אקולוגיה

  • הדברה ידידותית ואקולוגית בפרדס חנה

     

    "הדברה ידידותית" קיימת יותר מעשור ומשרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אני מטפל בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושים

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לרסס חצרות גם של השכנים ולעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • על האנשים שהחליטו לחיות אחרת ולהתנתק מהחיים המודרנים

    "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק"
    (דאגלס אדאמס)

     

    4 סיפורים על 4 אנשים מעורר השראה שבחרו לחיות אחרת. לצרוך פחות (אם בכלל).

     


    להגיב
  • למכירה עסק מדהים ופעיל – חנות "שורשים" במשמרות

     

    למכירה עסק מדהים ופעיל לממכר מוצרי טבע וירקות ופירות אורגנים.

    עסק פעיל ומסודר הממוקם בצמוד לקפה אלחנן בקיבוץ משמרות.

    ניתן לפתח את העסק להרבה כיוונים.

    קיימת אספקה שוטפת של המוצרים – וכמובן הפירות והירקות מ"שורשים" – חווה לגידולים אורגנים.

    לעוד פרטים מוזמנים ליצור קשר עם מור: 050-5465076 או לפנות למייל: shorashim.organi@gmail.com


    להגיב
  • מרחיקים את האסדה 120 ק"מ מהחוף!

     

    אם בחרתם בפרדס חנה כרכור והסביבה להיות לכם בית, אתם מוזמנים לבוא לשמוע ולקלוט את גודל הצרה ולפעול! לפי מיטב הכישורים שלכם, כדי למנוע את אסדת לוויתן מלקום במרחק 8 ק"מ מהחוף – ברצועה היפהפיה שבין דור למכמורת.

    את הסיפור הזה  אנחנו הולכים לשנות.  ולו בגלל הסיבה שהפעם זה קורה מתחת לאף שלנו, וההשלכות עצומות. עד כדי כך שכל מה שבנינו כאן בעמל רב  – קהילה, חינוך, חיים, כל זה נמצא בסכנת הכחדה. מדובר בעניין של חיים ומוות, בדברים טריוויאליים כמו אויר ומים. על מוסר ושחיתות נדבר בהמשך.

    ממשיכים להעיר את ישראל במסע ההפגנות להרחקת אסדת הגז מהחוף!

    יום שישי 25.5 13:00- הפגנה ליד ביתו של ביבי בקיסריה.

    ערב הסברה בתיאטרון הידית, רביעי 30/5 בשעה 19:00.

    הצטרפו איפה ואיך שמתאים לכם, העיקר שתצטרפו. ביחד נזיז את המפלצת מהחוף!

    לאתר של שומרי הבית >
    לדף הפייסבוק של שומרי הבית >
    לרשימת האירועים המלאה >

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מדוע אסדת לוויתן המתוכננת מול חוף דור מסוכנת לישראל ולישראלים?

    1. כי הפליטות ממנה של חומרים מסרטנים בוודאות וכאלו החשודים כמסרטנים (בנזן, טולואן, קסילן ועוד) במצב שגרה עלולות להגיע להיקפים של פי עשרות ויותר ביחס לבתי הזיקוק בחיפה, בהתבסס על מרשם הפליטות של מפעלים מטעם המשרד להגנת הסביבה לשנת 2016, שהתפרסם לפני מספר שבועות. על פי דו"ח זה, אסדת תמר פלטה למעלה מ- 50 טון מהחומרים הנזכרים- כמות דומה לזו שנרשמה ביחס לכל שאר המפעלים היבשתיים בישראל כולה! אסדת לוויתן צפויה להיות קרובה בהרבה לחופי ישראל ולטפל בהיקפי תוצרי לוואי של הפרדת הגז הרטוב (קונדנסט) כפולים מאלו שבתמר וכן לבצע טיפול ימי מלא לעומת חלקי כנעשה בתמר, קרי, צפויה לזהם פי כמה מאשר אסדת תמר.
    2. כי מדי שנה נפטרים בישראל כ- 2,500 איש מזיהום אוויר (נתוני OECD). כי אסדה בסמיכות מסוכנת כזו לחוף תאמיר את מספרם דרמטית ולאורך חיי הפרויקט (40 שנה) עשרות אלפי ישראלים עלולים לאבד את חייהם בייסורים על לא עוול בכפם. כי על פי מחקר שהתפרסם ב- 10/2017 בכתב העת הרפואי המוביל Lancet , זיהום אוויר גורם בכל שנה ליותר מקרי מוות מאשר מלחמות, אלימות, עישון, איידס, מלריה, רעב או אסונות טבע ברחבי העולם!
    3. כי עלות התחלואה השנתית מזיהום אוויר בישראל הנאמדת כיום בכ- 25 מיליארד ₪ (על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי) עלולים לטפס משמעותית ולפגוע קשות בכלכלת ישראל.
    4. כי הסיכוי לתקלת שפך (קונדנסט) מהאסדה עומדים כיום בעולם על כ- 3% בעשור ועל שיעור גבוה בהרבה לאורך 4 עשורי הפרויקט. כי תקלת שפך תיצור נזק בלתי הפיך לחופי ישראל (כ- 50% מהחומר ייספג בחופים לדורות). כי ישראל אינה ערוכה כיום לתקלת שפך מהותית, וודאי שלא בקרבה כזו לחוף, מה שלא יותיר זמן רב להגעת השפך לחופים.
    5. כי מי התוצר שיופרדו מהגז הגולמי ישפכו חזרה לים (כ- 800 קוב ליום) ויכילו מתכות כבדות האסורות לצריכת אדם, אך ישובו לצרכנים באמצעות הדגה ומי הים המותפלים. כי מפעל התפלת המים בחדרה אינו ערוך לסינון המתכות הכבדות הללו מהמים, בטכנולוגיות הקיימות.
    6. כי תוואי צנרת הקונדנסט ביבשה עובר מעל מאגרי מים ומי תהום ומהווה סכנה ממשית עבורם, על פי חוות דעת הידרו-גיאולוגיות. כי דליפה משמעותית עלולה לגרום לזיהום מים בהיקף של מיליוני מ"ק וכתוצאה מכך- השבתה של מערך אספקת המים ונזקים משמעותיים לקרקע, למתקני התפלה, שמורות טבע, בריכות דגים ושטחי חקלאות.
    7.  כי מיכלי הגיבוי של הקונדנסט ביבשה יפלטו שיעורי בנזן (מסרטן בוודאות) חריגים בקרבת אוכלוסייה, על פי חוות דעת מטעם הטכניון.
    8. כי אופן הטיפול במאגרי מרי B, נועה, תמר, כריש ותנין מוכיחים שחיל הים שלנו ערוך להגן על אסדות ומתקני טיפול בגז הנמצאים הרחק בלב ים, חלופה שהומלצה בהיבט הצבאי ע"י מפקדי חיל הים בעבר. כי לצורך הגנה על אסדות הגז בעומק הים רכש חיל הים ארבע ספינות מסוג סער 6 שעלותן נאמדת ב- 430 מליון אירו. נדגיש את העובדה שדווקא המאגרים הקטנים יותר (כריש ותנין) שיפותחו בגישת הטיפול הימי המלא (כ- 90 ק"מ מן החוף), הינם אסטרטגיים יותר למשק הגז בישראל בעשור וחצי הקרובים מאשר מאגר לוויתן, על בסיס חוזים שנחתמו בפועל. מכאן- גם את לוויתן שתרומתו למשק הגז המקומי צפויה להיות קטנה בשנים הבאות, ניתן ונכון לפתח באותו אופן.
    9. כי יש פתרון שיביא את הגז מהר יותר לישראל וללא התנגדויות התושבים, לא יסכן את מי השתייה, לא יזהם את האוויר והנוף לאורך מישור החוף, לא יסכן את החופים הישראלים היפים, כלכלי יותר לזכייניות ומקובל על משרד האנרגיה (בהקשר למאגרים כריש ותנין) – אניית טיפול ימי מלא (FPSO) על פי בארות הקידוח, הרחק הרחק מאזורים מיושבים.


    להגיב
  • בית אקולוגי אולטימטיבי – סדנה עם גור רותם, שישי, 9.12, פרדס חנה

    האם יש אפשרות לחיות חיים שלווים מלאים, מאושרים, במרחב בו האוויר נקי המים טהורים, המזון חיי אורגני וחיוני, המחסה שלנו נוח ומאפשר נינוחות, וסיפוק גשמי ונפשי?

    האם אפשר לחיות חיים מעגליים בהם מוצר הופך למוצר אחר וכן אלה ללא יצור של זבל וזיהום?

    נשמע בדיוני על גבול הבלתי אפשרי, נכון?

    אז מסתבר שזה אפשרי ואפילו חשוב וחיוני.

    גור בירידבסדנה מרתקת שיעביר גור רתם, נכיר מקרוב מערכות ייצור ומחזור בעזרתם תושבי הבית יקבלו את צרכיהם – אויר נקי, מים, מזון, מחסה נוח, סיפוק, נפשי, אנרגיה – תוך שימוש באנרגיות הבר ובתוצרי הלוואי של החיים בבית.
    נבין כיצד סביבת חיינו יכולה לתפקד כמערכת אקולוגית שלמה, כיצד לומדים מהטבע ומיישמים בחיים ובבית פתרונות מעשיים לחיים אקולוגיים תוך שיחזור ידע שאבד ושילוב בין הקדמה למסורת.

    כפי שהביוספרה מספקת את כל הצרכים של כל האנושות, כך נוכל לבנות בית שמספק לתושביו את כל צורכיהם.
    הגענו עכשיו לצומת של תודעה וטכנולוגיה- אנחנו יודעים את הנזקים שאורח חיינו מביא לנו ולסביבתנו, ויש כעת טכנולוגיות מדף ברחבי העולם שמסוגלות לטפל בכל הפסולות שלנו, בדרך יצרנית.

    הנה כמה פתרונות ברי קיימא:

    * אויר נקי לנשימה – יש צמחי בית שלא מתחרים בנו על החמצן בלילה, יש אחרים שמפרקים את הזיהומים שנפלטים בטיגון.

    * מים נקיים- איסוף מי גשם, טיהור מים משומשים ושימוש בבריכת שחיה טבעית כמקוה ביתי לטהרה יספקו זאת.

    * אוכל- נגדל בחצר ועל קירות וגגות. נוציא את גן הנוי לפנסיה- מעתה רק מזון.

    * מערכת ביוגז תספק גז לבישול ודשן נוזלי לצמחים.

    * מערכת פירוליזה תספק סולר לרכב מניילון ופלסטיק משומשים.

    * אופני כושר ייצרו חשמל. טורבינות רוח קטנות יוסיפו חשמל.

    * בידוד ומסה טרמית יאפשרו לנו נוחות אקלימית ללא מזגן ותנור.

    * פנלים סולריים ייצרו חשמל ומים חמים לרחצה ולחימום הבית.

    * קולטי שמש אחרים ירתיחו שמן לבישול במטבח.

    גור רתם
    מחלוצי הפרמקלצר בישראל. .MsC.אקולוג. מורה לפרמקלצ'ר.

    מייסד "אדמאמא" – משק אקולוגי לניסוי והדגמה במושב ניר משה.
    שוחר שלום כרוני ורכש פרדס חנאי חדש.

    הסדנה תתקיים ביום שישי, 9.12, בין השעות 10:00-12:00 בבית ההוביט של מיכל,מגד 5א, פרדס חנה.

    הסדנה פתוחה לכולם, בדאנה

    מס' המקומות מוגבל יש להירשם בקישור המצורף

    https://goo.gl/forms/oeGxgRAIPzugMktl1

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • "ירוק הביתה" – מומחים לציוד גידול הידרופוני

    "עצם העובדה שרק אדם אחד מתוך כמה מאות, יודע מה זה 'מורינגה', זאת כבר הוכחה ניצחת לכך שאנו חיים בעולם שהתקלקל לנו תחת הידיים מבלי שנרגיש", ככה במילים אלה, פותח אלי, הבעלים של "ירוק הביתה" את תשובתו לשאלתי "מה הרעיון של העסק?"

    החנות נמצאת בקניון פרדס סנטר, צמוד למאפיית אריאל. חנות מרווחת ויפיפיה, עם תצוגה מרשימה של מערכות גידול מסוגים שונים, אוהלים שבתוכם מגוון של צמחים שונים שנראים מוארים משמחה, או שמחים מתאורה של המון מנורות בצבעים שונים, מדפים ססגוניים העמוסים בעשרות בקבוקים צבעוניים של סוגי דשנים ועוד מאות פריטים שונים ומשונים כשהכל ביחד נראה כמו תמונה מתוך סצנה של סרט מדע בדיוני במציאות עתידית.

    20161117_164506צוות החנות אלי, בן, אליקו ואילן – הם חברים וגם משפחה, כל אחד מהם מגיע מרקע שונה וממניעים אחרים, כשהמכנה המשותף לכולם זאת האהבה לתחום.

    "דווקא השוני", מציין אליקו, "דווקא השילוב הזה של המיזם העסקי עם חזון חברתי, הוא שאפשר להפוך את החלום למציאות".

    אז פתחתם חנות למורינגה?

    ממש לא. פתחנו חנות של ציוד גידול הידרופוני מקצועי, שמאפשרת לכל אדם לגדל בביתו מגוון רחב של צמחי מרפא ומזונות-על בהתאם לרצונו ולצרכיו.  קיבצנו והבאנו מכל רחבי העולם את המילה האחרונה בתחום טכנולוגיית ההידרו. החל במכשירי מדידה מדוייקים, אוהלי גידול עם מיילרים שפותחו במקור עבור נס"א, מפוחים שקטים, פילטרים, ומשנקים דיגיטליים – ועד למנורות לד שאינן פולטות חום – עובדה המבטלת את הצורך במערכות קירור ואיוורור ובכך מביאה לחיסכון של כ- 80% מצריכת החשמל, בהשוואה לנורות  הנל"ג מהטכנולוגיה הישנה.
    עד היום, למצוא בישראל מנורת לד מקצועית זאת הייתה משימה בלתי אפשרית. למנורות הלד שלנו, יכולת מוכחת שמבטיחה למגדל יבול גדול ואיכותי יותר, תוך חיסכון ניכר בהוצאות, בפחות מאמץ והכי חשוב, בראש שקט.

    רגע, תרשה לי להקשות עליך, ורק בגלל שאני רוצה להבין, כשאומרים "ציוד גידול הידרופוני" זה לא בעצם מילים נרדפות/אחרות עבור "ציוד לגידול לקנאביס"?

    אלי משחרר אנחה קטנה, מחייך ועונה: "אין ספק שגידול קנאביס בשיטה הידרופונית הוא הגידול הפופולרי ביותר בארץ ובעולם כולו. אתה נוגע כאן בנקודה כואבת שמאוד חשוב לנו להאיר ולהדגיש! בשנים האחרונות הפכה המילה "הידרו" למילה כמעט נרדפת לקנאביס. האחראים העיקריים למחדל הזה, הם רשויות החוק והאכיפה, שלצורך הרתעה של הציבור מכנים כל מערכת גידול פשוטה בשם המפוצץ "מעבדת הידרו". כך נוצר מצב שמי שבחר להתרחק מקנאביס בגלל החוק, באופן אוטומטי גם אינו מוכן להציץ ולבדוק מה זה בכלל הידרו, מה יתרונותיו, מה השלכותיו על המשך קיומו של המין האנושי על פני כדור הארץ ומה יכול כל אחד כבר כיום לגדל לעצמו בבית בשיטה הזאת.

    ההפסד של כולנו כחברה הוא ענקי, זה נזק שקשה לתארו במילים ומי שרוצה להבין יותר את עומקם של הדברים, מוזמן לצפות בסרט המלא על "המזונות שאנו אוכלים", שנמצא בדף של ירוק הביתה בפייסבוק.

    20161123_160503מצד שני, אותו החוק שאוסר על גידול קנאביס בטענה שהוא סם מסוכן, גם מכיר בו כיום כתרופה! נכון להיום יש בארץ כ-30 אלף בעלי אישור לשימוש רפואי בקנאביס ועל פי הערכות עוד מעל ל- 60 אלף חולים מסורבים. תוסיף לזה עוד כמה מאות אלפים של חולים שאינם מנסים כלל להתחיל בתהליך המתיש, בגלל הבירוקרטיה והקשיים הרבים שמעמיד הממסד, למרות הצורך האמתי שלהם בתרופה.
    משילוב של גורמים אלה ונוספים ניתן להעריך שבחלק מהמקרים נאלצים אנשים להשתמש בשיטת הגידול ההידרופוני, לשימושים שאינם חוקיים אך חשוב לנו להדגיש שאיננו ממליצים או מעודדים להפר את החוק.
    אנחנו מוכרים רק את מה שחוקי ומותר למכור!

    כמקדם זהירות, אנו נמנעים לחלוטין אפילו לדבר על גידול קנאביס בתחומי החנות, למרות שחלק מאתנו הם מומחים בעלי ידע רב וניסיון מוכח בגידול קנאביס וחלק מאתנו בעלי רישיון לשימוש וידע רפואי נרחב בתחום.

    אז מה עוד יהיה כאן בחנות ומה עוד נוכל לגדל בעזרת הציוד שלכם?

    כל מה שאתה רואה כאן, זה רק שלב הראשון שהושלם מכלל התכנית. בעתיד הקרוב ממש, נתחיל לשווק סטים לגידול ומיצוי של עשב חיטה, מערכות לגידול ספירולינה, מורינגה, אלוורה, מכונות ומכשירים לאידוי ומיצוי של עוד המון סוגי צמחים. (מורינגה כבר אפשר להשיג אצלנו בשתילים וזה עץ שהוא חובה בכל בית) ובעוד כמה חודשים לאחר שהחנות תתייצב כלכלית, נפתח מחלקה מיוחדת של תוספי הבריאות והמזון המובחרים ביותר.
    החלק השלישי של התכנית היא להקים כאן בפרדס חנה "מרכז הדרכה וציוד משלים לחולים". זהו חלום בן כמה שנים של העמותה שלנו שכפי הנראה גם יתופעל על ידה.
    במקביל לזאת בכוונתנו לפעול במגוון דרכים לקידום והעלאת המודעות לתחום, כמו למשל לבנות ולשווק מערכות הידרו פשוטות לילדים, שיצילו להם קצת מהזמן שהם מבזבזים על משחקי מחשב ומסכי טלויזיה. חלק חשוב בהתפתחותו של ילד, זה להפנים שיש לו את היכולת לגדל את המזון שלו בכוחות עצמו ולא לגדול כשבוי של תאגידי המזון שבימים אלה ממש הולכים ומשתלטים על המזון שאנו אוכלים.

    איך אתם קשורים למרפאה שפועלת כאן בקניון?

    אין שום קשר – מלבד העובדה שאת המרפאה כפי שאתה יכול להבין משמה 'מרפאל"א' מפעילה העמותה שלנו ששמה  'אל"א–אזרחים לוקחים אחריות'. אבל לגמרי מסיפור אחר וארוך שאמנם שווה סיפור, אך בנפרד לחלוטין מהחנות ולכן לא ארחיב עליו את הדיבור במסגרת הראיון הזה.

     מה עוד תרצו לספר לנו?

    בקרוב נערוך כאן אצלנו יריד גדול וססגוני שכותרתו "מזונות מרפא בגידול הידרופוני" עם מיטב העוסקים בתחום, שיציגו, ידריכו, יסבירו וימחישו לתושבי פרדס חנה את חשיבותו הרבה של התחום.

    הרצל +שלט ירוק הביתהעד אז נשמח לביקור שלכם באתר האינטרנט שלנו, לתמיכה שלכם בדף הפייסבוק שלנו ששמו כמובן "ירוק הביתה" וכמובן לביקור שלכם בחנות הפתוחה כל יום החל משעה 10:00 ועד 19:00.

    אנו עושים משלוחים  בתשלום לכל חלקי הארץ.

    ולכבוד הפתיחה המשלוחים לתושבי פרדס חנה והסביבה, חינם.

    בברכת עוד יהיה יותר טוב

    צוות ירוק הביתה
    דרך הנדיב 16, פרדס חנה
    טלפון – 077-55-40-335


    להגיב
  • על כאב האבדן ושמחת התחדשות

    [יתיר שדה]

    יום רביעי, אחת עשרה וחצי בלילה.

    אני מגיע הביתה מעוד יום עבודה עמוס. מחנה את הרכב, ועולה לישון. מחר – יום אחרון ללימודים. יום אחרון לעבודה במערכת החינוך – אולי זמנית, אולי לתמיד.
    הראש כבד מעייפות ומעומס תוכניות לשנה הבאה ולחופש הגדול: חוג קיץ של שומרי הגן, חוג קיץ לנוער, קורס ליקוט שנתי ל"מבוגרים", סדנאות ללקטים מתקדמים, עבודה כסוקר במכון דש"א.
    הרבה דברים עומדים להתחיל.
    הרבה דברים נפתחים ואחרים -נסגרים.

    בבוקר יום חמישי אני מתעורר, כהרגלי, ב-5:00. עדיין לא יוצא מהבית. קפה ראשון ושני, פייסוש, כותרות עיתונים, מיילים ללקוחות. ב-6:30 אנחנו יוצאים, אני והיפה שאיתי – אל הרחוב. קבעתי לאוטו טיפול במוסך. מביטים ימינה ושמאלה. אין אוטו. "טוב," אני אומר לעצמי, "זה רק אני, המפוזר. בטח חניתי רחוק". אבל לא. לא הפעם.

    בחלון זמן של חמש וחצי שעות הצליחו הגנבים להעלים לי את הרכב (השווה מבחינתי הרבה מעבר למחיר המחירון שלו) בלי להשאיר עקבות. אני בהיסטריה. צעקות, בכי, דמעות – חרדה קשה. אני מנסה להרגע עם עוד כוס קפה. תלונה במשטרה שבטח תעשה הכל כדי למצוא לי את הרכב תוך שעות (זה הרי תפקידה), וסיבוב עם רכב של חבר למשחטות הרכב המוכרות לי בברטעה. כלום.

    הרכב הלך – רגע לפני חודש יולי. אם יש חודש בשנה שבו אני ממש לא יכול לעצור ולנשום, ובודאי שלא להתקע בלי אוטו – הרי שזה החודש הנוכחי.

    אני לוקח את עצמי לים – להרגע. בכניסה לחוף אני נתקל באדמה חרוכה, מכוסה פיח. שברי בקבוקים ושלדי חלזונות שתכנם ניצלה בלהט השרפה מעטרים את הקרקע השחורה. לפתע, כמו משום מקום, אני מבחין בהם. בוקעים בהמוניהם מבטן האדמה: נצרי אספרג ארוך עלים – תמירים ועסיסיים. הראשונים להתחדש לאחר השרפה. כמה כח יש בהם. כמה עצמה. איזו התמדה מופלאה!

    לא האש המכלה, לא האסון שפקד אותם, כל אלה לא יכניעו אותם! הם שם, ניצבים פתאום: זקופים, תמירים ועסיסיים. אני רוצה לקטוף ולבשל מהם משהו טעים אך עוצר עצמי. "תן להם להתאושש, להתחדש, להתבסס – הם עוד יביאו לך שפע של נצרים טריים".

    אני מקבל פרופורציות חדשות על האבדן.
    אני מתכונן לסתיו הבא.
    יש לי המון תכניות.

    הגדולה שבהן היא מחזור נוסף, רביעי במספר,של קורס הליקוט השנתי שלי.
    שמונה מפגשים של חוויה קולינרית ייחודית בטבע, עם צמחי בר ארץ ישראליים עסיסיים וטריים ושפע של מתכונים חדשים ומפתיעים.
    מוזמנים ומוזמנות מאוד להצטרף לחגיגה,

    לחצו כאן לפרטים על הקורס

    נפגש בשבילים, בקרוב מאוד…

    שבת שלום,

    יתיר.

    —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • רובין פוד

    [עמית נויפלד]

    לפני כחודש יצא לי להשתתף באחד האירועים השמחים ביותר בהם נכחתי לאחרונה. זה התחיל מנסיעה ברכבת.

    אם להודות על האמת, אני ונועה לא ידענו בדיוק לאן אנחנו מגיעים. סיפרתי לה שמדובר בהפנינג הצלת מזון, אבל מעבר לעובדה זאת, ולהיכרות השטחית שלי עם אחד ממארגניו, לא ידעתי בדיוק למה לצפות. בכל זאת, שישי צהריים, רחוב מנומנם של חיפה, ברגעים מסויימים של החיפוש אחר המקום כבר הנחנו שנמצא לכל היותר עשרה אנשים חמורי סבר וכמה ארגזים של לחמים יבשים וירקות עייפים. בפועל, ולשמחתנו, מתחם “הסוכה” היה שוקק חיים וחיוכים, מוזיקה ואנשים שמחים, בירות במחירי רצפה ובופה טבעוני שכלל מנות טעימות להפליא.

    קצת יותר ממאה אנשים, להערכתי, נכחו במקום בכל רגע נתון, חלקם סועדים לצד שולחנות וחלקם מסתובבים במתחם, מחפשים מציאות בשוק הקח-תן שמוקם בחצר, או יושבים על מחצלות וכריות מסביב לשי רילוב, מאזינים לדבריו ושואלים שאלות. את שי, אחד מארבעת היזמים שעומדים מאחורי “רובין פוד”, הכרתי בעבר כאשר שיתפנו פעולה ב”דיסקו מקרר” (אירוע הצלת מזון של צעירי סלואו פוד), וגם דרך קבוצת הפייסבוק שהקים “פריגניזם ישראל“. לאורך כל השעה וחצי שנכחנו במקום הוא ישב בסבלנות ושוחח עם אנשים מתחלפים אודות בעיית בזבוז המזון, תוך שהוא מפגין ידע אינציקלופדי בכל הנוגע לנושא.

    רובין פוד קולאז 1

    רובין פוד קולאז 3

    רובין פוד קלואז 2

    כאשר התיישבנו לאכול הצטרפה אלינו נועה קוזק, השניה מבין ארבעת מרכיבי הגרעין הקשה (השלישית היא יעל הילה גורני), ולאחר דקה בערך התברר לי שגם אותה אני מכיר – באותו “דיסקו מקרר” חלקנו עמדה ביחד ובמשך שעות הגשנו סלט בקערות מאולתרות מעלי כרוב. היא ישבה איתנו כמה דקות ואז המשיכה הלאה, יחד עם עוד כעשרה מתנדבים שנכחו במקום, לדאוג להוצאה של עוד מנות מהמטבח, להעמיס ירקות לנקודת שיתוף המזון, ולענות באופן כללי על שאלות. מאחורי המנות שאכלנו, היא עוד הספיקה לספר לפני שהלכה, עומד השף קובי קרולה, (הצלע הרביעית של הגרעין המנהל) שקיומו בסיפור בהחלט עזר להסביר את האיכות וההקפדה על טעמן של המנות, שכזכור הוכנו כולן ממזון שעמד להיזרק לפח. קבענו שניפגש במועד מאוחר יותר לשיחה נינוחה.

    ***

    שבועיים אחר כך פגשתי את נועה ושי בגן מאיר בתל אביב. בעודנו מחפשים פינה שקטה לשבת נתקלנו בכמה קרטוני פיצה שהיו מונחים על הרצפה, לא רחוק מחבורת צעירים שככל הנראה הותירה אותם שם. שי, למוד ניסיון, מיהר לפשפש בערימה ודלה ממנה כמעט מגש פיצה שלם (לתדהמתם של הצעירים שבהו בנו בחוסר אמון).

    פיצה הוד

    בעוד שי ונועה סועדים את ליבם (אני לא אוהב את הפיצה של דומינוס גם כשהיא יוצאת חמה מהתנור) חקרתי אותם מעט על הרקע שהביא אותם לפתח את מיזם “רובין פוד” ועל העתיד שהם צופים לו. בקצרה, שי, בן ה-22, נחשף בגיל צעיר לרעיונות סביבתיים ולתפיסה של כלכלה מבוססת משאבים, ומבין המבחר העצום של הנושאים שזו האחרונה מקיפה, החליט להתמקד בתחום האנרגיה והמזון, ובראש ובראשונה, בזבוז המזון. לצד חקירה מעמיקה של הנושא הוא פצח באורח חיים המכונה “פריגניזם” (Freeganism – הלחם של המילים חופש וטבעונות באנגלית, אולם כמו שאתם מבינים מהתמונה החלק של הטבעונות לא מחייב), הבא לידי ביטוי באיסוף ואכילה של מזון שנזרק, או עתיד להיזרק, על ידי אחרים. ולאחר שהתקבצה קהילה קטנה סביב עמוד הפייסבוק שפתח, הם החלו לערוך ארוחות משותפות שהתבססו על מזון שהצילו מהשמדה.

    בערך באותה תקופה נועה, בת ה-26, החליטה למקד את פרויקט הגמר של לימודי הצילום בקהילת הפרגיניסטים, ומה שהחל כפרויקט אמנותי שאב אותה עד מהרה פנימה, בעודה מאמצת בעצמה את אורח החיים, משתתפת באיסוף המזון, בסעודות, וחושבת ביחד עם שי מה הצעד הבא שאפשר לעשות על מנת להנגיש את הידע אודות הבעיה, כמו גם הפתרון, לציבור הרחב.

    את ההשראה לצעד הבא סיפק פרויקט בינלאומי העונה לשם – the Real Junk Food Project – רשת של בתי קפה הפזורים ברחבי העולם, המגישים תפריט שכולו מבוסס על מזון שהוצל מהשמדה, ואשר פועלים תחת העיקרון “שלם כמה שתרצה”. מאחר ולא היו בידיהם האמצעים להקים בית קפה, הם החלו בארגון של אירועים אחת לחודש, תחת השם “רובין פוד”, יוזמה ללא מטרת רווח שכל הכנסותיה מוקדשות לפתיחת סניף ראשון של הרשת בישראל.

    כל המזון שמוגש באירוע נאסף בתיאום מראש מירקנים, מאפיות, מכולות, חקלאים ומהשוק הסיטונאי, וכולו ללא יוצא מן הכלל היה עתיד למצוא את דרכו לפח אלמלא היו הם אוספים אותו. בעוד של”רובין פוד” הראשון הגיעו כמה עשרות חברים, רובם מהמעגל הראשוני של הקהילה, לאירוע האחרון כבר הגיעו כמה מאות סקרנים ומעל 200 ק”ג של מזון שעתיד היה להיזרק הפך למנות שהוגשו לאורחים.

    חמשת האירועים הראשונים נערכו ב”פלאפלונה מסדה”, דוכן פלאפל שהפך לאחרונה גם לחנות ירקות, ואירח את החבורה בנדיבות, אולם לאור מספרם ההולך וגדל של המבקרים, הם נאלצו לחפש מקום אחר שיארח אותם, וכך הגיעו ל”סוכה”, מתחם השייך לעמותת “אנוש” המאפשרת להם לעשות בו שימוש. גם הסוכה הינה בית זמני בלבד, עד הקמת בית הקפה הקבוע, וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה – בעוד קצת פחות משבועיים ייערך שוב הפנינג הצלת המזון, וזאת הזדמנות מצוינת להגיע ולתמוך ביוזמה, באירוע השמיני של “רובין פוד”.

    ***

    חשוב לי להדגיש, השתתפות באירוע “רובין פוד” היא קודם כל חוויה משמחת וטעימה, ורק אחר כך כלי להעלאת המודעות לבעיית בזבוז המזון, ותמיכה בהקמתו של בית הקפה הקבוע הראשון.

    במציאות בה שליש מן המזון שמיוצר בעולם נזרק לפח, יש חשיבות הן להפחתת הצריכה של משקי הבית, הן לעמותות ענק כ”לקט ישראל”, והן ליוזמות מקומיות כגון “רובין פוד”, הנכנסות בדיוק לפער שביניהם.

    בחזונם של שי, נועה, יעל, קובי ושאר המתנדבים, “רובין פוד” יהיה יותר מאשר בית קפה שמהותו הצלת מזון ומבוסס על עקרון “שלם כמה שתרצה”, אלא גם יהווה מקום מפגש קהילתי, אקטיביסטי ואמנותי, ובעתיד הם חולמים על תו תקן ייחודי שיוענק לבתי עסק שיצמצמו בזבוז ויסייעו בהצלת מזון בחלקת האלוהים הקטנה שלהם.

    כל האמור לעיל לא משנה את העובדה הפשוטה, אם תגיעו ל”רובין פוד” הבא, תזכו קודם כל וראשית כל בחוויה מיוחדת במינה, משמחת, מעניינת וטעימה.

    ***

    ביום שישי בעוד שבועיים נועה ואני נעלה שוב על הרכבת לחיפה ונעשה את אותו מסלול בדיוק שעשינו חודש וחצי לפני. נתחיל בחיפוש אוצרות בשוק הפשפשים ואז נטפס “לסוכה”. אם אתם בעניין של מוזיקה טובה, בירה זולה, אוכל טעים (בשיטת שלמו כמה שתרצו) ואידיאליסטים צעירים, אתם יותר מאשר מוזמנים להצטרף (יציאה בשעה 09:30 מתחנת ההגנה וחזרה ברכבת האחרונה של 16:00, כי בכל זאת אנחנו חיים בתיאוקרטיה נאורה).

    לטובת אלה שמגיעים עצמונית, הנה מפה – הכל במרחק הליכה ובאמת שאין שום סיבה לנסוע ברכב פרטי, שחררו את עצמכם מהפקקים ומהצורך למצוא חניה ותוכלו לשתות יותר בירה קרה.

    להתראות בסוכה.

    ——————————————————

    פורסם במקור באתר Slow.org.il


    להגיב
  • תלמידים מציגים חדשנות – תערוכת הפרויקטים השנתית בחממה האקולוגית בעין שמר

    תלמידים מציגים חדשנות!

    הזמנה לתערוכת הפרויקטים השנתית בחממה האקולוגית בעין שמר

    בכל שנה מפיקים תלמידי החווה תערוכה שנתית, במסגרתה הם מציגים את הפרויקטים, המחקרים וההמצאות עליהם עבדו לאורך השנה.

    השנה, תיערך התערוכה ביום ג', 24/5, בשעות 15:30-18:00

    התלמידים יציגו מגוון פרויקטים מרתקים העוסקים בנושאים חדשניים ובאתגרים בחיבור למפעלים, יזמים, מומחים וחוקרים מהסביבה.

    בין הנושאים אותם יציגו התלמידים:

    חקלאות מתקדמת, חקלאות מדייקת, ביו-מימיקרי: פתרונות בהשראת הטבע, טיפול במים, חקלאות ימית, צמחי מרפא ושמנים אתריים, קיימות, הדברה ביולוגית, עיצוב והדפסה בתלת מימד, Makers, הידרופוניקה וחקלאות ללא קרקע.

    בתערוכה ישתתפו תלמידים מבתי הספר מבואות עירון, גוונים, א-שאפעי, חקלאי פרדס חנה, הדמוקרטי שבילים פרדס חנה, אולפנה כפר פינס, אל דהראת, חוף הכרמל, חקלאי ימה, אבן חלדון, כפר הנוער תו"ם חרב לאת, כפר הנוער אלוני יצחק, ביר אל סיכה, אל קודס, אל חכמה, אל פארוק.

    התערוכה פתוחה לכל המתעניינים בחדשנות חינוכית-חקלאית ומדעית!

    הכניסה חופשית.

    לפרטים נוספים, מוזמנים לפנות אלינו:

    דף המידע באתר החממה >

    טלפון: 04-6374160 

    מייל: hamama@mevoot-eron.org 

    או בפייסבוק בדף "החממה האקולוגית בעין שמר"

    נשמח לראותכם!

    אירוע הצגת פרויקטים בחממה בעין שמר


    להגיב
  • נס הקוקוס והדגים – על דגי ים, קוקוס טרי וחירות

    Yatir

    [יתיר שדה]

    בתמונה שלפניכם אני בן 25. חייל משוחרר שנוסע למסע של פעם בחיים באפריקה המשוונית. לאיש שלצידי קוראים אחמד, אבל הוא מכנה את עצמו "קפטן קוק" – יורד ים, דייג ומדריך צלילה, שבזמנו החופשי גם מבשל.

    אחמד חי בלאמו, אי קטן וציורי השוכן בסמוך לחופה הדרומי של קניה.
    במשך שלושה שבועות יהיה אחמד המורה שלי לדיג ולצלילה.

    אחמד ואנשי צוותו הם קנייתים מוסלמים, שזכו לחינוך מערבי המאפשר להם לשוחח עם תיירים המגיעים לאי באנגלית שוטפת. מנגד – הם משמרים מסורות עתיקות של יורדי ים קדמונים, ומפגנים שליטה במיומנויות של דיג צילצלים, ציד תת-ימי ושליית צדפים שלא היו מביישים את אבותיהם.

     

    באחת השיחות אתו מספר לי אחמד על עושרו הרב: "במונחים מערביים אני עני מרוד" הוא אומר. "התיירים שמגיעים לכאן, כולל אותך – מרוויחים בשעה אחת של עבודה את מה שאני מרוויח בשבוע". "יחד עם זאת, אין לי טענות: יש לי שקט, ים שמניב סחורה נאה, שפע של דקלי קוקוס פוריים מסביבי והמון זמן פנוי".

    במשפט אחד לימד אותי אחמד את כל מה שרציתי לדעת אז על החיים: פשטות מרצון היא הדרך לחיים מאושרים. השפע המאפשר לנו חיים בריאים, טובים ומאושרים נמצא כל העת סביבנו – רק להושיט יד ולקבל את מתנותיה של אמא טבע.

    לא העמקתי אז במבנה השוק הגלובלי, ובאופן שבו הוא משפיע על אוכלוסיית האי, על יוקר המחייה בו ועל כלכלתה – העדפתי להתפעל מהקסם.

    יום אחד, בעודנו שקועים בשיחה לאחר צלילה ממושכת באחת משוניות האלמוגים היפות בתבל, מגיח לפתע מהמים יני, אחד מעוזריו של אחמד. הוא אוחז בידו צילצל בעל ראש מתכת מחודד, הקבוע על גבי מוט עץ דק וחזק. לא עוברות שניות ספורות ואני קולט את יני צולל בחזרה למעמקים – יחד עם המוט שלו. כעבור דקה הוא מגיח שנית מן המים, ובקצה המוט נעוץ דג דקר גדול ויפה. כעבור חצי שעה כבר נערמים על הסיפון חמישה דגים כאלה. יני לא נח לרגע – הוא מטפס על עץ הקוקוס הגדל בסמוך – ומוריד משם ארבעה אגוזי קוקוס טריים ויפים.

    אחמד ויני מדליקים מדורה קטנה על החוף. אחד העובדים האחרים פולח את אגוזי הקוקוס ומנקה את הדגים. אחמד מכניס לקדרה את הדגים הטריים ואת הקוקוס, יחד עם אורז וכמה תבלינים הודיים ארומתיים במיוחד. כעבור דקות ספורות המנה מוכנה. כל תכולת הסיר מסודרת על מגש עגול אחד. אין מזלגות או כפות. "אוכלים ביד ימין" אומר לי אחמד – ושולח את ידו אל בשר הדג הטובל בחלב קוקוס מתובל היטב. הצלילה פותחת את בלוטות הטעם ואני שולח את ידי למנה.

    טעם גן עדן: עושר קולינרי שמקורו בטבע פראי ומעודן, ניחוחות רחוקים של פשטות וחירות – נטולי גינוני פלצנות מערבית.

     

    חלום קולינרי

    לפעמים, כשמדברים על אפריקה, מזכירים אותה בהקשרים של עבדות ילדים, גזל משאבי טבע, יהלומים, קפה וקקאו טובלים בדם ומלחמות אזרחים בלתי פוסקות. הארעיות של החיים בג'ונגל הפראי מאיימת על המערביים, הממעטים לפקוד את אזוריה הפחות מתויירים של אפריקה. אבל אפריקה היא גם חלום קולינרי: יש בה שפע עצום של פירות וירקות שניתן ללקטם בחופשיות מהבר, ואוקיינוס שלם של דגים לחופיה המזרחיים.

    בשנים האחרונות הפחתתי משמעותית את צריכת הדגים שלי מסיבות רבות, ובהן – הדגה המתדלדלת והולכת במימי הים התיכון, בזבוז המשאבים הכרוך בחקלאות הימית ואיכותם הירודה של הדגים הגדלים בה ולבסוף – מקורותיהם המפוקפקים משהו של דגים מיובאים. כשאפשר – אני מעדיף את הדגים שלי מקומיים, טריים ופראיים ככל האפשר. זה נדיר ויקר – אבל נתח עסיסי של לוקוס שניצוד בצילצל הבוקר מול חוף הים של עכו – הוא לפעמים פסגת שאיפותי הקולינריות.

    אוכל הוא זיכרון

    כמי שהופקד הערב על הכנת הדגים לארוחת הסדר – התבקשתי על ידי המארחת לשמור על שני כללים: שיהיה טעים ושיהיה כשר.

    עם עניין הטעם לא היתה לי כל בעיה: מיד צצו ועלו כל מיני מתכונים ממטבחו של אבא: פורל בדבש וחמאה, קדירת דגים ביוגורט ועוד כהנה וכהנה. על אלה הוטל וטו כי אסור לבשל גדי בחלב אמו וכאלה – ואז עלתה השאלה איך לשלב את ה"טעים" עם ה"כשר".

    תוך כדי ניקוי הדגים והכנתם צף ועלה הזיכרון הזה – זיכרון טעמה של חירות:

    חירות ליצרני המזון שלנו, למשווקיו, למזון עצמו. שרשרת אספקה שהיא כולה מקומית, המאפשרת אספקה של תוצרת טרייה, מגוונת ואיכותית. שרשרת אספקה שאין בה ניצול אוכלוסיות מוחלשות, העסקת ילדים-עבדים, זיהום מקורות המים ושוד של משאבי טבע הנמשך כל הדרך אל הצלחת.

    המתכון הזה, המבוסס במידה רבה על קדירת הדגים של אחמד ויני –  רחוק מאוד מלממש את כל העקרונות שמניתי. מככבים בו פילטים של בורי מבריכות דגים (שגידולו הוא מהגורמים העיקריים להיעלמות דגי הבורי מחופי הים של ישראל), ולצדם קרם אגוזי קוקוס שמקורו בקופסת פח ולא בלקט טרי, ותבלינים מהמזרח הרחוק.

    יחד עם זאת – מאחורי המתכון הזה יש סיפור מכונן. הוא מצית את הדמיון ומשלהב את הלבבות – ומגרה את הרצון למצוא דרכים נוספות לצרוך מזון מקומי, מזין ובריא.
    בפסח אנחנו עוסקים בשני מושגים עיקריים: "חירות ו"זיכרון". המתכון הזה משלב בין השניים.

    קבלו אותו באהבה:

    המצרכים:

    2 כוסות אורז בסמטי מבושל (ללא תוספת טעם – אך עם מעט כורכום בשביל הצבע)
    שמן זית
    8 פילטים של דג בורי
    1/2 כוס יין לבן
    1/2 ליטר קרם קוקוס
    משחת קארי ירוק
    גרדת לימון ותפוז
    גרדת ג'ינגר
    1 כוס קוביות מנגו/אפרסק
    1 כוס קוביות אננס
    כוסברה טריה
    פלפל ירוק חריף
    מלח ופלפל

    אופן ההכנה:

    מחממים סיר כבד עד להט. יוצקים פנימה מעט שמן זית. מניחים את הפילטים בתחתית הסיר, כשצד . מוסיפים את היין הלבן ומביאים לרתיחה. מערבבים את התבלינים וחלב הקוקוס ויוצקים פנימה – יחד עם קוביות הפרי. מכסים את הסיר וממתינים כ-3 דקות.

    מוציאים את הדגים ומכניסים את האורז – לספיגת הטעמים. מניחים את הפילטים על גבי האורז ומגישים.

    unnamed

    —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • חוק זרימת האנרגיה במבט חדש

    [יתיר שדה]

    מורים רוחניים רבים מדברים על מציאת הייעוד. שנים חיפשתי אחריו. היום אני מבין שהייעוד הוא אלמנט הפכפך: אנשים משתנים, זמנים משתנים – והייעוד משתנה בהתאם. ייעודו של זרע הנובט מעמקי האדמה שונה מייעודו של צמח בוגר בשלהי פריחתו.

    התפתחותו של כל צמח נחלקת לשלבים:
    החלק המזין והעסיסי ביותר בצמח, הוא תמיד החלק אליו מזרים הצמח את כח החיים המפעם בקרבו. כאשר צמח דו-פסיגי נובט מזרעו, הוא פורש את עליו הפסיגיים אל השמש ומתמיר את אנרגיית האור שלה לסוכרים, ובעזרתם הוא מסנתז חומרים שונים המשמשים להתפתחותו. בשלב הבא – יפתח שושנת עלים בסמוך לקרקע, ולאחר מכן יעלה גבעול שבתורו יצמח פרחים. כשאלה יופרו, יוכל הצמח להקדיש את מירב מרצו וכוחו לטיפוח הפרי וזרעיו, וחוזר חלילה. בכל אחד מהשלבים הללו – החלק הנאכל בצמח הוא החלק אליו מזרים הצמח את מירב האנרגיה שהוא מתמיר: כאשר מופיע הגבעול – עלי השושנת מתייבשים וקמלים. כאשר מופיע הפרח בראש הגבעול – הגבעול עצמו מתרוקן מתוכן ורקמתו החיצונית נעשית סיבית ונוקשה, וכן הלאה.
    שלבי הצמיחה של כל צמח דומים במובנים רבים לשלבים השונים בהתפתחותו הרוחנית והגשמית של האדם: במרוצת חיינו אנו מתקדמים לעבר שיאים של התפתחות, המהווים שלבים שונים של בשלות. משחצינו שלב התפתחותי שכזה, יקשה עלינו מאוד לסגת לאחור.

    שירת השדה2לפני כשבע עשר שנה החלטתי שכשאהיה גדול אהיה מורה. הייתי אז קומונר בקן השומר הצעיר באשקלון – חדור מוטיבציה, תחושת שליחות ורצון עז לשנות את העולם. הדרכתי כמה קבוצות של חניכים וחניכות, שבתהליך ממושך ומורכב שהיה כרוך בלא מעט קשיים הצלחתי לעזור להם ליצור חיבור עמוק ובלתי אמצעי בינם לבין העולם שסביבם. האמנתי שבאמצעות חינוך אפשר לשנות את פני החברה, והנחתי שמערכת החינוך הציבורית, האמורה להנגיש ידע וערכים לכל דכפין – היא המקום לעשות זאת.
    אחרי הצבא למדתי חינוך והוראה, ובשנים האחרונות השתלבתי כמורה מן המניין במערכת החינוך, ואפילו קצרתי הצלחות חינוכיות פה ושם. יחד עם זאת, ככל שחלף הזמן, חילחלה לתודעתי ההכרה בכך שמשהו מאוד עמוק ובסיסי חסר לי במערכת, ומקלקל לי את החגיגה. צליל הדיסטורשן הצורמני הלך וגבר, והעיק עלי יותר ויותר. ה"קצרים" מול המערכת התרבו והלכו, והרגשתי תחושה של מחנק, חוסר מוטיבציה ובעיקר חוסר עניין הולך וגובר ביעדים שלשמם הגעתי מלכתחילה למערכת החינוך.
    למרות ששמרתי את משרת ההוראה שלי "על אש קטנה", תוך שאני משתדל להגדיל ולהעמיק את עיסוקי האחרים, הרגשתי שהנטל הכבד הזה מושך אותי עוד ועוד למטה, מפר את שלוות נפשי ופוגע פגיעה אנושה בהנאתי מאותם מקורות פרנסה שאני כן נהנה מהם. התחושה היתה שמשהו מוכרח להשתנות. יותר מדוייק: משהו כבר השתנה…

    בשבוע שעבר הדרכתי סיור ליקוט בכפר האמנים עין הוד. קבוצה קטנה, בת 16 משתתפים. אינטימי ומאפשר. בקהל המשתתפים שתי בחורות צעירות. אני מזהה אותן מייד: לולה ועינב, חניכותי מ"הגלגול הקודם". שבע עשרה שנה חלפו – ואני כולי נרגש. לאחר הסיור הן מספרות על חוויותיהן, על השינויים הכבירים שעברו במהלך השנים, על הצמיחה וההתפתחות האישית שחוו ועל חבלי לידתן. אני מבין שהותרתי חותם. אני מבין שאז, בימים ההם, מילאתי את יעודי. יחד עם זאת, אני גם מבין שאני נמצא כיום במקום אחר: שלם, בוגר, מדוייק יותר.
    המפגש הזה מתרחש ימים ספורים אחרי שגמלה בליבי החלטה: בשנת הלימודים הבאה אצא לחפש את דרכי מחוץ למערכת החינוך. למעשה – הנתיב בו אני פוסע כבר ברור לי לחלוטין, אני נהנה לצעוד בו, ובכל יום שעובר מגלה דברים רבים על עצמי, מתוך חדוות גילוי בראשתית אין סופית. כשאני אוהב את מה שאני עושה – אני עושה אותו טוב יותר! בחרתי למקד את עשייתי בנקודה אליה זורמת בטבעיות אנרגיית החיים שלי.

    אני נפרד מהשתיים בתקווה לשוב ולהיפגש. הלב מפרפר מהתרגשות והראש עמוס לעייפה בתובנות חדשות.

    תודה לכן,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • אמנים במושבה פרדס חנה כרכור – 2015

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור" הגדול באזור השרון

    לראש השנה 2015 ייערך בחמישי -שבת 3-5/9

    לקראת ראש השנה קהילת האמנים הענפה של פרדס חנה- כרכור מתאחדת ליריד "אמנים במושבה" שיתקיים ב3-5 לספטמבר ומזמינה מבקרים מכל רחבי הארץ להיחשף למגוון יצירות אמנות ואופנה ישראלית מקורית, ליהנות ממפגש אישי עם האמנים, לרכוש מתנות לחג בהנחות מיוחדות היישר מידי האמן, להעביר יום משפחתי קסום עם פעילות חווייתית ויצירה אמנותית ולטעום מדוכני האוכל המגוונים של תושבי המקום.

    מזה עשור פרדס חנה – כרכור נחשבת למושבת אמנים מובילה בישראל בזכות קהילת אמנים ענקית ומגוונת המתגוררת ויוצרת בישוב. אמני המקום מציגים במהלך השנה את יצירותיהם בתערוכות נחשבות בעולם, במוזיאון א"י, בשוק הפשפשים בת"א, מוזיאון ישראל בירושלים, ירידי חוצות היוצר, ועוד. כמיטב המסורת, לקראת ראש השנה הם מתאחדים לחגיגת יצירה מקומית מלהיבה ומשותפת.

    היריד השנה יתפרס על פני תשעה מתחמים ברחבי המושבה אשר יאגדו מספר אמנים מתחומים שונים. פעילויות חווייתיות אומנותית לילדים כגון סדנת ניפוח זכוכית, עיצוב קשתות לשיער, סדנאות יצירת תכשיטים, בובות ומגנטים, שעת סיפור וקוסמות יתקיימו במתחמים השונים. בשישי ושבת אחה"צ יערכו מסיבות רחוב וקבלות שבת עם די ג'יי והופעות חיות.

    אמני המושבה יציגו אמנות מגוונת מתחומים שונים כגון: ציור, פיסול, תכשיטנות, אמנות שימושית , נגרות, צילום, חפצי נוי, קרמיקה, זכוכית, אופנה, צורפות ועוד.
    בין המציגים: אמני הקרמיקה מארק יודל, ליאת שרון והדס שלום, פסל הברונזה רבשי פנחסוב, צלם הנופים ארי בליטינשטר והצייר אסף בריל שיחנוך את הגלריה החדשה.

    גלית ויס צילום אלונה להב

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה כרכור" יתקיים בימים חמישי עד שבת, בין 3-5 בספטמבר.

    שעות פתיחת המתחמים – חמישי : 10:00 – 20:00    שישי : 10:00 – 17:00    שבת: 10:00- 20:00. הכניסה חופשית!

    פרטים נוספים בדף הפייסבוק "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור".

    מפת מתחמים והאמנים השונים בכל מתחם ניתן למצוא באתר >

    הדגמת שריפת ראקו של האמן מרק יודל תמונה שלי גנדל

    פירוט המתחמים השונים:

    מתחם בילו: רח‘ בילו 10, כרכור
    במתחם זה תוכלו לפגוש את יואב ושגית מ"שגיתא -מנאמן למקור שיציגו מגוון פריטי ריהוט וינטג' מחודשים לבית את מעצבת האופנה אלכסנדרה בן שמול , את מעצבות התכשיטים רונית כרמל וגילת זעירא , הקרמיקאית דנה בלייר, הציירת ענת סאה בר שלום ואת סיפורי הבדים של רבקה אורן.
    קבלת שבת עם אהוד אריאל תתקיים ביום שישי ב15:30-17:00.

    מתחם הדקלים: רח’ הדקלים 15, פ”ח
    התכשיטניות דנה וטופז מארחות במתחם זה את מעצבות האופנה אלמוג אשור, סמאיה יעל דוכובני ודנית ירון ואת אמן הזכוכית איתי מגר ופסל הברונזה רבשי פנחסוב. כמו כן, תוכלו לפגוש בעבודות הקרמיקה הנהדרות של אביבית לוי משה, אפרת פרץ ומרכז אילנית. בכל ימי האירוע תתקיים הפעלה פתוחה של משחקי חשיבה עם איתי מגר. סדנאות תכשיטים אופנתיים לילדות ונערות – בתשלום יתקיימו בשישי 15:00, שבת 11:00 , שבת 16:00. קבלת שבת שכונתית עם מסיבת רחוב, דיג'יי והפתעות תערך בשישי ב- 16:00.

    מתחם שהם: רח’ שהם 5, פ”ח.
    במתחם זה חברו יחד אמן הזכוכית "אבונפחא" דני סקוירסקי, הקדרית ג'אנה שימונוב , הצורפת הדס עופר , הציירת הגר נתן ומעצבת האופנה גלית אשר. במהלך כל האירוע ייערכו הדגמות ניפוח ופיסול בזכוכית, אפשרות להתנסות (לבני 10 ומעלה) ע"י "אבונפחא"- בתשלום. בשבת ב-12:00 הדגמת יצירת תליון חוטי לשרשרת ע"י הדס עופר. הקומיקאי והסופר עמרי בר-לב במפגש משעשע בשילוב קסמים ולהטוטים על ספריו ובכלל. לילדים ומבוגרים. יום חמישי ה3/9 ב- 18:00 – בתשלום.

    מתחם הדרים: רח הדרים 70, פ"ח
    במתחם זה יציגו אמני הקרמיקה והקדרות מרק יודל, מינדה גלאון ומייקל מיינקוף. לצידם מעצבות התכשיטים רונית יהודה לוי ולבנה ליבי פדלון, הצייר והפסל איב ענן, הציירת ציפי קליינר וגיא רוזנר שיציג קליגרפיה וציורי דיו של יפן וסין. מיכל הלב תציג חוברות צביעה למבוגרים לצד צלם הנופים ארי בליטינשטר, אמן הזכוכית עמי לייבוביץ ואריאל ויואב קליינר מעצבי משחקים והרכבות מעץ.

    מתחם הידית: רח’ חרושת 1, פ”ח
    במתחם זה יציגו גליה שמחאי- אמנית היוצרת בעיסת נייר, האמנית איילת גד, המעצבת רוני רבינוביץ' יוספי , אמנית האריגה והקליעה נוני יבנאי, מעצבת השמלות לילדות איילת לבן, מיכל רומם שתציג בגדי נשים בעיצוב קלאסי ושיקי, והקרמיקאית הדס שלום. הילה פוקס תציג את ממלכת ליליפוט לצד התכשיטניות איריס אוליבר וגלית עזר סלע וכן כרמית יוסמן תציג טקסטיל לחדרי ילדים ואסף בריל יחנוך את גלריית הציור החדשה במקום. בידית המסורת נמשכת! מקבלים את השבת והשנה החדשה בגרוב, דרינק וריקודים. מסיבת APPLE BEAT PARTY על המוזיקה המשובחת די ג'יי – Oz Kaesar, על הפטיפון – תומר שלום ודרור אהבה רומם. שישי מ 17:00 – הכניסה ללא תשלום. בנוסף, בשבת 16:00- הופעה חיה של להקת טורקיז במופע מחווה לפיירוז – הזמרת הלבנונית האגדית. עיבוד רוק אוריינטלי בביצועים מפתיעים ומרגשים. הכניסה ללא תשלום.

    מתחם הגלעד: רח הגלעד 15, פ"ח
    במתחם זה שמוליק בכר היוצר עבודות ויטראז' מזכוכית ממוחזרת מארח את האמניות ליאת חזן וחן רכטמן. עוד יציגו הקרמיקאיות גלית ויס, רונית חיימיס וגילה נתן , הפסל טל רוטשטיין, מעצבות האופנה ג'יני ק.הנסון, מירה שטיינברגר ויהודית ברנפלד וגם הציירים שרה ברוש ויהודה שץ.

    מתחם הראשונים: רח’ הראשונים פינת תרפ”ט, פ”ח
    במתחם זה הקרמיקאית ליאת שרון מארחת את הציירת ליה רונן, את מעצבות הבגדים הגר קדמי ואורית שכביץ למותג בובים, את הצורפת איריס הרפז ואת מעצבות המוצר נועה &דפנה. ביום חמישי ב17:00 תתקיים סדנת סוס על מקל מטאטא של "אפונה ובוטן" – בתשלום. כמו כן תיערך סדנת מגנטים "אפונה ובוטן", הכנת 5 מגנטים ארוזים בקופסא, לראש השנה. בשבת ב-10:00 וב16:30 – בתשלום. הבונבונים – סדנא לעיצוב קשתות וסרטים לשיער שזורים בצעצועים ממוחזרים, פרחים ונוצצים עם האמנית היוצרת טל טנא צ'צ'קס בשבת ב11:30- בתשלום וביום שישי 16:30 תתקיים קבלת שבת משמחת.

    מתחם הואדי: רח' האורנים 40, פ"ח
    במתחם זה יציגו הפסלת שלומית חפר , התכשיטניות מירי שרביט יונינה רבינוב המעצבת תכשיטים מחרוזי זכוכית, בציור ענווה גולדברג ונעמי מור, הקרמיקאית אירית גבריאלי אמיתי והצורפת ענת בר- עוז.

    מתחם שיהר: דרך הנדיב 102, פ"ח
    מתחם אופנתי ושומר שבת. כאן תציג שירה טילה מרקוס מסטודיו שיהר אופנה פראית אצילית, וערן בללי למותג בנקוזי יציג אופנת גברים. האמנית דנה אריאל תציג את יצירותיה לצד האמנית יונת מרשה ועמותת אלו"ט. הצורפת יעל ולטמן תמכור את תכשיטיה.

    Zohar Ron


    להגיב
  • צלף באילנות: על הקנאה, התאווה והכבוד (וגם שני מתכונים)

    יתיר

    [יתיר שדה] מעבר לליקוט, לבישול, לשימור מזון ולכתיבת השירה – חוג הנוער הצעיר של שומרי הגן, אותו אני מוביל כבר שלוש שנים לצדה של חן רכטמן – הוא מרכז העשייה שלי. בנוסף לפעילות שבועית המתקיימת ביער עבות בפארק ראש ציפור (בואכה נתיבי איילון) אנחנו נפגשים, אחת לחודשיים, לסוף שבוע שלם ומשמעותי מאוד מחוץ להמולה הרמת-גנית. לפעמים פוגשים אומנים בעבודתם: נפחים, דייגי צילצלים, אנשי רפואה ואנשי חזון מתחום הפרמקלצ'ר. לפעמים יוצאים לבלות לילה ביער, במעיין, או על שפת הים: לומדים לזהות בעלי חיים על פי עקבות שהותירו בחול ולהתחקות אחריהם, ללקט צמחי בר ולבשל מהם, להאזין לשפת הציפורים ובעיקר לצמוח יחד כשבט אחד: מלוכד, מגובש ועם זאת כזה המאפשר לכל נער ונערה לצמוח באופן עצמאי.

    לפני מספר שבועות, נפגשנו במעין עין ניל"י, שבעבר נקרא גם מעין עין אום-אלשוף, על שם כפר פלשתיני שניזון ממימיו עד לשנת 1948, ושעל אדמותיו הוקם הישוב עין ניל"י. במהלך טיול קצר באזור – פרץ ויכוח סוער בין כמה ילדים בחוג; משחק טיפשי הוביל לחילופי מהלומות מילוליים, ואח"כ גם פיזיים. עצרנו הכל והתיישבנו במעגל תחת צלו של עץ רענן אחד. שמעתי את הנערים מעלים תובנות חשובות לגבי הכוחות הגלומים בהם: הכח להביא את האש – לחבר בין כל הגורמים שהאש זקוקה להם כדי לפרוץ, והכח לשלוט באש כדי שתשרת אותם במקום שהם ישרתו אותה. שמעתי אותם אומרים שהכוחות הללו מאפשרים יצירה ובה בעת גם חורבן. בידינו החופש לבחור מה לעשות באש הבוערת בקרבנו.

    כשהרוחות נרגעו מעט – הלכנו לרחוץ במעין. מעל למעין, על גבעה חשופה אחת – עוד עומדים שיחי הצבר וכמה גלי אבנים: עדות זועקת לאש מהרסת ומחריבה שפעם בערה כאן. הנערים החליטו לשפץ את המעין: סכרנו את זרימת המעיין כך שמימיו לא יזרמו לתוך ברכת האגירה. בקערות השטיפה שהבאנו איתנו רוקנו את מי הבריכה ואת הקרקעית, העמוסה לעייפה בזבל שהשאירו פרות ובני-אדם. אח"כ הסרנו את החסימה ומים צלולים ונקיים מילאו את הבריכה. ראיתי אותם עובדים יחד: מלכלכים בבוץ את הידיים ואת הרגליים, נרטבים, נהנים מכל רגע. יצאתי רגע מהקבוצה, והתבוננתי בהם מהצד. אחר כך נשאתי את עיניי לעבר חורבות הכפר: גלי האבנים, הבוסתנים הנטושים, שיחי הצבר. ואז התבוננתי שוב בנערים, שואל את עצמי: העוד אפשר אחרת?

    טיפסנו יחד אל הגבעה. שם – בין חורבות הכפר, על פני גלי בטון ואבן שהיו פעם בתי מוגרים – ראינו אותו. שיח קטן, ירוק ורענן – שפרחיו הסגולים-לבנים נפתחים לראווה במקום שבו כמעט שום צמח אחר אינו צומח. היה זה שיח של צלף קוצני: מהשיחים הפחות נעימים למגע; ענפיו מכוסים מקצה לקצה בקוצים מעוקלים וחדים. הללו – ננעצים בקלות רבה באצבעותיו של מי שינסה לעקרו מן השורש. דקירתם מכאיבה ופוצעת. התבוננות מעמיקה יותר תגלה שהצלף יודיע את מה שאנחנו, בני תרבות המערב הקפיטליסטית – מבקשים לשכוח.

    כנראה בשל השפעותיה של המחשבה הכלכלית השלטת, אנחנו נוטים לראות את החיים עלי אדמות כמאבק מתמיד בין מינים, שהחזק בהם ישרוד ודכא את החלשים ממנו, עד שאלה יעלמו כליל. התפיסה הזו, שמבקשת להציג את העולם כמקשה אחת, חד גונית ומדכאת, של תחרות בלתי פוסקת – היא איננה תולדה של התבוננות אובייקטיבית, אלא של אבולוציה מחשבתית בת מאות שנים – שמתחילה בדקארט ובניוטון (המאה ה-17), עוברת באדם סמית' (1776), וממשיכה גם לדארווין ואפילו לפרויד (השניים האחרונים פועלים במאות ה-19 וה-20, בהתאמה). מבלי להכנס לפלפול המתבקש כאן, אומר רק כי המשותף לכל הגאונים הדגולים הללו (ואני אומר גאונים בלי שמץ של ציניות) הנו טעות אחת בסיסית. אף אחד מהם לא הבין, וכנראה גם לא יכול היה להבין, שראיית העולם כמערכת של איזונים בין פרטים המתחרים ביניהם – היא התבוננות במקרה פרטי, תוך התעלמות ממקרים פרטיים אחרים, בהם אין מתקיימת תחרות כלל. למעשה, מתוך כלל האינטראקציות בין מינים בעולם הטבע, רק חלק קטן הוא אינטראקציות שיכולות להתפרש כתחרות (וגם זאת הנחה סובייקטיבית). ברוב המקרים נראה שיתופי פעולה מסוגים שונים, ולפעמים גם הימנעות ממאבק.

    הצלף הוא דוגמא ומופת לצמח שנמנע ממאבק: הוא בוחר לצמוח במקומות בהם למינים אחרים קשה מאוד לגדול. הוא עושה זאת באמצעות מערכת שורשים אדירה, המאפשרת לו גם להתחדש כל אימת שמישהו מנסה לחתוך את ענפיו הטריים. האגדה מספרת על נער צעיר, צלף שמו, שבימי המצור הרומי על ירושלים, נהג לצלוף בחיילי הלגיון הרומי את הפגיונות המעוקלים שהכין, כשהוא יושב על החומה הגבוהה המקיפה את העיר. משפרצו כוחות רומי לתוך העיר – ביקשו ללכוד אותו, אך הנער הזריז ניסה לחמוק מהם, כשהוא נאחז באבני החומה ויורד בהן כשממית על זגוגית. כשחיילי הצבא הרומי ירו את חיצי הקשתות שלהם לכיוונו, נפגע הנער, ונותר תלוי בין שמים לארץ על חומת העיר. כעבור זמן מה נעלם הנער, ובמקום בו היה צמח שיח צלף רענן שענפיו מעוטרים בפגיונות מעוקלים. חיילי הצבא הרומי הבינו כי השיח עתיד להפוך לסמל ההתנגדות – ולכן ביקשו לעקרו מן השורש. אך כל אימת שניסו לאחוז בענפיו ולמשכם החוצה – ננעצו הפגיונות החדים בבשרם וגרמו להם כאב חד. כשניסו החיילים לחתוך את ענפי השיח בחרבותיהם – מיד צימח השיח ענפים חדשים וטריים. בשל כושר השרידות הגבוה שלו – יש המנכסים לו תכונות זהות לתכונותיו של העם היהודי הקם על רגליו כל אימת שמנסים להכריתו ("עז צלף באילנות… כישראל בעמים").

    צלפים

    את ניצני הצלף (הקפריסין) נהגו לאסוף אבותינו בעונה זו (מאמצע מאי ואילך) לצורך כבישתם. הצלפים הכבושים שימשו כתבלין וכמאכל תאווה, והם נחשבים כך גם בימינו. רבי אלעזר הקפר, שחי ופעל בימי התנאים בקצרין שברמת הגולן, התפרנס למחייתו מאיסוף וכבישה של צלפים, מהם נהג להכין גם "יין קפריסין". במסכת אבות במשנה מצוטט ר' אלעזר הקפר כמי שאומר "שהקנאה, והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". נזכרתי בציטוט הזה בעודי מתבונן בשיחי הצלף הדוקרניים הפורחים במלוא הדרם, ובתוך דקות ספורות, עם זכרונות ילדותי – עלה השיר הבא:

    זמן הצלף

    אנו, היהודים, ידועים כאספנים של זיכרונות.
    המשנה והתלמוד הם אוסף של זיכרונות,
    גם המקרא.
    אין בהם דיוק היסטורי – רק זיכרון.
    כשיש לך זיכרון טוב אין לך צורך באמת ההיסטורית.
    הזיכרון הוא האמת שלך.
    בו סוד הגאולה.
    ואני זוכר צפירות של יום הזכרון
    ושריקות של מרגמות.
    ודקירת קוצי צלף
    ואצבעות מדממות.
    היינו אוספים את הניצנים
    לקראת יום העצמאות
    מהתל
    שפעם היה ישוב ערבי
    שאיש אינו זוכר.
    רק שיחי הצבר יעידו, וכמה אבנים,
    ושירים של מחמוד דרוויש
    שפעם ניסו למחות את זכרו
    כמו את זכר עמלק.
    פעם אספנו את ניצני הצלף
    לתוך צנצנת
    וכבשנו במי מלח את הניצנים
    ושימרנו במי מלח את הזכרונות.
    עכשיו זה זמן הצלף
    והארומה המרירה שלו,
    שמתפרצת מתוך העבר –
    מביאה אותי אל רבי אלעזר הקפר
    שהכין ממנו יין קפריסין
    ואמר
    שהקנאה והתאווה והכבוד
    מוציאין את האדם מהעולם.
    הצלף – נשאר.

    בימים האחרונים התחלתי לאסוף אותם, את ניצני הצלף. אני בוחר את הקטנים שבהם, כיוון שהגדולים עלולים להיפתח במהלך ההכנה. את הצלפים שליקטתי אני משרה במים קרים במשך שלושה ימים, ומדי ערב מחליף את המים. הפעולה הזו נחוצה כדי להפטר מהמרירות. לאחר מכן – ניתן לכבוש במלח גס, שממצה את הנוזלים מהצלפים או במי מלח (כף מלח לכוס מים) ומעט חומץ תפוחים איכותי או מיץ לימון. לכובשים במי מלח – מומלץ מאוד לתבל בשום, פרוסות לימון ועלים של פיגם מצוי. יש לשמור בצנצנת סגורה ואטומה ולהמתין כ-7 ימים לפני הפתיחה. לאחר הפתיחה מומלץ ליצוק מעט שמן זית מעל לגובה הצלפים, כדי להאריך את זמן השימור.

    לאחר שהצלפים מוכנים, אפשר לאכלם אותם כמו שהם, או להוסיף לתבשילים שונים ביד נדיבה.

    הנה שני מתכונים לדוגמא:

    פסטה ברוטב עגבניות, תרד וצלפים

    מרכיבים:
    ארבע עגבניות גדולות ויפות קצוצות
    עשר עגבניות שרי
    חופן עגבניות מיובשות קצוצות
    מעט יין
    2 בצלים קצוצים גס
    4 שיני שום
    שמן זית
    פלפל ומלח
    צרור עלי בזיליקום
    צרור עלי תרד טריים
    3 כפות צלפים כבושים
    פסטה טרייה או יבשה לבחירתכם

    אופן ההכנה: מטגנים את הבצל עד להזהבה מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את העגבניות ומטגנים עד ליציאת הנוזלים. מוסיפים את היין, השרי, העגבניות המיובשות ו-2 כפות צלפים. מביאים לרתיחה. לסיום הבישול מוסיפים את הבזיליקום, התרד ושאר הצלפים. מגישים חם על גבי הפסטה.

    רוטב צלפים ולימון (מתאים במיוחד לסטייק פורטבלו ולאוכלי דגים – לסטייק טונה)

    מרכיבים:
    1/2 כוס יין לבן יבש
    מיץ מחצי לימון
    שום כתוש
    3 כפות צלפים כבושים
    כף חמאה (או תחליף חמאה לטבעונים)

    אופן ההכנה: מביאים לרתיחה את היין ומיץ הלימון, ומוסיפים את השום והצלפים. מצמצמים מעט את הרוטב, ומוסיפים את החמאה. בתנועות נענוע קלות מסמיכים את הרוטב בעזרת החמאה. יוצקים ישירות על המנה העיקרית.

    בתיאבון,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • למה לאביב קוראים אביב או: הצד הבלשני של חוק זרימת האנרגיה

    יתיר[יתיר שדה] שלום. שמי יתיר, בן 35, תושב פרדס חנה רבתי מאז 2009.
    כשאנשים שואלים אותי "מה אתה עושה?" תשובתי הצינית מתחכמת תהיה על פי רוב: "אני? אני עוסק במקצוע העתיק ביותר בעולם". האמת היא שזה די נכון: אני לקט. בשנים האחרונות אני מלקט לא רק צמחים, כי אם גם מתכונים, סיפורים, רעיונות ומחשבות.

    שמחתי על ההצעה לכתוב במושבה חופשית – ולחלוק מעט מהלקט שלי עם הקוראים. זו הרשימה הראשונה שלי. בהמשך תבואנה רשימות נוספות. אני עדיין לא יודע על מה אכתוב בפעמים הבאות. הפעם אכתוב על האביב, ועל החוק הראשון והחשוב ביותר של הלקטות – חוק זרימת האנרגיה.

    כולנו נוהגים לקשור את האביב ללבלוב ופריחה.

    האמת היא, שללקט המתבונן בכל יום בטבע המשתנה לנגד עיניו – ברור שההיפך הוא הנכון:

    בימי קדם, כשרצו העולים לרגל לירושלים לדעת האם הבוץ בדרכים כבר יבש, הגשמים פסקו, וניתן לצאת ללא חשש למסע המפרך – נהגו לפקוד את שדותיהם; הם היו מלקטים גבעולים נושאי שיבולים (חיטה ושעורה) ומבצעים חתך לרוחבם. מבט קצר למרכז הגבעול סיפק סימן חשוב לבוא האביב. מדובר בשינוי מורפולוגי משמעותי המתחולל בימים אלה בקרבם של הצמחים החד-שנתיים המתקרבים לסיום מחזור הגידול שלהם: הללו, ש"מבינים היטב" כי הקץ קרב – משקיעים כעת את כל מאמציהם בטיפוח אברי הרבייה שלהם ובהעמדת צאצאים. הם מזרימים את מירב האנרגיה שבכוחם לגייס במעלה הגבעול או עמוד התפרחת. לשם כך – בהתאם ל"חוק זרימת האנרגיה", מרקם העלים נעשה סיבי וקשה, והגבעולים וצווארי השורש מתרוקנים מתוכנם ונעשים חלולים ונבובים כאבוב. זהו, אפוא, מקור המילה אביב.

    חוק זרימת האנרגיה הוא חוק פשוט: חלקי הצמח הנאכלים נמצאים בשיא טריותם ועסיסיותם בתקופה שבה משקיע הצמח את מירב האנרגיה שלו דווקא בהם. כאשר הצמח מתחיל להתפתח, רוב האנרגיה זורמת לעליו. בהמשך תזרום האנרגיה אל הגבעולים, משם אל הפרחים ולבסוף אל הפרי או הזרע. עלי חסה שיקפו כאשר עמוד התפרחת כבר פורץ מתוך שושנתם – בהכרח יהיו מרים, סיביים ונוקשים. יש לאכול אותם לפני שהצמח עובר לשלב הפריחה. הכלל הזה נכון (וחשוב) לא רק מהטעם הגסטרונומי, אלא גם מהטעם האקולוגי: עם קטמתי גבעול של צמח בבסיסו, בחלקו המעוצה והיבש – דבר לו יתחדש ממנו. אך עם אקטום את אותו הגבעול בחלקו העסיסי והטרי – יוכל הגבעול להתחדש על נקלה ולהצמיח פרחים ופירות.

    האביב כבר כאן, נוכח במלוא עוזו: זהו הזמן ליהנות מיפי הפריחה ולא פחות מכך מטעמה. אבקני הפרחים ערבים לחיך ומכילים ריכוז גבוה של חלבונים. הצוף האגור בפרח מוסיף לו מתקתקות עדינה. מומלץ לשלב פרחי מצליבים, עיריות וקטניות בסלט הבוקר שלכם. את תפרחות הגדילן מומלץ לבשל במים עם מעט לימון ומלח – ולהתענג על טעמם העמוק והאגוזי של ארטישוקי הבר הללו.

    אביב יתירבסדנאות הקרובות שלי אעסוק יותר בשימור מזון, ופחות בבישול טרי שלו. הדבר נכון הן מבחינה תזונתית והן מבחינת צריכה של מזון מקומי לקראת הקיץ היבש והחם. על כך – באחד הפוסטים הבאים.

    —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • יום המעשים הטובים בפרדס חנה-כרכור, 24.3

    יום המעשים הטובים של שנת 2015 בפרדס חנה כרכור!

    יום המעשים הטובים הוא יום ארצי בהובלת עמותת "רוח טובה".

    בפרדס חנה-כרכור היום יתקיים בסימן אקולוגיה, עם אירוע מרכזי בוואדי.

    בתוכנית בין השאר:

       * הצגה והפעלות חינם לילדים

       * מופע מוסיקה

       * להטוטני אש

       * דוכנים

       * ועוד…

    בנוסף יתקיים טכס הענקת מדליות לעוסקים בעשיית מעשים טובים על השנה

    יום שלישי ה-24.3 החל משעה 16:00

    האירוע חינם ופתוח לכולם…

    יום המעשים הטובים


    להגיב
  •  מבנימינה לפרדס חנה בצעדי ליקוט

    [רוני איז'אק]

    את הכביש המקסים הזה של שדירת העצים  בין בנימינה לפרדס חנה גיליתי כבר לפני יותר מעשרים שנה .יופיו של אור הבוקר הרך הבוקע באלכסון דרך עצי התמר והגרווילאה, הצליח לחדור גם מבעד לערפילי ההתבגרות הקופצניים שהייתי שרוי בהם בכיתה י' בואכה י”ב.  בדרך היפה הזו נסעה ההסעה מזכרון-יעקוב אל בית הספר החקלאי של פרדס חנה, שאז היה באמת חקלאי. יום אחד בכל שבוע לימודים היה מוקדש לעבודה במשק.

    נראה לי שהמעבר הזה שלי מכלא "אורט" המרוצף בטון וגדרות ברזל ומלט בקריות (שם הקריה שמור במערכת) אל בית הספר החקלאי של פרדס חנה ששטחו היה גדול וירוק והגדר שלו ה הייתה רצופה בפרצות קוראות לתלמיד, והמורים שבענייני סדר ומשמעת היו הרבה יותר באיזי (השאנטי עוד לא הגיע לאזור) ממושגי המורה שהכרתי עד אז. המעבר הזה מהאפור הסגור והמכוער למרחבים הפתוחים והירוקים, היה קריאה נוספת של הטבע אלי, לשים לב לצפון בו. ועוד פתיחה או פריחה, התרחשה אצלי.

    כיום לבית הספר החקלאי נשאר רק שמו. חקלאות אין ושטחיו הולכים ומצטמצמים והופכים לנדל"ן.  גם השדרה פחות הדורה. החורף שוב הפילה הגרווילאה החסונה  בסערה, הרבה מענפיה החסונים אך זקנים על הכביש וגרמה לאחד הפקקים הרציניים ביותר בעת האחרונה.  אח"כ, כעונש היא נגזמה קשות בידי הרשויות  (סתם, זה באמת מסוכן ולא נעים לחטוף בראש ענף של גרווילאה חסונה), ועכשיו היא כבר לא נראית כל כך טוב. אבל עדיין משופר הרבה יותר ממצב התמרים מוכי חידקונית הדקל ולא ארחיב על החיפושית בת העוולה הזו כאן.  רונית כבר כתבה על זה יפה.

    בכל מקרה מסתבר שהשדרה הזו שלנו נחשבת לשדרת העצים, שאינה שדרת אקליפטוס, הארוכה ביותר בארץ. סוף כל סוף יש לאזורנו  תואר מכובד ושיא ארצי רשמי!

    עוד גיליתי כרגע שהגרווילאה החסונה, עשתה גם היא, כמו האיקליפטוס, עליה מאוסטרליה ושימשה בעבר כעץ ליצירת משקופים חיצוניים לחלונות מכיוון שיש לה עמידות טובה לריקבון. עוד שימוש מגניב של גרווילאה הוא לבניית גיטרות. כלומר מדובר בעץ חסון ועמיד אך קל משקל ומוזיקלי! ריספקט!

    לאחרונה התחלתי לטייל באחו בנימינה. זה אזור מרעה שהסתבר שהוא בכלל נחשב לשמורה, המשתרעת בין תחילת השדרה הנ"ל, שברובה  חורשות איקליפטוסים המתחילות ממש ליד צומת עדה ועד לכיוון  פסי הרכבת וגם קצת מעברם המערבי. חקלאים מקומיים קוראים לאזור הזה – "הבאסה". ולא בגלל שכל כך מבאס להיות שם -להיפך, האזור שוקק צמחים חלקם ממש נדירים), בעלי חיים (בעיקר גדולים מאוד או קטנים מאוד) וכמובן פטריות. וזה מה שהביא אותי לשם ביום שלישי האחרון, שהיה מין יום יפה שהפציע בינות לימי הגשמים השופעים והקור העז. בדיוק מה שרוב הפטריות מאוד אוהבות.

    בנוגע ל"באסה" זו פשוט המילה הערבית ל"ביצה" אז היה לי ניחוש  פרוע, שבעצם מילת הסלנג למשהו גרוע שקורה לך מגיעה מאותו מקור. כלומר "איזה באסה!" משמעו "לאיזו ביצה נקלענו " ואני לא מתחיל להיכנס לפוליטיקה כי מהבאסה הזו יהיה קשה לצאת…בכל מקרה האזרחית יסמין, תושבת כרכור, הסבה את תשומת ליבי לכך ש (לדעתה) אין קשר בין ה"באסה"-הביצה ובין "בעסה”. היא טוענת ש"בעסה" מגיעה מן המילה ”מבעוס” והפירוש למילה הזו לא ראוי היכתב מעל גבי הבלוג הזה. בכל זאת יש גם כמה ילדים בקהל….

     

    האחו של בנימינה לעומת זו, היה ממש כיף. אולגה, יקירת חובבי הפטריות בארץ ובעולם הביעה רצון לבוא לאזורנו לסיור ליקוט וכמדריכת סיור אזורית צרפנו את רותי, פנסיונרית דור חמישי למקימי גבעת-עדה וחובבת צילום טבע רצינית ביותר. באחו בנימינה בינות לאקליפטוסים מצאנו המון סוגים של פטריות. אני בעיקר מחפש מה לאכול וגם מצאתי קצת אבל אולגה מטורפת על פטריות כל כך קטנות שאני בלי משקפי קריאה לא  יכול להתבונן בהם.

    רוני 3 אולגה

    רותי צילמה כל מה שזז ולא זז והפגינה בקיאות פנומנלית בשמות צמחים. מאוד כיף ללכת לסיור בטבע עם שתי חובבות כל כך רציניות אולגה לפטריות ורותי לצמחי בר. רותי מצלמת תמונות טבע מדהימות, לרוב קלוז-אפים מאוד מסוגננים ואת זה ראיתי כבר בפייסבוק שלה. מה שנדהמתי לגלות הוא שרותי לא מסתכלת בעינית או במוניטור היא פשוט מכוונת/מדביקה את העדשה אל האובייקט המצולם , מתקתקת במהירות כמה זוויות וממשיכה הלאה. התוצאות מרהיבות ומיוחדות מאוד.

    באחו יש הרבה פרות! האזור מאוד ביצתי גם כך אבל כאן מדובר גם בהרבה חרה של פרות. יש פטריות שמתות על זה!  וגם שאר הצמחיה באופן מוזר ואמביוולנטי, נהנית מן העושר שבזבל הפרות. צמחים נדירים בוקעים בשמחה מן האדמה הפוריה על מנת להילחך מיד בלשון גדולה ומחוספסת ולהתחיל את המסע המשונה בין ארבע קיבותיה השונות של פרה שבסופו עוד זבל פרות מוסף לאדמה הדשנה.

    אם כבר לרעות באחו עדיף באזור עם חיבור לחשמל.

    רוני 3 קולאז פרחים ופרה

     [צילום פרחים: רותי טלמור בלנק]

    אספתי לסלי כמה פרגודיות (כדורי הטניס שולחן הקטנים שבקערה ) אחלמיות ערומות בהמוניהן (אלה הסגולות) ופקועה אחת.
    פגשתי המון פרות, חבורה של מלקטי סנדות ואת בעל העדר שהעשיר אותי במידע על אזור ה"באסה" ושמע ממני קצת על הפטריות הגדלות בשטח המרעה שלו.  אם אתם באים לבקר שימו לב שגדר חשמלית מקיפה חלקים גדולים מן האחו אז לעבור מתחת או מעל אבל בלי לגעת. חשמול מגדר של פרות אינו הורג אבל גם לא מחשל. בנערותי כשרעמת תלתלים מוגבהת בהגזמה על ראשי, ניסיתי לזחול מתחת לגדר כזו וכשהשיער הסורר הנ"ל נגע בגדר, התעלפתי לכמה שניות ומאז אני נזהר מגדרות חשמליות.

    באחו בנימינה איבדתי את האולר הקנדי החביב עלי. אז אם במקרה מצאתם כזה אבקש להחזירו אלי.
    זו התמונה האחרונה של הנעדר – המוצא הישר יזכה בפרס רב ערך!

    רוני 3 קולאז פטריות

    [בתמונה הגדולה – פטריית מורל (גמצוץ נאכל) ובקערה יש  גם פרגודיות (כדורי הטניס הקטנים]

    בהמשך קיבלתי הודעה פרטית בפייסבוק מטלי תושבת מערב פרדס חנה. היא מצאה בגינה שלה פטריות משונות שהבינה שאני מתעניין בהן. באתי לראות ואכן! מורל – מלכת הפטריות האולטימטיבית (טוב בעצם סגנית המלכה כי בכל זאת יש את הכמהין יקרת המציאות והמחיר) אבל גם המורל היא פטריה מצוינת למאכל, יפה מאוד ודי נדירה. שמה העברי הוא "גמצוץ נאכל"  – לדעתי עוד עוול לשוני שנעשה לעולם הפטריות בעברית. אז אנחנו נישאר עם המורל. לרוב היא גדלה באזורים של יערות שנשרפו שנה קודם לכן. אצלנו גדלו כמה כאלה פעם סביב מעגל אבני המדורה שבחצר. אבל השנה בארץ המון אנשים מצאו אותה במלא מקומות ובכמויות. החבורה בגן הירק  מנתה 21 פריטים מרהיבים שנאספו לסלסילתי באישורה של טלי ומכיוון שכבר מצאתי השנה כמה כאלה וכבר התחלתי אוסף של מורל מיובשות, תליתי גם את אלה על חוט מעל הקמין ועכשיו יש לי צנצנת מורל חמודה לשימוש בימות הקיץ. טלי תודה רבה! ההזמנה לארוחת פטריות בעינה עומדת.

    ברחוב דרך למרחב, ממש מול המתנ"ס נטועים  באמצע הכביש עצי תפוז סיני עמוסים בפרות כתומים קטנים אכילים. אולי כפרי הדר למאכל הוא טיפה שנוי במחלוקת. הפנים חמוץ מאוד מאוד ודווקא הקליפה היא המתקתקה. אבל החוויה הכללית היא של מין משהו מר/חמוץ ולא במיוחד כיפי כפרי טרי.  ולכן חשבתי דווקא בכיוון של התססה ליצירת אלכוהול בניחוח תפוזי. עצרתי את הרכב בצד הכביש וליד אחד העצים פגשתי לקטית נוספת!  אחת שמוכרת לי מאיפושהו…

    רוני 3 הגר כלב מלקטת

    הדר מלאה לה שקית של הקטן הכתום הזה לצרכי ריבה. (איך יצא הדר?) ואני מילאתי שתי  ציפיות בכעשרים ק"ג של תפווזונים סינים קטנים שבהמשך היום מוג'מקסו וכרגע שוהים בחבית אצל אלכס במזווה,  מתהפכים  במיץ של עצמם בחברת שמרים, שהם מין חיידקים שכל הקטע שלהם בחיים האלה הוא להפוך סוכר לאלכוהול. מה שממש מגניב בכל העניין זו הסימביוזה בין אנשים לחיידקים. אנו מספקים להם סוכר והם בתמורה מספקים לנו אלכוהול. דיווח על התוצאה הסופית בהמשך.

    צמח תועלת נוסף שגיליתי השנה הוא עשב שגדל פרא כל חורף בגינה של נעמי האהובה מכרכור. הוא מאוד יפה ויש לו עלים ופרחים עדינים ושמו בישראל עשנן יהודה.

     

    רוני 3 פרח עשין

    מסתבר שבעבר עלי הצמח שמשו כתחליף לעלי טבק. כמובן שניסיתי וראיתי כי טוב! עשן נעים ועדין, עם אפקט קצת ממריץ. אם כן מעתה יש לי הספקה שוטפת ובלתי נדלית של עוד מרכיב מיוחד לתערובות העישון שלי. מוזמנים לטעום!

    רוני איז'אק – לקט בנשמה ולא רק של צמחים.

    אנשים, קשרים, עיסוקים, שירים, ספרים, מאכלים, ארצות, ערים, חי, צומח ודומם.
    במערה סודית במעמקי היער אני רוקח תבשילים, ליקרים, תערובות צמחים ותכשירים שונים ומשונים לעצמי ולכל מי שזקוק או מתאווה להם.
    מבקש לחבר את העולם המסתורי של האדם עם הממלכה החבויה של הצמחים.
    וכל זה מתוך גילוי ופיתוח עצמי בלתי פוסקים.

    לפייסבוק של רוני >      |     לאתר של רוני >


    להגיב
  • ינואר מרתק בחממה האקולוגית

    ילדים ומבוגרים סקרנים!
    אנו שמחים להציג בפניכם שתי הזדמנויות מרתקות, הנפתחות ממש עכשיו בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר:
    חלוצי הסביבה – Eco-Pioneers:
    תכנית חדשה אותה אנו מקיימים בשיתוף אוניברסיטת MIT האוניברסיטה המדורגת ראשונה בעולם בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק!
    במסגרת התכנית נעבוד בצוותי מחקר משותפים, בהם תלמידים חממניקים, מדריכים מצוות החממה, תלמידים בוגרים המבצעים עבודות גמר בחממה, מומחים מהתעשייה והאקדמיה, ומבוגרים סקרנים המעוניינים להצטרף.
    התכנית מוצעת ללא תשלום.
    כל הפרטים – כאן
    לא חובה להרשם, אבל מומלץ, עד יום רביעי, 31/12, על מנת לשריין לעצמכם מקום באחת הקבוצות.
    הרשמה אצל נועם 0523-750979 | gevanoam@gmail.com 
     —

    אני ואצה נשנה את העולם
    אנו פותחים מיזם משותף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל! במסגרת המיזם, בתמיכת משרד המדע, אנו פותחים את חוגי החממה לשנת תשע"ה ללא תשלום, ומזמינים אתכם להצטרף!
    הפרטים על החוגים הנכללים בתכנית וכיצד נרשמים – כאן
    לתשומת לבכם –
    • מספר המקומות מוגבל.
    • החוגים הנכללים במסגרת התכנית ומוצעים ללא תשלום: חוגי "חמ-דע", חוג הדפסה בתלת מימד (פירוט אודות שני החוגים בלינק המצורף באתר החממה).
    הולך להיות כ-י-ף א-ד-י-ר!
    הרשמה:
     
    משרד החממה: 04-6374160 | hamama@mevoot-eron.org

    בואו לגלות ולחקור!
    צוות החממה האקולוגית בעין שמר


    להגיב
  • על אפרסמונים, פטריות, חורש טבעי וערימות של ג'אנק

    [רוני איז'אק]

    בלוג ליקוט

    על אפרסמונים, פטריות, חורש טבעי וערימות של ג'אנק

    המטרה המוצהרת היתה ליקוט פטריות. כמה ימים של גשמים חזקים והמון תמונות של פטריות שצצו בקבוצות פייסבוק כמו פטריות אחרי הגשם (!) גרמו לי לקוות שאולי גם באזור שלי צצו להן כמה מהחברות המשונות והחביבות האלה.

    אבל היו כמה דברים להשלים קודם.

    למשל המון אפרסמונים שליקטתי מכמה עצים נטושים בכניסה למושב. היה צריך לעשות איתם משהו. מאוד טעימים (אחרי הבחלה של כמה ימים במים) אבל אומרים שלא בריא לאכול הרבה מהם.

    הפיתרון הטבעי והפשוט יחסית שעולה לראש הוא ריבה. אבל מניסיון של שנה שעברה אני יכול לומר בוודאות – ביג מיסטייק!! האפרסמון בבישול ארוך בסיר חוזר להיות עפיץ ובלתי אכיל לחלוטין. תחושת העפיצות בפה היא כה חזקה שלרגע אפשר לדמיין שהורעלת.

    אז ניסיתי הפעם ללכת על הכיוון של אפרסמון מיובש. מכיוון שעל החום והשמש כבר אי אפשר כל כך לסמוך בתקופה זו של ראשית נובמבר נותר לנו הטורבו של התנור ובטמפר' של כ-90 מעלות למשך כמה שעות האפרסמונים הפרוסים לפרוסות דקות אמורים להפוך למעדן שישמר לאורך זמן. כשהתחילו לצאת לי חיתוכים דמויי פטריות הבנתי שצריך לסיים ולזוז לכיוון המטרה המרכזית של הטיול.

    בלוג ליקוט אפרסמונים

    אוקיי. כל הכבודה נכנסה לתנור במקומן של עוגיות "שמן זית בלדי בלדי" שהוצאתי חמימות וריחניות מן התנור. מתכון מיוחד שהעתקתי מרשימת מתכוני הפרווה של אתר "כיפה" והכנסתי בו שיפורים (בלי לפגוע בכשרותו חלילה).

    פלחי האפרסמונים מתייבשים להם להנאתם בטורבו של התנור. עוגייה אחת חייבים לטעום לפני היציאה. בקבוק מים. כמה שקיות (למלא בהם פטריות וצמחים), תיבה לאיסוף זרעים. ולדרך.

    הליכה מהירה בשביל שבין בתי המושב הותיקים, דרך "ההרחבה" ואל תוך השדות.

    אפשר להוריד הילוך. להרגיש את הקרקע מתחת לרגליים, הצמחיה, האוויר הנקי.

    האדמה כבר מרגישה די יבשה. לא הכי אידיאלי לפטריות.

    אבל רגע אחד. מה זה??!

    בלוג ליקוט פטריה מדומה

    לא…סתם אבן עגולה. חבל.

    קצת מאחורי האלון התגלתה עוד מציאה מאכזבת. ערימת גרוטאות, חפצים ישנים, שברי רהיטים וסתם לכלוך. כלקט בנשמתי אין לי התנגדות למציאת ערימות ג'אנק מן הסוג הזה אבל כאן בגבעות המוריקות בלב חורש טבעי זה קצת לא מתאים. בכל מקרה ניגשתי לנבור קצת והרי רשימה חלקית של פריטים –

    וילון אמבטיה מהאייטיז – כה מכוער. הלואי שמוצרי שנות השמונים לעולם לא יחשבו וינטאג'.

    בלוג ליקוט אייטיז

    צמיג טרקטור, פנס יד חלוד, עציצי פלסטיק פרחוניים, יומן מהודר לשנת התשס"ד של החברה לחומרים ודשנים כימיים בע"מ ובתוכו ברכת שנה טובה (מתחילה להצטייר תמונה של זהות משליך הפסולת?) וכיסא ישן ושבור שעדיין יופיו ניכר. תוך אנחה אני מבין שחלק מן הפריטים האלה יחזרו איתי הביתה.

    אבל מה עם קצת פטריות??

    אני מתחיל בטיפוס מתון על הגבעה של האנטנה ומנסה להתעלם מן האנטנה עצמה (30 מטר של ברזל מזדקר עם צלחות ענק). אה! ורציתי למצוא גם עלי בוצין מפורץ. צמח מרשים ביופיו בעל עלים רחבים במרקם ומגע קטיפתיים. לבוצין תכונות מרפא שונות ואני משתמש בעליו המיובשים לתערובות העישון הצמחיות שלי.

    בין שתי בלטות ישנות וחתיכת קרטון (נו כן מצאתי עוד ערימת ג'אנק) נראה שגיליתי אותו אך ברגע ששלחתי אליו יד עקץ אותי והסתבר כמתחזה קוצני בלתי קטיפתי ובלתי קטיף.

    אך מייד לאחר מכן גילו את עצמן במקובץ שלוש מציאות ראשונות:

    פריחת חרוב מרהיבה ולמי שעדיין לא מכיר את הריח הייחודי – מדובר בריח זרע גברי טרי ומהביל. תענוג לחובבי הז'אנר.

    בלוג ליקוט פריחת חרוב

    עפצי אלה אטלנטית- עץ יפה גדול וידידותי, מהפרי אפשר להפיק שמן לצריכה ביתית, לתאורה ולרפואה. מהשרף היו מכינים טרפנטין. העצה שמשה לחרטות-עץ ועדיין ניתן למצוא בבתי בד ברמת הגולן ברגי-עץ ענקיים העשויים ממנה. העץ יכול לשמש ככנה לאלה אמיתית או בשמה העממי – פיסטוק חלבי!

    אלה אטלנטית נפגעת (או שמא מדובר על יחסי גומלין?) על ידי כנימה הנושאת את השם האשכנזי "עפצית וורטהיים" והגורמת לה לייצר עפצים בצבע אדום, בצורת אלמוגים ובגודל אגרוף. מהעפצים ומהגזע הפיקו חומרי בירוס (עיבוד עורות) ושרף לשימוש רפואי. אני זומם לנסות להפיק מהם שרף להכנת קטורת.

    (עוד מידע על האלה האטלנטית כאן).

    בלוג ליקוט אלה אטלנטית

    ועץ אלון זקן מאוד ומכובד. אני מעריך שמדובר כבר בכ 200-300 שנה ועוד ענפיו נטויים. הוא נותר מן התקופה שבה כל הסביבה היתה מכוסה ביערות אלונים כמו בשמורת אלוני יצחק שליד גבעת עדה. אזור קסום במיוחד. אני חושב על יערות האלונים העבותים מאופק עד אופק ועד אופק של דיונות וים (בלי ארבע ארובות גורדות רקיע ויער ברזל של עמודי חשמל) ואיך היה פה ירוק ויפה ושקט ונקי, עד בערך פרוץ המהפכה התעשייתית וביטוייה באימפריה הטורקית ועם ההתלהבות מקידמה ופיתוח אזורי וכל ההתרגשות מרכבות הקיטור צורכות הפחם והשאר ורוב האלונים כבר היסטוריה.

    בלוג ליקוט אלון קשיש

    ומי מתחבאת ביישנית בצילו של הקשיש החביב? יש! כמה משמח!

    בלוג ליקוט ומי מתחבאה ביישנית

    לפטריה הזו הייתי קורא עד לפני כמה שנים – אורניה. כי אז ידעתי שכך נקראת כל פטריה עם ספוג מלמטה שצומחת לרוב בין אורנים והיא אכילה. אז גם חשבתי שפטריה עם דפים מלמטה תמיד רעילה. ולא כך הוא. וארחיב בהמשך.

    פטריה זו נקראת גושית מצהיבה והיא אכן אכילה. אבל יש מקום להזהיר כאן ממשפחת הגושיות, פטריות עם מאפיין בולט של שכבה ספוגית מתחת לכובע, הגדלות מתחת לאלונים. יש בהן רעילות במיוחד ואם לא זיהיתם אותן בוודאות בעזרת מומחה לפחות בפעמים הראשונות אינני ממליץ לטעום מהן. (ותודה לאולגה שזיהתה עבורי את הפטריה היומית ועוד רבות לפניה)

    וזה היה שלל הפטריות היחידי שלי לאותו יום. מודה שלא שלל מרשים מאוד אבל ברור שלא ויתרתי על ארוחת הפטריות המתוכננת. לא כל יום אני אוכל אומלט גושית מצהיבה!

    בדרכי חזרה הביתה מצאתי גם בוצין מפורץ לתערובות העישון שלי. הנה הצמח בשלב צימוח העלים. אני מוריד מכל צמח 2-3 עלים הגדולים ביותר שקרובים לקרקע ומניח לעלים הפנימיים להמשיך לצמוח. כלל אצבע בליקוט מודע של עלים מן הבר לא כדאי ולא נכון לתלוש את כל עלי הצמח בכדי לא לפגוע בהמשך צמיחתו. קוטפים מספר עלים או ענפים וממשיכים הלאה.

    בלוג ליקוט בוצין מפורץ רוני

    ודרך אגב. אפרסמונים פרוסים מיובשים זה גרוע בדיוק כמו ריבת אפרסמון. עפיץ ובלתי אכיל לחלוטין!

    מצאתי פיתרון מדהים וטעים לשימור אפרסמון. אבל על כך בפוסט הבא שיבוא לאחר הגשמים הרציניים ויהיה עמוס בפטריות מסוגים שונים.

    רוני איז'אק – לקט בנשמה ולא רק של צמחים.

    אנשים, קשרים, עיסוקים, שירים, ספרים, מאכלים, ארצות, ערים, חי, צומח ודומם.
    במערה סודית במעמקי היער אני רוקח תבשילים, ליקרים, תערובות צמחים ותכשירים שונים ומשונים לעצמי ולכל מי שזקוק או מתאווה להם.
    מבקש לחבר את העולם המסתורי של האדם עם הממלכה החבויה של הצמחים.
    וכל זה מתוך גילוי ופיתוח עצמי בלתי פוסקים.

    לפייסבוק של רוני >      |     לאתר של רוני >


    להגיב
  • קורס יזמות לקיימות בפרדס חנה

    [הדס ילינק]

    מרבית הקוראים כאן יודעים מהי קיימות, שמעו בעבר את המילה הזו והיא אפילו חלק מהשפה היום יומית (תקנו אותי אם אני טועה..)
    אך מרבית מהאוכלוסייה, אפילו בפרדס חנה – כרכור, לא שמעה את המילה הזו, או לא יודעת איך היא קשורה ישירות אליה ולאורח החיים שלה.
    בשנה האחרונה (ואפילו קצת יותר..) פועל במערב פרדס חנה – מרכז קשת – מרכז קיימות מקומי, מרכז קהילתי הבא לפעול יחד עם האוכלוסייה המקומית בתחום הקיימות. הדגש הוא על עשייה קהילתית – אני סבורה שללא קהילה לא ניתן לחיות חיים מקיימים בסביבה עירונית. ואת זה אנו באים לפתח.

    מרכז קשת הוא חלק מרשת ארצית לקיימות הפועלת בעוד 12 ערים בארץ. יוזמה של מרכז השל, המשרד להגנת הסביבה וגופים נהדרים נוספים ששותפים למהלך הארצי הזה. הקהילה היא חלק מהקיימות ולא מספיק לספק תקציבים להפרדת פסולת ולחוקק חוקים סביבתיים – אם הציבור התושב, הקהילה לא שותפה למהלך.
    אתם מוזמנים לפתוח את לוח האירועים כאן מצד ימין – ולבוא לקחת חלק בפעילויות השונות שלנו ולהיות שותפים בימי ראשון בערב למבוגרים ובימי רביעי אחר הצהרים למשפחות. (וביום ראשון הקרוב 16/11 מעגל מתנות)

    וזה לא הכל… בעוד פחות מחודש אנו פותחים קורס 'יזמות לקיימות' – למה קיימות כבר הבנתם…. יזמות? כן! אנו מאמינים ששינוי יבוא על ידי עשייה, נטילת יוזמה. אבל לא לבד. בואו להכיר אנשים נוספים שחולמים כמוכם לעשות שינוי בפני השכונה, שרוצים ללמוד איך לייצר חזון ולהניע פרויקט, שיש להם מלא רעיונות טובים – אבל היה חסר השותף המקומי שאיתו אפשר לחלום יחד..
    הקורס מיועד לתושבי פרדס חנה, בדגש על השכונות הסמוכות למרכז קיימות (רמז, נווה פרדסים, נווה רותם, נווה גנים, נווה מרחב..) אבל לא רק, אנו רוצים שהקורס יהיה מעניין, אינטגרטיבי – שכל אחד מהשותפים בו יוכל להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו ולהשלים את החסרון של שני.
    הקורס בשיתוף אגף הרווחה – עבודה קהילתית ושיקום שכונות, ובעלי מקצוע מקומיים בתחום הקיימות והיזמות.
    סילבוס ניתן לראות כאןsilabus_yazamut

    קורס יזמות לקיימות
    מוזמנים ליצור קשר ולשמוע יותר על הפעילות של מרכז קשת – בדף הפייסבוק.

    להתראות

    הדס ילינק

    —-

    הערת המערכת:

    באותו עניין רצינו לעדכן, ששבוע היזמות הגלובאלי מתקיים החודש, בין התאריכים 16-23/11/14.
    ברמה המקומית, בנוסף לקורס שנתפתח במרכז קשת, מתקיימת ב 20/11  במה פתוחה2 ליזמים במקום בזמן. מזמינים אתכם, רעיונאים, יזמים ויזמיות לבוא להציג את המיזמים שלכם בבמה פתוחה על בירה ובייגלה, מול קהל אוהד. לכל מציג יינתנו 10 דקות להצגה ואח”כ זמן לקבל משוב מפרגן ושאלות להמשך מהקהל. והפעם – הבמה פתוחה תפתח בהרצאה מרתקת של רונה רענן שפריר – קואורדינטורית מורשית להתמקדות, מומחית לתהליכים יצירתיים, יזמות ופיתוח החדש! כניסה 30 ש"ח כולל בירה ראשונה!

    ברמה הארצית, בהאב ת"א יוצאים בתכנית חדשה להאצת סטרטאפים טכנולוגיים עם אימפקט חברתי.
    בקיצור, אם יש לכם רעיון חברתי, נראה שבדיוק בימים אלה העולם שופע הזדמנויות לעזור. קדימה להשתולל!


    להגיב
  • האקדמיה להורים וילדים בקורס MOOC בחממה האקולוגית

    "האקדמיה להורים וילדים" –
    החממה האקולוגית בעין שמר מזמינה ילדים ומבוגרים ממועצה אזורית מנשה, פרדס חנה כרכור והסביבה – לחוויה מיוחדת במינה של למידה משותפת.
    מוזמנים להרשם ללמידת משותפת של קורס mooc – שהינו קורס אקדמי לקהל הרחב באינטרנט.
    הקורס שנתחיל ללמוד מיד אחרי סוכות (ביום רביעי 22.10.14) יעסוק בטיפול בבעיות מים.

    לינק לקורס.

    אקוופוניקה Aquaponics (מורכב מהמילים הידרופוניקה ואקווקלטורה) הינה שיטה חדשנית לגידול משולב של ירקות וצמחים אורגניים עם דגי נוי או מאכל אצלך בבית ובחצר.
    בעשרות השנים האחרונות הקצב המתגבר בגידול אוכלוסיית ישראל והעולם גורם למספר בעיות בעלות השלכות גלובליות ומקומיות ,אלו כוללות בין השאר עלייה בצריכת המים המתוקים, הידלדלות השטחים הפנויים לגידולי שדה ומנגד לעלייה בביקוש לתוצרת חקלאית בנוסף לבעיות שנוצרו ישנו רצון טבעי לחסוך בהוצאות הכספיות ורצון לאינטנסיפיקציה .כל האמור לעיל יצר מצב אשר הביא לחיפוש אחר רעיונות ופתרונות טכנולוגיים חדשים ,לשיפור המערכות החקלאיות .
    אחד הפתרונות הינו מערכות אקוופוניקה , צורת גידול המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת, עקרון המערכת הבסיסי הינו מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים לשימוש חוזר על ידי הצמחים וניקוי המערכת על ידם .

    קורסי MOOC (Massive Open Online Courses) הם קורסים אקדמיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, הפתוחים בחינם באינטרנט לקהל הרחב.
    הרבה אנשים נרשמים לקורסי mooc אבל מעטים מתמידים וגם מסיימים אותם(כ-4%).
    אנו נלמד את הקורס ביחד כקבוצה עפ"י מודל של למידה שיתופית
    תוך שימוש במדיה חברתית.
    המודל שפותח בארגון 'ערי חינוך' עוזר ללומדים להעשיר ולגוון את הלמידה וכן להתמיד ולסיים את הקורס בהצלחה רבה.

    בחממה נלמד גם דרך הידיים. כל משתתף ילמד לבנות מערכת אקופונית שימושית לטיהור מים!
    נעשיר את הלמידה גם דרך קשר עם חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות בתחום הטיפול במים.

    לשאלות נוספות:

    החממה האקולוגית בעין שמר 04-6374160 hamama@mevoot-eron.org
    מנחי הקורס:
    ליה מאור-בקר, ערי חינוך 052-5518212 lia@education-cities.com
    עידו מימון, החממה האקולוגית 054-5600787 edomaimon@gmail.com

    להרשמה לקורס > 

    כחול הוא הירוק יום רביעי

     

     


    להגיב
Close