בעלי מקצוע

  • כיצד מתמודדים עם הפחד הגדול ביותר- פגיעה מינית בילדים

    אלימות מינית כלפי ילדינו היא אחד הפחדים הגדולים ביותר שחווה כל הורה.

    והיא כל כך מפחידה שבמרבית המקרים אנו נוקטים באחד משתי ההתנהגויות:
    1. התעלמות והדחקה. אצלנו זה לא קורה ולכן אין צורך לדבר על "דברים כאלה"
    2. אזהרות שונות שבמרבית המקרים לא ממש רלוונטיות ו/או מבלבלות ו/או שולחות מסרים סותרים.

    רוצים כמה דוגמאות?

    * "לא לדבר עם מי שלא מכירים". אבל במרבית המקרים הפוגעים הינם אנשים שכן מכירים. ובנוסף – איך יהיו ילדינו חברותיים אם לא ילמדו לפתח שיחה עם אנשים שלא מכירים? הרי כל אחד, לפני שמכירים אותו, הוא לא-מוכר. ומבחינת ילדים, אחרי היכרות ראשונית של ידיעת השם למשל, הופך אדם מ'לא- מוכר' ל'כן-מוכר'.

    * ה"אזהרה" מפני מקומות מבודדים, בעיקר בחושך. אבל הנתונים מראים כי האור לא "מחסן" מפני אלימות מינית ובמרבית המקרים אירועים כאלה קורים דווקא בסביבה מוכרת הנתפשת כ"מוכרת ובטוחה".

    * "יש אנשים טובים ויש אנשים רעים/לא-טובים שמהם צריך להיזהר". אבל לפעמים הפוגעים הם מהמשפחה שלי; אח, אבא, סבא וכד'. הם הרי לא אנשים רעים. ואם קורה משהו רע, והם לא ה"רעים" אז כניראה שאני זו הרעה…

    * "הגוף שלך שייך לך ולאף אחד אסור לגעת בו ללא רשותך, חוץ מ…" חוץ ממי? כל אחד מאלה שהוצאנו מחוץ לכלל הזה יכול בהחלט לפגוע, והאם נזדקק לרשות מהילד/ה לכל טיפול המחייב מגע?

    הבנו את הרעיון? אז למה כך אנו מזהירים?

    מפני שזה "נוח" לנו, מפני שלא יודעים מה לומר, מפני שחוששים להפחיד את הילד/ה ומפני שאנו מחפשים את הדרך בה לא יקרה לילד/ה שלנו כלום מאלה, מחפשים מניעה כוללת ומוחלטת, מתנהלים בגישה המפוחדת של "מה נעשה אם יקרה לילד/ה שלנו משהו".

    ההצעה המוגשת כאן היא לשינוי גישה והתנהלות. הצעד הראשון בגישה זו הוא הקשה ביותר – להבין כי את הפעם הראשונה של הפגיעה לא נוכל למנוע. כלומר להתנהל בגישה של "מה נעשה )או יעשה הילד שלנו( כש…". חלק משינוי הגישה מצריך הבנה ש:

    – הפוגעים אינם "מסומנים", בוודאי אם לא ניתפסו עדיין.
    – מרבית הפוגעים אינם הפדופילים האלה שאנו כל כך מפחדים מהם.
    – אם הצליח הילד שלנו לומר "לא", לברוח, לצעוק וכד', הרי שהפעם הראשונה כבר התקיימה.
    – החשש והפחד של ילדינו מהנושא מקורו, בדרך כלל, בפחד ובחששות שלנו. כלומר איך אנו מתייחסים לנושא, הרבה פעמים, חשוב יותר ממה שנאמר.

    ולכן –

    הדרך "להכין" ילדים לנושא הינה פיתוח תשומת לב פנימה (לתחושות, הרגשות וכד') ולא החוצה (אנשים כאלה ואחרים) יחד עם פתיחת ערוצי תקשורת לחשיפה, בירור תחושה מבלבלת (לאו דווקא עם ההורים).
    תקשורת היא המפתח, כחלק מחיי היומיום.
    תחילת תהליך זה כדאי לה שתעשה כבר מגיל הגן, דרך משחקי חושים שונים המפתחים תחושות מעבר ל "נעים/לא-נעים".

    תהליך זה אני מלמדת, בימים אלו, בסדנה להורים של שלושה מפגשים בני כשעתיים כ"א.
    בשלושת ימי א' של חודש יולי אני אקיים סדרת הרצאות בנוגע לחינוך מיניות בריאה אצל ילדים.

    מועדים: ימי ראשון 2-9-16 ביולי בין השעות: 20:30-22:30.
    הסדנה תיערך בפרדס חנה. מיקום מדוייק ישלח לנרשמים.

    להרשמה יש לשלוח הודעה בהודעה פרטית או לשלוח מייל ואני אצור עמכם קשר בהקדם.

    liorgalcohen@gmail.com    |     אתר: ליאור גל – כהן: תרבות למניעת אלימות מינית   |   פייסבוק

    לאוונט בפייסבוק

    ליאור גל כהן

    מנחת קבוצות ויועצת ארגונית (M.A.) המתמחה בייזום, פיתוח והקניית 'תרבות למניעת אלימות מינית'. מתנדבת ופעילה במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב. מעבירה בדרכים שונות את נושא 'הטרדה ותקיפה מינית' לקהלים שונים. הרצאות וסדנאות חווייתיות, עם קטעי סרטים, עם הצגה או לומדה, להבנת ומניעת התופעה של הטרדה ותקיפה מינית.


    להגיב
  • הסולם – בית ספר לאמנות ציור פיסול וקדרות

    משהו טוב מתחיל כאן בפרדס חנה,

    מיזם טרי ורענן צומח וגדל

    בחודשים האחרונים לבנה אחר לבנה  מוקם פרוייקט מלא ברוח חלוצית, ביזמות ובאמונה גדולה.

    באזור התעשייה של פרדס חנה כרכור, ליד הרכבת בין חרשי ברזל וסטטי אבן בתוך מבנה בריטי מתחילת המאה שעברה, בעל גג פח מעוגל ולבני סיליקט עתיקות – מוקם בית ספר לאמנות קלאסית.

    סטודיו מרווח מואר עם דופק ונשמה משל עצמו.

    בית הספר הוקם ביוזמה של אישה אחת  – דורון דהן. בת לזוג הורים בוגרי בצלאל שחזרו בתשובה, גדלה בבית חרדי, לימים חזרה בשאלה. סיימה בצלאל בכדרות. במשך כל השנים מכדרת, מציירת ומפסלת יצירות באיכות מוזיאלית. מציגה בימים אילו בבאזל, האג, אמסטרדם ופריז.
    דורון חיה בכרכור, חלמה ומגשימה מקום שבו יוכלו אותם אנשים שרצו ללמוד אמנות אבל חשבו שצריך כישרון או ידע בסיסי וויתרו על התשוקה, אנשים שרוצים ולא מאמינים שהם יכולים. לכל  אילו שחושבים שאין להם את זה, אז זהו – אותם היא רוצה ואותם היא מחפשת.
    אילו שלמדו אבל מרגישים שעומדים במקום, שלא יודעים איך לפתח רעיון, שמחפשים את הביטוי הפנימי העמוק , את הקו האישי שמאפיין אותם – להם דורון והצוות מחכים.

    בית ספר הסולם כולל יום לימודים ארוך פעם בשבוע, מ 9:00 בבוקר עד 17:00 שכולל שיעור ציור – רישום פחם ושמן, שיעור פיסול בחומרים שונים והרצאה בתולדות האמנות.

    דורון דהן  – תלמד פיסול.
    נאור קרן דרור, ממשיך דרכו של ישראל הירשברג – ילמד ציור.
    דר' מרגוסטרומזה אוזן – תרצה על תולדות האמנות.
    המזכירה והמקשקשת ברשת – ויטה.
    כולם מורים משכמם ומעלה רתומים לחזון וחלום של מקום שמדבר נושם וחי אמנות.

    מקום שנותן לתלמידים את הידע הרקע והכלים ליצור  ולהבין את השפה הייחודית של האמנות.

    מעבר ליום הלימודים הארוך בסולם יתקיימו קורסי בוקר וערב בפיסול ציור וקדרות.

    הקורסים פונים לבעלי ידע למתחילים למתלבטים לחוששים למגששים – אנחנו כאן

    בחלל יוצגו מדי חודש תערוכות מתחלפות של אמנים ויוצרים מקומיים.

    נשמח לענות על כל שאלה – 050-4313077   |    אתר    |   פייסבוק   |   מייל

    שמחים לבשר שבחודש יולי נזמין אתכם להתארח בסדרת מפגשי אמן , הכניסה חופשית.

    ? 4.7.17 יום ג' – 20:00 – הסולם מארח לערב מרתק של ציור רישום מודל ערום בהתיחסות המורים.

    ? 11.7.17 – יום ג' – 20:00 – ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן > תרצה "על הגוף ועל העוקץ > ערום נשי באמנות המערבית."

    ? 18.7.17 -יום ג' – 20:00 -– ערב סדנת אמן עם עמרי סודרי > טחינת פיגמנטים והכנת צבעי שמן. פרימאטורה והצצה לעולם ציור בשעווה טכניקה מצרית קדומה.

    ?27.7.17 – יום ג' – הארוע החגיגי > פתיחת ביה"ס בליוי תערוכת מורים ותלמידים. ומוסיקה כמובן.


    להגיב
  • איתי שטראוס – "קרנף ירוק" – ג'יוג'יטסו ברזילאי בפרדס חנה

    לאורך כל חיי הדיאלוג הפנימי לגבי אומנויות לחימה ואלימות נע בין סקרנות לפחד, בין משיכה לדחייה. הילד שבי, זה שבגיל שבע חטף מכות בשיעורי הג'ודו, זה שחווה קשיים חברתיים ותסכולים בקיבוץ, חיפש ביטחון, משמעות ושייכות בכל ענפי הספורט ולבסוף מצא זאת בגי'וג'יטסו .

    לג'יוג'יטסו הברזילאי נחשפתי לראשונה רגע לפני "הטיול של אחרי צבא". חבר הראה לי את הסרט "Choke" על ריקסון גרייסי וגם קלטת וידאו עם אירועי ה-UFC הראשונים.

    (* אם לא ראיתם לכו לראות עכשיו!)

    כשחזרתי מהטיול של אחרי הצבא עברתי לתל אביב והתחלתי להתאמן בקבוצה קטנה. המורה הראשון שלי היה מחלוצי הגי'וג'יטסו הברזילאי בארץ והיה בעל חגורה סגולה בלבד באותם ימים. האימונים היו קשים ומאתגרים. חבריי לאימונים ואני הרגשנו איך עם כל אימון ואימון תחושות הערך העצמי והביטחון מתעצמות. הקבוצה הלכה וגדלה והפכה לקבוצה הגדולה בארץ.

    בשלב מסוים איבדתי את הקשר האינטימי עם המורה שלי, התאכזבתי ועזבתי. זה היה משבר רציני. הבנתי עד כמה חשוב לי הקשר והדוגמא האישית של המדריך. ידעתי שבבוא היום אני אתן לחניכים שלי את שביקשתי לעצמי. עברתי שנתיים של נדודים בין מועדונים עד שמצאתי את מקומי ב-TEAM-BERT בהדרכתו של ערן ברט. למדתי מערן מהי הדרכה סופר מקצועית יחד עם שמירה על קשר אישי וחם בגובה העיניים. במהלך שנים אלו קיבלתי תעודת מדריך מטעם וינגייט והתחלתי להדריך. גיבשתי את ה"אני מאמין" שלי כמאמן והתנסיתי בהדרכה של אוכלוסיות מגוונות. הדרכתי בכל הקשת הסוציו-אקונומית, עבדתי עם נוער בסיכון, ילדים, מתבגרים, גברים ונשים.

    ידעתי שבתור מאמן החינוך והדוגמה האישית יבואו לפני כל דבר אחר. עליי להיות קשוב לקשיים של כל אחד, לזכור להעצים ולהצביע על החוזקות של כל תלמיד, לכוון ולשפר את מה שדורש חיזוק. אני אוהב את האתגרים שבהדרכה. הסיפוק עצום כאשר אני מבחין בשינוי חיובי בקרב ילדים עם בעיות ריכוז, דימוי גוף, בטחון עצמי, רגישות גבוהה או בעיה בוויסות חושי.

    גם ילדים בני ארבעים ומעלה לומדים לווסת את האגו, מתגברים על חרדות ותסכולים בזכות הקבוצה והאימונים. מצאתי איכות טיפולית בהדרכת אומנויות הלחימה וזה מה שאני עושה – מאמן ומטפל.

    ההורות האישית שלי נותנת לי קנה מידה נוסף של איך הייתי רוצה שיתייחסו לילדיי
    שנים של אימון גופני מגוון, יוגה ומדיטציה מאפשרות לי גיוון רב והתאמה אישית לכל אחד.

    אני מזמין אתכם להצטרף למשפחת ה"קרנפים", כאן בפרדס חנה-כרכור.

    ג'יוג'יטסו ברזילאי מתאים לכולם.

    מוזמנים למצוא את הלוחם שבכם!

    קבוצות קטנות ללימוד ג'יוג'יטסו ברזילאי מגיל 3 ומעלה, אימוני כושר באוויר הפתוח, אימונים אישיים, טיפול באמצעות אומנויות לחימה.

    איתי שטראוס
    מדריך מוסמך מטעם וינגייט בעל ניסיון רב. עוסק כל חייו בספורט מתוכם 12 שנים בג'יוג'יטסו ברזילאי ו-MMA. מתחרה פעיל. מטפל ברפואה משלימה ובאומנויות לחימה.
    נשוי ואב לשניים. חי בפרדס חנה.

    איתי שטראוס   |   052-5013431   |   מייל   |   פייסבוק


    להגיב
  • Summer Kick-Start – סאמר קיק-סטארט

    [יהלי שפהרד]

    היי אני יהלי שפהרד מכושר לחיים טובים.

    רבים מאיתנו חיכו לאביב כדי להתחיל להיכנס לכושר ואז הגיע הפסח ושרפנו הרבה חמץ ומעט קלוריות.

    אבל זהו, הקיץ כבר כאן והגיע הזמן להתעורר משנת החורף ובמידה ולא ישנתם בחורף וכן שמרתם על שגרת אימונים (כל הכבוד ושאפו ענק!) אז קחו את זה בתור זריקת רענון של אנרגיות קייציות 🙂

    זה הזמן להתחיל ואם כבר להתחיל אז – ב-שבאנג!!!

    בכל הכוח, האנרגיה והשמחה – באירוע שייתן את הקיק-סטארט לקיץ חטוב 🙂 דינאמי 🙂 עסיסי ♥ ומלא אנרגיות.

    אני מזמינה אתכם לאימון כושר סוחף, מרגש ומפתיע שחוף שדות ים עוד לא ראה כמותו !!!

    Summer Kick-Start – סאמר קיק-סטארט

    שבת, 6 למאי,  ב-8:00 בבוקר בחוף שדות ים הדרומי

    נתחיל במשחק ספורטיבי שיגלוש לאימון כושר מטרף על חוף הים.
    אחרי האימון תוגש ארוחת בוקר בריאה וטעימה ♥ מעשה ידי…
    כמובן שנשכשך לנו במים, נכיר, נקשקש ונהנה.
    ובנוסף, כל המשתתפים יקבלו מתנה מגניבה!

    מעוניינים להשתתף באירוע הקיץ? סמסו את שמכם ל-052-5606827 

    מחיר כרטיס: 60 ש״ח. רוצים הטבה? השתתפו במשחק הפייסבוק וקבלו כרטיס ב-20 ש״ח בלבד.

    אז אם באמת רציתם להתחיל סופסוף להיכנס לכושר… להוריד כמה ק"ג עודפים ולהרגיש חיוניים ומלאי אנרגיה… האירוע הזה הוא אחלה הזדמנות להתחיל!

    לדף האוונט בפייסבוק

    יהלי שפרד, 052-5606827    |    אתר    |   פייסבוק

    יהלי שפרד מאמנת כושר בכירה ומוסמכת ועל ידי Australian Institute Of Fitness
    הכשרות: פילאטיס, איגרוף, אימון פונציונאלי, אימוני חוץ, Body Jam ,Shabem ,TRX, מדריכת סטודיו ומאמנת אישית לאוכלוסיות מיוחדות.  


    להגיב
  • יהלי שפהרד – כושר לחיים טובים

    [יהלי שפהרד]

    הזיכרונות שלי מכרכור חוזרים אחורה יותר מ-25 שנה. הרוב היה פה פרדסים, וכדי להגיע להסעה לביה"ס היינו צריכים לחצות את השדות. היינו מטפסים על עצים, רצים בין שדות ומטעים ובעצם כל הזמן היינו בפעילות גופנית. אהבתי את התנועה והאתגרים הפיזיים וכבר בגיל 3 התחלתי ללמוד מחול.

    בגיל 17 עזבתי את האזור הקסום הזה ועברתי לגור באוסטרליה. לימדתי מחול ולמדתי  במקביל הכשרות בתחום הכושר. למדתי הקשבה לגוף והסתכלות מדויקת על תנועה בתהליך הדרגתי. בטבעיות עברתי מהוראת מחול לאימוני כושר תוך הבנה שבתחום זה אני יכולה להשפיע על אוכלוסייה רחבה יותר בגישה הוליסטית יותר ולקחת חלק חשוב בתהליכי גדילה, התפתחות והגשמה עצמית.

    באוסטרליה, רישיון כמאמנת כושר מחייב אותך להמשיך ולהעמיק את הידע בכל שנה. הלימודים המתמשכים והמעמיקים עזרו לי להתאהב יותר ויותר בתחום. נהניתי מהלימודים ועוד יותר נהניתי מיישום הידע ואני נהנית ממנו עד היום. הכי אני מסופקת מהשינוי שהוא מאפשר לי לחולל בחייהם של המתאמנים שלי.

    אז מה הכוונה גישה הוליסטית?
    היום בעידן המודרני מעטים מאיתנו הולכים בשדות, מטפסים על עצים ובכלל עובדים עבודות פיזיות. זה נכון גם בתקופת הילדות וגם בבגרות. אנחנו סוג של דור מנוון וזה הולך ומחמיר עם חיי הקדמה הנוחים שמצריכים מאתנו פחות ופחות פעולות פיזיות. חוסר תנועתיות מוביל ליותר חוסר תנועתיות כי קשה לנו לעשות פעילויות פשוטות כמו עליה במדרגות אז בוחרים את המעלית שוב ושוב. אנחנו נעשים פחות חיוניים, משחקים פחות עם הילדים ומרגישים ירודים ברמה האנרגטית. אנחנו חולים יותר ומחייכים פחות.
    במקביל, נושא התזונה המעובדת והמתועשת שאנו צורכים מעיקה מאוד על הגוף. אנו עובדים יותר שעות עקב יוקר המחייה, צורכים יותר מזון מהיר ואין לנו זמן לבשל אוכל מזין ולדאוג לגופנו.

    בשבילי לאמן אנשים ולהכניס אותם לכושר גופני זה בעצם לעזור להם לעצור את המעגל הזה ולהכניס למודעות וליומיום אורח חיים בריא. העלייה ברמה האנרגטית לא רק תלווה אותם במהלך חייהם אלא גם תשפיע על הסובבים אותם, ואני רואה בזה את חלקי הצנוע לשפר את מצב האוכלוסייה, להעצים בריאות, חיוניות ושמחת חיים.

    עברתי המון דברים בחיי. טיילתי וראיתי עולם. אימנתי אישים מפורסמים, ניצחתי בתחרויות והתגברתי על מכשולים רבים. במהלך השנים אימנתי אלפי אנשים בארץ ובעולם. אבל הרגע הזה שאני רואה את המתאמנים שלי מגיעים אל הנקודה של האושר והסיפוק העצמי שהם מקבלים מאימון מוצלח, בשביל הרגע הזה אני קמה בבוקר. אין לזה תחליף, אני מכורה לזה.

    מזמינה אתכם לבוא לעשות כושר, לטפח את הגוף ואת הנפש בסטודיו שלי, ברחוב המושב בכרכור:

    אימוני כושר בקבוצות קטנות (עד 7 אנשים) בסטודיו ואימונים אישיים בבית הלקוח.
    אימונים  במגוון שיטות: פילאטיס מזרון, TRX ,HIIT ,FUNCKFIT, אימהות ותינוקות, עיצוב דינאמי, קיקבוקס וזומבה.

    להתראות!

    יהלי שפרד, 052-5606827    |    אתר    |   פייסבוק

    יהלי שפרד מאמנת כושר בכירה ומוסמכת ועל ידי Australian Institute Of Fitness
    הכשרות: פילאטיס, איגרוף, אימון פונציונאלי, אימוני חוץ, Body Jam ,Shabem ,TRX, מדריכת סטודיו ומאמנת אישית לאוכלוסיות מיוחדות.  


    להגיב
  • פסיכותרפיה, טיפול באמנות, CBT

    שמי לילך פרידמן ואני עובדת כפסיכותרפיסטית יותר מעשרים שנה. למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בתרפיה באמנות, לימודי המשך בפסיכותרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). עבדתי במשך השנים במסגרות שונות עם אוכלוסיות מגוונות, וכיום אני עובדת בקליניקה בפרדס חנה עם ילדים, נוער ומבוגרים, ומוסמכת להדרכת מטפלים מטעם יה"ת.

    אדם, בין אם הוא מבוגר ובין אם הוא ילד, מגיע לטיפול כאשר הוא חש כאב כלשהו או אי נוחות שמכבידה על חייו. הטיפול הנפשי מתבסס על מפגש בין שני בני אדם – המטפל והמטופל. במהלך הטיפול נוצר קשר של אמון, ועל בסיס קשר זה משתמש המטפל בידע שלו, בניסיונו ובאישיותו כדי לעזור למטופל – להקל על כאבו, להפיג את מצוקתו, להבין את עצמו ואת הכוחות הפנימיים הפועלים בו טוב יותר ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מציאות חייו המשתנה.

    גם טיפול בילדים מבוסס על יצירת קשר, אך לילדים שפה משלהם. ככל שהם צעירים יותר, הם פחות מדברים ויותר משחקים, מציירים, רוקדים ומנגנים – זו דרכם הייחודית לבטא את עצמם. המטפל שעובד עם ילדים משתמש לכן בטיפול במשחק או בטיפול באמנויות שונות כדי לתקשר עם הילד ולנסות להבינו מתוך העולם שלו. לעתים הדבר נעשה תוך כדי שיחה ולפעמים לא. בנוסף, משלב הטיפול בילדים הדרכת הורים. בהדרכה זו עוזר המטפל להורים להבין ולקבל את הילד, את התנהגותו, ואת השינויים המתחוללים בו במהלך הטיפול. הדרכות ההורים נועדו גם לעזור להורים בהתמודדות עם הילד ועם קשיים וקונפליקטים שעולים מולו בבית הספר ובבית.

    טיפלתי במטופלים רבים במשך השנים, וכל אחד מהם, ילדים ומבוגרים כאחד, פרש בפניי עולם פנימי עשיר, מורכב ומרתק. יחד הלכנו צעד אחר צעד במסע אל תוך נפשו, עברנו את המחסומים שנקרו בדרכנו, נשארנו במקומות שבהם היה צריך לבדוק, להעמיק, לחזור אליהם שוב ושוב, נגענו בפצעים, בכאב, ובנקודות האור והכוח של המטופל. מסע זה עזר למטופל להבין את עצמו טוב יותר, לקבל את עצמו, להתחזק וללכת לדרכו ולהמשיך במסע הזה בלעדיי.

    אני מאמינה כי כל מטפל צריך להמשיך ללמוד ולהתפתח לכל אורך החיים ולכן, אחרי התואר השני המשכתי ללמוד גם פסיכותרפיה וטיפול דינמי בילדים ובכך העמקתי בתחום הטיפול הדינמי – טיפול המתייחס לקונפליקטים פנימיים, ועוזר להעלות תכנים לא מודעים ולעבד אותם. בהמשך, למדתי גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שנותן כלים להתמודדות עם בעיות ספציפיות כמו חרדות, דכאון, OCD, התקפי חרדה, ויסות רגשי, התקפי זעם ועוד.

    תמונה שליכיום, בנוסף להיותי מטפלת אני גם מדריכה מוסמכת מטעם יה"ת (האיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה) ומדריכה מטפלים, וכן מרצה בתוכניות שונות למטפלים.

    מוזמנים להתקשר, לשאול ולהתייעץ,

    לילך 050-9633626   |   מייל   |   אתר


    להגיב
  • טאי צ'י עם אורן נחום

    אומנות הטאי צ'י התפתחה בסין במשך מאות שנים כאומנות תנועה ולחימה המבוססת על עקרונות הדאואיזם להתפתחות אישית, בריאות משופרת והגנה עצמית. על פי המסורת, נזיר ואמן קונג פו בשם זנג סאן פנג יצר את האומנות בעקבות צפיה בעימות בין נשר לנחש. יאנג לו צ'אן הפך את האומנות למפורסמת ברחבי סין במאה ה-19 כשהציג אותה בחצר הקיסר, ממנו צמחו מרבית ענפי הטאי צ'י הידועים.

    נהוג לחשוב שבדרך כלל בעימות ינצח החזק המהיר או האלים. בטאי צ'י כאומנות לחימה אנחנו מנטרלים את הגורם של הכוח הגס ומפתחים מיומנות להגנה עצמית המבוססת על שחרור, הקשבה, רגישות ותזמון.
    מטרת האימון היא התפתחות אישית והעמקת החלקים העמוקים של התודעה. האימון תורם לבריאות משופרת, יציבה טובה, גמישות, מחזק את מערכת החיסון, תורם ליכולת ריכוז גבוהה, קואורדינציה ויכולת הגנה עצמית.

    הידע הנלמד אצלנו מבוסס על "בית הספר הפנימי" של משפחת יאנג, כפי שהועבר לתלמידים בכירים בשושלת ישירה ממייסד השיטה. בתי הספר הסיניים המסורתיים מלמדים אלפי אנשים תנועות חיצוניות ועקרונות כלליים, אבל למעשה רק בודדים, אלו שזכו באמון המורה, הופכים לתלמידים ב"בית הספר הפנימי" ומקבלים את הידע הקשור למצבי תודעה, כוונה וכוחות פנימיים.

    באומנויות  הלחימה המסורתיות חשיבות רבה להעברה ישירה ומדויקת של הידע ממורה לתלמיד במשך שנים רבות במסגרת שמכונה “בית הספר הפנימי”. אומנות הטאי צ’י כפי שנלמדת אצלנו עברה באופן ישיר ובמשך זמן ממושך ומאמץ רב מפטריק קלי, הואנג שין שיין, צ'אנג מאן צ’ינג ויאנג צ’אן פו ומהווה גשר חי אנושי לאומנויות של סין העתיקה.

    כיום אנחנו חלק מאחד מבתי הספר הגדולים בעולם, עם אלפי מתרגלים, בעשרות סניפים במרבית ערי אירופה הגדולות, סינגפור, אוסטרליה, שיקגו, ניו זילנד ושנחאי. מורי רב אמן פטריק קלי משמר ומעביר מסורת עתיקה, תחילה בעולם המערבי וכיום בחזרה לעולם הסיני.

    אורן נחום

    מתאמן באומנויות לחימה מגיל צעיר. התחלתי את לימודי הטאי צ’י בתחילת שנות התשעים. מדריך מוסמך לטאי צי’ וקונג פו מטעם בית הספר הבינלאומי של רב אמן פטריק קלי. מדריך מוסמך לאומנויות לחימה סיניות מטעם מכון וינגיט. בוגר האקדמיה לאומנות בצלאל.
    ב-25 השנה האחרונות זכיתי ללמוד מכמה מטובי המורים בעולם. התחלתי את לימודי בישראל ובהמשך פגשתי את דן ראסל, מורה נפלא למדיטציה, טאי צ'י וקראטה, ונסעתי בעקבותיו להתאמן בסקוטלנד ובצפון אנגליה. בהמשך פגשתי את פטריק קלי, רב אמן בסגנון יאנג, שלמד קרוב ל20 שנה כתלמיד פנימי מאחד מגדולי המורים בעידן שאחרי מלחמת העולם השניה: הואנג שן שיאנג, תלמידו הבכיר של צ'אנג מאן צ'ינג. הפכתי לתלמידו של רב אמן קלי והתחלתי בסדרת מסעות לימוד בעקבותיו ברחבי העולם שנמשכת עד היום: אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה ושנחאי, בה גרתי במשך 6 שנים. הוסמכתי כמדריך בשיטה על פי המסורת של הואנג.

    אימונים מתקיימים בכרכור ובתל-אביב.

    DSCF8280_sשעות האימון:

    יום ראשון:  21:00-22:30
    יום שלישי:  21:00-22:30
    יום שישי:    10:00-11:30

    מוזמנים ליצור קשר ולבוא לשיעור ניסיון.

    אורן נחום

    054-2264115  |    אתר    |   פייסבוק


    להגיב
  • גן שלנו – פשוט גן

    נעים מאוד, אני גבריאלה, ולמי שלא מכיר ויודע – יש לי גן.
    גן שעובד בשקט כבר חמש שנים, גן שהוא כמו בית ומשפחה, גן שבו מושקעים הלב והנשמה שלי, זה הגן שלנו בכרכור.

    לפני הכל, קצת עלי – שמי גבריאלה, אמא לתלמה ואילאיל ואשה לגילי.
    נולדתי לאמא גננת, וכשבגרתי והתחלתי לחפש דרכי בעולם, הרוח או הקארמה כיוונו אותי בחזרה לאותה מקום שהכרתי, שינקתי מבטן ולידה, ושמו אותי כמטפלת במשפחה של חינוך ביתי ביערות הגשם האוסטרלי. שם הבנתי שחינוך זו הדרך שאליה ארצה לפנות “כשאהיה גדולה”…

    כשחזרתי לארץ, "צוציקית" בת עשרים פלוס, התחלתי לעבוד כסייעת. ראיתי כי טוב, נעים ומרגיש נכון, והחלטתי ללכת ללמוד. סיימתי תואר ראשון לחינוך לגיל הרך ובלתי פורמלי , וכשלא שבעתי המשכתי גם לתואר שני בהתפתחות הילד וייעוץ חינוכי לגיל הרך. לאורך כל שנות לימודי עבדתי, ולמזלי זכיתי להחשף אל מגוון מסגרות חינוכיות – החל מגן אמהות אינטימי ומצומצם עם 5 ילדים ואמהותיהם, וכלה במעון יום הומה מול קבוצה של 35 זאטוטים ופמליית מטפלות נכבדת.

    מכל חוויה שכזו השכלתי, למדתי והפנמתי. על הדרך, על מנת לא להשחק פיניתי מקום לטיפוח שאר האהבות שלי – יצירה, מוסיקה ותאטרון. הייתה גם סאגה קצרה של העברת הידע הלאה, בהדרכת מטפלות וגננות, אך מהר מאוד הבנתי שמה שאני באמת רוצה לעשות, זה לחזור ל”שטח”, ולעבוד עם ילדים.

    אחרי הרבה שנים כשכירה פה ושם הגיע אותו יום מרגש, לפני חמש שנים, בו פתחתי מקום משל עצמי, מקום בו אני מיישמת מידי יום את כל הידע שצברתי – זה שנרכש באופן פורמלי באקדמיה, זה שהגיע עם השנים והנסיון, וגם זה הטבעי – שמגיע ממקום של אינטואיציה ונשמה.
    אספתי וגיבשתי וליקטתי סביבי את הצוות האיכותי, המסור והמקצועי ביותר שפגשתי בכל שנות עבודתי, ויחד אנו עובדות כיחידה אחת זורמת והרמונית, נעות בין הילדים, תומכות, אוהבות, מטפחות.

    אז מה תוכלו למצוא אצלנו בגן?

    תוכלו להתאהב ולהרגיש "בית" בתוך מרחב נעים, אסתטי, מרווח ומואר.
    תוכלו לפגוש כאן ילדים שאוהבים לשחק ביצירתיות במטבח ולחפור בארגז החול וגם כאלה שאוהבים לשבת סביב השולחן עם פאזלים או לוטו.
    2016-07-10 09.54.30תוכלו לראות, שיש לנו סדר יום קבוע שכולל מפגש ושעת סיפור, אבל שאנו מקשיבות גם לרוח החופשית שמניעה אותנו לצאת לטיולים ספונטניים לחורשה הקרובה ומזכירה לנו לזרום עם היום שמגיע ומצב הרוח של הילדים.
    תוכלו לטעום אוכל טבעי, בריא ומזין, שמכינה באהבה עינב הטבחית, וכל בוקר תוכלו להריח ריח של לחם טרי שנאפה בתנור…

    וחוץ מכל זה קורים אצלנו עוד המון דברים…

    אני יכולה לדבר ולדבר ולדבר על הגישות, הדרכים, “שיטות העבודה” שמנחות אותי ומעצבות את תפיסותיי, אך מתוך שאיפה לפשטות אתמקד בעיקר ורק אספר, שהעבודה שלנו בגן מתבססת על רגישות, דיוק, סבלנות והכלה לתהליכים והאמונה כי יש לראות את הילד במקום השלם שלו, כחלק ממי שחי בתוך משפחה, קהילה, חברה.

    יש לנו השנה עוד מקום אחד חביב לגמד או גמדה שיצטרפו אלינו, וההרשמה לשנת הלימודים הבאה כבר נפתחה. אני אשמח לפגוש ולהכיר את כולכם.

    הגן מיועד לגילאי שנתיים ומעלה, ואפשר להשאר כמה שרוצים

    אנחנו נמצאים בכרכור, ברחוב קדמה 76 (ליד השופרסל)

    אז בואו לבקר אותנו!

    לפרטים,

    גבריאלה 050-5587697 או במייל: gabigili2@gmail.com

    גן שלנו


    להגיב
  • הקול שלי הוא אני – חוג פיתוח קול לילדים עם הזמרת והמנצחת רועית פלדנקרייז

    שלום,אני רועית פלדנקרייז, זמרת ומנצחת. גדלתי בפרדס חנה של שנות השמונים והיום אני מגדלת כאן את ילדי.

    בגיל 7 גיליתי לראשונה את החיבור שלי למוסיקה, כאשר מורה בביה"ס בו למדתי זיהתה בי כשרון מוסיקלי והחליטה ללמד אותי תווים ונגינת חלילית. מהר מאד הפכו התווים לשפה שניה ולעיתים אפילו ראשונה עבורי, ניגנתי בכל רגע פנוי, בהתלהבות ענקית.
    במקביל, התחלתי לשיר במקהלת בית הספר ופתאום גיליתי שהביטוי הקולי הוא אחד המדהימים עבורי.
    לאורך השנים שרתי במקהלות רבות וניגנתי על מספר כלים, עד שהצטרפתי למקהלת 'מורן' במושב בית יצחק, ושם הפכה המוסיקה למרכז חיי. במקהלה הופענו ברחבי הארץ והעולם, מתוך מחויבות אדירה למוסיקה ומתוך אהבה עצומה לשירה.

    לאחר שירותי הצבאי, החלטתי ללכת בכיוון נוסף וללמוד ניצוח תזמורת. למדתי תואר ראשון ושני בביה"ס הגבוה למוסיקה באוני' ת"א ובשנת 2011 הקמתי בבנימינה את 'תזמורת המושבות הישראלית', תזמורת קאמרית אשר שמה לה כמטרה עליונה את החינוך המוסיקלי באזורנו. היום התזמורת מופיעה בכל רחבי הארץ עם מקהלות וסולנים שונים ומקיימת קונצרטים רבים לקהילה.
    במקביל, אני עוסקת בחינוך מוסיקלי בפרדס חנה ובקונסרבטוריון בכפר סבא ומלמדת פיתוח קול, פסנתר לקטנטנים וכל מקצועות התאוריה המוסיקלית, כולל הכנה לבגרות.
    כמו כן, קריירת הניצוח שלי החלה לנסוק והשנה הוזמנתי לנצח על תזמורות בדרום אמריקה ובאירופה.

    השילוב של כל גווני המוסיקה, בשירה, ניצוח והוראה, נותן לי סיפוק אדיר ושומר על התשוקה למקצוע. לאחר 16 שנים של הוראת פיתוח קול, הבנתי שמדובר בכלי עוצמתי ביותר לביטוי מוסיקלי, פיזי ורגשי, ובחרתי להעמיק את שיטות הלימוד שלי בשילוב טכניקות מתחום היוגה והמדיטציה. המטרה העליונה שלי היא שכל תלמיד ותלמידה ירגישו נפלא ביחס לקול האישי (החיצוני והפנימי) שלהם וידעו שיש להם אפשרות להתבטא בכל תחום.

    השנה החלטתי לפתוח חוג חדש לפיתוח קול לגילאי 7-13. בגילאים אלו יש רצון מצד הילדים ללמוד שירה נכונה אך עדיין מוקדם להתחיל בשיעורים אישיים.
    החוג מיועד לילדים שאוהבים לשיר ושמרגישים שרוצים להתנסות בשירה משותפת. בחוג אנחנו לומדים נשימה נכונה, יציבה, שירה ללא מאמץ ועוד רבים נוספים. אנחנו מתנסים בתרגילי פיתוח קול עדינים ומותאמים לגיל, נחשפים לתווים ולשפות חדשות ובעיקר נהנים מהקול שלנו, כשהוא הכי מדויק. הילדים בחוג מביאים את עצמם לביטוי באמצעות השירה, מפתחים את הביטחון העצמי, מתגברים על חששות טבעיים בעמידה מול קהל ורוכשים כלים להקשבה עצמית והדדית. במהלך השנה אנו מקיימים קונצרטים לבני המשפחה בליווי פסנתר, על מנת ליהנות מפירות העבודה המשותפת.

    החוג מתקיים בכרכור בימי ד' בשעות 16:15-17:15 בקבוצה קטנה ואינטימית. קבוצה נוספת תיפתח במידת הצורך.

    רועיתלפרטים אנא צרו קשר בטלפון – 054-4818235 או במייל roit.feldenkreis@gmail.com

    תודה

    רועית


    להגיב
  • בא בחשבון – שיעורים פרטיים יחודיים במתמטיקה

    אני אוהב מתמטיקה.
    כן, באמת!
    מתמטיקה היא הבסיס למוזיקה, לשירה, לפילוסופיה וגם ליופי.
    אך דרך הלימוד שלה ברוב העולם יוצרת אנטגוניזם
    וכמה רתיעה יש ממנה אצל כ"כ הרבה ילדים (וגם מבוגרים…)

    כמה חבל…

    אני רואי, בן 44, אוהב מתמטיקה מילדות ומלמד שיעורים פרטיים לסירוגין ב-20 השנה האחרונות.
    אבל הרבה לפני שאני מלמד, אני משתדל "להדביק" את הילד באהבה שלי. להראות לו את היופי שבמתמטיקה דרך דוגמאות ממשיות מהחיים (כמו לקחת נער בן 16 שלא הצליח להבין מה הם וקטורים – לשחק סנוקר – שגם שם יש כיוון ועוצמה).
    הבנתי ב-20 מהשנה האחרונות, שלא יעזור להשקות אדמה חרבה אלא צריך להסתכל לה בשורשים.
    שהעלאת הבטחון והערך העצמי אצל ילד יעשו 90% מהעבודה.
    שאם אוכל לגרום לילד לאהוב מתמטיקה ולרצות ללמוד יותר ממנה – הכול יבוא יותר בקלות.

    אני מלמד דרך משחקים (כמו מונופול של פעם). דרך דוגמאות מחיי הילדים (כדי להבין מינוסים לדוגמא "אם את רוצה לקנות שמלה חדשה שעולה 40 ש"ח ויש לך רק 25, כמה תצטרכי לבקש מאמא"?) וגם דרך תנועה (הכי כיף ללמוד את ציר המספרים על מרצפות הבית המרובעות ולמקם בהם חפצים).

    Tower_of_Hanoi[1]

    אני מלמד ילדים מגיל גן ועד כיתה י' בביתם שלהם (יכול גם להכין לבגרות 3 יח').

    מוזמנים להתקשר אלי: 052-4636456  או לשלוח חידה או מייל royema@gmail.com

    רואי

    [בתמונה למעלה – הדרך באמצעותה אני מלמד ילדים על שברים]


    להגיב
  • ניגונים חדשים בקונסרבטוריון רימון

    שבת אחר הצהרים. רוח אביבית מלווה את האורחים ובני המשפחה שנכנסים ומתיישבים במקומם.

    כל הנגנים יושבים בצד הבמה ומחכים לתורם. ההתרגשות בשיאה.

    אני ניגש לפסנתר, מוכן ללוות את הכנר הצעיר וגם אני מתרגש עד לקצה האצבעות. על הבמה עולה ילד שקט ורציני ושקט משתרר באולם. האם הוא מוכן? האם יתמודד עם ההתרגשות ויצליח לנגן בפני הקהל הגדול – לבדו?
    אני מסתכל אליו והוא מאשר – אפשר להתחיל. אני פותח בצלילים בטוחים וחזקים, מנסה לנסוך בו ביטחון ולדחוף אותו קדימה ומייד אני נסוג כדי לפנות לו מקום.
    הוא מתחיל בצליל מהוסס וחלש אבל אינו טועה. לאט לאט מתגבר הצליל ומנגינה נפלאה זורמת ממנו אל האולם. צליליו נעשים בטוחים ונמרצים והמנגינה כובשת את הקהל. שקט מהפנט ממלא את החלל למשך 3 דקות ועם הצלילים האחרונים הדרמה מגיעה לסיומה.
    הקהל מגיב בתשואות רמות וזו הצלחה גדולה. גם אצלי המתח מתפוגג והלב מתמלא בגאוה. אלו הרגעים היפים של קונסרבטוריון "רימון" – של התלמידים המורים והמשפחות. אחווה ושמחה של קהילה שלמה.
    בשעה הקרובה עולים נגנים רבים על הבמה ומנגנים את היצירות שהכינו בכלי נגינה שונים – צ'לו, כינור, חלילי צד, קלרינט פסנתר ועוד…
    ולבסוף – עולה התזמורת כולה. 20 נגנים על הבמה, עיני כולם נשואות למנצח, והשרביט מונף.
    עוצמת התזמורת ממלאת את החלל. המנגינה עוברת מכלי לכלי וביחד הם יוצרים מוזיקה נפלאה. קבוצה של ילדים ונערים מצליחים ליצור שילוב מרתק של מורכבות ואחדות והקהל כולו נע יחד איתם – שותף מלא להתרחשות על הבמה ובסיום מוסר להם את אהבתו במחיאות כפיים סוערות שמסרבות לדעוך.
    עבודה של שנה שלמה בקונסרבטוריון "רימון" נותנת את פרותיה.

    קונסרבטוריון רימון

    רח' היוגב 1 (מתחם החקלאי) פרדס חנה

    לפרטים נוספים לפנות לאיל – מנהל הקונסרבטוריון
    054-7648438
    rimonconservatory@gmail.com

    בואו לפגוש את המורים ולהכיר את כלי הנגינה ביום ההכרות שלנו:

    יום שני, 12 לספטמבר בין השעות: 17:00-18:30 במתחם רימון.

    לוגו רימון


    להגיב
  • אירועים באוגוסט 2016 – "מקום בזמן" – עין שמר

    אירועים באוגוסט 2016 "מקום בזמן" – עין שמר

    עידן יעקובס סיפור משנה חיים- מבוסס על סיפור אמיתי –  יום שישי 12.8.16 :  10:00-12:00

    הצגת הסיפור בנויה באופן כזה שממחיש מספר תובנות חיים עמוקות ומעשיות תוך הקניית כלים ותובנות ליישום מיידי:
    אחד מחסמי ההצלחה המרכזים אשר מעכב אנשים וארגונים רבים מלקדם עצמם ולהשיג את החוויה,התוצאות, והמטרות החשובות להם.
    הסיפור הפנימי שלנו, כיצד נוצר, כיצד הוא מעכב אותנו, והכי חשוב, כיצד ניתן לשנות אותו על מנת ליצור פריצת דרך ולממש את עצמנו.

    מתאים לכל אדם אשר שואף לקדם עצמו, נמצא בצומת של קבלת החלטות, או מעוניין לשנות את התוצאות בתחומים שונים בחייו.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    ניסים לוי – החופש האמיתי בהישג ידיך- הרצאה והתנסות – מוצאי שבת  13.8.16 :  20:00  

    13680776_10153791002746616_88335032486884774_n[1]אילו הייתה לכם מכונת קסמים אשר מאפשרת לכם להביט על עצמכם פנימה?
    אילו יכולתם לרגע קט לראות מה מוציא אתכם משלוותכם, מה מפעיל אתכם, מה עוצר אתכם, מהם מנגנוני הפעולה האוטומטים שלכם, מהם האמונות שלכם, האם הייתם מציצים?

    בואו ללמוד כיצד שילוב של מדיטציה והתבוננות יביאו לכם את השקט שאתם כה מייחלים לו.
    בואו לשמוע ולהתנסות בעצמכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת החופש האמיתי.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    * מוזמנים להירשם עלות ההרצאה 30 ש"ח

    *          *          *          *          *          *

    יגאל סלומון – הרצאה חווייתית על לוח הצולקין – יום ראשון 14.8.16 : 20:00  

    13912803_1486300941395599_3308330757659970715_n[1]"יותר מהשעון,והרבה יותר מלוח השנה" – תפיסת הזמן שלי תלויה במקום שבו בחרתי למקד את תשומת ליבי.
    כשאני מחליף בין האפליקציות, מרים את העיניים לכביש, ומכוון את הרדיו בו זמנית דעתי מוסחת מאוד.
    הזמן יעבור לאט, הראש יעבוד מהר. אך אם אני 'חי את הרגע' עד תומו, כמו שמלמדים בזן בודהיזם (או ברגעים של חסד), תשומת ליבי שלמה ותחושת הזמן כלל לא קיימת.
    תפיסת הזמן היא גם אישית ומיוחדת כמו טביעת אצבע.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    המפגש יכלול קריאות אישיות למתנדבים.

    *          *          *          *          *          *

    הרצאה מיניות והארה – מלקה פלדשטיין, רון לוקה, מרקי מלול – יום חמישי 25.8.16 : 18:30 

    ההרצאה אינה עוסקת (רק) ברובד הביצועי שהוא ללא ספק החלק "המעניין" בפאזל המיני, אלא גם בצד הרוחני והמוסתר של ההוויה המינית.

    מה קורה לאחר שהשגנו שליטה מסוימת בכוח המיני ?
    כיצד מגדירים "הארה" ?
    איפה הם המוארים/רות?
    האם האורגזמה היא "מוות קטן" או התחלה של משהו גדול וחזק יותר?
    השווה והשונה בין אורגזמה נשית ואורגזמה גברית.
    מה הקשר בין מיניות להארה?
    היכן ממוקם הבורא? ומה מידת המעורבות שלו?
    מה הם פרח החיים ועץ החיים בראיה קוסמית?

    ההרצאה עוסקת בכל אלא ובנושאים רבים אחרים, מדלגת בין מספר תחומים שקשורים להוויה האנושית ובעיקר זו המינית.
    מטרת ההרצאה היא לתת תמונה רחבה וברורה ככל הניתן על הנושא של מיניות והארה.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    מקווים לראותכם באחד האירועים שלנו, המטרה היא לתת מקום ובמה לכל מי שרוצה ויש לו מה להעביר מבחינת תוכן/ הרצאה/ סדנה.

    לפניות, הצעות או שאלות >

    לדף הפייסבוק של "מקום בזמן" >

    מצורפת מפת הגעה 🙂

    מפה מעודכנת מקום בזמן

     

     

     


    להגיב
  • אמנות הרחוב זוקפת ראש – איתמר פלוגה

    שתפ עם נדיר תעשיות צבע, המתנס בפרדס חנה , צילום מאיה מזרחי,
    באדיבות נדיר תעשיות צבע, צילום: מאיה מזרחי

    איתמר פלוגה, אמן ה-STREET ART  הישראלי שכובש את העולם לא דמיין שעבודותיו יעטרו את קירות משרדי גוגל או יהפכו למוקד בפסטיבל מידברן. לצד פרוייקטים גדולים בגרמניה, הולנד ופורטוגל, מקפיד האמן בשיתוף חברת "נדיר תעשיות צבע" המקומית, ליצור עבור הקהילה ולשדרג מבני ציבור לטובת האוכלוסיה. כך גם במתנ"ס העירוני שזכה ללוק חדש ומרענן ממש לאחרונה.

    תרבות ה-STREET ART  שנחשבה עד לפני שנים לא רבות לשולית ואף מחתרתית, הפכה בשנים האחרונות לקונצנזוס של ממש. בערים המרכזיות והמובילות בעולם ניכר כי עבודות גרפיטי כובשות ומעטרות את איזורי הבילוי והמסחר, מוזיאונים ומרכזי תרבות כחלק מפיתוח עירוני. אותן עבודות נתפסות עבור רבים כאומנות עכשוית המשלבת בחלק מהמקרים אמירה חברתית נוקבת.  האמן איתמר פלוגה הישראלי, הידוע בעולם בשם FALUJA,נחשב בשנים האחרונות לאחד המובילים בסצינה העולמית.

    באדיבות נדיר תעשיות צבע- עבודה למען הקהילה, צילום מאיה מזרחי 4פלוגה, בן ה-33, החל לצייר כבר בילדותו ומשם המשיך ללימודים ציור ורישום קלאסיים. משם הדרך לאקדמיה לעיצוב ואומנות 'בצלאל' בירושלים היתה קצרה. פלוגה למד דווקא במסלול הצורפות וכבר שם נחשב לאחד על ראייה מחוץ לקופסה וחשיבה יצירתית במיוחד.  עם סיום לימודיו עבר פלוגה להתגורר בדרום תל-אביב שם חיפש דרך יצירתית להביא לידי ביטוי את תפיסת העולם האומנותית היחודית שלו ולחשוף אותה לעולם. "התחלתי לצייר על הקירות", הוא אומר, "הושפעתי ממה שקורה באיזור ובמקביל לגרפיטי, נחשפתי לכמויות חלקי העץ שנזרקים מידי יום מהנגריות בפלורנטין והתחלתי לפסל מהם חיות רחוב שפיזרתי ברחבי העיר".

    הכישרון של פלוגה החל לפרוש כנפיים – בשנים האחרונות עבודותיו מעטרות אינספור פסטיבלים בינלאומיים ומוזיאונים ברחבי העולם וגם עבודותיו מוצגות בין השארעל קירות המשרדים של החברות הגדולות, בינהן מייצג ענק שיצר במשרדי פייסבוק ישראל, הנישא לגובה של ארבע קומות ומשלב גרפיטי עם עבודות עץ ולייזר.

    פלוגה נמצא על הקו- "כרגע אני עובד על פסל גדול מעץ ממוחזר לפסטיבל מוזיקה בגרמניה", הוא מספר, "ומכאן נוסע לפורטוגל לבנות את אחד האלמנטים המרכזיים של הבום פסטיבל, אחד הפסטיבלים הגדולים בעולם. אני והצוות מייצרים שם את כל הארט לאזור האינפורמציה והכניסה".

    עד לפני זמן לא רב, נחשבה אמנות הרחוב לבלתי חוקית, אמנים יצאו באישון ליל, הסתובבו וציירו על קירות זאת בכדי לא להיחשף ולהסתכן במעצר. משם אגב הגיע הצורך לבחור שם במה ומעטה של חשאיות. "כיום אמנות הרחוב תפסה תאוצה והפכה ללגיטימית", אומר האמן, "אפשר לראות אמני רחוב רבים שמציגים בגלריות, מוזמנים לעבודות עם עיריות ולבצע פרויקטים פרטיים. אמנות רחוב הפכה להיות מקובלת ואהובה על ידי הקהל והממסד. גם כיום אנשים שפועלים בשיטה חשאית ולא חוקית ויש כאלה שעובדים בהזמנה חשופים ואוהבים ומשתפים פעולה עם הממסד".

    "כיום אומנות הרחוב נעה על ספקטרום מאוד רחב", אומר פלוגה, "היא נוכחת בגלריות, מלונות ומשרדים של החברות הגדולות בעולם, זאת לצד אומנות הגרפיטי המסורתית המבוצעת בלילות". לדבריו, טווח העשייה הרחב לא הופך אותה לפחות בועטת ומעוררת מחשבה: "לטעמי, האומנות הזאת ממשיכה להוות במה פתוחה בתוך המרחב הציבורי שמאפשר העברת מסרים ודעות של האמן דרך האומנות שלו".

    "מבחינתי אמנות רחוב משלבת בין אומנות מיינסטרים לכזו יוצאת דופן ובולטת במרחב" אומר פלוגה, "אני חש שמתקיים סוג של רנסנס בכל הקשור לאמנות זאת. זה בא לידי ביטוי בציורי ענק איכותיים ומרשימים במיוחד, סוג של אנטיתזה לתרבות הרחוב כמו שאנחנו מכירים אותה. הגישה והפתיחות אל מול הקהל הרחב מייצרות ויטרוזיות שהייתה פחות פופולרית. אני צופה כי בעתיד האמנות הזאת תשתלב בכל הרבדים של עולם האמנות והיצירה- ממוזיאונים ועד פסטיבלים ועדיין תופיע על קרונות רכבת וקירות בנינים".

    איתמר פלוגה- FALUJA 10פלוגה ידוע כמי שמאמין בעבודה במרחב הציבורי ככלי להעברת מסרים ותרבות יוצר בעבודותיו שילוב בין אומנות לחיים עצמם. בעבודותיו הוא יוצר אינטרקציה עם הרחוב. לצד אינספור הפסטיבלים הבינלאומיים וההכרה העולמית, מקפיד האמן בעת שהותו בארץ ליצור ולתרום לסביבה. יחד עם חברת "נדיר תעשיות צבע" מפרדס חנה יצרו מערך שכל כולו סובב סביב תרומה לחברה ולקהילה. יחד הם ממנפים את אומנות הגרפיטי לשידרוג חזיתות של מבנים ציבוריים (מתנסים, בתי ספר, מעונות וכיוב').

    "אחד המבנים ששידרגנו ממש לאחרונה הוא המתנ"ס בפרדס חנה", מספר האמן. הפרוייקט כלל 55 מ"ר של חזית המתנ"ס שנצבעה ורוססה בקונספט של אינדיאני, בצבעוניות עזה בה מככב הצבע התכלת."התוצאה בהחלט מפיחה חיים חדשים למבנה, בו מבקרים עשרות מילדי היישוב מדי יום וחולפים על פניו תושבים רבים", מסכם פלוגה.

    [קרדיט לתמונת הפוסט: צילום- ג'וש לאודר]


    להגיב
  • עפרה בורג – תפירה ותיקונים

    שלום אני עפרה בורג…

    בת קבוץ מסדה שבעמק הירדן. בוגרת מכללת שנקר לעיצוב ותפירה.
    הגעתי עם בעלי בן-ציון לפרדס חנה בשנת 1991. גרנו ועבדנו בבית ספר חקלאי עד פרישתנו לפנסיה.
    אני אמא לשלוש בנות ושני בנים וסבתא לשלושה עשר נכדים.

    עוסקת באמנות מגוונת המון המון שנים ובשנים האחרונות מתמחה ומתרכזת בתפירה ותיקונים.

    בעלת ניסיון ארוך שנים והכשרה מקצועית (בצד העסק מתפקדת ומעורבת במשפחתי העניפה והמורחבת).

    מומחית בתיקונים ועבודות מיוחדות ומסובכות. בהתאמת מדיםלחיילים/ות, לשיפוץ חזיות (פרוטזות), לבגדי נשים וילדים, וילונות, מצעים, מפות, תחפושות ועוד…

    אומרים שאני בעלת מזג נעים מכיל, מכבד ומזמין (-:

    מחירים הוגנים וצנועים…

    המתפרה פתוחה בשעות 7:30 עד 21:00 (הפסקה בין 13:00-16:00) כולל בשבתות וחגים.

    לתיאום אנא התקשרו.

    כתובת: דרך הבנים 36, פרדס חנה.

    טלפונים :054-4663669 – 054-6463669 – 04-6376229

    אשמח לפגוש אתכם

    עפרה


    להגיב
  • חוק זרימת האנרגיה במבט חדש

    [יתיר שדה]

    מורים רוחניים רבים מדברים על מציאת הייעוד. שנים חיפשתי אחריו. היום אני מבין שהייעוד הוא אלמנט הפכפך: אנשים משתנים, זמנים משתנים – והייעוד משתנה בהתאם. ייעודו של זרע הנובט מעמקי האדמה שונה מייעודו של צמח בוגר בשלהי פריחתו.

    התפתחותו של כל צמח נחלקת לשלבים:
    החלק המזין והעסיסי ביותר בצמח, הוא תמיד החלק אליו מזרים הצמח את כח החיים המפעם בקרבו. כאשר צמח דו-פסיגי נובט מזרעו, הוא פורש את עליו הפסיגיים אל השמש ומתמיר את אנרגיית האור שלה לסוכרים, ובעזרתם הוא מסנתז חומרים שונים המשמשים להתפתחותו. בשלב הבא – יפתח שושנת עלים בסמוך לקרקע, ולאחר מכן יעלה גבעול שבתורו יצמח פרחים. כשאלה יופרו, יוכל הצמח להקדיש את מירב מרצו וכוחו לטיפוח הפרי וזרעיו, וחוזר חלילה. בכל אחד מהשלבים הללו – החלק הנאכל בצמח הוא החלק אליו מזרים הצמח את מירב האנרגיה שהוא מתמיר: כאשר מופיע הגבעול – עלי השושנת מתייבשים וקמלים. כאשר מופיע הפרח בראש הגבעול – הגבעול עצמו מתרוקן מתוכן ורקמתו החיצונית נעשית סיבית ונוקשה, וכן הלאה.
    שלבי הצמיחה של כל צמח דומים במובנים רבים לשלבים השונים בהתפתחותו הרוחנית והגשמית של האדם: במרוצת חיינו אנו מתקדמים לעבר שיאים של התפתחות, המהווים שלבים שונים של בשלות. משחצינו שלב התפתחותי שכזה, יקשה עלינו מאוד לסגת לאחור.

    שירת השדה2לפני כשבע עשר שנה החלטתי שכשאהיה גדול אהיה מורה. הייתי אז קומונר בקן השומר הצעיר באשקלון – חדור מוטיבציה, תחושת שליחות ורצון עז לשנות את העולם. הדרכתי כמה קבוצות של חניכים וחניכות, שבתהליך ממושך ומורכב שהיה כרוך בלא מעט קשיים הצלחתי לעזור להם ליצור חיבור עמוק ובלתי אמצעי בינם לבין העולם שסביבם. האמנתי שבאמצעות חינוך אפשר לשנות את פני החברה, והנחתי שמערכת החינוך הציבורית, האמורה להנגיש ידע וערכים לכל דכפין – היא המקום לעשות זאת.
    אחרי הצבא למדתי חינוך והוראה, ובשנים האחרונות השתלבתי כמורה מן המניין במערכת החינוך, ואפילו קצרתי הצלחות חינוכיות פה ושם. יחד עם זאת, ככל שחלף הזמן, חילחלה לתודעתי ההכרה בכך שמשהו מאוד עמוק ובסיסי חסר לי במערכת, ומקלקל לי את החגיגה. צליל הדיסטורשן הצורמני הלך וגבר, והעיק עלי יותר ויותר. ה"קצרים" מול המערכת התרבו והלכו, והרגשתי תחושה של מחנק, חוסר מוטיבציה ובעיקר חוסר עניין הולך וגובר ביעדים שלשמם הגעתי מלכתחילה למערכת החינוך.
    למרות ששמרתי את משרת ההוראה שלי "על אש קטנה", תוך שאני משתדל להגדיל ולהעמיק את עיסוקי האחרים, הרגשתי שהנטל הכבד הזה מושך אותי עוד ועוד למטה, מפר את שלוות נפשי ופוגע פגיעה אנושה בהנאתי מאותם מקורות פרנסה שאני כן נהנה מהם. התחושה היתה שמשהו מוכרח להשתנות. יותר מדוייק: משהו כבר השתנה…

    בשבוע שעבר הדרכתי סיור ליקוט בכפר האמנים עין הוד. קבוצה קטנה, בת 16 משתתפים. אינטימי ומאפשר. בקהל המשתתפים שתי בחורות צעירות. אני מזהה אותן מייד: לולה ועינב, חניכותי מ"הגלגול הקודם". שבע עשרה שנה חלפו – ואני כולי נרגש. לאחר הסיור הן מספרות על חוויותיהן, על השינויים הכבירים שעברו במהלך השנים, על הצמיחה וההתפתחות האישית שחוו ועל חבלי לידתן. אני מבין שהותרתי חותם. אני מבין שאז, בימים ההם, מילאתי את יעודי. יחד עם זאת, אני גם מבין שאני נמצא כיום במקום אחר: שלם, בוגר, מדוייק יותר.
    המפגש הזה מתרחש ימים ספורים אחרי שגמלה בליבי החלטה: בשנת הלימודים הבאה אצא לחפש את דרכי מחוץ למערכת החינוך. למעשה – הנתיב בו אני פוסע כבר ברור לי לחלוטין, אני נהנה לצעוד בו, ובכל יום שעובר מגלה דברים רבים על עצמי, מתוך חדוות גילוי בראשתית אין סופית. כשאני אוהב את מה שאני עושה – אני עושה אותו טוב יותר! בחרתי למקד את עשייתי בנקודה אליה זורמת בטבעיות אנרגיית החיים שלי.

    אני נפרד מהשתיים בתקווה לשוב ולהיפגש. הלב מפרפר מהתרגשות והראש עמוס לעייפה בתובנות חדשות.

    תודה לכן,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • מערכת הגיל הרך בקיבוץ משמרות

    החלה ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ז!

    בלב הקיבוץ באווירה פסטורלית חמה ואוהבת ממוקמת מערכת גני הילדים של הגיל הרך בקיבוץ משמרות.

    המערכת מלווה במנהלת מקצועית וביועצת חינוכית צמודה. בגנים גננות מוסמכות וצוותים מקצועיים, מתקיימים טיולים ברחבי הקיבוץ, יש פינת חי, מסיבות משותפות לכלל הגנים, חוגים ופעילויות.
    לילדים מוגשות ארוחות טריות ומזינות.

    גילאי הילדים במערכת הינם מגיל 6 חודשים ועד 9 שנים (גני ילדים + צהרון לכיתות א'-ג').

    הגנים עובדים 6 ימים בשבוע (ימי א' עד ה') בין השעות 07:00-16:00 עם אפשרות להארכה עד 17:00 ובימי ו' בין השעות 07:00-13:00.

    המערכת פועלת במרבית ימות השנה כולל ערבי חג וחול המועד פסח.

    במהלך חופשת הקיץ, בסוף אוגוסט, הגנים סגורים ל-12 ימים בלבד.

    לפרטים נוספים ומידע על מקום פנוי ניתן להתקשר לנדין: 04-6374807 או לנייד: 052-3275658

    נשמח לראותכם אצלנו,

    הגיל הרך קיבוץ משמרות


    להגיב
  • איפור אמנותי – True Colors – עלמה קדמי

    שלום, אני עלמה קדמי, מאפרת אומנותית וציירת גוף מקצועית.

    IMG_4251הגעתי מהעיר אל הכפר עם מזוודת צבעי הקסם שלי איתם אני בוראת יצירות חד פעמיות כל פעם מחדש.

    אני מאמינה שכל אדם יש לו ייחוד משלו, אף פעם הציורים שלי לא דומים אחד לשני…

    חיפשתם אטרקציה מיוחדת לאירוע שלכם שתתאים לכל הגילאים?
    ימי הולדת, מסיבות ריקודים, מסיבות אולטרה, חתונות, ימי כיף, מסיבות חברה, חגים…
    יוצר עניין, חוייה אומנותית משותפת, כיף, שמחה ויצירתיות.

    וגם ציורי הריון: נישה עיקרית בה אני מתמחה שגם בשבילי וגם בשביל המצוירות זהו מסע מרגש של חיבור בין המשפחה, אל עצמן ואל העובר… ותמיד מדהים לראות איך העובר משתף פעולה ומגיב למכחולים על הבטן.

    בעזרת מצלמה איכותית אני מתעדת את היצירה הסופית והנשים מקבלות תמונות שיזכירו להן את התקופה הקסומה של ההריון.

    למה אני מתחייבת בתהליך?
    ♥ צילומים מקצועיים בבית או בטבע.
    ♥ צבעים איכותיים שמיועדים אך ורק לעור הגוף ולא יוצרים שום נזק.
    ♥ הצבעים נשטפים במהירות במים וסבון.
    ♥ יצירת חזון משותף ליצירה האישית שלך
    ♥ הסכם משותף בינינו לגבי פירסום תמונות בפייסבוק.
    ♥ מחיר שפוי והגיוני לכל הטוב הזה.

    ממליצה לקבוע מראש וליצור קשר ♥

    עלמה קדמי – 0546912006    |   מייל    |    דף עסקי בפייס    |    פרופיל עסקי בפייס


    להגיב
  • קיטאידו – מאומנות לחימה לתנועה של שלום

    אדם "העושה שינוי בחייו" נתפס כאדם שחייו קיבלו משמעות.
    מן הסתם, במקרים רבים זה נכון.
    העולם היום מאפשר ואף קורא לנו, לעיתים אף דוחק בנו, להשתנות.
    שיטות ריפוי ואימון מגדירות שינוי כהצלחה.
    אני מאמינה בגילוי (בשונה מ"שינוי").
    מניסיון חיי, מתוך שנים של אימון, לימוד והתבוננות. מתוך פריצות הדרך והכינוי שחברותי הקרובות העניקו לי "ממציאה את עצמה כל פעם מחדש", אני מעדיפה טרמינולוגיה אחרת:
    מה שתפסו אחרים כ"וואו, איזה שינוי עשית", כמו השירים והופעות, כמו הספר שנכתב, היו בשבילי צעד קטן וטבעי שקרה מתוך גילויים של רבדים מעודנים של חיבור לעצמי ולתנועה. מהלך קטן, יומיומי של אימון, כמו טפטוף קבוע של מים על אבן שמתוכו נשרו הרגלים שלא היה בהם צורך, כאבי עבר השאירו בי את חוכמתם, אמונות או תפיסות הפכו להיות גמישות יותר, והנוכחות שלי העמיקה.
    אני מאמינה בגילוי בצעדים מידתיים וקבועים, מתוך הרחבת הרגע, בנוכחות מלאה וחוקרת של תנועת חיינו המשתנה והמגוונת– מתנועה שקטה לתנועה סוערת, מתנועה ממוקדת לתנועה ספונטאנית, מתנועה לבד לתנועה ביחד, מתוך הדיאלוג והדינמיקה בין רוח לגוף.
    את המרחב הזה של הגילוי אני מביאה אל חיי, צומחת מעמיקה כל רגע, מחוברת אל היצירה, אל השמחה (והעצב), ואל הריפוי.
    כך אני מלמדת את הקיטאידו.
    כך אני כותבת ושרה.
    כך אני חיה.

    וכל זה היו רק דברי פתיחה כדי להזמין אתכם אל הקיטאידו, המלווה (או מוביל) את חיי משנת 1994.
    אז אולי אסביר בכמה מילים  מה זה קיטאידו?
    וזה אתגר…: איך אספר לכם על משהו שאני כל-כך בתוכו, כל-כך הרבה שנים, על כל-כך הרבה מרבדיו, בשפה פשוטה, ברורה, בהירה?
    ביקשתי עזרה מתלמידים:
      * "דרך התנועה גיליתי שאני משתחררת ונפתחת וכתוצאה מכך קל לי יותר ליצור קשר עם אנשים אחרים."
    * "מאז שאני לומדת איתך השינויים שאני חווה בתנועה מוקרנים לחיי – באישי ובמקצועי, דברים משתחררים, הופכים להיות הרמוניים"

      * "יכולתי לוותר על כוחניות כי מצאתי רכות, וברכות מצאתי המון כוח."
      * "התנועה וההתייחסות אל הגוף כנתמך מהמרכז מקטינה את החששות מאתגרים פיזיים ובכלל היציבה, התנועה והביטחון עם הגוף עלו מאוד מאז שאני עוסק באימונים".

    הקטיאידו היא אומנות תנועה שמקורה באומנויות הלחימה היפניות.
    מבנה האימון, התנועות והלבוש מזכירים את אומנויות הלחימה. הקיטאידו היא תנועה של חיים, המחפשת לפרוץ את גבולות היצירה והתודעה, לחקור את עומקי המרחב הפנימי והחיצוני ואת המפגש ההרמוני בין אנשים.
    בשבילי הקיטאידו הוא מקור לגילוי.
    הוא מקום בו אני חוקרת את הריקוד בין הגוף לרוח.
    המקום בו אני מוצאת כיצד סיפורי המיינד המאטים, העוצרים ולעיתים אף חוסמים את תנועת חיי, נושרים, ומאפשרים גילוי של ביטויים חדשים, של כוח רך ומדוייק, של חווית חיים עשירה.

    אם אתם סקרנים לחקור את הרגע מתוך תנועה, לגלות עוד מעצמכם, עוד מהכוח והעוצמה שלכם, להעמיק את יכולת הביטוי שלכם, להתחבר להעדינות שלכם, לגלותאת תנועת חייכם הפשוטה, העשירה, שאיננה נפרדת אף פעם מכוחה של יצירה, ולחוות מפגש בו עוצמה מול עוצמה איננה מקור לקונפליקט כי אם בסיס לצמיחה.

    אם משהו מכל אלה מהדהד בכם – אז בואו.

    קבוצת מתחילים חדשה נפתחת בסטודיו תנע בעין שמר – בימי שלישי ב 17:30-19:00.
    קבוצה נוספת מתקיימת כבר כמה שנים בפגודה בכפר איזון – ימי חמישי 8:30-10:00.
    הקבוצות הן קטנות – עד עשרה אנשים, ופתוחות להתנסות עד נובמבר (כלומר, מנובמבר הקבוצות נסגרות כדי לאפשר אימון קבוע והתקדמות קבועה) – ויפתחו שוב באביב.

    אשמח מאד לדבר איתכם .

    בברכת שנה עשירה ויצירתית,

    מיכל

    054-8030119    |    מייל    |   פייסבוק

    אה,
    כמה מילים עלי (למי שלא מכיר..):
    מתאמנת באומנויות לחימה משנת 1987.
    מתאמנת ומלמדת קיטאידו, בארץ ובאירופה, משנת 1994.
    מכשירה מורים ומדריכים.
    BA במדעי החברה.
    MA בלימודיי בודהיזם.
    מחברת הספר גּוּף מְדַבֵּר רוּחַ.
    כותבת ושרה.


    להגיב
  • קונג פו דרומי בסגנון וו ווי

    לימוד בדרך המסורתית של אומנות הלחימה קונג פו כפי שנלמדת במנזר וו וויי

    אודות המאמן

    יואל גולדברג, בן 34, מתאמן בקונג פו משנת 2000 ומאמן קונג פו משנת 2008. בין השנים 2009- 2011, תחת הדרכתו של המאמן עמית הימלשטיין, היה חלק מנבחרת ישראל בקונג פו והשתתף וייצג את המדינה בתחרויות של סנשו (קיקבוקס סיני) ותבניות (קאטות) בארץ ובחו"ל. ממשיך להתאמן גם כיום במועדון סאנשו ישראל אצל עמית. מלמד האבקות סינית (שוואי ג'יאו), סאנשו ותבניות מסורתיות.
    – בוגר קורס מדריכי מולטיפייט מטעם קמפוס שיאים.
    – בוגר קורס מדריכי אומנויות לחימה מטעם "בית הספר למקצועות הספורט".
    מאמן כושר משנת 2011. אחראי על כל התחום הכושר, כולל בניית תכניות כלליות ופרטניות והעברת תכנים מקצועיים – לשייטים ולגולשים התחרותיים במועדון השייט של שדות ים.

    באימונים אנו מתמקדים ב 4 נושאים עיקריים:

    1. האבקות סינית – שוואי ג'יאו – לימוד מהבסיס של אחת מאומנויות הלחימה העתיקות בעולם. שורשי השוואי ג'יאו בסין והוא כולל בתוכו מספר אומנויות לחימה סיניות, אך נושא גם השפעות מההיאבקות המונגולית. השיטה מתמקדת בניטרול והורדה של היריב לקרקע ע"י הפלות, הטלות, מניפולציות, בריחים ונעילות.

    2. תבניות תנועה – בסינית טאלו או Forms באנגלית – התבניות הינן חלק חשוב בכל אומנויות הלחימה הסיניות ויש להן כמה מטרות:
    א. בנייה והכנה של הגוף מבחינה פיזית ומנטלית.
    ב. התבניות מכילות בתוכן הרבה מאוד אפליקציות קרביות שהמתאמן נחשף ולומד אותן תוך כדי לימוד התבנית.
    ג. ברמה המטה-פיזית התבניות הן קשר ישיר לעבר, למקורות של הקונג פו ודרך לימוד של תבניות שונות של יד ריקה ונשקים התלמיד נחשף לסגנונות עבודה ולחימה שונים שנוצרו בקונג פו במשך אלפי שנים.

    3. סאנ-שו – איגרוף סיני – הסאנשו מכיל בתוכו מימד שלם של לחימה בעמידה תוך שימוש באגרופים, בעיטות, מרפקים וברכיות – ובנוסף גם את המימד השלם של ההצמדות וההאבקות (שוואי ג'יאו).
    החיבור בין שני המימדים יוצר סגנון לחימה ייחודי ומורכב, כמו גם מרתק ומאתגר, אשר מסייע ללוחם להיבנות כלוחם שלם יותר ובעל ידע ומיומנויות ויכולות גבוהים יותר מלוחם עם ידע לחימתי רק במימד אחד, כזה או אחר.

    4. מדיטציה – כל חיינו אנחנו עסוקים בללמוד תנועה ובלייצר תנועה והתקדמות. דרך המדיטציה התלמיד לומד להיות נינוח גם במצב של שקט וחוסר תנועה. המדיטציה היא כלי חשוב המלמד שליטה עצמית, ריסון של המחשבות והראש ויכולת התבוננות מעמיקה ורחבה על הדרך בה אנו חיים את חיינו.

    IMG_3173האימונים הינם הדרגתיים, והידע הנלמד מועבר בצורה מסודרת ומבוקרת כך שהתלמיד יכול להתקדם בקצב שלו, כמו גם להתרכז יותר בנושא מסויים שיותר מתאים לאופי ולצרכים שלו.

    האימונים מיועדים לנוער מגילאי 16 ומעלה ולבוגרים. נשים וגברים כאחד!

    לפרטים נוספים:
    יואל גולדברג – 052-5577377 |  מייל  | פייסבוק


    להגיב
  • על תופעת משרות הבולשיט

    [דיויד גרבר]

    בשנת 1930, חזה ג׳ון מיינארד קיינס שעד סוף המאה העשרים ההתפתחויות הטכנולוגיות יאפשרו למדינות דוגמת בריטניה וארה״ב להנהיג שבוע עבודה בן חמש-עשרה שעות. סביר להניח שהוא צדק. במונחים טכנולוגיים, הדבר אפשרי. ובכל זאת, זה לא קרה. תחת זאת, הטכנולוגיה נוצלה על מנת לגרום לכולנו לעבוד יותר. על מנת להשיג זאת, היה צורך ליצור משרות שהן למעשה חסרות ערך. המוני אנשים, במיוחד באירופה ובארה״ב, מכלים את רוב שעות העבודה שלהם בביצוע מטלות שבסתר ליבם הם מאמינים שהן מיותרות. הנזק המוסרי והרוחני הנגרם כתוצאה מכך הוא כבד. זוהי צלקת בנשמתנו הקולקטיבית. ואף על פי כן, אף אחד לא מדבר על כך.

    מדוע האוטופיה שהבטיח קיינס — אוטופיה שבשנות השישים עוד ציפו להתגשמותה — לא התממשה מעולם? התשובה השגרתית בימינו היא שקיינס לא חזה את הגידול העצום בתרבות הצריכה. בהינתן הבחירה בין פחות שעות עבודה לבין יותר צעצועים ותענוגות, בחרנו כחברה באפשרות השנייה. זהו סיפור נחמד שמוסר השכל בצדו, אבל במחשבה שניה מתברר שהוא לא נכון. אכן, היינו עדים ליצירתן של משרות רבות מספור ותעשיות חדשות מאז שנות העשרים, אבל רק לחלק קטן מהן יש קשר כלשהו ליצורם ולהפצתם של סושי, טלפונים חכמים, או נעליים אופנתיות.

    מהן, אם כן, אותן משרות? דו״ח שהתפרסם לאחרונה, המשווה בין מצב התעסוקה בארה״ב בשנת 2000 לבין המצב ב-1910, מספק תשובה ברורה. במהלך המאה האחרונה, מספר העובדים המועסקים כעובדים במשקי בית (domestic servants), בתעשייה ובחקלאות צנח בצורה דרמטית. בד בבד, ״עובדים מקצועיים, עובדי מנהלה, פקידות, אנשי מכירות ועובדים המועסקים במתן שירותים״, מספרם שולש, וצמח מ”רבע ליותר משלושה רבעים מכלל התעסוקה״. במלים אחרות, משרות יצרניות, כצפוי, נעלמו הודות לטכנולוגיה (גם אם סופרים את עובדי התעשייה בעולם כולו, כולל את ההמונים העובדים בפרך בהודו ובסין, שיעורם באוכלוסייה עדיין נמוך בהרבה בהשוואה לעבר.)

    למרות זאת, במקום לאפשר הפחתה משמעותית של שעות העבודה ולאפשר לאנשים להקדיש את זמנם על מנת לפתח את תחומי העניין, התחביבים והמחשבות שלהם, היינו כולנו עדים להתנפחות הבלון של מגזר “השירותים״, ויותר מכך, של המשרות המנהלתיות, עד כדי יצירתן של תעשיות חדשות, כמו השירותים הפיננסיים והטלמרקטינג, או ההתרחבות חסרת התקדים של מקצועות כמו עריכת דין, משאבי אנוש, ויחסי ציבור. ומספרים אלה לא כוללים את כל אותם אנשים שתפקידם הוא לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית, טכנית או שירותי אבטחה עבור כל אותן תעשיות, או את כל אלה שתפקידם לספק שירותים (רוחצי כלבים, שליחי פיצה מסביב לשעון) שקיימים משום שכל השאר מבלים את כל זמנם בעבודה.

    אני מציע לכנות משרות אלה ״משרות בולשיט״.

    נדמה לפעמים שישות כלשהי ממציאה משרות חסרות טעם רק כדי לוודא שכולנו עובדים. כאן בדיוק טמון המסתורין. בקפיטליזם, זה בדיוק מה שלא אמור לקרות. בוודאי, במדינות קומוניסטיות כמו ברה״מ, שם תעסוקה נחשבה זכות וגם חובה מקודשת, המערכת המציאה משרות לפי הצורך (זו הסיבה שבחנות סובייטית היה צורך בשלושה מוכרים על מנת למכור פיסת בשר). אבל זוהי בדיוק הבעיה שכלכלת שוק אמורה לפתור. על פי התורה הכלכלית, הדבר האחרון שחברה בשוק החופשי תרצה לעשות הוא לבזבז כסף על עובדים שאין בהם באמת צורך. משום מה, זה עדיין קורה.

    בעוד שתאגידים עסוקים כל העת בקיצוצים חסרי רחמים, הפיטורים וההתייעלות נופלים בסופו של דבר על כתפיהם של כל אותם אלה שבאמת מייצרים, מזיזים, מתקנים ומתחזקים; באמצעות אלכימיה מוזרה שאף אחד לא יודע להסביר, מספרם של מזיזי-הניירות בתשלום ממשיך ועולה, ויותר ויותר עובדים מוצאים את עצמם, לא בניגוד מוחלט לעובדים במדינות הקומוניסטיות, עובדים 40 או אפילו 50 שעות על הנייר, אך למעשה עובדים 15 שעות, בדיוק כפי שחזה קיינס, שהרי שאר הזמן מוקדש להשתתפות בשיחות מוטיבציה, עדכון חשבון הפייסבוק או הורדה של סדרות טלוויזיה.

    ברור כי התשובה איננה כלכלית: היא מוסרית ופוליטית. המעמד השולט הגיע למסקנה שחברה שמחה ויצרנית שיש לה זמן פנוי היא סכנה קיומית (חשבו על מה שקרה בשנות השישים, כשעוד חשבו שהדבר אפשרי). מצד שני, התחושה שעבודה היא ערך בפני עצמו, ושכל מי שלא מוכן לקבל על עצמו מוסר עבודה אינטנסיבי לאורך רוב שעות העבודה לא ראוי לדבר, הוא נוח במיוחד עבורם.

    399px--Boy^_Did_we_do_a_day's_work^_They_give_the_job_all_they've_got-_-_NARA_-_513983

    פעם, כשהרהרתי בגידול הבלתי נגמר של האדמיניסטרציה במחלקות אקדמיות בבריטניה, עלה במוחי דימוי כלשהו של גיהנום. גיהנום הוא אוסף של אנשים אשר מכלים את מירב זמנם בביצוע מטלה שהם לא אוהבים ושהם לא ממש טובים בביצועה. נניח שהם נבחרו למשרה משום שהם בוני רהיטים מעולים, ואז הם מגלים שהם אמורים לבלות חלק גדול מזמנם בטיגון דגים. ממילא המטלה מיותרת ברובה, שהרי ישנו מספר מוגבל של דגים לטגן. ובכל זאת, כולם מתמלאים זעם כאשר הם חושבים שחלק מהעובדים האחרים זוכים לבנות רהיטים במקום לטגן דגים כל היום. התוצאה היא שתוך זמן קצר נערמים להם בכל מקום דגים שלא טוגנו כהלכה וכולם ממשיכים לטגן עוד ועוד.

    אני חושב שזהו תיאור מדויק למדי של הדינמיקה המוסרית של הכלכלה שלנו.

    ברור לי שטיעון מסוג זה ייתקל בהתנגדות מידית: ״מי אתה שתחליט אילו משרות הן באמת ׳נחוצות׳? מה זה בכלל נחוץ? אתה פרופסור לאנתרופולוגיה, איזה ׳צורך׳ יש בעבודתך?״ (ואכן קוראים רבים יראו בעבודתי בזבוז כספי ציבור.) במובן מסוים, ברור שזה נכון. אין מדד אובייקטיבי למדידת ערך חברתי.

    אין בכוונתי להגיד לאנשים המשוכנעים שעבודתם תורמת לחברה תרומה משמעותית, שלמעשה הם אינם תורמים דבר. אבל מה לגבי כל אותם אנשים המאמינים בעצמם שהעבודה שלהם חסרת משמעות? לא מזמן יצרתי קשר עם חבר מביה״ס אותו לא ראיתי מאז שהייתי בן 12. נדהמתי לגלות שבמהלך אותה תקופה הוא נהפך תחילה למשורר וא״כ לזמר בלהקת אינדי רוק. שמעתי כמה משיריו ברדיו מבלי לדעת שהזמר מוכר לי. ללא ספק מדובר באדם מבריק, מקורי, שעבודתו האירה ושיפרה את חייהם של רבים ברחבי העולם. למרות זאת, אחרי שני אלבומים לא מוצלחים, החוזה שלו בוטל. שקוע בחובות ובצורך לטפל בבת שזה עתה נולדה, הוא פנה, כפי שהוא מכנה זאת, ״לברירת המחדל של רבים מאלה ללא כיוון בחיים: בי״ס למשפטים.״ עכשיו הוא עו״ד שעובד בחברה מצליחה בניו-יורק. הוא היה הראשון להודות שעבודתו היא חסרת משמעות לחלוטין, שאין בה שום תרומה לעולם, ושלהערכתו היא לא צריכה להתקיים כלל.

    הסיפור של חברי מעלה שאלות רבות, החל בשאלה מה אפשר ללמוד על החברה שלנו, שבה יש ביקוש מזערי למשוררים-מוזיקאים מוכשרים, ומצד שני ביקוש כמעט בלתי מוגבל לעורכי-דין (תשובה: אם אחוז אחד מהאוכלוסייה שולט ברוב ההון, מה שאנחנו מכנים ״השוק״ משקף את מה שהם חושבים שהוא שימושי או חשוב, לא כל שאר האוכלוסייה). יותר מזה, זה מראה שרוב האנשים במקצועות הבולשיט מודעים לכך היטב. למעשה, אני לא בטוח שאי פעם פגשתי עו״ד שלא חשב שעבודתו היא בולשיט. הדבר נכון גם לגבי כל התעשיות החדשות שהוזכרו קודם. יש מעמד שלם של בעלי מקצוע שאם תפגשו אותם במסיבה ותודו שאתם עוסקים במשהו שיכול להיחשב מעניין (אנתרופולוגיה, לדוגמה), הם ינסו להתחמק מדיון בעבודתם. תנו להם לשתות כמה כוסות, והם יפצחו בנאומים מלאי זעם על כמה עבודתם היא חסרת טעם ומטופשת.

    זוהי ללא ספק אלימות פסיכולוגית. כיצד ניתן לדבר על כבוד במקום העבודה כאשר אנשים מאמינים בסתר ליבם שמשרתם כלל לא צריכה להתקיים? כיצד לא תיווצר תחושה עמוקה של זעם וטינה? והנה, שליטינו מצאו דרך גאונית, כמו בדוגמה של מטגני הדגים, להבטיח שהזעם יופנה כלפי אותם אלה שזוכים לעבוד בעבודה שיש בה משמעות. לדוגמה: בחברה שלנו, ישנו כלל לא כתוב שלפיו ככל שמשרה מסוימת תורמת יותר לטובת הכלל, כך השכר שבצידה נמוך יותר. כאמור, קשה להגדיר מדד אובייקטיבי למדידת התועלת שבמשרה מסוימת, אבל ישנה דרך קלה לבחון זאת: ניתן לשאול, מה יקרה אם כל העובדים בעבודה זו ייעלמו. לא חשוב מה תגידו על אחיות, מנקי רחובות או טכנאים, ברור לכל שאם הם ייעלמו במסך עשן, התוצאה תהיה קטסטרופלית. עולם ללא מורים או סוורים יסבול מבעיות קשות. אפילו עולם ללא סופרי מדע בדיוני או מוזיקאים יהיה מקום ראוי פחות. כלל לא ברור האם האנושות תסבול מהיעלמותם של בעלי מקצועות דוגמת מנכ״לים של חברות פיננסיות, לוביסטים, יחצנים, אקטוארים, אנשי טלמרקטינג, פקידי הוצאה לפועל או עו״ד. (רבים מאמינים שהמצב ישתפר פלאים). למרות כל זאת, פרט למספר מצומצם של מקצועות (רופאים, לדוגמה), הכלל הנ״ל מדויק להפליא.

    באופן מוזר אף יותר, ישנה תחושה כללית שכך דברים אמורים להיות. זהו אחד מסודות ההצלחה של הפופוליזם הימני. אפשר לראות זאת כאשר עיתונים רודפי כותרות מלבים שנאה כלפי עובדי הרכבת התחתית בלונדון, ומאשימים אותם בשיתוק בעיר במהלך סכסוך עבודה: עצם העובדה שעובדים אלה מסוגלים לשתק את העיר מראה כמה עבודתם חשובה, אבל נראה שזו בדיוק הסיבה מדוע רבים שונאים אותם. התופעה ברורה עוד יותר בארה״ב, שם הרפובליקאים נחלו הצלחה מסחררת ביצירת טינה כלפי מורים או עובדי תעשיית הרכב בגלל המשכורות המנופחות שלהם כביכול (ולא, למשל, כלפי המנהלים במערכת החינוך או בחברות הרכב, אשר גרמו לרוב המשברים). כאילו אמרו להם: ״אבל ניתנת לכם ההזדמנות ללמד ילדים! או לייצר מכוניות! העבודה שלכם היא אמיתית! ובנוסף לכך אתם מצפים בחוצפתכם לפנסיות של מעמד הביניים ולביטוח בריאות?״

    אם מישהו היה מתכנן משטר המתאים באופן מושלם לשימור כוחו של ההון הכלכלי, קשה להעלות על הדעת דרך טובה יותר לעשות זאת. עובדים יצרניים נדחקים לשוליים ומנוצלים. השאר מחולקים בין שכבה של מובטלים הזוכים ליחס של בוז, לבין שכבה רחבה יותר של אנשים המקבלים משכורת כדי לא לעשות כלום, במשרות שאמורות לגרום להם להזדהות עם השקפת העולם של המעמד השולט — בעיקר עם הגיבורים שבפסגה — ובאותו זמן לחוש בוז מוחלט כלפי אלה שעבודתם היא בעלת ערך ברור לחברה. ברור כי המערכת הזו לא עוצבה באופן מודע. היא התפתחה אחרי כמעט מאה שנה של ניסוי וטעייה. אבל זהו ההסבר היחיד מדוע למרות יכולותינו הטכנולוגיות אנחנו לא עובדים 3-4 שעות ביום.

    ———————————————————————————

    פורסם במקור באתר "Slow"


    להגיב
Close