וידאו

  • מקצין ביחידה מובחרת למדריך יוגה ודי ג'יי

    אמיר יארח פינה שבועית במושבה חופשית שנקראת ״לרקוד, לאהוב, להתפלל – על מוסיקה, רוחניות ומה שביניהם״.

    בשנתיים האחרונות פרץ אמיר תלם לתודעת המוסיקה האלקטרונית העולמית כאחד היוצרים המוערכים והפעילים. הוא יוצר מוסיקה אלק׳ מסוג טכנו מלודי ודיפ האוס, וכמדריך יוגה ומדיטציה, משלב ביצירה תדרי קול מיוחדים ומנטרות עתיקות מעולם היוגה .

    אמיר ניגן ברחבי העולם, בפסטיבל ברנינג-מן, במועדונים הנחשבים ביותר בניו-יורק, במקסיקו ובישראל. המוסיקה שלו מתנגנת באופן קבוע במועדונים ופסטיבלים ברחבי העולםֿ. ואם אתם מחובבי הביץ' בר, אולי אפילו יצא לכם לרקוד לצליליו בקיסריה.

    אמיר הקים בארץ את פרוייקט ״דיפ האוס יוגה״, קונספט אירועים שבו הוא משלב שיעור יוגה ומדיטציה ביחד עם מסע מוסיקאלי אלקטרוני עם מוסיקה עמוקה תדרי קול מיוחדים ולסיום, ריקוד אקסטטי.

    אמיר, לפני הכל- גלה לנו איך היוגה והמדיטציה מתחברים עם המוסיקה האלקטרונית ?

    מאז שהתחלתי לעסוק במוסיקה אלקטרונית, קרו פלאים בחיי והרגשתי לפעמים על פסגת העולם, ביחוד כאשר ניגנתי מול קהל. שיעור חשוב ביותר החל מחלחל בליבי – לא משנה כמה גבוה אגיע, לא משנה אם אני אנגן מול אלפי אנשים ואקבל אין סוף מחמאות על המוסיקה שלי, עדיין אשאר קצת (הרבה) ריק… מתוך כך נטמעה בי התובנה שעליי לטפח את התרגול הרוחני שלי כבסיס לכל דבר בחיי, כולל יצירת וניגון המוסיקה. חיפשתי קהילה תומכת ומורים שיכולים לעזור לי בדרכי. זאת, מצאתי בארץ. אני שומר על הערכים הרוחניים שלי בעזרת מדיטציה ולימוד פילוספית היוגה.

    השילוב של מדיטציה ויוגה פותחות שער אל מעמקי הלב. כאשר קיים חיבור לעצמי, אמונה בחסד ושלווה, המוסיקה יכולה לפרוץ החוצה ולהתבטא כמתנה אלוהית. השילוב של שיעור יוגה ומדיטציה עם מוסיקה אלקטרונית הוא עמוק ביותר. כמו יוגה, מוסיקה היא שירות חשוב לאנושות. מוסיקה יוצרת אמון בין אנשים ומאפשר לנו לפתוח את הלב אחד לשני.

    אמיר, ספר קצת על עצמך ואיך הגעת לעולם היוגה ולהפיק מוסיקה אלקטרונית ?

    כל חיי הייתי בחיפוש רוחני אחר האמת – מי אני ומה אני ? לקח לי הרבה זמן ועברתי הרבה שינויים עד שמצאתי את הדרך שלי בעולם. הטרידו אותי שאלות כמו מהו אושר אמיתי ואיך אפשר להשיג אותו ? מהי אמונה ? מהו נצח ומהי אהבה ? ו… מדוע אני סובל אם כמיהתי העמוקה היא לטוב ואהבה ?

    גדלתי ברמת הגולן. בצה״ל שירתתי תשע שנים כקצין רפואי וכחובל בחיל הים. השתחררתי בדרגת סרן. השתתפתי במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שונים. אלו היו רגעים מאתגרים ומכוננים. מצד אחד, למדתי המון על מנהיגות ומשימתיות, אך מצד שני, הלב שלי חיפש, יותר ויותר, שלום, אהבה ונתינה. אחרי הצבא טיילתי קצת בעולם, ואז עברתי לגור ולעבוד בניו-יורק בשליחות המדינה. בניו-יורק למדתי תואר שני ביזמות חברתית מטעם אוניברסיטת ניו-יורק.

    השנתיים הראשונות בניו-יורק היו מאד מאתגרות. בשלב מסויים אפילו שאלתי את עצמי ״מדוע באתי לכאן ? קר, יקר ומרגיש מנוכר פה…״. אך, לאחר שנתיים חלה תפנית חדה בחיי, דברים בחיי התחילו להתחבר באופן מרגש מאד. הוזמנתי לפסטיבל מוסיקה קטן שם פגשתי קהילה של חבר׳ה מכל העולם שמחוברים סביב מוסיקה אלקטרונית ויוגה. רבים מהם DJים ואמנים. הייתי אז בערך בן 30. בחברת האנשים האלה נבט בתוכי החלום להיות DJ ובהמשך מפיק. הכרתי חברים טובים שלימדו אותי יוגה. נפתחה לי הצ׳אקרה – הבנתי שהייעוד שלי קשור למוסיקה אלקטרונית, יוגה וחיפוש רוחני. התאהבתי במוסיקה וביוגה. למדתי הדרכת יוגה, התחלתי ללמד יוגה ולנגן מוסיקה בניו-יורק, בברנינג מן, במקסיקו, פרו ומקומות נוספים.

    המוסיקה חיברה אותי לאנשים מכל העולם. אחד הזכרונות העוצמתיים היה לרקוד בפסטיבל עם אנשים מאירן, פלסטין ומלא מדינות אחרות. נפל לי האסימון שמוסיקה אלקטרונית יכולה לעזור לשלום עולמי, מה שדיפלומטיה פוליטית נכשלה לעשות.

    מה המוסיקה נותנת לך?

    מוסיקה היא תפילה בשבילי. היא מאפשרת לי למצוא נחמה וכוח, רגש ועוצמה. מוסיקה מאפשרת לי להתחבר לאנשים ולאהוב אותם. כשאני מנגן ויוצר קשר עם הקהל, גורם לו להנות ולהתרגש – זה גורם לי להתרגשות עצומה. המוסיקה היא גם מקום של ריפוי וחיבור פנימי. יצירת מוסיקה היא המקום שבו אני נאבק בחולשות שלי ודרך המאבק הזה לומד לפתח בתוכי איכויות כמו סבלנות, חמלה, תפילה לחסד ועזרה. מוסיקה היא שפה בינלאומית וגם שפת הלב. ישנם תדרים שונים אשר מרטיטים מרכזי אנרגיה שונים בגוף. מוסיקה משנה את התודעה. אפילו העובר ברחם לומד על העולם ומפתח את תודעתו באמצעות שמיעה.

    תן דוגמה או ספר על התנסות שקשורה בזה, איך המוסיקה משנה תודעה ?

     

    הוזמנתי לנגן בפסטיבל המוסיקה הראשון שלי. הוא היה בצפון בניו-יורק לצד אגם יפהפה. בפסטיבל נגנו מיטב האמנים המובילים מהעולם. מאד מאד התרגשתי לנגן. ניגנתי במשך 4 שעות כי ה-DJ שהיה אמור לנגן אחרי מעולם לא הופיע. כל ההתרגשות פרצה החוצה דרך הסט. הרגשתי שזה לא אני מנגן, אלא כאילו אני רק כלי בידיו של כוח גדול ממני. לאחר מספר שבועות קיבלתי הודעה בפייסבוק מאדם שלא הכרתי בשם וינסנט. הוא סיפר שהוא עבד כטבח הראשי בפסטיבל, ועם סיום המשמרת שלו הוא ישב והקשיב לסט שלי. הוא סיפר בהודעה כי המוסיקה גרמה לו לטרנספורמציה. חייו היו הרוסים והוא הרגיש חוסר משמעות ביחוד לאחר פרידה מאשתו. אבל, תוך כדי ההאזנה למוסיקה שניגנתי הוא קיבל תובנות עמוקות וכוח. הוא הרגיש שהחוויה הזו יצרה לו התחלה חדשה. ובאמת, לאחר חזרתו לביתו, הבוס הקודם שלו התקשר עליו והזמין אותו לעבור ממיאמי לניו יורק לעבוד במסעדה חדשה וגם למצוא אושר חדש. המוסיקה  אפשרה לו להתחיל מחדש.

    איך עברה עליך תקופת הקורונה ?

    זו היתה עבורי תקופה לא פשוטה, מלאה במתח ואי-ידיעה, אבל השתדלתי למצוא את הברכות והחסד בתקופה הזו. היה לי יותר זמן למדיטציה ותרגול רוחני, וכמובן יותר זמן להפקת מוסיקה. יצרתי המון בתקופת הקורונה והמוסיקה מאד עזרה לי להתמודד. שיפרתי גם את הסטודיו הביתי שלי וסידרתי בו אקוסטיקה מקצועית. זה היה תהליך טוב עבורי, להכין ולהתקין במו ידי. בנוסף, הזמן הפנוי אפשר לי להגביר את תרגול הנגינה על קלידים, מה שחשוב לתהליך היצירה. בכל דבר אפשר למצוא ברכה והזדמנות, וזה מה שהתקופה הזו אפשרה לי לעשות.

    מה החלום שלך?

    אני מקדיש את חיי ונשמתי למוסיקה. בעיני זו שליחות בעולם פגוע בו, לדעתי, חסרים אהבה, בטחון, אמון וחמלה לכולם, לאדם, לחיות ולאדמה. מוסיקה מחברת, מאחה ומרפאה. אני מקווה שיפתחו לי שערים להמשיך ולנגן ברחבי העולם ובישראל, לבוא במגע עם קהילות שונות ולהעניק ידע רוחני מעולם היוגה. למדתי שמדיטציה מאד חשובה. בספרות היוגה נאמר שהאמת והחיבור לאלוהים נמצאים עמוק עמוק בתוך הלב. אני מעוניין לפגוש אנשים ולעזור להאיר את ליבם לכך שהאושר האמיתי נמצא בפנים.אני רוצה לעזור ליוצרים חדשים. ללמד אוהבי מוסיקה את אומנות ה-DJ והפקת המוסיקה.במקביל, אני מעוניין להמשיך את העשייה שהייתה לפני תקופת הקורונה – הפקת פסטיבלים ואירועים המשלבים מוסיקה ורוחניות.

    אמיר מלמד איך להיות DJ, והפקת מוסיקה. אפשר להגיע אליו לשיעורים פרטיים, וגם לשיעורי יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית. ואם אתם מארגנים אירוע ורוצים להפוך אותו לבלתי נשכח, אפשר להזמין אותו להופיע או להעביר סדנת יוגה בשילוב מוסיקה אלקטרונית.

     

    אפשר לפנות במייל mrtelem@gmail.com

    אתר אינטרנט: www.amirtelem.org

    עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/AmirTelemMusic/

    ותהנו מהמוסיקה

    סט מיוחד למסע חושני ועמוק

     

    𝐀𝐦𝐢𝐫 𝐓𝐞𝐥𝐞𝐦

    Live @ Burning Man – Man Burn Night 


    להגיב
  • אוכל….כבר הגיע הזמן לאכול ?!

    מאת אמיר תלם

    אתחיל בלספר על אגדה אינדיאנית, שנקראת:  שני זאבים

    מסופר, בקרב בני הצ’ירוקי, על אחד מזקני השבט שישב עם נכדו וסיפר לו על קרב המתחולל בתוך בני האדם.

    הוא אמר: “נכדי, הקרב המתחולל בתוך כל אחד מאיתנו הוא בין שני זאבים.

    זאב אחד הוא רע: כעס, קנאה, קנאות, צער, חרטה, השתוקקות ותאווה, גבהות הלב, רחמים עצמיים, רגשות אשם, טינה, רגשי נחיתות, שקרים, גאוות שווא, רגשי עליונות ואגו.

    הזאב השני הוא טוב: שמחה, שלווה, אהבה, תקווה, רגיעה, ענווה, חביבות, טוב לב, אמפתיה, נדיבות, כנות, חמלה ואמונה.”

    הרהר הנכד בדברי סבו לזמן מה ואז שאל: “מי משניהם מנצח?”

    ענה הצ’ירוקי הזקן בפשטות: “זה שאתה מזין.”

    אז, הכנת האוכל היא לא רק בשביל הגוף, אלא בשביל הנשמה. אפשר להקדיש את האוכל לעליון באמצעות תפילה תוך כדי הבישול ואחריה. אפשר גם לבקש ממנו לעזור לנו להתמודד עם הזאב הרע ….

    בתאיבון 

    לינק – https://www.youtube.com/watch?v=jRwEnaRP4J8


    להגיב
  • ״בסוף כל הדרכים״- ענבר ברי רוז

    לפני שש שנים כתבתי שיר,
    שיר פרידה מאבא שלי.

    בכל פעם שהשיר התקדם, הרגשתי שאבא שלי הולך קצת רחוק יותר
    בכל פעם כשהרגשתי אותו רחוק יותר, נעצרתי כמו ילדה שרוצה למשוך את אבא בשרוול, מבקשת שיישאר.

    באחד מערבי יום חמישי, שזה הזמן האהוב עליי בשבוע, נכנסתי בפעם האחרונה לאולפן ויצאתי למסע בנבכי הנפש, כשכל שורה מוקלטת הופכת את הפרידה למוחשית יותר ויותר.

    היה לי חשוב שאת המילים, שיש בהן אבדן וכאב, תלווה מוסיקה שיש בה תנועה, מעוף ורוח, כמו כל פרידה, כמו החיים, כמו המוות… ערבוב של הפכים וניגודים שיוצרים שלם אחד.

    בשבועות האחרונים, לקראת הוצאת השיר, אני מוצפת זיכרונות בצורה מוחשית כל כך שלרגעים אני מתבלבלת מה היה ומה עכשיו. ריחות, קולות, תמונות, חיים כל כך שנדמה שפשוט אפשר להושיט יד ולגעת.
    הלוואי ויכולתי לגעת
    לפגוש אותך, אבא,
    לפחות לעוד פעם אחת.

    ענבר ברי רוז, אמנית ומפיקה.
    בעלת הסטודיו Berry Rose-home studio המארח מוסיקאים (עמיר לב, ערן צור, דניאלה ספקטור ועוד…)

    לסדנאות אמן.

    אתר 

    עמוד פייסבוק 

    יוטיוב

     


    להגיב
  • הביץ׳ בר מחכה לנו וגם מגייס עובדים ! – ראיון עם דיוויד הבעלים

    מאת אמיר תלם

    פגשתי את דיויד, הבעלים של הביץ׳ בר לראיון קצר, ממש לפני פתיחת עונה מרגשת מאוד. לאחר ציפייה ארוכה והמתנה לימים כתיקונם, אפשר סוף-סוף לצאת מהמערה ולחגוג בהודיה את פרק החיים החדש. בתור אחד הדיג'יים בביץ׳ בר, אכתוב כמה מילים מעצמי: מדובר במקום קסום שאין כמוהו. השילוב של הנוף, המוסיקה והוייב יוצר חוויה נופש ושחרור. אני מכיר את דיויד והצוות שלו מקרוב כבר כמה שנים ואני מעיד שהדבר הכי חשוב להם הוא הלקוחות והחוויה המשותפת. הביץ׳ בר זו משפחה, בשבילי ובשביל מי שבא להשתחרר ולהנות.

    איך אתה מרגיש היום ממש לפני פתיחת העונה ?

    אנחנו רגילים להפסקה חורף של כל שנה, אך השנה שנה מיוחדת כי היינו הרבה זמן סגורים. ההתרגשות בשיאה. אנחנו מקבלים כל היום מלא טלפונים מלקוחות לגבי הפתיחה, כולם מחכים לצאת ממעגל הבידוד שנכפה עלינו כמעט שנה שלמה, ובשילוב פתיחת עונת הקיץ, ההתרגשות בשיאה.

    אנחנו מצפים להרבה עבודה העונה. הפעילות המיוחדת שאנחנו עושים שבעיקרה מבוססת על דיג'יים מהסביבה המנגנים שלל סגנונות, ובעיקר מוזיקה אלקטרונית עמוקה ורכה. איזה כיף יהיה לשבת בבריזה עם כוס בירה ולהתנועע על הספות שלנו.

    אנחנו צופים שנה עמוסה במוסיקה. במהלך כל פסח, כולל חול המועד, מתוכנן פסטיבל מוזיקה של  דיג'יים שיבטיח הנאה צרופה. כרגיל, מובטחת חוויה שלא ניתן לתארה במילים רק לאלה שבאים, בין אם בשתיים בלילה או בשתיים בצהריים.

    מבחינת שתיה, שמנו דגש על יינות לבנים, רוזה ושמפניה. לקוחות מאוד נהנים, במיוחד לאחר שגילו בקורונה את חדוות היינות. מוסיקה, שמש, בריזה ויין לבן – הולך תמיד טוב ביחד. בכלל, אנחנו מאד מאמינים בשילוב איכותי של אלכוהול, מוסיקה ומיקום.

    כמובן שכל החוויה היא מול המפרץ העתיק של קיסריה. אנשים שנכנסים בפעם הראשונה אומרים וואו, איך המקום הזה הגיע. יש לנו מתחת לאף כזה מקום יפה ומיוחד מול נמל קיסריה.

    איך עברה תקופת הקורונה ?

     

    היתה תקופה מעורבת רגשית. מצד אחד, זמן נוסף עם המשפחה בבית ובטיולים. מצד שני, היו ימים של דאון עקב אי-סדר ליום ועבודה שמחזיק אותי. הקורונה לימדה אותי הרבה דברים אישיים ומשפחתיים. עכשיו, אני נכון ליישם את מה שלמדתי. למשל, להעריך את העסק והעובדים, את מה שיש לנו ואפילו את היום-יום שיש לנו, כל יום. לפני הקורונה, לצאת לים היה מובן מאליו, והיום אני מבין יותר שכדאי לנצל את הזמן שיש לי.

    מה שלום הצוות ?

    יש בעיות בגיוס עובדים כמו כל ענף המסעדנות בארץ, ולכן אנחנו חווים חוסר גדול בעובדים. עובדים רבים בחל״ת ולא מעוניינים לחזור. לכן, אנחנו מבקשים מהלקוחות להתאזר בסבלנות. זהו מצב קיים בכל הארץ לא רק אצלי

    בינתיים אני מקבל טלפונים בודדים מעובדים שרוצים לחזור,  לעומת שנים עברו שהיו המון.

    תקוותי שהממשלה תשחרר את החל״ת ואנשים יחזרו

    למי שרוצה לעבודה בביץ׳ בר –  יש מקום. אנחנו מחפשים מנהלים, מלצרים וברמנים. הכל מכל. אפשר לפנות לטלפון 054-3434979 בווטסאפ או בשיחה.

     

    איך הצוות מרגיש לעבוד במקום כמו הביץ בר ?

    יש לי ברמנית חדשה שהגיע בגלל שבן דוד שלה עבד פה לפני 5 שנים והוא אמר לה שזו החוויה הטובה ביותר שהיתה לו. השילוב הוויב, הצוות, עם התשלום הטוב, נותן חוויה טובה מאוד לעובדים.  מדובר בעבודה עם הרבה לחץ. אנחנו מסייעים לעובדים ומאפשרים הסתגלות נפשית הדרגתית. בסופו של דבר שעוברים את הביץ׳ בר, אפשר לעבוד בכל מקום אחר בענף.

     

    איך אתם מתארגנים לתו הסגול (התמגנות מקורונה) ?

    המקום פתוח לאוויר. בכניסה יבדקו מסכה. יהיה גם אלכוג׳ל, למרות שזה לא חובה. אין מגבלת כניסה. ילדים, מבוגרים וגם ללא מחוסנים יורשו להיכנס. המארחת תושיב את הלקוחות לפי הקצב שלנו.

     

    מה הרגע שהכי זכור לי מהעונה הקודמת ?

    כאשר הדיג'יי סיים סט וכולם עמדו ומחאו כפיים, זה היה רגע מרגש מאד שבו הרגשתי שכל מה שבניתי במשך השנים עובד.

     

     

    על הלקוחות מחמיאים לך ?

    שזהו מקום המפגש האולטימטיבי.

    לא מדברים על אוכל ספציפי או שתיה ספציפית אלה על החוויה הגדולה שאנחנו מספקים הכוללת

    מוסיקה, שתיה, אוכל, אנשים, מתח כיפי.

     

    דיג׳יי ראשון עולה כבר ביום שישי הקרוב בשעה 13:00. נתראה!

    לפרטים נוספים:

    https://beach-bar.co.il/


    להגיב
  • קורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" בהנחיית סנדיה בר-קמה

     

    [סנדיה בר-קמה]

     

    המורה הראשון שלי היה אבא שלי. הערצתי אותו. כשהוא נפטר מסרטן כשהייתי בת 21 נשמטה הקרקע מתחת לרגליים שלי, וצללתי לתהומות של צער וכאב. עם מותו חוויתי באופן המוחשי ביותר את חוסר הקביעות, את הארעיות, את השתנות הדברים, גם הבטוחים והנצחיים ביותר כמו אבא שלי.

    חודשים ושנים אחרי מותו, כשעדיין הייתי מתעוררת בלילות למשמע קול בכי ומבינה שזאת אני שבוכה וששוב חלמתי עליו, הגעגועים אליו היו מהולים בכמיהה עזה להבין,  להבין את פשר החיים ואת פשר המוות, ומה המשמעות של החיים האלה בכלל. ושלי בפרט.

    אבא שלי לימד אותי לשאול שאלות. להטיל ספק. לחקור ולא לקבל כמובן מאליו שום דבר. לא כי "ככה צריך", לא כי ככה "כולם עושים", לא כי זה מה שכתוב בספרים, גם לא כי מישהו חכם ויודע אמר את זה או כתב את זה בספר.

    מבלי דעת, אבא שלי בעצם חזר על דבריו של הבודהה, שהמליץ לא להאמין בצורה עיוורת לאף אחד'ת, אפילו לא לו, אלא לגבש דעה מתוך חקירת החוויה האישית.

    ככה הגעתי אל הבודהיזם ואל המיינדפולנס. ואני בהכרת תודה מתמשכת ונצחית לדרך הזאת, שמאפשרת לחיות חיים שפויים וערים בתוך הכאוס והקושי של החיים המודרניים העמוסים, שלא לומר המוטרפים,

    ובמיוחד בתקופה הנוכחית, שיש בה כל כך הרבה חוסר ודאות ודאגה ופחד מהבאות.

    איך מתמודדים עם חוסר הוודאות?

    התקופה האחרונה קשה לרבים מאיתנו.
    אנחנו מתמודדים, יום יום, עם חוסר ודאות, חוסר יציבות ושינויים לא צפויים שלא תלויים בנו.
    מרגישים מוצפים, מיואשים מהמצב בארץ ובעולם, מבודדים מהמשפחה הרחבה, מההורים המבוגרים.

    מצב לא פשוט.

    חלקנו בוחרים לא להתמודד, מתנתקים מהרגשות שלנו, או מתכחשים להם וחלקנו פשוט לא יודעים איך להתמודד.
    שתי הדרכים האלה מובילות להרבה סטרס, לכעס ולתסכול. זה גובה מאיתנו מחיר מאוד גבוה ומחבל לנו באיכות החיים ובמערכות היחסים שלנו – בין אם זה מריבות בזוגיות (ואפילו פרידה), מריבות עם הבוס או קולגות בעבודה, או מריבות עם ההורים או עם הילדים.

    מה עושים?

    איך בכל זאת מתמודדים?

    כדי להתמודד טוב יותר עם מצבים של חוסר ודאות וחוסר יציבות, חשוב שנקבל כלים פרקטיים שישמשו אותנו ביומיום:

    ♦ איך להתמודד עם רגשות שליליים
    ♦ איך להתמודד עם כעס ותסכול
    ♦ איך להתמודד עם חרדות
    ♦ איך להתחבר מחדש לעצמנו
    ♦ איך להיפטר מביקורת ושיפוטיות עצמית
    ♦ איך לייצר לעצמנו יציבות בכל סיטואציה

    את כל זה ניתן לעשות בעזרת תרגול מיינדפולנס וכלים מתוך הדרך הבודהיסטית.

    מיינדפולנס היא טכניקה לתרגול מודעות קשובה ונוכחות מלאה, בשילוב מדיטציה, לכל מה שקורה לנו, למה שאנחנו עושים ולסביבה שלנו.
    היא עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, להשתחרר מדפוסים שמייצרים לנו סבל ומאפשר ליותר חופש ושמחה להיכנס לחיינו.

    ב-1/12/20 יפתח הקורס "מיינדפולנס, מדיטציה ועקרונות הבודהיזם" במכללת כרכור בהנחייתי.

     

    הקורס מקנה כלים להיות במיינדפולנס בכל תחומי החיים, ומיועד לכל מי שרוצים לשפר את איכות חייהם ואת מערכות היחסים בחייהם ולחוות יותר קלות ושמחה בחיים האישיים והמקצועיים.

    בין היתר, הקורס מאפשר:

    להפחית סטרס
    לנהל מחשבות טורדניות וכעסים
    להתמודד עם מצבים קשים (גירושין, ילדים מתבגרים, אובדן ועוד)
    לקבל אומץ לעשות שינויים בחיינו
    ליהנות מהכאן ועכשיו בלי לדאוג לעתיד או להיתקע בעבר
    ליצור יציבות למרות חוסר הוודאות שיש בחיים
    לטפח חמלה לעצמנו ולאחרים
    להתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים
    להפחית ביקורת ושיפוט עצמי
    לחולל שינוי בדפוסים, אמונות והרגלים
    להתמודד עם פחדים וחרדות
    להכניס יותר הנאה לחיים
    העלאת ביטחון עצמי וערך עצמי
    להכניס יותר שלווה, קבלה ורוגע בחיינו
    להכניס הרמוניה במערכות היחסים שלנו
    ועוד.

    אם יש לך תחושה של תסכול וחוסר ודאות, ויש לך רצון לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי בחייך, הקורס הזה בשבילך.

    הפרטים המלאים על הקורס נמצאים כאן >

    עוד פרטים בטלפון 072-3924690

     

    על סנדיה בר-קמה:

    את המסע הרוחני התחלתי ב-1986 והוא נמשך עד היום הזה.
    אני מורה למיינדפולנס, מדיטציית ויפאסנה, עקרונות הבודהיזם ופסיכולוגיה בודהיסטית.
    מתרגלת ומלמדת למעלה מ-25 שנים, מנחה סדנאות, קורסים וקבוצות.
    מאמינה שבכולנו טמונה היכולת לאהוב, לחמול, להיות נדיבים ולהתעורר.

    לאתר שלי >

     

    סרטון על הקורס במכללת כרכור:


    להגיב
  • קמפיין מימון ההמונים של מוסללה

     

    לתמיכה בקמפיין

     

    בגלי חום, שריפות ענק, סופות, מגפה –
    הטבע כבר הפסיק לתת לנו רמזים וממש מדבר איתנו גלויות.
    אם לא ניקח אחריות על אורחות החיים שלנו על הכדור, כולנו נפגע.
    השינוי הזה יכול וצריך להתחיל ממש בתוך הבית – בתוך העיר.
    בשביל זה אנחנו חייבים לחשוב מחדש על הערים שלנו,

    ולהחזיר אליהן את הטבע והירוק, ולהפוך אותן למרחבים של יצירתיות וחיבור אנושי.

     

    אנחנו אנשי מוסללה, קהילה ירושלמית של אמנים, אנשי סביבה וחינוך,
    פועלים יחד כבר למעלה מעשור בחקירה וביצירה של חיים בני קיימא (ירוקים) בעיר.
    הקמנו ארבעה מרכזים שונים הפועלים כמעבדה לחדשנות עירונית בת-קיימא העוסקים בחינוך, הכשרה ומפגש, בהם ביקרו אלפי אנשים, יזמנו מאות אירועי תרבות ברחבי העיר, העברנו אלפי שעות של קורסים מעשיים בתחומי החקלאות העירונית לקהל הרחב, ועכשיו אנחנו מפתחים גם מודל כלכלי יחיד מסוגו בעולם, שיקדם מהפכה ירוקה על גגות העיר.
    המנוע היצירתי שלנו בהילוך חמישי, אבל הדלק הכלכלי שלנו בליטרים האחרונים שלו.
    אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתמוך בקמפיין כדי שנוכל להמשיך במהפכה הירוקה בחיים העירוניים למען בריאותנו, ולשמירה על העולם היפה שלנו.
    הרגע שבו נולדו החיים האורבניים והפרדנו את עצמנו מהטבע, הוא נקודת השבר שהובילה לקלקול שאנחנו מרגישים היום – החל ממשבר האקלים והרס הפלנטה שעליה אנו חיים, עד משבר הקורונה.

    כי כשאתה נפרד ממשהו – קל לך להרוס ולוותר עליו – ושם בדיוק מתחיל התיקון, בחיבור.

     

    בשנים הראשונות מוסללה עסקה בהנגשת האומנות למרחב הציבורי, כהזמנה לחוויה ומחשבה אחרת על המימד העירוני. לאורך התקופה הזאת למעשה ניסחנו את דרכי הפעולה שמלוות אותנו עד היום:

     

    על הגג של מרכז כלל הקמנו ב-2016 את ״המרפסת: נווה מדבר עירוני״ – המעבדה המרכזית שלנו. אנחנו מקיימים כאן עשרות קורסים וסדנאות של חקלאות עירונית וקוסמטיקה טבעית, מגדלים ירקות ועצי פרי, ופתחנו את ״פרופוליס״ המרכז לדבוראות עירונית, ללמידה והכשרה.

    הגג גם מארח מגוון אירועים מדי שבוע, רוקדים כאן גם קונטקט, מקיימים מפגשים שבועיים של החלפת שפה עברית-ערבית, וביום יום המקום פתוח לכל מי שמחפש פינה ירוקה ושקטה לברוח מהמולת העיר.

     

    הקמנו את הסדנא של מוסללה, סדנא קהילתית פתוחה לכולם שמנגישה את העבודה בעץ לכל מי שרוצה. בשעה שמלאכות מסורתיות נעלמות מן העולם, אנחנו עושים את הכיוון ההפוך מציעים לאנשים לבוא לבנות רהיטים מעץ בעצמם, וללמוד ליצור מתוך מיחזור במקום לקנות חדש. בקרוב נפתח את המחזור ה-51 של קורס נגרות בסיסית.
    משבר הקורונה מאיים מאד על הפעילות העתידית שלנו.
    מקור ההכנסה העיקרי של מוסללה הם הסיורים, הקורסים והסדנאות המעשיים, שלא מתקיימים כרגע עד הודעה חדשה. בהיעדר מקור מימון, לא נוכל להתקדם עם הפרויקטים האלו ונאלץ להפסיק את כל הפעילות.

    אבל אתם, כשתצטרפו אלינו, יכולים לשנות את התמונה ולהגשים את כל זה:

     

    בחודשים הקרובים נשיק את מרכז ״סינסילה״, האח התאום של ״המרפסת״ – רק בערבית ובמזרח ירושלים. ״סינסילה״ יהיה בית וחממה לקהילה מקומית של אנשי יצירה וסביבה, ולמעשה יהיה המרכז היחיד שמחבר קהילה-קיימות ותרבות במזרח ירושלים.

    המרכז ממוקם על הגג של הספרייה המרכזית העירונית של מזרח העיר, בו יועברו קורסים מתחומי הקיימות, סדנאות והרצאות, ויהיה מרחב הפתוח לכלל הציבור שבו ניתן לבוא ללמוד, לעבוד, לנוח ולהנות מסביבה ירוקה באמצע העיר.

     

    הקמה של מרכז לוגיסטי בתוך השוק הסיטונאי שילקט את מיטב המזון שנזרק מדי יום, ויעביר אותו אל קהילות ואנשים הזקוקים לכך.
    תקופת הקורונה הביאה את קבוצת הפעילות החברתיות ״מצילות המזון של ירושלים״ לעבודה סביב השעון בשביל להעביר חלק מהכמות הבלתי נתפסת של ירקות ופירות טובים שנזרקים מדי יום בשוק הסיטונאי (בין 2-4 טון של אוכל!) – למשפחות נזקקות מכל קצוות האוכלוסיה.

    בעקבות החיבור עם אנשי השוק הסיטונאי, המרכז הלוגיסטי החדש יאפשר להרחיב את הפעילות, והוא גם ישמש את ההמתנדבות והמתנדבים שעושים עבודת קודש מדי יום.

     

    לקחנו על עצמנו משימה לא פשוטה – להפריח את מדבר הגגות העירוני.
    במקום גגות עצומים שוממים ובלתי מנוצלים – מרכזי חיים ושפע עבור תושבי העיר.
    למה?
    כי כשמדבר הגגות הצחיח יהפוך לירוק – האוויר יהיה נקי יותר, הקיץ יהיה קריר יותר ומיני בעלי חיים שלא ראינו ישובו לחיות לצידנו.
    הקמנו את ״ארגון-גג: מקדמים תרבות גגות״ המאפשר לכל בעל גג לקבל ייעוץ ממיטב המומחים בתחום, וכמו כן קורס ראשון של ״חלוצי הגגות״ יוצא לדרך בקרוב,
    ויכשיר בעלי גגות להפוך את הגג שלהם למרחב קהילתי ירוק, ובקרוב נתחיל לראות
    יוזמות בסגנון ״המרפסת״ בכל שכונה בירושלים.
    בנוסף – אנחנו מקימים את אתר הקמפינג גגות (!) שיאפשר לכולם את החוויה של שינה בטבע עירוני, אבל בעיקר בשביל להוכיח שגגות ירוקיםיכולים להיות גם רווחיים.
    יחד עם המעצבת נתי שמיע עופר, פיתחנו את ה-Roofing, מודל שינה ואירוח בני קיימא, יחיד מסוגו בעולם שיצור תיירות גגות ראשונה מסוגה בעולם (וקורונה פרנדלי!).

    אנחנו מתכוונים לפתוח את האתר לקהל הרחב באפריל 2021.

     

    מרכז כלל צפוי להפוך למשכנם של עוד כ-20 עמותות ואירגוני חברה אזרחית שיצרו יחד אקו-סיסטם הפועל בשותפות לטובת קידום מטרות ציבוריות, ויוכלו יחד לצלוח את המשבר הנוכחי, על ידי שימוש במשאבים המשותפים שכבר קיימים (כיתות, חדרי ישיבות, אולם כנסים ועוד).

    כל הדברים האלה לא בשמיים. כולם בשלבים שונים של תנועה ובשלות, ואסור לתת למומנטום הזה לגווע.
    ב-11 שנות פעילות הראנו שקהילה הולכת וגדלה בתוספת השראה וחזון יכולים לשנות את המציאות – והיא אותה מציאות שתחכה לנו גם אחרי הקורונה.
    הצטרפו אלינו, קחו חלק בעשייה וביצירת המציאות, כי אף אחד לא יצור אותה עבורנו.
    תמכו במוסללה, כדי שנוכל להמשיך וליצור עיר אחרת.
    תודה!

    לתמיכה בקמפיין

     

     


    להגיב
  • טיפול רגשי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בזכרון יעקב ובאונליין – עם חני גנני

     

    שמי חני גגני,

    מאז ומתמיד התעניינתי באנשים.
    מה עובר עליהם, איך הם מרגישים ואיך הם מתמודדים בתהפוכות החיים.
    הייתי ילדה רגישה מאד, אבל כבת לניצולי שואה, הייתי "חייבת" להיות חזקה ו"מוצלחת".

    כך הגעתי לתחום ההייטק. שעטתי במרוץ העבודה והחיים, תוך כדי גידול שלושה ילדים, מבלי לתת את הדעת על המחירים ששילמתי, בסטרס מתמשך, בבעיות בריאות ובכאבי גוף ונפש.

    בשנת 2002 עשיתי שינוי גדול בחיי. אחרי כשני עשורים של עבודה טכנית רציונאלית בהייטק עברתי לתחום הטיפולי-בריאותי. מיד הרגשתי ש"הגעתי הביתה", שמצאתי את הייעוד שלי.
    ככל שפגשתי יותר אנשים במרחבים הטיפוליים וככל שהעמקתי יותר בלימודים על המוח, הרגשות וההתנהגות, על בעיות נפשיות והטיפול בהם, מצאתי את הדמיון בין כולנו.

    כולנו חווים מצוקות חיים וקשיים רגשיים. כולנו זקוקים לפעמים לתמיכה או לעזרה ביצירת שינוי רצוי.
    לעיתים נראה שהקשיים הנערמים בדרך הם "יותר מידי", או "אי אפשר לבד" וכדאי לפנות לעזרה מקצועית.
    המקום האנושי המשותף הזה, מאפשר לי להביא לטיפול רגישות, הקשבה, סבלנות ואהבה.

    אני מאמינה שלכל אדם יש זכות בסיסית להרגיש נוח ובטוח בעולם ובחברה ולחיות חיים בעלי משמעות וסיפוק. אני גם מאמינה שלכל אחת ואחד מאתנו יש יכולת להקל על המצוקה ולהרגיש יותר טוב.

    טיפול רגשי בעיני הוא דרך של שיתוף פעולה ביני לבין המטופלים. ביחד נגיע להבנה מעמיקה של המצוקות, לגילוי מחודש של הכוחות הפנימיים, לרכישת מיומנויות נוספות וליצירת שינוי מיטיב.

    מזה 12 שנים, אני פוגשת בטיפול נשים וגברים, מתבגרות ומתבגרים, החווים קשיים מגוונים כמו חרדות, דיכאון, כעסים, חוסר ביטחון, פגיעה בתפקוד ופגיעה ביחסים.
    בנוסף לקליניקה הפרטית, צברתי ניסיון טיפולי רב במסגרות ציבוריות כמו: בי"ח פסיכיאטרי, מחלקת רווחה עירונית ובמסגרות שונות בחינוך המיוחד.

    הגישה שלי מתאפיינת בפרקטיות, תוך מיקוד בבעיות הספציפיות המטרידות את המטופל, בעבודה בגובה העיניים, תוך פתיחות וכבוד למקום בו נמצא המטופל, ובשימוש והתאמה של כלים טיפוליים מגוונים בהתאם לצרכי המטופל.
    את הטיפול אונליין, באמצעות האינטרנט, התחלתי עוד לפני הקורונה, והמטופלים ואני נוכחנו שהוא יעיל ונוח, כמו טיפול בקליניקה, ולפעמים אף יותר. הקליניקה שלי ממוקמת בזכרון יעקב.

    ההכשרות המקצועיות שלי כוללות תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה ופסיכותרפיה קוגניטיבית- התנהגותית (CBT). באופן קבוע, אני ממשיכה לצבור ידע ולהתפתח מקצועית בהרבה מאד קורסים והשתלמויות בתחום הגל השלישי והמעודכן ביותר בטיפולי CBT, בתחומים וקשיים נפשיים ספציפיים, ויסות רגשי, תרפיה באמצעות תנועה ויוגה, הרפיות ודמיון מודרך.

    התשוקה שלי היא לשתף ולהעניק למטופלים שלי מהידע שרכשתי ומניסיוני המקצועי והאישי.

    מתי מומלץ להגיע לטיפול?

    ישנם אירועי משבר, כמו חולי, פיטורין, גירושין, אובדנים.

    ישנם מעברים או שינויים  ש"הופכים את החיים" ומשבשים את התפקוד בחיי היום-יום.

    במצבים אלו הטיפול מתמקד בגיוס מחודש של משאבי נפש, כדי להתגבר ולחזור לתפקוד רגיל.

    לפעמים ישנם קשיים נפשיים מתמשכים, כמו דיכאון, חרדות ודאגות קבועות.

    לעתים אלו התנהגויות הרסניות כמו התפרצויות זעם, אימפולסיביות או דחיינות, פרפקציוניזם נוקשה או קשיי התמדה. קשיים מתמשכים אלו גורמים למצוקה רגשית הולכת ומצטברת, פוגעים בתפקוד היומיומי, בעיסוקים וביחסים הבינאישיים.  במצבים אלו הטיפול עוזר בהבנה ועיבוד של מקור הקשיים והביטוי העכשווי שלהם, בוויסות הרגשי וההתנהגותי, ובהקניית מיומנויות להתמודדות עם הקושי.

    לפעמים קיימת תחושה של תקיעות בתחומים מסוימים בחיים, כמו בעבודה, לימודים, זוגיות, חברה, התפתחות אישית וכדומה. תחושת תקיעות זו מגבירה את הדאגות לגבי העתיד ומחבלת ביכולת להיטיב את איכות החיים ולהגשים שאיפות. הטיפול במצבים אלו מתמקד בהבנת הקשיים והגורמים לתקיעות, בהגדלת המסוגלות להתמודד עימם, ברכישת מיומנויות והנעה ליצירת שינוי.

    הנה סרטון הסבר קצרצר שלי על סטרס:

    אני מזמינה אתכן/ם לפנות אלי לייעוץ או שאלות.

    חני 054-5540304   |    מייל   |    אתר


    להגיב
  • סדנת האף האדום עם יולנה צימרמן

     

    ב-12 למרץ , יום לפני הגל הראשון של הקורונה בארץ אני ועוד כמה נשים מוכשרות העלינו באופן חד-פעמי ערב קומדיה נשית נועזת ובועטת בסטודיו ארץ לוץ בתל אביב (תודה לאורי לוץ על היוזמה המבורכת).
    זה היה ערב פרוע ומצחיק ברמות (מופע קסמים אבסורדי, זונות באמבטית בועות, מתקשרת פותות מפרדס חנה, קרקסנית סקסית ועוד שלל דמויות שלי כמנחה).

    בהמלצת בועז בן זוגי המבריק, העליתי קטע פנטומימה שצוחק על פנטומימה, כי אני לא פנטומימאית ומעולם לא למדתי את זה… בקיצור,זה קטע על קוקאין, אלרגיה לציפורים, בדיקה גניקולוגית, הרגלי היגיינה ולידה ותינוק עם קקי שנזרק יחד עם החיתול המסריח מהחלון… בקיצור קטע פנטומימה קלאסי…

    יום אחרי אותו הערב, נסגרו כל בתי הספר והתחילה "הקורונה". ועכשיו, כמעט חצי שנה אחרי – אנחנו בגל השני? השלישי? כבר אין גלים? אלה החיים עכשיו?

    למעשה יש 2 דרכי פעולה ומחשבה שאנחנו משתמשים בהן בחיים:

    התנהלות "אוטומטית" – שזה דווקא חיובי – להתנהל בשחרור מוחי ופיזי, בזרימה בתוך המצב. למשל בנהיגה כשכבר יודעים איך לשלב את כל הפעולות מבלי לחשוב על כל פעולה ולהתרכז, פשוט נוהגים, פונים, מאטים ובינתיים חושבים על משהו אחר והכל מתנהל ברגוע.

    זאת לעומת מצב כשזה חדש וצריך ממש להתרכז במודעות יתר (עם מידה של חרדה) בכל פעולה ופעולה שזו, למעשה, הדרך השנייה – התנהלות שביסודה הצורך שלנו לשלוט, להיות בפוקוס ומודעות מכוונת, כדי לשלוט במצב.

    בסדנת ליצנות, בתרגילים ומשחקים קלילים – מתרגלים ומקבלים כלים איך לאזן בין ריכוז, פוקוס וכוונה בפעולות שלנו, לבין פעולה אוטומטית וזרימה – עבודה מהבטן, מהאינטואיציה, מהלב ומהרגש – בניסיון להיות בנוכחות מלאה עם עצמי והסביבה שלי (הקהל) כאן ועכשיו.

    הקהל ותגובותיו נותנים את הפידבק לליצן ונוצר מעגל אנרגיה שנע הלוך ושוב, כך שכולם נטענים – כולם זוכים.

    בסדנה שאני פותחת בספטמבר, כל אחד ואחת ילמדו על עצמם. איך הם הולכים, מה נפלט מהגוף במבוכה, בהצלחה ובכישלון, מה מצחיק באופן טבעי בנוכחות הפיזית והאישיותית שלו/ה, איך להגביר את זה, מה זה תזמון קומי, מה זה ה"פלופ" Flop , איך להפוך כישלון ליתרון, והכי חשוב…

    ל-נ-ש-ו-ם באמת, לא הנשימה הרדודה שלנו ביום יום, נשימה עמוקה, מלאת הבעה, נשימה משחררת, מטעינה וממלאת בחיים. כי זה הדבר הראשון אנחנו עושים כשאנחנו יוצאים מה*** של אמא שלנו.

    נותרו עוד מספר מקומות אחרונים בסדנה שתפתח ב-15 לספטמבר.
    בסדנה מרתקת בת 13 מפגשים, נחקור את עולם הליצנות-
    מהו ההיגיון הליצני הייחודי ותפקידו של הליצן בחברה ובעולם.
    דרך משחקים ותרגילים פיזיים, עבודה קולית, עבודה עם חפצים, עם מילים, בלי מילים, עם פרטנר, ובסולו-
    נצלול אל הרגע, התענוג של הזרימה בתוך האי ודאות
    ( יש המון איים של אי ודאות בימינו), איך להפוך את הפחד להתרגשות,
    את ה"טעות" להזדמנות , לחגוג את הכישלון , את הפיוטיות של הטיפשות ועוד.

    הסדנה תתקיים בקרקס שבזי בעין שמר
    האיוונט :סדנת האף האדום

    קצת עלי: שמי יולנה צימרמן, שחקנית ויוצרת עצמאית, בימאית, ליצנית רפואית, מורה ומנחת סדנאות עם ניסיון של בינלאומי של כ-20 שנה בפרפורמנס והנחייה.

    לפרטים יולנה 054-7519535   |   פייס   |   מייל


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 19

    [הטורשיר השמונה עשר: הפרח בגני / זוהר ארגוב]

     

    טרייסי צ'פמן, ילדה ענייה מקליבלנד, שנהפכה לאחת מהזמרות והיוצרות הבולטות באמריקה של סוףשנות ה-80 וה-90. שיריה מלאים במסרים חברתיים וחלומות על מרד בממסד. מגיל 8 החלה לכתוב שירים (כלי הנגינה הראשון שקיבלה היה יוקללה). צ'פמן היא שחורה ולסבית ועדיין נתקבלה בחום ע"י הממסד הלבן והשמרני (שנהנה לשיר איתה אבל לא לשנות את המצב הגזעני). השירים שלה רלוונטים עד היום, במיוחד על רקע מחאות השחורים בארה"ב.

    ***

    השיר התשע עשרה של "קורא למוזיקה".

     Fast Car/ Tracy Chapman

    הסינגל הראשון שהוציאה. שיר שמדבר על בחירה בחיים ותקוה, על אמונה שלמרות כל הקושי עדיין אפשר להצליח (טרייסי גדלה למשפחה חד הורית). על קבלת החלטות קשות ולקיחת סיכונים. השיר אינו עליה אבל רבים רואים בו כסיפור חייהם…

    “יש לך מכונית מהירה
    האם היא מהירה מספיק בשביל שנוכל לטוס מכאן?
    עלינו להחליט אם
    לעזוב הלילה או לחיות ולמות ככה

    אני זוכרת כשנסענו
    נסענו במכונית שלך
    כל כך מהר שהרגשתי שיכורה
    אורות העיר נפרשים לפנינו
    והיה נעים כשזרועותיך עטפו את כתפיי ו
    הרגשתי שאני שייכת
    הרגשתי שאני יכולה להיות מישהי, להיות מישהי, להיות מישהי…”

    Fast Car / Tracy Chapman

    You got a fast car
    I want a ticket to anywhere
    Maybe we make a deal
    Maybe together we can get somewhere
    Anyplace is better
    Starting from zero got nothing to lose
    Maybe we'll make something
    Me, myself I got nothing to prove

    You got a fast car
    I got a plan to get us out of here
    I been working at the convenience store
    Managed to save just a little bit of money
    Won't have to drive too far
    Just 'cross the border and into the city
    You and I can both get jobs
    And finally see what it means to be living

    You see my old man's got a problem
    He live with the bottle that's the way it is
    He says his body's too old for working
    His body's too young to look like his
    My mama went off and left him
    She wanted more from life than he could give
    I said somebody's got to take care of him
    So I quit school and that's what I did

    You got a fast car
    Is it fast enough so we can fly away
    We gotta make a decision
    Leave tonight or live and die this way

    So remember we were driving, driving in your car
    Speed so fast I felt like I was drunk
    City lights lay out before us
    And your arm felt nice wrapped ’round my shoulder
    I had a feeling that I belonged
    I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

    You got a fast car
    We go cruising to entertain ourselves
    You still ain't got a job
    I work in a market as a checkout girl
    I know things will get better
    You'll find work and I'll get promoted
    We'll move out of the shelter
    Buy a bigger house and live in the suburbs

    I remember we were driving, driving in your car
    Speed so fast I felt like I was drunk
    City lights lay out before us
    And your arm felt nice wrapped ’round my shoulder
    I had a feeling that I belonged
    I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

    You got a fast car
    I got a job that pays all our bills
    You stay out drinking late at the bar
    See more of your friends than you do of your kids
    I'd always hoped for better
    Thought maybe together you and me would find it
    I got no plans I ain't going nowhere
    So take your fast car and keep on driving

    I remember we were driving, driving in your car
    Speed so fast I felt like I was drunk
    City lights lay out before us
    And your arm felt nice wrapped ’round my shoulder
    I had a feeling that I belonged
    I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

    You got a fast car
    But is it fast enough so you can fly away
    You gotta make a decision
    Leave tonight or live and die this way


    להגיב
  • רני יקיר – מטפל זוגי בפרדס חנה והסביבה

     

    [רני יקיר]

     

    איך לשמור על הזוגיות במהלך משבר הקורונה?

    זוגיות היא מערכת יחסים שזקוקה מצד אחד לגמישות ולשינוי ומצד שני ליציבות וביטחון. כדי להתמודד עם משברים, זוגיות כמו עץ, זקוקה לבסיס עמוק ומסועף ולענפים ולעלים שיכולים להתאים את עצמם לסביבה. הענפים צריכים להיות חזקים וגמישים מספיק כדי להתמודד עם סערות קשות וגם לתת מצע לעלים שבסופו של דבר מזינים את העץ באמצעות פוטוסינתזה.

    משבר הקורונה, תופס את הזוגיות כמו סופת חורף קשה באמצע חום יולי – אוגוסט. תנאי המחיה של העץ משתנים מיום ליום ולכאורה, אין לעץ איך להתאים את עצמו לחום הדורש מצע עלים שיאגור מזון לחורף ובאותו הזמן, סופות החורף הקרות שנכנסות באמצע הקיץ ומאיימות לשבור את הענפים שאינם בנויים להתמודד איתן.

    בחורף העץ משיר את העלים ונכנס לתרדמת. הזוגיות לא יכולה להיכנס לעולם לתרדמת. זו פריווילגיה שלא יכולה להתקיים ביחסים בטוחים. המצע הבריא של זוגיות, הוא עבודה מתמדת על היחסים. העבודה על היחסים מתאפשרת בשגרה, אבל במשבר הקורונה אין שגרה. המציאות החדשה היא, שחוסר הוודאות הוא השגרה החדשה. לכן, זוגות רבים חווים משבר קל עד אקוטי ביחסים.

    מה יכול להיחשב עזרה ראשונה ליחסים הזוגיים?

    כל זוג נכנס למשבר הקורונה במצב שונה של היחסים. חלקם נכנסו אליו בתקופה של "ירח דבש", חלקם בתקופה רגועה, חלקם במשבר נקודתי וחלקם במהלך משבר אקוטי. ככל שנמשך משבר הקורונה, כך כל זוג צריך להתמודד עם הפער בין היחסים שהיו בתחילת המשבר, לבין מצב היחסים היום. זאת, כשהמשבר נמשך ואין צפי מתי הוא יסתיים.

    הכלי הזמין לכאורה לכל זוג, שאינו דורש מיקור חוץ, הוא שיחה יומית. מניסיוני בטיפול זוגי במהלך הקורונה, למדתי שככל שבני זוג מקיימים יותר מפגשים אישיים ביניהם, כך יש הפחתה בסימפטומים של משבר. הכוונה היא בין השאר ליכולת לקיים יחידה הורית עם מסרים משותפים מול הילדים, הפחתת ריבים בנוכחות הילדים, מציאת זמן התאווררות לכל אחד מבני הזוג ועוד.

    כלי נוסף, במהלך השיחה היומית, לברר מה המצוקה האישית של כל אחד מבני הזוג. לפתוח באומץ את השאלה, מהי הציפייה של כל אחד מכם מבן/בת הזוג שלו/ה באותו היום. למדתי במהלך שיחות בייעוץ זוגי, שחלק מהאנשים נוטים להיזהר מביטוי של מצוקה ועוד יותר נוטים להסתיר מה הציפייה מבן/בת הזוג, בשעת משבר.

    כשזוג מצליח, גם אם הוא במהלך משבר אקוטי לשתף את האמת על המצוקה האישית ועל הציפייה מבן/בת הזוג, הסיכוי להפחית את המצוקה והיכולת לתת מענה לבן/בת הזוג עולה במידה משמעותית. זאת, מאחר ואלו נתונים מעשיים שניתן לעבוד עליהם, כאשר המענה הוא בין השאר רגשי.

    איך אפשר לייצר שגרה ויציבות במשבר הקורונה?

    נסו למפות את היחסים שלכם מינואר ועד היום ולדרג את היחסים ממעולים למשבר אקוטי בסולם של 1-10. רישמו בנפרד, באופן אישי על דף מה הדירוג בתחילת החודש. בהמשך, הוסיפו תאריכים משמעותיים למשל תחילת הסגר, מישהו נכנס לבידוד, יציאה לחל"ת, אובדן פרנסה, פתיחה וסגירה של מערכות החינוך ועוד.

    עכשיו השוו את הרשימות. יש לשער שתגלו פערים ביניכם ואולי גם יתגלו אירועים משמעותיים שלא היה ברשימה האישית. כאן מתחילה המשימה הקשה והמשמעותית, שיתוף איך נראה משבר הקורונה בהיבט האישי של הזוגיות. מניסיוני, המשימה היא קשה לא בהיבט הטכני, אלא בהיבט הרגשי. כאן תוכלו מצד אחד לחשוף את הקשיים ומצד שני לגלות את החוזקות שלכם.

    אפשר לייצר שגרה ביחסים הזוגיים, כשאתם קרובים לאמת של היחסים ביניכם. כשהאמת גלויה, תוכלו לבנות שגרה המבוססת על הצורך האישי שלכם, תוך התבססות על המגבלות האישיות. מרכיב חדש במשבר הקורונה הוא חוסר היציבות בשגרת החיים. אם לפני משבר הקורונה, ניתן היה לתכנן פחות או יותר את מהלך השבוע, הרי כיום הדבר הוא לא מציאותי.

    נסו להיפגש כל יום, אפילו לרבע שעה. להיפגש, כוונתי במובן העמוק של המילה. לשתף בכנות, גם אם יש חשש לפגיעה בזולת מה מצבך היום, מה הציפיות שלך ולהתעניין מה המצב של בן/בת הזוג. נסו לתכנן את היומיים הבאים, עם מספר חלופות לתרחישים שכבר צפויים בתקופה זו. גלו גמישות ונסו ככל יכולתכם ליצור יציבות על ידי שיתוף ברגשות ובמחשבות שלכם. המפגש היומי, הוא אחד הכלים הנגישים והיעילים, לשמור על הזוגיות בשגרה ובעיקר בתקופה של חוסר וודאות.

    ליצירת קשר: רני יקיר 050-2461341   |  yakir10@gmail.com   |   אתר   |   פייסבוק   |   שלחו לי ווצאפ

    רני יקיר – מטפל מוסמך שמתמחה בטיפול זוגי, משפחתי ואישי. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות ותואר שני בעבודה סוציאלית. בעל ניסיון רב בתיאום הורי, משבר גירושין, טיפול זוגי ממוקד רגש ועוד


    להגיב
  • מוכרחים להיות אופטימי

     

    ימים קשים. הקיץ מגיע ואיתו היתושות. לחצי מאיתנו אין פרנסה. העם מפולג מאי פעם. ובראש הפירמידה יושבת לה ממשלת חזירים מנותקת ומגעילה. האמון במוסדות השלטון אבד והתקשורת, שפעם נקראה "כלב השמירה של הדמוקרטיה" מתפקדת אולי כטמגוצ'י, שהוראות מלמעלה מאכילות אותה. אין באמת אופוזיציה ונראה שאין הרבה מה לעשות, חוץ מלהמשיך ולקבל בהכנעה וחוסר ברירה עוד גזירות והגבלות. שלא לדבר על צמידים וכפיית חיסונים ושאר זוועות…

    אז איך אפשר להיות אופטימים (Fake it till you make it)?

    אנשים התעוררו. כן ובעיקר אלו שפעם לא הרימו את הראש שלהם ממסך הטלוויזיה. אפילו אמא שלי כבר מבינה שלא כל מה שאומרים בערוץ 2 או בידיעות הוא נכון. וההתעוררות הזאת היא בכל העולם.

    יותר ויותר אנשים מבינים שצריך לשנות את השיטה. לפרק ולהרכיב מחדש. לא לבחור במפלגה אחרת והבטחות סרק אחרות. זה תהליך שייקח זמן אבל הוא חיובי.

    אנשים התקרבו – מעולם לא היתה כ"כ הרבה עזרה הדדית ותמיכה של האזרחים אחד בשני. הסולידריות מרימה ראש וזה יפה ומרגש.

    אנשים מתחברים. הרבה קבוצות חדשות נוצרו לשיתופי פעולה, התכוננות לעתיד, פעילויות משותפות.

    משפחות מבלות הרבה יותר ביחד – אבות שמבלים עם הילדים שלהם לא רק בסופ"ש, אימהות שמוצאות זמן לכל מיני חלומות שפעם לא היה זמן עבורם.

    הרבה יותר אנשים מבשלים בעצמם (יותר בריא), מגדלים לעצמם את האוכל, מתעניינים בבריאות ולא רק במחיר או בטעם.

    אנשים עושים יותר ספורט (גם אם השמינו בקורונה), מבינים שחשוב לחזק את המערכת החיסונית, לצאת לשמש, להזיז את הגוף, לחשוב חיובי…

    אנשים צורכים פחות, נוהגים פחות, טסים פחות, מבלים פחות = פחות תאונות, פחות זיהום אויר. פחות. יותר חיות ויותר טבע פראי. אויר נקי יותר והרבה יותר שקט.

    אנשים קונים יותר מקומי. מחברים שלהם, מהשכנים שלהם. מחזקים כך את הקהילה המקומית.

    ובעיקר כשכל זה ייגמר (וברור שדברים לא יחזרו להיות בדיוק כמו פעם), נהיה אסירי תודה לרגילות, לשיעמום, לפשטות ולימים שבהם "לא קורה כלום"…

    תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר… (רק שייגמר כבר הלילה)

     


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 18

    [הטורשיר השבעה עשר: Formidable / Stromae]

     

    זוהר ארגוב (או בכינויו "הזמיר") נחשב לאחד מגודלי הזמר המזרחי ולפורץ דרך בתחום, כשהביא את סגנון המוזיקה הזה למיינסטרים. במקביל הוא התמכר לסמים ונאשם בפרשיית אונס. היה זמר חתונות ומועדונים מצליח, עד שביצע את השיר הזה בפסטיבל הזמר ב-1982…

    ***

    השיר השמונה עשר של "קורא למוזיקה".

    הפרח בגני / זוהר ארגוב

    אולי אחד השירים הכי מזוהים עם זוהר ארגוב ועם המוזיקה המזרחית. מילות השיר נכתבו ע"י אביהו מדינה ויועדו במקור לשימי תבורי, ולאחר שבחר לא לבצע אותו – ביצע אותו זוהר ארגוב,  and the rest is history…

    "את עולמי עם שחר את לי כל היום
    את עולמי בלילה את החלום
    את בדמי ברוחי ולבבי
    את הניחוח המתוק הפרח בגני…"

     

    הפרח בגני / זוהר ארגוב

    מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר
    וכבר מאז היטב ידעתי שלא אוותר
    כי לי היית בבת עיני בכל יום וכל ליל
    היית לי כמלאך האל מתוך הערפל.

    רציתי לבקש ידך רציתי לך לומר
    סוד אהבה שבלבבי שמור מכל משמר
    רציתי לך לומר אהבתי אהבתי ונגמר
    אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר.

    את עולמי עם שחר את לי כל היום
    את עולמי בלילה את החלום
    את בדמי ברוחי ולבבי
    את הניחוח המתוק הפרח בגני.

    מאז הלכת יומי קודר ארוך ומשעמם
    לשוא רוצה אני לשכוח ולהתעלם
    חזרי מהר כי בלעדייך עולמי שומם
    נדמו מיתרי קולי וכינורי דומם.

    את עולמי…


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 17

    [הטורשיר השישה עשר: It's the end of the world as we know it / REM]

     

    סטרומאה (או בשמו המקורי פול ואן-האבר) הוא זמר בלגי, מוצאו מרואנדה (שם נספה אביו ברצח העם). שם הבמה שלו סטרומאה הוא משחק מילים לשם "מאסטרו" בצרפתית. לסטראומה יש גם לייבל בגדים ייחודי על שמו. בימים אלו עובד על שיתוף פעולה עם קולדפליי.

    ***

    השיר השבעה עשר של "קורא למוזיקה".

    Formidable / Stromae

    השיר "נפלא" יצא בשנת 2013 והפך את סטראומה לכוכב כמעט בן לילה (יחד עם עוד שני להיטים "Tous Les Mêmes" ו""Papaoutai"). סטראומה מסתובב כאילו שיכור ברחובות בריסל וממש זועק את נפשו בשיר הזה. לא צריך להבין צרפתית כדי להתרגש…

    "נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים…"

     

    נפלא / סטרומאה

    נפלא, נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים
    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים

    היי מותק, אופס, גברתי
    אני לא רוצה להתחיל איתך,
    אני מבטיח לך, אני נשבע
    אני רווק, מאז אתמול, לעזאזל
    אני עקר, וזו לא… היי, תחזרי!
    רק לחמש דקות, לא העלבתי אותך
    אני מנומס, מכבד, ולגמרי עצבני
    את לא תרצי לדבר עם בחור כמוני
    אם רק היית רואה אותי אתמול

    הייתי נפלא, נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי
    אנחנו היינו נפלאים
    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים

    תסתכל עליך, בוחן את עצמך
    אתה חושב שאתה לוהט רק כי התחתנת
    אבל זו רק טבעת אחי, אל תיסחף
    היא הולכת לזרוק אותך, כמו שהן תמיד עושות
    ומה לגבי הבחורה האחרת, הזכרת אותה?
    אם תרצה אספר לאשתך, ואז זה יסתדר
    והילד גם, אם יש לך אחד
    רגע, בן 3, בן 7
    ואז תראה אם זה נפלא

    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים
    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים

    היי, ילדה קטנה
    סליחה, ילד
    אתה יודע שבחיים, אין בחורים רעים,אין בחורים טובים
    אם אמא מעצבנת, זה כי היא מפחדת להפוך לסבתא
    אם אבא בוגד באמא, זה כי היא מזדקנת
    למה אתה כולך אדום בפנים?
    תחזור לפה ילד
    ומה נסגר עם כולכם? מסתכלים עליי כאילו אני קוף
    נכון, כולכם קדושים, חבורה של קופים
    תנו לי קוף תינוק, הוא יהיה נפלא

    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים
    נפלא
    את היית נפלאה,
    אני הייתי פתטי,
    אנחנו היינו נפלאים


    להגיב
  • הבית העגול פותח את ההרשמה לשנת הלימודים הבאה

     

    מה תפקידו של בית הספר כיום וחינוך בכלל?
    בעבר הרחוק תפקיד הורה היה ברור יותר ואולי אף פשוט יותר מהיום. ההורה היה חי את חייו והילד לקח חלק בחייו דרך צפייה והשתתפות ככל הניתן. ככל שהילד התבגר ומיומנויותיו השתכללו, הוא השתלב יותר ויותר בעולם המבוגרים עד לכדי לקיחת חלק פעיל ושווה זכויות וחובות בקהילה. הלמידה היתה אינטגרלית כחלק מהחיים בשבט או בכפר. כך גם הילד רכש את המיומנויות הנדרשות עבורו כדי לשגשג כבוגר.

    ומה היום?
    ב-150 השנים האחרונות חינוך שמוסדר על ידי המדינה ומבוצע על ידי בעלי מקצוע – מורים – במסגרת יעודית הפך לקונבנציה. מטרת חינוך זה מימיו הראשונים היתה להכשיר את הילדים לעתיד. לצורך כך הוא מעניק לילדים מיומנויות וידע שבאופן מסורתי אמורים לסלול את דרכו של הילד לעתיד בטוח.
    עד כמה כיום אנו יכולים ואמורים "להכשיר" את ילדינו לעולם העתיד? האם גם היום תפקידנו כהורים ומחנכים הוא להכין את ילדינו לבגרות ואם כן כיצד עושים זאת בעולם בו קצב השינויים הולך וגדל מרגע לרגע וחוסר הוודאות לגבי כיצד תיראה האנושות הולך וגדל? לאף אחד אין מושג איך תיראה האנושות בעוד 10 או 20 שנה, מהן המיומנויות ואיזה ידע יצטרכו הדורות הבאים לשכלל. אז אם כך, מה תפקידנו בעידן זה של חוסר וודאות כלפי הילדים שלנו?

    ועל כך עונה דן לסרי:

    "אני נוהג לומר, כדי לסבר את האוזן, שהדרך הטובה ביותר לתמוך בחיים משמעותיים של בן השלושים, היא לאפשר לילד לחיות את חיי בן השבע שלו באופן משמעותי. ואני באמת חושב שזה נכון, שגם בדיעבד, חיי עומק בהווה תורמים לחיי עומק בעתיד, אבל האמת היותר אמיתית היא שלא אכפת לי. לא מעניין אותי מה הם יהיו כשהם יהיו בני שלושים וכיצד הכנתי או לא הכנתי אותם לעתיד הזה. אינני מבין בעתיד, ויש לי חשד שגם אחרים לא ממש מבינים בו. כל מה שמעניין אותי הוא שכעת הם ימצאו את הדרך ללבם, שכעת הם יהיו נאמנים לעצמיותם, שכעת הם יגלו את האפשרות של קשר עמוק עם מה שמעבר, שכעת יהיו חיים".

     

    הבית העגול הוא שמורת טבע חינוכית, בית חינוך הפועל ברוח דיאלוגית חופשית המאפשרת לילדים להיות מי שהם. אנו רואים את הילד (והמבוגר) כאדם שלם אשר נועד ויכול לערוך בחירות חברתיות ולימודיות בהתאם לאישיותו, לקצב שלו ולצרכיו העמוקים.
    לכן יש בבית העגול דגש מיוחד על תקשורת אישית, קרובה ופתוחה: אנשי הצוות מלווים כל ילד מקרוב ועוזרים לו בסבלנות ובאהבה להכיר את עצמו ולכוון את בחירותיו.

    לילדים בבית הספר יש עצמאות מלאה בבחירת סדר היום ותחומי הלימוד שלהם תוך שהם מלווים בחונכות מכילה, מעצימה ומפתחת מצד הצוות, בכל דרך בה הם בוחרים. לילדים יש את החופש להיות מי שהם, לבטא את עצמם, להתנסות וללמוד מתוך עניין פנימי.

    בשבועות הקרובים אנו מבצעים תהליכי הכרות והרשמה לשנת הלימודים הבאה (תשפ"א) לילדים העולים לכיתה א' וכן למספר מקומות בכיתות ב'-ט'.
    אנו מזמינים כל מי שמאמין בדרכנו או שסקרן לשמוע עוד על הדרך שלנו, להכנס לאתר (www.bait-agol.com)  ולהצטרף לאחד מערבי ההכרות הקרובים  (לפי הנחיות משרד בריאות ככל הנראה בתקופה הקרובה ייערכו בזום).

    להרשמה >


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 15

    [הטורשיר הארבעה עשר: Different Pulses / Asaf Avidan]

     

    להקת רוקפור (RockFour) פעילה מעל 30 שנה! (משנת 88). מנגנת רוק עם גוון פסיכדילי תוך שימוש בכלים ושיטות הקלטה של פעם (כמו מלוטרון). הלהקה הראשונה ששרה והופיעה באנגלית. מושפעת מקינג קרימסון, פינק פלויד ורדיו הד. בתחילת שנות ה-2000 זכתה הלהקה בתחרות קאברים עולמית לשיר "Arnold Lane" של פינק פלויד, בבחירה ישירה של דיויד גילמור, ריצ'רד וויט ודיויד בואי (!!) וזכתה ליום הקלטות באולפן המפורסם "אבי רואד".

    ***

    השיר החמישה עשר של "קורא למוזיקה".

    הכעס / רוקפור

    מתוך אלבומם הראשון "רשת פרפרים", שיר נפלא שאת מילותיו כתבה טל גורדון. שיר על גבר שנפרד מזוגתו, אבל עדיין בוער מבפנים.
    "הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
    בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר…"

    הכעס / רוקפור

    אזני אטומות חיוכך זיכרון עמום
    רודף מחשבות וזורק כמו אל בור פעור
    חותם על חוזים הסכמים שעבר זמנם
    רואה את הכל מתערב ונשאר בצד

    הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
    בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
    כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
    זה כמו מקום אחר
    אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר

    אם יש עוד סיבות, הן כבר לא חשובות היום
    צולל נעלם וטומן את הראש בחול
    אוסף שאלות זה עדיין בפנים בוער
    פוחד לעלות ותמיד מחדש נופל

    הכעס כבר נעול…

    מילים: טל גורדון    לחן: אלי צורף


    להגיב
  • אסדות הגז – כרוניקה של זיהום ידוע מראש

     

    לפני כמעט חמש שנים קראתי כאן לכולם לבוא להפגנות נגד שוד הגז. לפני שהנושא הוכרע והאסדות מוקמו.

    ועכשיו שהן שם, האם יש כוח שיכול למנוע מהן לפעול?

    עד כמה הן הולכות לזהם, מישהו באמת יודע? על מי אפשר לסמוך? על המשרד להגנת הסביבה, על שומרי הבית? איפה האמת?

    האם באמת נזילה בתוך הים הולכת להפוך את הים התיכון ללא נגיש במשך כמה שנים? (ומהי ישראל בלי ים?!?)

    ומה יקרה כשכל שאר האסדות המתוכננות תיבננה וכשהן תפעלנה יחד עם רוח מערבית?

    זה מה ששומרי הבית אומרים:

    המון סבתות מתוסכלות הולכות להישאר מחר לבד, אחרי שעשרות משפחות תכננו לעזוב את האזור בגלל הנישוב (איזו מילה מכובסת) שבינתיים נדחה משלישי ה-17.12 למועד לא ידוע.

    כמובן שנובל אנרג'י אומרים אחרת – שאין שום בעייה ומניעה – שהרי מה יאמרו?

    ואף אחד כמעט לא מדבר לאן הולך הכסף שיופק מכל הזיהום הזה??? מילא היה חוזר לאזרחים, מושקע בארץ, מוריד את מחירי החשמל… אבל זה הולך לכיסים פרטיים (ע"ע תשובה ונובל אנרג'י).

    ואיך הפכה פרדס חנה, לאחד ממוקדי זיהום האויר הגבוהים בארץ?? עם ארובות חדרה ממערב, מפעל מזהם בקיבוץ ברקאי ממזרח, מפעל איטונג מצפון וכל הקמינים מבית… בלי אויר נקי גם כל הקהילה המדהימה שחיה כאן לא תוכל להתקיים )-:

    להצטרפות לשומרי הבית >

    לנתוני ניטור אויר באזור המתעדכנים בזמן אמת >


    להגיב
  • מאיר אריאל – הכתבים הגנוזים # 10 – הטור של מאיר ושירז אריאל

    [הטור התשיעי: מאיר אריאל, טליה שפירא וסוכות]

    גם אני אוהבת את בוב דילן, לא באובססיה אבל אוהבת. כילדה שמענו בבית הרבה דילן לצד ביטלס, לאונרד כהן, קט סטיוונס וגם כוורת. כדי לגוון שמענו הגשש החיוור אבל זה תמיד התחיל והמשיך והתגלגל לבוב דילן.

    כולם יודעים שמאיר אריאל אהב את בוב דילן. הוא לא הסתיר זאת אבל אני לא יודעת אם אהב את הכינוי בוב דילן הישראלי ועדיין הוא תירגם את השיר

    Knocking on heaven's door קרא לו 'טוק טוק טוק על דלתי מרום' וביצע אותו בהופעותיו. זה היה השיר היחיד לדעתי שבו אבא שר קצת באנגלית. וגם, לא ממש שר, יותר מקריא משפטים באנגלית שלא היו בשיר שדילן כתב (hey nice Jewish boy, what are you doing here, go home) השיר גם נכנס לאלבום האחרון שאבא הוציא 'דלתות נפתחות מעצמן', הופעה חיה 1998).

    אבל חוץ מהשיר הזה, אבא אף פעם לא שר באנגלית, או כתב באנגלית. לפחות לא שידענו.

    בחודש הראשון למותו של אבא, התגלו לנו כל האוצרות שהתחבאו במשרדו בארגזים ומעטפות. לא שטרות כסף כמובן, אלא משהו גדול בהרבה. התגלו לנו הרבה מאוד ניירות מכל הגדלים והסוגים עם כל שיריו, רישומיו וחומרים רבים נוספים וגם הרבה הרבה הקלטות. אין לזה בכלל מחיר.

    באותה עת בה עברתי כאחוזת עמוק על החומרים הכתובים של אבא, שחר אחי (שגם הוא עבר כאחוז עמוק על ההקלטות) מגיח פתאום אומר לי: תקשיבי לזה רגע, לוחץ פליי ואז יש רגע שחרוט לי והוא בהיר לי כמו היה אתמול. זה הרגע שאני שומעת לראשונה, את ההקלטה המאוד ביתית שאבא הקליט עם שיר לא מוכר שהוא שר באנגלית. משהו בלחן המיס אותי ואני מקשיבה שוב. מבינה שזה שיר שאבא כנראה כתב והקליט באנגלית. זה משהו שלא ידענו עליו. תגלית. וזה לא סתם באנגלית, יש שם משחקי שפה מאיר אריאליים באנגלית…מתברר שהוא פלירטט גם איתה ושלף שיר שמוקדש כמחווה ליוצר האהוב על אבא – בוב דילן.

    טוב זאת היתה התאהבות של מכת ברק. הקשבתי שוב ושוב ושוב ואז ידיעה ברורה, זה פשוט שובה לב ואמרתי לשחר: השיר הזה חייב לצאת ודחוף.

    כי על אף איכות ההקלטה הנמוכה, רעשי הרקע ועל אף שאבא לא התאמץ לשיר טוב במיוחד וזו רק סקיצה אחת שבה הוא מלווה את עצמו עם גיטרה. זה היה מרעיש לגלות שהוא כתב, הלחין ושר שיר באנגלית. תוך זמן קצר אני מוצאת גם את כתב היד עם מילות השיר. מהרגע הזה נוצרת אצלי אובססיה ואני רוצה להוציא את השיר הזה ויהי מה, השיר הזה חייב לצאת, נקודה.

    כשנכנסים למילים, רק מי שמכיר היטב את שירי בוב דילן יכול לזהות איך הוא משחק ומתמסר עם שירים ושמות אלבומים של דילן.

    בשלב הזה כבר יש לי שתי אובססיות. האחת על ספר הכתבים הגדול והשניה על הוצאת השיר לדילן.

    שתי האובססיות האלו ליוו אותי בעשרים השנים האחרונות. אבל בגלל שאני לא בנאדם אובססיבי, האובססיות שלי נאלצו לקבל בהבנה שיש אובססיבית ראשית והיא אמא שלי. לה היה חשוב קודם להוציא את ספר השירים, שזה מובן בהחלט. ספר השירים עצמאי בשטח יצא לאחר עשר שנות עבודה מפרכות והוא באמת יצירת מופת. ספר חשוב עם מידע מרתק בעריכתו של יואב קוטנר החבר. אולי תופתעו אבל גם השיר Carry on Mr. Dylan  נמצא בו, אפילו שכל הספר בנוי רק מהשירים שראו אור. יש מצב שהאובססיה של מישהי כאן דאגה שגם השיר הזה יהיה שם…

    אבל מה עושים עם השיר לבוב

    בשנה הראשונה למותו העצוב והמעצבן של אבא שלי, לקחו על עצמם החברים יהודה עדר, שלום חנוך ומשה לוי, להוציא אלבום עם השירים האחרונים שאבא עבד עליהם. הם עיבדו את החומרים שמהם נולד האלבום הנפלא מודה אני (2000) עם השיר באותו שם שהפך לקלאסיקה.

    אבל ההקלטה עם השיר לדילן היתה כל כך ירודה באיכותה והחברים הבינו שיש פה מקרה קשה לפיצוח ולא רצו לעכב את יציאת האלבום. צריך לזכור שאז לא היה פיתוח טכנולוגי כמו של היום. האובססיה של האישה הלא אובססיבית שוב קיבלה בהבנה.

    השנים חולפות, מצבים משתנים. היו זמנים שחשבתי שאני כנראה לא אצליח להוציא את ספר הכתבים הגדול  והשיר לדילן לעולם לא יראה אור. צריך גם להתפרנס ממשהו, לגדל ילדים, לעזור לאמא עם האובססיות שלה…אני הרי לא אובססיבית…עד שהגיעה שנה 19 למותו של אבא. שם, כשעמדנו מסביב לקברו והשמענו את השיר האחרון ששחר הוציא 'יעלה אבי', (תמצאו ביוטיוב) התפרצו לי בבת אחת שתי האובססיות בסערה וידעתי שזהו, הספר חייב לצאת והשיר חייב לצאת לשנה 20.

    מאותו רגע לא עניין אותי כלום, הודעתי למשפחה שאני מעלה הדסטראט ושאף אחד לא ינסה לעצור אותי, לפני שמישהו אמר מה ומי הפרויקט הצליח ובינואר 2019 התחילה הפקת הספר ד"ר התחכמות. אחד הטקסטים שמצאנו הוא מין רשימת נקודות השפעה והשראה בחייו, זה הוזמן ע"י עיתון כלשהו ושם כמובן, יש גם פיסקה על בוב דילן. ברור שהכנסו את זה לספר.

    בחודש מאי 2019 הספר רואה אור. הישג לא מבוטל לאישה לא אובססיבית ונרשם וי אחד. אחרי שנרגעתי רגע מההפקה הזאת ועברנו בשלום את המופע והאזכרה של שנה 20, תפסתי את אחי אהוד ואמרתי לו 'אתה מצטרף לאבא שלך לשיר לדילן? לפני שהוא הספיק להגיד מה ומי, ההפקה הזאת דוהרת קדימה בשיתוף חברת 'עננה בעמ' שמימנה את העיבוד המורכב, הקלטת כלים עם אדם מדר והקלטת שירה של אהוד אריאל.

    ועכשיו, צריך הרבה סבלנות מרוגשת לקבלת התוצאה…

    כשקיבלתי את הסקיצה הראשונה לאחר העיבוד זה היה מצב מכונן. סוף סוף זה נשמע כמו משהו שממש יכול לצאת לאור. השילוב של אבא עם בן שרים יחד לבוב דילן מייצר "צמרמורת נועם" (ראו ברכה לנעמי שמר על הציטוט) . שמעתי את זה לפחות 500 פעמים וכל פעם זה ריגש אותי. זה פשוט חייב להצליח. מכאן התחיל רצף מהיר של פעולות של אנשי מקצוע מהתחום, המעבד איתי צוק מסיים את העבודה המורכבת, עטרה אופק גויסה לסידור המילים באנגלית תקינה, משם להכנת סינגל לרדיו והכנת קליפ למילים שיצר ברוב כישרון ברק דגני.

    דצמבר 2019 השיר יוצא לאור. אושר טהור.  אני באמת ובתמים מתרגשת ברמת האוסקר. למה דווקא אוסקר? כי אני בסרט מעולה שבו אני מגשימה חלום.

    להלן חלום

     

    מסוקרנת מאוד, לא באובססיה, על מה יקרה כשבוב דילן ישמע את זה. יאהב? לא יאהב? יקבל מזה חיזוק? יקבל בהבנה? מתפללת שכן.

    ובלי ששמתי לב, בשנת 2019 הצלחתי להגשים את שתי האובססיות האהובות שלי. אני די עומדת על פסגה עכשיו וצופה במחזה מרהיב.

    עוד מעט אשוב.

    _________________________________________________________________________________________

    שירז אריאל – בת אוהבת. מפיקה, יזמית, כותבת ומנהלת את שימור יצירתו של מאיר אריאל. מוזמנים לעמוד הרשמי והתוסס לכל העדכונים על כל אירועי שנת ה 20 לזכרו של מאיר אריאל האהוב.


    להגיב
  • קורא למוזיקה: טורשיר # 14

    [הטורשיר השלושה עשר: סליחות / יהודית רביץ]

     

    אסף נולד בישראל וגדל בירושלים, עבר לג'מייקה בגיל שבע לשליחות של 4 שנים של הוריו וכנראה ששם קיבל את ניצני הקצב… שרת בצבא ולמד בבצלאל. לאחר שהופיע עם להקתו "אסף אבידן והמוג'וס" פתח בקריירת סולו מצליחה מאוד.
    הוא כותב את המילים והמנגינות ושר באנגלית. מתגורר היום באיטליה.

    ***

    השיר הארבעה עשר של "קורא למוזיקה".

    Asaf Avidan / Different Pulses

    בחרתי דווקא בשיר הזה, גם עקב הקליפ הנפלא (שביים ונייה היימן) וגם עקב המילים המרגשות:

    I know that in your heart, there is an answer to a question
    Which I'm not as yet aware that I have asked…

    Different Pulses

    My life is like a wound
    I scratch so I can bleed
    Regurgitate my words
    I write so I can feed
    And death grows like a tree
    That's planted in my chest
    Its roots are at my feet
    I walk so it won't restOh, baby I am lost
    I said, "Oh, baby I am lost"I try to push the colors
    Through a prism back to white
    To sync our different pulses
    Into a blinding light
    And if love is not the key
    If love is not a key
    I hope that I can find
    A place where it could beI know that in your heart, there is an answer to a question
    Which I'm not as yet aware that I have asked
    If that tree had not drunk my tears
    I would have bled and cried for all the years
    That I alone have let them pass

    And, oh, baby I am lost
    I said, "Oh, baby I am lost"
    And, oh, baby I am lost
    I said, "Oh, baby I am lost"


    להגיב
  • Echoes להקת המחווה לפינק פלויד המובילה בישראל במופע THE WALL 2020

    (קרדיט ליצלום: גיל נמט)

    המשכן לאמנויות הבמה באר שבע 6.1.20 – 21:00
    היכל התרבות תל אביב 14.1.20 – 21:00
    מרכז הקונגרסים חיפה 6.2.20 – 21:00

    חוויה עוצמתית של סאונד, תאורה ווידאו ארט – בערב חד פעמי שאסור לכם לפספס !
    "אקוס עושים פינק פלויד נהדר… זאת מחווה סופר מכובדת"
    – (גל אוחובסקי- מאקו)

    "החומה", יצירת המופת של פינק פלויד, נחשבת לקלאסיקת רוק ו"אבן דרך" בתולדות הרוק. במרכזה של היצירה האנטי-גיבור "פינק" אשר מדוכא על ידי החברה ומושפע מהחיים ללא אביו שנהרג במלחמת העולם השניה, מהמורה הרודן בבית הספר, האם החונקת, והאישה הדומיננטית – כל אלו גורמים לו לשקוע בהזיות ולהסתגר עד לסיום הבלתי נמנע שבו נכפה עליו להרוס את החומה שבנה לעצמו ולהתמודד עם המציאות.
    המופע הייחודי אותו העלתה "פינק פלויד" בתחילת שנות השמונים, ואשר ליווה את צאת האלבום, הפך לשם דבר כאשר במהלך המופע נבנתה חומה פיזית בין הלהקה לקהל. התפאורה במופע זה הינה חלק בלתי נפרד מהחוויה העוצמתית והיא כוללת הפקה גרנדיוזית של סאונד, תאורה ווידאו ארט ייחודי אשר יוקרן על מסכי ענק.

    היצירה החוגגת בימים אלו 40 שנה לצאתה, תבוצע במלואה על ידי ההרכב Echoes הכולל עשרה נגנים וזמרים.

    ההרכב Echoes המתמחה מאז 2006 בביצוע ליצירות של פינק פלויד תוך הקפדה על ביצוע התפקידים המקוריים בדיוק ובשלמות והפקת סאונד ותאורה ברמה הגבוהה ביותר, נחשב כבר למעלה משני עשורים למופע המחווה לפינק פלויד האיכותי ביותר בארץ. לצד מופעי סולד אאוט, ההרכב אף הוזמן לקחת חלק בשיתופי פעולה ייחודיים יחד עם המנצח גיל שוחט, ועם ה- UK Pink Floyd Experience בעת ביקורם בארץ.

    THE WALL 2020

    המשכן לאמנויות הבמה באר שבע 6.1.20 – 21:00
    היכל התרבות תל אביב 14.1.20 – 21:00
    מרכז הקונגרסים חיפה 6.2.20 – 21:00 / מחירי כרטיס-החל מ 164 ש"ח

    רכישת כרטיסים למופע בתל אביב >   |  טלפון 9066*
    רכישת כרטיסים למופע בחיפה >        |  טלפון 9066*
    רכישת כרטיסים למופע בבאר שבע >  | טלפון 8557*

     


    להגיב
  • קלפי פנימהות – דרך באך

    [סוזי מור]

     

    לפני כשנתיים יצאתי למסע מדהים, שהתחיל בצורה של ויז'ן מרגש- קרם צורה ומילה בתוכי, ולאחרונה גם מתגשם במציאות.
    קלפי "פנימהות- דרך באך"

    הרעיון מרגש אותי בטרוף והעשייה וההתממשות של הרעיון במציאות הגשמית- אפילו עוד יותר מרגשת.

    אוריין שביט, מאיירת בחסד עליון- מצליחה לקחת את מה שיושב אצלי בראש, ולדייק אותו בצורה מדהימה על גבי הנייר.
    מצליחה לקחת את התיאורים שלי ולמזוג לתוכם צבע וממשות.
    להוריד רעיונות מין הרוח אל החומר- אין חוויה מדהימה מזו!!

    לפני 10 ימים הפרויקט עלה להדסטארט- אתר לגיוס המונים, ובזכות התמיכה של ההמונים ורק אם אגיע ל100% – הקלפים יוכלו להיוולד לאור!

    לתמיכה בפרויקט >

     

    איך זה התחיל
    כשהתחלתי ללמוד פרחי באך- מהר מאד התאהבתי בכלי.
    התאהבתי כל כך שלא יכולתי להפסיק לחשוב על איך אפשר להשתמש בכלי הזה בעוד צורות, בעוד דרכים, איך אפשר להפיץ אותו לקהל רחב יותר.
    ויום אחד תוך כדי סיעור מוחות עם חברה מהכיתה, נצנץ בראשי רעיון הקלפים.
    בתור חובבת קלפים – זה מיד הדליק אותי.
    שהיתי עם המחשבה על זה תקופה- בדקתי, חקרתי את השוק, נבהלתי, לא האמנתי שאני באמת יכולה… התבשלתי..
    אבל את הדבר שקרה לי בתוך הראש ובעיקר בלב ובבטן באותה תקופה- לא הצלחתי להשתיק.
    זה היה חזק ממני.
    המהויות של תמציות הפרחים התחילו להתגלות אלי בזו אחר זו כציורים יפיפיים- כל מהות לבשה צורה.

    הבנתי שאני חייבת להוציא את הפלא הזה לאור.
    התחברתי למאיירת נפלאה, שנדלקה כמוני על הרעיון והתחילה לעבוד על הציורים כפי שראיתי אותם בעני רוחי.
    ההתרגשות של לראות את הדמיון שלי מקבל צורה אמיתית היא ענקית.
    פרויקט סופר מרגש!

    עלי-
    סוזי, בת זוג למוטי ואמא לעלמא (11), אומני (6) וגומא (3).
    יוצרת, מפסלת, מציירת, מטפלת, מנחה מעגלים וקבוצות ובעיקר מסתכלת פנימה, בהקשבה לעצמי ולסובבים אותי.
    נמצאת בלמידה והתפתחות כבר שנים רבות. ב11 השנים האחרונות הייתי בעיקר אמא במשרה מליאה.
    לפני כשנה יצאתי לחפש ולמצוא את עצמי מחדש.
    באותה תקופה התחילו הקלפים כבר להירקם במוחי אך עדיין לא נתתי להם תוקף.
    החיפוש לקח אותי לעשיה וליצירה הזאת. הבנתי שזה גדול ממני וזה הפך לחלום שחייבת להגשים.

    והנה אני כאן- ביחד איתכם- ורק יחד נוכל להגשים את החלום הזה שלי.

    על הערכה-
    39 קלפים.
    לכל קלף שם, מספר, ציור, תנועה ומסר מחזק.
    כל קלף מבטא דפוס רגשי-מנטלי-אנרגטי מסוים.
    הצד האחורי של הקלפים אחיד על מנת לאפשר בחירה בקלף סמוי.
    הערכה תכלול חוברת הסברים, בה יהיו הסברים מפורטים יותר לגבי כל מסר, וכן יהיו מס' שאלות מיקוד- על מנת לאפשר עבודת עומק התפתחותית.
    הערכה תגיע בשקית בד, כך שיהיה נוח לשאת אותה בתיק לכל מקום!

    הקלפים מתאימים מאד לעבודה בקליניקה, בין אם בטיפול בפרחי באך או בכל טיפול באשר הוא.
    מתאימים מאד לעבודה בקבוצות ומעגלים, וכמו כן אפשר לעשות איתם עבודה אישית מדהימה.

    וכאן אתם נכנסים לתמונה- זקוקה לתמיכה שלכם בי ובפרויקט המרגש הזה על מנת שאוכל ללדת את הקלפים האלו לאור.
    רק עם גיוס של 100% – הקלפים באמת יוכלו להיות מודפסים ומופצים.

    הערכה נמכרת בהדסטארט במחיר השקה מוזל במיוחד ויש עוד הרבה תשורות שוות וכיפיות
    כנסו ותתמכו >

    תודה מעומק הלב!


    להגיב
Close