אקולוגיה

  • מועדון העקורים בית בגליל

    בית בגליל

    נראה לי שכולם מכירים את שלושת הטנקים הצבעוניים של תומרקין, המחפים באש על כביש 90 במרכז קריית־שמונה. אם תבואו לפריפריה פעם, אז אחרי הרמזור של מינימרקט מור וקצת לפני תחנת הדלק – פז, נגלים משמאל שלושה טנקים בצבעים צהוב, אדום וכחול. אם מסתכלים טוב אפשר להבחין שהם קשורים בשלשלאות ברזל לעמוד, כשלראשו מרותכים הקרביים שלהם.

    לברוח הם לא יכולים.

    בשבילנו הטנקים היו גן־משחקים. עדיין אפשר, מדי פעם, לראות ילדים משתובבים עלייהם בזמן שההורים שלהם ממלאים דלק או משתינים ביילו. לפני כמה שנים הצטרף אליהם גם תותח עם פרחים בקנה, מתנת העיר חיפה, שמכוון את פרחיו לאריה יהודה שהציבו על כיכר המעיין העילאי זה מכבר. קצת אחרי יש גם שימפנזה מפלסטיק שאפשר לשבת עליה ולהצטלם.

    אבל פעם מזמן, באייטיז,  היו עוד גני משחקים בקריית־שמונה. אני לא מדבר על הפיל פיברגלאס שעדיין מסתתר מאחורי מינימרקט מור או המגלשות דונאלד־דאק שנעלמו מהגן של סבא חיים או אפילו לספינות פיראטים ענקיות מעץ שהוצתו באישון לילה. אלא למשגר קטיושות שעמד בגאווה שפארק הזהב. משאית מתוצרת ברית המועצות עם 30 קני שיגור כשכל אחד מהם צבוע בצבע אחר וביחד סימלו את גאוות העיר בצבעי הקשת. היינו מטפסים עליו, נעמדים בקצה הקנים ומשגרים מיליטריזם לכל אויבינו.

    אם היה יום יפה, היינו מטפסים לגבעת שחומית. בקצהה הדרומי יש מצפור אש של קק"ל והג"א שזה מה שהיה פעם פיקוד העורף. בשנות השמונים כשהזמנים היו מתוחים היו מאיישים אותו מילואימניקים ומחפשים נפילות. מסביב למצפור חפורות תעלות קשר, בונקרים וטוּבּוֹת שהוסרו מטנקים זקנים ומאפשרות צידוד של הכנות שלהן ב-360 מעלות. שעות היינו מסתובבים על הכנות כמו קרוסלה ויורים באויבים דמיוניים.

    בתעלות הקשר היינו משחקים מחבואים ותופסת בונקרים. אפשר היה לרוץ בתוך התעלות ולהתחבא בבונקרים ובארונות תחמושת. קפיצה מצד אל צד מעל תעלה, כדי לחמוק מהתופס, הייתה מבחן גבריות. לא אחת סיימתי עם ברכיים מדממות וחור חדש על טלאי ישן שכיסה חור קודם.

    בשבועות האחרונים החלו לעטר את העמק ואת עוטף קריית שמונה בונקרים חדשים. ערמות בטון חדות וקשוחות מעל כל כיכר או צומת. תעלות קשר בעיקולי דרך, מיגוניות ליד כל מכולת או חנות טבק, חומות בטון בעיקולי כביש, בטונדות בפינות רחוב ושערים צהובים בכל מיני שומקום. גני משחקים חדשים מבטון לילדים אחרים שיבואו וישחקו וילכו ויתגייסו למלחמות אחרות.

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     


    להגיב
  • מועדון העקורים – מבצע חולדה

    בימים האחרונים רצות שמועות בקבוצות של תושבי קריית שמונה שהמים מתאדים מהאסלות וחולדות מנצלות את הפרצה ומבלות זמן איכות בבתים הנטושים. מנשנשות חטיפים, צופות בנטפליקס ומעשנות לאנשים את הרפואי. בגלל ניסיון עבר עם חולדה אחת בשירותים ועוד אחת באוטו, החרדות עלו, צפו ועשו קולות של כרסום.

    איזו דילמה. החיים עצמם כאן ועכשיו או לנקות חרא של חולדות שם ואחר כך.

    שמנו נפשנו בכפינו וקפצנו לקריית שמונה לערום ספרים על מכסי אסלות. שום חולדה, לא של חמאס, לא של נסראללה ולא של גרטה תבלה אצלי בבית! בדרך לקריית שמונה עיר פרזות, הבחנו בפטריות עשן באזור מרגליות. בסך הכל חילופי האש היומיומיים. מרגליות נמצאת על מדף מעל קריית שמונה, אפשר לראות את קצותיהם של הגגות האדומים הקרובים לקצה המדף מהסלון שלי. קרוב אבל לא קרוב מספיק בשביל להסתובב ולברוח.

    הכבישים ריקים, החניות נטושות כמעט לגמרי, קריית שמונה עזובה. מחפורות בצידי הדרכים ושקי פק"ל מפוזרים פה ושם מעמדות שהיו ודולגו למקום אחר. כמה בתים פצועים, קצת אפור פחם ובעיקר שממה ושיממון. חתולי הרחוב מסתובבים בין הבתים משוועים לאיזו חתיכת פולקע מתושבים אמיצים שנותרו מאחור. העירייה פרסמה בפייסבוק שהם הקימו סיירת להאכלת חתולים, לפחות הם עושים משהו למישהו. ברחוב של אמא שלי החתולים עשו לי טובה וזזו בעצלתיים מהכביש, אז עשיתי להם טובה בחזרה ושמתי להם אוכל. זיהיתי רק חתול אחד מוכר, השאר כנראה היו עקורים כמוני. את החתולות הקבועות שבמרפסת לא מצאתי אבל השארתי גם להן אוכל.

    הנחתי ספרי אמנות על האסלות אצל אמא. אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, סוריאליזם, בת זמננו. אמנות נגד חולדות. שום חולדה לא יכולה על מגריט ודאלי, בטח לא על הגרסאות המהודרות של טאשן.

    הבית שלי עדיין עומד. בכניסה הדביקות מדבקת "נסרק" ככה בלי תאריך. שמו וי על הבית והלכו. זוג שכנים יצאו מהבניין כשנכנסתי, אף אחד לא סרק אותם. החנייה כמעט ריקה למעט מספר מכוניות שנראה שנותרו מאחור בציפייה להיגאל על ידי קטיושה. אם יש לכם אוטו שלא הצלחתם למכור אז זה הזמן להפקיר אותו, רצוי במקומות אסטרטגים.

    איזנתי ערימה יפה של ספרים על האסלה שלי. אני מקווה שיש לכם מספיק ספרים בבית למקרה ותאלצו להיפלט. אם לא אז יש עותקים של "משפחה מושלמת פלוס"  שלי בקפה ויעל בכרכור וגם באמזון.

    בברכת תקרא תצליח!

    בדרך חזרה דרומה עברנו דרך השער הצהוב החדש של קריית שמונה. לפחות קיבלה לבסוף שער כמו בקיבוץ.

    מחבר דרור מילר 

    טוויטר

    אינסטגרם

    הספר שלי – משפחה מושלמת פלוס – זמין באמזון

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     

    מועדון העקורים – דילוג צפונה

     

    מועדון העקורים – חישובים קיומיים


    להגיב
  • מהייטק לכפר נידח בהודו ומשם לתיקים אמנותיים תכירו את מגלאיה

    אני חובבת סיפורי השראה נו מה לעשות, אז הנה אחד:
    יום האשה קרב ובא.
    לא אוסיף הרבה מילים, כי הכל כבר נאמר.
    את ההעצמה הנשית ואהבה ליופי ולכוח הנשי אני מבטאת דרך ציורי פורטרטים של נשים מרחבי העולם, סיפורים שבאים לידי ביטוי במילים ובמכחול.
    אז לכבוד היום הזה אספר לכן על אשה מיוחדת.
    היא כבר לא בן החיים אבל השאירה מורשת מדהימה.
    קוראים לה וואנגארי מאטאי.
    נולדה בקניה, הפכה להיות האשה הראשה במזרח ומרכז אפריקה שיש לה תואר דוקטורט. היא הקימה תנועה מיוחדת שתומכת בנשים ובנטיעת עצים שמונעת הכחדת יערות.
    רק שתבינו- התנועה הזאת גדלה עד שכיום מעל 50 מיליון (!) עצים ננטעו.
    היא הפכה להיות עוזרת לשר הסביבה ו… זכתה בפרס נובל! ושוב האשה הראשונה שזכתה בפרס נובל באפריקה.
    ועם כל היופי והשראה בסיפור שלה- עצם היותנו נשים, הוא כשלעצמו מספיק כדי להוות השראה ועוצמה

    אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות.
    במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.

     

    מהייטק לכפר נידח בהודו ומשם לתיקים אמנותיים. היי. אני אפרת גבריאלה אטיאס, מעצבת, אמנית- יוצרת ורוקמת חלומות.
    במשך שנים עבדתי בחברות הייטק בתחום עיצוב גרפי. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלי הייתה בציור ותפירה.

    וככה יצאתי למסע בהודו שהוליד את ״מגלאיה״ מותג אמנותי וקסום. מגלאיה היא תוצר של האהבות בחיי. אמנות, תרבויות מעניינות, אופנה וטקסטיל. במהלך שנה של לימודי אמנות באוניברסיטה בהודו, בכפר קסום ונידח שנקרא שאנטיניקטן, התחלתי להתנסות בחיבור בין תיקים לציורים שלי. הרגשתי שזו דרך נפלאה להביא את האמנות לידי ביטוי ליצור מוצר שהוא ״אמנות מהלכת״
    כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים. ככה נולדה מגלאיה. מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות. כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.

    כעבור כשנתיים של עבודה וציור של הפורטרטים דיוק וכיוונון, טסתי שוב להודו. הפעם ביליתי בשיטוטים ארוכים בין מפעלים תופרים ואוטובוסים הומי אדם ברחבי טאמיל נאדו החמה. יצרתי תיקים איכותיים מבדים חזקים והדפסה שנשמרת לאורך שנים.ככה נולדה מגלאיה .מיהם הדמויות על התיקים ? חלקם אתם ודאי מכירים, כמו ואן גוך פרידה קאלו, גנדי, דאלי לאמה. בחרתי אנשים מעוררי השראה שהאמירה והיצירה שלהם מהדהדת בעולם עד היום. חלקן נשים אנונימיות מתרבויות שונות עם יופי והבעה יחודית שלהן. ציירתי בהשראת צילומים של צלמים שאני עובדת איתם והוספתי לנשים אלמנטים שונים לפי הרגש והדמיון שלי. בעקבות הציורים כתבתי סיפורים פרי דמיוני על חייהן של הדמויות.  כל הציורים הם עבודת עפרון שדורשת סבלנות וזמן רב בשילוב עם עבודת עריכה דיגיטלית.

    המוצרים הם איכותייים, טבעוניים ונשמרים לאורך זמן.
    ואם תהיתם: מגלאיה= מגלה יה בבנגלית= מחוז העננים המדינה הכי גשומה בעולם, בצפון מזרח הודו.
    זמן קורונה:
    לפני הקורונה הייצור בהודו היה נגיש ועיקר המכירה שלי הייתה בחנויות. כיום המשחק השתנה ועברתי בעיקר לאונליין, ולמוצרים שמזמינים במיוחד עבור הלקוח.

    החנות שלי

    www.megalayah.co.il

    דף אינסטגרם
    https://www.instagram.com/megalayah/

     

    דף פייסבוק
    https://www.facebook.com/megalayahbags

    המוצרים שלי כוללים: מחברות השראה, תיקים איכותיים למחשב נייד, הדפסי ציורים לסלון על קנבס ונייר, ארנקים ותיקי צד. הדגש הוא על סחר הוגן, ייצור איכותי, והדפסי ציורים ועיצובים עבודת ידי


    להגיב
  • מותג אופנה אקולוגי – Seven Generations

    Seven Generations הוא מותג אופנה אקולוגי השואף לחבר בין אדם לחברו ובין אדם לסביבה.

    המותג מזמין להתעוררות דרך אופנה משובחת נעימה ומכבדת, מכבדת נשיות חדשה.

    היצירה שנובעת מהמותג היא הענות לצורך החשוב בימים אלה, לקחת חלק בשינוי גלובלי המתרחש בעולם של מודעות, קיימות ומערכות יחסים חדשות.

    היצירתיות מחוברת למהות, ככזאת המבקשת השפעה על שינוי צורת חשיבה, הרגלי צריכה ומעוררת למודעות חדשה.

    הקולקציות של המותג מורכבות מדגמים בסיסיים ואל זמניים שמיוצרים מחומרים איכותיים שנשמרים לאורך שנים.

    הן מבוססות על טהרת החומרים הטבעיים, ניצול מקסימלי של חומרי גלם תוך תשומת לב לסחר הוגן והפחתת פסולת.

    כמו כן הבחירה להיות מותג קולאלי שבחר לייצר בארץ ולפרנס עוד משפחות ולהיות חלק מהנעת גלגלי המשק, היא חלק בלתי נפרד ממהות המותג.

    חשוב לדעת שהמותג מאמין שאופנה משובחת, איכותית ולא מתפשרת מגיעה לכולן ולכן טווח המידות לרוב הוא 36-50

     

    אתר https://7generations.co.il/

    פייסבוק https://www.facebook.com/hagar.kedmi.fashion

    אינסטגרם https://www.instagram.com/7generations.fashion/

     

    צלמת : רותם לבל


    להגיב
  • הליקוטון של יתיר: חדשות טריות מהשדה

    אתמול, בשיחת חולין קצרה שהתפתחה בתור לקופה בחנות התבלינים שלי, שואל אותי מישהו: "מה עושה אשתך הבנתי. ואתה, מה אתה עושה?"
    אמרתי לו שאני מורה לתורת הליקוט, ומלמד שפים, טבחים ו'פודיז' מכל רחבי הארץ איך להכניס למטבח שלהם חומרי גלם שגדלים בר.
    הוא כיווץ את גבותיו כמי שנזכר לרגע במשהו ואז שלף: "אה, כן, זה הטרנד החדש הזה".
    הסתכלתי עליו בחיוך והשבתי "כן, טרנד חדש. בן מיליון שנה בסך הכל"….

    אז עכשיו, בעיצומו של סגר נוסף, אני מזמין את כולכם לצאת וללקט. מותר לכם לצאת מהבית על מנת להצייד במזון ובתרופות ואפילו מומלץ. גם קטיף, כמו כל עבודה חקלאית אחרת, מותר במסגרת הסגר.

    בשביל ללקט – לא חייבים ללכת רחוק. נהפוך הוא: ירקות הבר הטעימים והמסקרנים ביותר לא גדלים בהרים רחוקים, אלא ממש מתחת לאף שלכם, בפתח הבית. בסיור הזה נפגוש מגוון עצום של צמחי בר למאכל, הגדלים בצידי הדרכים, בשולי השדות, בגינות ציבוריות ובחצרות. נלמד לזהותם, ללקטם, להיזהר ממה שעלול לסכן אותנו, ולהרגיש בטוחים לצאת ולהתנסות לבדנו בחווית החיבור הנפלאה לטבע האורבני או הכפרי, שליד ביתנו. נבשל ארוחה עשירה ודשנה, על בסיס הצמחים שנלקט.

    ⏲מתי?

    שבת, 23/1/2021

    9:30-15:30

    🌏היכן?

    באזור פרדס חנה. מיקום מדוייק יישלח לנרשמים כשבוע לפני הסיור.

    💲כמה זה עולה?

    המחיר למשתתף: 190 ש"ח
    המחיר לזוג: 360 ש"ח

    🎁מה זה כולל?

    המחיר כולל הדרכה מלאה ומקיפה, סדנת בישול במטבח שטח מאובזר ומקורה (בימי גשם).
    בתום הסיור יקבלו המשתתפים קובץ ובו סיכום תכני הסיור ומתכונים.

    למי זה מיועד?

    הסיור מיועד למבוגרים וההדרכה אינה מותאמת לילדים.
    בני ובנות נוער מתעניינים/ות ורציניים/ות מעל גיל 14 יוכלו להצטרף בתיאום טלפוני.

    נתראה בשבילים,

    הכל על הסיורים הקרובים, כאן.

    שתהיה לכולנו עונה נפלאה,

    סוערת, גשומה וירוקה.

    יתירסקי.

     


    להגיב
  • קמפיין מימון ההמונים של מוסללה

     

    לתמיכה בקמפיין

     

    בגלי חום, שריפות ענק, סופות, מגפה –
    הטבע כבר הפסיק לתת לנו רמזים וממש מדבר איתנו גלויות.
    אם לא ניקח אחריות על אורחות החיים שלנו על הכדור, כולנו נפגע.
    השינוי הזה יכול וצריך להתחיל ממש בתוך הבית – בתוך העיר.
    בשביל זה אנחנו חייבים לחשוב מחדש על הערים שלנו,

    ולהחזיר אליהן את הטבע והירוק, ולהפוך אותן למרחבים של יצירתיות וחיבור אנושי.

     

    אנחנו אנשי מוסללה, קהילה ירושלמית של אמנים, אנשי סביבה וחינוך,
    פועלים יחד כבר למעלה מעשור בחקירה וביצירה של חיים בני קיימא (ירוקים) בעיר.
    הקמנו ארבעה מרכזים שונים הפועלים כמעבדה לחדשנות עירונית בת-קיימא העוסקים בחינוך, הכשרה ומפגש, בהם ביקרו אלפי אנשים, יזמנו מאות אירועי תרבות ברחבי העיר, העברנו אלפי שעות של קורסים מעשיים בתחומי החקלאות העירונית לקהל הרחב, ועכשיו אנחנו מפתחים גם מודל כלכלי יחיד מסוגו בעולם, שיקדם מהפכה ירוקה על גגות העיר.
    המנוע היצירתי שלנו בהילוך חמישי, אבל הדלק הכלכלי שלנו בליטרים האחרונים שלו.
    אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתמוך בקמפיין כדי שנוכל להמשיך במהפכה הירוקה בחיים העירוניים למען בריאותנו, ולשמירה על העולם היפה שלנו.
    הרגע שבו נולדו החיים האורבניים והפרדנו את עצמנו מהטבע, הוא נקודת השבר שהובילה לקלקול שאנחנו מרגישים היום – החל ממשבר האקלים והרס הפלנטה שעליה אנו חיים, עד משבר הקורונה.

    כי כשאתה נפרד ממשהו – קל לך להרוס ולוותר עליו – ושם בדיוק מתחיל התיקון, בחיבור.

     

    בשנים הראשונות מוסללה עסקה בהנגשת האומנות למרחב הציבורי, כהזמנה לחוויה ומחשבה אחרת על המימד העירוני. לאורך התקופה הזאת למעשה ניסחנו את דרכי הפעולה שמלוות אותנו עד היום:

     

    על הגג של מרכז כלל הקמנו ב-2016 את ״המרפסת: נווה מדבר עירוני״ – המעבדה המרכזית שלנו. אנחנו מקיימים כאן עשרות קורסים וסדנאות של חקלאות עירונית וקוסמטיקה טבעית, מגדלים ירקות ועצי פרי, ופתחנו את ״פרופוליס״ המרכז לדבוראות עירונית, ללמידה והכשרה.

    הגג גם מארח מגוון אירועים מדי שבוע, רוקדים כאן גם קונטקט, מקיימים מפגשים שבועיים של החלפת שפה עברית-ערבית, וביום יום המקום פתוח לכל מי שמחפש פינה ירוקה ושקטה לברוח מהמולת העיר.

     

    הקמנו את הסדנא של מוסללה, סדנא קהילתית פתוחה לכולם שמנגישה את העבודה בעץ לכל מי שרוצה. בשעה שמלאכות מסורתיות נעלמות מן העולם, אנחנו עושים את הכיוון ההפוך מציעים לאנשים לבוא לבנות רהיטים מעץ בעצמם, וללמוד ליצור מתוך מיחזור במקום לקנות חדש. בקרוב נפתח את המחזור ה-51 של קורס נגרות בסיסית.
    משבר הקורונה מאיים מאד על הפעילות העתידית שלנו.
    מקור ההכנסה העיקרי של מוסללה הם הסיורים, הקורסים והסדנאות המעשיים, שלא מתקיימים כרגע עד הודעה חדשה. בהיעדר מקור מימון, לא נוכל להתקדם עם הפרויקטים האלו ונאלץ להפסיק את כל הפעילות.

    אבל אתם, כשתצטרפו אלינו, יכולים לשנות את התמונה ולהגשים את כל זה:

     

    בחודשים הקרובים נשיק את מרכז ״סינסילה״, האח התאום של ״המרפסת״ – רק בערבית ובמזרח ירושלים. ״סינסילה״ יהיה בית וחממה לקהילה מקומית של אנשי יצירה וסביבה, ולמעשה יהיה המרכז היחיד שמחבר קהילה-קיימות ותרבות במזרח ירושלים.

    המרכז ממוקם על הגג של הספרייה המרכזית העירונית של מזרח העיר, בו יועברו קורסים מתחומי הקיימות, סדנאות והרצאות, ויהיה מרחב הפתוח לכלל הציבור שבו ניתן לבוא ללמוד, לעבוד, לנוח ולהנות מסביבה ירוקה באמצע העיר.

     

    הקמה של מרכז לוגיסטי בתוך השוק הסיטונאי שילקט את מיטב המזון שנזרק מדי יום, ויעביר אותו אל קהילות ואנשים הזקוקים לכך.
    תקופת הקורונה הביאה את קבוצת הפעילות החברתיות ״מצילות המזון של ירושלים״ לעבודה סביב השעון בשביל להעביר חלק מהכמות הבלתי נתפסת של ירקות ופירות טובים שנזרקים מדי יום בשוק הסיטונאי (בין 2-4 טון של אוכל!) – למשפחות נזקקות מכל קצוות האוכלוסיה.

    בעקבות החיבור עם אנשי השוק הסיטונאי, המרכז הלוגיסטי החדש יאפשר להרחיב את הפעילות, והוא גם ישמש את ההמתנדבות והמתנדבים שעושים עבודת קודש מדי יום.

     

    לקחנו על עצמנו משימה לא פשוטה – להפריח את מדבר הגגות העירוני.
    במקום גגות עצומים שוממים ובלתי מנוצלים – מרכזי חיים ושפע עבור תושבי העיר.
    למה?
    כי כשמדבר הגגות הצחיח יהפוך לירוק – האוויר יהיה נקי יותר, הקיץ יהיה קריר יותר ומיני בעלי חיים שלא ראינו ישובו לחיות לצידנו.
    הקמנו את ״ארגון-גג: מקדמים תרבות גגות״ המאפשר לכל בעל גג לקבל ייעוץ ממיטב המומחים בתחום, וכמו כן קורס ראשון של ״חלוצי הגגות״ יוצא לדרך בקרוב,
    ויכשיר בעלי גגות להפוך את הגג שלהם למרחב קהילתי ירוק, ובקרוב נתחיל לראות
    יוזמות בסגנון ״המרפסת״ בכל שכונה בירושלים.
    בנוסף – אנחנו מקימים את אתר הקמפינג גגות (!) שיאפשר לכולם את החוויה של שינה בטבע עירוני, אבל בעיקר בשביל להוכיח שגגות ירוקיםיכולים להיות גם רווחיים.
    יחד עם המעצבת נתי שמיע עופר, פיתחנו את ה-Roofing, מודל שינה ואירוח בני קיימא, יחיד מסוגו בעולם שיצור תיירות גגות ראשונה מסוגה בעולם (וקורונה פרנדלי!).

    אנחנו מתכוונים לפתוח את האתר לקהל הרחב באפריל 2021.

     

    מרכז כלל צפוי להפוך למשכנם של עוד כ-20 עמותות ואירגוני חברה אזרחית שיצרו יחד אקו-סיסטם הפועל בשותפות לטובת קידום מטרות ציבוריות, ויוכלו יחד לצלוח את המשבר הנוכחי, על ידי שימוש במשאבים המשותפים שכבר קיימים (כיתות, חדרי ישיבות, אולם כנסים ועוד).

    כל הדברים האלה לא בשמיים. כולם בשלבים שונים של תנועה ובשלות, ואסור לתת למומנטום הזה לגווע.
    ב-11 שנות פעילות הראנו שקהילה הולכת וגדלה בתוספת השראה וחזון יכולים לשנות את המציאות – והיא אותה מציאות שתחכה לנו גם אחרי הקורונה.
    הצטרפו אלינו, קחו חלק בעשייה וביצירת המציאות, כי אף אחד לא יצור אותה עבורנו.
    תמכו במוסללה, כדי שנוכל להמשיך וליצור עיר אחרת.
    תודה!

    לתמיכה בקמפיין

     

     


    להגיב
  • שניר גנן הגן – מעצב גינות, עבודות עץ, בריכות אקולוגיות וכל חלום

     

    הי לכולם קוראים שניר, נולדתי בקיבוץ אפיק שנמצא ברמת בגולן.
    עוד בצעירותי נמשכתי לפריחות של צמחים והתחלתי לעבוד כילד בגינות של חברים בקיבוץ.
    לאחר שירות הצבאי הלכתי להתמקצע בתחום הגינון זה התחיל בעבודה קצרה בקיבוץ שניר נמשך לקיבוץ יטבתה ואז לפרס חנה.
    התמקצעתי בעיקר בהקמה ותחזוק גינות ומשם המשכתי לעבודות לעבודות עץ ובריכות אקולוגיות.

    גינון בשבילי זה חיבור עם האדמה, הצומח, האויר חיבור לאנשים חדשים וחיבור לקוחות לפיסת גן עדן שיש להם מחוץ לבית.

    אשמח להפגש להכיר ולהגשים את חלומותיכם עם הגינה

    תחומי התמחות עיקריים):

    • הקמה ואחזקת גינות, יצירת אלמטים עיצוביים, פתרונות טבעיים

    • עבודת עץ פרגולות דקים בתי עץ מחסנים גדרות ועוד

    • בריכות שחייה עם התמחות בבריכות אקולוגיות

    אזור עבודה פרדס חנה קיסריה מישור החוף והשרון

    שניר גנן הגן
    טלפון לשאלות, הזמנות וקביעת פגישה 052-8815224
    שלחו לי מייל
    דף הפייסבוק שלי

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד לגנן – שתילי חורף 2020

     

     

    יש מלא סיבות להתבעס, אבל ביניינו, הסגר נפל (שוב) בדיוק בזמן להכין מחדש את הערוגות בבית. וכמו באביב, גם הפעם ב״מהגינה של נימרוד״ החלטנו לעזור לגנניות וגנני הקהילה והשכונה ליצר שפע מהאדמה.

     

    והפעם –  קונספט חדש ומרענן – חבילות שתילים לפי ערוגה

    • כל חבילה מתוכננת לערוגה בייתית ממוצעת בגודל 2מר׳ (1X2מ) 
    • החבילות מכילות ״תכנון ערוגה״ במרווחי שתילה נכונים לתנובה מקסימאלית. 
    • לכל חבילה יצורף הסבר עם תוכנית שתילה להשראה. 
    • ניתן לבצע החלפות במקום בהתאם למלאי

    הזמנת חבילות שתילים באתר הגינה תחת קטגוריה ״לגינה ועוד״ https://www.nimrod.bio/shop

    מידע נוסף:

    • כל החבילות נמכרות ב15% הנחה – המחיר בהתאם למספר וסוג השתילים בחבילה.
    •  25% הנחה על חומרי טיוב קרקע (קומפוסט, הומוס נוזלי) ברכישת חבילות שתילים 
    • ניתן להזמין מראש (מומלץ…) או להגיע ולבחור במקום (בהתאם למלאי…)
      האיסוף מהגינה (מגד 5 פרדס חנה) בשעות פעילות הדוכן: 

      • יום ב׳+ה׳: 10:00-18:00
      • יום ו׳: 8:00-13:30
    • בשלב זה המכירה תתקיים ביום ה + ו  24-25.9, בתקווה לתאריכים נוספים בהמשך.
    • משלוחים יצאו ביום ה 24.9 – זיכרון בצפון עד חדרה בדרום, קיסריה במערב עד חריש במזרח.
      • משלוח לאזורים נוספים: במידה ותארגנו קבוצה עם הזמנה גדולה מספיק, נשמח לארגן משלוח, נא לתאם בפרטי. 
    • חלוקת ההזמנות והמכירה יתקיימו בדוכן הגינה הפועל כעסק חיוני למכירת מזון בהתאם להנחיות ולתו הסגול.

     

    זרעים או שתילים – בשתי מילים:

    • בעונת החורף, כשהאדמה רטובה, קל ומומלץ לשלב בערוגה הבייתית גם זריעה ישירה. למה? זה זול בהרבה, לרוב נקבל צמח חזק, זה קסם ויש גידולים שרק כך אפשר. 
    • אז בהמשך לאירוע  הזרעים, נותרו בגינה מגון חבילות זרעי חורף אותן ניתן להוסיף לשתילים 
    • מה הכי כדאי לזרוע בחורף:
      • אפונה
      • גזר
      • צנונית
      • צנון
      • שורש פטרוזיליה
      • כל עלי הבייבי – כמיקס (מומלץ) או כל אחד בנפרד:
        רוקט, מיזונה, חרדלים, אטא  סוי ועוד.  
    • מגוון גדול נוסף של זרעים ניתן לרכוש בדוכן (ללא הזמנה והבתאם למלאי)

    החבילות שבנינו:

    ערוגה לאוהבי הסלט, לגידול מחזור מהיר ושתילת  מחזור נוסף בהמשך העונה.  מגוון זני חסה. רוקט, ועשבי תיבול שימשיכו למחזור הבא.

     

    ערוגה שלא תפסיק להניב. עשבי טיבול וירק הכי טרי בשפע למשפחה במגוון טעמים. בטיפול נכון יכול להחזיק כל העונה.
    מתאים לערוגה ממש קרוב למטבח או לגידול באדניות.

     

    שייקים אמרנו? מעט עבודה ותנובה מתמשכת משטח קטן – זו הערוגה. החבילה מתוכננת לייצר ערוגה עם ניצול מקסימאלי בשתי שכבות ולאורך כל העונה. שפע ירק לבישול או לשייק  וירק טרי לסלט.

     

    ערוגת חורף ״על באמת״ – פרחי ברוקולי וכרובית כגידול מרכזי וקטנים שינצלו את המרחב בתחילת הגידול.
    מתאים לגינה גדולה ושימשית

     

    אין על שורשים בחורף. מרק, ירקות  בתנור. זו ערוגה שתניב שפע בריא לאחר כחודש ורובה יתפנה למחזור נוסף. מומלץ להוסיף זריעה ישירה להשלמת המגוון

     

    למי שקשה לו להחליט, או כשיש רק ערוגה אחת. קצת מכל דבר, חשוב לתכנן נכון את השתילה בערוגה כי השילוב מורכב. יאפשר מחזור נוסף קטן בהמשך העונה.

     

    מהגינה של נימרוד – חקלאות אקולוגית מקומית אורגנית

    איפה ומתי?

    דוכן הגינה נמצא ברחוב מגד 5 פרדס חנה (ממש בסוף הרחוב מימין)
    הדוכן פתוח:
    יום ב׳ 12:00-18:00
    יום ה׳ 10:00-18:00
    יום ו׳  8:00-13:00

    ניתן לבצע הזמנות מראש והארגז ימתין לכם (איסוף החל משעה לאחר הפתיחה) או פשוט להגיע.

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה ורפואית טבעית ועוד מלא הפתעות.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    לחנות הגינה בפארמר לחצו כאן – >  https://farmerdirecto.page.link/89T8 

    עמוד הפייסבוק שלנו : NimrodGarden

    054-7776770 נימרוד

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • הדברה בפרדס חנה והסביבה – ידידותית ואקולוגית

     

    שמי עדי, ואני מטפל ומדביר את כל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    בחמש עשרה השנים האחרונות "הדברה ידידותית" נותנת שירות לכל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושים

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו ממני סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לתאם עם השכנים ולרסס במקביל את כל החצרות. בנוסף כדאי לעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ, לשאול ולהזמין אותי אליכם הביתה

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • מטפלים בצעירים, הבוגרים מטפלים בנו

    [נורית שגב]

     

    היה היו עצי דקל גבוהים ברחוב דגניה אשר בכרכור.

    דקל וושינגטוניה איננו מצל במיוחד.

    אבל העצים הבולטים האלה סימנו את מושבות הברון, בימים שבהם משפחת רוטשילד רכשה אדמות והושיבה איכרים חדשים במולדת העתיקה. אינני יודעת מי אחראי להחלטות תכנוניות, אבל ניכר שהוחלט על אופי גנני מסוים במושבות, ומוטיבים חוזרים בנוף.

    ככה יוצרים תרבות מקומית.

    בערב קר בתחילת 2008 ראיתי טרקטור מזעזע דקל אחרי דקל ברחוב דגניה, מניף אותם באוויר ומניח אותם על הכביש.
    התקשיתי להאמין, גופותיהם של הדקלים הונחו ממש בפתח ביתו של עזרא שפהרד ידידי, שכבר לא היה אז בין החיים.
    עזרא הקביל את פני כשהגעתי לגור באזור, ותרם מנסיונו הרב בנדיבות- השכלתו כאגרונום בריטי סייעה בעיסוקו כחקלאי, והבטיחה שיחות מרחיבות דעת ולב..

    כעת הדקלים מוטלים ברחוב.  לא הגבתי לחורבן שזרע נהג הטרקטור, שאלתי אותו בזהירות מי שלח אותו, ושוב לא הגבתי כלל, כשסיפר לי שנשלח מטעם המועצה.
    באותו הלילה כתבתי. ביכיתי את העצים החסונים, וגם את אזלת ידי.

    מה האפשרויות שעומדות בפני?

    לא יעלה על הדעת להתנגד לשלוחי המועצה. ובכלל, מה יכולתי לעשות. אז כתבתי מאמר, וביקשתי ממאשה דולב, חברתי "הירוקה", עזרה באיתור צלם לתיעוד.

    בבוקר ידעתי שלא אניח לאירוע כזה לקרות שוב.
    החלטתי להשיל מעלי נימוסי חברה, אל מול מחויבות עמוקה לעצים. הרי קולם אינו נשמע.

    משמאל – האלון הפגוע. אמא השתגעת? צילום: נורית שגב

    ככה שבבוקר קר אחד בהמשך אותו שבוע, זיהיתי טרקטור נוגח בעץ אלון בסמוך, ברחוב הנשיא בכרכור.
    לא מתוך כוונה לעקור. העץ רק עמד בדרכו. והוא נתבקש לחפור תעלה לצינורות.
    הפעם זינקתי מהמכונית, אחרי שאמרתי לילדיי – אל תדאגו. אני חייבת.
    נעמדתי בין הטרקטור לאלון ושאגתי- שלא תעיז להתקרב!

    מה קרה? שאל נהג הטרקטור. יש כאן ילד על העץ?

    לא!!!

    יש כאן עץ!!!

    הנהג לא הצליח להבין. כיוון שכיבה את המנוע, שבו אלי נימוסיי הטובים ואמרתי, אתה כרתת כרגע ענף מעץ אלון. שמת לב? אתה כורת את השורשים שלו. אסור לנו להרוג עצים. העץ הזה מוגן ואתה עובר על החוק

    אבל אמרו לי לחפור תעלה, נכלם האיש. מה לעשות?

    לא תוכל לחפור, אם זה אומר שתהרוג עצים.

    הילדים שלי הבינו שלא יגיעו אתי רחוק בבוקר הזה, ויצאו מהמכונית לבית הספר.

    שנים אחרי האירוע סיפרו לי כמה נבהלו (אמא השתגעה?) וגם, על המבוכה הרבה.
    אימהות לא עושות מהומות כאלה.
    עמדתי ליד העץ. לא ידעתי איך להמשיך. לשמחתי, למרות טור המכוניות המתארך ברחוב הצר, איש לא צפצף. יצאו מהמכוניות ונזפו בטרקטוריסט ביש המזל.
    הכרתי שתי נשים שחשבתי שתוכלנה לעזור.

    ואכן, דבי לרר הגיעה מיד, וגם מאשה ואריה האובן.
    ואחריהן יעלה אורן זלאיט ואילנה פלדה, יעל ויאיר וגרשון, מירי ומיקי שרגנהיים, ועוד רבים רבים.
    בשלושת החודשים שאחרי כן כתבתי על כל עץ שנפגע או נכרת. תושבים רבים צלצלו כשהכורת עלה על עצי הרחוב ברחבי המושבה.
    התכנסנו, תושבים חובבי עצים, לפגישה בבית ויצו כרכור, ונפגשנו עם כל מי שהסכים לספר מה כוללות תכניות הפיתוח ואיך ניתן לשמור על העצים תוך כדי עבודה. ביקשנו שתהליכי תכנון ינוהלו ע"י מתכנן נוף.

    השכן טיפס על האלונים ב 2008, עץ מוגן – אסור לכרות! השלטים עדיין כאן, גם האלונים. צילום: נורית שגב.

    גרשון העו"ד התנדב, והחתמנו 120 תושבים על התנגדויות לכריתת עצים בתהליך בנייה שאיים על חורשת האיקליפטוס בכרכור, באותם לילות גשומים וקרים.
    חלקנו נסענו לוועדה המחוזית בחיפה.
    יאיר טיפס על האלונים ותלה שלטים – לא לכרות! עץ מוגן! ואילנה פלדה הכינה שלטים ציוריים ועליהם כיתוב אני עץ מוגן.

    עבודות הפיתוח גבו את חייה של שקדיה עצומה, נציגה נדירה של עצי השקד במישור החוף. היא עדיין לא פרחה באותו חורף ועל כן קיפחה את חייה ("זה היה עץ מת!").

    הזמנתי את הקהל הגדל של אוהבי העצים לעצרת להגנת העצים, ובאחד מימי ששי החורפיים הבאנו את ילדינו לרחבת המועצה והקמנו מצגת זיכרון משאריות השקדייה הכרותה.

    אחרי מספר חודשים של מאמרים, מחאות ותלונות תושבים נראה היה שהמועצה הבינה שפגיעה בעצים לא תזכה איש בתהילה. לא התקבלו החלטות על מדיניות שונה, אבל חלק מעבודות הפיתוח זכו לתכנון מחודש, וכך ניצלו מרבית עצי האלון ברחוב הנשיא.

    תכנון החניות הראשוני לא התייחס כלל למיקום העצים, וג'ולי לוי פלד הדגימה מהו תכנון משופר.

    בשנים הבאות הסתבר לי שעזרא שפהרד שתל את אותם אלונים עם נכדתו, ושוב הודיתי לו בלבי. היערות המקומיים של אלון התבור צמחו פעם בצפיפות באזור, הכחדתם החלה בימי הטורקים וממשיכה גם בימינו.

    גם על דרך הבנים שימרנו את מרבית העצים, ועד היום נהנים הולכי הרגל מצילם של העצים שנותרו.
    אל כל רחבי המושבה הגיעה ידיעה, שכריתת עצים איננה מותרת לאיש. גם לא לאנשי הרשות. והתושבים שיתפו פעולה, צילמו את נהגי הטרקטורים ובדרך כלל הפסיקו כך את הכריתה האגבית.

    נהג זועם אחד דהר אלי בטרקטור חדיש וגדול, כיוון שהבחין שצילמתי אותו בעת פגיעה בעץ.
    אינני חושבת שהתכוון לדרוס אותי, אבל קפצתי אל המדרכה בזריזות מפתיעה.
    בהמשך הקים ראש המועצה חיים געש ועדת עצים בראשותה של ד"ר נורית השמשוני יפה, שהיא חובבת עצים אבל מקצוענית בממשל ציבורי, ושנתיים אחר כך הכירה המועצה בחשיבות העצומה של נוכחות העצים במושבה.

    כעת אנחנו שוב בעיצומו של בולמוס המכונה "תנופת פיתוח".

    שוב שומעים על העצים אשר עומדים בדרכם של בעלי יוזמה וממון.

    אינני מתנגדת לבנייה ופיתוח, זה בלתי נמנע וגם חשוב. רבים רוצים להתגורר עמנו. יבורכו. אבל איננו יכולים לוותר על עצים. מול האתגר הגדול הזה, נדרש תכנון מוקפד ואחראי.

    כך שלפני כשנה החליטו אסנת בר-אור ומאשה דולב לעשות מעשה, ופתחו במהלך חשוב: התוויית מדיניות עצים שתחייב כל מי שעוסק בבניה ופיתוח ברחבי פרדס חנה כרכור. חבר המועצה עו"ד אביעד סיני הוזמן לסיור בנושא מצבם העגום של העצים, והיעדרם מאזורים מרכזיים במושבה.
    אביעד הפליא בשיתוף פעולה וגם גור רתם, אגרונום המועצה הנלהב, נתן את ידו למהלך.

    כיוון שקיבלו את ברכתה של הגר פרי יגור, ראש המועצה, החלו לגבש מסמך מדיניות..
    לשם כך גייסו אותנו, מתכננות הנוף.
    דבי ג'ולי ואני, שמחנו להתנדב ולכתוב מסמך מפורט שעניינו שמירת העצים הקיימים, ושתילת עצים חדשים.

    חשוב היה להבהיר שאנחנו איננו משמשות בשליחותן של פיות היער. אין מדובר בגחמות או טעם אישי.
    לעצים בוגרים משמעות אקולוגית עמוקה, ותפקידם בקליטת גזי חממה, ייצור חמצן, ייצוב הקרקע, הצללה (וגם בתחושת רווחה פיסיולוגית וזירוז מרפא) – לא יסולא בפז.

    בפגישה מומחים מקדימה לפגישת ועדת איכות הסביבה ניסיתי להסביר-

    אנחנו מטפלים בעצים צעירים, אבל עצים בוגרים מטפלים בנו.

    וכך, 12 שנים אחרי כתיבת המאמר הראשון, מליאת המועצה עומדת לקבל את המסמך שיבטיח מדיניות נכונה בעניין העצים.

    ראש המועצה בימים האלה, הגר פרי יגור, מכירה בערכם של עצים. אין להקל ראש בתמיכתה, מנהיגותה נדרשת אל מול שותפיה אשר חלקם עוינים עצים סוררים… יתכן שעוינים באורח פעיל.
    אריה רפפורט הוא מהנדס המועצה, והבטיח לעבוד בתיאום עם מחלקת שפ"ע, ולאכוף על היזמים את ההוראות בעניין עצים. ראש אגף שפ"ע, אודי קוברסקי, מכבד אותם ופועל לשמירתם, אגרונום המועצה גור רתם מסור להם עד בלי די. שירה ליאון זכות היא השושבינה, ובתפקידה כרכזת הקיימות ביחידה לאיכות הסביבה, טווה חוטי זהב בין התושבים והעצים לאחראים במועצה. גיא נעים, הוא המידען במועצה, מנגיש את החומר הרב לקראת פגישות התושבים ואנשי המועצה, ומביא המלצות ממועצות וערים שהקדישו מאמץ למסמכי מדיניות. עו"ד אביעד סיני הוא כיום ראש ועדת איכות הסביבה, ועוזר לקדם כל יוזמה ירוקה בתנופה גדולה ומבורכת.

    אז יש מקום לקוות שפרוייקטים מכל סוג, אשר עוסקים במרחב הציבורי של פרדס חנה כרכור, ינוהלו ע"י אנשי נוף, והכללים ייאכפו מתוך הסכמה רחבה.

    כעת אנחנו נושאות עינינו אל העתיד.
    העצים הקיימים ישולבו ביערות מאכל, וכך נאפשר לילדינו ליהנות מתותי עץ, תאנים וחרובים בגני הילדים ובבתי הספר.

    במרחב הציבורי נשתול שכבות של עצים גבוהים ונמוכים, שיחים ובני שיח, משתרעים ומטפסים.

    כאלה שמותאמים לאקלים, ויודעים ליצור מרחב מוגן, מוצל ומזין.

    ויחד עם ההחלטה על מעבר לגינון בר קיימא, והכנת מיפרט גינון בר קיימא מקצועי, נוכל להתגאות בשימור אוצרות העצים הקיימים, והקמת בסיס יער מאכל. אלה, בתורם, יהוו מרחב מזמן לפעילות קהילתית ענפה, כמו שנדרש במושבה מגוונת כמו שלנו – מרובת פנים, מורכבת ומאתגרת.
    ואולי נזכה להרחיב כך את מעגלי השיח והעשייה גם לשכנים קרובים, גם רחוקים, בני היישובים והכפרים, אשר בתוכם אנחנו חיים.

    נורית שגב
    כרכור, 7.7.20

    הנה מסמך המדיניות שגובש

     


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד – חקלאות אורגנית מקומית ואקולוגית

     

    אירוע קהילתי אפטר שבועות בגינה – פתוח לכולם!

    ביום שישי 5/6/20

    מה בתכנית?

    ?12:30-13:30 התכנסות, שולחן פתוח, והחלפת זרעים.

    ?13:30-14:30 פעילות בהנחיית גד אסתרין סו-טאי ועיסוי
    "לשחרר את הגוף לשחרר את הנפש"

    ?14:30סיור ליקוט עם המרכז המקצועי לליקוט – מלקטים עם הברקוביצ'ים

    ?16:00-17:00 גינה פתוחה, גינות קייץ ביתיות – שיח פתוח בהתאם לשאלות שיעלו.

    האירוע פתוח לכולם, ילדים ומבוגרים וללא עלות.

    החנות תהיה פתוחה בין השעות 08:00-17:00 עם שפע תוצרת אורגנית מובחרת

    בואו באהבה ?

    כתובת: רחוב מגד 5 פרדס חנה- בקצה הרחוב צמוד לשדות
    קישור לאתר: https://www.nimrod.bio/
    פרטים בטלפון: 052-4242342

     


    להגיב
  • הדברה ידידותית ואקולוגית – בפרדס חנה, כרכור והסביבה

     

    בחמש עשרה השנים האחרונות "הדברה ידידותית" משרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    שמי עדי, ואני מטפל בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושות

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לרסס חצרות גם של השכנים ולעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד ינואר 20 – מעשבים שוטים לסופר פוד חופשי

     

    סוף סוף יש גשם, החורף מביא איתו שפע ירוק והמון שמחה לגינה\חווה. כשעובדים ב״שיתופעולה״ עם הטבע (מושג מדהים של טליה שניידר האחת והיחידה) המחזוריות של העונות נכנסת גם לעבודה שלנו, וחודש ינואר הוא הזמן קצת לנוח להתרענן. היום הקצר עבר והגינה מתחילה להתעורר לחיים וכל מה שהשקענו בתחילת העונה מתחיל להניב שפע.

    לא רק שפע כמותי ואיכותי – אלה ובעיקר שפע מגוון. בדיוק כמו אצלנו ההולכים על שניים, המגוון והשונות הם החשובים באמת. ואתם יודעים מה, כמה מגוונים שלא יהיה השדה או הגינה שלנו, זה כלום מול המגוון האמיתי שמגיע לבד מהטבע. בעונה הזו עולים וצומחים בכל פינה המון צמחי בר, כשהם בערוגה שלנו, אנחנו קוראים להם ״עשבים״ – אבל למעשה לרבים מהם סגולות נדירות.

    אז הפעם כל הפוסט הוא סביב עשבים (או צמחי בר, הכול עניין של נקודת מבט 🙂

    לאחר שנאלצנו לדחות את אירוע הליקוט שלנו מיום חמישי שעבר (סערה, זוכרים?) השבוע הצלחנו לתפוס את היום האחרון של חנוכה עם בוקר חורפי מהמם וקיימנו את אירוע הליקוט והתרמה לשומרי הבית, והיה פשוט מדהים.
    70 משתתפים בכל הגילאים יצרו שבט קטן.
    מללללא ילדים בכל הגילאים קישטו את הגינה כמו פרפרים.
    נישנשנו (חובזות, כף אווז, סירפדים….). מרחנו כוכבית על עקיצות (אביבית לימדה אותנו שכוכבית יעילה פי אלף מכל פניסטיל ג׳ל לגירויים ועקיצות).
    חיסלנו ארגזי תפוזים.
    ובעיקר, זכינו ליום חורפי מהמם בשדה שופע.

    ובקשר לגשם? הוא הגיע בדיוק בזמן, ממש לקראת סוף הסיור. רגע קסום שבו התכרבלנו במחסה החדש שבשדה, התחממנו עם תה חם ושיחקנו עם הברד (כן כן, ברד!) שירד. עליו הילדים שמחו מאוד כמובן, החסה קצת פחות…

    מי שאהב את הרעיון של הליקוט וההתחברות לאדמה ישמח מהדבר הבא:

    לכבות פתיחתה הרישמית של עונת הליקוטים, הכרזנו על מנהג חדש,
    ״מלקטים בשני״לליקוט עצמי מודרך בגינה, בחינם! 

    בחודש הקרוב, ינואר, הגינה נפתחת ומזמינה אתכם כל יום ב׳ לליקוט סופרפוד טרי בריא ורענן.
    חובזה, גדילן, כוכבית, כף אווז, סירפד ועוד מלא חברים שיצטרפו במהלך החודש.
    איך זה עובד?

    מגיעים לגינה (רחוב מגד עד הסוף) בתאום מראש, מקבלים דלי והסבר קצר היכן ומה ניתן ומומלץ ללקט, הדגש הוא על צמחי בר מקומיים והאדמה תפתיע אותנו בטוח כל פעם במגוון אחר ולקחת הביתה מתנה כל מה שאספתם.
    אפשר לבוא אם או בלי ילדים.
    כדאי שנוכל לווסת את כמות המלקטים, הכניסה מותנית בתיאום מראש בהודעת וואטספ למס: 054-7776770

    ההודעה תכלול:
    שעת הגעה צפויה
    מס' משתתפים (מקסימום 5)
    טווח גילאים (מומלץ גיל 4 ומעלה)

    למי שרוצה באמת למצוא הפתעות ואוצרות, מוזמנים להצטייד בספר ״הטעם שבטבע״ של אביבית ברקוביץ האלופה (יש אצלנו בדוכן למי שרוצה).

    תודה גדולה ל Avivit Joti Bercovici על הדרכה נפלאה ועל לב רחב.

    ותודה לכל המשתתפים האלופים שהגיעו ותרמו תרומה מכובדת למטרה מקודשת
    -כל ההכנסות מסדנת הליקוט נתרמו לשומרי הבית כדאי שנוכל להמשיך לנשום כאן…. 

    #מהגינה לגנן:

    כאן הפינה לכל הגננים והגננות שביניינו – אם זה משק עזר או עציץ במרפסת, זו המקום בשבילכם – אז אם תרצו מוזמנים גם לשלוח לשאול או לבקש נושא מסויים.

    ונחזור לעשבים ה"שוטים", המעצבנים האלה..

    אז עכשיו הם רגע ״עשבים מעצבנים״  ולא ״סופר פוד מהטבע״.
    אם הזמן שלנו בגינה מוגבל, והעשבים בחורף ממשיכים להגיע כאילו משום מקום אפילו לאותה ערוגה שרק לפני שבועיים ישבנו עליה בשיא הסבלנות אנחנו צריכים להיות קצת יותר חכמים כדאי להצליח לאכול בסוף מפרי עמלנו. 

    בגינה אורגנית ואקולוגית אנחנו ״מנהלים״ מערכת, אנחנו לא באמת רוצים (או יכולים) לשלוט. אנחנו ״מנהלים עשבייה״, באנגלית זה יותר ברור – "We do weed management instead of weed control".

    מה זה אומר?

    קודם כל זה אומר צניעות ולהבין שכשאני רואה שדה ענק של חיטה בלי אף עשב שנובט יש כאן ״קסם״ כימי לא כל כך נחמד שדואג שזה יהיה המצב וש״איך שהוא״ רק הגידול ישרוד את הריסוס.
    זה אומר שתמיד היו ותמיד יהיו עשבים, והחוכמה היא איך במינימום עבודה נשיג את התוצאה הרצויה או המספקת עבורנו.

    איך עושים את זה בתכלס?

    הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא להשתדל למנוע מהעשבים (בעיקר הסוגים המציקים לנו במיוחד) להגיע לשלב של הפצת זרעים. כל פעם שכזו שפספסנו זה אלפי מציקנים קטנים בעונה הבא. אז בין אם אתם מעדיפים לעשב כשכל הנבטים עוד קטנים, או רק את מי שגדל ומפריע לירקות שלכם – שימו לב לא לפספס.

    כלל שני – תזמון והתמדה מותאמים אישית. מתי לעשב זו שאלה שחקלאים וגננים מסוגלים לדבר עליה ימים שלמים, יש שמעדיפים ״לתפוס אותם קטנים״ מה שמאפשר לעבוד מהר והרבה פעמים גם להשתמש בכלי עבודה ידניים קטנים שמזרזים את העבודה, ולקבל ערוגות ״מתוקתקות״ וניצול מקסימאלי.  הבעיה – זה מצריך הרבה התמדה, גם אם ניקיתי ממש יפה, תמיד יבואו ״חברים״ חדשים.
    האסקולה השנייה תטען שזה המון עבודה מיותרת, ותכלס, נבטי עשבים לא מפריעים לגידול כל עוד הם קטנים ממנו באופן מובהק כך שהגידול חזק מהם – ואז נעשב לרוב פעם אחת כשבועיים אחרי השתילה ולאחר מכאן רק כאשר יופיעו בין החסות ״מפלצות״ שעולות מעל ומפריעות לגידול.

    כלל שלישי (ואחרון להיום) – know your enemy – בחרו את האויבים לכם כי יש המון, אבל לרוב ישנם כמה בודדים ש״מציקים״ לנו במיוחד. אם זה בגלל הצימוח המהיר, הפצת הזרעים, הקוצים או סתם מין מסויים שהשתלט לנו על הערוגה. כשמכירים את המציקן הספציפי, לומדים מהר מאוד גם היכן מתי ואיך לתקוף. חוץ מזה, אם אנחנו מתמקדים או נותנים יתר תשומת לב למציקן מסויים, ניתן גם את הקשוחים שבהם לרסן יפה מאוד תוך עונה או שתיים. אם אנחנו ״יורים לכל הכיוונים״ זה פחות אפקטיבי. יותר מזה, אם הזמן תגלו גם שיש כאלו שהם לא בעצם די נחמדים (כל עוד הם לא מגזימים…..:) 

    #מה שותלים עכשיו?

    בינואר פחות כבר שותלים, רוב שתילות החורף כבר מאחורינו, בהחלט אפשר להמשיך ולשתול ירקות חורף קטנים ובינוניים (קולרבי, שומר, סלק, תרד, מנגולד, סלרי)
    החורף אצלנו קצר ושווה לנצל אותו לנסות לגדל ולטעום מגוון זנים של חסה (אצלנו בחווה גדלים כרגע 8 זנים שונים…)
    כשהכול רטוב, זה הזמן לזרוע ישירות באדמה גזר, שורש פטרוזיליה, סלק ומגוון עלים.
    למי שיזדרז ניתן עוד להספיק לזרוע מחזור אחרון של אפונה.
    בחודש פברואר כבר ניכנס להכנות לקראת הקייץ. יהיה שמח.

    שיהיה חודש מלא שפע ומים והרבה חום בבית.

    מהגינה של נימרוד – חקלאות אקולוגית מקומית אורגנית

    איפה ומתי?

    דוכן הגינה נמצא ברחוב מגד 5 פרדס חנה (ממש בסוף הרחוב מימין)
    הדוכן פתוח:
    יום ב׳ 12:00-18:00
    יום ה׳ 10:00-18:00
    יום ו׳  8:00-13:00

    ניתן לבצע הזמנות מראש והארגז ימתין לכם (איסוף החל משעה לאחר הפתיחה) או פשוט להגיע.

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה ורפואית טבעית ועוד מלא הפתעות.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    לחנות הגינה בפארמר לחצו כאן – >  https://farmerdirecto.page.link/89T8 

    עמוד הפייסבוק שלנו : NimrodGarden

    054-7776770 נימרוד

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • אסדות הגז – כרוניקה של זיהום ידוע מראש

     

    לפני כמעט חמש שנים קראתי כאן לכולם לבוא להפגנות נגד שוד הגז. לפני שהנושא הוכרע והאסדות מוקמו.

    ועכשיו שהן שם, האם יש כוח שיכול למנוע מהן לפעול?

    עד כמה הן הולכות לזהם, מישהו באמת יודע? על מי אפשר לסמוך? על המשרד להגנת הסביבה, על שומרי הבית? איפה האמת?

    האם באמת נזילה בתוך הים הולכת להפוך את הים התיכון ללא נגיש במשך כמה שנים? (ומהי ישראל בלי ים?!?)

    ומה יקרה כשכל שאר האסדות המתוכננות תיבננה וכשהן תפעלנה יחד עם רוח מערבית?

    זה מה ששומרי הבית אומרים:

    המון סבתות מתוסכלות הולכות להישאר מחר לבד, אחרי שעשרות משפחות תכננו לעזוב את האזור בגלל הנישוב (איזו מילה מכובסת) שבינתיים נדחה משלישי ה-17.12 למועד לא ידוע.

    כמובן שנובל אנרג'י אומרים אחרת – שאין שום בעייה ומניעה – שהרי מה יאמרו?

    ואף אחד כמעט לא מדבר לאן הולך הכסף שיופק מכל הזיהום הזה??? מילא היה חוזר לאזרחים, מושקע בארץ, מוריד את מחירי החשמל… אבל זה הולך לכיסים פרטיים (ע"ע תשובה ונובל אנרג'י).

    ואיך הפכה פרדס חנה, לאחד ממוקדי זיהום האויר הגבוהים בארץ?? עם ארובות חדרה ממערב, מפעל מזהם בקיבוץ ברקאי ממזרח, מפעל איטונג מצפון וכל הקמינים מבית… בלי אויר נקי גם כל הקהילה המדהימה שחיה כאן לא תוכל להתקיים )-:

    להצטרפות לשומרי הבית >

    לנתוני ניטור אויר באזור המתעדכנים בזמן אמת >


    להגיב
  • מהגינה של נמרוד – חקלאות אקולוגית מקומית בפרדס חנה

    אנחנו חולמים על עתיד בו יהיה מספיק לכולם תמיד.

    אנחנו מאמינים ש –
    קטן זה יפה
    לאט זה שפוי
    שאנשים וקהילה
    הם מה שחשוב באמת.
    ואנחנו פועלים כל יום מתוך כוונה להיות השינוי אותו אנחנו רוצים לראות בעולם!

    הי נימרוד ולד, 20 שנה מנהל בית תוכנה. במשך שנים רבות ניהלתי חיים בתל אביב עד שהרגשתי שהספיק לי מזה.
    המפנה בחיי התחיל ביחד עם מיכלי אשתי, אדריכלית אקולוגית ושלושת ילדנו, כשעברנו לפרדס חנה לפני כ-8 שנים.

    מיכל תכננה את בית החלומות שלנו – בית בוץ, עם מערכות מחזור מים, ארובת שמש (פטנט מעולה לאוורור הבית בקיץ, ללא צורך במזגן), בחוץ שירותי קומפוסט. אנחנו אוגרים מהגג מי גשמים להשקייה, צמחוניים מכל המניעים האפשריים, אבל לא מטיפים וכך התחלתי לגדל ירקות בגינה. בהתחלה עוד נסעתי למשרד בת-א, אבל מהר מאוד  זה סגר עליי והתחלתי בחיפוש עצמי. עבדתי קצת בגננות, ובהקמת מערכות מים אפורים, ואז עשיתי קורס בחקלאות אקולוגית והתאהבתי.

    הגינה התחילה באמת מהגינה הביתית. הפקתי 14 סלי ירקות בשבוע ומכרתי לחברים ולשכנים. החלטתי להתרחב ואימצתי 2.5 דונם של פרדס נטוש בסמוך לבית. התחלתי לעבד את השטח בשיטת "אדמה חיה"– שאני אוהב לקרוא לה  "הדור הבא של האורגני" –  לא משתמשים בחומרים כימיים, לא מכניסים טרקטור לשטח, אלא עובדים להעשיר את האדמה במיקרו אורגניזמים ובפטריות, כדי שהאדמה תהיה זו שתזין את הצמחים.

    היום אני מגדל בעיקר ירוקים, מגוון חסות, עליי בייבי, שומר, סלרי, כרוב, תרד, קייל ועוד מגוון של 15 גידולים מהירים שדורשים מעט מקום ובנוסף משלימים מחוות אחיות באיזור שמגדלות עבורנו עוד ירקות.

    ***

    האם חקלאות עבורך זה מקצוע או תחביב?

    היום זה מקצוע. זה התחיל ממש לידי. למדתי בבית ספר חקלאי בעין כרם. היה לי רישיון לטרקטור, ובשירות הצבאי בנח"ל, הקמנו גרעיני נח"ל, אז עבדתי כמה שנים בחקלאות התעשייתית. בהמשך (כשהמוח היה חייב חופש מהמחשב והצעות המחיר),  עשיתי תואר בגיאוגרפיה, מה שתרם להסתכלות הרחבה שלי על איך הדברים משתלבים בדברים אחרים, תפיסה רוחבית של מקום ומערכת – כמו הקשר קהילה-חקלאות-אקולוגיה, ועד שהיום זה מרכז חיי

    מה הכי קשה לך כחקלאי?

    הכי קשה זה להתמודד עם הגופים והמערכות שהיו אמורים לעזור ולתמוך בנו – הממסד- משרד החקלאות, רשתות ההפצה, מועצת הדבש והלול – זה מביא אותנו להוצאות מטורפות היכן שחקלאים במדינות מתוקנות מקבלים תמיכה ואפילו סבסוד. כשכבר יש משהו – כל התמיכה מוטעמת ומופנית למשקים גדולים ולתעשיית המזון ואנחנו, לחקלאים קטנים, נשארים לשרוד לבד. דבר שני היא עלות העבודה. המוצר שלנו עתיר עבודה. מתח הרווחים מאוד נמוך. התוצאה היא שלא תמיד אנשים מוכנים לשלם את פער המחיר בשביל האיכות הזו.

    מה עושה לך את זה?

    לזה בדיוק בא לי לקום בבוקר, ולבית תוכנה ממש לא. פה אני חלק מהפיתרון לבעיות האקולוגיות המורכבות של העולם הזה, ובמשרד בת-א אני חלק מהבעיה. עם הזמן, ככל שהמודעות תגדל יש לנו את המודלים שהביזנס הזה שלנו גם יעבוד ויפרנס אותנו.

    מהו החלק בעבודה שאתה הכי אוהב?

    את כל עבודת השדה- לעשב, לשתול, לזרוע, לחדש ערוגות, עבודה עם הצוות, את השקט של המוקדם בבוקר. זה שווה את הכול. את הסיור שאני עושה כל יום ראשון בבוקר כדי לראות מה יש לנו ומה מצריך טיפול. אני אוהב את הצמחים בערוגות הגינה כמעט כמו את הילדים שלי.

    מהו החלום שלך?

    למצוא את האיזון שיאפשר לגינה להיות כלכלית ומתפקדת כמקור פרנסה, ולאפשר לי אורח חיים שפוי.

    ***

    איפה ומתי?!

    רחוב מגד 5 ,פרדס חנה

    ימי שני 12:00-18:00
    ימי חמישי 10:00-18:00
    ימי שישי 8:00-13:00

    בנוסף לירקות תוכלו למצוא אצלנו מגוון מוצרים מקומיים אקולוגיים ואורגניים נוספים כמו דבש חופש, חומר ניקוי תוצרת בית, זרעים, דשנים ומוצרי קוסמטיקה רפואית טבעית.

    הזמנות ומידע נוסף באתר: www.nimrod.bio

    להזמנות באפליקציה: FARMER

    עמוד הפייסבוק שלנו: NimrodGarden

    לקבלת עדכון שבועי (הודעה אחת לשבוע) על הסל המוזל ופעילויות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/C2wSpvUhWkZGmtAAj09lPr


    להגיב
  • המדריך הקצר לחיים ללא קניות

    [עמית נויפלד]

    לרגל חגי הקניות הקרבים ובאים: שופינג IL, חג הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדי – להלן מגוון דרכים בהן ניתן לנצל בצורה הטובה ביותר את ההטבות המוצעות, וליהנות מחיסכון מקסימלי בהוצאות:

    לעשות אאוטינג לחפצים. עברו על ארונות הבגדים שלכם, על כלי המטבח, על מדפי הספרים. ככל הנראה תמצאו בגדים שלא לבשתם שנים (או מעולם) ועכשיו דווקא ייראו לכם נאים. בארונות המטבח אולי תמצאו מכשיר להכנת פסטה ביתית שהשתמשתם בו רק פעם אחת, וזאת הזדמנות טובה להזמין שוב את החברים לארוחה איטית. את כל הספרים בבית שעדיין לא קראתם שימו בערימה מסודרת, בחרו אחד וקראו לפחות עשרה עמודים. אל תתפתו לקנות עוד בגדים/כלי מטבח/ספרים וכו' עד שלא סיימתם לנצל את כל האחרים שמונחים אצלכם בבית ללא שימוש.

    להחליף עם חברים. גם אחרי שהשתמשתם בכול עדיין אין צורך לרוץ לחנות הקרובה, עדיף להתחיל להחליף ולשתף חפצים עם חברים. אם מכונת הפסטה עומדת רוב הזמן ללא שימוש אפשר להחליף אותה מידי פעם עם מכונה ביתית לייצור גלידה שמעלה אבק בארון של חבר אחר, או מסחטת מיצים מהשבוע שבו הוא החליט לחיות חיים בריאים. מסיבות להחלפת בגדים כבר הפכו לקלאסיקה מודרנית, וכן, גם ביבליופילים עם תעודות יכולים להשאיל מידי פעם ספרים, ולרשום למי נתנו באלף מקומות שונים.

    להקים בנק חפצים. האנשים שהכי נוח לשתף איתם חפצים הם השכנים שלנו. אם יש לכם מקלט בבניין, או מחסן משותף, הציעו לשכנים האחרים להניח בו בצורה מסודרת את החפצים בהם אתם כמעט ולא עושים שימוש ביום יום: מקדחה, סולם, אקדח דבק, שואב אבק, תיבת כלי עבודה וכו'. רשימה שתיתלה על הדלת עם פירוט המוצרים תוכל לסייע למעקב כאשר כל שכן שלקח מוצר יחתום את שמו על גבה. אין לכם מקלט או מחסן פנוי – אל ייאוש, "אפליקציית הבניין" דורשת רק עט ודף נייר.

    לתקן דברים. לפני כמה ימים התקלקל מנגנון הכיסא המשרדי שלי, הוא לא עלה וירד כמו שצריך. מאחר ומדובר בכיסא בן כעשר שנים, הסקנו שהוא מיצה את גלגולו הנוכחי והתקשרנו לחנות ממנה רכשנו אותו במטרה להזמין חדש. במקום לנצל את המצב, בעל העסק נזף בנו והגיע יום למחרת על מנת להחליף את הבוכנה הפנימית. זה עלה רבע ממה שהיה עולה כיסא חדש. העולם מלא באנשים שמתפרנסים מלתקן דברים: נעלים, בגדים, רהיטים, מכשירי חשמל כאלה ואחרים. בדקו אם יש לכם בבית משהו קרוע, שבור או מקולקל וקחו אותו ביום שישי הבא לתיקון. התחושה של להשיב משהו מת לחיים שקולה להנאה שבלגדל משהו שאפשר לאכול באדנית.

    לגדל משהו שאפשר לאכול. האדניות הריקות שעדיין תלויות לכם על המעקה, מונחות בכניסה לבית או זרוקות על הגג. הכשירו אותן מחדש ושתלו בהן משהו שבעוד כמה שבועות יוכל להשתכשך לכם בכוס התה, או לבלות עם חברים אחרים בקערת הסלט.The Chair 

    לבקר בשוקי פשפשים. יום שישי הוא יום נהדר לשוקי פשפשים, ולפחות לטעמי, רכישה של משהו יד שניה, לפחות מבחינה סביבתית, שקולה לרכישת שום דבר (בהנחה שלא מנצלים את ה"לופ הול" הזה על מנת לרהט מחדש את כל הבית ולזרוק חפצים ישנים לרחוב). מעבר לעובדה שחפצים ישנים נבנו טרם עידן "מנגנוני היישון" המובנים, מה שמבטיח להם בסבירות גבוהה חיים ארוכים יותר משל מוצרים חדשים (על רוב הרהיטים בבית שלי אפשר למצוא מדבקות של "מס מותרות"), הרי שהמחשבה העמוקה שהושקעה בכל אחד ואחד מהם הופכת אותם למתנות מוצלחות לכמעט כל אירוע שתוכלו לדמיין. הציצו בפוסט הזה ותוכלו לעצור תעשייה שמגלגלת 10 מיליארד שקלים בשנה.

    לנסוע לחירייה. באמת, סעו לשם. יש מעט מאוד חוויות עוצמתיות כמו עמידה על הרמפה שמעל בור האשפה, ובהייה בדחפורים העצומים שמניעים את הררי האשפה שאנחנו יוצרים בכול יום מחדש. צרו קשר עם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, ותאמו לעצמכם ביקור עם המשפחה או חברים. כתבתי על הביקור שערכתי במקום בפוסט הזה, ואתם יכולים להתרשם מהתמונות, אם כי אני מבטיח לכם שהן לא מהוות תחליף הולם לחוויה העל חושית שתעברו אם תגיעו לשם בעצמכם.

    להכיר את המנגנונים שגורמים לנו לרצות לקנות עוד. אם כבר נכנסתם לפוסט על הביקור בחירייה, כדאי מאוד גם לקרוא על הסיפורים שמספרים לנו כדי לגרום לנו לקנות דברים: הסיפור אודות שיפור רמת החיים, הסיפור אודות החירות, הסיפור אודות ההצלחה, וגם הסיפור אודות העיצוב. הם כולם שם, בתמציתיות, ממש מתחת לתמונות, ויכולים להעביר לכם לפחות 15 דקות.

    להתרחק מאתרי מכירות ברשת ומרשתות. מצטער, אני פשוט לא יכול להתאפק. כתבתי בהרבה מקומות אחרים על למה לא לקנות ברשתות, אבל בחודש שמוקדש כולו לחגי קניות, כמעט מתבקש לשים על כך דגש – אתרי מכירות ברשת ורשתות תמיד יגרמו לנו לקנות יותר ממה שאנחנו צריכים, בעיקר באמצעות שלל "מבצעים", אבל גם באמצעות תכנון כמעט מדעי של מיקום מוצרים וסידור מעברים או לינקים ל"מוצרים דומים שאחרים אהבו", שפועל על התת-מודע שלנו בלי שאנחנו מרגישים. אם מסיבה כזו או אחרת אתם ממש חייבים לקנות משהו בזמן הקרוב (או בכלל מתישהו בחיים למרות הפוסט הנוכחי), עשו זאת בחנויות קטנות, פרטיות, עצמאיות, עם בעלי בית שעומדים מאחורי הקופות. אני מבטיח לכם שחוויית הקנייה תהיה מוצלחת בהרבה, שתקנו רק מה שאתם צריכים, וכשתחזרו אליהן בפעם השנייה, או לכל המאוחר השלישית, כבר תהפכו ללקוחות קבועים שזוכים גם לחיוך רחב ולניד ראש גם אם הם בסוף לא קונים כלום.

    *******

    פורסם במקור באתר Slow


    להגיב
  • מצילים את עץ בעיר! אקולוגיה עירונית והרבה יותר

    עץבעיר הוא עסק חברתי עצמאי לחקר והפצה של דרכי התמודדות עם משבר האקלים והסיפור על מקומה של האנושות במארג החיים על פני הכדור. “העץ" נמצא בלבה של קהילה רבת מעגלים ומגוונת, ופועל מדירת באוהאוס אקולוגית-שיתופית בכיכר ביאליק.

    ב-2006 הקימה תמי צרי, אמנית שבאחת מההרפתקאות שלה היתה גם אשת עסקים בניו יורק, את אתר עץבעיר. המטרה הייתה להפיץ מידע על ששינה את חייה שלה, על אקולוגיה עירונית. ממרחב וירטואלי די קונבנציונלי, התגלגל עץבעיר להיות מרחב ממשי למפגש ולתרגול מעשי של אורחות חיים הכוללות עבודת אדמה ומשק בית אקולוגי במרחב העירוני. כשתמי הגיעה לכיכר ביאליק ב-2008 העץ כבר היה בשל לייסודו של "הסלון האקולוגי", יחד עם אלון אלירן, היום דוקטור במדעי הסביבה, ואז כמו היום לקט עירוני, גנן ומשורר אקולוגי.

    מאז הסלון עבר דירה פעמיים. לדירה הנוכחית, בקומה השלישית שברחוב ביאליק 25, שותף מעגל הולך וגדל של דיירות, נוודים ותלמידים, שבאים והולכים וחוזרים ומהדהדים את המסר: אנושות יפה יותר בעולם יפה יותר הם אפשריים ואפילו נגישים.

    בימי שלישי אפשר לבוא לפגוש את תמי, אלון וחבורת המתלמדים והדיירות שחיות לפרקים בדירה או מבקרות בה, אפשר להגיע לסדנאות או לקנות חומץ או סבון. זו הזדמנות להציץ לבועה קטנה של חמימות ושפיות בלב ליבה של העיר, ולכל העבודה שנעשית כדי לממש את חזונו של סר פטריק גדס, וכדי לברוא אנושות חדשה שיודעת איך לחיות על פני הכדור הכחול היפה – ההזמנה להצטרף לעשייה תמיד פתוחה!

    לתרומה >

     

    אנחנו במצב חירום

    אני יודעת שאתם כבר יודעים, אבל אני לא יכולה להמשיך לדבר על העץ בלי לצאת מהגומה שלי ולהסתכל על הכדור הכחול והיפה ש(היה)לנו – הוא עולה באש, והעשן ממלא את לבנו – בקוטב הצפוני, בהר תבור, באמזונס – בכל מקום, שבועות ארוכים של אש שמאכלת את היערות, את מאגרי הקור, את מאגרי הפחמן ושאר גזי החממה שגאיה ידעה ברוב חכמתה איפה להטמין. ואנחנו, פצענו את האדמה אנושות ושחררנו את קרביה אל האוויר, וממשיכים בכך, עוד ועוד, יותר ויותר עם כל שנה שחולפת – איך נתפלא כשהמים והאש יוצאים מכלל שליטה ויוצרים תוהו ובוהו? הרבה יותר מהר ממה שהמדענים צפו?

    ובכל זאת, נתפלא, נכעס, נתייאש, נתאבל ונקרא בקול הכי גדול שלנו:
    ממשלות ותאגידי העולם, אתם שנהניתם עד כה מהביזה, אתם שהשתתם עלינו מחשבות שווא על מקומו של האדם בעולם וטיב היחסים בינינו לבין עצמנו, אתם שממשיכים להכחיש את המשבר ובגדול לא לעשות כלום בקשר אליו בזמן שילידי הכדור – ילידים, נשים, ילדים, חיות ועצים, כל היצורים העדינים מכם, גדולים כקטנים, ואתם בעצמכם, נמצאים כעת בסבל ובחרדה מפני העתיד הקרוב – אתם ממשיכים בשלכם, בעוצמה ובכוח שירשתם מהאדמה שלא בזכות, אתם – הגיע הזמן שתקשיבו לקולה של גאיה.
    ואנחנו, כל מי שעדיין מצליחה לנשום, לשתות ולאכול כאן, תחת שלטון ה"חוק", לנו לא נותרה ברירה אלא למרוד.
    אנחנו במצב חירום! זה הזמן לעצור הכול.
    הכול.
    ולעשות דברים אחרת.

    מה מאה אלף שקל עכשיו? איך זה קרה?

    בעצם לא קרה שום דבר מיוחד – כרגיל התמסרנו, תמי ואלון, למה שנראה לנו הכי חשוב, בלי לעשות שום תוכנית כלכלית – הרי אם היינו מנסים לתכנן "כלכלית" – מזמן עץבעיר לא היה עץבעיר… לפני שישה חודשים הוראת הקבע של שכר הדירה קפאה מרוב בהלה מהמצב האקלימי והאקולוגי, היא הבינה שבלעדיה יהיה לנו הרבה יותר קל להקדיש את עצמנו למרד בהכחדה – ואז, לפני שבועיים, שמנו לב והבנו שלושה דברים:

    אנחנו חייבים 45 אלף שקל לבעלת הבית

    אנחנו חייבים להמשיך להתמסר למרד בהכחדה ולאוטופיה עירונית

    כדי להבטיח שנוכל להמשיך למרוד בשיטה, אנחנו צריכים את התמיכה שלכם גם קדימה.

    מי שמורד בשיטה, לא באמת יכול להתפרנס מהשיטה – מי שמתפרנס מהשיטה לא יכול למרוד בה.

    כאן אתם נכנסים לתמונה

    מאה אלף שקל נשמע כמו הרבה כסף, אבל זה כלום לעומת 35 מיליון שקל ששופרסל ישלמו לאלשטיין על 1.2 טון בשר קפוא מיובא מארגנטינה – על סבל של בעלי חיים, פליטות גזי חממה, ואובדן מכאיב ומקומם של יערות גשם השיטה שלנו מתגמלת יפה – והמשחטה הזו ממחישה את ההשמדה הביולוגית שמובילה אותנו אל הגיהנום ברגע זה ממש – המרד בהכחדה ועץבעיר הם העוגנים שלנו בים הסוער של המבול שאנחנו כבר בעיצומו – הרבה כבר איבדנו, וההצלה לא תבוא מהשיטה, שיתוף פעולה איתה ועם סכימות המחשבה שלה ("לכו לעבוד") הוא הסכמה להשמדה.

    מאה אלף שקל זה מאה א'נשים שנותנים 1000, או אלף א'נשים שנותנים 100 – זה מה שהקמפיין הזה יוצא להשיג. הכסף שלכם יכול להבטיח את שלום העץ ואת המשך העבודה שלו למען החיים. הקמפיין הוא עוד הזדמנות להפיץ את האמת על מה שקורה עכשיו ממש לכדור הכחול היפה שלנו – אנא עזרו לנו להפיץ את המסר הכואב הזה! זה בדמנו.

    אנחנו צריכים אתכם יותר מתמיד

    אם לא נצליח לגייס את הכסף, לא יהיה עץבעיר.
    נסגור, נחזור להורים, נגור אצל חברים (לאף אחד מאתנו אין חסכונות ששמנו בצד, אין לנו כסף לשלם שכר דירה כפרטים, וזה גם לא מעניין אותנו), נמשיך למרוד. תמי תעשה חוגי בית בכל הארץ, ותמשיך ללמד ולייצר מצגות שמסבירות מה הולך, אלון ימשיך לגנן ולפעול בכל פורום אקטיביסטי אפשרי, הוא ימשיך גם לכתוב שירים. לא נמות, לא בגלל הכסף.

    רק דבר אחד יחסר – המקום היחיד והמיוחד הזה בלב העיר תל אביב שמחזיק את האפשרות של אוטופיה עירונית, שבו אפשר לנשום ואפשר לחיות, ואפשר לפגוש חיים. אפשר לקבל אוכל מזין ותשובות מא'נשים שחיים אחרת, שבו אפשר לקיים פגישות מהפכניות אמתיות, לקיים מפגשי עבודה והטמעה של המרד בהכחדה, שבו יודעים ומדגימים איך לשקם אדמה ואיך לגדל מזון ואיך לצאת מהסופר, שבו מתקיים הקורס "עושות חיים בבית", שבו יש קומפוסט וגינה ואהבה, בנקודת דיקור חשובה – כיכר ביאליק.
    זה הכול.

    נדמה לנו שלעץבעיר עדיין יש תפקיד חשוב למלא בסיפור העצום של התנועה הגדולה, ברגעי המבחן האחרונים של האנושות – שלמקום הזה יש מה לתרום לקידום העולם היפה יותר שכולנו יודעות שאפשרי – אם גם אתן מרגישות ככה, זה הזמן להפסיק להאמין ש"מישהו אחר" כבר יטפל בזה, ש"בטח נסתדר" – אנחנו מבקשים – קחו חלק בטיפול בבעיה הזו, אנא עזרו לנו להמשיך.

    לתרומה >


    להגיב
  • אלטרואיזם אפקטיבי

    [עמית נויפלד]

    לפני מספר שנים נתקלתי בהרצאת טד של הפילוסוף פיטר סינגר. הנושא, אלטרואיזם אפקטיבי, לא יכול היה להגיע בזמן טוב יותר מבחינתי. באותם ימים קראתי את ספרה המטלטל של העיתונאית לינדה פולמן "תעשיית החמלה – מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטרי", והוא ערער לחלוטין את כל מה שחשבתי עד אותו יום על עשיית הטוב.

    פולמן העבירה שני עשורים מחייה בסיקור אזורי אסונות הומניטריים. רצח עם ברואנדה, מלחמת אזרחים בניגריה, רעב באתיופיה, צונאמי בסרי לנקה. המסקנות שהיא חזרה עמן כמעט הצליחו להרוס לנועה את ירח הדבש שלנו – העובדה שהייתי שרוע לצדה על החוף, מניד את ראשי ללא הרף, ממלמל "לא ייאמן, פשוט לא ייאמן" ואז מנסה לשתף אותה בעובדה שסיוע הומניטרי הוא שאפשר את המשך טבח העם שביצעו בני ההוטו בבני הטוטסי – ככל הנראה גרמה לה לפקפק בהחלטתה הטרייה לענות בכן.

    כל ניסיון לתמצת את הספר למספר שורות או אף פסקאות יעשה לו עוול. מדובר בקריאת חובה, במיוחד לאלה מאיתנו שחיו, בנעימות יחסית, כאשר החדשות אודות אותם אירועים ריצדו על מסכי הטלוויזיה בבתים. באופן אישי נאלצתי לא אחת לסיים ארוחות לא טעימות רק בגלל קיומם של ילדים רעבים בביאפרה. לגלות תוך כדי קריאת הספר שאותם פעוטות רכים לא רעבו למוות בשל בצורת קשה (כפי שדווח בעולם), אלא בשל רודן מקומי שיצא למלחמה עצמאית במשטר המרכזי, תוך שהוא מנצל את עתודות הסיוע ההומניטרי להעצמת צבאו – זה כבר היה יותר מידי.

    120 מיליארד דולרים מושקעים מידי שנה בסיוע הומניטרי. על התקציב העצום הזה מתחרים קרוב ל-40,000 ארגוני סיוע רשומים. והתחרות עזה. כה עזה עד שלעתים ארגון סיוע ימשיך בעבודתו, גם כאשר ברור לעובדיו שרבים הסיכויים שנוכחותם במקום גורמת יותר נזק מאשר תועלת. במידה ויבחרו לעזוב, ברז המימון של הארגון ייבש.

    סיוע לרודנים, הענקת מחסה ומרפא לחיילי מיליציות (רוצחים), העלמת עין משוחד ושימוש לא הולם בכספי וציוד סיוע – כל אלה מתרחשים באופן יומיומי באזורי אסון, לא מתוך כוונה רעה של עובדי ארגוני הסיוע, אלא כתוצאה מההחלטה לשמור על "ניטרליות" ולהעניק סיוע באופן שווה לכל אדם (תפיסה שגובשה עם הקמת הצלב האדום).


    מאלטרואיזם פילנתרופי לאלטרואיזם אפקטיבי

    כל אותם אנשים, שתרמו לארגוני הסיוע שפולמן מתארת בספרה, בוודאי לא יכלו לדעת שכספם ישמש למטרות הפוכות מאלה שהניעו אותם לבצע מחווה פילנתרופית ואלטרואיסטית של נתינה. זוהי אולי הנקודה המתסכלת ביותר בתמונה שנפרשת לעיני הקורא – כל המעורבים בסיפור הנם בעלי כוונות טובות, תורמים ועובדי סיוע כאחד, ועדיין, התוצאות איומות. בעבורי, כאמור, הקריאה הייתה לא פחות מאשר קריאת תיגר על אמונתי ביכולת לפעול בצורה מוסרית בעת שחותרים אל עבר הטוב. אם בארגוני הסיוע הגדולים בעולם נפלה שלהבת…

    רעיון האלטרואיזם האפקטיבי הצליח לצמצם במידה את הוואקום הניהיליסטי שנוצר. תוך שימוש בחשיבה רציונלית וכלים אמפיריים, האלטרואיזם האפקטיבי מבקש לייצר מדד מבוסס תועלת, הבוחן מטרות או תכניות להתערבות במטרה להעניק סיוע, וקובע אילו מהן מצליחות לייצר אפקט משמעותי, ומביאות עמן תועלת רבה יותר. דוגמה אחת מתוך הרצאת הטד של סיגנר: עלות ההכשרה של כלב נחייה שישרת אזרח אמריקאי אחד, היא שוות ערך לעלות ניתוחים שיכולים להציל את ראייתם של 200-400 תושבי העולם השלישי. מבחינת האוחזים באידאולוגיית האלטרואיזם האפקטיבי, המתמטיקה פשוטה.

    אוסף המדדים השונים מאפשר לתנועת האלטרואיזם האפקטיבי לקבוע לאילו ארגוני צדקה מומלץ לתרום – את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר GiveWell (ובישראל- אתר מידות) – אבל האפקטיביות אינה באה לידי ביטוי רק ביעד הסופי של התרומה, אלא גם באופן התרומה, או נכון יותר, בתורם עצמו. נניח שאני בחור צעיר בעל השכלה אקדמאית שרוצה להרבות טוב בעולם. אני יכול להצטרף לארגון סיוע קיים, או, לחלופין, אני יכול להשיג עבודה טובה בתחום הפיננסי, להרוויח שכר גבוה, ולתרום מספיק כסף שיאפשר לאותו ארגון לשכור חמישה עובדי סיוע. לטעמו של פיטר סיגנר, ברור איזו בחירה תסייע בצורה אפקטיבית יותר להרבות טוב בעולם.

    בניגוד אליו, אני לא כה החלטי. מעבר לתחושת ההגשמה העצמית (ניתן להניח שעובד סיוע שכלוא בגוף של יועץ השקעות הוא מועמד טבעי לדיכאון קיומי), קיימת גם שאלת האחריות הכללית. סיגנר מביא את וורן באפט וביל גייטס כמייצגים אידאליים של פילנתרופים אפקטיביים. אמת, אי אפשר לקחת משניים אלה את העובדה שהחליטו לתרום את רוב הונם לצדקה, אך מנגד, אי אפשר שלא לזקוף לחובתם את תרומתם ליצירת המערכת הקפיטליסטית, הדורסנית, המונופוליסטית, ששמה את שורת הרווח לפני כל ממד אחר של אחריות חברתית, סביבתית או קהילתית.

    עם זאת, אני בהחלט רואה את היתרון הגדול שבשיטה. לא כולנו יכולים להתמסר באופן מוחלט למאבקים חברתיים, לסיוע הומניטרי לנזקקים, או למלחמה במשבר האקלים – אבל כולנו יכולים לסייע באופן אפקטיבי, באמצעות תרומה כספית, קטנה כגדולה, למטרות בהן אנחנו מאמינים. גישת האלטרואיזם האפקטיבי רק מבקשת לוודא שהתרומה הזאת תנוצל בצורה הכי טובה שאפשר.

    *******

    פורסם במקור באתר Slow


    להגיב
  • הדברה ידידותית ואקולוגית בפרדס חנה

     

    "הדברה ידידותית" קיימת יותר מעשור ומשרתת את כל תושבי הסביבה מעתלית בצפון עד חדרה בדרום ויקנעם במזרח.

    אני מטפל בכל סוגי המזיקים בבתים, משרדים, גני ילדים, מפעלי מזון ומסעדות, בכל החרקים וכל המכרסמים.

    אני עושה שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה עד אפסית לבני אדם וחיות מחמד שהינם מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

    ההדברה נעשית על ידי תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים.

    באזורנו ישנם כמה מזיקים נפוצים הפוגעים באיכות החיים והבולטים בניהם הם הנמלים בכלל ונמלת האש הקטנה בפרט, תיקנים, פרעושים וקרציות, חולדות ועכברים.

    יתושים

    הריסוס מתבצע בפנים ומחוץ לבית בעיקר באזורי הפתחים. תקבלו סקירה של נקודות בעייתיות, המלצה על ייבוש מקורות מים ותקינות רשתות. מאוד מומלץ לרסס חצרות גם של השכנים ולעדכן את המועצה על מאגרי מים חשופים.

    נמלים

    הטיפול בנמלים מתבצע בבית ובשטחי הגינה כאשר תמיד נעשית על ידנו בדיקה קפדנית לנוכחות נמלת האש הקטנה שהתפשטה בשנים האחרונות בחצרות רבות באזור. במקרה של נמלת האש מומלץ לטפל במספר חצרות שכנות כדי למגר את הנגע בצורה יסודית.

    תיקנים

    שני סוגי התיקנים הנפוצים באזורנו הם התיקן האמריקאי – גדול וחום אדמדם והתיקן הגרמני שצבעו חום צהבהב. האמריקאי מגיע בדרך כלל מהביובים והגרמני מתרכז במקומות חמים וחשוכים כמו מנוע של מקרר.

    קרציות ופרעושים

    בשנים האחרונות ישנה התפשטות גדולה של פרעושים וקרציות והסיבה העיקרית היא ריבוי חתולי הרחוב שאינם מטופלים. באביב ובתחילת הקיץ לפני שמתחילות המלטות, הפרעושים מתיישבים על חתולות בהריון ומחכים להמלטה כדי להגיע לגורים ולשיליה לכן מומלץ לשים לב להמלטות אלו ולמנוע התפשטות של פרעושים.

    מכרסמים

    באזורנו המכרסמים הנפוצים הם בעיקר חולדות ומעט עכברים.
    ניתן למגר אותם בעזרת רעלים או מלכודות. המלצתנו היא להשתמש בבתים רק במלכודות ולשחרר את המכרסם שנלכד במקומות מרוחקים.

    מוזמנים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותי אליכם

    עדי 052-5842220


    להגיב
  • על האנשים שהחליטו לחיות אחרת ולהתנתק מהחיים המודרנים

    "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק"
    (דאגלס אדאמס)

     

    4 סיפורים על 4 אנשים מעורר השראה שבחרו לחיות אחרת. לצרוך פחות (אם בכלל).

     


    להגיב
Close