במסלול הקבוע עם העגלה והקורקינט, בירידה הגדולה של רחוב הרופא בכרכור, יש מטע מוזנח. סמוך לגדר שלו נמצא אלון עתיק, שהוא מרכז הפוקוס. לפחות מבחינתנו, שלא נכנסים לחקור את העצים המתייבשים, בעומק המטע עד רחוב המייסדים.
השבוע, תוך הליכה איטית לאורך הגדר פתאום זה היכה בי: לכל העצים במטע הזה, אבל לכו-לם, אין גזע ארוך. זה כאילו שבמטע הזה שתולות רק צמרות עצים. וזה כולל את הדקל, שציצית ענפיו הירוקה מונחת על האדמה כמו קקטוס גדול. איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו!
אני תוהה אם זו איכות אנרגטית של הקרקע הספציפית במטע הזה, שמזרזת את העצים להתפצל מיד עם הגיחם מהקרקע, או שמא תוספת אדמה שנפרקה במשאיות מתישהו. מעצבת את הגבעה שבין הרחובות המייסדים-אחוזה-הנשיא-דרך הבנים. מישהו יודע?
מעניין מאד, מדהים ששמת לב
שירה תודה..
אולי זה ההסבר ואולי סחף אדמה של שנים. בואי לראות בעצמך…
(הדקל הזה לא צעיר!)
רונית, בחושי הבלשים (אני אוהבת חידות),
אני יכולה להבין שזה שילוב של דקלים צעירים מאוד (שעדיין לא פיתחו גובה וכך הם נראים, לפני הקיצוץ הראשון שיוצר את הגזע בעצם) יחד עם סוג עץ מרובה ענפים (אבוקדו? כמעט בטוח) על אותו שטח שיוצר את הרושם.
תודה על המבט שלך, את נפלאה
שירה