וידאו

  • עוזרים לקולו לשחזר את המופע שלו מחדש – Control Freak

     

    [קולו אור]

     

    "קונטרול פריק״ נוצר סביב הרעיון של מופע בו אני שולט על הכול סימולטנית:
    מנגן מוזיקה חיה תוך כדי ובאמצעות להטוטי קרקס, תוך שאני גם בו זמנית שולט על התאורה, על הווידאו, מקליט ועורך בלייב מה שאני מנגן, ועוד.
    כל זה תוך אינטראקציה עם הקהל, הרבה הומור ובאופן כללי – כיף גדול גם לקהל וגם לי.

    התחלתי לעבוד על הפרוייקט הזה בשנת 2000, ולא העליתי על דעתי שהוא ידרוש 18 שנות מחקר, פיתוח ובניה,
    ובעיקר התמודדות עם כמות משברים שהייתה יכולה לפרנס אופרת סבון.
    על תהליך הפיתוח אפשר לקרוא ב מאמר משעשע (אני מקווה) שכתבתי עבור ״אתר הקרקס של ישראל״.

    במאמר ההוא אפשר לקרוא על הרבה מהכיף, הפליאה וההשראה שהיתה בתהליך היצירה. ובהחלט היתה.
    מה שלא תמצאו שם אלו הן אין ספור הפעמים בהן הייתי על סף ייאוש, ולא פעם גם מעבר לסף.
    השיא השלילי היה במהלך מופע הרצה בו היו כל כך הרבה תקלות שנאלצתי להוציא את הקהל מהאולם כדי לאתחל את המערכת! פעמיים!!
    כמעט כל חודש הגעתי לרגע בו התייאשתי ״סופית״, ויתרתי על כל הפרוייקט הזה ״אחת ולתמיד״ וקיללתי את היום שהתחלתי לעבוד עליו.
    ואז אחרי כמה שעות באגרופים קמוצים, חזרתי לעבודה…

    שקופית עם הכיתוב ״18 שנה מאוחר יותר״…

    ביוני 2018 הגרסה הראשונה הייתה מוכנה להופעת בכורה בינלאומית בפסטיבל BE באנגליה. הייתי בחששות גדולים לקראת ההופעה הזו.
    בראש ובראשונה התפללתי בכל מאודי שכל המערכות הסבוכות יעבדו, אבל גם אם כן, אחרי שראיתי במהלך השנים מאות אם לא אלפי הופעות בפסטיבלים בארץ ובחו״ל בלט לי עד כמה ״קונטרול פריק״ לא דומה לאף מופע אחר שראיתי אי פעם.
    אולי החריגות הזו תהפוך אותו למוזר? בלתי מובן? בלתי אהוב?

    החששות, לשמחתי, התבדו: הופעת הבכורה הזו זיכתה את ״קונטרול פריק״ בשני פרסים מרכזיים בפסטיבל (פרס הקהל ופרס ACT),
    והולידה סיבובי הופעות ארוכים ומוצלחים באנגליה בספרד. בשנה שחלפה המשכתי לשפר, להרחיב ולעבוד ללא הרף.
    לאט לאט ובעבודת נמלים ״קונטרול פריק״ צמח מ-40 דקות למעל שעה, וכל מופע גרר תגובות נלהבות והזמנות להופעות בספרד, איטליה, פורטוגל ואפילו סין.
    נראה היה שאני על דרך המלך להגשמה נפלאה של חלום עליו עבדתי 19 שנה.

    אבל הדרך פנתה לכיוון מאד לא צפוי.

    האסון קרה ב 25 ליולי כשהגעתי לשדה התעופה של ברצלונה בדרך בין הופעה באיטליה להופעה בספרד –
    תיק בו כל ציוד המיחשוב של המופע נגנב ממני.
    למרבה הקטסטרופה המשמעות היתה שנגנבו גם כל הגיבויים. שנים על גבי שנים של עבודה מאומצת, מקורית, נעלמו ברגע.
    הייתי תמים להחריד: חששתי תמיד מקריסה טכנולוגית כלשהי, לכן היו לי גיבויים על 3 סוגי מדיה שונים.
    אבל לא השכלתי להבין שהסכנה האמיתית כלל אינה טכנולוגית, אלא אנושית: שמרתי הכול יחד, לכן הכול גם נעלם יחד .

    אחרי האירוע ישבתי בתחנת המשטרה בברצלונה, ממתין לתורי בדמעות ובמחשבות מתרוצצות – מה בעצם אעשה בחיים מכאן והלאה?
    בשיחה עם השוטר בקבלה היה ברור מטון דבריו ומהבעת פניו שהוא רואה כמוני 10 בשעה, ושהסיכוי שאפגוש אי פעם את הציוד שוב שואף לאפס.
    היה ברור לי שזו נקודת הסיום של מפעל חיי.
    19 שנים של התמסרות מוחלטת – אלפי ימים ולילות שהושקעו בפיתוח תוכנות, טכנולוגיה ואביזרים, טכניקות בימתיות, דמות.
    עבודה אין סופית של שיפורים ותיקונים כדי להגשים את חלום המופע שלי. התמסרות מוחלטת שכל פירותיה נעלמה בבת אחת.
    כל כך הרבה משברים צלחתי, רק כדי בסופו של כל התהליך, רגע לפני ההפי-אנד, ליפול חזרה כל הדרך למטה בלי כלום?
    הוחזרתי לנקודת ההתחלה.

    שבתי שעות בתור במשטרה כדי לתת תצהיר, במצב של ייאוש מוחלט.

    באיזשהו שלב הכנסתי את הידיים לכיסים.
    והרגשתי שיש משהו בכיס. חתיכת פלסטיק לא ברורה. מה זה?
    הוצאתי אותה והסתכלתי עליה כמעט חצי דקה, תוך שהשערות על העורף שלי פיזית מתחילות להסתמר.
    זה היה דיסק און קי.
    הדיסק און קי שאני משתמש בו בכל פעם שאני צריך להעביר קבצים ממקום למקום, ושבשלב זה או אחר של חייו כל קבצי המופע עברו דרכו, בדרך ממחשב אחד לשני.
    אותו דיסק און קי שתמיד, אבל תמיד, אמור להימצא עם שאר ציוד המיחשוב של המופע. הציוד שנגנב.

    הרגשתי כמו בילבו באגינס מ״ההוביט״, שם במערה עמוק מתחת לאדמה, עומד מול גולום שמתכנן ומאיים לטרוף אותו.
    בילבו מכניס אז את היד לכיס בחוסר מחשבה, ומגלה שם להפתעתו את הטבעת. ה-טבעת.
    אותה טבעת שהוא הכניס מוקדם יותר לאותו הכיס בהיסח דעת מוחלט ושכח ממנה. זו שתציל אותו.

    נזכרתי שערב לפני כן, בסוף ההופעה באיטליה נתתי לצלם של הפסטיבל את הדיסק הזה כדי שיעביר אליו את צילום ההופעה.
    לקח לו לא מעט זמן להכין את הסרט, וכשהוא חזר ב 3 לפנות בוקר הייתי כבר לקראת סוף פירוק המופע והייתי מותש כל כך,
    שלא היה לי כוח אפילו ללכת לשים אותו במקום הקבוע, עם המחשבים. הכנסתי אותו לכיס ומייד שכחתי ממנו.

    נס מספר 1!

    ואז נזכרתי גם מה אמר לי אותו צלם כשהחזיר לי את הדיסק:
    ״הקובץ של סרט ההופעה יצא בגודל של 8.5 ג׳יגה-בייט, ועל הדיסק יש רק 8 ג׳יגה-בייט פנוי. אז מצטער, לא יכלתי להעביר את הסרט לדיסק. אשלח לך אותו מאוחר יותר״.
    ואם הוידאו של הצילום לא הועבר לדיסק און קי, זה אומר שהקבצים שהיו שם לא נדרסו. וזה אומר שיש סיכוי שיש עליו שרידים רבים מתוכנות וקבצי המופע.

    נס מספר 2!

    לא הייתה לי שום דרך לדעת מה באמת יש או אין על הדיסק עד שאביא אותו למעבדה שמתמחה בזיכרונות מחשב, ואשחזר ממנו כל מה שאפשר.
    חיכיתי בברצלונה ארבעה ימים מרוטי עצבים לטיסה חזרה, עם הדיסק עלי 24 שעות ביממה;
    מיששתי אותו בכיס ללא הרף אפילו מתוך שינה, כדי לוודא שהוא שם.
    הורדתי אותו ממני רק במקלחת, מניח אותו בזהירות מולי על השיש ולא מסיר ממנו את העיניים אפילו במהלך חפיפת הראש.
    כשהגעתי איתו לארץ, אחוז היטב בכף ידי, נסעתי ישירות משדה התעופה למעבדת שחזור הזיכרונות היחידה שהייתה מוכנה לעבוד איתי מייד למרות שהשעה הייתה 23:00 בלילה.

    הייתי במתח עצום, אבל עד הבוקר כבר היה ברור שיש סיכוי להקים את המופע לתחייה:
    זה אמנם ייקח שבועות רבים של עבודה מאומצת (אם לא חודשים) לבנות מחדש את מה שכבר לא ניתן היה לשחזר מהדיסק, אבל חודשים זה כבר בתחום האפשר.
    זה אמנם קשה, אבל לא מייאש טוטלית. זה לא שנים של עבודה.

    מאותו רגע נכנסתי לטירוף של עבודה אינטנסיבית, 20 שעות ביממה: לתכנת, לבנות ולצלם מחדש בעבודת נמלים כל פיסת קוד, כל גרפיקה וכל סרט שנדרשים כדי להרכיב שוב את המופע.
    הפעם, כשכל צעד מגובה לזיכרון ענן כמובן.

    ואכן בהדרגה קונטרול פריק הולך וחוזר להתקיים!

    אז איך אפשר לסייע?

    • ע"י שליחת תרומה כאן >
    • או בטלפון דרך אפליקציות ״פייבוקס״ או ״ביט״ למספר: 050-9080200.

    אם יש משהו ששיננתי לעצמי כמעט מדי יום במהלך המסע המטורף הזה, הוא שלאו דזה ידע מה הוא אומר:
    גם מסע של אלף מילין אכן מתחיל בצעד, ואז עוד אחד. ועוד. רגל אחרי רגל.
    לכן ברור לי שגם סכומים קטנים יצטברו ויעזרו להגיע למצב בו המשימה הופכת לאט לאט לברת השגה.

    כל עזרה, גם קטנה, תתקבל בהכרת תודה עצומה מעומק הלב!

    לדף הקמפיין >


    להגיב
  • חוגי המוסיקה לילדים של עידן ויצנר בפרדס חנה – ההרשמה החלה!

    [עידן וייצנר]

     

    לאחר שנה מוצלחת חוגי המוסיקה לגילאי 3-7 נפתחים גם השנה! (לפי קבוצות גיל)

    נעים להכיר, לי קוראים עידן ויצנר, זמר יוצר, כותב ומלחין ומורה למוסיקה לילדים.

    אני מאמין גדול שדרך המוסיקה הילדים לומדים כל כך הרבה דברים נוספים. הם לומדים להכיר את היכולות שלהם, להאמין ביכולת שלהם ללמוד ולהתפתח, הם מפתחים את הביטחון שלהם ודרך המוסיקה לומדים להאמין בעצמם יותר.

    זה הזמן לספר לכם על מה שעברנו בשנה האחרונה עם הילדים.

    בשנה האחרונה, לא היה כמעט ילד אחד שלא אמר לי בשלב כזה או אחר ש"אין סיכוי שאני אצליח לנגן את זה". והאושר הכי גדול שלי בתור מורה הוא לראות את החיוך של אותו ילד כשהוא הצליח לעשות ולנגן יצירה שלא חשב שיצליח לנגן לפני כמה רגעים.

    הדרך בה אני מלמד בנויה על שיטה ייחודית שפיתחתי, שיטה שמאפשרת לילדים ללמוד מוסיקה מתוך משחק, כיף וחוויה. זה לא עוד שיעור מוסיקה קלאסי. אלא דרך אינטואטיבית ומהנה ללמוד מוסיקה ובאמת לפתח את היכולות המוסיקליות מגיל צעיר.

    אני מאמין גדול בזה שמוסיקה כדאי לפתח בגיל צעיר ויודע להגיד לכם, על בסיס חקירה שלי ומחקרים רבים שנעשו בתחום, שככל שהילד מתחיל ללמוד מוסיקה בגיל צעיר יותר, כך היכולות (המוסיקליות ואחרות) שלו מתחזקות באופן משמעותי.

    יש עוד הרבה יתרונות למוסיקה ולשמחתי כל ילד שזוכה לעסוק בה מרוויח מזה משמעותית.

    זכיתי לשוחח ולדבר על התרומות שיש למוסיקה ועל איך לעזור לילד שלכם להתמיד בחוג אותו הוא בוחר, בתוכנית הבוקר של מיכל ינאי "משפחה שכזאת". הנה הריאיון בו אני נותן את התשובות לשאלות האלו.

    וגם, כאן אתם מוזמנים לצפות בשיר מתוך "ערכת המלחין הצעיר" שפיתחתי לילדים שמתבססת על השיטה לפיה אני מלמד בחוגים.

     

    רוצים לקבל עוד פרטים על החוגים ולהירשם למפגש היכרות?
    כנסו לקישור הזה >

    עידן ויצנר: 052-4868072   |   מייל   |   אתר   |   פייסבוק



    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 11

    [הטורשיר העשירי: Cucurrucucu Paloma / Caetano Veloso]

     

    סינדי לאופר, זמרת, שחקנית ופעילת זכויות אדם, והמתחרה של מדונה באייטיז… זוכת גראמי, כתבה בעצמה את המילים והמנגינות (כתבה בעצמה מחזה שלם בברודווי). שיר זה, הנושא את שם אלבומה השני, נוגע בנימי הנפש גם במילותיו וגם בשירה קורעת הלב של סינדי.

    ***

    השיר האחד עשר של "קורא למוזיקה".

     True Colors / Cyndi Lauper

    את/ה עם העיניים העצובות… אני רואה את הצבעים האמיתיים שלך ולכן אני אוהבת אותך!
    אח איזו אהבה נכונה וכמה כיף כשרואים אותך באמת…

    True Colors / Cyndi Lauper

    You with the sad eyes
    Don't be discouraged
    Oh I realize
    It's hard to take courage
    In a worldfull of people
    You can lose sight of it all
    And the darkness inside you
    Can make you feel so small

    But I see your true colors
    Shining through
    I see your true colors
    And that's why I love you
    So don't be afraid to let them show
    Your true colors
    True colors are beautiful,
    Like a rainbow


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 10

    [הטורשיר התשיעי: עד מחר/אביתר בנאי]

     

    קייטאנו ואלוסו, אחד הזמרים המובילים בברזיל, הוא לוחם צדק בעל עמדות שמאלניות רדיקליות (דבר שהוביל גם לישיבתו בכלא והגליתו ללונדון). הוא התחיל עם שירת בוסה נובה ובהמשך פיתח סגנון ייחודי – שילוב של פופ ברזילאי, רוקנ'רול ומוסיקה אומנותית מתקדמת עם גוון פסיכדלי ומסרים חברתיים ("טרופיקליה").

    ***

    השיר העשירי של "קורא למוזיקה".

     Cucurrucucu Paloma / Caetano Veloso

    קוקוריקוקו יונה. רובכם מכירים את השיר והביצוע מתוך הסרט "דבר אליה" של אלמודובר. השירה חודרת הלבבות כאן מספרת על סיפור אהבה נכזב שגורם לאהובו למות מאהבה. ויש שנשבעים שהיונה המדוברת היא נשמתו (תרגום למילים ניתן למצוא כאן >).

     

    Cucurrucucu Paloma / Caetano Veloso

    Dicen que por las noches
    No mas se le iba en puro llorar
    Dicen que no comia
    No msa se le iba en puro tomar
    Juran que el mismo cielo
    Se estremecia al oir su llanto
    Como sufri por ella
    Y hasta en su muerte la fue llamando
    Ay, ay, ay, ay, ay cantaba
    Ay, ay, ay, ay, ay gemia
    Ay, ay, ay, ay, ay cantaba
    De pasion mortal moria
    Que una paloma triste
    Muy de mañana le va a cantar
    A la casita sola
    Con sus puertitas de par en par
    Juran que esa paloma
    No es otra cosa mas que su alma
    Que todavia la espera
    A que regrese la desdichada
    Cucurrucucu paloma
    Cucurrucucu no llores
    Las piedras jamas, paloma
    Que van a saber de amores?
    Cucurrucucu, cucurrucucu
    Cucurrucucu, cucurrucucu
    Cucurrucucu, paloma
    Ya no le llores


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 9

    [הטורשיר השמיני: Here Comes the Flood / Peter Gabriel]

     

    אביתר בנאי. נצר לשושלת הבנאים המפורסמים והמוכשרים. בדיוק בן גילי (46) ואח של אורנה ומאיר. הוא פעיל יותר מ-20 שנה כשהצליח כבר עם האלבום הראשון (1997). לאחר ההצשלחה המיידית טס אביתר לטיול ארוך בהודו למילוי מצברים, טיול שהשפעותיו נשמעו באלבומים מאוחרים יותר. אביתר כותב את המילים והלחנים לרוב שיריו.

    ***

    השיר התשיעי של "קורא למוזיקה".

    עד מחר / אביתר בנאי

    שיר מנחם וחודר לבבות, עם שירה מלאה חמלה ואהבה. לפי השמועות את השיר כתב אביתר לאחותו, שרצתה לעשות הפלה. הוא מבקש ממנה לחכות, לנוח ולא לקבל החלטה מתוך ייאוש ועייפות. אולם קריאה של שלוש השורות האלו, מרמזות אולי על משהו עמוק אחר, שבירת שגרת החיים או גאולה?

    "היינו פה כבר קודם 
    בתפקיד הפוך 
    הליכה מהירה, להתיש את הגוף…"

    עד מחר / אביתר בנאי
    אסור לך לחשוב 
    כשאת כל כך עייפה 
    צאי לטיול לאור זריחה רחוקה מהבית 
    השביל לחזור נמחק 
    הולכת על חבל דק הלילות ארוכים 
    בלי לדעת למה 
    בורחת ואין רודף 

    עד מחר 
    עוד מעט 
    ילד רץ אלייך 
    מחבק אותך 

    נקיף את הפארק 
    רק להפסיק לחשוב 
    אנשים עייפים רצים ברחוב 

    היינו פה כבר קודם 
    בתפקיד הפוך 
    הליכה מהירה, להתיש את הגוף 

    עד מחר 
    עוד מעט 
    ילד רץ אלייך 
    מחבק אותך 

    יש פרצה בגדר 
    בין הגפנים, בין ענבי הכרם 
    שועלים מחבלים, מייללים 
    ונעלמים…

    מילים ולחן: אביתר בנאי


    להגיב
  • היום לפני 20 שנה…

     

    שנת 1999. לפני "באג אלפיים", לפני פייסבוק. לפני הסמארטפונים וווצאפ ושיתופים ושאר בתי כלא. הייתי שמח לומר לפני ביבי, אבל גם אז הוא היה עד שברק הביס אותו כמה חודשים אחרי.

    אבל זה לא פוסט על פוליטיקה אלא על הדברים החשובים באמת.

    אני רווק בן 26. בין טיולים, בין עבודות, עם חברה (דווקא די קבועה) ואהדה מטורפת לקבוצה אחת (דבר שלא השתנה עד היום). אהובתי הנצחית והשריטה הכי גדולה שלי, מנצ'סטר יונייטד.

    שבתי לא מזמן מטיול בניו-זילנד, המדינה היפה ביקום, ואיכשהו יצא שדווקא את המשחק הכי גדול של השנה, גמר ליגת האלופות בברצלונה בין מנצ'סטר יונייטד לבאיירן מינכן, יצא לי לראות בתל-אביב.

    אבל נחזור כמה חודשים אחורה.

    יצאתי לעוד אחד מהטיולים הגדולים של אחרי הצבא אל המדינה שתמיד חלמתי עליה. במקביל קבוצתי היקרה (אז רק בלב) התקדמה והצליחה בכל שלושת המפעלים החשובים (ליגה, גביע, ליגת האלופות) וידעתי שמצפה לי אתגר לא קטן לצפות במשחקים שישודרו בשעות הבוקר המוקדמות מאוד במדינה שהספורט הלאומי שלה הוא רוגבי.

    הטיול נסב סביב אטרקציות (קורס צניחה חופשית, בנג'י וטרקים) וכדורגל. לכל עיירה שכוחת אל אליה הגעתי, ביררתי מראש מי חברת הכבלים שנמצאת בה, ותמיד בחרתי היכן לישון לפי המקום שאפשר לי לראות משחקים. פעם אחת (בעיר טאופו המדהימה) הצעתי לשכור חדר במלון לשעתיים רק כדי לראות את משחק הגומלין שלנו מול אינטר של רונאלדו הגדול (והקיווים המקסימים פשוט נתנו לי חדר ורק בקשו שאשאיר נקי). זוכר את ההצלות של שמייכל (השוער) עד היום. לא פספסתי באותה עונה אף משחק פרט לאחד.

    ב-11 לאפריל באותה שנה, הייתי בטיסה רק כדי להפסיד את הגומלין של חצי הגמר בגביע האנגלית נגד ארסנל.
    ואז זה קרה (רקע: חצי גמר הגביע, אנחנו בעשרה שחקנים. שמייקל השוער עצר פנדל בדקה ה-90. הארכה):

    לא היה אז ווצאפ אבל כמות המיילים שחיכתה לי אז היתה מטורפת יחסית לתקופה…

    עשרה ימים אחרי ועוד חצי גמר. הפעם של ליגת האלופות. הגעתי לסידני באוסטרליה וישנתי בבית של חברים של חבר, שאמרו לי שאני יכול לראות את המשחק (04:00 בבוקר) בטלוויזיה בסלון, רק בשקט ובלי לצעוק. אין בעיה, חשבתי. זה היה משחק הגומלין מול יובנטוס האימתנית, אחרי 1:1 באנגליה ואחרי שבדקה ה-11 התוצאה כבר הייתה 0-2 לאיטלקים. חצי שעה אחרי כבר עלינו ל-3-2 ושאגות האושר שלי הוחלפו בצעקות שקטות בסלון עם ריקוד אפריקאי מטורף מסביב לספה. לקח לי חצי שעה להירגע.

    לא ידעתי אז מה מחכה לי חודש אחרי.

    בינתיים התגלגלתי לישראל, ובחרתי לצפות בגמר בפאב המאש (ז"ל) בתל אביב. עד היום אני מתחרט שלא טסתי לגמר הזה אבל אחריו נשבעתי שלא אחמיץ עוד גמר (ואכן טסתי שנים אחרי למוסקבה ולרומא – סיפורים לפוסט אחר).

    היה זה יום רביעי רגיל לגמרי. אכלתי מעט ובקושי נשמתי ביום ההוא וקראתי לחברה שלי לראות איתי משחק כדי שנחגוג יחד. נתתי סקירה קצרה על הגרמנים הקשוחים ועל הרוח של יונייטד. הלבשתי אותה באדום ולימדתי אותה את המינוח הנכון. לא בהצלחה. לא שינצחו. לא שתנצחו. שננצח. זה הביטוי הנכון.

    התמקמתי מוקדם מול המסך בפאב הצפוף. בירה ראשונה.

    דקה חמישית, אחד אפס לגרמנים. בירה שנייה.

    דיכאון. אבל אחרי שנה כזאת מטורפת ועם כ"כ הרבה מהפכים וניסים, לא איבדתי תקווה.

    המשחק היה די משעמם, פרגוסון (המאמן) התעקש לשים את גיגס השמאלי דווקא בצד ימין ואת בקהאם הימני דווקא בשמאל, ליונייטד חסרו שני שחקני מפתח (שאחד היה האהוב עלי ולא סתם קראו לי ולו באותו השם) ו"כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים" היו חלק מהתירוצים וההסברים אותם סיפקתי לחברתי. נראה היה שצפוי ערב ארוך ועצוב.

    בדקה ה-75 היא נרדמה… ואני שתיתי בירה שלישית, שתעזור להפיג את העצב הגדול.

    אבל עמוק פנימה כל הזמן היתה תקווה. Believe. זה המוטו שליווה את כל אותה שנה. את הרגע בו הדני הענק עצר את הפנדל של ברגקאמפ בדקה ה-90 של חצי גמר הגביע, את המהפך מול ליברפול ומול יובנטוס ומה לא.

    אבל הדקות חולפות. הגרמנים פוגעים פעמיים בקורה ומתקרבת הדקה ה-90.

    אני מעיר את החברה. אוהדים אמיתיים אוהבים ומעודדים גם בהפסדים (כי מה הסיכוי כשיש רק כמה דקות ועוד נגד קבוצה גרמנית?!?).

    מזמין בירה רביעית. לשמוח או לשכוח.

    תוספת זמן של 3 דקות. מתפלל שנצליח להשוות ותהיה הארכה.

    אבל אז זה קורה:

    ישששששששששששששששששש!!!!!

    שלוש דקות בגן עדן. אם בגול השיוויון לא שמחתי כי פחדתי שיפסלו אותו בגלל נבדל, בשער השני כבר שאגתי וצרחתי מעבר לכל דמיון. החברה אמרה שמעולם לא ראתה כמות כזאת של גברים חווים אורגזמה יחד… לא יודע איך ואם ומתי נרדמתי בליל ההוא, רק זוכר את ההרגשה של כדור אור ואושר שהגוף לא יכול להכיל. ללא ספק אחד מהימים המאושרים בחיי (ואם יום אחד אהיה בקומה ושומדבר אחר לא יעזור, השמיעו לי את שלושת הדקות האחרונות של המשחק הזה ואתעורר בטוח…).

    והיום, 20 שנה אחרי, אני עדיין זוכר את ההרכבים וכל שניה במשחק, מה לבשתי (לא זוכר מה לבשתי אתמול) ואיפה ישבתי – הניצחון ההוא חי בתוכי 20 שנה וכנראה שעד יומי האחרון…

    שתי אנקדוטות לסיום:
    20 שנה אחרי ואותו כובש שער הניצחון הוא היום המאמן של מנצ'סטר יונייטד…
    היום התקיים משחק ראווה לזכר המשחק ההוא עם אותם השחקנים ויונייטד ניצחה 5-0…


    להגיב
  • Yatai – קייטרינג סושי איכותי וטרי של השפית היפנית קיו. יש שאומרים הטוב בארץ.

    יטאי – YATAI

    דוכני מזון אותנטיים עם שפים יפנים המגישים את המאכלים הטריים בצורה פרונטלית. זאת תוך מתן תשומת לב מרבית לדיוק ואסתטיקה ברמות הגבוהות ביותר של הסטנדרט היפני הידוע בשאיפתו לשלמות עם שדרוג מודרני של המאכלים הבסיסיים. באירוע מהסוג הזה, אנו ממקמים שולחנות אוכל יפניים מיוחדים, וכל אחד מהמשתתפים, יכול לגשת לשולחן שבו מכינים על המקום את האוכל האהוב עליו שיוגש טרי ישירות מקרש החיתוך או המחבת הלוהט לצלחת שלך.
    ניתן גם להזמין קייטרינג הגשה לשולחנות בה מסיבים סביב שולחן והמשתתפים קמים ולוקחים לעצמם צלחת ומוזגים ממגוון המנות המונחות על שולחן ההגשה ((Buffet). בנוסף ובדומה לכך, ניתן לארגן ארוחה בישיבה בה המנות מוגשות לשולחן במגשים יפנים BENTO STYLE על ידי צוות מלצרים מיומן יפני/אסייתי.

    ארוחות שף Private Chef Meals

    ארוחות שף יפנית ביתית: בנוחיות ביתכם תוכלו ליהנות מאוכל ברמה קולינרית גבוהה ביותר המבושל אצלכם במטבח, על ידי השפים הפרטיים שלנו, המומחים בהפיכת חדר האוכל שלכם למסעדת כוכב מישלן עם כלים יפנים מסורתיים מצרכים שאנו מביאים. לשפים הפרטיים שלנו ישנה יכולת מיוחדת לטפל במזון במומחיות ומקצועיות ולהפוך כל ארוחה לחוויה בלתי נשכחת.

    ארוחות שף פרימיום: בדומה לארוחת שף יפנית, כאן ניתן להזמין גם חוויה היפנית אותנטית כששמיים הם הגבול. אתם קונים ”חבילה יפנית“ שכוללת בתוכה ארוחה יפנית הממוקמת ב”לוקיישן“ שאותו ניתן לבחור מתוך רשימה של מקומות ייחודיים כגון הטירה בכרם מהר"ל, הבית ביפו ועוד קובץ מקומות ייחודיים המתאימים לארועים בסדר הגודל הזה ומותאמים במיוחד לתקציב ולצרכים שלכם. ניתן להזמין מקומות לינה, מגוון טיפולי ספא יפנים כגון עיסויים יפנים, שיאצו, טיפולי פנים אנטי-אייג‘ינג המבוססים על קוסמטיקה יפנית טבעית ואפילו תוכנית אמנותית יפנית או קונצרט מוזיקת האנג מנוגנת על ידי מוזיקאים יפנים

    כל ארוחה מלווה באלכוהול וקוקטיילים יפנים וגם מנות אחרונות טעימות שאין כדוגמתן באף מסעדה יפנית בישראל.

     

     

     

     

    האוכל בשרי, צמחוני או טבעוני. הבשר טרי ולא מעובד, הדגים טריים (לא עברו הקפאה). הפירות וירקות עונתיים. קינוחים ייחודיים.

    נסיון של יותר מ-20 שנה בבישול ורזי המטבח היפני.

     

    קיו נולדה וגדלה בטוקיו ולמדה שם את רזי המטבח היפני. במסגרת טיוליה בעולם בשנות העשרים שלה, הגיעה לישראל והתאהבה בארץ, התחתנה וגידלה את ילדיה כאן. כעשרים שנה עוסקת בתחום המזון, מתוכם מעל 15 שנה כשפית סושי מדופלמת. מאז מכינה סושי לאלפי סועדים, כולל במסעדות, טאפאס בר וקפה קונדיטוריה בתל-אביב וקיסריה. עכשיו היא גרה כאן בפרדס חנה ומציעה לכם אוכל יפני מסורתי ונפלא, טרי יום יום.

    האוכל בשרי, צמחוני או טבעוני. הבשר טרי ולא מעובד, הדגים טריים (לא עברו הקפאה) ואפילו פירות וירקות עונתיים.

     

     

    להזמנות: קיו 054-4809574

    YATAI בפייסבוק >

    לאתר > 

    また近いうちにお会いしましょうMata chikaiuchini o ai shimashou
    See You Soon


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 8

    [הטורשיר השביעי: All Related / Nessi Gomes]

     

    או פיטר. גבריאל הגאון, שכותב ושר את שיריו, התחיל את דרכו כסולן ג'נסיס בגלגול הראשון שלה (כשפיל קולינס היה המתופף שלה) ומאז שפרש יצר קריירת סולו מדהימה. הוא גם לוחם זכויות אדם וחובב גדול של מוזיקת עולם.

    ***

    השיר השמיני של "קורא למוזיקה".

    Here Comes the Flood / Peter Gabriel

    אחד מהשירים הראשונים שכתב בקריירת הסולו שלו. כתב את השיר בעקבות חלום שחלם. מדבר בו על מבול מנטלי/רגשי – על יכולת של אנשים לראות את המחשבות של אחרים… ואלו שליבם נקי וטוב ישגשגו והרמאים יחשפו לעיני כל. גבריאל טען שהשיר "נכתב בעצמו". נגן הגיטרה שלו בשיר היה רוברט פריפ (קינג קרימזון).

    Don't be afraid to cry at what you see…"
    "…The actors gone, there's only you and me

    Here Comes the Flood / Peter Gabriel

    When the night shows
    The signals grow on radios
    All the strange things
    They come and go, as early warnings
    Stranded starfish have no place to hide
    Still waiting for the swollen Easter tide
    There's no point in direction we cannot
    Even choose a side.

    I took the old track
    The hollow shoulder, across the waters
    On the tall cliffs
    They were getting older, sons and daughters
    The jaded underworld was riding high
    Waves of steel hurled metal at the sky
    And as the nail sunk in the cloud, the rain
    Was warm and soaked the crowd.

    Lord, here comes the flood
    We'll say goodbye to flesh and blood
    If again the seas are silent
    In any still alive
    It'll be those who gave their island to survive
    Drink up, dreamers, you're running dry.

    When the flood calls
    You have no home, you have no walls
    In the thunder crash
    You're a thousand minds, within a flash
    Don't be afraid to cry at what you see
    The actors gone, there's only you and me
    And if we break before the dawn, they'll
    Use up what we used to be.

    Lord, here comes the flood
    We'll say goodbye to flesh and blood
    If again the seas are silent
    In any still alive
    It'll be those who gave their island to survive
    Drink up, dreamers, you're running dry.

    (Lyrics & Music: Peter Gabriel)

     


    להגיב
  • Yatai – קייטרינג יפני מסורתי, ארוחות שף וסושי – של השפית קיו מפרדס חנה

    מוזמנים להכיר את המטבח היפני המסורתי. המטבח היפני הוא אחד המטבחים הבריאים בעולם והתפריט כולל מגוון עשיר ומאוד ייחודי הן מבחינת שיטות בישול והן מבחינת חומרי הגלם. כל חומרי הגלם שאנו משתמשים בהם ב YATAI נבחרים בקפידה רבה ע"י קיו אוקדה, השפית שלנו.

    קיו נולדה וגדלה בטוקיו ולמדה שם את רזי המטבח היפני. במסגרת טיוליה בעולם בשנות העשרים שלה, הגיעה לישראל והתאהבה בארץ, התחתנה וגידלה את ילדיה כאן. כעשרים שנה עוסקת בתחום המזון, מתוכם מעל 15 שנה כשפית סושי מדופלמת. מאז מכינה סושי לאלפי סועדים, כולל במסעדות, טאפאס בר וקפה קונדיטוריה בתל-אביב וקיסריה. עכשיו היא גרה כאן בפרדס חנה ומציעה לכם אוכל יפני מסורתי ונפלא, טרי יום יום.

    האוכל בשרי, צמחוני או טבעוני. הבשר טרי ולא מעובד, הדגים טריים (לא עברו הקפאה) ואפילו פירות וירקות עונתיים.

    את הטופו שאנו משתמשים בו מכינה אומנית הטופו היפנית ג'ון קמוטני, בעלת ניסיון של למעלה מ- 20 שנים ברזי אומנות הטופו. ג‘ון מייצרת סוגי טופו שונים באיכויות ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. כל חומרי הגלם מטופלים בהקפדה כדי להגיע לטעמים המדויקים של המטבח היפני ולאיזון תזונתי נכון ובריא.

    יטאי – YATAI

    דוכני מזון אותנטיים עם שפים יפנים המגישים את המאכלים הטריים בצורה פרונטלית. זאת תוך מתן תשומת לב מרבית לדיוק ואסתטיקה ברמות הגבוהות ביותר של הסטנדרט היפני הידוע בשאיפתו לשלמות עם שדרוג מודרני של המאכלים הבסיסיים. באירוע מהסוג הזה, אנו ממקמים שולחנות אוכל יפניים מיוחדים, וכל אחד מהמשתתפים, יכול לגשת לשולחן שבו מכינים על המקום את האוכל האהוב עליו שיוגש טרי ישירות מקרש החיתוך או המחבת הלוהט לצלחת שלך.
    ניתן גם להזמין קייטרינג הגשה לשולחנות בה מסיבים סביב שולחן והמשתתפים קמים ולוקחים לעצמם צלחת ומוזגים ממגוון המנות המונחות על שולחן ההגשה ((Buffet). בנוסף ובדומה לכך, ניתן לארגן ארוחה בישיבה בה המנות מוגשות לשולחן במגשים יפנים BENTO STYLE על ידי צוות מלצרים מיומן יפני/אסייתי.

    ארוחות שף Private Chef Meals

    ארוחות שף יפנית ביתית: בנוחיות ביתכם תוכלו ליהנות מאוכל ברמה קולינרית גבוהה ביותר המבושל אצלכם במטבח, על ידי השפים הפרטיים שלנו, המומחים בהפיכת חדר האוכל שלכם למסעדת כוכב מישלן עם כלים יפנים מסורתיים מצרכים שאנו מביאים. לשפים הפרטיים שלנו ישנה יכולת מיוחדת לטפל במזון במומחיות ומקצועיות ולהפוך כל ארוחה לחוויה בלתי נשכחת.

    ארוחות שף פרימיום: בדומה לארוחת שף יפנית, כאן ניתן להזמין גם חוויה היפנית אותנטית כששמיים הם הגבול. אתם קונים ”חבילה יפנית“ שכוללת בתוכה ארוחה יפנית הממוקמת ב”לוקיישן“ שאותו ניתן לבחור מתוך רשימה של מקומות ייחודיים כגון הטירה בכרם מהר"ל, הבית ביפו ועוד קובץ מקומות ייחודיים המתאימים לארועים בסדר הגודל הזה ומותאמים במיוחד לתקציב ולצרכים שלכם. ניתן להזמין מקומות לינה, מגוון טיפולי ספא יפנים כגון עיסויים יפנים, שיאצו, טיפולי פנים אנטי-אייג‘ינג המבוססים על קוסמטיקה יפנית טבעית ואפילו תוכנית אמנותית יפנית או קונצרט מוזיקת האנג מנוגנת על ידי מוזיקאים יפנים

    כל ארוחה מלווה באלכוהול וקוקטיילים יפנים וגם מנות אחרונות טעימות שאין כדוגמתן באף מסעדה יפנית בישראל.

    סושי

    מוזמנים להזמין לכם או למשפחתכם סושי טרי – עם דגים, צמחוני או טבעוני. הסושי נעשה במקום טרי להזמנה שלכם מהמרכיבים הטובים והטריים ביותר.
    בימים ד'-ו' אני מכינה סושי טרי לפי הזמנה.

     

     

    להזמנות: קיו 054-4809574   | נאיה 055-6855189

    YATAI בפייסבוק >

    לאתר > 

    また近いうちにお会いしましょうMata chikaiuchini o ai shimashou
    See You Soon


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 7

    [הטורשיר השישי: Breathe / Pink Floyd]

     

    את נסי פגשתי פעם ראשונה לפני המון שנים כשהופיעה אצלי בראגה המיתולוגית. מאז היא פרשה כנפיים ועפה, ואפילו הופיעה בפרדס חנה לא מאוד מזמן (נסי נשואה לישראלי). ההורים של נסי פורטוגזים, היא גדלה באנגליה וגם בילתה תקופה ב"פאצ'ה מאמא" בקוסטה ריקה.
    נסי שרה בשפת הלקוטה (ניב אינדיאני), ספרדית ואנגלית.

    ***

    השיר השביעי של "קורא למוזיקה".

    All Related / Nessi Gomes

    השיר מתוך האלבום "יהלומים ושדים". נסי שרה כאן בכמה שפות על הרוח הגדולה והמיסתורין הגדול (Wakan Tanka, Tunkashila, Gran Espirito), הקדושה, כוחה של האהבה ואיך כולנו קשורים זה לזה. השיר הזה שלה הוא מושלם בכל כך הרבה אופנים (מילים, מנגינה, שירה וקליפ), הוא נוגע במקומות הכי עמוקים, ומשאיר אותך עם חיוך בסוף. כי כולנו קשורים.
    הקליפ המקסים בוים ע"י אוריין אשל.

     

    All Related / Nessi Gomes

    Wakan Tanka
    Gran espíritu
    Agradeco
    PachamamaWakan Tanka
    Tunkashila
    Agradeco
    PachamamaEn el cielo, con los pájaros que vuelan las oracionesY amor
    Misterio de la luna
    Amor
    Mi vida preciosa
    Amor
    Dame dame fuerza
    Amor
    Confía medicinaI cross over
    Anxious spirit
    Lost my knowing
    Confused senses
    Ancient voices
    Spill their secrets
    Taking footsteps
    With our mother
    All related
    Brokenhearted
    No more darknessWith this love
    We are all related
    In love
    Give me strength
    In this love
    We are all related
    In love
    Give me strength in this love
    We are all relatedCura cura cura cura mi
    Cura cura cura cura mi
    Cura cura cura cura mi
    Cura cura cura cura mi
    Medicina

    Y amor
    Misterio de la luna
    Amor
    Mi vida preciosa
    Amor
    Dame dame fuerza
    Amor
    Confía medicina

    We are all related
    In love
    Give me strength
    In this love
    We are all related
    In love
    Give me strength in this love
    We are all related

    (Lyrics & Music: Nessi Gomes)


    להגיב
  • ישראל ממריאה לירח!

     

    SpaceIL הינה עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח.

    העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה.

    המנצחת במירוץ היא החללית הראשונה שתצליח לבצע 3 משימות:

    נחיתה

    1. להנחית בנחיתה רכה (לא להתרסק) חללית בלתי מאוישת על הירח

    mission2

    2. לנוע 500 מטר על פני הירח

    3. לשלוח חזרה לכדוה

    3. לשלוח חזרה לכדוה"א תמונות ווידאו בחדות גבוהה

     

     

     

     

     

     

    הפרס שהובטח לזוכים במקום הראשון הוא 20 מיליון דולר. העמותה התחייבה לתרום את כספי הזכיה הפוטנציאליים לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל. מאז הצטרפותה לתחרות, פועלת העמותה ליצירת "אפקט אפולו" חדש: לעורר השראה בקרב הדור הבא בישראל לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כ"אומת הסטראט אפ". SpaceIL מקיימת פעילות חינוכית עניפה ברחבי הארץ.

    באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL אבן דרך דרמטית בפרויקט, כשהפכה לקבוצה הראשונה בתחרות להכריז על חוזה שיגור, שמשמעותו "כרטיס טיסה" של ממש לירח. בינואר 2017, העפילה SpaceIL לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד. ב31 במרץ 2018, הגיעה התחרות הבינלאומית בחסות גוגל לסיומה הרשמי, אך SpaceIL נחושה להשלים את המשימה הלאומית בכל מקרה. SpaceIL בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל מפתחות יחד את החללית הישראלית הראשונה לירח, שתשוגר עוד השנה. השיגור של החללית הישראלית הראשונה לירח צפוי על גבי טיל שיגור של ענקית החלל האמריקנית, Spacex. השיגור מיועד לרבעון הראשון של 2019 והחללית צפויה לנחות נחיתה היסטורית על הירח בתום מסע בחלל של כחודשיים לאחר השיגור. בכך תצטרף ישראל לשלוש מעצמות העל: ארה"ב, בריה"מ לשעבר וסין, שהצליחו להשלים הישג זה עד היום.

    ב-22 לחודש בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 03:45 בבוקר מתוכננת ההמראה של החללית לירח – ניתן יהיה לצפות בה בשידור חי כאן או באתר SpaceX

     

    לאתר SpaceIL >   |   לדף הפייסבוק >   |   לערוץ היוטיוב עם מלא סרטונים >


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 6

    [הטורשיר החמישי: Manu Chao / Clandestino]

     

    לבחור שיר אחד של הלהקה הגדולה בהיסטוריה (לטעמי), זאת ששילבה מילים מדהימות עם לחנים אלמותיים היא כמעט משימה בלתי אפשרית. ובכל זאת, אלו המילים הכי יפות ומשמעותיות שאני מכיר, שנכתבו אי פעם לשיר.

    ***

    השיר השישי של "קורא למוזיקה".

    Breathe / Pink Floyd

    השיר הפותח את אלבומם הנפלא "Dark side of the moon". נקרא גם "Speak to me". מתחיל בשקט ואז כמו פעימות לב שהופכות לרעש מכונה, צחוק משוגע וצעקה גדולה ודרמטית ואז: נשום את האויר, אל תפחד להרגיש, עזוב אך לא אותי, הבט סביב ובחר את מקומך…"  כי החיים שלנו הם סך הנגיעות והמראות שלנו – חוויה ממשית בכל החושים, לא דרך מסך.
    אחד השירים היחידים של הלהקה שכל ארבעת חברי הלהקה היו חלק מהיצירה שלו (כתיבת המוזיקה, רוג'ר ווטרס כתב את המילים).

    For long you live and high you fly…"
    and smiles you'll give and tears you'll cry
    and all your touch and all you see
    "Is all your life will ever be

    Breathe / Pink Floyd

    Breathe, breathe in the air
    Don't be afraid to care
    Leave but don't leave me
    Look around, choose your own ground
    For long you live and high you fly
    And smiles you'll give and tears you'll cry
    And all your touch and all you see
    Is all your life will ever be
    Run, rabbit run
    Dig that hole, forget the sun
    And when at last the work is done
    Don't sit down, it's time to dig another one
    For long you live and high you fly
    But only if you ride the tide
    And balanced on the biggest wave
    You race towards an early grave


    להגיב
  • "1, 2, 3 דג מלוחה" – ספר סיפורים על משחקים

    לתמיכה בקמפיין המימון >

     

    [רומם סרנגה]

     

    12 סיפורים על 16 משחקים, לילדים וילדות בגיל 6-10

    הספר הזה הוא על הדרמה שבמשחק. יש בו 12 סיפורים קצרים המתרחשים סביב משחקים: משחקים מוכרים ומשחקים חדשים, משחקים שמשחקים היום ומשחקים ששיחקו גם פעם. אבל המשחקים הם רק זירת ההתרחשות, הסיפורים הם על הילדים, ועל מה שקורה להם, וביניהם, לפני אחרי או בזמן המשחק. כי בשביל ילדים זה אף פעם לא "רק משחק".

    למה חשוב שילדים יקראו סיפורים על משחקים?

    שאלה מצוינת, ויש לה תשובה מפורטת כאן, שזה הלינק לעמוד הגיוס של המימון להוצאת הספר. הספר יוצא בהוצאה עצמית במימון המונים, ובעמוד הגיוס תוכלו לקבל הצצה לחלק מהאיורים הנפלאים של שירה מזור, לרשימת הסיפורים שיהיו בספר, וכמובן תוכלו לרכוש את הספר בהזמנה מוקדמת ולהזמין גם תשורות שוות אחרות.

    עד עכשיו הוזמנו כבר כ-300 ספרים!

    רומם סרנגה הוא מורה למשחקים בבי"ס רימון (האנתרופוסופי). זהו ספרו השלישי אחרי ספר הבישול המצליח "גם אבא יכול" וספר שירי הילדים "איתמר 8 קומה שלישית", שזכו לביקורות נלהבות.

    "רומם הוא אחד המבוגרים היחידים שאני מכירה שבאמת זוכר ויודע מה זה להיות ילד.
    מרגישים את זה כשמדברים איתו, מרגישים את זה כשקוראים את הסיפורים שלו.
    הסיפורים ב"אחת, שתיים, שלוש דג מלוחה" הם לא רק מעניינים (הם גם), ולא רק מצחיקים, מותחים, מפתיעים (הם גם, גם וגם) – הם נותנים כבוד לחשיבות העצומה, המהותית של משחקים בגילאים הצעירים.
    אצל ילדים, משחק הוא לא רק דרך להעביר את הזמן – הוא כמעט הכל. החל מקשרים בין חברים ועד קבלה של ניצחון או של הפסד. הערכה עצמית, מעמד חברתי, חוסן נפשי, שאלות מוסר – אין נושא שלא מקבל ביטוי ביקום של המשחקים.
    אני אוהבת את רומם, אני אוהבת את הכתיבה שלו, אני שמחה שהספר הזה יהיה על המדף שלי."
    [רינת פרימו, עורכת ספרות ילדים ונוער בהוצאת ידיעות ספרים]

    ***

    לתמיכה בקמפיין המימון >


    להגיב
  • קורא למוזיקה : טורשיר # 5

    [הטורשיר הרביעי: עטור מצחך/אריק איינשטיין]

     

    והפעם – ספרדית! שמח להציג את מאנו צ'או, שאף שרבים משיריו נשמעים שמחים וקצביים, הוא תמיד דואג להכניס במילים מסרים חברתיים ופוליטים. את השיר הזה הכרתי בדרום אמריקה ולאחר מכן כשגרתי בברצלונה, אף יצא לי לפגוש את האיש!

    ***

    הנה השיר החמישי של "קורא למוזיקה".

    Clandestino (לא חוקי, סודי/חשאי)

    אחד מהלהיטים הגדולים של מנו, שיר מחאה פוליטית שמדבר על בעיית ההגירה ואי מתן פתרונות למהגרים – שהם בעצמם וכל דבר שהם עושים הוא לא חוקי. מנו, שנולד בצרפת לשני הורים מהגרים (מספרד) בשיר "לא חוקי" – כשמו של אלבום שלם (ומומלץ!) בשם הזה.

    "Solo voy con mi pena    בדד אני הולך עם הצער שלי
    Sola va mi condena         האשמה שלי צועדת לבדה
    Correr es mi destino        גורלי הוא לרוץ
    Para burlar la ley
    "            כדי לברוח מהחוק

    Clandestino / Manu Chao

    Solo voy con mi pena
    Sola va mi condena
    Correr es mi destino
    Para burlar la ley

    Perdido en el corazón
    De la grande Babylon
    Me dicen el clandestino
    Por no llevar papel

    Pa' una ciudad del norte
    Yo me fui a trabajar
    Mi vida la dejé
    Entre Ceuta y Gibraltar

    Soy una raya en el mar
    Fantasma en la ciudad
    Mi vida va prohibida
    Dice la autoridad

    Solo voy con mi pena
    Sola va mi condena
    Correr es mi destino
    Por no llevar papel

    Perdido en el corazón
    De la grande Babylon
    Me dicen el clandestino
    Yo soy el quiebra ley

    Mano Negra clandestina
    Peruano clandestino
    Africano clandestino
    Marihuana ilegal

    Solo voy con mi pena
    Sola va mi condena
    Correr es mi destino
    Para burlar la ley

    Perdido en el corazón
    De la grande Babylon
    Me dicen el clandestino
    Por no llevar papel

    בדד אני הולך עם הצער שלי

    האשמה שלי צועדת לבדה
    גורלי הוא לרוץ
    כדי לברוח מהחוק

    אבוד בליבו של העולם הגדול
    הם אומרים שאני לא חוקי
    כי אין לי את ניירות

     

    אלך לעיר שבצפון כדי לעבוד
    עזבתי את חיי הקודמים
    בין סאוטה לגיברלטר

    אני כמו פס בים
    רוח רפאים בעיר
    חיי אסורים
    אומרות הרשויות

    בדד אני הולך עם הצער שלי
    האשמה שלי צועדת לבדה
    גורלי הוא לרוץ
    כדי לברוח מהחוק

    אבוד בליבו של העולם הגדול
    הם אומרים שאני לא חוקי
    כי אין לי את ניירות
    אני פושט רגל אומר החוק

    יד שחורה אינה חוקית
    הפרואנים לא חוקיים
    האפריקאים לא חוקיים
    המריחאונה לא חוקית

    בדד אני הולך עם הצער שלי
    האשמה שלי צועדת לבדה
    גורלי הוא לרוץ
    כדי לברוח מהחוק

    אבוד בליבו של העולם הגדול
    הם אומרים שאני לא חוקי
    כי אין לי את ניירות

     


    להגיב
  • באושר ועושר – הסיפור האמיתי – הספר!

    לתמיכה בהדסטארט >

     

    [מיכל ליבדינסקי ושי אביבי]

     

    המופע הראשון של ׳באושר ועושר׳ – קרה לפני 6 שנים. בחנוכה 2012.
    הקראנו את המערכונים מהדפים, מול קהל שיושב בצפיפות בסלון ביתנו, וחשבנו שזה אירוע חד פעמי. להפתעתנו הרבה מצאנו את עצמנו ממשיכים להופיע בכל רחבי הארץ עד עצם היום הזה.

    בימים אלו הבשלנו לשלב הבא, ואנחנו משגרים לאוויר העולם את פרויקט ההדסטארט של הספר: ׳באושר ועושר – הסיפור האמיתי׳ .
    בספר נמצא המסע הזוגי שלנו, ובו התגליות וההבנות על המסלול הזוגי שחשבנו שהוא אישי, וגילינו שהוא (כמעט) של כולם.

    יש נקודת מבט בוגרת על מה זאת אהבה, אחרי שקסם ההתאהבות פג, ואנו מוצאים עצמנו חיים יחד צמודים ומרוטים, בתוך שגרה עם משכנתא ושני ילדים 🙂

    הבשורות הטובות: זוגיות יכולה להיות כלי להתפתחות אישית, ויש מקום כזה ׳באושר ועושר׳!

    כל זאת ועוד דרך טקסטים מצחיקים ומרגשים בספר החדש שלנו.
    מוזמנים ומוזמנות להיכנס לפרויקט ההדסטארט, לרכוש את הספר מראש, או לבחור לכם תשורה יצירתית אחרת – יש תשורות מיוחדות רק לזמן ההדסטארט הזה.

    כל השתתפות שלכם היא תמיכה משמחת בהוצאה לאור של הספר החדש.

    בהתרגשות ובתודה

    שי ומיכל
    💙💜💚🧡❤️💛

    לתמיכה בהדסטארט >


    להגיב
  • ישראלי בפרכור

    [איתי קן-תור]

     

    ישראלי בפרכור

    סדרה שנתית של יצירות קולנועיות אשר נעשו על ידי יוצרים ויוצרות מפרדס חנה כרכור והסביבה.

    מדי יום ג' השלישי בכל חודש, מוקרנים הסרטים בליווי שיחות עם יוצריהם.

    כניסה: 25 ש"ח

    שתי הקרנות:
    17:30 – ספריית פרדס חנה -רחוב הבוטנים 59, פרדס-חנה
    20:30 – מרכז פיס לגיל הזהב – רחוב אחוזה 24, כרכור

    אוצר ומנחה: איתי קן-תור

    ישראלי בפרכור:   052-2283407   |   מייל   |  פייסבוק 

     

                                                                                                                                                                                                         

     

    יום שלישי, 18.12.18

    חיסון אוטומטי , ישראל 2007

    בימוי: איתי קן-תור

    הפקה: איתי קן-תור ולירן עצמור, בלפילמס בע"מ

    החלק הראשון של הסדרה "מישהו מטפל בך"  העוסקת במערכת הבריאות בישראל.
    בשנים שלפני עשיית הסרט  קמו בעולם תנועות המתנגדות לחיסונים, שקראו ועדיין קוראות להימנע מהם וטוענות לקשר בין פגיעות ומומים שונים לבין החיסונים. העיתונאית גל גבאי יוצאת למסע לבחינת הנושא באופן ביקורתי ובלתי תלוי ואשר אינו מחויב לאף צד מהמערכת או מחוצה לה. באמצעות תיעוד בבתי החולים, טיפת חלב, רופאים, מטפלים משלימים, הורים, נפגעי חיסונים, ושופטת אחת עוסק הפרק בוויכוח היצרי והעמוק בין שתי תפיסות העולם השונות ובוחן לעומק את טיעוני הצדדים.   הסרט חושף את הבעייתיות של שיטות הפעולה של הממסד הרפואי ובכללן עבירות על חוק זכויות החולה הממסד הרפואי, ואת קיומה של ועדה לפיצוי נפגעי חיסונים שאין איש יודע על קיומה.

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • מאיר אריאל – ספר חדש!

    [שירז אריאל]

    לתמיכה בהדסטארט >

    אבא שלי, מאיר אריאל עליו השלום, מאוד אהב את פרדס חנה כרכור. הוא ואמא עברו לכאן לאחר 13 שנים בעיר הגדולה, כשנה לאחר שאני עברתי לכאן עם משפחתי והפגנתי התלהבות. הייתי אם צעירה והתאים לי שסבא וסבתא יהיו לידי. קצת קשה לי להגיד שזאת היתה החצי שנה הכי נפלאה והכי אחרונה שלו. מזל שלפחות זכיתי לזמן הזה והילדים שלי הרוויחו סבא נהדר.  בזמן הקצר שגר כאן הוא הספיק גם להופיע פעמיים בשיקשוק שאך נולד והיה נוהג לטייל עם הכלבה שלהם 'סאני'. יש רבים שזוכרים את התמונה הזאת ממנו. מסתובב עם הכלבה ומברך לשלום.

    באופן בלתי נתפס עברו להן 20 שנה.  הנכד הבכור כבר סיים צבא, השני עוד רגע משתחרר ומאז נוספו למשפחתנו עוד 12 נכדים.

    זוכרת היטב את זמן השבעה. המוני אנשים באים, אמא מוכת הלם ויגון ואני מוצאת נחמה בחדר העבודה שלו. מתיישבת מול השולחן שלו ומתחילה לפתוח מגרות. בכל מגרה מצאתי הרבה מעטפות דואר גדולות כשבכל מעטפה יש טקסטים, מכל מיני סוגים. גם שירים שהכרתי וגם כאלה שלא. חלקם בכלל לא שירים אלא פרוזה מכל מיני סוגים: קטעי קישור להופעות, חומרי הגות, הצעות לפתרון הסכסוך, מהו קיבוץ, מהי קבוצה, על המדינה וגם מכתבים לדמויות מוכרות ופרטיות, גם לרשות הדואר או בית המשפט. ויש גם ציורים ורישומים – את ה-כל הוא שמר. מצאתי חומרים עוד מתקופת השליחות שלהם בארה"ב בשנת 68 -70.  הייתי בשוק מהכמות ומהמגוון של הנושאים. יחד עם חברת משפחה קרובה התחיל מבצע מיון וסידור כשאני מבינה, שחייבים להפוך את זה לספר ויהי מה.

    לאמא היה חשוב להוציא גם את ספר השירים הגדול וספר נפלא זה 'עצמאי בשטח-כל השירים', יצא בשנת 2009.
    עוד לפני כן, בשנת 2005 יצא 'ברכות והספדים' ובשנת 2011 יצא הספר 'כתבים' שכלל 29 קטעים כתובים ושלל ציורים.
    מאז יצאו מספר מהדורות אך כל הספרים אזלו ואין להשיגם.

    חזרה ל 2018. בערך חודש אחרי האזכרה ה-19 זה היכה בי. שבעצם התחילה שנת ה-20. ואין לנו אפילו ספר אחד. ואז הבנתי שאני חייבת לעשות מעשה, ואם כבר אז להפיק ספר שכולל את כל החומרים ולא רק 29, יש המון המון חומר נוסף ואולי הגיעה העת שיצא ספר יפה ומכובד שיכלול את כל מה שיצא בכתבים ועוד לפחות 60 חומרים חדשים וגם חלקים מ'ברכות והספדים' כך שיחד זה כ-100 קטעים שנונים ומעניינים שאבא שלי כתב.

    פרויקט גדול כזה לא קל להפיק לבד, נדרשת כאן המון עבודה שאני מאוד רוצה לעשות. חלק גדול עדיין לא הוקלד אפילו. בתקופה של אבא לא היה הדסטארט. בטוחה שהוא היה נעזר בזה להפקה עצמאית של אלבום אם היה נשאר פה עוד קצת.

    אז לזכרו, אני מזמינה אתכם להצטרף למיזם, יש בו כל מיני הפתעות מיוחדות. יש לי תקווה להצליח לגייס מספיק כדי להוציא גם את ספר השירים – הצטרפו אלי היום ויחד נוציא את הספרים לאור.

    (במהלך השנה הקרובה אחשוף כאן חומרים חדשים ונדירים של מאיר – ואספר על שלל האירועים לשנת ה-20)

    לתמיכה בהדסטארט >


    להגיב
  • קורא למוזיקה : טורשיר # 4

    [הטורשיר השלישי: Famous Blue Raincoat/Leonard Cohen]

     

    טורשיר רביעי – שירים מקסימים עם מילים יוצאות דופן בתוספת כמה מילים על השיר ועל המבצע.

    והפעם נעבור לעברית, לכבוד יום השנה לאיש שהוא פסקול חי של מדינת ישראל, אריק איינשטיין.

    ***

    קבלו אותו. השיר הרביעי של "קורא למוזיקה".

    עטור מצחך

    שיר שנבחר לשיר הישראלי היפה בכל הזמנים שוב ושוב. עם מילים אלמותיות של אברהם חלפי, לחן של יוני רכטר הגאון וביצוע לא פחות ממושלם של אריק איינשטיין (בעזרתן של יהודית רביץ וקורין אלאל). שיר שמדבר על מערכת יחסים, כשלא ברור אם מדובר על בני זוג (לבשי חלוקך, אני כבר בא) או על אהבה לא מושגת (למי שתהיי חייו מלאי שיר).

    "…שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
    ושבויה בין כתלייך
    ממני נפרדת
    עת אני בגופי נפרד ממך.."


     

    עטור מצחך זהב שחור
    (אינני זוכר אם כתבו כך בשיר)
    מצחך מתחרז עם עיניים ואור,
    (אינני זוכר אם חרזו כך בשיר)
    אך למי שתהיי
    חייו מלאי שיר.

    חלוקך הורוד צמרירי ורך.
    את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.
    לא הייתי רוצה להיות לך אח,
    לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
    ורואה חלומות עגומים של קדושה
    ולמולו את אישה…

    את אוהבת להיות
    עצובה ושותקת
    להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק
    ואני, שלא פעם אביט בך בשקט
    אין קול ודברים
    שוכח הכל על אודות אחרים.
    שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
    ושבויה בין כתלייך
    ממני נפרדת
    עת אני בגופי נפרד ממך.

    פרוש חלומי כמרבד לרגליך
    צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך
    לבשי חלוקך הורוד לעת ליל
    עוד מעט ואבוא אליך.

    עטור מצחך זהב שחור
    יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר
    אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור
    כשיכור…
    עטור מצחך זהב שחור.

    מילים: אברהם חלפי    לחן: יוני רכטר


    להגיב
  • דיאלוג פתוח בישראל – שינוי מהותי בבריאות הנפש בארץ

    כניסה להדסטארט >

     

    [מאיה לילה חפר]

     

    מי רוצה לדבר על שיגעון שירים את היד.
    דיכאון? אובדנות? פסיכוזה?

    לא אה?

    לא. אנחנו לא רוצים לדבר על זה. וגם לא לשמוע. וזה משונה מאד כי על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי אחד מכל ארבע מבוגרים במערב יחווה משבר נפשי שידרוש התערבות פסיכיאטרית ודיכאון זו המגפה השלישית בגודלה במערב.

    אז איך זה שאנחנו לא רוצים לדבר על זה? הרי אחד מארבע אומר שכל אחד מאיתנו נפגש עם הכאב הזה, והשאלה מהו ואיזה מין סיפור מסופר עליו זו שאלה חשובה מאד.

    הסיפור שאנחנו מספרים על מחלות נפש (שם גרוע. נפש? מה זה? זה מונח רפואי? ואם כבר מאמינים שיש נפש, זה מה שחולה? אותו יסוד נצחי שיש המאמינים בהישארותו או בגלגולו) – חשוב מאד. כי ההסבר שאנחנו נותנים לעצמנו על המהות של המשבר הזה מכתיב את דרכי ההתמודדות שלנו איתו, את הטיפול שאנחנו מציעים ואת התפיסה של האדם המתמודד את מה שעובר עליו.

    אנחנו חיים בתקופה בה המשברים הנפשיים עברו מדיקלזציה, הם יצאו מתחום סמכותו של איש הדת או השמאן, הם יצאו מתחום סמכותה של הפסיכותראפיה והם תחום סמכותו של הרופא. רופאים מערביים אמונים על טיפול במחלות שנמצאות בגוף בעזרת כדורים ולכן זה הטיפול המרכזי שאנחנו מציעים בישראל מרפאות, בתי חולים ותרופות.

    אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד פסיכיאטרים ולא נגד תרופות. יש לי פסיכיאטר נחמד מאד ותרופות הצילו את חיי בשלבים מסוימים. נגד מה אני? אני נגד פרוטוקול. אני נגד היותן של התרופות מענה מרכזי במקום כלי נוסף בארסנל התשובות שלנו.

    אני נגד התשובות המוחלטות על משהו שבסופו של דבר הוא מיסתורין.

    מדעי המוח לא פתרו את תעלומת המשברים הנפשיים. עוד לא נמצאה בדיקת הדם שתראה שאדם בדיכאון ואף אחד עוד לא הבין מה גורם לפסיכוזה.

    אובדן השאלות בתרבות שלנו הוא אחד הדברים המצערים, משום שאין דיאלוג אמיתי בלי היכולת לשאול שאלות. שאלת הטיפול, כן או לא תרופות, איזה ז'אנר של טיפול נפשי, התנהגותי או דינמי, כל הבחירות האלה צריכות לבוא רגע אחרי השאלה, מה קורה במערכת הגוף-נפש שלי?

    אבל לא בכל העולם זה המענה שניתן בשעת משבר.

    בפינלנד למשל פיתחו לפני 30 שנה גישה בשם דיאלוג פתוח. הגישה נשענת על הסתכלות מערכתית ורואה את המשבר מתוך הקשר רחב יותר ומתוך הבנה שהקהילה בה חי האדם היא מקור כח לחצוב מימנו פתרונות למשבר.

    הגישה מציעה שיח של ריבוי קולות, גם עם כל הקולות שנמצאים באדם וגם עם כל הקולות של האנשים שהוא אוהב. הגישה נשענת על סבילות לאי ודאות, למצב בו אני המטפל לא יודע את הפתרון מראש אלא יוצא למסע חקר עם כל אדם אחרי המשבר הפרטי שלו.

    לגישה הצלחות יוצאות דופן במחקרים, היא הורידה את אחוזי האשפוז ואת כמויות התרופות. 70 אחוז מהאנשים שטופלו בה בהתקף פסיכוטי ראשון לא חזרו למערכת בריאות הנפש (!).
    ויותר מכל, היא שנתה לחלוטין את החוויה של מטופלים, בני משפחה ומטפלים כלפי תהליך ההתערבות לחוויה הומאנית, מכבדת, וטרנספורמטיבית.

    יש תנועה מבורכת בבריאות הנפש בישראל בשנתיים האחרונות. הבתים המאזנים (חלופות האשפוז) שנפתחו מראים לנו אופק חדש, אולם הם עדיין צעד אחרי הישארות האדם בקהילה.

    בימים אלו עו"ס איתי קנדר וחבריו בדיאלוג פתוח ישראל מגייסים מימון המון להבאת ההכשרה למטפלים לארץ הכשרה כזו תשתית דור של מטפלים שיוכל לתת מענה חדשני למשברים נפשיים בקהילה.

    כולנו צריכים לשאול את עצמנו איזה טיפול אנחנו רוצים לקבל אם נקלע למשבר, איזה טיפול אנחנו רוצים עבור יקירנו ,כי אחד לארבע זה לא משהו שקורה אי שם. זה משהו שצריך להעסיק אותנו.

    כניסה להדסטארט >

    (התמונה בגוף הטקסט: שיר מתוך האנתולוגיה "בקצה הנפש" אחת התשורות המוצעות בהדסטארט של דיאלוג פתוח)


    להגיב
  • קורא למוזיקה : טורשיר # 3

    [הטורשיר השני: Epitaph / King Crimson]

     

    והנה הגענו לטורשיר השלישי – שירים מקסימים שהמילים שלהן מחייבות מבט נוסף. עם כמה מילים על השיר ועל המבצע.

    ואיך אפשר לעשות פינה כזאת בלי המלך של המילים, המשורר המזמר, האיש והאגדה – ליאונרד כהן. אפשר היה לבחור כמעט כל שיר שלו ולהתפעם מהמילים. ליאונרד (או בשמו המקורי אליעזר בן ניסן הכהן), יהודי-קנדי, ביקר בישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ושר לחיילים בחזית והוא אחד מכותבי המילים הגדולים בהיסטוריה.

    ***

    השיר השלישי של "קורא למוזיקה" הוא בעצם מכתב מושר.

    Famous Blue Raincoat

    שיר מלנכולי שמכניס לחמש דקותיו מערכת יחסים שלמה הכוללת משולש אהבים, על רקע ניו-יורק הקפואה של דצמבר. לשיר ניתנו אינסוף פרושים (כמו זה) וגם ליאונרד עצמו בראיונות, אמר שלא הכול תוכנן וברור גם לו. ויש גם מעיל אחד מפורסם…

    And what can I tell you my brother, my killer"
    ?What can I possibly say
    I guess that I miss you, I guess I forgive you
    "…I'm glad you stood in my way

    It's four in the morning, the end of December
    I'm writing you now just to see if you're better
    New York is cold, but I like where I'm living
    There's music on Clinton Street all through the evening

    I hear that you're building your little house deep in the desert
    You're living for nothing now, I hope you're keeping some kind of record

    Yes, and Jane came by with a lock of your hair
    She said that you gave it to her
    That night that you planned to go clear
    Did you ever go clear?

    Ah, the last time we saw you you looked so much older
    Your famous blue raincoat was torn at the shoulder
    You'd been to the station to meet every train, and
    You came home without Lili Marlene

    And you treated my woman to a flake of your life
    And when she came back she was nobody's wife

    Well I see you there with the rose in your teeth
    One more thin gypsy thief
    Well, I see Jane's awake
    She sends her regards

    And what can I tell you my brother, my killer
    What can I possibly say?
    I guess that I miss you, I guess I forgive you
    I'm glad you stood in my way

    If you ever come by here, for Jane or for me
    Well, your enemy is sleeping, and his woman is free

    Yes, and thanks, for the trouble you took from her eyes
    I thought it was there for good so I never tried

    And Jane came by with a lock of your hair
    She said that you gave it to her
    That night that you planned to go clear

    Sincerely, L Cohen

     

    Songwriter: Leonrad Cohen


    להגיב
Close