טורים אישייםיוזמות חופשיותסביבה וקהילה

בין המיצרים וחג האהבה

[מאת אייל כגן]

לפני כמה שנים כתבתי פוסט שעניינו תקופת בין המיצרים. הקו הכללי שלו דיבר על תחושת המצור האישית והכללית שפושה בדיוק בתקופה הזו שבין הבקעת חומת ירושלים ועד חורבן הבית. שלושה שבועות שבהם התרגשה פורענות נוראה על עם ישראל שאת הדיה ואותותיה דומה שאנו לא מפסיקים להרגיש עד ימינו אנו. השורה התחתונה, לאחר התפתלויות ופלפולים, הסתכמה בכך ש"לאן שאני רוצה אני לא יכול ולאן שאני יכול אני לא רוצה".

בזמן האחרון, בתוך תקופת בין המיצרים הנוכחית, אני מוצא את עצמי מסתובב ברחבי העיירה המנומנמת שלנו, שמשילה מעליה אט אט סימנים של כפר והופכת – מבחינת שאיפותיה של פרנסיה- לעיר. אני מסתובב בינות לאנשים ושומע קולות אחרים משהייתי רגיל לשמוע. קולות של מצוקה, קולות של ייאוש, קולות של כעס, קולות של מירמור. המראה שדרכה אני רואה את הדברים ודרכה אני מנסה לעבור, היא המאבק שאני מנסה להניע סביב נושא השילוט. תיכף נגיע לזה, אבל לפני שאני אצטייר גם בעיני עצמי וגם בעיני הציבור כטרחן שחוזר ומנסה למכור את מרכולתו, אני מבקש לפתוח סוגריים ולהעלות שתי אנקדוטות.

לאחת ניתן לקרוא –"להיות שגריר" או "לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ". רובנו מכירים את הסיטואציה שבה אנו נמצאים בחו"ל ומדברים רק טובות על ישראל. אין כיבוש, אין פשע, אין התרסקות מעמד הביניים, אין תאונות דרכים, יש רק ירוק, רק חום אנושי, הרבה מים והרבה אנשים טובים. כשאתה בפנים, אתה יכול לקטר עד מחר, כשאתה בחוץ, אתה הופך להיות שגריר של רצון טוב. זה לא שמשהו עובדתי השתנה, זו נקודת המבט שהשתנתה. וכך מונחה על ידי אותו אלמנט פסיכולוגי שציינתי, מצאתי את עצמי לפני מספר שבועות מסביר לצוות התיכנון של תוכנית מיתאר 2020 שמיועדת לפרדס חנה וכרכור, עד כמה המקום הזה שונה. עד כמה האנשים בו מיוחדים, עד כמה הריקמה האנושית החיה מצליחה לכסות על מחדלים לא מעטים בתחומים לא מעטים. אמרתי והחרשתי בתוכי את הקולות האחרים שאני שומע.

האנקדוטה השנייה, עניינה שיחה שהתנהלה בין אביב(ה) מ"האוסף" לשירה טילס "משיהר". שיחה שבסופו של דבר התנקזה אלי כי דיברתי עם שתיהן כחלק מהמהלך הכולל שענינו חזית העסקים המקומיים שכולנו נמנים על שורותיה. שירה הצרה על כך שישראלים לא יודעים להתאגד ולהילחם על זכויותיהם, אביבה הרגישה שהעניינים קצת יגעים ואולי החופש הגדול או החום גורמים לפאסיביות לחלחל. ציינתי בפני שתיהן, שהנה בימים אלו אנחנו רואים מאבק הירואי של נועם ואביבה שליט, שצועדים יחד עם אלפי אנשים בימי שרב וחמסין אל העיר ירושלים כדי להצביע ברגליים על מה שכל אחד ואחת מאיתנו מרגישים בלב.

וכאן אני חוזר לכרכור הקטנה (שממנה לא יצאתי כבר שמונה שנים אל העולם הגדול). גם כאן מתנהל מאבק. במובנים מסויימים ניתן לקרוא לו הישרדות. מאבק של לא מעט אנשים שמבקשים לחיות כאן ולהתפרנס כאן ואין מי ששומע להם. וגם הפה כבר לא מחריש. מאבק שבו ראש המועצה מסרב להיפגש עם לא מעט בעלי עסקים שמשלמים ארנונה ואגרות חינוך ומגדלים את ילדיהם כאן, רק בגלל שלא נוח לו להתמודד עם שאלות קשות שהם מבקשים להעלות. שאלות שמעורבים בהן אינטרסים ציבוריים על מידת הרצון של המועצה להחזיק כאן את האנשים שתרמו לא מעט לציביונה הנוכחי.

ברמה האישית נמאס לי להיות עלה התאנה שמכסה על ערוותו של חיים געש. נמאס לכולנו להיות שגרירים של רצון טוב רק בגלל שברירת המחדל מפחידה אותנו. השיקשוק נסגר ולא חזר. בריכת השחיה לרווחת ילדי היישוב סגורה בניגוד לכל הבריכות פה באיזור. העסקים המקומיים צריכים לדאוג לעצמם ללא כל יד מכוונת או עוזרת. חיי התרבות כאן הם פרי יוזמות מקומיות ואישיות של אנשים שמוציאם את הכסף מכיסם ולא זוכים לראותו בחזרה. והאנשים. האנשים הטובים עוזבים לאט לאט. מי שלא השכיל לקנות לו בית – ואני נמנה על שורות מסדר ההומלסים-מחפש אלטרנטיבות. זולות יותר, שפויות יותר.

אבל על אף התהיות של חלק מהאנשים לגבי יכולת ההתאגדות של הישראלים ולמרות החום הכבד, והחופש הגדול, והים והמדוזות, החיים נמשכים. וגם אם המועצה תמשיך לגלות אטימות וזכייני שילטי חוצות מערי הכרך ינסו לעשות קופה על גבם של תושבי העיירה המנומנמת, לשמחתנו גם ימי בין המיצרים יעברו . ואחריהם יגיע ט"ו באב ,ואם יהיה מי שירים את הכפפה, אז נוכל לחגוג לילה לבן שבו בתי הקפה והסטודיות יפתחו את שעריהם בין השעות 8 בערב ו-11 בלילה, ואפשר יהיה לחגוג את חג האהבה כמו שצריך. "יש בי אהבה והיא תנצח" הייתה המנטרה של עדי גורדון ושל אוהדי ירושלים. גם בנו.

תגיות
הראה עוד

56 thoughts on “בין המיצרים וחג האהבה”

  1. פינגבאק: חופש מהחופש
  2. לילה לבן בגינה הקהילתית. מדורה . כלי נגינה .תופים ,גיטארות,חלילים,ודי ג'ים.. שירים וניגונים. תפוחי אדמה ומרשמלו יתקבלו בברכה. קפה ותה עלי. נשמח אם תביאו כוסות רב פעמיות מהבית. אפשר ורצוי להביא כסאות נוח מחצלות כריות . שיהיה נעים . מתחילים ב21:00
    כככככככככככככווווווווווולללללללללללללםםםםםםםםםםםםם מוזמנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close