היסטוריה גדולה, בקטנה # 11 – זה אלמנטרי, יקירי

התפתחות האתר

קטגוריה התפתחות האתר | תאריך פרסום 6 יוני, 2016 | ע"י פוסט אורח

0

עוד כסטודנט מבריק לרפואה, פיתח ארתור קונן דויל תחביב ייחודי – כתיבת סיפורים קצרים.
בהשראת מרצה שהכיר באוניברסיטה, הרופא והמדען ג’וזף בל, יצר דויל את דמותו של הבלש האקצנטרי, שרלוק הולמס.

מעלליו של הבלש החובב, שסייע למשטרת לונדון לפתוח את הפשעים המסובכים ביותר אך ורק מתוך חיבה עזה לפתרון פאזלים מורכבים, תועדו באריכות על ידי עוזרו הבדיוני, דוקטור ווטסון.
רוב הסיפורים הופיעו במגזין סטרנד וסחפו אחריהם קהל קוראים אדיר שעקב והטריד את הרופא והסופר יומם וליל בשאלה: מתי תופיע התעלומה הבאה וכיצד מתכוון הבלש הכל יכול לפתור אותה?
הטרדה הבלתי פוסקת והעובדה שזוהה אך ורק עם הולמס נמאסה עליו במהרה והוא החליט לשים לכל זה סוף במחווה אחת גדולה.

בסיפור העשרים וחמש של הולמס, “הבעיה הסופית”, הציג דויל לראשונה את דמותו של פרופסור מוריארטי, נבל מסתורי המנהיג את העולם התחתון הבריטי ועומד מאחוריי מרבית התעלומות בהם נתקלו ווטסון והולמס. במאבק אימתני על מפלי הרייכנבאך, תיאר ווטסון כיצד נפלו מוריארטי והולמס אל מותם. בכך קיווה דויל לסיים את חלקו של הולמס בקריירת הכתיבה שלו, אבל כפי שגילה במהרה: הקהל הנאמן שאיגד הולמס סביבו סירב לקבל את מותו הלא צפוי והמאולתר של גיבורם.

עשר שנים עמד דויל בתחנוני העורכים והקוראים, הביקוש העצום הפך אותו לאחד מהסופרים המכניסים ביותר בתקופתו. לבסוף, בלחץ הקהל, הוקם לתחייה הולמס בסיפור ‘הרפתקאות הבית הריק’ וחשף בפני ווטסון את האמת: הוא נאלץ לביים את מותו כדי להערים על אויביו האחרים.

הולמס המשיך והופיע בעוד 56 סיפורים קצרים וארבעה רומנים. הוא שרד אפילו את מות מחברו בשנת 1930, כשהופיעו בעשרות עיבודים קולנועיים, בסדרות (חלקן מוצלחות יותר מאחרות) ובספרים שחיברו כותבות וכותבים אחרים.

סר ארתור קונן דויל עשה דברים רבים ומגוונים בחייו הארוכים: הוא המציא דמויות אחרות ותרם למדע הרפואה תרומה משמעותית. אך, מה שזכור ממנו יותר מכל (אולי למגינת ליבו) הוא אותו בלש חד אבחנה וקצת סנובי בשם שרלוק הולמס.

פרט מעניין לסיום: באף אחד מעשרות הסיפורים או הספרים על שרלוק הולמס (אלו שכתב ארתור קונן דויל לפחות) לא אומר הולמס את המשפט שהוא כה מזוהה איתו כיום: “זה אלמנטרי, ווטסון יקירי”. למעשה, המשפט מופיע לראשונה (כנראה, זה לא לחלוטין ברור) בעיבוד הקולנוע משנת 1925 לסיפורי הולמס (“חזרתו של שרלוק הולמס”) ומאז תפס כמשפט המחץ של הבלש.

——————————————————————————————————

הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום “היסטוריה גדולה, בקטנה” עליו תוכלו לקרוא כאן



קטגוריות

תאריך פרסום 6 יוני, 2016 | ע"י פוסט אורח

0

Tags: ,



על המחבר

Profile photo of פוסט אורח



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *