אקולוגיה

  • קמפיין מימון ההמונים של מוסללה

     

    לתמיכה בקמפיין

     

    בגלי חום, שריפות ענק, סופות, מגפה –
    הטבע כבר הפסיק לתת לנו רמזים וממש מדבר איתנו גלויות.
    אם לא ניקח אחריות על אורחות החיים שלנו על הכדור, כולנו נפגע.
    השינוי הזה יכול וצריך להתחיל ממש בתוך הבית – בתוך העיר.
    בשביל זה אנחנו חייבים לחשוב מחדש על הערים שלנו,

    ולהחזיר אליהן את הטבע והירוק, ולהפוך אותן למרחבים של יצירתיות וחיבור אנושי.

     

    אנחנו אנשי מוסללה, קהילה ירושלמית של אמנים, אנשי סביבה וחינוך,
    פועלים יחד כבר למעלה מעשור בחקירה וביצירה של חיים בני קיימא (ירוקים) בעיר.
    הקמנו ארבעה מרכזים שונים הפועלים כמעבדה לחדשנות עירונית בת-קיימא העוסקים בחינוך, הכשרה ומפגש, בהם ביקרו אלפי אנשים, יזמנו מאות אירועי תרבות ברחבי העיר, העברנו אלפי שעות של קורסים מעשיים בתחומי החקלאות העירונית לקהל הרחב, ועכשיו אנחנו מפתחים גם מודל כלכלי יחיד מסוגו בעולם, שיקדם מהפכה ירוקה על גגות העיר.
    המנוע היצירתי שלנו בהילוך חמישי, אבל הדלק הכלכלי שלנו בליטרים האחרונים שלו.
    אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתמוך בקמפיין כדי שנוכל להמשיך במהפכה הירוקה בחיים העירוניים למען בריאותנו, ולשמירה על העולם היפה שלנו.
    הרגע שבו נולדו החיים האורבניים והפרדנו את עצמנו מהטבע, הוא נקודת השבר שהובילה לקלקול שאנחנו מרגישים היום – החל ממשבר האקלים והרס הפלנטה שעליה אנו חיים, עד משבר הקורונה.

    כי כשאתה נפרד ממשהו – קל לך להרוס ולוותר עליו – ושם בדיוק מתחיל התיקון, בחיבור.

     

    בשנים הראשונות מוסללה עסקה בהנגשת האומנות למרחב הציבורי, כהזמנה לחוויה ומחשבה אחרת על המימד העירוני. לאורך התקופה הזאת למעשה ניסחנו את דרכי הפעולה שמלוות אותנו עד היום:

     

    על הגג של מרכז כלל הקמנו ב-2016 את ״המרפסת: נווה מדבר עירוני״ – המעבדה המרכזית שלנו. אנחנו מקיימים כאן עשרות קורסים וסדנאות של חקלאות עירונית וקוסמטיקה טבעית, מגדלים ירקות ועצי פרי, ופתחנו את ״פרופוליס״ המרכז לדבוראות עירונית, ללמידה והכשרה.

    הגג גם מארח מגוון אירועים מדי שבוע, רוקדים כאן גם קונטקט, מקיימים מפגשים שבועיים של החלפת שפה עברית-ערבית, וביום יום המקום פתוח לכל מי שמחפש פינה ירוקה ושקטה לברוח מהמולת העיר.

     

    הקמנו את הסדנא של מוסללה, סדנא קהילתית פתוחה לכולם שמנגישה את העבודה בעץ לכל מי שרוצה. בשעה שמלאכות מסורתיות נעלמות מן העולם, אנחנו עושים את הכיוון ההפוך מציעים לאנשים לבוא לבנות רהיטים מעץ בעצמם, וללמוד ליצור מתוך מיחזור במקום לקנות חדש. בקרוב נפתח את המחזור ה-51 של קורס נגרות בסיסית.
    משבר הקורונה מאיים מאד על הפעילות העתידית שלנו.
    מקור ההכנסה העיקרי של מוסללה הם הסיורים, הקורסים והסדנאות המעשיים, שלא מתקיימים כרגע עד הודעה חדשה. בהיעדר מקור מימון, לא נוכל להתקדם עם הפרויקטים האלו ונאלץ להפסיק את כל הפעילות.

    אבל אתם, כשתצטרפו אלינו, יכולים לשנות את התמונה ולהגשים את כל זה:

     

    בחודשים הקרובים נשיק את מרכז ״סינסילה״, האח התאום של ״המרפסת״ – רק בערבית ובמזרח ירושלים. ״סינסילה״ יהיה בית וחממה לקהילה מקומית של אנשי יצירה וסביבה, ולמעשה יהיה המרכז היחיד שמחבר קהילה-קיימות ותרבות במזרח ירושלים.

    המרכז ממוקם על הגג של הספרייה המרכזית העירונית של מזרח העיר, בו יועברו קורסים מתחומי הקיימות, סדנאות והרצאות, ויהיה מרחב הפתוח לכלל הציבור שבו ניתן לבוא ללמוד, לעבוד, לנוח ולהנות מסביבה ירוקה באמצע העיר.

     

    הקמה של מרכז לוגיסטי בתוך השוק הסיטונאי שילקט את מיטב המזון שנזרק מדי יום, ויעביר אותו אל קהילות ואנשים הזקוקים לכך.
    תקופת הקורונה הביאה את קבוצת הפעילות החברתיות ״מצילות המזון של ירושלים״ לעבודה סביב השעון בשביל להעביר חלק מהכמות הבלתי נתפסת של ירקות ופירות טובים שנזרקים מדי יום בשוק הסיטונאי (בין 2-4 טון של אוכל!) – למשפחות נזקקות מכל קצוות האוכלוסיה.

    בעקבות החיבור עם אנשי השוק הסיטונאי, המרכז הלוגיסטי החדש יאפשר להרחיב את הפעילות, והוא גם ישמש את ההמתנדבות והמתנדבים שעושים עבודת קודש מדי יום.

     

    לקחנו על עצמנו משימה לא פשוטה – להפריח את מדבר הגגות העירוני.
    במקום גגות עצומים שוממים ובלתי מנוצלים – מרכזי חיים ושפע עבור תושבי העיר.
    למה?
    כי כשמדבר הגגות הצחיח יהפוך לירוק – האוויר יהיה נקי יותר, הקיץ יהיה קריר יותר ומיני בעלי חיים שלא ראינו ישובו לחיות לצידנו.
    הקמנו את ״ארגון-גג: מקדמים תרבות גגות״ המאפשר לכל בעל גג לקבל ייעוץ ממיטב המומחים בתחום, וכמו כן קורס ראשון של ״חלוצי הגגות״ יוצא לדרך בקרוב,
    ויכשיר בעלי גגות להפוך את הגג שלהם למרחב קהילתי ירוק, ובקרוב נתחיל לראות
    יוזמות בסגנון ״המרפסת״ בכל שכונה בירושלים.
    בנוסף – אנחנו מקימים את אתר הקמפינג גגות (!) שיאפשר לכולם את החוויה של שינה בטבע עירוני, אבל בעיקר בשביל להוכיח שגגות ירוקיםיכולים להיות גם רווחיים.
    יחד עם המעצבת נתי שמיע עופר, פיתחנו את ה-Roofing, מודל שינה ואירוח בני קיימא, יחיד מסוגו בעולם שיצור תיירות גגות ראשונה מסוגה בעולם (וקורונה פרנדלי!).

    אנחנו מתכוונים לפתוח את האתר לקהל הרחב באפריל 2021.

     

    מרכז כלל צפוי להפוך למשכנם של עוד כ-20 עמותות ואירגוני חברה אזרחית שיצרו יחד אקו-סיסטם הפועל בשותפות לטובת קידום מטרות ציבוריות, ויוכלו יחד לצלוח את המשבר הנוכחי, על ידי שימוש במשאבים המשותפים שכבר קיימים (כיתות, חדרי ישיבות, אולם כנסים ועוד).

    כל הדברים האלה לא בשמיים. כולם בשלבים שונים של תנועה ובשלות, ואסור לתת למומנטום הזה לגווע.
    ב-11 שנות פעילות הראנו שקהילה הולכת וגדלה בתוספת השראה וחזון יכולים לשנות את המציאות – והיא אותה מציאות שתחכה לנו גם אחרי הקורונה.
    הצטרפו אלינו, קחו חלק בעשייה וביצירת המציאות, כי אף אחד לא יצור אותה עבורנו.
    תמכו במוסללה, כדי שנוכל להמשיך וליצור עיר אחרת.
    תודה!

    לתמיכה בקמפיין

     

     


    להגיב
  • שניר גנן הגן – מעצב גינות, עבודות עץ, בריכות אקולוגיות וכל חלום

     

    הי לכולם קוראים שניר, נולדתי בקיבוץ אפיק שנמצא ברמת בגולן.
    עוד בצעירותי נמשכתי לפריחות של צמחים והתחלתי לעבוד כילד בגינות של חברים בקיבוץ.
    לאחר שירות הצבאי הלכתי להתמקצע בתחום הגינון זה התחיל בעבודה קצרה בקיבוץ שניר נמשך לקיבוץ יטבתה ואז לפרס חנה.
    התמקצעתי בעיקר בהקמה ותחזוק גינות ומשם המשכתי לעבודות לעבודות עץ ובריכות אקולוגיות.

    גינון בשבילי זה חיבור עם האדמה, הצומח, האויר חיבור לאנשים חדשים וחיבור לקוחות לפיסת גן עדן שיש להם מחוץ לבית.

    אשמח להפגש להכיר ולהגשים את חלומותיכם עם הגינה

    תחומי התמחות עיקריים):

    • הקמה ואחזקת גינות, יצירת אלמטים עיצוביים, פתרונות טבעיים

    • עבודת עץ פרגולות דקים בתי עץ מחסנים גדרות ועוד

    • בריכות שחייה עם התמחות בבריכות אקולוגיות

    אזור עבודה פרדס חנה קיסריה מישור החוף והשרון

    שניר גנן הגן
    טלפון לשאלות, הזמנות וקביעת פגישה 052-8815224
    שלחו לי מייל
    דף הפייסבוק שלי

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד לגנן – שתילי חורף 2020

     

     

    יש מלא סיבות להתבעס, אבל ביניינו, הסגר נפל (שוב) בדיוק בזמן להכין מחדש את הערוגות בבית. וכמו באביב, גם הפעם ב״מהגינה של נימרוד״ החלטנו לעזור לגנניות וגנני הקהילה והשכונה ליצר שפע מהאדמה.

     

    והפעם –  קונספט חדש ומרענן – חבילות שתילים לפי ערוגה

    • כל חבילה מתוכננת לערוגה בייתית ממוצעת בגודל 2מר׳ (1X2מ) 
    • החבילות מכילות ״תכנון ערוגה״ במרווחי שתילה נכונים לתנובה מקסימאלית. 
    • לכל חבילה יצורף הסבר עם תוכנית שתילה להשראה. 
    • ניתן לבצע החלפות במקום בהתאם למלאי

    הזמנת חבילות שתילים באתר הגינה תחת קטגוריה ״לגינה ועוד״ https://www.nimrod.bio/shop

    מידע נוסף:

    • כל החבילות נמכרות ב15% הנחה – המחיר בהתאם למספר וסוג השתילים בחבילה.
    •  25% הנחה על חומרי טיוב קרקע (קומפוסט, הומוס נוזלי) ברכישת חבילות שתילים 
    • ניתן להזמין מראש (מומלץ…) או להגיע ולבחור במקום (בהתאם למלאי…)
      האיסוף מהגינה (מגד 5 פרדס חנה) בשעות פעילות הדוכן: 

      • יום ב׳+ה׳: 10:00-18:00
      • יום ו׳: 8:00-13:30
    • בשלב זה המכירה תתקיים ביום ה + ו  24-25.9, בתקווה לתאריכים נוספים בהמשך.
    • משלוחים יצאו ביום ה 24.9 – זיכרון בצפון עד חדרה בדרום, קיסריה במערב עד חריש במזרח.
      • משלוח לאזורים נוספים: במידה ותארגנו קבוצה עם הזמנה גדולה מספיק, נשמח לארגן משלוח, נא לתאם בפרטי. 
    • חלוקת ההזמנות והמכירה יתקיימו בדוכן הגינה הפועל כעסק חיוני למכירת מזון בהתאם להנחיות ולתו הסגול.

     

    זרעים או שתילים – בשתי מילים:

    • בעונת החורף, כשהאדמה רטובה, קל ומומלץ לשלב בערוגה הבייתית גם זריעה ישירה. למה? זה זול בהרבה, לרוב נקבל צמח חזק, זה קסם ויש גידולים שרק כך אפשר. 
    • אז בהמשך לאירוע  הזרעים, נותרו בגינה מגון חבילות זרעי חורף אותן ניתן להוסיף לשתילים 
    • מה הכי כדאי לזרוע בחורף:
      • אפונה
      • גזר
      • צנונית
      • צנון
      • שורש פטרוזיליה
      • כל עלי הבייבי – כמיקס (מומלץ) או כל אחד בנפרד:
        רוקט, מיזונה, חרדלים, אטא  סוי ועוד.  
    • מגוון גדול נוסף של זרעים ניתן לרכוש בדוכן (ללא הזמנה והבתאם למלאי)

    החבילות שבנינו:

    ערוגה לאוהבי הסלט, לגידול מחזור מהיר ושתילת  מחזור נוסף בהמשך העונה.  מגוון זני חסה. רוקט, ועשבי תיבול שימשיכו למחזור הבא.

     

    ערוגה שלא תפסיק להניב. עשבי טיבול וירק הכי טרי בשפע למשפחה במגוון טעמים. בטיפול נכון יכול להחזיק כל העונה.
    מתאים לערוגה ממש קרוב למטבח או לגידול באדניות.

     

    שייקים אמרנו? מעט עבודה ותנובה מתמשכת משטח קטן – זו הערוגה. החבילה מתוכננת לייצר ערוגה עם ניצול מקסימאלי בשתי שכבות ולאורך כל העונה. שפע ירק לבישול או לשייק  וירק טרי לסלט.

     

    ערוגת חורף ״על באמת״ – פרחי ברוקולי וכרובית כגידול מרכזי וקטנים שינצלו את המרחב בתחילת הגידול.
    מתאים לגינה גדולה ושימשית

     

    אין על שורשים בחורף. מרק, ירקות  בתנור. זו ערוגה שתניב שפע בריא לאחר כחודש ורובה יתפנה למחזור נוסף. מומלץ להוסיף זריעה ישירה להשלמת המגוון

     

    למי שקשה לו להחליט, או כשיש רק ערוגה אחת. קצת מכל דבר, חשוב לתכנן נכון את השתילה בערוגה כי השילוב מורכב. יאפשר מחזור נוסף קטן בהמשך העונה.

     

    מהגינה של נימרוד – חקלאות אקולוגית מקומית אורגנית

    איפה ומתי?

    דוכן הגינה נמצא ברחוב מגד 5 פרדס חנה (ממש בסוף הרחוב מימין)
    הדוכן פתוח:
    יום ב׳ 12:00-18:00
    יום ה׳ 10:00-18:00
    יום ו׳  8:00-13:00

    ניתן לבצע הזמנות מראש והארגז ימתין לכם (איסוף החל משעה לאחר הפתיחה) או פשוט להגיע.

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה ורפואית טבעית ועוד מלא הפתעות.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    לחנות הגינה בפארמר לחצו כאן – >  https://farmerdirecto.page.link/89T8 

    עמוד הפייסבוק שלנו : NimrodGarden

    054-7776770 נימרוד

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • הדברה בפרדס חנה והסביבה – ידידותית ואקולוגית

     

    שמי עדי, ואני מטפל ומדביר את כל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    בחמש עשרה השנים האחרונות "הדברה ידידותית" נותנת שירות לכל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושים

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו ממני סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לתאם עם השכנים ולרסס במקביל את כל החצרות. בנוסף כדאי לעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ, לשאול ולהזמין אותי אליכם הביתה

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • מטפלים בצעירים, הבוגרים מטפלים בנו

    [נורית שגב]

     

    היה היו עצי דקל גבוהים ברחוב דגניה אשר בכרכור.

    דקל וושינגטוניה איננו מצל במיוחד.

    אבל העצים הבולטים האלה סימנו את מושבות הברון, בימים שבהם משפחת רוטשילד רכשה אדמות והושיבה איכרים חדשים במולדת העתיקה. אינני יודעת מי אחראי להחלטות תכנוניות, אבל ניכר שהוחלט על אופי גנני מסוים במושבות, ומוטיבים חוזרים בנוף.

    ככה יוצרים תרבות מקומית.

    בערב קר בתחילת 2008 ראיתי טרקטור מזעזע דקל אחרי דקל ברחוב דגניה, מניף אותם באוויר ומניח אותם על הכביש.
    התקשיתי להאמין, גופותיהם של הדקלים הונחו ממש בפתח ביתו של עזרא שפהרד ידידי, שכבר לא היה אז בין החיים.
    עזרא הקביל את פני כשהגעתי לגור באזור, ותרם מנסיונו הרב בנדיבות- השכלתו כאגרונום בריטי סייעה בעיסוקו כחקלאי, והבטיחה שיחות מרחיבות דעת ולב..

    כעת הדקלים מוטלים ברחוב.  לא הגבתי לחורבן שזרע נהג הטרקטור, שאלתי אותו בזהירות מי שלח אותו, ושוב לא הגבתי כלל, כשסיפר לי שנשלח מטעם המועצה.
    באותו הלילה כתבתי. ביכיתי את העצים החסונים, וגם את אזלת ידי.

    מה האפשרויות שעומדות בפני?

    לא יעלה על הדעת להתנגד לשלוחי המועצה. ובכלל, מה יכולתי לעשות. אז כתבתי מאמר, וביקשתי ממאשה דולב, חברתי "הירוקה", עזרה באיתור צלם לתיעוד.

    בבוקר ידעתי שלא אניח לאירוע כזה לקרות שוב.
    החלטתי להשיל מעלי נימוסי חברה, אל מול מחויבות עמוקה לעצים. הרי קולם אינו נשמע.

    משמאל – האלון הפגוע. אמא השתגעת? צילום: נורית שגב

    ככה שבבוקר קר אחד בהמשך אותו שבוע, זיהיתי טרקטור נוגח בעץ אלון בסמוך, ברחוב הנשיא בכרכור.
    לא מתוך כוונה לעקור. העץ רק עמד בדרכו. והוא נתבקש לחפור תעלה לצינורות.
    הפעם זינקתי מהמכונית, אחרי שאמרתי לילדיי – אל תדאגו. אני חייבת.
    נעמדתי בין הטרקטור לאלון ושאגתי- שלא תעיז להתקרב!

    מה קרה? שאל נהג הטרקטור. יש כאן ילד על העץ?

    לא!!!

    יש כאן עץ!!!

    הנהג לא הצליח להבין. כיוון שכיבה את המנוע, שבו אלי נימוסיי הטובים ואמרתי, אתה כרתת כרגע ענף מעץ אלון. שמת לב? אתה כורת את השורשים שלו. אסור לנו להרוג עצים. העץ הזה מוגן ואתה עובר על החוק

    אבל אמרו לי לחפור תעלה, נכלם האיש. מה לעשות?

    לא תוכל לחפור, אם זה אומר שתהרוג עצים.

    הילדים שלי הבינו שלא יגיעו אתי רחוק בבוקר הזה, ויצאו מהמכונית לבית הספר.

    שנים אחרי האירוע סיפרו לי כמה נבהלו (אמא השתגעה?) וגם, על המבוכה הרבה.
    אימהות לא עושות מהומות כאלה.
    עמדתי ליד העץ. לא ידעתי איך להמשיך. לשמחתי, למרות טור המכוניות המתארך ברחוב הצר, איש לא צפצף. יצאו מהמכוניות ונזפו בטרקטוריסט ביש המזל.
    הכרתי שתי נשים שחשבתי שתוכלנה לעזור.

    ואכן, דבי לרר הגיעה מיד, וגם מאשה ואריה האובן.
    ואחריהן יעלה אורן זלאיט ואילנה פלדה, יעל ויאיר וגרשון, מירי ומיקי שרגנהיים, ועוד רבים רבים.
    בשלושת החודשים שאחרי כן כתבתי על כל עץ שנפגע או נכרת. תושבים רבים צלצלו כשהכורת עלה על עצי הרחוב ברחבי המושבה.
    התכנסנו, תושבים חובבי עצים, לפגישה בבית ויצו כרכור, ונפגשנו עם כל מי שהסכים לספר מה כוללות תכניות הפיתוח ואיך ניתן לשמור על העצים תוך כדי עבודה. ביקשנו שתהליכי תכנון ינוהלו ע"י מתכנן נוף.

    השכן טיפס על האלונים ב 2008, עץ מוגן – אסור לכרות! השלטים עדיין כאן, גם האלונים. צילום: נורית שגב.

    גרשון העו"ד התנדב, והחתמנו 120 תושבים על התנגדויות לכריתת עצים בתהליך בנייה שאיים על חורשת האיקליפטוס בכרכור, באותם לילות גשומים וקרים.
    חלקנו נסענו לוועדה המחוזית בחיפה.
    יאיר טיפס על האלונים ותלה שלטים – לא לכרות! עץ מוגן! ואילנה פלדה הכינה שלטים ציוריים ועליהם כיתוב אני עץ מוגן.

    עבודות הפיתוח גבו את חייה של שקדיה עצומה, נציגה נדירה של עצי השקד במישור החוף. היא עדיין לא פרחה באותו חורף ועל כן קיפחה את חייה ("זה היה עץ מת!").

    הזמנתי את הקהל הגדל של אוהבי העצים לעצרת להגנת העצים, ובאחד מימי ששי החורפיים הבאנו את ילדינו לרחבת המועצה והקמנו מצגת זיכרון משאריות השקדייה הכרותה.

    אחרי מספר חודשים של מאמרים, מחאות ותלונות תושבים נראה היה שהמועצה הבינה שפגיעה בעצים לא תזכה איש בתהילה. לא התקבלו החלטות על מדיניות שונה, אבל חלק מעבודות הפיתוח זכו לתכנון מחודש, וכך ניצלו מרבית עצי האלון ברחוב הנשיא.

    תכנון החניות הראשוני לא התייחס כלל למיקום העצים, וג'ולי לוי פלד הדגימה מהו תכנון משופר.

    בשנים הבאות הסתבר לי שעזרא שפהרד שתל את אותם אלונים עם נכדתו, ושוב הודיתי לו בלבי. היערות המקומיים של אלון התבור צמחו פעם בצפיפות באזור, הכחדתם החלה בימי הטורקים וממשיכה גם בימינו.

    גם על דרך הבנים שימרנו את מרבית העצים, ועד היום נהנים הולכי הרגל מצילם של העצים שנותרו.
    אל כל רחבי המושבה הגיעה ידיעה, שכריתת עצים איננה מותרת לאיש. גם לא לאנשי הרשות. והתושבים שיתפו פעולה, צילמו את נהגי הטרקטורים ובדרך כלל הפסיקו כך את הכריתה האגבית.

    נהג זועם אחד דהר אלי בטרקטור חדיש וגדול, כיוון שהבחין שצילמתי אותו בעת פגיעה בעץ.
    אינני חושבת שהתכוון לדרוס אותי, אבל קפצתי אל המדרכה בזריזות מפתיעה.
    בהמשך הקים ראש המועצה חיים געש ועדת עצים בראשותה של ד"ר נורית השמשוני יפה, שהיא חובבת עצים אבל מקצוענית בממשל ציבורי, ושנתיים אחר כך הכירה המועצה בחשיבות העצומה של נוכחות העצים במושבה.

    כעת אנחנו שוב בעיצומו של בולמוס המכונה "תנופת פיתוח".

    שוב שומעים על העצים אשר עומדים בדרכם של בעלי יוזמה וממון.

    אינני מתנגדת לבנייה ופיתוח, זה בלתי נמנע וגם חשוב. רבים רוצים להתגורר עמנו. יבורכו. אבל איננו יכולים לוותר על עצים. מול האתגר הגדול הזה, נדרש תכנון מוקפד ואחראי.

    כך שלפני כשנה החליטו אסנת בר-אור ומאשה דולב לעשות מעשה, ופתחו במהלך חשוב: התוויית מדיניות עצים שתחייב כל מי שעוסק בבניה ופיתוח ברחבי פרדס חנה כרכור. חבר המועצה עו"ד אביעד סיני הוזמן לסיור בנושא מצבם העגום של העצים, והיעדרם מאזורים מרכזיים במושבה.
    אביעד הפליא בשיתוף פעולה וגם גור רתם, אגרונום המועצה הנלהב, נתן את ידו למהלך.

    כיוון שקיבלו את ברכתה של הגר פרי יגור, ראש המועצה, החלו לגבש מסמך מדיניות..
    לשם כך גייסו אותנו, מתכננות הנוף.
    דבי ג'ולי ואני, שמחנו להתנדב ולכתוב מסמך מפורט שעניינו שמירת העצים הקיימים, ושתילת עצים חדשים.

    חשוב היה להבהיר שאנחנו איננו משמשות בשליחותן של פיות היער. אין מדובר בגחמות או טעם אישי.
    לעצים בוגרים משמעות אקולוגית עמוקה, ותפקידם בקליטת גזי חממה, ייצור חמצן, ייצוב הקרקע, הצללה (וגם בתחושת רווחה פיסיולוגית וזירוז מרפא) – לא יסולא בפז.

    בפגישה מומחים מקדימה לפגישת ועדת איכות הסביבה ניסיתי להסביר-

    אנחנו מטפלים בעצים צעירים, אבל עצים בוגרים מטפלים בנו.

    וכך, 12 שנים אחרי כתיבת המאמר הראשון, מליאת המועצה עומדת לקבל את המסמך שיבטיח מדיניות נכונה בעניין העצים.

    ראש המועצה בימים האלה, הגר פרי יגור, מכירה בערכם של עצים. אין להקל ראש בתמיכתה, מנהיגותה נדרשת אל מול שותפיה אשר חלקם עוינים עצים סוררים… יתכן שעוינים באורח פעיל.
    אריה רפפורט הוא מהנדס המועצה, והבטיח לעבוד בתיאום עם מחלקת שפ"ע, ולאכוף על היזמים את ההוראות בעניין עצים. ראש אגף שפ"ע, אודי קוברסקי, מכבד אותם ופועל לשמירתם, אגרונום המועצה גור רתם מסור להם עד בלי די. שירה ליאון זכות היא השושבינה, ובתפקידה כרכזת הקיימות ביחידה לאיכות הסביבה, טווה חוטי זהב בין התושבים והעצים לאחראים במועצה. גיא נעים, הוא המידען במועצה, מנגיש את החומר הרב לקראת פגישות התושבים ואנשי המועצה, ומביא המלצות ממועצות וערים שהקדישו מאמץ למסמכי מדיניות. עו"ד אביעד סיני הוא כיום ראש ועדת איכות הסביבה, ועוזר לקדם כל יוזמה ירוקה בתנופה גדולה ומבורכת.

    אז יש מקום לקוות שפרוייקטים מכל סוג, אשר עוסקים במרחב הציבורי של פרדס חנה כרכור, ינוהלו ע"י אנשי נוף, והכללים ייאכפו מתוך הסכמה רחבה.

    כעת אנחנו נושאות עינינו אל העתיד.
    העצים הקיימים ישולבו ביערות מאכל, וכך נאפשר לילדינו ליהנות מתותי עץ, תאנים וחרובים בגני הילדים ובבתי הספר.

    במרחב הציבורי נשתול שכבות של עצים גבוהים ונמוכים, שיחים ובני שיח, משתרעים ומטפסים.

    כאלה שמותאמים לאקלים, ויודעים ליצור מרחב מוגן, מוצל ומזין.

    ויחד עם ההחלטה על מעבר לגינון בר קיימא, והכנת מיפרט גינון בר קיימא מקצועי, נוכל להתגאות בשימור אוצרות העצים הקיימים, והקמת בסיס יער מאכל. אלה, בתורם, יהוו מרחב מזמן לפעילות קהילתית ענפה, כמו שנדרש במושבה מגוונת כמו שלנו – מרובת פנים, מורכבת ומאתגרת.
    ואולי נזכה להרחיב כך את מעגלי השיח והעשייה גם לשכנים קרובים, גם רחוקים, בני היישובים והכפרים, אשר בתוכם אנחנו חיים.

    נורית שגב
    כרכור, 7.7.20

    הנה מסמך המדיניות שגובש

     


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד – חקלאות אורגנית מקומית ואקולוגית

     

    אירוע קהילתי אפטר שבועות בגינה – פתוח לכולם!

    ביום שישי 5/6/20

    מה בתכנית?

    ?12:30-13:30 התכנסות, שולחן פתוח, והחלפת זרעים.

    ?13:30-14:30 פעילות בהנחיית גד אסתרין סו-טאי ועיסוי
    "לשחרר את הגוף לשחרר את הנפש"

    ?14:30סיור ליקוט עם המרכז המקצועי לליקוט – מלקטים עם הברקוביצ'ים

    ?16:00-17:00 גינה פתוחה, גינות קייץ ביתיות – שיח פתוח בהתאם לשאלות שיעלו.

    האירוע פתוח לכולם, ילדים ומבוגרים וללא עלות.

    החנות תהיה פתוחה בין השעות 08:00-17:00 עם שפע תוצרת אורגנית מובחרת

    בואו באהבה ?

    כתובת: רחוב מגד 5 פרדס חנה- בקצה הרחוב צמוד לשדות
    קישור לאתר: https://www.nimrod.bio/
    פרטים בטלפון: 052-4242342

     


    להגיב
  • הדברה ידידותית ואקולוגית – בפרדס חנה, כרכור והסביבה

     

    בחמש עשרה השנים האחרונות "הדברה ידידותית" משרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    שמי עדי, ואני מטפל בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושות

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לרסס חצרות גם של השכנים ולעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד ינואר 20 – מעשבים שוטים לסופר פוד חופשי

     

    סוף סוף יש גשם, החורף מביא איתו שפע ירוק והמון שמחה לגינה\חווה. כשעובדים ב״שיתופעולה״ עם הטבע (מושג מדהים של טליה שניידר האחת והיחידה) המחזוריות של העונות נכנסת גם לעבודה שלנו, וחודש ינואר הוא הזמן קצת לנוח להתרענן. היום הקצר עבר והגינה מתחילה להתעורר לחיים וכל מה שהשקענו בתחילת העונה מתחיל להניב שפע.

    לא רק שפע כמותי ואיכותי – אלה ובעיקר שפע מגוון. בדיוק כמו אצלנו ההולכים על שניים, המגוון והשונות הם החשובים באמת. ואתם יודעים מה, כמה מגוונים שלא יהיה השדה או הגינה שלנו, זה כלום מול המגוון האמיתי שמגיע לבד מהטבע. בעונה הזו עולים וצומחים בכל פינה המון צמחי בר, כשהם בערוגה שלנו, אנחנו קוראים להם ״עשבים״ – אבל למעשה לרבים מהם סגולות נדירות.

    אז הפעם כל הפוסט הוא סביב עשבים (או צמחי בר, הכול עניין של נקודת מבט 🙂

    לאחר שנאלצנו לדחות את אירוע הליקוט שלנו מיום חמישי שעבר (סערה, זוכרים?) השבוע הצלחנו לתפוס את היום האחרון של חנוכה עם בוקר חורפי מהמם וקיימנו את אירוע הליקוט והתרמה לשומרי הבית, והיה פשוט מדהים.
    70 משתתפים בכל הגילאים יצרו שבט קטן.
    מללללא ילדים בכל הגילאים קישטו את הגינה כמו פרפרים.
    נישנשנו (חובזות, כף אווז, סירפדים….). מרחנו כוכבית על עקיצות (אביבית לימדה אותנו שכוכבית יעילה פי אלף מכל פניסטיל ג׳ל לגירויים ועקיצות).
    חיסלנו ארגזי תפוזים.
    ובעיקר, זכינו ליום חורפי מהמם בשדה שופע.

    ובקשר לגשם? הוא הגיע בדיוק בזמן, ממש לקראת סוף הסיור. רגע קסום שבו התכרבלנו במחסה החדש שבשדה, התחממנו עם תה חם ושיחקנו עם הברד (כן כן, ברד!) שירד. עליו הילדים שמחו מאוד כמובן, החסה קצת פחות…

    מי שאהב את הרעיון של הליקוט וההתחברות לאדמה ישמח מהדבר הבא:

    לכבות פתיחתה הרישמית של עונת הליקוטים, הכרזנו על מנהג חדש,
    ״מלקטים בשני״לליקוט עצמי מודרך בגינה, בחינם! 

    בחודש הקרוב, ינואר, הגינה נפתחת ומזמינה אתכם כל יום ב׳ לליקוט סופרפוד טרי בריא ורענן.
    חובזה, גדילן, כוכבית, כף אווז, סירפד ועוד מלא חברים שיצטרפו במהלך החודש.
    איך זה עובד?

    מגיעים לגינה (רחוב מגד עד הסוף) בתאום מראש, מקבלים דלי והסבר קצר היכן ומה ניתן ומומלץ ללקט, הדגש הוא על צמחי בר מקומיים והאדמה תפתיע אותנו בטוח כל פעם במגוון אחר ולקחת הביתה מתנה כל מה שאספתם.
    אפשר לבוא אם או בלי ילדים.
    כדאי שנוכל לווסת את כמות המלקטים, הכניסה מותנית בתיאום מראש בהודעת וואטספ למס: 054-7776770

    ההודעה תכלול:
    שעת הגעה צפויה
    מס' משתתפים (מקסימום 5)
    טווח גילאים (מומלץ גיל 4 ומעלה)

    למי שרוצה באמת למצוא הפתעות ואוצרות, מוזמנים להצטייד בספר ״הטעם שבטבע״ של אביבית ברקוביץ האלופה (יש אצלנו בדוכן למי שרוצה).

    תודה גדולה ל Avivit Joti Bercovici על הדרכה נפלאה ועל לב רחב.

    ותודה לכל המשתתפים האלופים שהגיעו ותרמו תרומה מכובדת למטרה מקודשת
    -כל ההכנסות מסדנת הליקוט נתרמו לשומרי הבית כדאי שנוכל להמשיך לנשום כאן…. 

    #מהגינה לגנן:

    כאן הפינה לכל הגננים והגננות שביניינו – אם זה משק עזר או עציץ במרפסת, זו המקום בשבילכם – אז אם תרצו מוזמנים גם לשלוח לשאול או לבקש נושא מסויים.

    ונחזור לעשבים ה"שוטים", המעצבנים האלה..

    אז עכשיו הם רגע ״עשבים מעצבנים״  ולא ״סופר פוד מהטבע״.
    אם הזמן שלנו בגינה מוגבל, והעשבים בחורף ממשיכים להגיע כאילו משום מקום אפילו לאותה ערוגה שרק לפני שבועיים ישבנו עליה בשיא הסבלנות אנחנו צריכים להיות קצת יותר חכמים כדאי להצליח לאכול בסוף מפרי עמלנו. 

    בגינה אורגנית ואקולוגית אנחנו ״מנהלים״ מערכת, אנחנו לא באמת רוצים (או יכולים) לשלוט. אנחנו ״מנהלים עשבייה״, באנגלית זה יותר ברור – "We do weed management instead of weed control".

    מה זה אומר?

    קודם כל זה אומר צניעות ולהבין שכשאני רואה שדה ענק של חיטה בלי אף עשב שנובט יש כאן ״קסם״ כימי לא כל כך נחמד שדואג שזה יהיה המצב וש״איך שהוא״ רק הגידול ישרוד את הריסוס.
    זה אומר שתמיד היו ותמיד יהיו עשבים, והחוכמה היא איך במינימום עבודה נשיג את התוצאה הרצויה או המספקת עבורנו.

    איך עושים את זה בתכלס?

    הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא להשתדל למנוע מהעשבים (בעיקר הסוגים המציקים לנו במיוחד) להגיע לשלב של הפצת זרעים. כל פעם שכזו שפספסנו זה אלפי מציקנים קטנים בעונה הבא. אז בין אם אתם מעדיפים לעשב כשכל הנבטים עוד קטנים, או רק את מי שגדל ומפריע לירקות שלכם – שימו לב לא לפספס.

    כלל שני – תזמון והתמדה מותאמים אישית. מתי לעשב זו שאלה שחקלאים וגננים מסוגלים לדבר עליה ימים שלמים, יש שמעדיפים ״לתפוס אותם קטנים״ מה שמאפשר לעבוד מהר והרבה פעמים גם להשתמש בכלי עבודה ידניים קטנים שמזרזים את העבודה, ולקבל ערוגות ״מתוקתקות״ וניצול מקסימאלי.  הבעיה – זה מצריך הרבה התמדה, גם אם ניקיתי ממש יפה, תמיד יבואו ״חברים״ חדשים.
    האסקולה השנייה תטען שזה המון עבודה מיותרת, ותכלס, נבטי עשבים לא מפריעים לגידול כל עוד הם קטנים ממנו באופן מובהק כך שהגידול חזק מהם – ואז נעשב לרוב פעם אחת כשבועיים אחרי השתילה ולאחר מכאן רק כאשר יופיעו בין החסות ״מפלצות״ שעולות מעל ומפריעות לגידול.

    כלל שלישי (ואחרון להיום) – know your enemy – בחרו את האויבים לכם כי יש המון, אבל לרוב ישנם כמה בודדים ש״מציקים״ לנו במיוחד. אם זה בגלל הצימוח המהיר, הפצת הזרעים, הקוצים או סתם מין מסויים שהשתלט לנו על הערוגה. כשמכירים את המציקן הספציפי, לומדים מהר מאוד גם היכן מתי ואיך לתקוף. חוץ מזה, אם אנחנו מתמקדים או נותנים יתר תשומת לב למציקן מסויים, ניתן גם את הקשוחים שבהם לרסן יפה מאוד תוך עונה או שתיים. אם אנחנו ״יורים לכל הכיוונים״ זה פחות אפקטיבי. יותר מזה, אם הזמן תגלו גם שיש כאלו שהם לא בעצם די נחמדים (כל עוד הם לא מגזימים…..:) 

    #מה שותלים עכשיו?

    בינואר פחות כבר שותלים, רוב שתילות החורף כבר מאחורינו, בהחלט אפשר להמשיך ולשתול ירקות חורף קטנים ובינוניים (קולרבי, שומר, סלק, תרד, מנגולד, סלרי)
    החורף אצלנו קצר ושווה לנצל אותו לנסות לגדל ולטעום מגוון זנים של חסה (אצלנו בחווה גדלים כרגע 8 זנים שונים…)
    כשהכול רטוב, זה הזמן לזרוע ישירות באדמה גזר, שורש פטרוזיליה, סלק ומגוון עלים.
    למי שיזדרז ניתן עוד להספיק לזרוע מחזור אחרון של אפונה.
    בחודש פברואר כבר ניכנס להכנות לקראת הקייץ. יהיה שמח.

    שיהיה חודש מלא שפע ומים והרבה חום בבית.

    מהגינה של נימרוד – חקלאות אקולוגית מקומית אורגנית

    איפה ומתי?

    דוכן הגינה נמצא ברחוב מגד 5 פרדס חנה (ממש בסוף הרחוב מימין)
    הדוכן פתוח:
    יום ב׳ 12:00-18:00
    יום ה׳ 10:00-18:00
    יום ו׳  8:00-13:00

    ניתן לבצע הזמנות מראש והארגז ימתין לכם (איסוף החל משעה לאחר הפתיחה) או פשוט להגיע.

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה ורפואית טבעית ועוד מלא הפתעות.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    לחנות הגינה בפארמר לחצו כאן – >  https://farmerdirecto.page.link/89T8 

    עמוד הפייסבוק שלנו : NimrodGarden

    054-7776770 נימרוד

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • אסדות הגז – כרוניקה של זיהום ידוע מראש

     

    לפני כמעט חמש שנים קראתי כאן לכולם לבוא להפגנות נגד שוד הגז. לפני שהנושא הוכרע והאסדות מוקמו.

    ועכשיו שהן שם, האם יש כוח שיכול למנוע מהן לפעול?

    עד כמה הן הולכות לזהם, מישהו באמת יודע? על מי אפשר לסמוך? על המשרד להגנת הסביבה, על שומרי הבית? איפה האמת?

    האם באמת נזילה בתוך הים הולכת להפוך את הים התיכון ללא נגיש במשך כמה שנים? (ומהי ישראל בלי ים?!?)

    ומה יקרה כשכל שאר האסדות המתוכננות תיבננה וכשהן תפעלנה יחד עם רוח מערבית?

    זה מה ששומרי הבית אומרים:

    המון סבתות מתוסכלות הולכות להישאר מחר לבד, אחרי שעשרות משפחות תכננו לעזוב את האזור בגלל הנישוב (איזו מילה מכובסת) שבינתיים נדחה משלישי ה-17.12 למועד לא ידוע.

    כמובן שנובל אנרג'י אומרים אחרת – שאין שום בעייה ומניעה – שהרי מה יאמרו?

    ואף אחד כמעט לא מדבר לאן הולך הכסף שיופק מכל הזיהום הזה??? מילא היה חוזר לאזרחים, מושקע בארץ, מוריד את מחירי החשמל… אבל זה הולך לכיסים פרטיים (ע"ע תשובה ונובל אנרג'י).

    ואיך הפכה פרדס חנה, לאחד ממוקדי זיהום האויר הגבוהים בארץ?? עם ארובות חדרה ממערב, מפעל מזהם בקיבוץ ברקאי ממזרח, מפעל איטונג מצפון וכל הקמינים מבית… בלי אויר נקי גם כל הקהילה המדהימה שחיה כאן לא תוכל להתקיים )-:

    להצטרפות לשומרי הבית >

    לנתוני ניטור אויר באזור המתעדכנים בזמן אמת >


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד – חקלאות אקולוגית מקומית בפרדס חנה

    אנחנו חולמים על עתיד בו יהיה מספיק לכולם תמיד.

    אנחנו מאמינים ש –
    קטן זה יפה
    לאט זה שפוי
    שאנשים וקהילה
    הם מה שחשוב באמת.
    ואנחנו פועלים כל יום מתוך כוונה להיות השינוי אותו אנחנו רוצים לראות בעולם!

    הי נימרוד ולד, 20 שנה מנהל בית תוכנה. במשך שנים רבות ניהלתי חיים בתל אביב עד שהרגשתי שהספיק לי מזה.
    המפנה בחיי התחיל ביחד עם מיכלי אשתי, אדריכלית אקולוגית ושלושת ילדנו, כשעברנו לפרדס חנה לפני כ-8 שנים.

    מיכל תכננה את בית החלומות שלנו – בית בוץ, עם מערכות מחזור מים, ארובת שמש (פטנט מעולה לאוורור הבית בקיץ, ללא צורך במזגן), בחוץ שירותי קומפוסט. אנחנו אוגרים מהגג מי גשמים להשקייה, צמחוניים מכל המניעים האפשריים, אבל לא מטיפים וכך התחלתי לגדל ירקות בגינה. בהתחלה עוד נסעתי למשרד בת-א, אבל מהר מאוד  זה סגר עליי והתחלתי בחיפוש עצמי. עבדתי קצת בגננות, ובהקמת מערכות מים אפורים, ואז עשיתי קורס בחקלאות אקולוגית והתאהבתי.

    הגינה התחילה באמת מהגינה הביתית. הפקתי 14 סלי ירקות בשבוע ומכרתי לחברים ולשכנים. החלטתי להתרחב ואימצתי 2.5 דונם של פרדס נטוש בסמוך לבית. התחלתי לעבד את השטח בשיטת "אדמה חיה"– שאני אוהב לקרוא לה  "הדור הבא של האורגני" –  לא משתמשים בחומרים כימיים, לא מכניסים טרקטור לשטח, אלא עובדים להעשיר את האדמה במיקרו אורגניזמים ובפטריות, כדי שהאדמה תהיה זו שתזין את הצמחים.

    היום אני מגדל בעיקר ירוקים, מגוון חסות, עליי בייבי, שומר, סלרי, כרוב, תרד, קייל ועוד מגוון של 15 גידולים מהירים שדורשים מעט מקום ובנוסף משלימים מחוות אחיות באיזור שמגדלות עבורנו עוד ירקות.

    ***

    האם חקלאות עבורך זה מקצוע או תחביב?

    היום זה מקצוע. זה התחיל ממש לידי. למדתי בבית ספר חקלאי בעין כרם. היה לי רישיון לטרקטור, ובשירות הצבאי בנח"ל, הקמנו גרעיני נח"ל, אז עבדתי כמה שנים בחקלאות התעשייתית. בהמשך (כשהמוח היה חייב חופש מהמחשב והצעות המחיר),  עשיתי תואר בגיאוגרפיה, מה שתרם להסתכלות הרחבה שלי על איך הדברים משתלבים בדברים אחרים, תפיסה רוחבית של מקום ומערכת – כמו הקשר קהילה-חקלאות-אקולוגיה, ועד שהיום זה מרכז חיי

    מה הכי קשה לך כחקלאי?

    הכי קשה זה להתמודד עם הגופים והמערכות שהיו אמורים לעזור ולתמוך בנו – הממסד- משרד החקלאות, רשתות ההפצה, מועצת הדבש והלול – זה מביא אותנו להוצאות מטורפות היכן שחקלאים במדינות מתוקנות מקבלים תמיכה ואפילו סבסוד. כשכבר יש משהו – כל התמיכה מוטעמת ומופנית למשקים גדולים ולתעשיית המזון ואנחנו, לחקלאים קטנים, נשארים לשרוד לבד. דבר שני היא עלות העבודה. המוצר שלנו עתיר עבודה. מתח הרווחים מאוד נמוך. התוצאה היא שלא תמיד אנשים מוכנים לשלם את פער המחיר בשביל האיכות הזו.

    מה עושה לך את זה?

    לזה בדיוק בא לי לקום בבוקר, ולבית תוכנה ממש לא. פה אני חלק מהפיתרון לבעיות האקולוגיות המורכבות של העולם הזה, ובמשרד בת-א אני חלק מהבעיה. עם הזמן, ככל שהמודעות תגדל יש לנו את המודלים שהביזנס הזה שלנו גם יעבוד ויפרנס אותנו.

    מהו החלק בעבודה שאתה הכי אוהב?

    את כל עבודת השדה- לעשב, לשתול, לזרוע, לחדש ערוגות, עבודה עם הצוות, את השקט של המוקדם בבוקר. זה שווה את הכול. את הסיור שאני עושה כל יום ראשון בבוקר כדי לראות מה יש לנו ומה מצריך טיפול. אני אוהב את הצמחים בערוגות הגינה כמעט כמו את הילדים שלי.

    מהו החלום שלך?

    למצוא את האיזון שיאפשר לגינה להיות כלכלית ומתפקדת כמקור פרנסה, ולאפשר לי אורח חיים שפוי.

    ***

    איפה ומתי?!

    רחוב מגד 5 ,פרדס חנה

    ימי שני 12:00-18:00
    ימי חמישי 10:00-18:00
    ימי שישי 8:00-13:00

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים ומוצרי קוסמטיקה רפואית טבעית.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    עמוד הפייסבוק שלנו: NimrodGarden

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • המדריך הקצר לחיים ללא קניות

    [עמית נויפלד]

    לרגל חגי הקניות הקרבים ובאים: שופינג IL, חג הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדי – להלן מגוון דרכים בהן ניתן לנצל בצורה הטובה ביותר את ההטבות המוצעות, וליהנות מחיסכון מקסימלי בהוצאות:

    לעשות אאוטינג לחפצים. עברו על ארונות הבגדים שלכם, על כלי המטבח, על מדפי הספרים. ככל הנראה תמצאו בגדים שלא לבשתם שנים (או מעולם) ועכשיו דווקא ייראו לכם נאים. בארונות המטבח אולי תמצאו מכשיר להכנת פסטה ביתית שהשתמשתם בו רק פעם אחת, וזאת הזדמנות טובה להזמין שוב את החברים לארוחה איטית. את כל הספרים בבית שעדיין לא קראתם שימו בערימה מסודרת, בחרו אחד וקראו לפחות עשרה עמודים. אל תתפתו לקנות עוד בגדים/כלי מטבח/ספרים וכו' עד שלא סיימתם לנצל את כל האחרים שמונחים אצלכם בבית ללא שימוש.

    להחליף עם חברים. גם אחרי שהשתמשתם בכול עדיין אין צורך לרוץ לחנות הקרובה, עדיף להתחיל להחליף ולשתף חפצים עם חברים. אם מכונת הפסטה עומדת רוב הזמן ללא שימוש אפשר להחליף אותה מידי פעם עם מכונה ביתית לייצור גלידה שמעלה אבק בארון של חבר אחר, או מסחטת מיצים מהשבוע שבו הוא החליט לחיות חיים בריאים. מסיבות להחלפת בגדים כבר הפכו לקלאסיקה מודרנית, וכן, גם ביבליופילים עם תעודות יכולים להשאיל מידי פעם ספרים, ולרשום למי נתנו באלף מקומות שונים.

    להקים בנק חפצים. האנשים שהכי נוח לשתף איתם חפצים הם השכנים שלנו. אם יש לכם מקלט בבניין, או מחסן משותף, הציעו לשכנים האחרים להניח בו בצורה מסודרת את החפצים בהם אתם כמעט ולא עושים שימוש ביום יום: מקדחה, סולם, אקדח דבק, שואב אבק, תיבת כלי עבודה וכו'. רשימה שתיתלה על הדלת עם פירוט המוצרים תוכל לסייע למעקב כאשר כל שכן שלקח מוצר יחתום את שמו על גבה. אין לכם מקלט או מחסן פנוי – אל ייאוש, "אפליקציית הבניין" דורשת רק עט ודף נייר.

    לתקן דברים. לפני כמה ימים התקלקל מנגנון הכיסא המשרדי שלי, הוא לא עלה וירד כמו שצריך. מאחר ומדובר בכיסא בן כעשר שנים, הסקנו שהוא מיצה את גלגולו הנוכחי והתקשרנו לחנות ממנה רכשנו אותו במטרה להזמין חדש. במקום לנצל את המצב, בעל העסק נזף בנו והגיע יום למחרת על מנת להחליף את הבוכנה הפנימית. זה עלה רבע ממה שהיה עולה כיסא חדש. העולם מלא באנשים שמתפרנסים מלתקן דברים: נעלים, בגדים, רהיטים, מכשירי חשמל כאלה ואחרים. בדקו אם יש לכם בבית משהו קרוע, שבור או מקולקל וקחו אותו ביום שישי הבא לתיקון. התחושה של להשיב משהו מת לחיים שקולה להנאה שבלגדל משהו שאפשר לאכול באדנית.

    לגדל משהו שאפשר לאכול. האדניות הריקות שעדיין תלויות לכם על המעקה, מונחות בכניסה לבית או זרוקות על הגג. הכשירו אותן מחדש ושתלו בהן משהו שבעוד כמה שבועות יוכל להשתכשך לכם בכוס התה, או לבלות עם חברים אחרים בקערת הסלט.The Chair 

    לבקר בשוקי פשפשים. יום שישי הוא יום נהדר לשוקי פשפשים, ולפחות לטעמי, רכישה של משהו יד שניה, לפחות מבחינה סביבתית, שקולה לרכישת שום דבר (בהנחה שלא מנצלים את ה"לופ הול" הזה על מנת לרהט מחדש את כל הבית ולזרוק חפצים ישנים לרחוב). מעבר לעובדה שחפצים ישנים נבנו טרם עידן "מנגנוני היישון" המובנים, מה שמבטיח להם בסבירות גבוהה חיים ארוכים יותר משל מוצרים חדשים (על רוב הרהיטים בבית שלי אפשר למצוא מדבקות של "מס מותרות"), הרי שהמחשבה העמוקה שהושקעה בכל אחד ואחד מהם הופכת אותם למתנות מוצלחות לכמעט כל אירוע שתוכלו לדמיין. הציצו בפוסט הזה ותוכלו לעצור תעשייה שמגלגלת 10 מיליארד שקלים בשנה.

    לנסוע לחירייה. באמת, סעו לשם. יש מעט מאוד חוויות עוצמתיות כמו עמידה על הרמפה שמעל בור האשפה, ובהייה בדחפורים העצומים שמניעים את הררי האשפה שאנחנו יוצרים בכול יום מחדש. צרו קשר עם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, ותאמו לעצמכם ביקור עם המשפחה או חברים. כתבתי על הביקור שערכתי במקום בפוסט הזה, ואתם יכולים להתרשם מהתמונות, אם כי אני מבטיח לכם שהן לא מהוות תחליף הולם לחוויה העל חושית שתעברו אם תגיעו לשם בעצמכם.

    להכיר את המנגנונים שגורמים לנו לרצות לקנות עוד. אם כבר נכנסתם לפוסט על הביקור בחירייה, כדאי מאוד גם לקרוא על הסיפורים שמספרים לנו כדי לגרום לנו לקנות דברים: הסיפור אודות שיפור רמת החיים, הסיפור אודות החירות, הסיפור אודות ההצלחה, וגם הסיפור אודות העיצוב. הם כולם שם, בתמציתיות, ממש מתחת לתמונות, ויכולים להעביר לכם לפחות 15 דקות.

    להתרחק מאתרי מכירות ברשת ומרשתות. מצטער, אני פשוט לא יכול להתאפק. כתבתי בהרבה מקומות אחרים על למה לא לקנות ברשתות, אבל בחודש שמוקדש כולו לחגי קניות, כמעט מתבקש לשים על כך דגש – אתרי מכירות ברשת ורשתות תמיד יגרמו לנו לקנות יותר ממה שאנחנו צריכים, בעיקר באמצעות שלל "מבצעים", אבל גם באמצעות תכנון כמעט מדעי של מיקום מוצרים וסידור מעברים או לינקים ל"מוצרים דומים שאחרים אהבו", שפועל על התת-מודע שלנו בלי שאנחנו מרגישים. אם מסיבה כזו או אחרת אתם ממש חייבים לקנות משהו בזמן הקרוב (או בכלל מתישהו בחיים למרות הפוסט הנוכחי), עשו זאת בחנויות קטנות, פרטיות, עצמאיות, עם בעלי בית שעומדים מאחורי הקופות. אני מבטיח לכם שחוויית הקנייה תהיה מוצלחת בהרבה, שתקנו רק מה שאתם צריכים, וכשתחזרו אליהן בפעם השנייה, או לכל המאוחר השלישית, כבר תהפכו ללקוחות קבועים שזוכים גם לחיוך רחב ולניד ראש גם אם הם בסוף לא קונים כלום.

    *******

    פורסם במקור באתר Slow


    להגיב
  • מצילים את עץ בעיר! אקולוגיה עירונית והרבה יותר

    עץבעיר הוא עסק חברתי עצמאי לחקר והפצה של דרכי התמודדות עם משבר האקלים והסיפור על מקומה של האנושות במארג החיים על פני הכדור. “העץ" נמצא בלבה של קהילה רבת מעגלים ומגוונת, ופועל מדירת באוהאוס אקולוגית-שיתופית בכיכר ביאליק.

    ב-2006 הקימה תמי צרי, אמנית שבאחת מההרפתקאות שלה היתה גם אשת עסקים בניו יורק, את אתר עץבעיר. המטרה הייתה להפיץ מידע על ששינה את חייה שלה, על אקולוגיה עירונית. ממרחב וירטואלי די קונבנציונלי, התגלגל עץבעיר להיות מרחב ממשי למפגש ולתרגול מעשי של אורחות חיים הכוללות עבודת אדמה ומשק בית אקולוגי במרחב העירוני. כשתמי הגיעה לכיכר ביאליק ב-2008 העץ כבר היה בשל לייסודו של "הסלון האקולוגי", יחד עם אלון אלירן, היום דוקטור במדעי הסביבה, ואז כמו היום לקט עירוני, גנן ומשורר אקולוגי.

    מאז הסלון עבר דירה פעמיים. לדירה הנוכחית, בקומה השלישית שברחוב ביאליק 25, שותף מעגל הולך וגדל של דיירות, נוודים ותלמידים, שבאים והולכים וחוזרים ומהדהדים את המסר: אנושות יפה יותר בעולם יפה יותר הם אפשריים ואפילו נגישים.

    בימי שלישי אפשר לבוא לפגוש את תמי, אלון וחבורת המתלמדים והדיירות שחיות לפרקים בדירה או מבקרות בה, אפשר להגיע לסדנאות או לקנות חומץ או סבון. זו הזדמנות להציץ לבועה קטנה של חמימות ושפיות בלב ליבה של העיר, ולכל העבודה שנעשית כדי לממש את חזונו של סר פטריק גדס, וכדי לברוא אנושות חדשה שיודעת איך לחיות על פני הכדור הכחול היפה – ההזמנה להצטרף לעשייה תמיד פתוחה!

    לתרומה >

     

    אנחנו במצב חירום

    אני יודעת שאתם כבר יודעים, אבל אני לא יכולה להמשיך לדבר על העץ בלי לצאת מהגומה שלי ולהסתכל על הכדור הכחול והיפה ש(היה)לנו – הוא עולה באש, והעשן ממלא את לבנו – בקוטב הצפוני, בהר תבור, באמזונס – בכל מקום, שבועות ארוכים של אש שמאכלת את היערות, את מאגרי הקור, את מאגרי הפחמן ושאר גזי החממה שגאיה ידעה ברוב חכמתה איפה להטמין. ואנחנו, פצענו את האדמה אנושות ושחררנו את קרביה אל האוויר, וממשיכים בכך, עוד ועוד, יותר ויותר עם כל שנה שחולפת – איך נתפלא כשהמים והאש יוצאים מכלל שליטה ויוצרים תוהו ובוהו? הרבה יותר מהר ממה שהמדענים צפו?

    ובכל זאת, נתפלא, נכעס, נתייאש, נתאבל ונקרא בקול הכי גדול שלנו:
    ממשלות ותאגידי העולם, אתם שנהניתם עד כה מהביזה, אתם שהשתתם עלינו מחשבות שווא על מקומו של האדם בעולם וטיב היחסים בינינו לבין עצמנו, אתם שממשיכים להכחיש את המשבר ובגדול לא לעשות כלום בקשר אליו בזמן שילידי הכדור – ילידים, נשים, ילדים, חיות ועצים, כל היצורים העדינים מכם, גדולים כקטנים, ואתם בעצמכם, נמצאים כעת בסבל ובחרדה מפני העתיד הקרוב – אתם ממשיכים בשלכם, בעוצמה ובכוח שירשתם מהאדמה שלא בזכות, אתם – הגיע הזמן שתקשיבו לקולה של גאיה.
    ואנחנו, כל מי שעדיין מצליחה לנשום, לשתות ולאכול כאן, תחת שלטון ה"חוק", לנו לא נותרה ברירה אלא למרוד.
    אנחנו במצב חירום! זה הזמן לעצור הכול.
    הכול.
    ולעשות דברים אחרת.

    מה מאה אלף שקל עכשיו? איך זה קרה?

    בעצם לא קרה שום דבר מיוחד – כרגיל התמסרנו, תמי ואלון, למה שנראה לנו הכי חשוב, בלי לעשות שום תוכנית כלכלית – הרי אם היינו מנסים לתכנן "כלכלית" – מזמן עץבעיר לא היה עץבעיר… לפני שישה חודשים הוראת הקבע של שכר הדירה קפאה מרוב בהלה מהמצב האקלימי והאקולוגי, היא הבינה שבלעדיה יהיה לנו הרבה יותר קל להקדיש את עצמנו למרד בהכחדה – ואז, לפני שבועיים, שמנו לב והבנו שלושה דברים:

    אנחנו חייבים 45 אלף שקל לבעלת הבית

    אנחנו חייבים להמשיך להתמסר למרד בהכחדה ולאוטופיה עירונית

    כדי להבטיח שנוכל להמשיך למרוד בשיטה, אנחנו צריכים את התמיכה שלכם גם קדימה.

    מי שמורד בשיטה, לא באמת יכול להתפרנס מהשיטה – מי שמתפרנס מהשיטה לא יכול למרוד בה.

    כאן אתם נכנסים לתמונה

    מאה אלף שקל נשמע כמו הרבה כסף, אבל זה כלום לעומת 35 מיליון שקל ששופרסל ישלמו לאלשטיין על 1.2 טון בשר קפוא מיובא מארגנטינה – על סבל של בעלי חיים, פליטות גזי חממה, ואובדן מכאיב ומקומם של יערות גשם השיטה שלנו מתגמלת יפה – והמשחטה הזו ממחישה את ההשמדה הביולוגית שמובילה אותנו אל הגיהנום ברגע זה ממש – המרד בהכחדה ועץבעיר הם העוגנים שלנו בים הסוער של המבול שאנחנו כבר בעיצומו – הרבה כבר איבדנו, וההצלה לא תבוא מהשיטה, שיתוף פעולה איתה ועם סכימות המחשבה שלה ("לכו לעבוד") הוא הסכמה להשמדה.

    מאה אלף שקל זה מאה א'נשים שנותנים 1000, או אלף א'נשים שנותנים 100 – זה מה שהקמפיין הזה יוצא להשיג. הכסף שלכם יכול להבטיח את שלום העץ ואת המשך העבודה שלו למען החיים. הקמפיין הוא עוד הזדמנות להפיץ את האמת על מה שקורה עכשיו ממש לכדור הכחול היפה שלנו – אנא עזרו לנו להפיץ את המסר הכואב הזה! זה בדמנו.

    אנחנו צריכים אתכם יותר מתמיד

    אם לא נצליח לגייס את הכסף, לא יהיה עץבעיר.
    נסגור, נחזור להורים, נגור אצל חברים (לאף אחד מאתנו אין חסכונות ששמנו בצד, אין לנו כסף לשלם שכר דירה כפרטים, וזה גם לא מעניין אותנו), נמשיך למרוד. תמי תעשה חוגי בית בכל הארץ, ותמשיך ללמד ולייצר מצגות שמסבירות מה הולך, אלון ימשיך לגנן ולפעול בכל פורום אקטיביסטי אפשרי, הוא ימשיך גם לכתוב שירים. לא נמות, לא בגלל הכסף.

    רק דבר אחד יחסר – המקום היחיד והמיוחד הזה בלב העיר תל אביב שמחזיק את האפשרות של אוטופיה עירונית, שבו אפשר לנשום ואפשר לחיות, ואפשר לפגוש חיים. אפשר לקבל אוכל מזין ותשובות מא'נשים שחיים אחרת, שבו אפשר לקיים פגישות מהפכניות אמתיות, לקיים מפגשי עבודה והטמעה של המרד בהכחדה, שבו יודעים ומדגימים איך לשקם אדמה ואיך לגדל מזון ואיך לצאת מהסופר, שבו מתקיים הקורס "עושות חיים בבית", שבו יש קומפוסט וגינה ואהבה, בנקודת דיקור חשובה – כיכר ביאליק.
    זה הכול.

    נדמה לנו שלעץבעיר עדיין יש תפקיד חשוב למלא בסיפור העצום של התנועה הגדולה, ברגעי המבחן האחרונים של האנושות – שלמקום הזה יש מה לתרום לקידום העולם היפה יותר שכולנו יודעות שאפשרי – אם גם אתן מרגישות ככה, זה הזמן להפסיק להאמין ש"מישהו אחר" כבר יטפל בזה, ש"בטח נסתדר" – אנחנו מבקשים – קחו חלק בטיפול בבעיה הזו, אנא עזרו לנו להמשיך.

    לתרומה >


    להגיב
  • אלטרואיזם אפקטיבי

    [עמית נויפלד]

    לפני מספר שנים נתקלתי בהרצאת טד של הפילוסוף פיטר סינגר. הנושא, אלטרואיזם אפקטיבי, לא יכול היה להגיע בזמן טוב יותר מבחינתי. באותם ימים קראתי את ספרה המטלטל של העיתונאית לינדה פולמן "תעשיית החמלה – מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטרי", והוא ערער לחלוטין את כל מה שחשבתי עד אותו יום על עשיית הטוב.

    פולמן העבירה שני עשורים מחייה בסיקור אזורי אסונות הומניטריים. רצח עם ברואנדה, מלחמת אזרחים בניגריה, רעב באתיופיה, צונאמי בסרי לנקה. המסקנות שהיא חזרה עמן כמעט הצליחו להרוס לנועה את ירח הדבש שלנו – העובדה שהייתי שרוע לצדה על החוף, מניד את ראשי ללא הרף, ממלמל "לא ייאמן, פשוט לא ייאמן" ואז מנסה לשתף אותה בעובדה שסיוע הומניטרי הוא שאפשר את המשך טבח העם שביצעו בני ההוטו בבני הטוטסי – ככל הנראה גרמה לה לפקפק בהחלטתה הטרייה לענות בכן.

    כל ניסיון לתמצת את הספר למספר שורות או אף פסקאות יעשה לו עוול. מדובר בקריאת חובה, במיוחד לאלה מאיתנו שחיו, בנעימות יחסית, כאשר החדשות אודות אותם אירועים ריצדו על מסכי הטלוויזיה בבתים. באופן אישי נאלצתי לא אחת לסיים ארוחות לא טעימות רק בגלל קיומם של ילדים רעבים בביאפרה. לגלות תוך כדי קריאת הספר שאותם פעוטות רכים לא רעבו למוות בשל בצורת קשה (כפי שדווח בעולם), אלא בשל רודן מקומי שיצא למלחמה עצמאית במשטר המרכזי, תוך שהוא מנצל את עתודות הסיוע ההומניטרי להעצמת צבאו – זה כבר היה יותר מידי.

    120 מיליארד דולרים מושקעים מידי שנה בסיוע הומניטרי. על התקציב העצום הזה מתחרים קרוב ל-40,000 ארגוני סיוע רשומים. והתחרות עזה. כה עזה עד שלעתים ארגון סיוע ימשיך בעבודתו, גם כאשר ברור לעובדיו שרבים הסיכויים שנוכחותם במקום גורמת יותר נזק מאשר תועלת. במידה ויבחרו לעזוב, ברז המימון של הארגון ייבש.

    סיוע לרודנים, הענקת מחסה ומרפא לחיילי מיליציות (רוצחים), העלמת עין משוחד ושימוש לא הולם בכספי וציוד סיוע – כל אלה מתרחשים באופן יומיומי באזורי אסון, לא מתוך כוונה רעה של עובדי ארגוני הסיוע, אלא כתוצאה מההחלטה לשמור על "ניטרליות" ולהעניק סיוע באופן שווה לכל אדם (תפיסה שגובשה עם הקמת הצלב האדום).


    מאלטרואיזם פילנתרופי לאלטרואיזם אפקטיבי

    כל אותם אנשים, שתרמו לארגוני הסיוע שפולמן מתארת בספרה, בוודאי לא יכלו לדעת שכספם ישמש למטרות הפוכות מאלה שהניעו אותם לבצע מחווה פילנתרופית ואלטרואיסטית של נתינה. זוהי אולי הנקודה המתסכלת ביותר בתמונה שנפרשת לעיני הקורא – כל המעורבים בסיפור הנם בעלי כוונות טובות, תורמים ועובדי סיוע כאחד, ועדיין, התוצאות איומות. בעבורי, כאמור, הקריאה הייתה לא פחות מאשר קריאת תיגר על אמונתי ביכולת לפעול בצורה מוסרית בעת שחותרים אל עבר הטוב. אם בארגוני הסיוע הגדולים בעולם נפלה שלהבת…

    רעיון האלטרואיזם האפקטיבי הצליח לצמצם במידה את הוואקום הניהיליסטי שנוצר. תוך שימוש בחשיבה רציונלית וכלים אמפיריים, האלטרואיזם האפקטיבי מבקש לייצר מדד מבוסס תועלת, הבוחן מטרות או תכניות להתערבות במטרה להעניק סיוע, וקובע אילו מהן מצליחות לייצר אפקט משמעותי, ומביאות עמן תועלת רבה יותר. דוגמה אחת מתוך הרצאת הטד של סיגנר: עלות ההכשרה של כלב נחייה שישרת אזרח אמריקאי אחד, היא שוות ערך לעלות ניתוחים שיכולים להציל את ראייתם של 200-400 תושבי העולם השלישי. מבחינת האוחזים באידאולוגיית האלטרואיזם האפקטיבי, המתמטיקה פשוטה.

    אוסף המדדים השונים מאפשר לתנועת האלטרואיזם האפקטיבי לקבוע לאילו ארגוני צדקה מומלץ לתרום – את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר GiveWell (ובישראל- אתר מידות) – אבל האפקטיביות אינה באה לידי ביטוי רק ביעד הסופי של התרומה, אלא גם באופן התרומה, או נכון יותר, בתורם עצמו. נניח שאני בחור צעיר בעל השכלה אקדמאית שרוצה להרבות טוב בעולם. אני יכול להצטרף לארגון סיוע קיים, או, לחלופין, אני יכול להשיג עבודה טובה בתחום הפיננסי, להרוויח שכר גבוה, ולתרום מספיק כסף שיאפשר לאותו ארגון לשכור חמישה עובדי סיוע. לטעמו של פיטר סיגנר, ברור איזו בחירה תסייע בצורה אפקטיבית יותר להרבות טוב בעולם.

    בניגוד אליו, אני לא כה החלטי. מעבר לתחושת ההגשמה העצמית (ניתן להניח שעובד סיוע שכלוא בגוף של יועץ השקעות הוא מועמד טבעי לדיכאון קיומי), קיימת גם שאלת האחריות הכללית. סיגנר מביא את וורן באפט וביל גייטס כמייצגים אידאליים של פילנתרופים אפקטיביים. אמת, אי אפשר לקחת משניים אלה את העובדה שהחליטו לתרום את רוב הונם לצדקה, אך מנגד, אי אפשר שלא לזקוף לחובתם את תרומתם ליצירת המערכת הקפיטליסטית, הדורסנית, המונופוליסטית, ששמה את שורת הרווח לפני כל ממד אחר של אחריות חברתית, סביבתית או קהילתית.

    עם זאת, אני בהחלט רואה את היתרון הגדול שבשיטה. לא כולנו יכולים להתמסר באופן מוחלט למאבקים חברתיים, לסיוע הומניטרי לנזקקים, או למלחמה במשבר האקלים – אבל כולנו יכולים לסייע באופן אפקטיבי, באמצעות תרומה כספית, קטנה כגדולה, למטרות בהן אנחנו מאמינים. גישת האלטרואיזם האפקטיבי רק מבקשת לוודא שהתרומה הזאת תנוצל בצורה הכי טובה שאפשר.

    *******

    פורסם במקור באתר Slow


    להגיב
  • הדברה ידידותית ואקולוגית בפרדס חנה

     

    "הדברה ידידותית" קיימת יותר מעשור ומשרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אני מטפל בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושים

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לרסס חצרות גם של השכנים ולעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • על האנשים שהחליטו לחיות אחרת ולהתנתק מהחיים המודרנים

    "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק"
    (דאגלס אדאמס)

     

    4 סיפורים על 4 אנשים מעורר השראה שבחרו לחיות אחרת. לצרוך פחות (אם בכלל).

     


    להגיב
  • מרחיקים את האסדה 120 ק"מ מהחוף!

     

    אם בחרתם בפרדס חנה כרכור והסביבה להיות לכם בית, אתם מוזמנים לבוא לשמוע ולקלוט את גודל הצרה ולפעול! לפי מיטב הכישורים שלכם, כדי למנוע את אסדת לוויתן מלקום במרחק 8 ק"מ מהחוף – ברצועה היפהפיה שבין דור למכמורת.

    את הסיפור הזה  אנחנו הולכים לשנות.  ולו בגלל הסיבה שהפעם זה קורה מתחת לאף שלנו, וההשלכות עצומות. עד כדי כך שכל מה שבנינו כאן בעמל רב  – קהילה, חינוך, חיים, כל זה נמצא בסכנת הכחדה. מדובר בעניין של חיים ומוות, בדברים טריוויאליים כמו אויר ומים. על מוסר ושחיתות נדבר בהמשך.

    ממשיכים להעיר את ישראל במסע ההפגנות להרחקת אסדת הגז מהחוף!

    יום שישי 25.5 13:00- הפגנה ליד ביתו של ביבי בקיסריה.

    ערב הסברה בתיאטרון הידית, רביעי 30/5 בשעה 19:00.

    הצטרפו איפה ואיך שמתאים לכם, העיקר שתצטרפו. ביחד נזיז את המפלצת מהחוף!

    לאתר של שומרי הבית >
    לדף הפייסבוק של שומרי הבית >
    לרשימת האירועים המלאה >

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מדוע אסדת לוויתן המתוכננת מול חוף דור מסוכנת לישראל ולישראלים?

    1. כי הפליטות ממנה של חומרים מסרטנים בוודאות וכאלו החשודים כמסרטנים (בנזן, טולואן, קסילן ועוד) במצב שגרה עלולות להגיע להיקפים של פי עשרות ויותר ביחס לבתי הזיקוק בחיפה, בהתבסס על מרשם הפליטות של מפעלים מטעם המשרד להגנת הסביבה לשנת 2016, שהתפרסם לפני מספר שבועות. על פי דו"ח זה, אסדת תמר פלטה למעלה מ- 50 טון מהחומרים הנזכרים- כמות דומה לזו שנרשמה ביחס לכל שאר המפעלים היבשתיים בישראל כולה! אסדת לוויתן צפויה להיות קרובה בהרבה לחופי ישראל ולטפל בהיקפי תוצרי לוואי של הפרדת הגז הרטוב (קונדנסט) כפולים מאלו שבתמר וכן לבצע טיפול ימי מלא לעומת חלקי כנעשה בתמר, קרי, צפויה לזהם פי כמה מאשר אסדת תמר.
    2. כי מדי שנה נפטרים בישראל כ- 2,500 איש מזיהום אוויר (נתוני OECD). כי אסדה בסמיכות מסוכנת כזו לחוף תאמיר את מספרם דרמטית ולאורך חיי הפרויקט (40 שנה) עשרות אלפי ישראלים עלולים לאבד את חייהם בייסורים על לא עוול בכפם. כי על פי מחקר שהתפרסם ב- 10/2017 בכתב העת הרפואי המוביל Lancet , זיהום אוויר גורם בכל שנה ליותר מקרי מוות מאשר מלחמות, אלימות, עישון, איידס, מלריה, רעב או אסונות טבע ברחבי העולם!
    3. כי עלות התחלואה השנתית מזיהום אוויר בישראל הנאמדת כיום בכ- 25 מיליארד ₪ (על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי) עלולים לטפס משמעותית ולפגוע קשות בכלכלת ישראל.
    4. כי הסיכוי לתקלת שפך (קונדנסט) מהאסדה עומדים כיום בעולם על כ- 3% בעשור ועל שיעור גבוה בהרבה לאורך 4 עשורי הפרויקט. כי תקלת שפך תיצור נזק בלתי הפיך לחופי ישראל (כ- 50% מהחומר ייספג בחופים לדורות). כי ישראל אינה ערוכה כיום לתקלת שפך מהותית, וודאי שלא בקרבה כזו לחוף, מה שלא יותיר זמן רב להגעת השפך לחופים.
    5. כי מי התוצר שיופרדו מהגז הגולמי ישפכו חזרה לים (כ- 800 קוב ליום) ויכילו מתכות כבדות האסורות לצריכת אדם, אך ישובו לצרכנים באמצעות הדגה ומי הים המותפלים. כי מפעל התפלת המים בחדרה אינו ערוך לסינון המתכות הכבדות הללו מהמים, בטכנולוגיות הקיימות.
    6. כי תוואי צנרת הקונדנסט ביבשה עובר מעל מאגרי מים ומי תהום ומהווה סכנה ממשית עבורם, על פי חוות דעת הידרו-גיאולוגיות. כי דליפה משמעותית עלולה לגרום לזיהום מים בהיקף של מיליוני מ"ק וכתוצאה מכך- השבתה של מערך אספקת המים ונזקים משמעותיים לקרקע, למתקני התפלה, שמורות טבע, בריכות דגים ושטחי חקלאות.
    7.  כי מיכלי הגיבוי של הקונדנסט ביבשה יפלטו שיעורי בנזן (מסרטן בוודאות) חריגים בקרבת אוכלוסייה, על פי חוות דעת מטעם הטכניון.
    8. כי אופן הטיפול במאגרי מרי B, נועה, תמר, כריש ותנין מוכיחים שחיל הים שלנו ערוך להגן על אסדות ומתקני טיפול בגז הנמצאים הרחק בלב ים, חלופה שהומלצה בהיבט הצבאי ע"י מפקדי חיל הים בעבר. כי לצורך הגנה על אסדות הגז בעומק הים רכש חיל הים ארבע ספינות מסוג סער 6 שעלותן נאמדת ב- 430 מליון אירו. נדגיש את העובדה שדווקא המאגרים הקטנים יותר (כריש ותנין) שיפותחו בגישת הטיפול הימי המלא (כ- 90 ק"מ מן החוף), הינם אסטרטגיים יותר למשק הגז בישראל בעשור וחצי הקרובים מאשר מאגר לוויתן, על בסיס חוזים שנחתמו בפועל. מכאן- גם את לוויתן שתרומתו למשק הגז המקומי צפויה להיות קטנה בשנים הבאות, ניתן ונכון לפתח באותו אופן.
    9. כי יש פתרון שיביא את הגז מהר יותר לישראל וללא התנגדויות התושבים, לא יסכן את מי השתייה, לא יזהם את האוויר והנוף לאורך מישור החוף, לא יסכן את החופים הישראלים היפים, כלכלי יותר לזכייניות ומקובל על משרד האנרגיה (בהקשר למאגרים כריש ותנין) – אניית טיפול ימי מלא (FPSO) על פי בארות הקידוח, הרחק הרחק מאזורים מיושבים.


    להגיב
  • בית אקולוגי אולטימטיבי – סדנה עם גור רותם, שישי, 9.12, פרדס חנה

    האם יש אפשרות לחיות חיים שלווים מלאים, מאושרים, במרחב בו האוויר נקי המים טהורים, המזון חיי אורגני וחיוני, המחסה שלנו נוח ומאפשר נינוחות, וסיפוק גשמי ונפשי?

    האם אפשר לחיות חיים מעגליים בהם מוצר הופך למוצר אחר וכן אלה ללא יצור של זבל וזיהום?

    נשמע בדיוני על גבול הבלתי אפשרי, נכון?

    אז מסתבר שזה אפשרי ואפילו חשוב וחיוני.

    גור בירידבסדנה מרתקת שיעביר גור רתם, נכיר מקרוב מערכות ייצור ומחזור בעזרתם תושבי הבית יקבלו את צרכיהם – אויר נקי, מים, מזון, מחסה נוח, סיפוק, נפשי, אנרגיה – תוך שימוש באנרגיות הבר ובתוצרי הלוואי של החיים בבית.
    נבין כיצד סביבת חיינו יכולה לתפקד כמערכת אקולוגית שלמה, כיצד לומדים מהטבע ומיישמים בחיים ובבית פתרונות מעשיים לחיים אקולוגיים תוך שיחזור ידע שאבד ושילוב בין הקדמה למסורת.

    כפי שהביוספרה מספקת את כל הצרכים של כל האנושות, כך נוכל לבנות בית שמספק לתושביו את כל צורכיהם.
    הגענו עכשיו לצומת של תודעה וטכנולוגיה- אנחנו יודעים את הנזקים שאורח חיינו מביא לנו ולסביבתנו, ויש כעת טכנולוגיות מדף ברחבי העולם שמסוגלות לטפל בכל הפסולות שלנו, בדרך יצרנית.

    הנה כמה פתרונות ברי קיימא:

    * אויר נקי לנשימה – יש צמחי בית שלא מתחרים בנו על החמצן בלילה, יש אחרים שמפרקים את הזיהומים שנפלטים בטיגון.

    * מים נקיים- איסוף מי גשם, טיהור מים משומשים ושימוש בבריכת שחיה טבעית כמקוה ביתי לטהרה יספקו זאת.

    * אוכל- נגדל בחצר ועל קירות וגגות. נוציא את גן הנוי לפנסיה- מעתה רק מזון.

    * מערכת ביוגז תספק גז לבישול ודשן נוזלי לצמחים.

    * מערכת פירוליזה תספק סולר לרכב מניילון ופלסטיק משומשים.

    * אופני כושר ייצרו חשמל. טורבינות רוח קטנות יוסיפו חשמל.

    * בידוד ומסה טרמית יאפשרו לנו נוחות אקלימית ללא מזגן ותנור.

    * פנלים סולריים ייצרו חשמל ומים חמים לרחצה ולחימום הבית.

    * קולטי שמש אחרים ירתיחו שמן לבישול במטבח.

    גור רתם
    מחלוצי הפרמקלצר בישראל. .MsC.אקולוג. מורה לפרמקלצ'ר.

    מייסד "אדמאמא" – משק אקולוגי לניסוי והדגמה במושב ניר משה.
    שוחר שלום כרוני ורכש פרדס חנאי חדש.

    הסדנה תתקיים ביום שישי, 9.12, בין השעות 10:00-12:00 בבית ההוביט של מיכל,מגד 5א, פרדס חנה.

    הסדנה פתוחה לכולם, בדאנה

    מס' המקומות מוגבל יש להירשם בקישור המצורף

    https://goo.gl/forms/oeGxgRAIPzugMktl1

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • "ירוק הביתה" – מומחים לציוד גידול הידרופוני

    "עצם העובדה שרק אדם אחד מתוך כמה מאות, יודע מה זה 'מורינגה', זאת כבר הוכחה ניצחת לכך שאנו חיים בעולם שהתקלקל לנו תחת הידיים מבלי שנרגיש", ככה במילים אלה, פותח אלי, הבעלים של "ירוק הביתה" את תשובתו לשאלתי "מה הרעיון של העסק?"

    החנות נמצאת בקניון פרדס סנטר, צמוד למאפיית אריאל. חנות מרווחת ויפיפיה, עם תצוגה מרשימה של מערכות גידול מסוגים שונים, אוהלים שבתוכם מגוון של צמחים שונים שנראים מוארים משמחה, או שמחים מתאורה של המון מנורות בצבעים שונים, מדפים ססגוניים העמוסים בעשרות בקבוקים צבעוניים של סוגי דשנים ועוד מאות פריטים שונים ומשונים כשהכל ביחד נראה כמו תמונה מתוך סצנה של סרט מדע בדיוני במציאות עתידית.

    20161117_164506צוות החנות אלי, בן, אליקו ואילן – הם חברים וגם משפחה, כל אחד מהם מגיע מרקע שונה וממניעים אחרים, כשהמכנה המשותף לכולם זאת האהבה לתחום.

    "דווקא השוני", מציין אליקו, "דווקא השילוב הזה של המיזם העסקי עם חזון חברתי, הוא שאפשר להפוך את החלום למציאות".

    אז פתחתם חנות למורינגה?

    ממש לא. פתחנו חנות של ציוד גידול הידרופוני מקצועי, שמאפשרת לכל אדם לגדל בביתו מגוון רחב של צמחי מרפא ומזונות-על בהתאם לרצונו ולצרכיו.  קיבצנו והבאנו מכל רחבי העולם את המילה האחרונה בתחום טכנולוגיית ההידרו. החל במכשירי מדידה מדוייקים, אוהלי גידול עם מיילרים שפותחו במקור עבור נס"א, מפוחים שקטים, פילטרים, ומשנקים דיגיטליים – ועד למנורות לד שאינן פולטות חום – עובדה המבטלת את הצורך במערכות קירור ואיוורור ובכך מביאה לחיסכון של כ- 80% מצריכת החשמל, בהשוואה לנורות  הנל"ג מהטכנולוגיה הישנה.
    עד היום, למצוא בישראל מנורת לד מקצועית זאת הייתה משימה בלתי אפשרית. למנורות הלד שלנו, יכולת מוכחת שמבטיחה למגדל יבול גדול ואיכותי יותר, תוך חיסכון ניכר בהוצאות, בפחות מאמץ והכי חשוב, בראש שקט.

    רגע, תרשה לי להקשות עליך, ורק בגלל שאני רוצה להבין, כשאומרים "ציוד גידול הידרופוני" זה לא בעצם מילים נרדפות/אחרות עבור "ציוד לגידול לקנאביס"?

    אלי משחרר אנחה קטנה, מחייך ועונה: "אין ספק שגידול קנאביס בשיטה הידרופונית הוא הגידול הפופולרי ביותר בארץ ובעולם כולו. אתה נוגע כאן בנקודה כואבת שמאוד חשוב לנו להאיר ולהדגיש! בשנים האחרונות הפכה המילה "הידרו" למילה כמעט נרדפת לקנאביס. האחראים העיקריים למחדל הזה, הם רשויות החוק והאכיפה, שלצורך הרתעה של הציבור מכנים כל מערכת גידול פשוטה בשם המפוצץ "מעבדת הידרו". כך נוצר מצב שמי שבחר להתרחק מקנאביס בגלל החוק, באופן אוטומטי גם אינו מוכן להציץ ולבדוק מה זה בכלל הידרו, מה יתרונותיו, מה השלכותיו על המשך קיומו של המין האנושי על פני כדור הארץ ומה יכול כל אחד כבר כיום לגדל לעצמו בבית בשיטה הזאת.

    ההפסד של כולנו כחברה הוא ענקי, זה נזק שקשה לתארו במילים ומי שרוצה להבין יותר את עומקם של הדברים, מוזמן לצפות בסרט המלא על "המזונות שאנו אוכלים", שנמצא בדף של ירוק הביתה בפייסבוק.

    20161123_160503מצד שני, אותו החוק שאוסר על גידול קנאביס בטענה שהוא סם מסוכן, גם מכיר בו כיום כתרופה! נכון להיום יש בארץ כ-30 אלף בעלי אישור לשימוש רפואי בקנאביס ועל פי הערכות עוד מעל ל- 60 אלף חולים מסורבים. תוסיף לזה עוד כמה מאות אלפים של חולים שאינם מנסים כלל להתחיל בתהליך המתיש, בגלל הבירוקרטיה והקשיים הרבים שמעמיד הממסד, למרות הצורך האמתי שלהם בתרופה.
    משילוב של גורמים אלה ונוספים ניתן להעריך שבחלק מהמקרים נאלצים אנשים להשתמש בשיטת הגידול ההידרופוני, לשימושים שאינם חוקיים אך חשוב לנו להדגיש שאיננו ממליצים או מעודדים להפר את החוק.
    אנחנו מוכרים רק את מה שחוקי ומותר למכור!

    כמקדם זהירות, אנו נמנעים לחלוטין אפילו לדבר על גידול קנאביס בתחומי החנות, למרות שחלק מאתנו הם מומחים בעלי ידע רב וניסיון מוכח בגידול קנאביס וחלק מאתנו בעלי רישיון לשימוש וידע רפואי נרחב בתחום.

    אז מה עוד יהיה כאן בחנות ומה עוד נוכל לגדל בעזרת הציוד שלכם?

    כל מה שאתה רואה כאן, זה רק שלב הראשון שהושלם מכלל התכנית. בעתיד הקרוב ממש, נתחיל לשווק סטים לגידול ומיצוי של עשב חיטה, מערכות לגידול ספירולינה, מורינגה, אלוורה, מכונות ומכשירים לאידוי ומיצוי של עוד המון סוגי צמחים. (מורינגה כבר אפשר להשיג אצלנו בשתילים וזה עץ שהוא חובה בכל בית) ובעוד כמה חודשים לאחר שהחנות תתייצב כלכלית, נפתח מחלקה מיוחדת של תוספי הבריאות והמזון המובחרים ביותר.
    החלק השלישי של התכנית היא להקים כאן בפרדס חנה "מרכז הדרכה וציוד משלים לחולים". זהו חלום בן כמה שנים של העמותה שלנו שכפי הנראה גם יתופעל על ידה.
    במקביל לזאת בכוונתנו לפעול במגוון דרכים לקידום והעלאת המודעות לתחום, כמו למשל לבנות ולשווק מערכות הידרו פשוטות לילדים, שיצילו להם קצת מהזמן שהם מבזבזים על משחקי מחשב ומסכי טלויזיה. חלק חשוב בהתפתחותו של ילד, זה להפנים שיש לו את היכולת לגדל את המזון שלו בכוחות עצמו ולא לגדול כשבוי של תאגידי המזון שבימים אלה ממש הולכים ומשתלטים על המזון שאנו אוכלים.

    איך אתם קשורים למרפאה שפועלת כאן בקניון?

    אין שום קשר – מלבד העובדה שאת המרפאה כפי שאתה יכול להבין משמה 'מרפאל"א' מפעילה העמותה שלנו ששמה  'אל"א–אזרחים לוקחים אחריות'. אבל לגמרי מסיפור אחר וארוך שאמנם שווה סיפור, אך בנפרד לחלוטין מהחנות ולכן לא ארחיב עליו את הדיבור במסגרת הראיון הזה.

     מה עוד תרצו לספר לנו?

    בקרוב נערוך כאן אצלנו יריד גדול וססגוני שכותרתו "מזונות מרפא בגידול הידרופוני" עם מיטב העוסקים בתחום, שיציגו, ידריכו, יסבירו וימחישו לתושבי פרדס חנה את חשיבותו הרבה של התחום.

    הרצל +שלט ירוק הביתהעד אז נשמח לביקור שלכם באתר האינטרנט שלנו, לתמיכה שלכם בדף הפייסבוק שלנו ששמו כמובן "ירוק הביתה" וכמובן לביקור שלכם בחנות הפתוחה כל יום החל משעה 10:00 ועד 19:00.

    אנו עושים משלוחים  בתשלום לכל חלקי הארץ.

    ולכבוד הפתיחה המשלוחים לתושבי פרדס חנה והסביבה, חינם.

    בברכת עוד יהיה יותר טוב

    צוות ירוק הביתה
    דרך הנדיב 16, פרדס חנה
    טלפון – 077-55-40-335


    להגיב
  • על כאב האבדן ושמחת התחדשות

    [יתיר שדה]

    יום רביעי, אחת עשרה וחצי בלילה.

    אני מגיע הביתה מעוד יום עבודה עמוס. מחנה את הרכב, ועולה לישון. מחר – יום אחרון ללימודים. יום אחרון לעבודה במערכת החינוך – אולי זמנית, אולי לתמיד.
    הראש כבד מעייפות ומעומס תוכניות לשנה הבאה ולחופש הגדול: חוג קיץ של שומרי הגן, חוג קיץ לנוער, קורס ליקוט שנתי ל"מבוגרים", סדנאות ללקטים מתקדמים, עבודה כסוקר במכון דש"א.
    הרבה דברים עומדים להתחיל.
    הרבה דברים נפתחים ואחרים -נסגרים.

    בבוקר יום חמישי אני מתעורר, כהרגלי, ב-5:00. עדיין לא יוצא מהבית. קפה ראשון ושני, פייסוש, כותרות עיתונים, מיילים ללקוחות. ב-6:30 אנחנו יוצאים, אני והיפה שאיתי – אל הרחוב. קבעתי לאוטו טיפול במוסך. מביטים ימינה ושמאלה. אין אוטו. "טוב," אני אומר לעצמי, "זה רק אני, המפוזר. בטח חניתי רחוק". אבל לא. לא הפעם.

    בחלון זמן של חמש וחצי שעות הצליחו הגנבים להעלים לי את הרכב (השווה מבחינתי הרבה מעבר למחיר המחירון שלו) בלי להשאיר עקבות. אני בהיסטריה. צעקות, בכי, דמעות – חרדה קשה. אני מנסה להרגע עם עוד כוס קפה. תלונה במשטרה שבטח תעשה הכל כדי למצוא לי את הרכב תוך שעות (זה הרי תפקידה), וסיבוב עם רכב של חבר למשחטות הרכב המוכרות לי בברטעה. כלום.

    הרכב הלך – רגע לפני חודש יולי. אם יש חודש בשנה שבו אני ממש לא יכול לעצור ולנשום, ובודאי שלא להתקע בלי אוטו – הרי שזה החודש הנוכחי.

    אני לוקח את עצמי לים – להרגע. בכניסה לחוף אני נתקל באדמה חרוכה, מכוסה פיח. שברי בקבוקים ושלדי חלזונות שתכנם ניצלה בלהט השרפה מעטרים את הקרקע השחורה. לפתע, כמו משום מקום, אני מבחין בהם. בוקעים בהמוניהם מבטן האדמה: נצרי אספרג ארוך עלים – תמירים ועסיסיים. הראשונים להתחדש לאחר השרפה. כמה כח יש בהם. כמה עצמה. איזו התמדה מופלאה!

    לא האש המכלה, לא האסון שפקד אותם, כל אלה לא יכניעו אותם! הם שם, ניצבים פתאום: זקופים, תמירים ועסיסיים. אני רוצה לקטוף ולבשל מהם משהו טעים אך עוצר עצמי. "תן להם להתאושש, להתחדש, להתבסס – הם עוד יביאו לך שפע של נצרים טריים".

    אני מקבל פרופורציות חדשות על האבדן.
    אני מתכונן לסתיו הבא.
    יש לי המון תכניות.

    הגדולה שבהן היא מחזור נוסף, רביעי במספר,של קורס הליקוט השנתי שלי.
    שמונה מפגשים של חוויה קולינרית ייחודית בטבע, עם צמחי בר ארץ ישראליים עסיסיים וטריים ושפע של מתכונים חדשים ומפתיעים.
    מוזמנים ומוזמנות מאוד להצטרף לחגיגה,

    לחצו כאן לפרטים על הקורס

    נפגש בשבילים, בקרוב מאוד…

    שבת שלום,

    יתיר.

    —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • רובין פוד

    [עמית נויפלד]

    לפני כחודש יצא לי להשתתף באחד האירועים השמחים ביותר בהם נכחתי לאחרונה. זה התחיל מנסיעה ברכבת.

    אם להודות על האמת, אני ונועה לא ידענו בדיוק לאן אנחנו מגיעים. סיפרתי לה שמדובר בהפנינג הצלת מזון, אבל מעבר לעובדה זאת, ולהיכרות השטחית שלי עם אחד ממארגניו, לא ידעתי בדיוק למה לצפות. בכל זאת, שישי צהריים, רחוב מנומנם של חיפה, ברגעים מסויימים של החיפוש אחר המקום כבר הנחנו שנמצא לכל היותר עשרה אנשים חמורי סבר וכמה ארגזים של לחמים יבשים וירקות עייפים. בפועל, ולשמחתנו, מתחם “הסוכה” היה שוקק חיים וחיוכים, מוזיקה ואנשים שמחים, בירות במחירי רצפה ובופה טבעוני שכלל מנות טעימות להפליא.

    קצת יותר ממאה אנשים, להערכתי, נכחו במקום בכל רגע נתון, חלקם סועדים לצד שולחנות וחלקם מסתובבים במתחם, מחפשים מציאות בשוק הקח-תן שמוקם בחצר, או יושבים על מחצלות וכריות מסביב לשי רילוב, מאזינים לדבריו ושואלים שאלות. את שי, אחד מארבעת היזמים שעומדים מאחורי “רובין פוד”, הכרתי בעבר כאשר שיתפנו פעולה ב”דיסקו מקרר” (אירוע הצלת מזון של צעירי סלואו פוד), וגם דרך קבוצת הפייסבוק שהקים “פריגניזם ישראל“. לאורך כל השעה וחצי שנכחנו במקום הוא ישב בסבלנות ושוחח עם אנשים מתחלפים אודות בעיית בזבוז המזון, תוך שהוא מפגין ידע אינציקלופדי בכל הנוגע לנושא.

    רובין פוד קולאז 1

    רובין פוד קולאז 3

    רובין פוד קלואז 2

    כאשר התיישבנו לאכול הצטרפה אלינו נועה קוזק, השניה מבין ארבעת מרכיבי הגרעין הקשה (השלישית היא יעל הילה גורני), ולאחר דקה בערך התברר לי שגם אותה אני מכיר – באותו “דיסקו מקרר” חלקנו עמדה ביחד ובמשך שעות הגשנו סלט בקערות מאולתרות מעלי כרוב. היא ישבה איתנו כמה דקות ואז המשיכה הלאה, יחד עם עוד כעשרה מתנדבים שנכחו במקום, לדאוג להוצאה של עוד מנות מהמטבח, להעמיס ירקות לנקודת שיתוף המזון, ולענות באופן כללי על שאלות. מאחורי המנות שאכלנו, היא עוד הספיקה לספר לפני שהלכה, עומד השף קובי קרולה, (הצלע הרביעית של הגרעין המנהל) שקיומו בסיפור בהחלט עזר להסביר את האיכות וההקפדה על טעמן של המנות, שכזכור הוכנו כולן ממזון שעמד להיזרק לפח. קבענו שניפגש במועד מאוחר יותר לשיחה נינוחה.

    ***

    שבועיים אחר כך פגשתי את נועה ושי בגן מאיר בתל אביב. בעודנו מחפשים פינה שקטה לשבת נתקלנו בכמה קרטוני פיצה שהיו מונחים על הרצפה, לא רחוק מחבורת צעירים שככל הנראה הותירה אותם שם. שי, למוד ניסיון, מיהר לפשפש בערימה ודלה ממנה כמעט מגש פיצה שלם (לתדהמתם של הצעירים שבהו בנו בחוסר אמון).

    פיצה הוד

    בעוד שי ונועה סועדים את ליבם (אני לא אוהב את הפיצה של דומינוס גם כשהיא יוצאת חמה מהתנור) חקרתי אותם מעט על הרקע שהביא אותם לפתח את מיזם “רובין פוד” ועל העתיד שהם צופים לו. בקצרה, שי, בן ה-22, נחשף בגיל צעיר לרעיונות סביבתיים ולתפיסה של כלכלה מבוססת משאבים, ומבין המבחר העצום של הנושאים שזו האחרונה מקיפה, החליט להתמקד בתחום האנרגיה והמזון, ובראש ובראשונה, בזבוז המזון. לצד חקירה מעמיקה של הנושא הוא פצח באורח חיים המכונה “פריגניזם” (Freeganism – הלחם של המילים חופש וטבעונות באנגלית, אולם כמו שאתם מבינים מהתמונה החלק של הטבעונות לא מחייב), הבא לידי ביטוי באיסוף ואכילה של מזון שנזרק, או עתיד להיזרק, על ידי אחרים. ולאחר שהתקבצה קהילה קטנה סביב עמוד הפייסבוק שפתח, הם החלו לערוך ארוחות משותפות שהתבססו על מזון שהצילו מהשמדה.

    בערך באותה תקופה נועה, בת ה-26, החליטה למקד את פרויקט הגמר של לימודי הצילום בקהילת הפרגיניסטים, ומה שהחל כפרויקט אמנותי שאב אותה עד מהרה פנימה, בעודה מאמצת בעצמה את אורח החיים, משתתפת באיסוף המזון, בסעודות, וחושבת ביחד עם שי מה הצעד הבא שאפשר לעשות על מנת להנגיש את הידע אודות הבעיה, כמו גם הפתרון, לציבור הרחב.

    את ההשראה לצעד הבא סיפק פרויקט בינלאומי העונה לשם – the Real Junk Food Project – רשת של בתי קפה הפזורים ברחבי העולם, המגישים תפריט שכולו מבוסס על מזון שהוצל מהשמדה, ואשר פועלים תחת העיקרון “שלם כמה שתרצה”. מאחר ולא היו בידיהם האמצעים להקים בית קפה, הם החלו בארגון של אירועים אחת לחודש, תחת השם “רובין פוד”, יוזמה ללא מטרת רווח שכל הכנסותיה מוקדשות לפתיחת סניף ראשון של הרשת בישראל.

    כל המזון שמוגש באירוע נאסף בתיאום מראש מירקנים, מאפיות, מכולות, חקלאים ומהשוק הסיטונאי, וכולו ללא יוצא מן הכלל היה עתיד למצוא את דרכו לפח אלמלא היו הם אוספים אותו. בעוד של”רובין פוד” הראשון הגיעו כמה עשרות חברים, רובם מהמעגל הראשוני של הקהילה, לאירוע האחרון כבר הגיעו כמה מאות סקרנים ומעל 200 ק”ג של מזון שעתיד היה להיזרק הפך למנות שהוגשו לאורחים.

    חמשת האירועים הראשונים נערכו ב”פלאפלונה מסדה”, דוכן פלאפל שהפך לאחרונה גם לחנות ירקות, ואירח את החבורה בנדיבות, אולם לאור מספרם ההולך וגדל של המבקרים, הם נאלצו לחפש מקום אחר שיארח אותם, וכך הגיעו ל”סוכה”, מתחם השייך לעמותת “אנוש” המאפשרת להם לעשות בו שימוש. גם הסוכה הינה בית זמני בלבד, עד הקמת בית הקפה הקבוע, וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה – בעוד קצת פחות משבועיים ייערך שוב הפנינג הצלת המזון, וזאת הזדמנות מצוינת להגיע ולתמוך ביוזמה, באירוע השמיני של “רובין פוד”.

    ***

    חשוב לי להדגיש, השתתפות באירוע “רובין פוד” היא קודם כל חוויה משמחת וטעימה, ורק אחר כך כלי להעלאת המודעות לבעיית בזבוז המזון, ותמיכה בהקמתו של בית הקפה הקבוע הראשון.

    במציאות בה שליש מן המזון שמיוצר בעולם נזרק לפח, יש חשיבות הן להפחתת הצריכה של משקי הבית, הן לעמותות ענק כ”לקט ישראל”, והן ליוזמות מקומיות כגון “רובין פוד”, הנכנסות בדיוק לפער שביניהם.

    בחזונם של שי, נועה, יעל, קובי ושאר המתנדבים, “רובין פוד” יהיה יותר מאשר בית קפה שמהותו הצלת מזון ומבוסס על עקרון “שלם כמה שתרצה”, אלא גם יהווה מקום מפגש קהילתי, אקטיביסטי ואמנותי, ובעתיד הם חולמים על תו תקן ייחודי שיוענק לבתי עסק שיצמצמו בזבוז ויסייעו בהצלת מזון בחלקת האלוהים הקטנה שלהם.

    כל האמור לעיל לא משנה את העובדה הפשוטה, אם תגיעו ל”רובין פוד” הבא, תזכו קודם כל וראשית כל בחוויה מיוחדת במינה, משמחת, מעניינת וטעימה.

    ***

    ביום שישי בעוד שבועיים נועה ואני נעלה שוב על הרכבת לחיפה ונעשה את אותו מסלול בדיוק שעשינו חודש וחצי לפני. נתחיל בחיפוש אוצרות בשוק הפשפשים ואז נטפס “לסוכה”. אם אתם בעניין של מוזיקה טובה, בירה זולה, אוכל טעים (בשיטת שלמו כמה שתרצו) ואידיאליסטים צעירים, אתם יותר מאשר מוזמנים להצטרף (יציאה בשעה 09:30 מתחנת ההגנה וחזרה ברכבת האחרונה של 16:00, כי בכל זאת אנחנו חיים בתיאוקרטיה נאורה).

    לטובת אלה שמגיעים עצמונית, הנה מפה – הכל במרחק הליכה ובאמת שאין שום סיבה לנסוע ברכב פרטי, שחררו את עצמכם מהפקקים ומהצורך למצוא חניה ותוכלו לשתות יותר בירה קרה.

    להתראות בסוכה.

    ——————————————————

    פורסם במקור באתר Slow.org.il


    להגיב
Close