומתי, בסדר?"

    והוא ענה מיד: "בבית שלי, הערב בשמונה, אחרי שאשכיב את הילדים לישון, את באה?!"

    אמרתי: "כן!"

    בשמונה בערב בדיוק דפקתי על דלתם. אשתו יצאה לריצה. הוא קיבל אותי עם קפה ועוגיות, התיישב והתחיל לשטוח בפני את תלונותיו ואת הביקורת שלו עלינו. בערך 30 דקות רק הקשבתי, מיקדתי את תשומת לבי ברגשותיו ובצרכיו, מבלי לומר מילה. ואז, כשהוא עצר לרגע, אמרתי לו:

    "לפני שאני מגיבה על דבריך רציתי להגיד לך מה אני שומעת אותך אומר. זה בסדר מבחינתך?" הוא אמר שכן. שיקפתי חזרה את רגשות הזעם, התסכול, האכזבה, אי הנוחות ואי שביעות הרצון שלו, ואת הצרכים שלו ביחסים טובים עם שכניו, וברמה מסוימת של איכות חיים ורווחה בביתו החדש, בחברות עם אחרים ובתרומה לחיים.

    הוא נראה לי מופתע, נרגש ומעודד מהשיקוף שלי. הוא המשיך ואמר: "הלוואי שידעת כמה אני נדיב עם החברים שלי! הלוואי שידעת איזה שכן טוב אני יכול להיות"

    ואני אמרתי לו: "אז היית רוצה שאני אדע ואכיר בנדיבות שלך ובכך שאתה מוכן לתת מהלב שלך מעל ומעבר?"

    שיחה זו הייתה כמו פלא לשנינו. הבנתי שהתהליך "תקשורת לא אלימה" יכול לעבוד בחיים האמתיים, ולא רק בסדנאות.

    אשתו חזרה. היא ראתה אותי ולקחה צעד אחורה. היא נראתה לי מופתעת ומוטרדת מכך שישבתי בסלון שלה…

    ואז הוא אמר לה: "בואי שבי אתנו", ופנה אלי ואמר: "את מוכנה לדבר עם אשתי כמו שדיברת איתי?"

    וכל השאר היסטוריה…

    – – – – – – – – –

    איכות התוצאה של כל מפגש אנושי, טמונה באיכות התקשורת שמתקיימת בין השותפים לה, באיכותה של ההקשבה שלנו ובאיכותה של ההתבטאות שלנו. כאשר קיימת תקשורת איכותית – עולים האמפתיה, האמון ההדדי, האכפתיות, הרצון הטוב והפתרונות היצירתיים למצב. תקשורת לא אלימה היא שפה שמקלה עלינו להישאר מחוברים לעצמנו ולאחרים, באופן אמפאתי ובונה, גם כאשר הנסיבות מאתגרות במיוחד. היא מסייעת לנו להקשיב לעצמנו ולאחרים וכן לבטא את עצמנו, באופן מדויק ומלא, שיעורר את הרצון הטוב והיכולת ההדדית של כל המעורבים – לתת ולקבל מהלב

    בין אם מדובר במפגש עם השכן מלמעלה, עם בן משפחה אהוב, או עם שכנינו הפלסטינאים, הבאים מתרבות שכל כך זרה לנו.

    קרבה

    בחודש אפריל יחל בעין עירון הקורס "מִקְרָב לְקִירְבָה", בהתאם לעקרונות "תקשורת לא אלימה" (תקשורת מקרבת) של מרשל רוזנברג. זהו קורס שנתי בן 144 שעות אקדמיות, עם אופציה לשנה נוספת לקבלת תעודה.

    פרטים מלאים אודות הקורס – מתי ואיפה יתקיים, למי הוא מתאים, מה נלמד, איך נרשמים וכו', ניתן למצוא כאן.

    תאריך תחילת הקורס: 22/4/13.

    מוזמנים להקדים ולהרשם, שכן מספר המקומות מוגבל.

    קצת אודות המנחה:

    חגית ליפשיץ, מ.א. (בהצטיינות) בייעוץ חינוכי, מהאוני' העברית, ב.א. בחינוך ומדעי ההתנהגות, מאוני' בן גוריון. מומחית בשיטתו של ד"ר מרשל רוזנברג "תקשורת לא אלימה", ובעלת ניסיון של 20 שנה בהנחייתו. יועצת ארגונית, מאמנת אישית וקבוצתית, מנחת קבוצות דיאלוג. מגשרת מוסמכת לביהמ"ש, מכשירה מגשרים לביהמ"ש. עורכת ומגישה את תכנית הרדיו "על זאבים וג'ירפות – שלום זה לא רק פוליטיקה". בעלת ניסיון של 25 שנה בליווי אנשים בנקודות מפנה בחיים ובהפיכת מצבי קונפליקט להזדמנות. מתרגלת מדיטציה ופעילה לקידום השלום הפנימי והשלום בעולם.

    לפרטים נוספים: 054-5205549, מייל , או בפייסבוק

    האתר שלי: www.mifgash.org.il


    להגיב
  • עמותת רימון פותחת חטיבת ביניים אנתרופוסופית

    עמותת רימון פותחת חטיבת ביניים – במתחם ביה"ס החקלאי בפרדס חנה

    חטיבת הביניים נפתחת כהמשך לבית הספר היסודי העובר מאלוני יצחק לפרדס חנה ותקלוט את בוגרי כיתה ו' של בי"ס רימון ובוגרים נוספים מהאזור.

    הורים לבוגרי כיתות ו' מוזמנים לערב היכרות.

    בואו לשמוע על:

    עמותת רימון* חינוך אנתרופוסופי – מה זה בכלל, ומה עומד בבסיסו.

    * מה "מבקשים" ילדים בגילאי 13-15 ואיך אנו נותנים לזה מענה.

    * מה תפקיד המבוגרים – הורים ומורים – בחינוך ילדים מתבגרים.

    * מה תכנית הלימודים, האם היא כוללת מקצועות ליבה ושיעורי העשרה.

    * האם יש חינוך למצוינות, ואם כן מהי בכלל מצוינות.

    * איך נקלטים ילדים שסיימו בי"ס יסודי רגיל בחטיבה אנתרופוסופית.

    * איך מסתדרים ילדים שמסיימים חטיבה אנתרופוסופית בתיכון רגיל.

    * איך מסתדרים בוגרי תיכון אנתרופוסופי בחיים.

     וגם:

    – כמה זה עולה?

    – מה תהליך ההרשמה והקבלה?

    ותשובות נוספות לשאלות שתבחרו לשאול.

    ערב היכרות, יום ראשון 10.3.13 שעה 20:30, במרכז פיס לנוער, דרך למרחב 13, פרדס חנה

    רימון

    קצת על עמותת רימון

    עמותת רימון נוסדה בשנת 2006 על ידי קבוצה קטנה של הורים ואנשי חינוך שהתמסרו ליצירת מרכז חינוך אלטרנטיבי ברוח האנתרופוסופיה עבור ילדיהם. בתחילה הוקם גן ילדים, ומאז צמחנו בהדרגה וכיום אנו מפעילים חמישה גני ילדים ובית ספר צומח אשר בו כיתות א' – ו'. בית הספר מוכר על ידי משרד החינוך במעמד של "מוכר שאינו רשמי".

    בסך הכל מתחנכים אצלנו כ-250 ילדים בגנים ובבית הספר היסודי, והתוכניות לעתיד כוללות חטיבת ביניים (הנפתחת בשנה הבאה) והקמת תיכון עד לכיתה י"ב.

    המעבר למתחם החקלאי

    עד לשנה זו היה בית הספר ממוקם באלוני יצחק והגנים בגבעת עדה ובאביאל. אולם לקראת צמיחתו הצפויה של בית הספר נדרשנו למצוא מקום חדש שיכול להכיל מספר כיתות גדול יותר, ולשמחתנו התאפשר לנו לעבור למתחם הפנימייה החקלאית בפרדס חנה. השנה כבר פועלים במתחם שני גנים ובשנה הבאה יעבור בית הספר היסודי למתחם ותיפתח בו חטיבת הביניים.

    קצת על חינוך "וולדורף"

    בית הספר והגנים של רימון פועלים בהתאם לתפיסת החינוך האנתרופוסופית, המכונה גם "חינוך וולדורף". תפיסת החינוך האנתרופוסופית נוסדה לפני כ-100 שנה במערב אירופה, וכיום היא אחת מתפיסות החינוך האלטרנטיביות הגדולות והמקובלות בעולם; ובעיקר במערב אירופה, ארה"ב וישראל. בארץ ישנם יותר מ-100 גנים, 16 בתי ספר ו-4 תיכוני וולדורף.

    חינוך וולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית תפיסה התפתחותית הרואה את הילד קודם כל כישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך לשם עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של צמיחה פנימית ושל לידה הדרגתית של כישורים, איכויות והבנות.

    חינוך וולדורף אינו שואל רק מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא גם איך ללמד, בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. כל המערכת החינוכית סביב הילד בחינוך וולדורף מנסה להתכוון לשאלה זו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית-הספר מכוונים לתת תשובה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים.

    רוצים לדעת עוד על חינוך וולדורף והתאמתו לגיל ההתבגרות? בואו לערב ההיכרות!

    יום ראשון 10.3.13 שעה 20:30 במרכז פיס לנוער, דרך למרחב 13, פרדס חנה

    לפרטים נוספים: 04-6380626 / מייל / פייסבוק


    להגיב
  • הגיל הרך קיבוץ משמרות

    גנים משמרות

    בלב הקיבוץ באווירה פסטורלית חמה ואוהבת ממוקמת מערכת גני הילדים של הגיל הרך בקיבוץ משמרות.

    מערכת הגנים מנוהלת ע"י חברת דותם (דוד ותמר) המתמחה  בניהול גני ילדים בקיבוצים מזה כ-16 שנים.
    בעבר ניהלה חברת דותם גם את מערכת גן עדן בקיבוץ עין שמר ואת מערכת הגיל הרך בקיבוץ עינת.

    גני הילדים מלווים במנהלת מקצועית וביועצת חינוכית צמודה.

    בגנים גננות מוסמכות וצוותים מקצועיים, המתוגברים לשתי גננות בגני הבוגרים.

    בואו ליהנות מטיולים ברחבי הקיבוץ, פינת חי, ארוחות איכותיות ומזינות, מסיבות חגים משותפות לכלל הגנים, חוגים ופעילויות.

    אנו מקבלים ילדים מגיל 6 ח' ועד 10 שנים (גני ילדים + צהרון לילדי ביה"ס).

    הגנים עובדים 6 ימים בשבוע  (ימי א' עד ו') בין השעות 07:00-16:00  עם אפשרות להארכה עד 17:00.

    הגנים פתוחים במרבית ימות השנה כולל ערבי חג וחול המועד פסח.

    במהלך חופשת הקיץ הגנים סגורים ל-12 ימים בלבד.

    לפרטים נוספים ומידע על מקום פנוי ניתן להתקשר אלינו: 04-6374807  או לנייד: 052-3275658

    נשמח לראותכם אצלנו,

    הגיל הרך קיבוץ משמרות.


    להגיב
  • עתיד אחר – בית חינוך ברוח המונטסורי, בפרדס חנה

    "על החינוך לעשות שימוש בכוחותיו הפנימיים של הילד על מנת שהוא יוכל להדריך את עצמו".

    כולנו חולמים להעניק לילדנו את החינוך הטוב ביותר אך לא תמיד אנחנו יודעים איך ומה לעשות בשביל להגשים את החלום. "עתיד אחר" הוקמה במטרה לנסות להגשים וליישם את החלום עבור ילדנו.
    גישת החינוך המונטסורי היא פילוסופיית חינוך המדגישה לימוד שלם וכוללני, המכבד את הילד כאדם. חינוך המקיף את כל תחומי התפתחותו – אינטלקטואלית, חברתית, גופנית רגשית ורוחנית.

    – המטרה של חינוך מונטסורי בגיל הצעיר היא לטפח את הרצון העצמי הטבעי ללמוד, דבר הקיים אצל כל ילד. הלמידה מתרחשת מתוך הנעה פנימית, עידוד עצמאות וחשיבה יצירתית.

    – הגישה המונטסורית מונעת מתוך האמונה כי מטרת הלמידה איננה העברת מידע, אלא פיתוח כישורי חשיבה ולמידה, כישורי חיים וכישורים חברתיים ורגשיים.

    – גישת החינוך המונטסורי מאפשרת לילד ללמוד בצורה הטובה ביותר על ידי עשיית הדברים בעצמו.

    – הגישה מאפשרת איזון בין חופש ובחירה בסביבה המובנית אשר הותאמה מראש לצרכי הילדים.

    – הגישה מאפשרת לתלמידים להתפתח בקצב שלהם תוך שימוש ביכולותיהם בהדרכה ובהנחיה של מבוגר, המיומן בגישה ותוך שימוש באביזרים מתאימים.

    – הלימוד בגישת מונטסורי מתקיים בלמידה רב גילאית, דבר המאפשר מפגש טבעי בין ילדים בגילאים שונים ולמידה מחיקוי. הלמידה הרב גילאית, מעניקה אפשרויות למידה מרתקות לכל הצדדים, כמו כן היא מלמדת סובלנות ויחס לאחר.

     

    אנחנו קבוצה של 8 משפחות, הגרעין המוביל את "עתיד אחר", הורים לילדים שזוהי שנתם האחרונה בגן המתנהל על פי הגישה המונטסורית – "עולם קטן" של רבקה וקיקה – מרגישים ומבינים שגישת החינוך המונטסורי היא הגישה החינוכית שהיינו רוצים עבור ילדינו בהמשך דרכם במערכת החינוך, בשל יתרונותיה היפים והדרך המיוחדת שלה לגדל ולחנך, ללמד ולהעשיר ילדים תוך השארת ערוצי הסקרנות שלהם מגורים, פתוחים ויצירתיים.

    למען הגשמת חלומנו אנו פועלים כבר קרוב לשנתיים ובונים תכנית אופרטיבית המבוססת על החזון שלנו. במסגרת פעילותנו פגשנו אנשי חינוך המלמדים בגישה זו, סיירנו בבתי ספר המיישמים את הגישה ופועלים על פיה ובנינו ביסודיות, צעד אחר צעד, בעזרת אנשי מקצוע ממערכת החינוך, את התכנית והחזון שלנו ויצרנו קשר עם יועצת אקדמית מומחית לשיטת מונטסורי – הגב'ענבר אופק.

    בפרדס חנה – כרכור פועלים כיום מספר בתי ספר ממלכתיים יסודיים וכן ביה"ס תיכון מקיף שש שנתי. בכל בתי הספר הללו נעשית עבודה חינוכית חשובה ומשמעותית בהתאם לתוכניות ודרישות משרד החינוך. יחד עם זאת, היוזמה המוצעת לשילוב רוח החינוך המונטסוריבביה"ס קיים היא ביטוי לרצון של חלק מהציבור תושבי הישוב המונים כ- 50 משפחות וכולן הביעו נכונות עקרונית לרשום את ילדיהם לבית הספר שייבחר להוביל את החינוך ברוח המונטסורי.

    כמו כן, אנו מאמינים כי בית ספר מסוג זה ימנף את רמת החינוך באזור, יעניק לילדנו הזדמנות מופלאה ללמידה מעניינת ומפרה ויאפשר לילדנו לפתח ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

    בהמשך למסע המשותף שלנו, הצגנו את עצמנו ואת החזון שלנו בפני בכירי המועצה – מר חיים געש (ראש המועצה), הגב' אילנה זגול (ראש אגף חינוך) וכן בפני המפקחת מטעם משרד החינוך – הגב' לאה יגור. אנחנו נמצאים במגעים עימם ופרסנו בפניהם את התוכנית האופרטיבית למען מימוש החלום.
    בשלב זה אנו מחכים לתשובות מהמועצה וממשרד החינוך, ומוכנים לקחת על עצמנו את קידום התהליך.

    אנו מזמינים אתכם תושבי פרדס חנה – כרכור להצטרף אלינו ולעזור לנו בתמיכתכם, לאפשר לאזורינו לצמוח ולהתפתח על מנת להעניק לילדנו את החינוך הטוב ביותר.
    נשמח לחשוף בפניכם עוד על הגישה, על התהליך וכמובן את הגרעין המניע את "עתיד אחר" בחוג הבית השני שנערוך:

    כמו כן ניתן לפנות אלינו גם במייל או בטלפון:
    אלין קנת 054-3304810 aline.kenneth@gmail.com
    עינב פאיט 054-7778908 einavfeit@gmail.com
    http://www.facebook.com/MontessoriSchoolIL


    להגיב
  • חינוך אלטרנטיבי: מורה נבוכים

    דמוקרטי? דיאלוגי? אנטרופוסופי?
    סדנא בנושא חינוך אלטרנטיבי

    הילדים בגן, אבל אתם כבר חושבים על היום הראשון בכיתה א'. אתם יודעים שאתם מחפשים לילדכם מסגרת חינוכית שתעודד חשיבה חופשית, יצירתיות ועצמאות ללא תוויות של ציונים והגדרות מלאכותיות, ברור לכם שלמידה לא מתרחשת רק במרחב של כיתה.
    אתם יודעים שאתם רוצים משהו אחר אבל לא בטוחים מה…

    באזור שלנו יש הרבה אפשרויות חינוכיות. איזו גישה הכי מתאימה לכם? מה היתרונות והחסרונות של כל מקום? כיצד במרחב החופשי נדע שהילדים שלנו לא הולכים לאיבוד? ואיך נהיה בטוחים שהילדים מקבלים כלים מספקים וידע לו הם זקוקים? ברור שההתמודדות הן של הילד והן של ההורים שונה במסגרת האלטרנטיבית, אם כן, מה זה דורש מאיתנו ההורים?

    בסדנא בת 5 מפגשים בנושא חינוך אלטרנטיבי נסקור את ההבדלים בין הגישות השונות ובין בתי הספר באזור. מה מתאים לכם? מה מתאים לילד? איך מתמודדים עם החששות והקשיים שבבחירת גישה חינוכית.

    שמי לירן פוגל, בן 33, אבא לאדם בן 4 ואנה בת שנתיים וחצי, בעל תואר שני בחינוך ועוסק בחינוך דמוקרטי כבר 7 שנים.
    אני מאמין שזו זכותם של ילדים ליחס מכבד ושיוויוני במסגרת החינוכית בה הם לומדים. ילדים יכולים לאהוב את בית הספר שלהם, להאמין בפעילות שלו, לרצות לתרום לו מכשרונותיהם, ולשמוח בו בכל יום מחדש. לדעת שיש מאחוריהם קהילה שתומכת בהם ושהם גורם משמעותי בה.

    הסדנא מתקיימת בביתי, ברחוב אלון מס' 39 בפרדס-חנה
    5 מפגשים בני שעה וחצי.

    (תתכן אפשרות לסדנא בערב במידה ויהיו נרשמים המעוניינים בכך)

    ניתן ליצור איתי קשר ולשמוע עוד בטל' 054-4844113 | אימייל

    לראיון עם לירן בפייסבוק >
    לירן מסביר על בית הספר הדמוקרטי סאדברי ירושלים, ברדיו ירושלים >


    להגיב
  • טבעי לי – משפחתון חדש, מפברואר בפרדס חנה!

    טבעי לי – משפחתון חדש נפתח בחודש פברואר בפרדס חנה!

    המשפחתון ברוח האנתרופוסופיה והחינוך הקיבוצי.
    מיועד לגילאי שלושה חודשים עד שנתיים, המחולקים לשתי קבוצות.
    קבוצה אינטימית המייצרת מענה לצרכי כל ילד (עד 10 ילדים)
    הרבה מגע חום וחיבוקים,
    טיולים בחיק הטבע מידי יום.

    דניאל ומתוקונת

    המשפחתון מוזיקלי!
    הילדים נחשפים לשירים ומנגינות מכלי נגינה שונים: קסילופון, לירה, תוף אינדיאני ועוד.
    אוכל בריא טרי המבושל על ידינו יום יום.
    סדר יום קבוע ומובנה, מעניק לילדים מציאות ברורה ומוכרת הנותנת תחושת יציבות וביטחון.
    המשפחתון נמצא ברח' הגאון בפרדס חנה, בבית גדול עם חצר קסומה מלאה בעצים, דשא,
    ארגז חול מתקנים ומשחקים.
    כרגע אנחנו מסדרים ומייפים אותה לקראת הפתיחה..

    המשפחתון פועל בימים א'- ה' (ימים מלאים)
    קיימת אפשרות להשתתפות חלקית (חצאי ימים או שבוע חלקי) על בסיס מקום פנוי.
    למעוניינים נפתחה גם ההרשמה לשנה הבאה!

    לבירורים לגבי: מהות הגן, סדר יום, מחיר, תפריט, חופשים, קצת עלינו, המטפלות דניאל ולירון, וכל אשר על ליבכם ניתן ליצור קשר איתנו:

    דניאל בן יאיר – 052-4700595 לירון אלקויטי – 052-5987467 | אימייל

    משפחתון טבעי לי בפרדס חנה


    להגיב
  • שלום כתה א', אבל איזו?

    [רני גיל גולדמן]

    ברווז של המאיירת שירה מנחם

    אוי לא זה מתקרב!
    זה נראה ממש רחוק אבל עוד רגע זה כבר כאן!
    כן,כן, הבת הגדולה שלי עולה ל-א'
    אז מה עושים? קודם כל מתחילים להתיעץ לשמוע ולהתלבט עם אחרים:
    בנתיים המסקנות הן:

    בי"ס רבין: ג'ונגל…הבן שלי דווקא מסתדר שם… את הגדולה הכנסתי אבל את הקטן אין מצב שאני אשים שם…
    דמוקרטי: נהדר…הילד שלי הלך שם לגמרי לאיבוד…השיטה הכי טובה…איזה בלאגן..
    האנתרופוסופי: ממש מפתח את הדמיון…הייתי ביום ביקור ויצאתי נזופה…הלוואי עלי ללמוד בבית ספר כזה…

    מרוב עצות הלכתי לאיבוד. אז כמובן שקודם כל הולכים ורואים וממשיכים להתייעץ ולשמוע. ומנסים להבין מה הכי טוב בשבילה ומה הכי ישתלב עם החינוך בבית.
    וממשיכים להגיד לעצמך: טוב אז גם אם בסוף היא תלך לבית ספר "רגיל" זה לא כ"כ נורא, אני הייתי בבית ספר רגיל ויצאתי בסדר, יחסית, ולדעת שהשכנוע העצמי הזה ממש אבל ממש לא עובד.
    והולכים לימי דיון שהמועצה פתחה בקשר ל "עתיד החינוך במושבה" (תלכו גם – ממולץ בחום).
    ולא מפסיקים להתלבט ולחשוב, ומפסיקים לישון טוב בלילה.
    אז הקיצר-הצילו!

    ומכיוון שאני יודעת שאני לא היחידה בעניין, אשמח לפתוח כאן שיחה בנושאי בתי ספר בפרדס חנה – חוויות, דעות אישיות, התלבטויות משותפות.

    רני

    [גלוית הברווז היא חלק מסדרת גלויות של המעצבת שירה מנחם, שבתגובה לבקשתי להשתמש בה בפוסט ענתה:
    היא נעשתה במסגרת קורס בשנקר, כשהמטלה היתה לאייר מקום וזמן. המקום והזמן שאני בחרתי היו בית הספר היסודי, כיתה א'. כך שמבחינת התאמה לתוכן – קלעת בול 🙂

    (רונית ] 


    להגיב
  • 11 # בן אדם למקום: להעלות על הדעת. איזון בין נתינה לקבלה

    [מאת: עופרה (במבי) שחר]

    balanceבערב מאוחר אני מקבלת טלפון מחברה שמלמדת בבית ספר פה, שנוחתת עלי עם מצברוח שאני מכירה אחרי יום קשה בעבודה. אני מנסה לעודד אותה אפילו שאני מכירה מעצמי היטב את ההרגשה המעיקה שאחריה צריך לקום עם מרץ לעוד יום של עבודה.

    לפני הכל אני רוצה להביע את ההערכה הרבה שלי לכל מי
    שעוסק בתחום החינוך: הסייעות בגנים, שר החינוך, אב הבית, המורות בתיכונים המכינות לבגרות, המטפלות במעונות ויצ"ו, המנהלים הבלתי- נלאים, הגננות, המחנכות הטובות, החונכים המשקיענים, המורים להתעמלות, לאומנות, לערבית, המפקחים וכו… כולם עוסקים בתחום שהוא האומנות הגבוהה מכולן: עיצוב נשמות. כל מילה שלהם נרשמת, נקלטת, נצרבת, פועלת, משפיעה. כל מבט שלהם מעודד, משפיל, משעמם, נותן השראה. החיכוך הוא עצום, אפילו בקבוצה קטנה והאחריות על האנשים הקטנים שאנחנו חונכים היא רבה. זו בחירה מיוחדת ונחשבת וטובה. התרומה שלנו (כל אחד כפי יכולתו) לחברה היא גדולה. חינוך זה הדבר הכי חשוב בסדר העדיפויות בעולם שלי. חינוך זה קדוש!

    שנית – אני מצדיעה לכל מי שמנסה להמציא מסגרת חדשה שתתאים לילדים: להקים, ליזום, לפרסם, לממן, לא להתפשר על כמות לעומת איכות ולהסביר את הייחוד שלה תוך כדי ניסוי ותעייה.
    מדובר באנשים שנמצאים כל יום במשך שעות רבות במערכת אינטנסיבית ומנסים לתת עוד, יותר, לעזור, לעטוף, לפתח ילדים שהם לא תמיד רק הילדים שלהם.
    והעניין הוא שזה אף פעם לא מספיק. גם ביום הכי טוב בעבודה כשמתחשק לדלג מרוב סיפוק על הצלחה קטנה עם ילד קטן – עדיין, תמיד, זה לא מספיק! מאד מתסכל שתמיד יש את ההורים שדורשים קצת יותר, ילד שלא קיבל כל מה שהיה צריך, כמה שרצה, מישהו בצוות שלא קיבל מספיק תמיכה ותשומת לב למרות שהיה זקוק לה בדיוק וכו…
    הסיזיפיות הזאת, של לבחור תחום שלמעשה אף פעם לא מספיק בו, מתבטאת בעוד מקומות.
    אנשים חושבים שנתינה זה נהדר- וכמה שיותר יותר טוב.
    זאת תפיסה רומנטית שמתאימה לגיל הנעורים – אבל אנחנו יודעים שכל דבר שלא מאוזן הוא לא טוב, ובחינוך הנתינה היא אינסופית.

    מה אפשר לעשות? לקבל.

    ללכת לחוג תנועה, משהו לאינטלקט בלימודים שפותחים את הראש, לנסוע, לחבר תחומים ומיומנויות ולהשתכלל, לצאת, לראות, לנסות ולטעות. כדי לא להגיע להתייבשות ודלדול מאגרים כמו אצל המחנכות הוותיקות שכל חייהן גידלו ילדים ונשארו בלי כוחות, חשק ואויר, עצובות ומרירות, שנה לפני הפנסיה. כשהייתי המורה לאומנות בבית-הספר "אלונים", ישבתי איתן כל יום בחדר מורים ופשוט ריחמתי. היה לי עצוב עליהן ועל הילדים.
    דוגמא להתפתחות אישית: לימודי חשיבה הכרתית , ריקודי- בטן ועיסוי פעם בשבוע, כדי להחזיר כוחות להתמלא ולהמשיך להתפתח. כל אחד לפי צרכיו, אם אנחנו רוצים לתת לילדים את מה שהם צריכים. זה במצב האופטימלי, אבל כשיש לנו עוד מחויבויות, כמו למשל ילדים משלנו, משכנתה ופרטנר-זה לא תמיד מתאפשר.
    אז אולי ניתן רק למי שעדיין אין להם ילדים לחנך? הילדה שלי הייתה בגן כזה והיה לה כייף, אבל בכל זאת עברנו משהו כשהפכנו להורים, שאי אפשר ללמוד אותו מספרות מקצועית.

    asherבשבוע שעבר חגגה הבת שלי יום הולדת. אני לא הייתי ביום ההולדת של הילדה שלי בטיול הכיתתי כי הייתי מחויבת להיות תחליף-אמא לילדים של אחרים.
    אני אומרת את זה בכאב רב. בדת שלי היום הכי חשוב בשנה – חל בדיוק ביום ההולדת. התנחמתי בכך שהמורה האהובה על בתי, בעצמה אמא לארבעה ילדים, הייתה איתה במקומי. כדי להגיע לטיול היא שמה את בתה (שרק נולדה לפני כמה חודשים) במעון נעמ"ת ושם אמא של ילדה אחרת טיפלה בה. כל זה נשמע כמו אחווה נשית מופלאה ומושלמת, אבל זה לא באמת ככה. במציאות זה נראה יותר כמו בציור של אשר בו יצור רודף אחרי עצמו במעגל ונושך לעצמו את הזנב.
    הילדה שאמא שלה עובדת עם המוני- תינוקות מצווחים- בצדק בנעמ"ת משבע עד ארבע, ושנותנת את הנשמה בעבודה (אחרת יפטרו אותה ויביאו מטפלת צעירה שתעלה להם חצי המחיר) מקבלת אמא על סף התמוטטות עצבים שבאה לבית מבולגן שצריך בו לתת את הנשמה עד הסוף לבית, לבעל, לילדים, לסבים ובסופו של דבר אם עושים את זה עד הסוף ומכל הלב-המקצוע שוחק את כל הגיבורות והגיבורים מאד.
    חברה של בתי שאמא שלה עובדת במקום כזה סיפרה לנו בסוד שאמא שלה מחטיפה לה מכות כשהיא מנדנדת לה וכבר אין לה כוח אליה.
    אני מעדיפה לקחת שנה חופש כשאני מרגישה את זה מתקרב אבל אלו הן מותרות שמעטים יכולים להרשות לעצמם, גם בחינוך הפרטי.
    אני זוכרת את מסיבת הסיום במסגרת פרטית שהילדה שלי היתה בה, בלילה מאוחר, כשהורים וילדים רבים מריעים עד לב השמים לאנשי הצוות שהרימו הפקה הומוריסטית ומיוחדת. כל מי שישב שם היה בטוח שהוא מביא את הילד שלו למקום הכי מכיל ילדים שיש. בתה של הגננת המארגנת נרדמה ערומה עם הפנים על החול לרגלי הבמה עליה הריעו לאימה על העבודה המצויינת שהיא עושה למען ילדים אחרים. זאת היתה אחת התמונות העלובות שראיתי בחיי. חבל שיצחק קדמן לא היה שם.
    גננת אחרת שאנחנו מכירים שולחת את ילדה לישוב אחר למסגרת אחרת, ובשיחה בינינו מודה שקשה לה לגשר על הבדלי הגישות בין איך שהיא מתיחסת לילדים, לבין איך שמתיחסים שם לילד שלה.

    ככה אנחנו, רוצים לתת יותר לכולם, אבל לא באמת תמיד יכולים.
    הידיעה הזאת באה תמיד בדיעבד, אחרי שהגבול כבר נפרץ, אחרי שכבר קשה לחזור אחורה, ואולי גם אי אפשר.
    אז שכל הורה יגדל את ילדיו בבית וישקיע בהם את המיטב שלו.
    אם היינו מושלמים – זה היה יכול להיות מצוין, אבל במציאות ילד מגיל מסוים רוצה לצאת מהבית וגם להורים זה טוב.
    אין לזה פתרון. אני חושבת על זה בעבודה, לפני- השינה ועכשיו, כשאני כותבת.
    אפשר רק לקבל את זה. או לעשות הסבה לתחום אחר כמו למשל בניית ציפורניים למשל, שזה תחום יותר פשוט.

    אבל אולי, אפילו עם הפראדוקס, חינוך זה עדיין התחום הכי משמעותי, יצירתי, נבנה ומגניב שאפשר להעלות על הדעת?


    להגיב
  • משפחתון ילדים מתחברים במושב מאור

    [יעל כהן]

    כשהכרנו אני ומירב לפני 12 שנים ועבדנו יחד בגן "עדן", כשרצנו שם עם הקטנטנים בשדות, לא חשבנו שנמצא את עצמינו כעבור זמן רב פותחות את המשפחתון שלנו ביחד.

    הזמן עבר, אך הקשר נישאר,
    והבנו שצריך כבר לפתוח את הבית הזה, חם ואוהב ושלו,
    פשוט, בדיוק כזה.
    אז הכנו יחד מקום מואר והרמוני, בבית עץ הממוקם על שדות ירוקים.
    עכשיו סתיו ואפשר לעקוב אחרי ציפורים, לחפש שבלולים ולהריח פרחים.
    ובכל בוקר מקבלים את פנינו הקטנטנים,
    עם חיבוק וריקוד אנחנו מאימא ואבא נפרדים,
    לידינו המחבקות הם עוברים.

    פעוטון ילדים מתחברים

    להכין בצק בכל יום, לערבב, ללוש ולחוש,
    לתת למירב לשים באש, לעמוד על כסא ולראות,
    איך הן הופכות לטעימות,
    ירקות נחתכים, טחינה מתערבבת,
    עורכים יחד את השולחן, ומוכנים כבר לשבת.

    ברפת יש טרקטור מרעיש, ועגל מתוק ופרה גדולה,
    ואם ניפנה ימינה בשביל, נוכל ללטף את החתלתולה.
    ללכת לבקר חברים עם טרמפולינה,
    ולמצוא בדרך חרובים, או מנדרינה!
    לדרוך על עלים יבשים, למצוא אצטרובלים,
    ואח"כ להפוך אותם למקושטים ויפים.

    בקבוקים הופכים לסירות, ופקקים לבובונים,
    וגם אנחנו אוהבים להפוך לנחשים, צפרדעים או דובונים…
    כשלא הולכים לטייל בחוץ, הולכים לטייל בדמיון,
    ושם פוגשים חיות ועצים ופרחים ועוד המון…

    עם גוליה אנחנו אוהבות לדבר באנגלית,
    עם מירב אנחנו מדברים בשפת הסימנים
    אבל הכי מיוחדת, זו השפה של שני.
    שני נולדה עם תוספת קטנה של עוד כרומוזום אחד,
    מה שהופך את הקשר איתה לכל כך מיוחד.
    שני מלמדת אותנו להרגיש ולהקשיב, להאט ולהיות.
    כמה עדינות, כמה רכות,
    וכל כך הרבה מתיקות!

    אם זה מה שחיפשתם
    אנחנו כאן בשבילכם,
    מאד מחכים להכיר אתכם.

    יעל ומירב

    משפחתון ילדים מתחברים במושב מאור, לגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים.
    ליצירת קשר – יעל: 052-8618188 (אימייל) מירב: 050-2954501


    להגיב
  • פורום חינוך יישובי מתגבש

    [סיגל כהן סקאלי]

    חינוך מחלום למציאותפורום "חינוך: מחלום למציאות" הוא פורום הורים שהוקם כתוצאה מרצון עז של הורים אכפתיים ומעורבים, לסייע בקידום החינוך ביישוב שלנו. הורים רבים סיפרו במפגשי הפורום, שהתחושה שהם מקבלים ממערכת החינוך היא שזו ספינה, שהיעד שלה הוא איזשהו מקום בטבלת הציונים הארצית. אנחנו חושבים שאפשר גם אחרת. יש יעדים מעניינים הרבה יותר. כמו רכישת השכלה, לימוד איך לחשוב, פיתוח חשיבה יצירתית, פיתוח יכולות לביטוי עצמי, פיתוח חוזקות של תלמידים ועוד.

    שמי סיגל, ואני אמא מודאגת. יש לי ילדה בת 3, ונותרו לי רק 3 שנים לסייע בשיפור מערכת החינוך המקומית שלנו.

    אנחנו ישוב קטן, עם אוכלוסייה מגוונת. ישוב עם המון חוזקות. עם חיי רוח עשירים, קירבה לטבע, אוכלוסייה חזקה, אמנות ואמנים בכל מקום, קהילה שמחה ותומכת ומאפשרת, שאני לא ראיתי כדוגמתה. ישוב כמו שלנו צריך להיות פורץ דרך בחינוך, אבל אנחנו משתרכים הרחק מאחור. מה שחשוב לי הוא לא הציונים הגבוהים של תלמידינו, אלא התמונה שתשתקף מהם, של בתי ספר, צוותי הוראה, מנהלים ותלמידים, שעושים עבודה טובה באמת!

    לכן התגייסנו, כקהילה, לשנות את המצב. וזה החזון שלנו:

    "אנו מאמינים שנוכל לסייע להנהגה המקצועית – חינוכית ולהנהגה הפוליטית להביא את כל בתי הספר בפר"ח- כרכור להישגים מצויינים, כאשר שתי מטרות עומדות בפנינו – להביא את החינוך ביישובנו להישגים אקדמיים מצויינים, וליצור מערכת חינוך שהיא טובה, בריאה ומכילה עבור ילדינו.

    קיימות היום בשוק תוכניות חינוכיות שמשתלבות היטב עם מערכת החינוך הקיימת. אנו מבקשים ללמוד אותן לעומקן ולהכירן ולנסות לברור מתוכן את אותן התוכניות שיוכלו להתאים ליישוב שלנו, כדי להוביל אותו למקום מוביל ואיכותי יותר, תוך שיתוף פעולה מלא עם המועצה המקומית, מנהלי בתי הספר בישוב, ההנהגות המוסדיות וצוותי המורים.

    אנחנו רואים את מערכת החינוך העתידית בישוב ככזאת שתהיה ערה לצרכי ילדינו, שתאפשר להם לבטא את הייחוד שלהם ואת נקודות החוזק שלהם, ולתרום לקהילה בהתאם. מערכת החינוך שאנו רואים לנגד עינינו היא כזאת שתתמקד בחוזקות של כל ילד, תאפשר לימוד חווייתי באמצעות משחק, אמנות או דרך החושים. אנו מאמינים שליישוב שלנו יש חוזקות, פרוייקטים מעניינים, מגוון רחב של תפיסות עולם ואורחי חיים, ואנו שואפים להדק את קשרי התלמידים עם הקהילה ולצאת מגבולות בית הספר.

    חשוב לנו שתתאפשר למידה בכיתות קטנות, על מנת לאפשר למורה לראות באמת כל ילד ולאפשר לכל ילד לבטא את עצמו.

    אנו שואפים ללמידה אקטיבית, שמתבצעת תוך שיתוף פעולה עם התלמידים, תוך שימת דגש על ערכים כגון: שיתוף, כבוד הדדי והתחשבות בזולת.

    מטרתנו היא להביא למערכת החינוך הקיימת בישוב תכנים נוספים אשר יעשירו הן את התלמידים והן את המורים, יעניקו ערך מוסף לחוויית הלמידה ויחזקו את מערכת היחסים ההדדית שקיימת בין בתי הספר לבין הקהילה.

    אנו מאמינים שגישה זו תאפשר לילדינו ביטוי עצמי, תקנה להם ערכים חשובים, תביא אותם להישגים מדידים ברמת הציונים ותספק להם חינוך איכותי, כפי שהם ראויים לו!

    אנו מאמינים שבשילוב כוחותיהם של הורי היישוב, ההנהגות המוסדיות, ההנהגה המקצועית החינוכית וההנהגה הפוליטית של יישובנו, נוכיח שהדבר אפשרי!

    במסגרת חתירתנו ללמוד ולהיחשף לגישות חינוכיות חדשות, אנחנו נפגשים עם גופים, עמותות ותנועות, אשר מקדמים חינוך איכותי בבתי ספר. המפגש הקרוב יתקיים ביום ראשון, 14.10 בשעה 20:30 בספריית בית ספר מעיינות, ברחוב הצליל בכרכור, עם אנשי עמותת חינוך ישראלי. עמותת "חנוך ישראלי" מקדמת תוכנית לימודים שעוסקת בהקניית ערכי מורשת יהודיים וישראליים ומיושמת בהצלחה בכמאה בתי ספר בארץ. מטרת המפגש היא להשכיל ולבחון, האם ניתן יהיה ליישמה גם בבתי הספר שלנו.

    ברשימת ההורים המובילים את הפורום נמצאים אנשי מפתח מהיישוב, אכפתיים, מעורבים ועושים ללא לאות, איריס בן דוד, לואנה ניימן, ליה מאור, איציק בוחבוט לוין, עמוס דדון, מיכל להט, מירב קידר, ליאת מורנו, שרון קסטן, מיכל לוי זמיר ועוד רבים וטובים. המפגש המתוכנן הבא יהיה עם נציגי תוכנית "לגדול בכיף" – עמותה עצמאית ללא מטרות רווח, שהוקמה על ידי הורים ואנשי חינוך לשם בניית שיטת חינוך ייחודית, שבמרכזה חרוט עקרון ההדדיות ושיתוף הפעולה. כמה דוגמאות לאופי התוכנית: לימוד במעגלים, צילום שיעורים בוידאו וצפייה משותפת בסרטים לצורך למידה, לימוד דרך משחקי חיבור, קיום סיורי חוץ, למידה באמצעות משחקי תפקידים ועוד. הודעה על מועד המפגש עם נציגי "לגדול בכיף" תבוא בהמשך.

    מפגשי הפורום פתוחים לכלל הציבור, ואנחנו מזמינים את כל מי שהנושא יקר לליבו, לבוא ולשמוע, ללמוד, להיחשף, לחלום יחד איתנו… ולסייע בהפיכת החלום למציאות!

    לקבוצת הפייסבוק שלנו >


    להגיב
Close