מוניציפליה

  • רוחות של שינוי

    [צילום: צופית דמרי]

     

    התמונה הזאת מרגשת אותי. ואני לא אחד שמתרגש בקלות מפוליטיקה. היא נוטעת בי תקווה, היא נכונה.

    האיחוד הזה של שמאל וימין, דתיים וחילונים, מערב פרדס חנה ומזרח כרכור, נשים וגברים, אגו ושיתוף פעולה

    מדהים בעיני. ומרגש כבר אמרתי.

    זו שותפות עם שלושה קווי יסוד: שמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת, הצהרה על מדיניות של חיזוק השכונות וצמצום פערים ופעילות למען האחדות הישובית וחיבור בין הקהילות השונות.
    השותפות גם אומרת שכבר יש רוב של 8 מתוך 15 במועצה. ומאוד סביר שיוני חכימי והגמלאים יחברו לקואליציה שכזאת ואז זה כבר מועצה שיכולה לפעול עם 10 מ-15. והלוואי שכולם יצטרפו ותהיה קואליציה מלאה שהולכת לאותו כיוון.

    השותפות הזאת דרשה ויתור על הרבה אגו מצד כל הארבעה. והכרה בשוני ומגוון הדיעות של האחר. אבל היא בעיקר מסמנת שינוי ותקווה.

    וזה מה שכתב אייל:

    "…בבחירות הבנו כמה דברים בסיסיים: הבוחרים ווהבוחרות שלנו רוצים שינוי, מבקשים תקווה ומאמינים בחזון שפרשנו וברצון לייצר פוליטיקה אחרת.
    יותר מזה, במהלך הקמפיין ובמיוחד ביום הבחירות, הרגשנו את האהבה הרבה שרוחשים לדרך הזו.

    הרגשנו גם את הרצון האמיתי של הא.נשים בחיבור ובהבנה של האחד את השני.

    ואם לסכם אז הרגשנו גם את הצורך במנהיגות חדשה, מנהיגות שרואה את התמונה הרחבה ונשארת בגובה העיניים.

    …התמונה הזו, כך אנחנו מאמינים , מבטאת את הקול הזה. הגר, יואב, אפרים ואנוכי כנציג טוב במושבה, מייצגים ציבורים שלמים שתואמים בדיוק את החזון של טוב במושבה. חיבור בין ימין ושמאל, חיבור בין חובשי כיפה לחילוניים , חיבור בין אנשים. זהו חיבור שהציבור צמא לו.

    …זו דרכנו, והיא תתבטא בעשייה כי זה המנדט שקיבלנו…"

     

    – ועדיין, הגר צריכה לנצח בסיבוב השני כדי שהשותפות הזאת תצא לפועל (למרות שבפועל תהווה גוש חוסם אם אלדד ינצח).
    מעניין מה יהיה שיעור ההצבעה…

    הבחירות לסיבוב השני יתקיימו ביום שלישי הבא, ה-13 לנובמבר, בין השעות 13:00-22:00. בוחרים באותו מקום שבחרנו בסיבוב הראשון.

     


    להגיב
  • מדברים עם המועמדים – אייל כגן

    [מאיה לילה חפר]

     

    את עו"ד איל כגן אני פוגשת בחדר האחורי של החנות היפיפייה "דורותיאה", השקט שקורן מרהיטי הוינטאג' הפוך לקצב המהיר של האיש שמכונה כגן בפי כל. הוא נמרץ וחד מחשבה ומאתגר את קצב ההקלדה של הכותבת.

    השאלות לקוחות מהפוסט הזה, המסכם את הנושאים שהעליתם אתם, הקוראים.

    מה חמשת הדברים שהכי חשוב שידעו עליך?

    1. נמצא כאן 16 שנה. באותו בית באותה שכונה. מכיר את כל השכנים בשמות שלהם.
    2. רואה רחוק בתכנון אבל יודע גם לראות את נקודת ההתחלה הקרובה ביותר בביצוע.
    3. אני יזם חברתי-קהילתי סדרתי. מיזמות בתחום העסקים הקטנים כמו 'ח"י באהבה – לילה לבן' ועד מאבק על שמירת החופים ב'ים חופשי' ועוד… כמו שאומרים בספורט, קרעתי נעליים על המגרש.
    4. אני עו"ד שעבד במערכות גדולות. הייתי יועץ משפטי ואחראי על הרה-ארגון מבחינת כוח אדם בהסתדרות החדשה, ועוזר של מ"מ ראש עירית ת"א שהיה גם ראש מנהל התכנון והבניה. שני תפקידים בקנה מידה ארצי בעלי השפעה וחשיבות רבה.
    5. אני לא פוחד "ללכלך את הידיים". בכל פרויקט שעשיתי, ההנהגה שלי צמחה מהעשייה בשטח. אני אוהב להזיע ומאמין גדול בדוגמא אישית.

    בחר שלושה נושאים שבהם אתה יכול להתחייב לעשייה בקדנציה הראשונה – ואתה יודע שיש לך תקציבים לעשות זאת.

    1. מחלקה לפיתוח אסטרטגי. ההבנה שהגוף שאתה עומד בראשו לא יודע הכל ולא אמור לדעת הכל מביאה לשיתוף ציבור אמיתי. בפרדס חנה-כרכור ההון האנושי של היזמים – כמעט בכל תחום – הוא נדיר. יש פה כל כך הרבה ידע ומה שלא פחות חשוב, יש כאן רצון אדיר לתרום למען היישוב. אני אהפוך את שותפות הציבור הזו למנגנון פעולה באמצעות הקצאת משאבים מתוך המועצה. יש משאבים בשפע, אולם גיוס משאבים הוא תחום ידע. המחלקה האסטרטגית שאקים במועצה, תדע לאתר את המשאבים באמצעות איש מקצוע שעוסק באיתור כל ה'קולות הקוראים' הממשלתיים ושל המגזר השלישי והרביעי. צריך להפוך את הכיוון של דרכי הפעולה. אם מאתרים שמשרד החינוך הוציא קול קורא לחינוך טכנולוגי מייצרים תוכנית שעונה על הקריטריונים ומביאים את התקציב לכאן.
      הערוץ השני בו תעסוק המחלקה הוא תחום איגום משאבים בתוך המועצה עצמה ופיתוח שפה משותפת שתאפשר עבודה סינרגטית בתוך הארגון. כך לדוגמא: פעמים רבות יש תקציב לאותו נושא שמפוזר על פני משרדים שונים אבל הסכום לכל אחד בפני עצמו קטן ולא מספיק לפעולה משמעותית. אולם, אם מחברים את האגפים השונים יחד מתקבל תקציב גבוה.
      כשהאזרח במרכז ולא כותרות המשרדים השונים, הפתרונות שנוצרים הם בין-תחומיים ויעילים יותר.
    2. דרך המושבות. כתבתי את התוכנית של "דרך המושבות" כבר לפני 4 שנים יחד עם גילי בר-שי. זוהי תוכנית פיתוח כלכלי שמיועדת לשים את פרדס חנה כרכור על מפת התיירות הארצית. מדובר בשיתוף פעולה אזורי שלנו עם זכרון יעקב, בנימינה -גבעת עדה, יישובי אלונה, קיסריה וג'סר א-זרקא שימותג כולו תחת השם "דרך המושבות", ויזרים לאזור גם תקציבים ממשלתיים וגם אלפי תיירים ישראלים בשנה. אנחנו חיים באחד האזורים היפים בארץ. טוסקנה של ישראל, במרחק של 40 דקות מחיפה, 50 דקות מת"א ו-70 דקות מירושלים. הפרויקט האדיר הזה יאפשר העצמה ופריחה של מאות עסקים קטנים באזור כולו. אנשים יגיעו לכאן מכל הארץ כדי לצרוך תרבות, אמנות, קולינריה, היסטוריה, ספורט עממי ואתגרי, פעילות שטח ועוד. אם עד היום חוללנו מהפיכה תרבותית בפרדס חנה כרכור ששמעה יצא לרחוק בגלל ריכוז גדול של יוצרים ואומנים בכל התחומים, אין שום סיבה בעולם שלא נצליח לעשות את זה עבור כל האזור שמשווע ליזמות הזו.
    3. תשתיות. התשתיות לא יכולות לעמוד בקצב הגידול של המושבה. יש תוכנית מתאר מאושרת שלא יושמה, בגלל שלא פעלו מול משרדי ממשלה ואני מתכוון לפעול ליישומה. צעד ראשון ומשמעותי שלי להקלה על עומסי התנועה יהיה לאסור כניסת משאיות בבוקר ואחר הצהריים לדרך הנדיב. בנוסף אפעל לפתח חלופות לרכב הפרטי. תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, עידוד תוכניות לשיתוף רכבים (car pool) ועוד. גם כאן יש דרכים יצירתיות להביא תקציבים, לדוגמא :המשרד לאיכות הסביבה מתקצב הפיכת גנים לירוקים, תקציב זה כולל פיתוח תשתית סביב הגן. הצטרפות לתוכנית כזאת מאפשרת לך להרוויח את המדרכה מסביב תוך שאתה משפר את הגן. Win win.

    איזה ראש מועצה/עירייה הם השראה בשבילך?

    רוביק דנילוביץ, שינה את באר שבע מהקצה לקצה. טרנר התחיל ודנילוביץ לקח את הבסיס והמשיך. גם כאן. חיים געש הניח את התשתיות ופיתח את היישוב, עכשיו הגיע הזמן לקחת את הבסיס הזה, לשדרג אותו ולהביא אותו אל העתיד שהוא כבר כאן למעשה.
    פרדס חנה כרכור היום היא יישוב מובל ולא מוביל. אנחנו צריכים לשנות את כיוון החשיבה, ולקחת את המקום הקסום הזה אל מה שהוא ראוי לראות. פנינה שמנצנצת למרחוק ומובילה בחינוך, בקהילתיות, בחוסן יישובי, בצמצום הפערים.
    פרדס חנה כרכור לא תוכל להמריא אלא אם כן היא תהפוך ליישוב שבו השכונות שעד היום לא קיבלו את מה שמגיע להן, יהנו מהתייחסות שונה לגמרי.
    קחי לדוגמא את ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון,שהגיע למועצה מתוך היזמות החברתית ושינה את התדמית של ירוחם לגמרי. רואה קדימה, נאמן לעיר שלו. סוס עבודה של יזמות, הביא לירוחם תרבות ופסטיבלים שבאים אליהם מכל הארץ, הקים תוכנית קיימות יישובית ופועל למען צדק חברתי. איש מעורר השראה.
    אין סיבה שפרדס חנה כרכור לא תקבל את אותו דבר.

    לדף הפייסבוק של אייל כגן >    לאתר של אייל כגן >


    להגיב
  • מדברים עם המועמדים – הגר פרי יגור

    (צילום: אילת זיק-אל)

    [מאיה לילה חפר]

     

    נפגשתי עם הגר במטה שלה במרכז המושבה, בין מחברות לחומרי שיווק, אנשים נכנסים להגיד שלום. הגר מקשיבה לשאלות ברצינות רבה, כותבת אותן, אני מרגישה כמה חשוב לה להעביר את המסרים שלה בדיוק.

    השאלות לקוחות מהפוסט הזה, המסכם את הנושאים שהעליתם אתם, הקוראים.

    מה חמשת הדברים שהכי חשוב שידעו עליך?

    חשוב לי שהבוחרים שלי ידעו עלי הכל. שקיפות והגינות של שליחת ציבור זהו תו תקן מוסרי לראש מועצה. חמישה דברים בכל זאת…

    1. אני בת המושבה, פרדס חנה כרכור זה סיפור חיי – כאן גדלתי והתחנכתי וכאן הקמתי עם בעלי את ביתנו ומשפחתנו. פרדס חנה כרכור נטועה בי ואני בה ובחרתי להפוך את המושבה האהובה הזו למשימת חיי.
    2. כשהחלטתי להקדיש את עצמי לשליחות ציבורית קבעתי לעצמי כלל ברור: תושבי פרדס חנה כרכור הם המצפן והמצפון הציבורי שלי.
    3. אני באה לתפקיד ראש המועצה בכדי לעשות דברים גדולים וערכיים. פרדס חנה כרכור צריכה להיות מקום בו המצוינות היא קו מנחה: בתשתיות, בחינוך באיכות החיים של כל תושבת ותושב. את זה נעשה רק עם נחשוב בגדול ונעשה בגדול.
    4. אני אהיה ראש מועצה של מושבה אחת. החיבור בין כל השכונות במושבה חייב להיות גם חיבור פיזי של כבישים ושבילי אופניים חדשים וגם ובעיקר חיבור קהילתי. מושבה אחת לכולם.
    5. אני אוהבת טבע ונוף, בחרנו לחיות במקום עם פוטנציאל סביבתי עוצר נשימה אני אשמור על המושבה שלנו, על צביונה ועל נופיה.

    בחר שלושה נושאים שבהם אתה יכול להתחייב לעשייה בקדנציה הראשונה – ואתה יודע שיש לך תקציבים לעשות זאת.

    1. חינוך. לתפקיד ראש המועצה אני מגיעה מוכנה עם חזון ברור ועם תכניות עבודה סדורות. במאה הימים הראשונים שלי בתפקיד בכוונתי לקבוע את החזון החינוכי שילווה את מערכת החינוך (הפורמלית והבלתי פורמלית) בפרדס חנה כרכור החל מהגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. אני מאמינה שהכל מתחיל בחינוך, החינוך הוא יסוד האדם בכל התחומים ובמקום בו זורעים חינוך – קוצרים הישגים. אני אוביל את מערכת החינוך במושבה לצמרת היישובים המובילים בישראל בתחום החינוך. בכדי לעשות זאת אני מתכוונת לקבוע במאה הימים הראשונים שלי בתפקיד ראש המועצה את החינוך כמקום ראשון בסדר העדיפויות של פרדס חנה כרכור. בכוונתי להגדיל את תקציב החינוך בתכנית תקציב רב שנתית לעשר שנים זאת כדי להבטיח שלמערכת החינוך במושבה לא יחסרו משאבים בכדי להיות מערכת חינוך מובילה, מצטיינת, כזאת המחנכת להישגיות לצד ערכים – מורשת המושבה וכבוד האדם.אני אקים בית ספר תיכון חדש למדעים ואומנויות ואביא את האקדמיה לפרדס חנה כרכור.
      ניצור ביחד מערכת חינוך מודרנית, מגוונת שמגמות חדשנות פורצות דרך יצמחו בה. כשאני אומרת 'ביחד' אני מתכוונת לציבור ההורים המעורב שהם מנוע אדיר עבור מערכת החינוך, המנהלים, המורים, הגננות, הסייעות, תנועות הנוער, גמלאים יוצאי מערכת החינוך ובעלי מקצועות רלוונטיים – ביחד ניצור קהילת חינוך.
    2. תחבורה. במאה הימים הראשונים שלי בתפקיד אני מתכוונת לצאת בסקר צורכי תחבורה שיגדיר מחדש כמה קווים צריך במושבה, איזה סוג של קווים (אוטובוסים, מיניבוסים, קווים ליעדים חדשים מחוץ למושבה ובתוכה לקשר בין שכונות שאינן מקבלות שירות כיום).נבצע שינויים ביחד עם משרד התחבורה להטמעת צרכי התושבים. אני אגדיל את מספר מקומות החניה סביב תחנת הרכבת ואקדם פתרונות של קווים קצרים וייעודיים מהשכונות אל התחנה וממנה כשירות לציבור ובין היתר כדי להקל על הפקקים.
      אוביל תכנית אב לתחבורה שתיתן פתרונות לבעיות הפקקים, החניה, חניית הרכב הכבד, התחבורה הציבורית, שבילי ההליכה והאופניים, כניסות ויציאות נוספות ליישוב וכן פתיחת צירי תנועה בתוך היישוב – אנו חייבים להאיץ פתרונות של פתיחת צווארי בקבוק במושבה.
    3. צביון. פרדס חנה כרכור בראשותי תישאר בצביונה מושבה !כאשר בוחרים ראש מועצה בוחרים גם את המחויבות והערכים שלו/ה. אני מחויבת לערכים של סביבה ואהבת האדם והארץ. יש מי שמחוייב לקבלנים – אני מחוייבת לתושבים. אני אעשה את פרדס חנה כרכור מושבת גנים שתהיה מהמקומות היפים והירוקים בישראל.
      המושבה שלנו נולדה ותוכננה להיות במודל של 'עיר גנים' אך הפכה להיות עיר ללא גנים.
      אני אשיב את פרדס חנה כרכור להיות מושבת גנים מהיפות שידעה מדינת ישראל. פארק הוואדי יהיה לפארק משפחות, תוכפל כמות הגינות והפארקים השכונתיים במושבה ויושם דגש על שמירת ערכי טבע ונוף בתוך השטח הבנוי ובמעטפת היישוב המהווה 40% מהשטח. אקדם שבילי הליכה ואופניים בשטחים הפתוחים ובכוונתי לעשות זאת בשיתוף פעולה אזורי עם יישובי הסביבה. כאשר אסיים את הקדנציה הראשונה שלי בתפקיד, אבק הבניה יתפוגג מעל המושבה והירוק יחזור לעיניים של התושבים. ירוק זו איכות חיים, זה תנאי בסיסי לקיום אורח חיים בריא וזה ייכנס גם למערכת הלימודים.

    איזה ראש מועצה/עירייה הם השראה בשבילך?

    רוביק דנילוביץ' – ראש העיר באר שבע. לרוביק יש מרץ, תשוקה וחזון. הוא האמין ופעל מהיום הראשון שנבחר לתפקיד שעיר צריכה להיות יזמת, חדשנית ושיתופית וכך גם אני רואה את הדברים.
    כמו רוביק, אני מאמינה שרשות מקומית צריכה לעמוד בזכות עצמה, לא להיות תלותית, לא פושטת יד ולא כפופה לכל מיני החלטות מלמעלה.כן צריך לשתף כמה שיותר גורמים ובראשם את המדינה ומשרדי הממשלה, אבל בסופו של יום, צריך גם לסמוך על התושבים שהם יודעים מה טוב להם ולהוביל איתם ביחד. אני מאמינה, כמו שרוביק האמין והוכיח, שכאשר יש לך רעיון מנצח ותכנית מחוללת שינוי – הכסף לעולם לא יהיה מכשול.

    לדף הפייסבוק של הגר פרי יגור >


    להגיב
  • מדברים עם המועמדים – איציק לב

     

    [מאיה לילה חפר]

     

    פגשתי את איציק על קפה בצהרי היום. פעלתן, נמרץ, ומעורה מאד בנעשה בשלטון המקומי בארץ.

    השאלות לקוחות מהפוסט הזה, המסכם את הנושאים שהעליתם אתם, הקוראים.

    מה חמשת הדברים שהכי חשוב שידעו עליך?

    1. אני חבר מועצה בהתנדבות כבר חמש שנים.
    2. אני יליד המושבה.
    3. אשתי אשת חינוך וילדי גדלים פה במערכות החינוך שלנו.
    4. אני מאד אוהב את פרדס חנה-כרכור.
    5. אני רואה רחוק אבל מסתכל על הצעד הבא.

    בחר שלושה נושאים שבהם אתה יכול להתחייב לעשייה בקדנציה הראשונה – ואתה יודע שיש לך תקציבים לעשות זאת.

    1. חדשנות בחינוך. אני סגן יו"ר ועדת חינוך כבר ארבע שנים. אין תפיסת חינוך במושבה ששואלת מה פני העתיד. אני מתחייב לנצל את הזדמנות הפז שיש לנו בתאריך הבחירות ולהקים פורום חדשנות בחינוך שיפעל במודל של 90 יום שיצאו ממנו חזון, תוכניות פדגוגיות, ותוכניות תשתיות.הפורום יעסוק בחדשנות גם בתוכניות הלמידה וגם בצורות הלמידה. הפורום יכלול צוותים חינוכיים מכל הזרמים, מומחים ותושבים בעלי עיניין. כל בית ספר יבחר לעצמו מיתוג ושפה. התוכנית שתצא משם תתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה ותוטמע בשלבים. אבל זה שינוי שכבר אפשר יהיה לראות אותו מתחיל. יש תקציבים במשרד החינוך שמיועדים לתוכניות חדשניות ויש מערכות חיצוניות למשרד וגופים עסקיים שיש בהם כסף, רק צריך לייצר תוכנית שעומדת בסטנדרטים. הפורום הזה יתייחס לחינוך כרצף מהגיל הרך עד סיום יב' ודרך חיבור למרכז הצעירים. הפורום יעסוק גם במיפוי המבנים של מוסדות החינוך כדי לסגור פערים בין מבנים ישנים לחדשים.
    2. מרחב ציבורי ותחבורה. התשתיות כבר לא מתאימות לכמות התושבים. הפיתרון שלי הוא תחבורה מוטת, זאת אומרת להקצות נתיבים לתחבורה ציבורית ונתיבים לשבילי אופניים על חשבון חניה. הצעד הראשון והישים שלי הוא שבילים ירוקים מביתי הספר. כל בית ספר יחליט של שביל של שני קילומטר לכיוון הכי עמוס שלו. בשעות הכניסה לבית ספר והיציאה בשילוב עם מתנדבים מגיל הזהב,נהפוך את שני הקילומטר האלה למרחב מוגן. ברגע שהורה יודע שהילד בטוח הוא יתן לו ללכת ברגל והדבר יקטין את העומס מאד. כל השבילים הירוקים יתחברו בסוף לשביל ירוק גדול בכלל המושבה.מהלך כזה זה ישמש גם להסברה וחינוך. מהלך כזה ממומן על ידי איגום משאבים למשל גם משרד התחבורה וגם משרד התרבות והספורט מייעדים תקציבים לשבילי אופניים ושביל ירוק כזה יש לו יעוד כפול וגם תקצוב כפול.
    3. פיתוח כלכלי, עסקים ותירות נכנסת. אחת הנקודות הקריטיות לצמיחה של הרשות המקומית. הכנסות עצמיות הן קריטיות בהבנה שהמדינה מקצצת בתקציבים. אני אמנה
      חבר מועצה להקים תיק פיתוח כלכלי ועסקים, הוא יבנה מחלקה לעידוד עסקים קטנים ומקומיים. פרדס חנה-כרכור צריכה להיות בירת אומנות שמושכת אליה תיירות נכנסת. אני אקים פורטל תרבות ופנאי שהמועצה תקדם ותשקיע בשיווק שלו. אהפוך את התרבות המקומית לארועים בתמיכת המועצה כמו הבתים הפתוחים. אני רוצה להפוך את מבני הציבור לגלריות עם תערוכות מתחלפות. מקור הכנסה חשוב נוסף הם אזורי תעשייה שהם עוגן כלכלי .אני אפתח את האזור שליד הרכבת,שמקביל לאזור התעשייה קיסריה. אעשה זאת על ידי יצירת סיווגי ארנונה שימשכו לפה חברות.

    איזה ראש מועצה/עירייה הם השראה בשבילך?

    דק' מוחמד אלנבארי, ראש מועצת חורה. קיבל לידיו מועצה עם 4% תשלומי ארנונה ובתוך 10 שנים הגיע ל-84% תשלום ובכך איפשר למועצה כספים רבים להשקעה בחינוך ותשתיות. הוא הקים פרויקטים כלכליים שאיפשרו תעסוקה בתוך הכפר ועוסק בטיפוח מנהיגות צעירה. הוא חולל שינוי שרבים החשיבו לבלתי אפשרי וזכה בתואר "אביר השילטון המקומי" מטעם התנועה לאיכות השלטון. איש עשייה, צנוע וישר. מודל מעורר השראה.

    לדף הפייסבוק של איציק לב >


    להגיב
  • מדברים עם המועמדים – יוני חכימי

     

    [מאיה לילה חפר]

     

    פגשתי את יוני חכימי בביתו הנעים והיפה. צל עצים, עבודות אומנות מקוריות מקשטות את הקירות, פסנתר. ישבנו בחצר בשעות הבוקר, איש נעים הליכות.

    השאלות לקוחות מהפוסט הזה, המסכם את הנושאים שהעליתם אתם, הקוראים.

    מה חמשת הדברים שהכי חשוב שידעו עליך?

    1. אדם של אנשים. אוהב אנשים ואנשים מתחברים אלי.
    2. נולדתי פה, אשתי נולדה פה והילדים שלי גדולים פה. הישוב זורם בתוכי.
    3. אמינות ויושר הם נר לרגלי.
    4. כל החיים עשיתי למען הקהילה. הייתי הרבה שנים מנהל היחידה לקידום נוער, היו לי שם הישגים גדולים וזכיתי לראות נערים שטיפלתי בהם הופכים לעובדים ביחידה. הקמתי את להקות המחול היישוביות. והובלתי את שיקום האמפי.
    5. איש משפחה.

    בחר שלושה נושאים שבהם אתה יכול להתחייב לעשייה בקדנציה הראשונה – ואתה יודע שיש לך תקציבים לעשות זאת.

    1. האזרח במרכז. אני מתחייב לשנות את אופי העבודה של מועצת פרדס חנה על ידי הכנסת יעדים מדידים לכל מחלקה שיהיו גלויים לציבור ונתונים לפיקוח ועל ידי הכנסת מערכות טכנולוגיות חדישות שיאפשרו שירות מקצועי ויעיל. אני מתחייב למהלך לשיפור השירות והשירותיות של עובדי המועצה, כשאזרח יפגש עם עובד מועצה הוא יזכה ליחס של לקוח.
    2. חינוך. נושא החינוך מאד מעסיק אותי. יש מספר דברים שאני יודע שאני אעשה, אתייחס לשתי נקודות בוערות. האחת, יש לי פיתרון קצר טווח להקמת בית ספר תיכון חדש בישוב.  יש אדמות של התאחדות האיכרים בשטח ההיקפי לבית הספר החקלאי. הרצועה הזו מיועדת אך ורק לחינוך. שם ניתן במיידי לבנות בית ספר נוסף שיתחיל לפעול תוך שלוש שנים. תיכון זה לא יהיה תחליף לתכנון תיכון נוסף במערב המושבה, אך הוא פעולה שניתן להתחיל ליישמה מיד אחרי הבחירות.
      תחום נוסף שמעסיק אותי הוא תחום החינוך הבלתי פורמאלי (פעילות אחר הצהריים). בתור מי שעבד בתחום שנים רבות אני יודע שהוא יכול לשנות חיים, לתת הזדמנות לחיבור ולמצויינות עבור ילדים שלא תמיד מוצאים את עצמם בבית הספר.  אני מתחייב לפתוח מרכז מוסיקה (קונסרבטוריון) ומרכז מחול ולפתח את כל נושא הספורט ההישגי. אעשה זאת בעזרת הכנסת שינויים מבניים במתנ"ס שיאפשרו למרכזים האלה לצמוח שם. המתנ"ס היום נותן שירות לחלק קטן יחסית מהאוכלוסיה ומרבית המבנה אינו פעיל רוב היום. אני מתחייב להפוך את המתנ"ס למקום שוקק חיים ומלא בפעילות ילדים שנגישה לכל האוכלוסיה גם מבחינת עלות החוגים.
    3. הגדלת מקורות ההכנסה של הישוב: תושבים רבים לא יודעים שבתים פרטיים הם גרעוניים למועצה. זאת אומרת המיסים של התושבים בקושי מכסים את השירותים שהם מקבלים. מועצה יכולה להתפתח רק דרך כספים מהמשלה והמסחר אבל הכסף הגדול מגיע מאזורי תעשיה. יש לי תוכנית פיתוח להקמת מרכז תעשייה בשטח שמול ביג. יש שם 300 דונם שמיועדים לתעשייה. תוכניתי היא לכנס את כל בעלי המגרשים עם משקיעים פוטנציאלים בניהול יזם חיצוני, לעודד אותם ליזמות על-ידי אישור ניצול אחוזי בניה והסדרת שאטל מהרכבת של המועצה מהרכבת לשם. המועצה בראשותי תיתן למשקיעים ובעלי הקרקעות מוטיבציה לפעולה מהירה. ייזמות כזו תכניס גם מאות אלפי שקלים הטלי השבחה לטובת תשתיות שישרתו את כל הישוב והכנסה שנתית של כ-15 מיליון ₪ בשנה שיהיו כספים לפיתוח היישוב. ניתן להקים אזור תעשייה כזה בתוך 3-5 שנים.

    איזה ראש מועצה/עירייה הם השראה בשבילך?

    השראה בשבילי: יש שניים. חולון ובאר שבע.

    – מוטי ששון – ראש עיריית חולון הוא אדם פשוט ונחמד. הוא הפך עיר עם סטיגמה שלילית לעיר הילדים. אנשים מחוברים אליו. הוא נותן את כולו לתפקיד ונגיש מאד לתושבים.

    – ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' הוא בחור צעיר ודינאמי שפתח את באר שבע לכל הכיוונים.
    הוא חידש פני יישוב שהיה תקוע הרבה זמן ועשה כל כך הרבה במעט זמן.

    לדף הפייסבוק של יוני חכימי >


    להגיב
  • מכּרכּרת בפרדס (10) – הטור של לילה חפר

     

    [לטור הקודם – לקראת הבחירות המוניציפליות]

     

    לא פשוט לדבר עם פוליטיקאים באמצע מסע בחירות.

    יש מושג בעולם הטיפול שנקרא רומינציה המתאר מצב בו אדם עסוק בחשיבה על נושא מסוים באופן מעגלי וחזרתי ללא יכולת להרפות ממנו.
    בחוויה שלי השיח עם המתמודדים הרגיש כמו שיח עם מטופלים ברומינציה, קשה מאד להגיע לרגע אוטנטי כשאתה מדבר כל יום עם אנשים על אותם נושאים, עונה על אותם שאלות, ועסוק מאד בלהעביר את המסר. רומינציה היא אחד המנבאים וגם אחד התסמינים של דיכאון והיא מאד קשה להכלה על ידי הסביבה. גם לי היה מאד קשה. יצאתי למפגשים האלה עם סקרנות אמיתית ועם רצון להביא טעימה ממפגש אוטנטי אבל בשלב הכתיבה אמרתי לרואי העורך: "אין טעם. אפשר לשים לינקים לדפי הפייסבוק שלהם".
    הרגשתי שאני לא מצליחה לשוחח באמת, לגעת במורכבות הדברים.

    הדוגמא הכי טובה היא שהייתה לנו שאלה מצויינת "אם לא היית מתמודד במי היית בוחר" אבל המרואיינים סירבו לענות עליה והורדנו אותה. ואתם יודעים מה, אני מבינה אותם.
    בתוך השיח הפוליטי האלים במדינה שלנו לחשוף את עצמך באמת זה לא בא בחשבון. הם גם ככה חשופים לכל כך הרבה ביקורת לא רלוונטית ואמירות אישיות קשות.

    הבשורות הטובות, תשמעו יש לנו אחלה מתמודדים!

    אני אישית מעריכה מאד אנשים שבחרו בשירות הציבורי. להיות ראש מועצה זה בעיקר עבודה קשה. לא מדובר במשרה עתירת תהילה או כסף. אני מאמינה בכל ליבי לאחר ששוחחתי עם המתמודדים שכולם מגיעים עם טוהר כוונות לעשות למען הישוב שלנו.
    יש הרבה יותר מידי מתמודדים בבחירות האלו ואף אחד מהם לא ענה לי על השאלה מדוע לא ביחד, בעיקר משום שקשה להבין מה מבדיל בין חלק מהם אם בכלל במצע. אני מתארת לעצמי שבמועצה כל כך מפוצלת יש תחושה שהדרך היחידה להשפיע היא להיות בראש.

    אז מה ניסינו לעשות כדי לגעת בנקודות משמעותיות?

    1. הראיונות היו קצרים מאד, סביב החצי שעה. השאלון היה סגור וזהה.

    2. השאלון שלנו,  שבו ניסינו לרכז ולתמצת את השאלות שלכם, כלל שלשה חלקים:

    א. חמשת הדברים שהכי חשוב לך שהבוחר ידע עליך. הבחירה מה להגיד מעידה הרבה על האדם המתמודד.
    ב. ביקשנו מכם הקוראים להציג שאלות למתמודדים. נתנו למתמודדים לבחור מתוך השאלות שלושה נושאים בהם יש להם תוכנית פעולה שעונה על התנאים הבאים: יכולה להתבצע תוך קדנציה אחת, התוכנית תלויה רק בהם כראשי מועצה (ולא בממשלה), הם יודעים שיש כסף לבצע אותה או מאיפה להביא את הכסף.
    הרעיון היה להגיע להתחייבות שחור על גבי לבן. כזו שאפשר לחזור איתה למועמדים כשיכהנו כראשי מועצה.
    ג. איזה ראש מועצה/עירייה הוא השראה בשבילך. גם זו שאלה המלמדת לטעמנו על המתמודד, לאן הוא שואף לקחת אותנו, למי הוא שואף להידמות.

    אנחנו מקווים שלמרות אפקט הרומינציה הכללית נצליח להאיר עוד פנס קטן על האנשים שבמידה רבה יקבעו את נוף חיינו בתקופה שבה נקבעים פני הישוב החדש המתהווה פה, אל מול אתגרים גדולים כמותם לא היו מאז מערכת הבחירות בה געש נבחר לראשונה.

    ויותר מהכל אנחנו מקווים שתצאו להצביע! זו ההזדמנות האחרונה לשנות את כתובת המגורים בתעודות הזהות. קחו חלק ביצירת עתיד המושבה ותבחרו במועמד/ת שאתם מאמינים בו באמת.

    הראיונות עם המתמודדים יפורסמו בסדר רנדומלי החל מסוף השבוע הקרוב.

    ——————————————————————————————————————————————————

    לילה חפר – עובדת סוציאלית ומחברת סיפורי עוצמה לילדים. אוהבת את המילה על כל צורותיה ואת החמוץ-מתוק של החוויה האנושית. לדף הסיפורים והשירים של לילה חפר רצוא ושוב.

     


    להגיב
  • לקראת הבחירות המוניציפליות בפרדס חנה כרכור – 30 באוקטובר 2018

    [מאיה לילה חפר ורואי עמנואל]

     

    פרדס חנה-כרכור עומדת בפני בחירות מעניינות במיוחד ב-30 לאוקטובר.

    ראש המועצה הפורש, מר חיים געש, כיהן בתפקידו מ-2003 עד 2017 ברצף והמועצה שעזב שונה מאד מהמועצה שקיבל.

    יש דברים רבים לומר לזכותו אבל ברור שהסוגיות שעומדות לפתחה של המושבה המתחדשת שלנו והאתגרים איתם יצטרך להתמודד ראש/ת המועצה הבא הם גדולים ומהותיים.

    • איך מתמודדים עם שיעור גידול האוכלוסיה המטורף (מ-30,000 לכ-43,000 תושבים תוך מספר שנים וצפי לעבור את ה-50)
    • אלו פתרונות דיור ופרנסה מביאים לאוכלוסיה הצעירה?
    • איך פותרים את העומסים בכבישים, דרך הים המסוכנת ושאר נושאי התחבורה?
    • מה עם נושא החינוך על כל היבטיו וזרמיו?
    • איך מאחדים אוכלוסיה כ"כ הטרוגנית – מבחינת דת, מוצא, מצב אקונומי ועוד?

    ועוד שאלות רבות…

    אנחנו סקרנים לדעת מה מציעים המתמודדים למושבה שכולנו אוהבים, איזה חזון הם מביאים איתם ואיך הם רואים את המושבה בעוד חמש שנים.

    אלדד בר כוכבא, יוני חכימי, אייל כגן, יואב כעטבי, איציק לב והגר פרי-יגור (הסדר לפי א'-ב') הם ששת המועמדים המובילים לתפקיד.

    מאיה לילה חפר, המוכרת לכם מהטור "מכּרכּרת בפרדס" תצא אל השטח לפגוש אותם ולשאול את השאלות הכי בוערות.

    והנה החלק שלכם – אתם מוזמנים להגיד לנו, מהי השאלה הכי בוערת לדעתכם?

    תשתיות? חינוך? שימור? תרבות? שבת?

    מה אתם רוצים לשאול את המתמודדים?

    מה יגרום לכם להצביע למועמד כזה או אחר?

    ביחד נרכיב את השאלון הזהה עליו נשוחח עם כל המתמודדים שיבחרו לדבר איתנו.

    אז קדימה, תנו לנו את שאלת מליון הדולר שלכם.

    (ולמי שעדיין לא עדכן את הכתובת שלו במשרד הפנים – יאללה! עכשיו זה הזמן, אחרת לא תוכלו להצביע!)

    שלכם, רואי ולילה.


    להגיב
  • מכּרכּרת בפרדס (4) – הטור של לילה חפר

    [לטור השלישי של לילה – הפרדס של חנה]

     

    בחמש השנים הראשונות למגורי בפרדס חנה-כרכור הייתי בטוחה שיד-לשילוב הוא סמל לאיזה פרוייקט לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה.
    אני חלק מאוכלוסיות המהגרים שהמקף הזה היה עבורם עובדה קיימת שאפילו הולחנה יפה לתוך שיר.
    כשהתחלתי לעבוד במועצה למדתי שהמקף הזה לא נולד בפשטות וראיתי שכשמזכירים את העובדה שפעם היו שתי מושבות נפרדות מייד עולות אמוציות בקרב הוותיקים זה סקרן אותי אבל למי יש זמן לחפור בהיסטוריה?

    למי שבוחרת לכתוב בלוג בנושא.

    כשנגשתי לכתוב חשבתי שמדובר בסיפור היסטורי שמעורר ריגשית רק אנשים בני שבעים שהיו חלק מהדרמה כשקרתה. כשכתבתי פוסט בפייסבוק שמחפש לדבר עם אנשים שהתנגדו לאיחוד בזמנו, הופתעתי לגלות שרגשות רבים קיימים גם אצל אנשים בגילי. התגובות הפתיעו אותי.
    הנה מדגם: "החדשים האלה באים להעיר את המתים", "מחפשת לסכסך בתקופת בחירות?", "אל תדברו איתה. אל תתנו לה לחרחר מלחמה".
    התגובות האלה שלחו אותי ישר לארכיון "בית ראשונים" לנסות להבין מה היה שם בסיפור הזה שמסעיר עד היום אנשים.

    "בית ראשונים" הומה פעילות. קבוצת מתנדבות מתייקת, סורקת, מקלידה. אני שואלת על ימי האיחוד ומקבלת מבטים סקרניים ושלשה קלסרים עבי כרס.
    "את כותבת על האיחוד?" שואלת אילנה רייפר. "האיחוד מחק את כרכור בדיוק כמו שחששנו שיקרה. כרכור הפכה לשכונה של פרדס-חנה ממושבה עם אופי כל כך יחודי".

    המתנגדים לאיחוד היו רובם מכרכור.

    עד כמה התנגדו? אפשר ללמוד על כך מהמודעה בתמונה אחת (תמונת הפוסט). מודעת אבל שפורסמה בעיתונות בשם ותיקי כרכור שאבלים על מותה של קולנויה כרכורה שנטרפה על-ידי אחותה הצעירה פרדס חנה. איזה דימוי ציורי שמכיל בתוכו הרבה כאב ואובדן.

    בניגוד למה שמקובל לחשוב התיעוד ב"בית ראשונים" מלמד אותנו שלמרות שהמושבות היו ישויות עצמאיות, היה ביניהן שיתוף פעולה פורה מראשית הדרך. לדוגמא, מצאתי שם חלופת מכתבים שמתארת את תהליך קבלת ההחלטה של שני ועדי הישוב לחלוק ביניהם קַצָב, כי לאף אחת מהן אין די עבודה לתת לו. יש תיאור דומה לגבי רופאה ושאלה לגבי הקמת מוסד דת משותף.
    (צילמתי לכם תמונות יפות של מסמכים בנושא. תענוג גדול לקרוא את העיברית הזאת).

    הקריאה לאיחוד המושבות הגיע משר הפנים ששאף לצמצם את מספר הרשויות במדינה.
    עוד בשנות החמישים הועלתה הצעה ממשרד הפנים לאיחוד אבל היא נדחתה על הסף.

    מה באמת עמד שם בבסיס ההתנגדות?

    בעקבות הקריאה במסמכים והשיחות בבית ראשונים יש לי כמה סברות.

    1. מפא"י מול מפ"מ. הוועד המנהל של כרכור היה מחובר למפ"מ שהיו מתנגדים גדולים לשלטון מפא"י. היסטוריונים טוענים שבתקופה ההיא מי שלא היה חבר מפלגה במפא"י לא קיבל כלום. זה היה בידול קשה, אידואולגיה מהסוג ששלח אנשים למסעות של חיים או מוות. נראה שלא היה סביר לאחד שתי הנהגות כאלה כמו שלא היה סביר לאחד את השומר הצעיר עם הצופים.
    2. מים. אחד המיתוסים המכוננים בהקמת כרכור הוא היעדר המים. במשך 12 שנה לא היו בכרכור מים סדירים והיה שם מאבק השרדות קשה מנשוא עד שנמצאו מים בבאר עומק שנחפרה. אולם משנמצאו המים הם זרמו היטב ולחקלאי כרכור היו מים משלהם. לא של המדינה ומקורות. המים של כרכור חולקו במחיר זול יותר לחלקאי כרכור מזה שקיבלו חקלאי פרדס חנה מהמדינה. ועד כרכור היה חרד מאד שהאיחוד יכפוף את חקלאי כרכור לחוקי מועצת פרדס חנה ויכריח אותם לשלם יותר על המים.
    3. זהות. איך נשמע לכם אלוני חן? נחמד לא? יותר טוב מכל המקף הזה. הסערה סביב השם איימה לפרק את האיחוד שעמד על הפרק. ועד כרכור דרש נמרצות שם שלא יזכיר בשום אופן את פרדס חנה (חן, במקרה הזה) או יזכיר את שתי השמות. פתרון יצירתי לא נמצא ואנחנו נשארנו עם מקף. אבל המלחמה על השם לא הייתה מלחמת אגו סתמית. כרכור הייתה מושבה עם היסטוריה שנאבקה קשות על קיומה ולקח לה זמן רב להתבסס בשטח, בניגוד לפרדס-חנה שתוכננה ע"י פקידי פיקא ונתמכה ע"י הברון. לחבר בין שתי המושבות האלה אמר עבור בני כרכור שהם יקבלו עליהם את אופייה של פרדס-חנה שהייתה גדולה בהרבה.

    האיחוד הסופי בוצע בשנת 69. הוא הביא איתו הקלות בתחום הכלכלי ורבים טוענים שהיה מהלך נבון מאד מבחינה מוניציפאלית.

    האם היה יותר טוב שלא? אין באפשרותנו לדעת.

    והיד לשילוב?

    הופתעתי לגלות שאין שום קשר בין הפסל לשילוב…
    אם תקראו את סיפורו של יהודה בלזר תלמדו גם אתם שהפסל נוצר בגרנות ולא מצא חן בעיני המנהל ולכן חיפש לו בית אחר ואנחנו קיבלנו תזכורת מוצקה מאד למקף.

    [לטור החמישי: העלייה השלישית]

    ————————————————————————————————————————————————–

    לילה חפר – עובדת סוציאלית ומחברת סיפורי עוצמה לילדים. אוהבת את המילה על כל צורותיה ואת החמוץ-מתוק של החוויה האנושית. לדף הסיפורים והשירים של לילה חפר רצוא ושוב.


    להגיב
  • הראשון לשמו…

    הראשון בספטמבר.
    כמה משמעותי היה התאריך הזה בשבילי פעם…

    מתיישב בתשע וחצי בבוקר להעלות פוסט תחילת שנה. ברקע הילדים שלי (שמתחילים את השנה שלהם ביום ראשון) מרעישים ומבקשים שלל בקשות (אוכל, שתיה, סרט, מריבה).

    וואו, יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב. על למה קוראים לזה "בית ספר" ולא "בית ילד" (וככה הילד במרכז ולא הספר) מצד אחד אבל גם כמה יוזמות מדהימות צצות להן כל הזמן. ואיך יכולהיות שהמציאות הטכנולוגית כ"כ התפתחה ועדיין ילדים יושבים ליד שולחנות מול מורה ולוח (ברוב בתי הספר) ומצד שני כמה דרכים שונות ללימוד קיימות. ועל התעשייה סביב תחילת השנה (הכול חדש) ועל היחס למורים והתשלום הזעום, על שר החינוך, על ההדתה ועוד…

    מתחיל לכתוב ומוחק.
    זה פשטני מדי…
    זה כמו שכתבתי בשנה שעברה…
    זה שיפוטי מדי…
    זה מתנשא…
    זה לא מקורי…

    כבר אחרי 10… חייב להעלות משהו. מתוסכל.
    "אולי תכתבי את?" אומר לגיל שמציעה לי שלל רעיונות. אבל שגרת הבית (והילדים) מעכבים גם את זה.

    הנה כבר 11…
    אולי סרטון?
    או פוסט (מקסים) של אחד החברים מהפייס?
    אולי פשוט שיר?
    או תמונה (ששווה 1,000 מילים)?

    חולפת לה עוד חצי שעה…
    טוב זהו. מעלה את זה.

    שנה מוצלחת לכולם!


    להגיב
  • ח"יים באהבה כל השנה

    1.נתחיל מהסוף. השנה לא יתקיים אירוע "ח"י באהבה". השנה לא יהיה "לילה לבן" בפרדס חנה כרכור. זהו שחררתי את זה. ועכשיו ברשותכם נחזור להתחלה. "ח"י באהבה" הראשון, נולד ב"מושבה חופשית", בתקופה הטרום פייסבוקית. הוא היה מחתרתי, השתתפו בו להערכתי כ-300 איש. הוא נולד בספונטניות, מתוך תפישה שאמרה שכאשר העסקים הקטנים מתארגנים ביחד, הם הופכים לכח. זו הייתה תפישה שביקשה לקרב את העסקים לקהילה, ואת הקהילה לעסקים. היום קוראים לזה כלכלה מקומית מקיימת. היום כולם מדברים על זה, ב-2010, מעטים הבינו על מה אנחנו מדברים. הרעיון הזה בא מתוך צורך ומתוך מה שכבר אז ידענו: עדיף לעשות ופחות לדבר. ללילה הלבן הראשון היו שותפים רונית בר אילן, אילנה פלדה ואורי מוסנזון. המועצה לא הייתה שותפה.

    2. לקח זמן לשכנע את המועצה בחשיבות האירוע הזה ובחשיבות של העסקים הקטנים ליישוב. בח"י באהבה השני, יצרנו תקדים. לראשונה, המועצה החליטה לשתף את האירוע על פני שלטי החוצות שלה. מה שהיה מצחיק, זה שהיא לא הרשתה לפרסם את שמות העסקים, אז התחכמנו ופרסמנו את מפת גוגל עם כל האירועים של הלילה הלבן, על אותם שלטי החוצות שהוקצו לנו. בשנה השלישית התקדמנו עוד שלב מול המועצה וקיבלנו השתתפות במודעה בעיתון הגפן. שנה אחרי, המועצה העלתה הילוך וההשתתפות שלה הסתכמה בכ-12 אלף ש"ח, ובשנה שעברה לאחר שהמשטרה התערבה וכבר לא נותרה למועצה המקומית ברירה והיא לקחה על עצמה את כל עלויות האבטחה של האירוע פלוס עיתונות, סדר גודל של כ-40,000 ש"ח.רק בשביל הפרופורציה, יום העצמאות מתוקצב ב-650 אלף ש"ח.

    חי באהבה פרדס חנה

    3. בואו נעשה שנייה סדר, חלקה של המועצה אף פעם לא היה גדול יותר מחלקם של העסקים שתמיד מימנו את ההפקה שלהם בעצמם, הוא גם לא היה גדול מחלקם של הספונסרים שהבינו את החשיבות של האירוע ונתנו חסות ביד נדיבה. במשך השנים הסתדרנו. עשינו קסמים. במשך שלוש השנים הראשונות נשאתי על גבי את האירוע הזה, בהתנדבות. גידלתי את הבייבי הזה מתוך אמונה אמיתית בחשיבות של התפישה שאפשר לשלב בין עסקים, תרבות וקהילה יחד עם תמיכה מהמועצה. בשנתיים האחרונות האירוע שהתחיל בצניעות צבר תאוצה. הוא גדל. הוא גדל מאוד. זו הפכה להיות הפקה מורכבת עם עבודה מאומצת של חודשים. בקיץ שעבר, הוצאנו 8,000 אנשים לרחובות, באמצע צוק איתן!

    4. לתומי, הייתי משוכנע, וגם היום אני משוכנע (תקראו לזה נאיביות) שבשנה הנוכחית אחרי שלילה לבן הוכתר "כיום העצמאות באמצע הקיץ", נקבל את הכבוד הראוי לאירוע שמביא אנשים מכל רחבי הארץ לפרדס חנה כרכור, בלילה מיוזע אחד באמצע אוגוסט. הייתי בטוח שנקבל תקציב שמתאים לסדר הגודל של האירוע. זה לא קרה. אחרי יום העצמאות , עקב חריגות מהתקציב, עצרה המועצה את האירועים ביישוב. לילה לבן שהיה על תוכנית האירועים, נדפק. לא עזרו ההשתדלויות שלי, הקשרים שלי, הנסיונות שלי. הדלת נסגרה. זה לא רק עניין תקציבי, זה עניין של סדרי עדיפויות. וזה כואב.

    חי באהבה חגיגה2

    5. זה כואב בעיקר בגלל שלטעמי "חי באהבה" הוא מתנה אמיתית. הוא מתנה אמיתית ליישוב. הוא נולד כאן. הוא יצירה מקומית על טהרת הכוחות האדירים שפועלים כאן. בלילה הלבן נוצרו חיבורים שתקצר היריעה מלפרט אותם. לא מעט עסקים מקומיים חיכו לאירוע הזה כדי לערוך בו את ההשקה שלהם. את כמות הצבע והקסם ששררו ברחובות, מראות התמונות והסרטים. וגם זה לא מספיק, כי רגש וצמרמורת אי אפשר להעביר תמיד בתמונות. הלילה הלבן סיפק מעגלים של עבודה. הוא סיפק פרנסה וחיבר בין האנשים. הוא הגשים את המטרות שאיתן יצאנו לדרך ומי שלאמשכיל לראות את זה, הוא עיוור.

    6. כל אחד ואחד מהלילות הלבנים ריגש אתי. הראשון, היה הראשון. כמו לידה. השני היה כמו תקליט שני שיוצא ותמיד יש את החששות שאולי הוא לא יצליח לשחזר את ההצלחה של הראשון. בשלישי פרצנו לתודעה היישובית, עברנו מהשוליים למיינסטרים. הוא עדיין היה קטן ואינטימי אבל כבר הראה ניצני גדילה. בשבילי הרגע – שהאנשים מהשכונה שבה אני חי 13 שנה , חצו את השער של דורותיאה, ופגשו בטירוף של תאטרון הידית-היה רגע מכונן. רגע של מפגש. ברביעי, לא האמנו, עד כמה האירוע גדל, ובשנה שעברה הכל התפוצץ. לטובה. באמצע כל הכאב של צוק איתן, במעין הפסקת אש שמיימית, האנשים שבו לחייך. שבו לשפיות.

    חי באהבה 3 הנסחי באהבה חגיגות הידית

    7. אני כואב וגם מרגיש תחושת שיחרור. כמו בשנת שמיטה. אחרי 5 שנים שבהן אני מתרוצץ כמו משוגע בחום יולי אוגוסט ומטריף את כל המערכות מסביבי (הילדים שלי לא יכולים לסבול אותי, שלא לדבר על האישה שאיתי), אני יכול רגע לנשום. פאוזה. אני יכול רגע לעצור ולהתבונן. על מה שנעשה ועל מה שיש עוד לעשות, ותמיד יש מה לעשות. בשלושה חודשים האחרונים הייתי מעורב במאבק על ה"ים החופשי" . גם זה לוקח אנרגיות. ונותן אנרגיות. כי בסופו של דבר אין תחושת סיפוק גדולה יותר מהידיעה שיש אנשים שמעריכים את העשייה שלך. זה שווה את הכל. לא שזו המוטיבציה שאיתה אתה יוצא לדרך, אבל זה בחלט נעים. וכן,כולנו אנושיים.

    8. זכיתי. בסוף כל "ח"י באהבה" כמויות האהבה שקיבלתי השתוו אולי רק לכמויות הזיעה שהגרתי. הלכתי כמה ימים על עננים וכמובן ששבתי לקרקע. אחת המצוות הגדולות יותר היא לשמח אנשים, ונפלה באמתחתי הזכות הזו. אם יש בי עצבות, הרי שהיא נובעת מזה שהשנה זה לא יקרה. חודש שלם שאני מחזיק את הפוסט הזה בבטן, והיו לילות לא מעטים שנדדה שנתי. ויחד עם זאת לחיות באהבה אפשר כל השנה, לאוו דווקא בחום יולי אוגוסט. ועם כל הכבוד, בשעה שגשושויות מגיעות למאדים, גם הלילה הלבן שמלווה אותי ואני אותו מקבל את הפרופורציה המתאימה. זהו. ניקח אוויר, נחזור עם כוחות מחודשים. החיים מלאי הפתעות.

    חי באהבה שלטים

    9. אוהב אתכם ואתכן.

    **בתמונה: ח"י באהבה הראשון עם סיור קולות עטלפים, מעניין לראות לא רק מי השתתף, אלא מי כבר לא פועל כעסק, מה משלמד על המציאות של העסקים הקטנים בישראל **.

     

    לפוסט המקורי של אייל בפייסבוק >


    להגיב
  • להיות ים חופשי

    אז נכון שאני כבר לא גר במקום שיש בו ים, אבל אין ים שאני לא מתגעגע…

    ומכיר טוב טוב את מאבקי החופים אחרי שבארגון האחרון שעבדתי בו בארץ היינו מעורבים במאבק חוף פלמחים ונחשולים. פעם התירוץ הוא כבר נופש ופעם חניון. ידעתם שנשארו בישראל ממוצע של 2 ס"מ חוף לכל אזרח!

    עכשיו הם הגיעו אל האזור הלא נכון! תאבי הבצע בשלל תירוצים שלא תופסים מים (רק לא נותנים גישה לשם)

    או כמו שכתוב בקבוצת הפייסבוק ים חופשי:

    "קבוצת מצב!!
    החל מחודש מאי 2015 נאלץ לשלם 30 ש"ח תמורת הזכות ללכת לים !!!
    שני החופים הציבורים העיקריים המשרתים את תושבי חדרה, פרדס חנה כרכור, בינימינה גבעת עדה , ישובי אלונה , זיכרון יעקב , מועצה אזורית מנשה והסביבה יהפכו להיות "חניון ציבורי בתשלום". מדובר על חוף "האקוודוקט" בקיסריה וחוף "הארובות" מדרום לקיבוץ שדות ים.
    הקבוצה נועדה לרכז את העדכונים והפעילויות כדי למנוע את העוולה הזו !!
    הצטרפו לקבוצה וצרפו את כל מי שזה רלוונטי עבורו כדי שהים ישאר חופשי לכולם!!!"

    הקבוצה שנפתחה ממש לא מזמן צוברת תאוצה ומונה היום מעל 2,500 חברות וחברים.

    הפגנות (מוצלחות) כבר היו…

    ים חופשי3 ים חופשי1

    הנה העדכון האחרון:

    "צעד קטן לאנושות צעד גדול לכיוון הים.
    היום נשלחו מכתבים רשמיים למועצה האזורית חוף הכרמל, לחברה לפיתוח קיסריה, למשרד הפנים ולממונה על מחוז חיפה מטעם משרד הפנים ובהם שאלות נוקבות לגבי אי הסדר ששולט בכללללללל חופי הרצועה מהאקוודוקט ועד חוף הארובות.
    במקביל נשלחו מיילים אל ראשי המועצות: פרדס חנה-כרכור, בנימינה-גבעת עדה, מועצה אזורית אלונה, מועצה אזורית מנשה וחריש עם העתק המכתב הנ"ל + שאלה מה בכוונתם לעשות כדי להיטיב עם התנאים של העם בכלל ושל ציבור בוחריהם בפרט ולבטל את הגזרה.
    אנחנו נמשיך לעקוב אחרי התשובות.
    תודה רבה לעורכות הדין צהלה הלוי יסכה ומוטי גודמן שתרמו מנסיונן ומהידע המשפטי שלהן, טרחו ועמלו וכתבו את המכתבים ואף חתמו עליהן.
    אנחנו בדרך הנכונה"

    והנה כתבה ממבט:

    בהצלחה לכם וכל הכבוד!

    להצטרפות לקבוצת המאבק >


    להגיב
  • מועדון גיל הזהב המחודש והמפתיע

    *

    כבר זמן מה אני שמה לב לתנועה ערה סביב מרכז פייס לקשיש ברחוב אחוזה. כלומר מרכז פייס לגיל הזהב. קשיש זו מילה קשישה. יש בה משהו קלוש ושביר כמעט, אולי אפילו מעליב בימנו, בהם גיל הפנסיה תופס תבנאדם חי וחיוני. לעתים פנוי ולרוב סקרן, ומגלה שאחרי שמיומנויות החיים נלמדו – איך להתבגר,  ללמוד, לשרת, איך להיות נשוי איך לגדל ילדים איך לג'נגל עם העבודה איך לשחרר את הילדים איך לצאת לפנסיה – פתאום יש משהו חדש ללמוד: איך להזדקן.
    כמו קלנועית אני מאיטה יום אחד להתבונן בשיפוצים שנעשו לא מזמן ומחליטה להיכנס לראות מה שם הולך. קובעת פגישה עם ענת פרסמן, שאחראית מטעם המועצה על תחום הגמלאים ומנהלת המדור לגמלאים בקהילה, ועם בָּת עובדיה, רכזת החוגים, שגם מתקתקת בנמרצות את ענייני הדיגיטל של המקום, כולל משלוח אימייל שבועי ידידותי להפליא.

    לפני שאנחנו מתיישבות לפגישה אני יוצאת לסיבוב בבניין החדש ומחדר לחדר התדהמה גוברת – באנה! זה חתיכת מועדון מה שבנו שם! עם אולם הרצאות וסרטים מושקע (סאונד מעולה), חדר אמנות מרווח, חדר התעמלות מתוקתק, מבואה מפנקת עם שולחנות ופינה לקפה ועוגה, מרפסת גדולה בקומה העליונה, ובקומה התחתונה יציאה הישר אל גינה ציבורית יפהפה ונחבאת. אתם חייבים לראות את זה!

    מרכז פייס קולאז

    השיחה בחדר שוצפת רעיונות וגילויים על תחום הגמלאים השוקק. מסתבר שבפרדס חנה כרכור חיים נכון לעכשיו כ 4500 גמלאים, שזה אומר אנשים בשלהי שנות השישים ומעלה. חלקם הורים וילדים שמזדקנים ביחד. בשנת 2025 צפויים להיות כאן כ-10,000 גמלאים. המכנה המשותף לכולם הוא הגיל, אבל חוץ מהעניין הזה מדובר במגוון אדיר של אנשים ושל גישות לחיים, מצבים כלכליים, תחומי עניין, תרבויות. ענת, שכבר בגיל חמש נמשכה לסיפורי סבַתהּ, מדברת בעיניים נוצצות על הרעיונות שרצים לה בראש. יש בה פתיחות גדולה לשיתופי פעולה ורצון להנגיש את המקום לכלל הקהילה, לטובת טיפוח האוכלוסיה הבוגרת. זה אומר גם להשכיר את המקום מחוץ לשעות הפעילות, בתשלום למרכז או תמורת הקצאת חוגים / פעילויות תרבות. גם נושא ההתנדבות קרוב לליבה ויש לה תוכניות איך לפתח אותו עוד.
    כשיצאתי משם ראיתי בעיני רוחי את האולמות מתמלאים בכל הכישרון והיוזמה שיש כאן, וגשרים נבנים בין צעיר למזהיב. והנה זה קורה! ב 17/2 הוצאת פראג מקרינה כאן את הסרט "חלומות על דמנהור", ואחריו הרצאה עם נציגים מהקהילה בדמנהור. פרטים כאן >

     

     

    הנה חוברת הפעילות לשנת 2014-2015 של מרכז פייס לגיל הזהב.
    חוברת שנת תשע"ה 
    הנה הפייסבוק, והנה המייל, דרכו אפשר להירשם ולקבל מייל שבועי עם תזכורת לפעילויות השונות והמשתנות.

    השבוע למשל, ביום שלישי אחה"צ, יש הרצאה בנושא סודות רצפת האגן. "תבואי, זה עניין חשוב" ענת מזמינה אותי. "גם בגיל שלנו!".
    ובת גם שלחה רשימה ארוכה ומעודכנת של דברים שקורים במרכז בכרכור ובמרכזים הנוספים ביישוב. קבלו:

     מרכזים קהילתיים לגמלאים:

    1. מרכז פיס לגיל הזהב
    משרת את אוכלוסיית הגמלאים העצמאית ביישוב.
    מטרתו להעמיד לרשות התושבים הותיקים מרכז שירותים הכולל סל פעילויות רחב המנסה לתת מענה לצרכים המגוונים של אוכלוסיה עצמאית זו.

    הפעילות במרכז כוללת:
    * מרכז חוגים וקורסים בתחומים שונים (אומנות, ידע, פעילות גופנית) – 43 חוגים
    * טיולים, נופשונים, נופש חו"ל.
    * פרויקטים התנדבותיים (פרוט בהמשך)
    * ימי עיון.

    סך הנהנים משרות זה: 600 גמלאים באופן שבועי בחוגים, כמו כן כ- 500 גמלאים נהנים משרותיו לא על בסיס קבוע.
    פועל 5 ימים בשבוע בשעות הבוקר, אחה"צ והערב.
    סה"כ נהנים משרות זה כ- 970 גמלאים.

    2. מרכז קהילתי אור
    משרת את אוכלוסיית הגמלאים העצמאית ביישוב, ממוצע גילאים 75 ומעלה.
    המרכז מציע מגוון חוגי התעמלות, חוג ציור, חוג יצירה, חוג ריקודי עם, הרצאות בתחומים שונים, מסיבות, טיולים ועוד.
    מספק הסעות לבאי המקום + ארוחת בוקר.
    פועל 3 פעמים בשבוע בשעות הבוקר.
    סך הנהנים משרות זה: כ- 150 גמלאים.

    3. מועדון למרחב
    משרת את אוכלוסיית הגמלאים המתגוררים במערב המושבה. מתקיימים בו מספר פרויקטים לגמלאים:
    א. מועדון חברתי בשעות הבוקר לאוכלוסיית הגמלאים המתגוררת במערב המושבה.
    פועל פעמיים בשבוע במתכונת דומה למרכז קהילתי אור.
    מספק הסעה + ארוחת בוקר + חוגים ופעילות מותאמת לקהל.

    ב. מועדון חברתי לחברי קהילה תומכת – נפגשים פעם בשבוע אחה"צ.

    ג. מועדון לניצולי שואה – מהווה מקום מפגש אהוד במיוחד לניצולי שואה פועל פעמיים בשבוע

    יום שני בבוקר- לדוברי השפה העברית. מספק הסעים, הרצאות, טיולים מסיבות ועוד.
    יום ראשון אחר הצהרים – לדברי השפה הרוסית. מספק התעמלות, שיעורים בידיעת הארץ בשפה הרוסית.

    ד. פעמיים בשבוע בשעות הבוקר משמש כמועדון לאוכלוסיית הוטרנים ביישוב.
    סך הנהנים משרות זה: כ- 250 אנשים.

    4. מועדון חברתי לבני העדה האתיופית
    מועדון הפועל בשיתוף פעולה עם סניף ויצ"ו כרכור.
    משרת כ- 30 גמלאים בני העדה האתיופית, פועל פעמיים בשבוע בשעות הבוקר, מספק הסעה + ארוחת בוקר.
    הפעילות כוללת: אולפן ללימוד עברית, שיעורי התעמלות, שיעורי העשרה, מלאכת יד ועוד.

    פרויקטים קהילתיים והתנדבותיים בשיתוף העמותה למען הקשיש:

    1.קהילה תומכת
    פרויקט שמטרתו להבטיח את שלומה ובטחונה של האוכלוסיה המבוגרת ביישוב, לספק תחזוקה שוטפת , להעניק עזרה יום יומית, ולשמור על קשר ותמיכה מוראלית.חלק מהגמלאים מסובסדים כגון: ניצולי שואה דרך הקרן לרווחת ניצולי שואה.במסגרת הפרויקט זכאים החברים למגוון שירותים:

    * לחצן מצוקה
    * שרותי רפואת חרום
    * שיחת יעוץ רפואי
    * סיור בטחון
    * אם קהילה תומכת המסייעת בפתרון בעיות שונות.
    * אב קהילה המסייע בנושאים טכניים.
    * פעילות חברתית מתקיימת פעם בשבועיים במועדון למרחב.
    כיום נהנים משירות זה כ- 180 בתי אב.

    2. קו קשר לקשיש
    פרויקט קהילתי בו מתנדבות שומרות על קשר טלפוני עם גמלאים בודדים, מקשיבות להם, משוחחות עימם בטלפון ומסייעות להם בנושאים שונים.
    המתנדבות מקבלות ייעוץ מקצועי קבוע על ידי עובדת סוציאלית.
    הפעילות מתקיימת 5 ימים בשבוע בבוקר ואחה"צ.
    המטרה העיקרית היא שבירת מעגל הבדידות, וכמו כן מאפשר מעקב שבועי נוסף אחר הגמלאים .

    2. פרויקט תיעוד סיפורי חיים
    הכשרת קבוצת מתנדבים לתיעוד סיפורי חיים של גמלאים במושבה.
    פרויקט זה מחבר בין שתי קבוצות האחת קבוצת גמלאים המספרת את סיפור חייהם למתנדבים שמתעדים את הסיפורים ויוצרים תוצר מוגמר של חוברת סיפור חיים לכל אחד מהגמלאים.

    3. פרייקט חייל – קידום בריאות בקהילה.
    הקמת תחנות מידע בנושא הגיל השלישי בקופות החולים באמצעות מתנדבים שהוכשרו לתפקיד.

    4. ביקור המלאך
    פרויקט בו מכשירים מתנדבים לקיים ביקורי בית ידידותיים ליצירת קשר אישי, חברתי ותומך, כאשר המטרה העיקרית היא להוציא את הגמלאי מביתו ולשבת באחד מבתי הקפה באזור. למתנדבים ניתנים מפגשי הדרכה קבועים על ידי עובדת סוציאלית.

    5. גימלאון
    עיתון לגמלאים שיוצא אחת לרבעון, בעיתון ישנן כתבות בענייני גמלאים , הסטוריית היישוב ועוד. עיתון זה מופק כולו בהתנדבות (כולל עריכה).

    6. תאטרון קהילתי לגמלאים – "תיאטרון המטבח".
    תיאטרון זה שם דגש על שלושה מעגלים חברתיים: התקשורת הבין אישית, הדיאלוג הקבוצתי והקשרים הקהילתיים.

    7. חבורת הזמר "הקול הזהב" – מוכנים להופיע בהתנדבות בקהילה.

    8. גינון קהילתי
    פרויקט זה מיועד לגמלאים בני העדה האתיופית כאשר יש שיתופי פעולה עם בתי ספר.
    הגמלאים נפגשים מידי יום א' בבוקר בגינה, לאחר מכן יש טקס "בונה" (קפה) מביאים ומשפחות הגמלאים כיבוד ואוכלים ארוחה משותפת.
    נהנים משירות זה 25 גמלאים.

    10. בתים חמים
    מיועד לאוכלוסייה הרוסית מחבר העמים. ביישוב קיימים 3 בתים חמים בכל בית 15 אנשים הנפגשים פעמיים בשבוע .

    9. קבוצת תמיכה
    קבוצת תמיכה לבני משפחה המטפלים באנשים דמנטיים.
    קבוצה זו פועלת כבר 3 שנים המפגשים הם אחת לחודש.

    10. פטאנק
    בפרדס חנה כרכור 7 מגרשים. לוקחים חלק כ-60 גמלאים . הקבוצה מתחרה במשחקי ליגה ארציים.

    11. חונכות לניצולי שואה
    33 תלמידים מביה"ס שחונכים כ- 17 ניצולי שואה . הפגישות מתקיימות בבתי הניצולים אחת לשבוע. הפרויקט מלווה ע"י איש מקצוע מטעם הרווחה.

    12. זה"ב בגן
    גמלאים מתנדבים בגני ילדים ברחבי המועצה, בשיתוף מחלקת גנים במועצה המקומית.

    13. פרויקט "פוש" להצלחה
    פוש היא עמותה ארצית התנדבותית, המעניקה שיעורי עזר ללא תשלום לתלמידים מרקע סוציו- אקונומי מוחלש, הזקוקים לעזרה בלימודים ופועלת לקידום ושיפור סיכוייהם לסיים את בית הספר. דרושים מתנדבים שיעזרו לתלמידים בבית ספר, מיסודי ועד תיכון, בהכנת שיעורי בית וצמצום פערים בהבנת חומר הלימוד. התנדבות קבועה של אחת לשבוע למשך כשעה וחצי. אין צורך בידע קודם בהוראה.

    14. סיירת תיקונים 
    האגף לשירותי רווחה וקהילה מפעיל מתנדבים לביצוע תיקונים קלים בבתים של פונים ונזקקים ברחבי המושבה. דרושים לנו בעלי ידיים טובות ובעלי מקצוע לסיוע בעבודות של תחזוקה ואחזקה למי שאינו יכול לדאוג לכך בעצמו.

    15. חנויות יד 2 ביגוד/ לבית ולטף
    – חנויות המנוהלות ע"י העמותה למען הקשיש ואגף לשירותי רווחה וקהילה. מתנדבים בחנות דואגים למיון וסידור התרומות, מכירה או מסירה לנזקקים. רווחי החנויות מופנים חזרה לנזקקים בקהילה, דרך פרויקטים קהילתיים כגון "קמחא דפסחא" ושיווק החנויות בקרב הקהילה.החנויות פתוחות בימים ב' וד' בין השעות 9:00-12:00.

    16. משק לשעת חירום (מל"ח) 
    אנו קוראים לכם, נשים וגברים כאחד, הרואים עצמם מתאימים, לקחת חלק במערך ולהתנדב למען הצלת חיים בשעת חירום.

     

     


    להגיב
  • קולנוע אוריון, הצגה אחרונה

    הרבה טרקטורים צהובים עוברים ברחובות המושבה. יותר ויותר. כבר הפסקתי לשים לב לקולותיהם המקרקשים.
    ביום ראשון בבוקר היה צליל שכּן תפס את האוזן. קצת מרחוק אבל חזק במיוחד. נגיחות ברזל וכפות מתכת נגררות.
    בפייסבוק ראיתי תמונות: הורסים את קולנוע אוריון.
    בבוקר הראשון של אחרי החגים.
    כמה נגיחות, הופ ושלום.
    כמו לא היה פה אף פעם.
    עוד לא הלכתי להסתכל.
    היום הלכתי. עיי חורבות, עם גדר

    לפחות ניתנה לו שירת הברבור בח"י באהבה האחרון. עם מיקי מאוס בשחור לבן וקלינט איסטווד, הממצמץ דרך שכבות האבק שעל חזית הבניין.

    כגן כתב על "לוויתן בחוף אוריון״, המיצג של עתר גבע ושחר דור שהוצג בח"י באהבה, באוגוסט האחרון:

    לפני 12 שנה כשהגענו לכרכור, היה לי חלום (הוא עדיין לא התנפץ אל קרקע המציאות) להחזיר את העטרה של הקולנוע המיתולוגי הזה לחיים. בח״י באהבה 5, נגענו בשולי החלום. עתר ושחר התגייסו כדי להעמיד שם את היצירה שלהם, ולהקרין על הקולנוע סרטי דיסני ישנים ואת היצירה המופתית ״ הטוב הרע והמכוער״. הומאז׳ לילדות, הומאז׳ לנעורים, והומאז׳ לז׳אנרים הכי עממיים שיש, סרטים מצוירים ומערבונים.

    עתר גבע הוא נכדו של קובה גבר האיש שתכנן ועמד בראש קבוצת הבניה של עין שמר, שבנתה את הקולנוע בין השנים 32-40 במאה הקודמת.כך שגם פה נסגר מעגל. אופנהנדין הבעלים, שילם עבור הבנייה בכיכרות לחם. לחם תמורת שעשועים. חולם ואופה. את הנכדה שלו טלי, ואת הנין שלו פגשתי יום לפני ח״י באהבה ב״ פלאפל דבורה״ ( עוד מוסד מקומי ומיתולוגי) והיא נתנה את הסכמתה למיצג עם אור בעיניים.

    לעבור על טוסטוס בלילה הלבן בינות לאלפי האנשים ולראות את קלינט איסטווד בענק על הקיר, מדבר עם אלי וואלאך, היה לגעת בחלום, מבלי שהיה צריך להתעורר. זו מתנה שאני מאחל לכולם לכל החיים.

    קולנוע אוריון הטוב הרע

    בקיצור, הלך.
    לא יודעת מה יבנו שם.
    בסיבוב עם העגלה ראיתי שגם הורידו ביס גדול מהמטע ההפוך, ועכשיו בונים גם שם.
    נקווה שאת העצים המתפצלים לא העבירו למפחמות.

    והנה סרטון של אלכס היילברון (פוסט מ 2006!). מבט על הבניין, מבפנים ומבחוץ:

    והנה מבט מעמיק פנימה, בפוסט של אילנה פלדה מ"מקום שמור".


    להגיב
  • זיהום האויר בפרדס חנה: למען פיתרון מעשי

    יש ימים, שבהם יש שעות, שפשוט קשה לנשום כאן.
    במיוחד בלילות עד לפנות בוקר. אני שמה לב, שהאינסטינקט לקום בבוקר המוקדם לפתוח חלונות ולנשום את היום החדש, הפך לתנועה זהירה. צריך להישאר בבית ולתת לזה להתפוגג תחת השמש. כמו כתם עקשן באיכות האויר שאנחנו נושמים.
    נזק עקבי ומצטבר.
    חלקיקים חלקיקים.
    משאירים שכבה אפרפרה על החפצים שבגינה, על הפרגולה, וגם בתוך הגוף.

    בעצומה שרצה עכשיו כתוב:
    תעשיית המפחמות ניזונה מגזעי עצים (פסולת חקלאית) שמקורם בחקלאי ישראל. הגזעים משונעים במשאיות משטחי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית ושם הופכים ל – 95 אחוזים מחומר הגלם אשר משמש לתעשיית המפחמות.

    מהי תעשיית המפחמות? מה מייצרים שם – פחמים לגריל? אנרגיה?
    האם זה סוג של טרור אקולוגי? לא נראה לי. טרור אקולוגי זה בכלל משהו אחר.
    אם כבר, זה טרור-אוטו-אימוני. סיבה ותוצאה. פסולת בניין של מפעל יישוב הארץ.
    כי מה מקור הפסולת החקלאית? האם הבניה המואצת? אולי זה יער חריש בתצורה חדשה?
    פרדסים שהופכים לשכונות?
    ומי האחראי להעביר את כל הגזם לשם? האם יש גוף מסודר או סוחרים קטנים ופרטיים?
    האם כל זה הוא תוצר לוואי של תרבות המנגל? כמו שכותב אביב לביא.
    כבר שנים הוא כותב על זה.
    ואם כן, האם זו כזאת תעשייה ענקית?
    ואולי הפיתרון זה להפסיק עם המנגל של יום העצמאות..

    עצומותהפגנות, דפי פייסבוק, קיטורים בפייסבוק, עוד דפי פייסבוק, חלונות מוגפים, מחשבות על הגירה, ואז באה הנשימה הבאה ומשכיחה. עד הענן הבא.
    שגבולותיו רחבים ובאמצע אנחנו, ישוב כפרי שליו ושקט, שלא יושב על אדמת כיבוש ולא בשטח עימות, שאין בו אזעקות צבע אדום, ואין בו דרמה ישראלית גדולה, בעיקר בועה, מוקפת ענן צהבהב.
    (ומה עם הארובות בחדרה?)

    בעוד העצומה קוראת למיגור עשן המפחמות באמצעות חקיקה ואכיפה, רון לירם מציע פיתרון אפקטיבי לבעיית המפחמות

    שלום חברים,
    היום אני רוצה להציע פתרון ישים לבעיה החמורה של המפחמות – כזה שניתן לכנות WIN-WIN-WIN-WIN-WIN SITUATION !
    מזה כמה שנים אני לומד את נושא זיהום האוויר בפרדס חנה כרכור וסביבתה על מנת למצוא פתרונות מעשיים.
    ובמפתיע, מצאתי פתרון פשוט וישים בטווח קצר, והיזם – ישראלי. כדי להבין תצטרכו להמשיך לקרוא…
    כחלק ממחקרי, למדתי על מקורות הזיהום, סוגי החומרים הנפלטים ומידת רעילותם, השפעת הזיהום באופן ישיר (נשימה, מגע עור וכד') ובאופן משני (זיהום גידולים וקרקע, זיהום מקורות מים וכד') כמו גם הצעות לפתרון.
    קראתי מאמרים וחוות דעת בנושא מכל רחבי העולם.
    נושא המפחמות הנו נושא בעייתי במיוחד מאחר והמפחמות ממוקמות באזורים שאין לגופי האכיפה סמכות – מעבר לקו הירוק.
    לכן הפתרון הטוב ביותר הוא למנוע הגעתם של חומרי הגלם לאותן מפחמות. קרי, להביא לכך שהחקלאים לא יעבירו את העצים של מטעים שנכרתו לאותם גורמים העוסקים בהעברתם למפעילי המפחמות.
    הסיבה לכך שעד היום לא היה פתרון ישים: אינטרסים כלכליים. בפשטות ניתן לאמר כי מחד, לחקלאים אין כסף ומאידך, גם למשרדי הממשלה אין כסף.
    לכן, הפתרונות שהוצעו עד כה אינם ישימים – בשל עלותם!
    כיום, חקלאי שצריך לחדש מטע, קורא לגורם העוסק בכך אשר מספק לו שירותי עקירה ופינוי וגם עשוי לשלם לו עבור החומר כמה אלפי שקלים.
    מנגד, אם יאלצו חקלאי לעקור ולפנות על חשבונו למקום מוסדר – החקלאות תפסק באותו רגע מחוסר כדאיות כלכלית. זו גם הסיבה שמשרד החקלאות לא ישתף פעולה עם כזו אכיפה.
    אם כך מה הפתרון? להפוך את הפסולת האורגנית (חקלאית ויישובית כאחד) בכל כמות – לחשמל!
    התשובה לשאלה שמיד עולה בראשכם – כן, באופן שאינו מזהם את הסביבה!
    מצורפת מצגת בנושא.

    הרווח מהמיזם הוא לכולם!
    לנו כתושבים – בריאותנו – אין לה מחיר ! כמו כן, במקומות עבודה,
    למועצה – הכנסות של מליונים מארנונה במקום הוצאות של מליונים על פינוי פסולת אורגנית יישובית,
    לחקלאים – אשר יקבלו שירותי פינוי מהיזם,
    למשרד החקלאות – הנמצא בבעיית אינטרסים בין האחריות לרווחת החקלאים והאחריות לבריאות הציבור,
    למשרד לאיכות הסביבה – אשר יחסוך מליונים בעלויות אכיפה ופיקוח (שאין לו) וימנע זיהום כתוצאה מהעברת פסולת לאתרי הטמנה (מאחר ולאתרי הפסולת האורגנית אין היום את הקיבולת הנדרשת להתמודדות עם כמות הגזם והפסולת),
    למשרד האנרגיה והתשתיות שמרוויח חשמל ממקור נקי וחדשני – מזבל,
    לבעל הקרקע (אין צורך להרחיב בנושא),
    וכמובן ליזם – אשר ניתן לדרוש ממנו לסבסד את עלות הפינוי מהחקלאים…

    אז יזם כבר יש! ישראלי, בעל מפעל כזה – בחו"ל. לבקשתי, הוא מוכן להיכנס לפרוצדורה המורכבת ולשאת בעלויות הקרקע וההקמה, אולם הדבר דורש שיתוף פעולה מצד המועצה.
    בכוונתי להפגיש בינו לבין ראש המועצה, ובתנאי שהאחרון יאות לכך. אשמח לעדכן על כך בקרוב.
    כמובן שבינתיים, יש להמשיך עם ההד הציבורי, עד יישום בפועל של פתרון אפקטיבי. כי על הבריאות שלנו, אסור לנו להתפשר!

    מעניין לראות איך זה יתפתח.


    להגיב
  • כתה 2021: העתיד שייך לסקרנים

    בעקבות ההתעניינות, נוספו מפגשי חשיפה לכתה 2021 בסוכה בבנימינה במהלך הקיץ. הנה התאריכים. מורים והורים – הנה הזדמנות להגיע לשנה הבאה רעננים!

    אחד הדברים המעוררים שקרה במהלך מאי מושבה חופשית, היה המפגש עם אוג'ס ולדמן, שהגדיל והביא למפגש את ליה מאור, עמיתתו לערי חינוך.
    סופסופ תפסנו שניים מהגולשים על הצונאמי בחינוך, שקפצו רגע למרפסת של מקום בזמן, למפגש אינטימי וחדשות מסעירות מהשטח. הם סיפרו על הדבר הבא שקורה בערי חינוך: כתה 2021.

    החבורה של ערי חינוך מסתובבת בבתי ספר ומציפה את חדרי המורים ברוח רעננה. הם נכנסים לחדרי המורים כחלק מאסטרטגיה יישובית, ושם מאתרים מורים שרוצים לשנות, ואיתם הם עושים תהליך. הפרוייקט נקרא כיתה 2021 מפני שהכיתה הינה אבן היסוד של הבניין החינוכי כולו. בדומה לאפקט הפרפר, שינויים פורצי דרך, חדשניים, ומשמעותיים, שיתחוללו בכיתה בירוחם, יכולים להביא לשינוי בירושלים או בתל אביב. כיתה אחת יכולה לספק עדות חיה וקיימת לניסיון שהצליח, לשינוי בר קיימא, ולחולל גל ויראלי מרחיק לכת. [מתוך האתר].

    ערים ומועצות הפועלות בשיתוף פעולה עם ארגון ערי חינוך הן – בת ים, טבריה, חדרה, נתניה, קריית חיים, ירוחם, והמועצות האזוריות עמק המעיינות, גליל תחתון, מנשה, וערבה תיכונה. אוג'ס וליה, למשל, הם תושבי פרדס חנה כרכור – מועצה מקומית שלא עובדת עדיין עם ערי חינוך. נקווה שזה יקרה. אולי אם לא "מלמעלה" אז כיוזמה מהשטח, כאופייני למחוזותינו.
    בינתיים ישבנו במרפסת והקשבנו לשליחים מהעתיד העכשווי. דיברנו על למידה מקוונת, על כיתה הפוכה, על דרכים לשווק את הרעיון, על יישומים מדליקים בבתי ספר בערים אחרות, על שי פירון (שתומך ומעודד) ועל איך זה שהדבר הזה עוד לא פעיל כאן, בפרדס חנה, שיש בה חדשנות ויזמות חברתית ברמה גבוהה. בקיצור, זה היה מפגש מעורר מאוד.

    וכל ההקדמה הארוכה הזו היא ראיתי שמחרתיים יש כנס של כתה 2021 בבנימינה.
    אז אם אתם מורים שיש להם רצון לשנות את המערכת או הורים עם רצון דומה, או סתם סקרנים, או הורים, הנה ההזמנה:

    הזמנה לחשיפה כיתה 2021

    מהי כיתה 2021 ?
    במטרה לקדם את יישום הלמידה המשמעותית בבתי הספר בישראל, יצר מטבחון רשת ערי חינוך את תכנית כיתה 2021.
    כיתה – מפני שהכיתה הינה אבן היסוד של הבניין החינוכי כולו. בדומה לאפקט הפרפר, שינויים פורצי דרך, חדשניים, ומשמעותיים, שיתחוללו בכיתה בירוחם, יכולים להביא לשינוי בירושלים או בתל אביב. כיתה אחת יכולה לספק עדות חיה וקיימת לניסיון שהצליח, לשינוי בר קיימא, ולחולל גל ויראלי מרחיק לכת.
    כמו כן, מאפשרת תכנית “כיתה 2021″ למורה היחיד/ה, להשפיע וליצור שינוי משמעותי במערכת כולה.
    2021 – השאלה שאנו בחרנו להתמודד אתה היא : כיצד תיראה כיתה בשנת 2021. בחרנו בתאריך הזה מפני שהוא לא רחוק מדי אך גם לא “מעבר לפינה”. הוא משאיר זמן לדמיין, לחלום, ולהפוך מציאות. הכיתות ב-2021 יכינו את תלמידיהן לחיים ב-2030. לכן, תכנית “כיתה 2021″ בנויה על היכולת ללמוד ולדמיין כיצד ייראו החיים ב-2030 , ומה דרוש לכיתה שמכינה לקראתם בכמה קטגוריות:
    מקום – כיצד ייראה המרחב הפיזי המקדם למידה משמעותית.
    זמן – אלו מבני זמן חדשים המקדמים למידה המשמעותית, יהיו בשימוש. איך ייראו מערכת שבועית, תכנית שנתית, זמן מורה וזמן תלמיד.
    פעילות – כיצד מתקיימת הלמידה המשמעותית בכיתת 2021, מה ואיך לומדים?
    הערכה – כיצד מתבצעת הערכה בעידן של ידע פתוח ונגיש לכל.
    שותפים – השותפים הפנימיים – מה התפקידים החדשים של המורים, התלמידים וההורים, ומה
    החידוש במערכת היחסים ביניהם.
    השותפים החיצוניים – מה מערכת היחסים בין בית הספר וארגונים נוספים הפועלים
    במעגל הקהילתי, הלאומי והבין לאומי.
    כל כיתה יכולה להגיש מועמדות לקבלת כוכב באחת הקטגוריות לעיל. כיתה שתקבל שלושה כוכבים, תזכה בהכרה כ”כיתה 2021″. הזכאות לכוכב תוחלט על ידי הערכת עמיתים.
    בית ספר שיותר מ-70% מכיתותיו יזכו בהכרה “ככיתות 2021″, יזכה בהכרה כ”בית ספר 2021″, ועיר שיותר מ-70% ממוסדות החינוך שלה יוכרו על ידי התכנית, תזכה בהכרה כ- “עיר חינוך2021″.

    לפייסבוק של כתה 2021 | לאתר של ערי חינוך |


    להגיב
  • סיירת הורים ישובית

    שלום רב,
    חלקכם מכיר אותי, רובכם כנראה שלא.
    שמי אמרי אביטן, אני אבא לשלושה, תושב פרדס חנה, עובד החינוך הבלתי פורמלי, יועץ ארגוני ודוקטורנט לחינוך.

    בחצי שנה האחרונה אני שוקד יחד עם חבר המועצה איציק בוחבוט, על הקמת "סיירת הורים" ישובית. אני מחפש הורים שיתנדבו לסייר, פעם בחודש, במושבה בסופי שבוע בשעות הליל, יפגשו עם בני נוער בגובה העיניים, יתנו דוגמא אישית, יטו אוזן קשבת וישמשו לצעירים גורם חינוכי ומניעתי לשימוש בחומרים מסוכנים.

    הפרוייקט חשוב מאין כמוהו משום שאין שום גורם חינוכי, טיפולי, אכיפתי המסייר בלילות ופוגש את בני הנוער שלנו בזירה שלהם, ברחובות בגני השעשועים ובמקומות הבילוי הליליים.

    מצגת קצרה עם הסבר מה היא סיירת הורים:

    קישור לטופס הרשמה להתנדבות לסיירת

    ב- 27/5, נתחיל בהכשרת המתנדבים. כך שהסיירת תחל את פעילותה בחודשי הקיץ הקרבים.

    שתפו, הפיצו וספרו לחבריכם
    בשם נוער פרדס חנה כרכור
    תודה רבה

    הסיירת פועלת מטעם אגף חינוך במועצת פרדס חנה-כרכור ובשיתוף פעולה עם אגפים נוספים וגורמים חיצוניים.

    אמרי אביטן – סיירת הורים פרדס חנה-כרכור
    050-8257372
    imry.abitan@gmail.com


    להגיב
  • תוצאות הבחירות בפרדס חנה כרכור

    ובכן, געש ניצח.

    כמה תובנות של אייל כגן, מתוך הפייסבוק שלו:

    1. שיטת הבחירות ברשויות המקומיות היא מטומטמת. הפיצול בין הבחירה לראש הרשות לבין בחירות למועצה, גורם למצב שבו ראש הנבחר צריך לשלם אתנן פוליטי גבוה, שבא על חשבון התושבים. צריך להחליף את השיטה לאלתר.

    2. קחו את פרדס חנה כדוגמא: תלם-4 מנדטים, עבודה- 2 מנדטים, כאכון-1 או 2 מנדטים (לא סופי, מתנדנד עם בר כוכבא שנע בין מנדט אחד לשניים וכולי תקווה שבר כוכבא הוא זה שיגבר) וכל היתר עם מנדט אחד בלבד (7 רשימות). סך הכל 10 מפלגות. לך תעבוד ככה.

    3. אחוז הצבעה נמוך בכל הארץ. הציבור אדיש. עסוק בתלאות הקיומיות שלו. התחושה של האנשים היא ששום דבר לא ישתנה. העובדות מדברות בעד עצמן: אפילו בתל אביב, עיר המחאה, חולדאי ממשיך. הציבור אדיש והציבור ישלם.

    4. נחזור למקומי. צדק פואטי נעשה. האיש שהעיף את השיקשוק המיתולוגי מהוואדי, עף מהמועצה. לקח כמה שנים. שש שנים, אבל הנה, השיקשוק ממשיך על שלל השתקפויותיו וזריהן בבית.

    5. יש לא מעט פרצופים חדשים במועצה שפיזרו ים הבטחות. מהיום, הגיע הזמן לפרוע אותן. לא בונה על זה יותר מידי. מי שעושה עושה. לא לפני הבחירות, אלא במשך השנים. ומי שמדבר מדבר. חמש שנים זה הרבה זמן. בואו נראה.

    6. ואם כבר מעשים: הנה המשימה הראשונה להיום לנבחרי הציבור. לנקות את השלטים המכוערים. שבענו.

    בוקר טוב פרדס חנה כרכור.

    עכשיו אפשר להרכיב מנה:
    חיים געש צריך מינימום 8 מנדטים במועצה כדי להעביר החלטות. לפי תוצאות האלה (הלא סופיות), בהחלט יש כאן פתח לשינוי גדול. למעשה, הוא יכול להקים מועצה חילונית למהדרין. וזה מבלי לגרוע מזכויותיו של הציבור הדתי. כלומר, יש לנו כאן במקומי צ'אנס להפריד את הדת מהמועצה. ואולי גם הגיע הזמן.

    הצעת הגשה:
    תלם 4 + העבודה 2 + בר כוכבא 2 + איציק בוחבוט לוין 1 = 9. יחד עם זרם דתי מתון כלשהו אפשר להקים מועצה מכבדת ומאוזנת.
    בר כוכבא הפתיע וזה משמח. הוא הלך עם האמנים, תמך בבית פתוח ובשיקשוק (אמנם בגרסתו המוחלשת אבל זה יותר טוב מכלום) והוא פול-פאואר על הקמת ועדת בינוי מקומית לפרדס חנה כרכור, במקום מחוזית שומרון. יחד עם הגר פרי יגור (מתכננת ערים ותומכת בשמירה על אופיה הכפרי של המושבה) ואיציק בוחבוט לוין (למרות שהוא מ"יש עתיד") אפשר לעגל שולחנות וליישר פינות.

    לפי מגזין המושבות, עד השעה 20:30 אמש הצביעו 41% מתוך 26,201 בעלי זכות בחירה במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. ומילא אחוז ההצבעה הנמוך – בבוקר שמעתי בחדשות שיש ערים, בהן הציבור בחר מחדש במועמדים הנאשמים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. כמו שכרמלה כתבה – "כל מני מועמדים בשקל ומשפחות ובעלי אינטרסים למיניהם מחכים שהמועמד שלהם יסלול להם דרך למשרה כלשהי או יתקדם על כנפי פתק ההצבעה שלכם עוד קצת למעלה".
    אני מקווה שכאן געש ישכיל להרכיב מועצה ראויה. הוא זכה בפרטנרים חדשים ורעננים.
    נמשיך לעקוב.

     


    להגיב
  • החלטתי מה אני מצביעה

    נהוג לשמור דברים כאלה בסוד, אבל לא אכפת לי לגלות. אין לי שום אינטרס אישי, חוץ מזה שהמושבה הזו תתפתח. לא פגשתי אף אחד מהם וההתלבטות קשה. אחה"צ עוד התנדנדתי אבל עכשיו השקעתי עוד – קראתי מצעים, הבטחות, חלק מהדברים הם דברי טעם. חלק קישקושים מבישים. חלק מדיף ניחוח קומבינות ישן. איך אמר ידידי א' – תכל'ס, אף אחד לא מביא מצע אלטרנטיבי אמיתי, או אפילו יצירתי. כולם מרובעים.
    אז אם ככה, אז לבחור ריבוע סימפטי. צוות מוחות סלולארי חידד השבוע כמה רעיונות, שחלקם קיימים בשטח (ובהתאמה במצעים של חלק מהמתמודדים) וחלקם פנטזיה פרועה:

    שבילי אופניים
    שכונת יורטים / דומים (עם ממ"ד משותף) / מתן היתרים להצבת יורטים/דומים
    תקן בנייה ציבורית ירוקה – לפחות 20% מהבניה הציבורית.
    שלטי חוצות שעובדים על תאורה סולארית
    שאטל לרכבת
    מיחזור כמו שצריך
    הקמת קולנוע
    מרכז יזמות מקומי – שכל אזרח (ולא בהכרח בעל עסק) שיש לו רעיון יוכל להציע בו פרוייקטים. הפרוייקטים הנבחרים יקבלו ליווי.
    הצטרפות לתכנית "ערי חינוך" של יעקב הכט
    החזרת השליטה על המים למועצה
    הפסקת הריסוס מהאויר בשדות בשולי המושבה, והריסוס הידני בצדי המדרכות באביב
    ועוד ועוד….

    בקשר לחקלאי – היום התקיים דיון בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים. פסיקה לא ניתנה במקום והיא תימסר במועד מאוחר יותר. זה מצוין שנלחמים על ביטול התכנית לבניית (מגדלי?) מגורים. באמת הגיע הזמן שמישהו ירסן את כל הבניה הרוויה במושבה, ועוד על קרקע כל כך נוסטלגית כמו אדמות בי"ס החקלאי.
    לפני כמה חודשים השתתפתי בתהליך גיבוש החזון של ביה"ס הדמוקרטי, שהתקיים בסדנאות החקלאי (ליד הביג). בחצר – הצבאית למדי יש לומר – מתנוסס בגדול ציטוט של יאנוש קורצ'ק: "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."
    חכם יאנוש קורצ'ק.
    ובהתייחס לציטוט הזה שלו, אולי באמת כדאי לשים בעתיד דגש על המילה "בית ספר" ופחות על "חקלאי". במקום ללמוד שם חקלאות מסורתית – לשתול שם הרבה זרמים בחינוך. גם אנתרופוסופי (שאכן, פועל ממתחם החקלאי, בשכירות), גם הבית העגול (שנאלץ להתגלגל לאלוני יצחק) גם בי"ס מונטסורי (שלא נפתח בסוף) וגם תיכון קונבנציונלי. ואזורים משותפים לעבוד בהם ביחד. מתעקשים על חקלאות? בתי הספר יכולים לעבד במשותף שטח לגידולים אורגניים ולמכור את התוצרת לתושבים במחירי עלות. או לעשות חווה ניסויית. או חקלאות על הגגות, או אצות, רפתות זה פאסה! במיוחד בפרדס-חנה ההולכת ונהיית טבעונית / צום מיצית / ניקוי אביבית .
    ואפשר גם לשתול שם מכללה ליזמות, כיאה למקום עם יוזמות חופשיות בטירוף..

    בקיצור…

    לראשות המועצה אצביע לגעש. למה? כי למרות סגנונו הצבאי הוא המועמד היחידי לראשות המועצה שיש לו קבלות. וכדי לרענן אותו (מאסט) הייתי מצוותת לו אנשים חדשים.

    לראשות המועצה אבחר בהגר פרי יגור.
    (עדכון מיום הבוחר, אחה""צ)

    אז למועצה אבחר אה… אוי זה קשה, קשה. גם "ביחד עם העבודה" וגם רשימתו איציק בוחבוט לוין מדברים אלי.
    הניסיון המקצועי של הגר פרי יגור (וגם היותה אישה) – יתרון משמעותי. גם את רון לירם הייתי שמחה לראות במועצה.
    מצד שני מוצא חן בעיני בוחבוט לוין, המצע שלו מצוין. אני רק צריכה להתגבר על הגועל מלהצביע למפלגה של יאיר לפיד.
    טוב.
    אני אשן על זה בלילה..

    לבירור הקלפי שלך >


    להגיב
  • המחאה החברתית והשפעתה על הבחירות המקומיות

    אז מה הן הסוגיות הבאמת בוערות שעל הפרק?

    תהליך איכלוס מהיר בלי תשתיות מתאימות (ולא מדובר רק בפקקי הבוקר המטורפים)
    צביונה הירוק של המושבה
    פרשת החקלאי
    עסקים קטנים
    שקיפות בתקשורת עם התושבים
    משאבי מים – החזרת השליטה לרשות המקומית
    ענייני תכנון ובניה (מתי יפתח סניף של הועדה במיוחד לפרדס חנה?)
    ואתם מוזמנים להוסיף עוד.

    נתחיל מגעש. כי געש הוא ראש המועצה המכהן כבר שלוש קדנציות. והוא אדם שנוי במחלוקת. אין ספק שחיים געש עשה ועושה ולמען המושבה. אני כאן תכף עשר שנים ורואה את ההבדל. במיוחד בתשתיות (לטוב ולרע). אבל לגעש יש נקודת תורפה, והיא יחסי האנוש שלו. הוא לא נגיש, לא סחבק, לא שולחנות עגולים, ותנו כבר לעבוד בשקט. או כמו שאייל כגן כתב:

    לא שקל לדבר עם חיים געש. לא תמיד יש לו את הסבלנות. הרבה פעמים הוא חותך. למרות החיתוך החד, חיוך, כן תקבל. ועיניים שמקשיבות וראש שעובד. ויודע. קשה מאוד להתקיל את געש במשהו שקורה פה ביישוב והוא לא יודע. ברמת הרזולוציה של אילו מדרכות נצבעות בכחול לבן, ואיזה פונט יש לשלט החדש ששמו בדרך הים. הוא חי ונושם את פרדס חנה וכרכור, רוב שעות היממה. ראיתי אותו, לא פעם בשש בבוקר, עובר, בודק את התמרורים החדשים בצומת ששינו לה את הרגלי העצירה, או האם עברו ופינו את הגזם.

    חיים געש הוא ראש מועצה מצוין. הוא אחד הטובים שיש בארץ. הוא לא מושלם. מי מאיתנו כן. יש מי שיגרוס שהוא יהיר ואולי אפילו מתנשא. הוא לא תמיד מקשיב עד הסוף, הוא לא תמיד מקבל את מה שאתה אומר. ברוב הפעמים (במיוחד כשמדברים על כסף), הוא אומר "אין לי". אבל הוא ישר. והוא אומר את הדברים ישר בפרצוף. והכי חשוב, הוא עושה. הוא לא איש של מילים (הגם שהוא מדבר לפחות ברוב הטקסים קצר ולעניין). הוא בא לעבוד.
    [לפוסט המלא בבלוג של כגן]

    אבל לתכל'סיות הזו יש גם מחיר. אם יש משהו שהמחאה החברתית דרשה בתוקף זה שיח שקוף עם הבוחרים. משנקרא – שיראו אותנו, גם אם אין פיתרון מיידי. וגעש לא בתדר הזה. אולי כי הוא בא מהצבא. יעלה אורן זלאיט כתבה יפה בפייסבוק שלה:

    מראשית דרכו תמכתי בגעש, גם אחרי ש"ברח" באמצע הקדנציה הראשונה, הבנו אז שהוא מתמודד עם נושאים בלתי אפשריים , גם כשהמושבה משנה פניה ללא כל שימור ערכים אסתטיים שמתאימים לאופיה כפי שעוצב ע"י טובי האדריכלים שהגיעו מהאסכולה הבינ"ל . ראיתי את הצפיפות את העדר החזון , חוויתי על בשרי את הפער בין הפעולה של התושבים לקידום תרבות ואמנות ומה נתמך בפועל ,החלוקות של כספים וכד. כל זה לצד עבודה יסודית בתחומי התכנון והפיתוח והמאזנים הכספיים – כך מבחוץ העדפתי לראות את השינויים לטובה ונתתי גיבוי ותמיכה. לא חשבתי שדעתי היא היחידה שצריכה להשמע ולהתקבל והרגשתי שבדרך כלל יש לי עם מי לדבר, גם אם התשובות לקוניות וקצרות ולא לכולם אני מסכימה ….חשבתי שיש לגעש משימות להשלים וחשוב שימשיך לקדנציה נוספת כשבמקביל יצמחו כאן מנהיגים חדשים , כך למרות הבעיות הלא מעטות שאני נתקלת בהן לא היתה לי בעיה להמשיך ולהצביע געש .היום זה קצת יותר מסובך – ברור לי שלהצביע געש זה להצביע על חיסול מתחם החקלאי ולהצביע להתנהלות שאני לא יכולה לקבל . בחודשים האחרונים נחשפתי לפרשת החקלאי שככל שנחשפים מסמכים ופרוטוקולים אני פשוט לא מצליחה להבין למה המחדל הזה מתרחש ולמה לא עוצרים אותו – והעדר התשובות וחוסר המענה שגם אני נתקלת בו גורם לי לדאוג עד מאוד ולשאול את עצמי על מה אני מוכנה להמשיך לוותר כדי שתמונת עולמי הפוליטית /מקומית תשמר , והבנתי שגם אם תהיה טלטלה ועצירה של מהלכים – יתכן וזה בדיוק מה שהמושבה צריכה. רגע לעצור ולהערך מחדש להמשך .. יש כאן אנשים נפלאים וכוחות אדירים .גם כאלה שנלחמים לשמר וגם כאלה שמנסים להפוך כל מטר אדמה לרווח כלכלי . ברגע הזה צריך לעצור ולשאול שאלות נוקבות על העתיד ומי באמת מסוגל לעמוד כמו אחרון המוהיקנים מול תאבי הנדלן והאופורטוניזם . כי ההוה נהיה מאוד מאוד צפוף

    אכן צפוף, או כמו שמכריז במגאפון שלו גדי וילצ'רסקי – נחנקנו!
    למי שלא מכיר, גדי וילצ'רסקי הוא סטנדאפיסט חיפאי, שהולך על גבול דק בין אמנות למחאה חברתית. הייתי המומה לראות את הוידאו שלו מפגין מול הבית של יאיר לפיד וצועק שם במגאפון את מה שנהוג להחביא. איזה חופש!
    בין המאבקים ההזויים שהוא יוצא אליהם – הפגנה מול השגרירות היוונית, מול השגרירות המצרית, הפגנה לשיחרור מרגול מהכלא ועוד, בהן הוא סוחף אנשים ולא ברור האם לשם הניסוי הפסיכולוגי או שמא הוא מבטא דעה אותנטית – יש כמה הבלחות אמיתיות של מחאה חברתית במיטבה. למשל זה שהוא התלבש על ראש עירית חיפה יונה יהב. ישב לו מתחת למשרד עם המגאפון ודרש:

    עד שאחרי שנה יונה יהב יום אחד נעתר והזמין אותו אליו למשרד לשיחה משועשעת ומפתיעה. לתחושתי, געש לא היה מרים את הכפפה. חודשים ישבו לו אוהלי המחאה מתחת ללשכה והוא לא ירד לשתות קפה. בעידן של שיתופי פעולה, הנכונות להיות עם הבוחרים שלך, השכנים שלך, בגובה העיניים זאת איכות שראוי לטפח.

    צאו לפגוש את המתמודדים:
    יום חמישי הקרוב ה-10/10, בתשע בערב, מפגש עם חיים געש, אצל הכגנים בדורותיאה. הנעורים 35 כרכור.
    הגר פרי יגור תפגוש אתכם כאן:

    • יום חמישי ה-10.10.13, בשעה 21:00 רחוב הגאון 38, אצל משפ' גבסו
    • ביום שני, ה-14.10.13, בשעה 20:30 חוג בית אצל משפ' שמידוב, רח' חלוצים פינת רח' מגד

    מתמודדים נוספים ואנשי שלומם מוזמנים להירשם למושבה חופשית, לקבל קרדיט במתנה ולהשקיע אותו בפרסום חוג הבית הקרוב בקלנדר המשותף, בקטגוריית אירועי קהילה (או מכירות מיוחדות?)

     


    להגיב
  • (1) הבחירות

    שאלוהים יעזור לי, אני לא יודעת הרבה על הבחירות ולא סגורה על מי להצביע.
    השיח בפורומים השונים מלא רעש. ב"אנחנו אוהבים לגור בפרדס חנה כרכור" הדיון לעתים מסתער ובבנות השוות אסור לדבר פוליטיקה. מה נשאר? מועצת התינוקות בווטסאפ, שהתכנסה סוף סוף בלייב אחרי כל החופשות. בין קריאות התפעלות מהקסם ההתפתחותי המואץ של בן אנוש בשנה הראשונה לחייו (כולם כמעט כבר זוחלים, יושבים, מוחאים כף, נעמדים, מנשנשים, וואו!) והכיבוד המושקע, עלתה גם סוגיית הבחירות. לרגע אחד היא עלתה, ומייד נטרקה לרצפה כמו חתיכת בננה. אז מה היה לנו? אה. כמה שמות, כמה שמועות, ושום הבנה עמוקה איך עובדת שיטת הבחירות המוניציפאלית. ומה פשר העניין שחלק מהפרצופים המתמודדים רצים גם לראשות המועצה וגם למועצה, וחלק רק למועצה. ולמשל: האם ניתן לערבב בין מועמד אישי למפלגה שהוא רץ איתה?
    פיוז'ן בחירות, זה אכיל?
    נגיד קואליציה בין געש (ברנש סגור אבל עושה) פרי יגור (מתכננת ערים, בעד שולחנות עגולים) + רון לירם (אכפתניק עם קבלות) + איציק בוחבוט לוין (בעד החינוך הלא-פורמלי), זה אפשרי אנרגטית?
    בקיצור, אנשים מבולבלים. לא יודעים מה ומי להצביע.
    אוי, התינוק התעורר – –

    אני מסתכלת על התמונות וקוראת טקסטים, רואה חולצות מודפסות ומתבוננת בסיסמאות בחירות. מנסה להבין מה הם באמת אומרים. באיזו שפה הם משתמשים. לפעמים זה נראה לי כמו אוסף של רעיונות מופשטים, שכבר קיימים בפועל. "אנחנו ניבנה" אנחנו נקים" "אנחנו ניזום". ותחת זה מה לא – אמנות, תרבות, אירועי קהילה. זה מצחיק אותי, כי הרבה מהדברים שקורים בפרדס חנה כרכור הם פרי יוזמה ישירה "מלמטה". כגן לא הרים את ח"י באהבה מתוך צו מועצה. גם לא אילנה את מקום שמור. גם הפאשן פאשן לא היה חלק מסל התרבות המוניציפאלי, וככה גם הקונסרבטוריון של רימון, שוק החלפות לב העולם ועוד יוזמות שמתקיימות כאן בפועל, וזוכות לתמיכה מינימלית מהמועצה אם בכלל. הרי זה מה שמייחד את פרדס חנה כרכור ממקומות אחרים: יש כאן יזמות אישית שנוסעת על דלק תשוקה ומתקיימת במימון עצמי. מי שיהיה פתוח להקשיב ולטפח את הקיים – שיחק אותה.

    מי הם המועמדים?
    חיים געש וסיעתו העצמאית תל"מ, שניגש לבחירות לקדנציה הרביעית.
    יוסי זריהן "נתיב"
    הגר פרי יגור עם רשימת "ביחד עם העבודה"
    איציק בוחבוט לוין מ"יש עתיד"
    אבי כאכון "המושבה שלנו"
    נחמיה מנצור מ"הבית היהודי מפד"ל החדשה"
    אפריים מעודה מ"זך"
    אלדד בר כוכבא "פ" רשימה עצמאית למען פרדס חנה כרכור
    הרב יעקב צדקה מש"ס

    אם מישהו נשמט מהרשימה, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות. מהאתר הרשמי של משרד הפנים אני למדה שבפרדס חנה כרכור מתמודדים כ- 15 מועמדים.

    "כל הפרדס" הקדישו לזה פרוייקט מיוחד לפני שבוע, עם אייטמים קצרים על כל אחד מתשעת המועמדים. הנה כאן (עמוד 22 עד 34). זה עוזר למיון בסיסי.
    וגם אורי מוסנזון התחיל לרכז חומר על הבחירות כאן >
    עם לינקים לאתרים / דפי הפייסבוק של המועמדים.

    תתחילו לקרוא ולנסות להבין. אנחנו נמשיך לדון בבחירות בפוסטים עוקבים ומזויות משתנות.
    תגובות בשפה נעימה בבקשה, כדי שיהיה אפשר להתייחס אליהן בכבוד.

    וקוריוז לסיום:

    לפני שבועיים שלושה עלה פורטל חינוך ישובי פרדס חנה כרכור. שם מצאתי האת הידיעה הבאה: ב- 22/10/13 יתקיים הפורום החינוכי היישובי בנושא הקהילתיות. מוזמנים אליו מפקחי משרד החינוך, מחזיקת תיק החינוך, מנהלי בתי הספר, נציגי תנועות הנוער, צוות החינוך הבלתי פרמאלי וצוות אגף החינוך. זה בדיוק ביום הבוחר. מעניין מאוד. מקווה שכולנו נתנהג למופת.

     


    להגיב
Close