בילויים

  • הנקודה הקטנה שבבטן / רודי סעדה

    החלק השישי – יא ווא-רא-די – סיפור על בלהות

    [רודי סעדה]

    באמת שחשבתי שהטלנובלה שנסחפתי אליה תסתיים בטוב.

    אז חשבתי.

    ***

    לפני שבוע, ביום שישי, בארוחה המשפחתית, אח שלי יאיר קם על רגליו ובקול רועד הודיע לכולנו שהוא ואשתו בהריון, עוד ילד נוסף למשפחה, כולם התרגשו, אפילו אבא שלי שכבול לכיסא גלגלים, התרומם פתאום באיטיות וחיבק אותו, ראיתי את עיניו נוצצות מהתרגשות. כולם התרגשו, גם אני, אבל להתרגשות שלי נוסף עוד משהו, כיווץ קטן בבטן, אני מכיר את הכיווץ הזה. מכיר אותו טוב מאוד.

    מתוך ארבעה בנים שאימא שלי גידלה, שלושה מהם עשו לה נכדים "מה איתך רודי לא תביא לי נכדים?" היא שואלת אותי בעיני הדבש שלה.

    אז זהו אימא, יש לי משהו לספר לך.

    ***

    זה כבר תקופה ארוכה שאני מלווה את החיים שלי במילים, תומכות בי המילים הללו, דגלי אזהרה היו לעיתים, כמו באו מהשמיים הריקים, אם רק הייתי קשוב למילים מאשר לכתוב אותם, הייתה המציאות פחות עגומה כפי שהשתקפה בפניי. כתבתי דפי בוקר במשך שעה, ואז עוד שעה של כתיבה בצהריים, ובערב שעה, נפלתי למלאכת הכתיבה עד שלא הבחנתי בכלל מה אני כותב.

    הסיפור שאפרוס לפניכם הוא הפרק השני של 'טלנובלת 912 ימים' שחוויתי, שאת חלקה הראשון סיפרתי בסיפור 'תשעה ימים'.

    לסיפור הזה אני קורא "הנקודה הקטנה שבבטן"

    ***

    אמצע יוני 2015, יום שני בבוקר, שעה אחרי הזריחה, אני יושב בישיבה מזרחית, כבר 42 דקות שאני קפוא ככה, אני מתרגל ויפאסנה, אני בדיוק מטייל עם המודעות שלי על שכם ימין כשהשיעולים שלה מחדר השינה חודרים לי להכרה.

    ואז אני שומע אותה, את הצעדים שלה מטופפים במהירות על הרצפה, אני שומע דלת נפתחת, ואז חריקה, אני מכיר את החריקה הזו, זו הדלת של השירותים, ואז 'בעעעעעעע' אחד גדול יוצא לה מהפה.

    גומלת בתוכי ההחלטה לפקוח עיניים ולסיים את התרגול, זה כבר שלושה ימים שהיא מקיאה ככה, הריון זה הדבר האחרון שחשבנו עליו, אני לא ילד אני, אני יודע לגמור בחוץ כמו שצריך, גומר מהר, אבל בחוץ, אין טעם לקנות בדיקת הריון זה בטוח משהו שהיא אכלה בעבודה.

    בכל זאת לבוש בטרנינג שזרקתי על עצמי, אני חוזר אחרי עשרים דקות ובידי שתי חפיסות של בדיקת הריון, משתי חברות שונות, ככה שיהיה, בשביל האחריות. חרדה מטפסת לי בבטן שאני חוצה את דלת הכניסה, והיא עדיין בשירותים, יושבת בתחתונים מופשלים, מספר צעדים מתוחים ואני מתקרב אליה, אני מגיש לה את המקל, היא מכניסה תחת האגן ואחרי מספר טפטופים היא שולפת אותו בחזרה.

    הכלל הוא ידוע קו אחד אין הריון שני קווים יש הריון. פשוט.

    אנחנו ממתינים. מהר מאוד הטכנולוגיה הזו עובדת, תוך מספר שניות מופיע קו, אני מתפלל שיישאר רק קו אחד, אבל מופיע עוד קו.

    אוי ואבוי.

    אני מיד שולף את המקל מהחפיסה של החברה השנייה.

    "מה?" היא מביטה בי בעיניים תמוהות.

    "בואי נבדוק שוב".

    "אין לי פיפי רודי".

    "לא יודע, לא סומך עליהם, זה מקל".

    "אין לי פיפי אני אומרת לך" היא מפצירה בי.

    "אז תתאמצי".

    היא התאמצה, המאמץ מביא איתו עוד כמה טיפות, היא מגישה לי את המקלון, גם אצלו הופיעו שני קווים, אף פעם לא האמנתי למקלות, אבל במקרה הזה שהמקל אמר את דברו אני הקשבתי.

    ואז זה יצא לי בלי שום הכנה מוקדמת "אני לא רוצה את הילד".

    השתררה דממה.

    "מה?" היא שברה אותה.

    ואז זה הגיע, אני מכיר אותו, האוֹל אִין "אני לא רוצה את הילד, אנחנו עושים הפלה, אני לא רוצה את הילד".

    אוֹל אִין.

    "אני עוד יושבת על האסלה רודי, אפילו לא הרמתי את התחתונים" העיניים שלה התמלאו בדמעות, היא קברה את פניה בתוך כפות ידיה ופרצה בבכי.

    הבנתי אותה.

    "אתה יודע גם לי יש עניין בזה" היא פלטה מגרונה.

    הבטן שלי כאבה פתאום, חזק ממש, כמו סכיני גילוח שפוצעים לי עכשיו איברים פנימיים.

    "בַאבַא" זה הכינוי שאני קורא לה "אני לא יודע מה זה, אבל אני לא רוצה את הילד, כל הבטן בוערת לי פתאום, זו פעם ראשונה שאני מרגיש את הגוף שלי כל כך נסער, אני לא רוצה את הילד".

    "זה כי אני בהריון ברור שאתה נסער".

    היא צדקה היא בהריון ובגלל זה אני נסער. אבל זה היה לי גם מוזר, חלק ממסע החיים היה שמתישהו ילד יצטרף למשפחה, אני עובד, אני מתפרנס, התחתנו לפני שנה וחצי, עברנו משברים גדולים, מה זה גדולים, ענקיים, ויצאנו מהם כמו מסוּפה, הכרנו סליחה גדולה, התאוששנו, אנחנו אוהבים יותר, מן הסתם השלב הבא זה כבר ילד לתוך משפחה. אבל לא במקרה הזה, לא יודע, במקום להיות מאושר כמו רוב הזוגות שמחכים לשני קווים על המקל, הבטן שלי צעקה 'לא'. ארבעה סנטימטרים מתחת לפופיק, שמה בתוך האגן שכבה לה איזו נקודה, כמו כדור קטנטן חם שפמפם לי בעוצמה, ממש בעט בי להפיל את הילד הזה מהחיים. לא יכולתי להתכחש לנקודה הזו. היא הייתה חזקה ממני.

    "אנחנו עושים הפלה" המשכתי.

    "אנחנו לא".

    "תקשיבי לי טוב" נעצתי בה עיניים חדות "אנחנו עושים הפלה". חד משמעי הייתי, כמו גנרל, זה הפתיע אותי, גם אותה, היא הביטה בי מופתעת.

    "אתה חוצפן רודי, רק לפני שתי דקות גילית שאתה אבא וכבר אתה מוכן להרוג את הילד שלך".

    המילה 'להרוג' ננעצה לי בלב, קישטה עצמה בקליידוסקופ של סכינים, את המחשבות שלי צבעה בהרהוריי חיים, ובצדק, מי אני בכלל שאחליט מי ראוי לחיים ומי ראוי למות, באיזה זכות אני לוקח שליטה על החיים, אבל הנקודה הזו בבטן שלי בערה 'אוֹל אִין' היא צעקה 'אוֹל אִין'.

    שאלוהים יעזור הסיוט רק מתחיל.

    לא ירדתי מההחלטה להפיל את הילד, אין מצב, גם שהחלטנו שלא נדבר על זה, שנישן על זה כמה לילות, שננשום באיזון ובבגרות את האירוע המפתיע שהגיע לחיים שלנו, ההחלטה בתוכי כבר התקבלה, הכפתור נלחץ, אין דרך חזרה.

    זה מה שנקרא אצלי אוֹל אִין.

    עברנו יום דוחה, כל אחד משנינו, מה שהתחיל אצלי בוויפאסנה על הבוקר, המשיך למחשבות שטרפו אותי כמו קן צרעות שמישהו חבט עם מחבט בייסבול ועיצבן אותן נורא, מבלבלות היו המחשבות האלה ובכמויות. אומרים שהמוח מסוגל לחשוב מחשבה אחת כל פעם, נשבע לכם, באותו יום הייתי אוטוסטרדה מחשבתית מהלכת.

    אחר הצהריים יש לי 'קופיקו', בטבריה, יום חמסין היום, והמוח שלי ברקים ורעמים, השמש ליוותה אותי לנקודת האיסוף בתחנת הרכבת ארלוזורוב ועם כאבים חדים בבטן התחתונה התיישבתי בספסל האחורי של ההסעה. כולם הבחינו שמשהו אינו כשורה "אתה בסדר?" הם שאלו אותי מהקדימה של הרכב, אפילו דרך המראה קלטו שאני לא באמת נוכח.

    "כן" אמרתי. שיקרתי.

    לא הייתי בסדר, המוח שלי התפוצץ, שלפוחיות ענקיות נוצרו מהצרעות שהשתוללו לי שם.

    הייתה הצגה מדהימה, התפוצצתי על הבמה. איכשהו שהחיים עוברים עליי בגסות, אני עף בחלקלקות בהצגות, לא יודע, זה כנראה חלק של היקום לאזן את מה שאני עובר.

    באותו היום הלכנו לישון. חרא שינה, אבל נרדמנו.

    ***

    בבוקר שוב ויפאסנה, כבר שנה וחצי שאני מתרגל בלי הפסקה. גם בתקופות קשות בחיים, אני דואג להיצמד לנשימה, אבל אז שיעולים, ואז רגליים מטופפות, ואז חריקת דלת, ואז הקאה.

    שנאתי אותה, שנאתי את הנקודה הזו בבטן שלה.

    קמתי על רגליי, פסעתי באיטיות לשירותים וליטפתי אותה "יהיה בסדר" אמרתי "באמת יהיה בסדר". לא שיקרתי.

    "מה יהיה בסדר?" היא צעקה בתוך הקונכייה הזו והקול שלה הדהד, החתולים קיפצו והסתתרו מאחורי הספה "אתה רוצה לעשות הפלה, אתה רוצה להרוג את הילד, וכמו שאני מכירה אותך רודי, אתה לא תוותר, אתה עקשן אתה, אימפולסיבי".

    היא צדקה, אבל זה היה אז, השתניתי, וואלה אני עובד על עצמי, אבל הפעם יש משהו הרבה יותר עמוק, באמת שקשה לי להסביר, זו הנקודה הזאת, כמה אצבעות מתחת לטבור, זה האוֹל אִין, איך תסביר לה עכשיו מה זה אוֹל אִין.

    "אנחנו לא עושים את הילד" אני מצהיר בפניה.

    "לך מפה" היא צרחה, שלחה יד קטנטנה, אחזה בידית האלומיניום וטרקה את דלת השירותים בעצבנות, איכשהו החריקה עכשיו לא נשמעה, שום דבר לא נשמע, למעט הצרחות שלה שהדהדו מתוך הקונכייה, ובכי שהצטרף מיד אחר כך.

    וזו שגרת היום שלנו, חריקת דלת, הקאה, דלת נטרקת, ובכי, ואז עוד בכי, וצרחה מצמיתה, וחתולים מבוהלים, וחריקת דלת, ובכי, ודלת נטרקת שוב, ואז כן, ואז לא, וריב, הוו הרבה ריבים של כן ולא.

    עם הימים ההקאות חדלו ואני התחלתי בדיוק חזרות לסדרה ג'ינג'י. רק חיווטים של ילדים בשיקוף המציאות שלי, אולי היקום מנסה לאותת לי שאני טוב עם ילדים, לא יודע, כי האמת שאני טוב עם ילדים, אבל לא עם הילד הזה, הילד הזה לא בא לי טוב בכלל.

    שלושה שבועות שלמים אנחנו סוחבים הריון, היא סחבה את זה בבטן שלה, אני סחבתי במחשבות. היו ימים שלא דיברנו על זה בכלל, כמו כאב כרוני התרגלנו אליו, למדנו לחיות איתו, התכחשנו, כאילו שכחנו שאנחנו סוחבים שם עובר בתוך הבטן, אבל לא שכחנו באמת, אפילו לא לרגע, כל פעם שהיא השתעלה, כל פעם שראיתי עגלת ילדים, כל פעם שבכי של תינוק חדר לעור התוף שלי, כל פעם ששמתי את הראש על הכרית לישון הייתי יכול לשמוע את העובר הזה מדבר מהבטן שלה. אני בטוח שגם לה הוא דיבר.

    אין לי ספק.

    ***

    "מה קורה מאמי? מה אנחנו עושים?".

    "רודי מה אתה רוצה שאני אגיד לך?".

    "שאת רוצה לעשות הפלה".

    "אני לא הולכת להגיד לך את זה".

    "אז מה עושים?".

    "אני רוצה את הילד".

    הסתכלתי לה בעיניים, אולי לראשונה מאז שנפגשנו הסתכלתי לה בעיניים באמת, תחושה עמוקה של התבוננות פנימה, לנשמה "את באמת רוצה את הילד באבא?" שאלתי.

    היא הביטה בי, לא מצמצה, נשמה ברכּוּת, ואמרה לי בפה מלא אהבה, בבגרות שלא שמעתי אותה קודם לכן "כן".

    היא דיברה בכנות, לא יכולתי להגיד לה 'לא' אחרי דבר כזה.

    אז אמרתי לה שאני רוצה להיפרד.

    "מה?" הקול שלה התחדד.

    "תראי, אני הולך להגיד לך משהו מהלב". אספתי נשימה ארוכה. "כל הגוף שלי זועק 'לא', כל הגוף שלי צועק שאני לא רוצה את הילד הזה, אין לי מספיק מילים לתאר את מה שאני מרגיש, יש לי נקודה מתחת לבטן, והיא צורחת 'לא'. אבל זה גם הגוף שלך מאמי. אני לא יכול להגיד לך לעשות הפלה, זה הגוף שלך, ובתוך כל זה אני גם בעלך, בחרנו ללכת יחד במסע הזה, התחתנו, אני אוהב אותך, את אוהבת אותי, כל הגוף שלי צועק שלא לקחת את הנתיב הזה בחיים, אם את לא הולכת איתי, אם את לא מבינה אותי, אני מצטער, אבל אני לא יכול לצעוד עם מישהו שבהחלטה כל כך חשובה בחיים לא הולך איתי יד ביד, אני יודע שזה אגואיסטי, אבל מתוך הלב שלי, עמוק עמוק מתוך הבטן, אני לא מוכן לוותר מאמי. זה עמוק מזה".

    "אתה יודע גם לי זה עמוק".

    "כן. ורק בגלל זה אם את הולכת לעשות את הילד הזה אנחנו נפרדים, עכשיו".

    ואז שלחתי לה מילים חדות, הכי ברורות שאפשר "תוך שבועיים את מוצאת דירה, את עוברת את ההיריון הזה לבד, אני לא רוצה שום קשר. אני אשלם לך הכל, הכל, אני מבטיח לך שאת תהיי מיליונרית, לא ייחסר לך דבר, אני לא רוצה קשר עם זה".

    הבטתי לה עמוק יותר בעיניים "זה ברור?" התכוונתי לכל מילה, ובפנים נגעלתי מעצמי, מהאמת הישירה, הגסה הזו, אבל הנקודה הזו בבטן דיברה לא אני.

    אוֹל אִין.

    היא שלחה כפות ידיים, אחזה את ראשי, רכנה אליי כמו באה לנשק אותי, הביטה בי למספר רגעים ארוכים ולחשה "אתה אשכרה מוכן להרוג את הילד שלך?".

    אני לא אשכח את המבט, החום של כפות הידיים שלה, האינטונציה, את הלחישה הזו 'אתה אשכרה מוכן להרוג את הילד שלך?'.

    לא יכולתי לדבר, רק הנהנתי 'כן', ודמעות נאספו להן עד שטפטפו לי על הלחי אחת אחרי השנייה, דמעות עכורות, מלוחות, זוכר את הטעם שלהן, כמו אפרסמון לא בשל.

    היא גם בכתה.

    "אני רוצה לחשוב על זה" היא פלטה לפתע.

    וזה הרגיש כמו קרן שמש בחורף קפוא.

    ***

    עברנו יום, ועוד יום, ועוד יום, לא לחצתי עליה, נתתי לה לחשוב על זה, ככל שהימים התרחקו גם החברות בינינו התרחקה, היא עם החברים שלה אני עם החברים שלי, פתאום שתי קבוצות כדורגל.

    ***

    כבר צילומים, ואני ביום השביעי לצילומים לסדרה ג'ינג'י, בין תחפושת לתחפושת, אני דואג להתקשר אליה, לבדוק לשלומה.

    "אני מוכנה לעשות הפלה" היא בישרה לי פתאום בקולה העצוב, היא גמגמה בכי, קולה רעד.

    כאב לי, כאב לי כי היא מתייסרת ואני לראשונה נושם.

    זוכר שישבתי איתה בסלון, איכשהו אהבתי אותה יותר "את לא מבינה כמה אני מודה לך, זאת לא החלטה קלה, בטח שלא, זה ילד, זה חיים, וזה הגוף שלך, אני מצטער שאני מעמיד אותך בסיטואציה הזו, אבל זאת האמת שלי, אם את עושה את זה, את בעצם מוקירה את החברות הזו, וזה וויתור שאני לא אשכח לך, לעולם".

    היא לא אמרה מילה, רק בכתה, אני חושב שהיא שנאה אותי על המילים האלו.

    זה לא שהיחסים נהיו טובים יותר, אי אפשר להחליט לעשות הפלה, ולהמשיך בסדר היום, מערכת היחסים נרקבה מאותו יום.

    ***

    בלב כבד ועיניים כבויות, חצינו חיוורים את הלובי המוזנח בבית הרופאים ברחובות בדרכנו לעבור בדיקות מקדימות להפלה, לא היה לי מושג שבדיקות לפני הפלה ובדיקות לפני לידה זה בתכלס אותן בדיקות, ואף אחד חוץ מאיתנו אינו יודע שאנחנו באנו להרוג חיים, לא לברוא חיים.

    לא אשכח איך טיפסנו על המדרגות מותשים לחדר האחות, עדיין זוכר איך היא מקבלת אותנו בחיוך, איך היא מעבירה את הדבר השומני הזה על הבטן הקטנטנה שלה, ועל צג המחשב מופיעה תמונת האולטרסאונד של העובר, והוא כבר בן חודשיים וחמישה ימים בדיוק הילד הקטן הזה, זה מדהים שהם יכולים לדעת בוודאות את תאריך הזיון, ואת תאריך הלידה הצפוי, הוא אמור להיוולד במרץ 2016, בן מזל דגים, עדיין זוכר איך האחות סימנה לנו עם העכבר את דפיקות הלב שלו, והתרגשה "יש לכם עובר בריא" כמו דורכת על יבלות היא פרסה חיוך על פניה "כל הדגימות שלך טובות, זה מה שנקרא הריון מוצלח". ואנחנו כובשים צעקה פנימית, וכמה שהאישה שלי בכתה ברגע ההוא, והאחות התרגשה נוכח הדמעות היא לא ידעה שזה בכלל לא מאוֹשר. ובפנים אני נקרע, כואב למות, ואני יודע שגם היא, האישה שמולי, עם הבטן החמודה שלה שחשופה לשמן הדוחה הזה, איזה מסע אני מעביר אותה.

    האחות מדפיסה את האירוע, את התמונה הזו של העובר, ומגישה לנו. אחזתי את עדות המוות הצפוי בידי. זה היה נורא.

    כמה שזה היה נורא.

    ברכיבה באופנוע חזרה לגבעתיים כל אחד בקסדתו, כל אחד בעולמו, לעולם לא אדע על מה היא חשבה שם בקסדה, לרגעים מסוימים בנסיעה חלפו לי שם מחשבות להמשיך עם דפיקות הלב האלו, לתת לעובר הזה לחיות, אבל בכל פעם שחדרה מחשבה כזו לחצה לי הנקודה בבטן כאילו דווקא, בחרבות היא דקרה אותי.

    בכינו מלא כשהורדנו את הקסדות.

    ***

    אחרי שלושה ימים עברנו את ההפלה, בשביל זה יוקדש סיפור משלו אם בכלל, הנסיעה ברכבת, ההרדמה המלאה, הקור המקפיא, הגרידה, הברזה מיום צילום וקנס של 7 אלף דולר.

    ***

    יום רדף יום, והימים המשיכו לרכב על ציר הזמן, הזיכרונות של המקל עם הפסים חלפו החוצה מדפי הבוקר ומהכתיבה היומיומית, איכשהו הם תורגמו באופן טבעי לצלקות בתודעה, והזיכרון ההוא של ההיריון נשכח, ואיתו גם הסיבה בכלל שהפכנו להיות חברים. מאז אותה הפלה שכבנו עם קונדום, זה היה מקולקל, לשכב עם האישה שלך עם מעיל דובון על הזין, הזין שלי התרחק מהכוּס שלה בשכבת ניילון, וכך גם החברות בינינו, שהפכה להיות חברות מקונדמת.

    ניסינו כמעט הכל, טיפול זוגי, יצאנו לארוחת ערב, הלכנו להופעות מוזיקה, להצגות, מלא הופעות סטנדאפ, עברנו לדירה חדשה, ענקית, אבל הצלקות ירדפו אותך גם כשאתה בדירת 90 מ"ר.

    שרדנו שבעה חודשים מאז אותה הרדמה מלאה.

    ב 20 בינואר 2016 הדפים מספרים לי שנפרדנו.

    ***

    לאחר חודשיים,

    מרץ 2016, בני מזל דגים חוגגים כעת יומולדת, והיא מתקשרת, מזמינה אותי אליה לדירה שהיא שכרה, מאורה קטנה ברמת גן, היא בדיוק נפרדה מהחבר שהיה לה יום אחרי שנפרדנו.

    הירח תלוי בשמיים, כבר מאוחר בערב, ואנחנו יושבים בחלק הזה בדירה שהיא קוראת לו סלון, על ספה מתקפלת, המנורה שלה הטילה צל בדמות נחש על הקיר, כמו בא לסמל משהו שעומד להגיע.

    היא נועצת בי עיניים רטובות "יש לי משהו להגיד לך, ואתה ממש תשנא אותי על זה".

    אולי הצל הזה באמת בא לסמל משהו.

    "מה?" אני נע באי נוחות עם האגן.

    "אני לא יודעת למה אני מספרת לך את זה".

    "מה?".

    "לא רוצה להגיד".

    "נו מה? הגעתי עד לפה, מה את רוצה להגיד לי?" הפצרתי בה.

    "בגדתי בך".

    "עם 'תומר השכן'? עוד פעם?".

    "לא, עם ערן".

    זרם מחשבות תת קרקעי החל לפרוץ לי בתודעה, המילה 'ערן' הציגה לי תמונה בהכרתי, היי אני מכיר אותו, ערן, חבר שלה לעבודה.

    "שכבתי איתו פעם אחת".

    "מה?" פערתי עיניים גדולות.

    "פעמיים, הוא גמר בתוכי, ממנו נכנסתי להיריון".

    "מה באבא? באמת? אחרי כל מה שעברנו? עוד פעם?".

    היא הנהנה 'כן'.

    "והוא נשוי באבא, עם ילדים, בגדת בי שוב? ממנו נכנסת להריון?".

    "כן" העיניים הרטובות שלה הפכו לפרץ של דמעות.

    "רגע רגע רגע כל מה שעברנו באבא, וזה אפילו לא היה ממני?".

    היא הביטה בי מרוסקת "אני מצטערת".

    "שיקרת לי. למה לא סיפרת לי?".

    היא לא ענתה.

    חמתי בערה בי להשחית, הווו כמה שהיא בערה, הוו כמה שהיא רצתה להשחית, רציתי להרוג אותה, אבל נזכרתי באמיליו ובחוטים הדקים של האור, רציתי לחנוק אותה עם החוטים האלה, אבל הם דקים, והם מאור, אז נזכרתי ב'כוחו של הרגע' אבל הכוח הזה לא חזק דיו שאדפוק לה את זה בראש, וההארה, איך אפשר להרוג בנאדם עם הארה?

    צרחה עמוקה בקעה בראשי, צעקה שממרחק הזמן שאני כותב את המילים הללו אני עוד יכול לשמוע אותה מהדהדת בתוכי, גופי היה משותק, ליבי הלם בחוזקה, מיותר לציין שלא יכולתי לדבר, ואז אספתי נשימה עמוקה, לא יודע איך זכרתי לנשום ברגע הזה, אבל זכרתי, מילאתי ריאותיי באוויר, מלא אוויר, הרגשתי מובס, מושפל, אחרי 'תומר השכן', אחרי כל הסליחה, עוד בגידה, עוד שקר, הגוף שלי רעד אלימות, רציתי לבעוט בה, בכוּס החרמני הזה שלה, במקום זה כבשתי צרחה פנימית, שלחתי ידיים וחיבקתי אותה, זה מה שהחליטה נפשי לעשות, וזה היה המגע האחרון שלנו. חיבוק.

    "אני אוהבת אותך" היא סיננה לאוזני "אני מצטערת".

    כיווצתי לסתות, חזק כיווצתי, אני חושב שדיממתי מהחניכיים, ונשמתי, עוד אוויר ועוד אוויר. השתחררתי מהחיבוק והתרוממתי מהספה, רגליים רועדות נשאו אותי לדלת, ומשם החוצה, סגרתי את הדלת, ירדתי במדרגות, בשביל היציאה מהבניין הבחנתי בירח, חיוכו הפוך, עצוב הוא היה, שלפתי את הטלפון, חיפשתי 'ערן' באנשי הקשר, והוא הופיע שם, צמוד לשם שלה, בלי היסוס התקשרתי אליו, לא יודע למה, לוודא, לדבר, לאמת את הפרטים, והוא אכן סיפר לי שהם שכבו, בלי קונדום, הוא לחש לי לטלפון, הוא לחש, אשתו בדיוק ילדה לפני יומיים את הילד הרביעי שלו, הוא לא רצה להעיר אותו, את השד, מסתבר שהוא עיבר שתי נשים במקביל, יש לו זרע טוב לבחור.

    ברגע זה תודעתי נקברה תחת מופע של זיקוקי דינור ששיגעו לי את המוח בשאלות, במחשבות, בשנאה, קן הצרעות שהיה רדום, נחבט בעוצמה, והן רוצות לנקום מתמיד.

    ***

    כמו מחבלת, שלפה רימון, שחררה את הנצרה, זרקה אל תוך מוחי, והשאירה אותי לבד עם הפיצוץ.

    והיא, המשיכה עם חייה, מצאה לה בני זוג רבים, ואני נאלמתי דום על ציר הזמן, מן הסתם אני אמור להיות מאושר שהשתחררתי מאדם שכזה, אבל לא אצלי, לא יודע למה, נפשי החליטה לצאת לקורס אינטנסיבי ביגון, באגו, כאילו דווקא, ללמד אותי משהו על מהותו של כאב ומהותה של סליחה. כאילו לא עברתי איתה סליחה, כאילו לא עברתי דברים בחיים.

    ועכשיו עוד פעם.

    בודד נקברתי בדירה הענקית הזו של שנינו בגבעתיים, לבד בתוך מגדל מוחי הקודר, כוחי אזל, שקעתי מתחת למים גועשים של השנאה, נפשי נסחפה לכאב ויגון, בן ערובה של רגשות מכל קשת הצבעים בעיקר כועסים והרסניים. כלב אכזרי נולד בתוכי, והוא נובח, חושף את שיניו במחשבות נקם.

    איזו עוד מילים אני יכול לכתוב כדי לתאר את התחושה הכבדה שנבגדת, שוב, ושוב, את התחושה הזו שהולכת שולל והרצון העז הזה להשמיד חיים.

    הלוך ושוב, הילכתי בביתנו הריק, בלי מנוח, חיה שבויה בכלוב, מקונן על עולמי, נאבק עם מחשבות זעם, מגרש מחשבות של חורבן.

    במוחי דחוסים מיליארדים של תמונות, נבגים, שיצרו פטריות עובש, מתוך המרחב המצחין שטבעתי, אפיתי עוגות נקמניות, תמונות זדון ערוכות בקומפוזיציה של דיכאון, שיצרו מסע יריות אל דמויותיהם, שלה ושלו, ושל 'תומר השכן' ושל כל הזיונים הארורים שלה.

    רק ששכבתי במיטה ונסחפתי אל שנתי, ברחתי מהעולם האכזרי הזה של ייסורי המחשבה.

    וזה תחילתו של מסע כבד של התרוממות נפש, לא הלכתי לפסיכולוג, מעט נפגשתי עם חברים, גם לא התקשרתי לאמיליו, נשמתי רצתה לחוות את הלונה-פארק הזה לבדי, מסע אישי ביקשה, ארבעה חודשים מדממים גירדו את נפשי, בזמן הזה נעשיתי בקיא בכל הפגעים הרעים וכוונות הזדון של טבעי. גירדתי פצעים מוגלתיים ובפריחות של האגו שהבגידה הזו מסתבר הייתה קטליזטור לערוך את מסע הניקוי הזה.

    ובזמן הזה אני מופיע סטנדאפ, אני מפרק את הקהל מצחוק ובוכה במחסן המשקאות של הסטדנאפ פקטורי.

    איזה ימיים הזויים.

    והזמן עושה את שלו, אשכרה הזמן עושה את שלו, בדרכו שלו, הזמן לימד אותי לנשום, כי אין ברירה רודי, וללטף את עצמי, כי מי ילטף אותי חוץ ממני, עם הזמן אני מקבל שזה מה שיש, שאכזבה, והשפלה, וכעס, וקנאה, הם רגשות חזקים, בהירים אפילו, שלימדו אותי להרים ראש ולהזדקף, רגעים מבועתים שלימדו אותי להתפתח, לצאת מאזורי הנוחות שהאגו מצא לעצמו. והזמן ההוא הפגיש אותי עם ספר טוב, ועוד ספר טוב, הרבה ספרים טובים קראתי בזמן ההוא.

    והוויפאסנה שהייתה שם כמו מטרונום של נשימת חיים, בוקר וערב, בוקר וערב, וואלה ס.נ. גואנקה היה מבסוט עליי.

    ויום עבר, ועוד יום, ובתוך קדרת המחשבות התחלתי לשמוע שוב ציוץ ציפורים, ותמונתה שלה הלכה והיטשטשה, נמוגה בערפל הזמן, מעט חיטוטים בפייסבוק, וגם אלה חדלו לאיטם, והשקט זחל לעתים קרובות יותר, ואיתו הסליחה, כה עדין קולה של הסליחה, עד שאפשר לחלוף על פניה, אבל עדיין היא ברורה עד שאי אפשר לטעות בה, והעט המשיך לכתוב אותה, ולבכות אותה, ולשחרר אותה.

    ***

    אחרי חמישה חודשים אני עובר דירה,

    במהלך אריזת הבית מחליק לו פתאום משידת הנעליים, תמונתנו של העובר, תמונת האולטרסאונד, מאותו יום ברחובות, ואני מביט בתמונה, עיני מרצדות על הנקודות של סמן העכבר, זיכרונות הימים ההם, ועיני לוכדות את הזמן ההוא, הזמן המדויק של ביצוע הבדיקה, ואת זמן תהליך העיבור, יום הזיון הארור. אז פניתי לקופסאות הקרטון, שם מאוחסנות דפדפות הספירלה שארזתי, והכל מתויג וממסופר, שלושה ארגזים כאלה של דפדפות, ואני שולף את הדפדפת של היום הזה, לבדוק באמת מה קרה שם ביום ההוא.

    אלו הם דפי בוקר, במחצית הדפדפת, פגשתי את היום המדויק, בעיניים רועדות הבטתי במילים מעולם לא הראיתי לאיש את דפי הבוקר שלי, אבל הסיפור הנוכחי דורש אותם, ובעיקר האינטואיציה, שבאותה העת דיברה דרכי, ואני לא זיהיתי את קולה, וכך אני פותח את היום ההוא, מילה במילה:

    "יום שישי היום, 4:50 בבוקר, אני אוסף את באבא אני מקפיץ אותה לעבודה, היא הולכת לעבוד עם ערן אני אוהב אותו, הוא חמוד. הם הולכים לעבוד יומיים רצוף, אני מקווה שתהיה להם עבודה קלה, קרה משהו מדהים בדרך שאספתי אותה, בכביש 5 אחרי שפניתי ימינה מכביש איילון בין מחלף מורשה לירקונים מפריד 2 ק"מ. לכיוון צומת ירקונים תופס אותנו ענן, אבל מה זה ענן, ענן אחו שרמוטה, מסך עשן לבן וסמיך שלא ראיתי מעודי כזה, השעה מוקדמת, היו ממש מעט מכוניות, ומקטע של כביש שהייה אמור להסתיים בשתי דקות נסיעה, ארך כמעט 20 דקות, חצינו ענן סמיך ועבה, כל המכוניות תיקשרו דרך צפצופים וזה היה אחד המחזות היפים שראיתי, לא ראיתי כלום! זה הזכיר לי את הספר 'על העיוורון', זה היה מחזה מרהיב, מה הוא בא לסמל, מה אני אמור לראות או לא לראות, איחרנו לערן שהמתין עם הרכב שלו בתחנת האוטובוס, חזרתי לפני רגע הביתה, חציתי את הענן הזה גם בחזור, הוא היה פחות סמיך, יש לי כאב בבטן כאילו פלוץ ענקי רוצה להשתחרר וכלום, אולי אכין לי תה…".

    ***

    הזוגיות שלנו, שאני מנסה להיזכר, היא תמונת נוף מעורפלת, שמתוכה מגיח לעיתים רחוקות איזה זיכרון טוב.

    שנה עברה מאז שהיא שלפה את הנצרה ההיא, לא התראינו, לא דיברנו, חשבתי עליה מלא, על העובר, על המוות שלו, על דפי הבוקר, על האינטואיציה שדיברה דרכי, כתבתי עליה מחברות שלמות, ואת הסיפור הזה.

    על נקודה קטנה בבטן, שלה ושלי.

    ***

    סיימתי לכתוב את הסיפור הזה ב'מזנון גֶעֵצֵל' בכרם התימנים, שם ישבתי שבוע שלם לפרוט את הטלנובלה הזו. לפני יומיים, ביום חמישי בדרכי לכאן עם הלפטופ, להעלות את הדיו לפיקסלים של הפייסבוק, הבחנתי בה פתאום, יום צילום לפרסומת, והיא נערת המים, עצרתי את האופנוע בצד הכביש והבטתי בה מבעד החריץ שבקסדה, שערה ארך מאז החיבוק ההוא, אפה עם הגִיבֶּנת כרגיל, סנטרה בולט, והחיוך שלה פרוס על שפתיה, עדיין יפה. התבוננתי, בה, בעצמי, בחיים האלו, שמאותתים דרך גלגלי השיניים של המציאות, שמה שאתה חושב עליו רוב הזמן זה מה שישתקף במציאות חייך, אז סובבתי יד, הקטנוע קיבל מנת גז, והתרחקתי…

    וכך אני מסיים את הטלנובלה הזו.

    אולי בסופו של דבר, זה סוף טוב, אני משחרר את הסיפור הזה החוצה ממני, ומנקה באופן סופי אותה ואת הטלנובלה הזו שהצטרפה איתה.

    עוד עשרה ימים אהיה בברזיל לנשום שמש ירוקה, לכתוב את החיים החדשים שאני מתכנן עבורי.

    [וזו תמונה של עובר שמצאתי בגוגל]


    רודי סעדה  שחקן, סטנדאפיסט וחוקר את עצמו, עף בעולם וגם בתוכו. מחפש הומור ולא פוסח גם על הדרמה.
    המופע החדש שלו All-In יתקיים ב-5.11 בסטנד-אפ פקטורי


    להגיב
  • טוב ברחוב! – פסטיבל מקומי פרדס חנה כרכור – חמישי 19.10

    ***

    פסטיבל "טוב ברחוב" , הפסטיבל המקומי של פרדס חנה כרכור שיתקיים השנה ב-19/10/17 ומכונה על ידינו "החג שאחרי החגים". מנסה לבטא את הרוח הייחודית של היישוב. זו השנה השנייה שהוא מתקיים  וכפי שהבטחנו, בכל שנה יזוז הפסטיבל לרחוב אחר, מתוך רצון לשתף את כל חלקי היישוב בפסטיבל ולאפשר בכל פעם זווית הסתכלות חדשה על המתרחש ברחוב.

    הפסטיבל  שכולל הופעות מוזיקה, מיצגים, אמנות רחוב, תאטרון, קרקס ות ועוד ועוד, יתרחש השנה במרכז המושבה, בלב ליבה, בוואדי שחוצה אותה מדרום לצפון  ומצטלב עם דרך הבנים.  לא לחינם בחרנו את המיקום. יש כאן רצון אמיתי לחבר בין כל חלקי המושבה. לא מדובר רק בחיבור פיזי, אלא בחיבור רעיוני בין תושבים חדשים לוותיקים, בין ילדים למבוגרים, בין דתיים לחילוניים  והכל בעזרת לא מעט אמנות מקומית חיה ובועטת.

    פרדס חנה כרכור מייצרת  לאורך השנים קול תרבותי חברתי קהילתי  שונה ומרענן והפסטיבל רוצה לתת לו ביטוי אמיתי. הקול הזה מתקיים כל השנה, ובא לידי ביטוי בעשרות שיתופי פעולה תרבותיים, חברתיים, קהילתיים ועסקיים. הפסטיבל שנשען על אירועים קודמים כמו "ח"י באהבה", הלילה הלבן של פרדס חנה כרכור  והשיקשוק המיתולוגי, מהווה עוד נדבך באבולוציה של ההתפתחות התרבותית של היישוב.

     זהו פסטיבל מקומי ברוח פסטיבלים שונים בעולם, שמנסה לשמר את הרוח המקומית מתוך הבנה ברורה שמה שהיה לא יהיה, אבל בהחלט תמיד אפשר ליצור משהו חדש. אנחנו סבורים שבסופו של יום הכוכב האמיתי של הפסטיבל  הוא הקהל שנחשף למתרחש ברחוב והופך מצופה למשתתף.

     השנה במיוחד יאיר "טוב ברחוב"  את מרכז המושבה המתחדש בחלקו , ינסה להראות כיצד ניתן לייצר אורבניות  תוססת,מלווה בקריצת עין שובבה,  לצד שימור הקיים מתוך אמונה אמיתית שהכל קשור ומתחבר.

    כל ההפקה המורכבת הזו שנרקחה במשך חודשים, לא הייתה יכולה להתרחש ולהתקיים כעבודת יחיד, והיא תוצר של עבודת צוות מאומצת ויצירתית ועל כך תודתי הגדולה לאנשים שאיתי.

    ניפגש ברחוב.

    אייל כגן, מפיק ומנהל אמנותי.


    הפסטיבל יתקיים במרכז המושבה מסביב לכיכר שמונה – מאזור השוק הישן (שמתחדש) ועד לואדי (היכן שהיה השיקשוק) בין השעות 20:00-חצות

    הדף של "טוב ברחוב" בפייסבוק >

    האירוע בפייס >

    התוכניות של הפסטיבל מפוזרות בנקודות המסחריות ברחבי המושבה.
    להורדת התוכניה אליכם לנייד הקליקו כאן >

    הכניסה חופשית


    להגיב
  • "וסיפרתָ!" – מופע הפרידה מאייל עמית! – 14.10 בחצר מועדון היוניקורן

    * * *

    עצרו וקראו עד הסוף! את המופע הזה אתם ממש לא רוצים לפספס! מופע אחרון והזדמנות אחרונה להגיע למופע הסיפורים הקורע והמטורף של אייל עמית.

    מיד אחרי חופשת סוכות, רגע לפני שאייל מעמיס מוצ'ילה על הגב, מחתים דרכון וטס עם משפחתו למסע ארוך במזרח, מוזמנים ומוזמנות באהבה רבה למופע פרידה שכונתי וחגיגי שיתקיים תחת כיפת השמיים בחצר מועדון היוניקורן. מופע שהתפתח, השתכלל, ועבר כבר אינסוף גלגולים, דיוקים וליטושים במהלך 6 השנים האחרונות על במת צוותא, בית ציוני אמריקה והקאמרי. מופע שהספיק כבר לפגוש עשרות אלפי אנשים בכל רחבי הארץ וזכה למעמד קאלט בעיתונות הארצית. מופע שהתחיל, ועכשיו גם מסתיים, כאן אצלנו בפרדס חפלוש.

    גם אם כבר הייתם במופע בעבר, וגם אם לא, את מופע הפרידה המיוחד הזה אתם ממש לא רוצים לפספס. הולך להיות שמח ברמות קיצוניות. וודקה ועראק חופשי בכניסה, 3 סיפורים חדשים שעוד לא שמעתם, ולמעוניינים – גם הזדמנות חד פעמית (!) לרכוש את הספר החדש והמשובח שלו ("וכתבת") בחצי מחיר – 40 ש"ח (במקום 82 ש"ח).

    אל תפספסו כבר אמרנו?!??!!!

    מוצ"ש 14.10.17 בחצר מועדון היוניקורן, מתחם חנה-ג'י.

    תרשמו בוייז: בית המפגש השלישי.

    פתיחת דלתות – 20:30
    התחלת מופע  – 21:00

    כרטיסים: 60 ש"ח

    שימו לב, מספר המקומות מוגבל והכרטיסים כבר נחטפים. אל תחכו לרגע האחרון!

    לרכישה אינטרנטית לחצו כאן >

    לאיוונט לחצו כאן >


    וסיפרתָּ – מופע סיפורים מפתיע וקורע מצחוק בז'אנר ה-spoken stories

    סיפורים אישים, אמיתיים ובועטים מהחיים של אייל, מהחיים של כולנו, אבל מזווית שונה, מאוד לא צפויה ובעיקר מצחיקה.
    מה מצחיקה, קורעעעעעת!!!
    טקסט חד, מושחז ובהגשה מוטרפת במיוחד!

    (במאי: יניב קלדרון)


    ״מתי לאחרונה נחשפתם למשהו חדש? מקורי? מופע שנון ומצחיק, מושחז, השראתי ומעיף. קאלט היסטרי!״ [מעריב]

    ״אדיר מילר היה מבסס על הסיפורים שלו עונה שלמה של רמזור" [ידיעות]

    "אני אוהב אותו ואני חושב שמה שהוא עושה הוא דבר ייחודי ויוצא דופן. כדאי לכם להגיע לשם ולראות אותו בפעולה" [שי אביבי]

    "הייתי וזה היה מעולה. ממליץ בחום!!!" [אברהם טל]

    "איזה מנוע טורבו!! איזו עוצמה. חיות אינסופית. דיוק. נהניתי מכל רגע. פערתי עיני עגל ידועות וגמעתי כל מילה. מקסים וטורף, חד ושנון. מאוורר ומפתיע. אייל עמית הוא תותח ירייה של הדברים הטובים. ממליצה בחום!" [טלי וורד קפלן]

    "ברגע שהוא התחיל זה לא היה דומה לשום דבר אחר שפגשתי קודם – סוחף , מרתק, מרגש, ומצחיק עד דמעות. מעשה אומנות. פיסה של חיים שלמים שעוברת אליך באופן כל כך פשוט, כל כך נכון , כל כך אמיתי, כל כך נוגע. המופע של אייל הוא חוויה שאתם רוצים לחוות!" [קורי רונאל]

    "המופע של אייל הוא חוויה ייחודית. סיפורים שכתובים היטב ומוגשים בכישרון רב הישר ללבלב, אם בא לכם ערב מצחיק ומרגש, אל תחמיצו אותו הזמינו מקומות עכשיו." [מיכל ליבדינסקי]

    "איך אצליח להעביר במילים חוויה כל כך משחררת? לא הפסקתי לצחוק כל המופע, אייל מביא עוצמות אדירות של ביטוי, כאלה שנוגעות עמוק בלב ובבטן, כמה עוצמה באיש! היה כיף גדול, ממליצה בחום לכל מי שרוצה לצחוק בקול גדול!!!" [דורית בר]

    "חשבנו שאנחנו הולכים לערב של צחוקים.. עברתי משהו עמוק ומרגש. אייל מצליח גם להצחיק (מאוד!) גם להיחשף בצורה מוחלטת, וגם לא ללגלג אפילו טיפה על אף אחד חוץ מעל עצמו.. תקשיבו, כמה שצחקתי לא בכיתי שנים.. יש משהו באנושיות הזאת שהיא כל כך נוגעת והופכת את החוויות של כולנו למשהו שונה לגמרי. עמוק, מצחיק ומטלטל. מופע מקסים. איש מקסים עם סיפור חיים מעורר השראה.. בהחלט תופעת יחיד. מאד מאד נהננו." [אורית אור]


    להגיב
  • כיכר הגעגועים ה-I! שבת, 9.9 החל מ-16:00 בואדי בפרדס חנה

    ***

    כיכר הגעגועים הראשונה תתקיים בואדי בפרדס חנה, היכן שהיה פעם השיקשוק, ליד כיכר שמונה (והפטנק) בשבת, 9.9, החל מהשעה 16:00…

    כיכר הגעגועים היא מרחב חוויתי מבוסס השתתפות של ילדים, בני נוער, מבוגרים ובני גיל הזהב שיפגשו דרך ריחות, טעמים, משחקי רחוב של פעם, שיחה, שירה ונגינה.

    את כיכר הגעגועים יעטרו סיפורי געגוע קצרים שנכתבו בכתב יד ע"י חלק מתושבי העיר, על מנת לעורר הזדהות והשראה ליצירת רגעים משמעותיים וערכיים בחיים. זכרונות חזקים ומשמעותיים שתמיד אפשר לחזור ולהיות ניזונים מהם (ממשיכה לאסוף סיפורי געגועים ממכם).

      געגועים שהתממשו, געגועים שבכוונתנו לממש וגעגועים שבלתי אפשרי לממש.
      געגועים למקום, לתקופה או אדם… לפשטות שהיתה פעם, לשקט, לזמן עם עצמנו ולאיכות נסתרת בתוכנו.
      געגוע לילד/ הורה/ אח/ חבר שכבר לא בעולמנו.
      געגוע לאיכות אחרת של קשר עם ילדינו ובני זוגנו.

    *********

    בכיכר יהיו:

    מעגל סיפורי געגוע בהשראת סיפורי הגעגוע התלויים שיעטרו את הכיכר.

    – מעגל הקראת שירי געגוע שם יארח אתכם שוקי גוטמן מ"אשכולות פואטיקה".

    – מעגל בו בני נוער עוזרים ומסבירים לותיקים לפענח ולהבין את סמלי האימוג'י של פייבסוק וווצאפ – ויחד ממציאים את סמל האימוג'י של הגעגוע.

    – מרחב למסע רגשי בזמן בו יש ריחות וחפצים שונים. מרחב להרהור וכתיבה.

    – מתחם ילדים ובני גיל הזהב עם נגינה מאולתרת ומשחקי רחוב של פעם.

    המפגש בין הזקנה לילדות הוא חלק בלתי נפרד מהכיכר בה תחושת השבריריות והפגיעות פועמת לצד הקסם, היופי והפליאה.

    הכיכר היא יוזמה קהילתית התנדבותית. הכניסה חופשית. בכיכר לא יהיו דוכנים או יימכר מזון אז מוזמנים להביא אתכם את שחפצה נפשכם (מים וכיבוד קל יוגשו במקום).

    ניפגש בכיכר!

    לדף "כיכר הגעגועים" בפייסבוק >  |   לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • ניפגש בכיכר הגעגועים…

    [גיל עמנואל]

    פרוייקט הגעגוע – נושא שחקרתי ועסקתי בו בעשר שנים האחרונות (כולל מסע של שנתיים חוצה יבשות) – יוצא לדרך!

    הפרוייקט יפתח ביצירת כיכר הגעגועים הראשונה בואדי בפרדס-חנה ביום שבת, ה-9.9  בין השעות 16:00 – אחרון המתגעגעים…

    הפרוייקט הנו קהילתי ומטרתו:

    1.ליצור קירבה עמוקה חוצת דור, מגדר ותרבות.
    2. לתת לגיטמציה לביטוי רגשי ויצירתי לתחושת הגעגוע בתרבות בה אין הרבה לגיטמציה לתחושה זו.
    3. לעורר השראה דרך סיפורי געגוע בהם אנשים הצליחו להחיות ערך רגשי שממשיך להאיר את דרכם.

    הכיכר היא מרחב חוויתי מבוסס השתתפות של ילדים, בני נוער, מבוגרים ובני גיל הזהב שנפגשים דרך ריחות, טעמים, משחקי רחוב של פעם, שיחה, שירה ונגינה.

    את כיכר הגעגועים יעטרו סיפורי געגוע קצרים שנכתבו בכתב יד ע"י חלק מתושבי העיר, על מנת לעורר הזדהות והשראה ליצירת רגעים משמעותיים וערכיים בחיים. זכרונות חזקים ומשמעותיים שתמיד אפשר לחזור ולהיות ניזונים מהם.

    – געגועים שהתממשו, געגועים שבכוונתנו לממש וגעגועים שבלתי אפשרי לממש.
    – געגועים למקום, לתקופה או אדם… לפשטות שהיתה פעם, לשקט, לזמן עם עצמנו ולאיכות נסתרת בתוכנו.
    – געגוע לילד\הורה\אח\חבר שכבר לא בעולמנו.
    – געגוע לאיכות אחרת של קשר עם ילדינו ובני זוגנו.

    כיכר הגעגועים, מקום בו תחושת השבריריות והפגיעות פועמת לצד הקסם, היופי והפליאה.


    הגעגוע של שארלוט (דודה בת 80 ניצולת שואה)

    "אני בת 80 ועדיין זוכרת את עצמי בגיל 3 וחצי בבלגיה בזמן מלחמת העולם השניה. נאלצתי להיפרד מההורים שלי. התחבאתי בבית של משפחה פלמית בצפון בלגיה. סירבתי לישון על המיטה בחדר שהכינו לי. כל ערב במשך כל השנתיים ששהיתי שם, נכנסתי לחווה של הפרות כדי לישון עם הפרה המועדפת עלי. נרדמתי כל ערב כשהראש שלי על הבטן שלה והיד שלי ממששת את הפרווה שלה. כל ערב כשנכנסתי לחווה, אותה פרה השמיעה קול כדי שאמצע אותה, כי כל ערב היא היתה במיקום אחר. את תחושת הביטחון והאהבה שקיבלתי ממנה, אני עד היום מקבלת רגע לפני שאני נרדמת, כשאני מלטפת בובת חתול מפרווה סינטטית איתו אני ישנה. אני חייבת ללטף משהו, כמו אז, לפני שאני נרדמת. כמה שנים אחרי המלחמה באתי לבקר עם הורי את המשפחה הפלמית ששמרה עלי. נכנסתי לחווה של הפרות, והפרה שמעולם לא נתתי לה שם, מייד זיהתה אותי וקראה לי. אני זוכרת כמה התרגשתי לראות עד כמה פרה יכולה לזכור ולתת כ"כ הרבה אהבה לילד."

     

     

     

    [איור למעלה: נועה קלנר. פורסם לראשונה ב"אדם צעיר – עיתון לילדים וילדות"]


    להגיב
  • ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים! שישי, 7.4 בפרדס חנה

    ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-7 לאפריל, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                

    אחרי חודשיים הפסקה עקב לידת בננו… ממשיכים את המסורת!

    רוקדים יחד כל המשפחה, הורים וילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… מקבלים את השבת ואת השקיעה בריקודים!

    חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    ספרו להורים 😉                                                                                                                                              

     איך מגיעים? שתי אפשרויות:

    או לחנות ב"היוגב 23, פרדס חנה" (ב-Waze או גוגל מפס) ולעקוב אחרי השילוט לתוך מתחם רימון עד בית הספר.
    או לנסוע מזרחה בכיכר דרך פיק"א, לתוך החקלאי – ישר עד הסוף. לחנות משמאל ולהיכנס בשער הקטן למתחם רימון ישר אל המסיבה (בטח תשמעו את המוזיקה).

    ככה זה נראה בילדודאנס הקודם…

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • דרך גוף Bodyways פסטיבל בתנועה – כפר המחול בגליל – 11-13 במאי

    התנועה הגדולה מתחילה דרך הגוף

    אנו שמחים ומתרגשים להזמין

    דרך גוף BodyWays פסטיבל בתנועה

    בכפר המחול בגליל

    חמישי-שבת
    11-13 במאי 2017

    קיבוץ געתון

    www.movefestival.bodyways.org

     

    ברוכים הבאים ל 3 ימים של מחול, מוזיקה, מרחבים וריקודים בכל הגישות דרך גוף, קול ותנועה.
    בשיתוף מיטב היוצרים והמנחים ועם להקת המחול הקיבוצית.
    לא רק לרקדנים!
    כפר מחול מתעורר פתאום ולא מפסיק לרקוד…

    מחול קול וקצב ♡ תבונת הגוף ♡ ריקודים מהעולם ♡ צלילים מרפאים ♡ ביטוי ובמה ♡
    אימפרוביזציה ♡ תנועה ויציבה ♡ תנועה מודעת ♡ אקרו ומגע

    בואו לגלות עולמות של גוף, קול ותנועה
    לכל מי שאוהב/ת לזוזזזזז…

    כל הפרטים, התכניה והמשתתפים באתר הפסטיבל

    www.movefestival.bodyways.org

    לרכישת כרטיסים או מקומות בחדרים או באוהל סיירים הקליקו כאן >

    או התקשרו 052-9540415

    BodyWays Move Festival

    A 3-day festival of performances, dance, and workshops for all ages

    הפסטיבל מתארח בכפר המחול הבינלאומי ובין היתר בחללים היפים של בית האוכל ההסטורי של קיבוץ געתון אשר הוסב לשירות הלהקה.
    חברי להקת המחול הקיבוצית הבוגרת והצעירה, רקדנים מכל העולם, חיים ויוצרים בכפר המחול ויופיעו בפניכם בכל יום מימי הפסטיבל.

    דרך גוף BodyWays הינה זירה מבוססת יוזמות של היוצרים בה, המקדמת אורח חיים בריא ואקטיבי בדגש על מודעות ויצירה דרך גוף ותנועה.

    Prepare for three days of constant celebration!! Dance, Move, Explore, Express, Create, Balance, Heal, and Learn.

    אנו מזמינים למפגש פנים אל פנים עם האנשים המניעים את דרך גוף BodyWays
    בבית של הרקדנים בצפון – כפר המחול, ועם להקת המחול הקיבוצית.

    כרטיסים מוזלים לזמן מוגבל | לאתר הפסטיבל | לאוונט בפייסבוק

     

    החל מיום חמישי ב 16:00 ועד מוצ"ש : מופעי מחול באולמות, מוזיקה חיה ומרקידה ברחבת הדשא, מופע/סדנת קצב עם כלי נגינה אתניים,
    מעגל שירה, ג`אם וריקודים, הפנינג אמנותי, פעילות תנועה רציפה במתחם הילדים ועשרות רבות של סדנאות המתאימות לכל רמת נסיון וסגנון.

    במקום יוגשו ארוחות צמחוניות, בוקר צהריים וערב, משקאות טבעיים וכיבוד. הסעות מתחנת הרכבת וחזרה בהזמנה מראש.
    עם כל הריקוד הזה, מתחם טיפולים לשירותכם, טיפולי מגע עם מטפלים מנוסים, אתם בידיים טובות.

    אפשרויות לינה: ניתן לרכוש כרטיס המשלב לינה בחדר כזוג או כמשפחה, מיטה ליחיד בחדר משותף או מזרן באוהל רועים מפנק
    במתחם יעודי לאורחי הפסטיבל בקיבוץ סמוך. למי שרוצה להיות קרוב יותר ללב העינינים ניתן להקים אוהל (קמפינג)
    בשטח המיועד לכך בקיבוץ געתון במידה וישאר מקום.


    להגיב
  • אמנים במושבה 2017: 23-25 במרץ

    מסורת זו מסורת!

    אירוע "אמנים במושבה" פרדס חנה כרכור חוגג 19 ואנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתארח במתחמים המרוכזים ברחבי המושבה הפסטורלית ובבתי האמנים, הפתוחים לקהל חובב אמנות ועיצוב.

    בפסטיבל ייקחו חלק מעל 100 אמנים מקומיים, כאשר ביניהם אמנים בעלי שם עולמי המציגים בגלריות מובילות בחו"ל.

    מה תוכלו למצוא במתחמים?

    * מתנות ייחודיות מעשי ידי האמנים שלנו, ממגוון תחומים: קרמיקה, ציור, פיסול, תכשיטנות, אמנות שימושית , נגרות, צילום, חפצי נוי, זכוכית, אופנה, צורפות ועוד .

    * מגוון סדנאות אמן, כגון: סדנת טאי דאי- צביעת בדים ובגדים, יסודות ציור פורטרט בצבע, מחזור תכשיטים, רישום לכל הרמות, ציור בועות סבון לילדים והורים, עיסת נייר לכל הגילאים, חימר למבוגרים וילדים ועוד.

    * פעילויות לכל המשפחה: תיפוף אפריקאי, הפעלת משחקי חשיבה (פתוחה במהלך יום שבת), שירה בציבור להורים וילדים, קבלת שבת, הופעות חיות ואטרקציות נוספות.

    * דוכני מזון מגוונים ואותנטיים

    *לראשונה: Art Night – בואו להנות במוקדי הפסטיבל עד 22:00 בלילה (ביום חמישי בלבד).


    שעות הפעילות:

    חמישי, 23.3.17- 10:00- 22:00

    שישי, 24.3.17- 10:00– 17:00

    שבת, 25.3.17- 10:00- 20:00 


    פרטים נוספים ומידע לגבי מיקום ושעות הפעילויות השונות בדף הפייסבוק של האירוע "אמנים במושבה פרדס חנה כרכור"

    פרטים מלאים על האירוע ורשימת האומנים המשתתפים ועוד ממש כאן >


    להגיב
  • ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים! 20.1 – שישי בצהריים, בפרדס חנה

    ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-20 לינואר, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                

    כיף של מסורת! כבר פעם שלישית… והפעם גם השמש תחייך אלינו…

    רוקדים יחד, עם הילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    והוספנו! ב מ ה   פ ת ו ח ה   ל י ל ד י ם!   משיכת חבל, לימבו ועוד הפתעות…

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    ספרו להורים 😉                                                                                                                                              

     איך מגיעים? שתי אפשרויות:

    או לחנות ב"היוגב 23, פרדס חנה" (ב-Waze או גוגל מפס) ולעקוב אחרי השילוט לתוך מתחם רימון עד בית הספר.
    או לנסוע מזרחה בכיכר דרך פיק"א, לתוך החקלאי – ישר עד הסוף. לחנות משמאל ולהיכנס בשער הקטן למתחם רימון ישר אל המסיבה (בטח תשמעו את המוזיקה).

    ככה זה נראה בילדודאנס הקודם…

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • יהלי סובול בהופעה אקוסטית בחסידה – שני, 19.12

    יהלי סובול, האחד והיחיד, סולן להקת מוניקה סקס, יגיע להופעה אקוסטית בחסידה שלנו

    תפתחו יומנים:

    >>>> 19/12/16 <<<<

    ומהרו להזמין כרטיסים:

    04-627-7789 / 054-5819921

    כרטיס במכירה מוקדמת- 70 ש"ח, בערב המופע – 80 ש"ח.

    *** מס' הכרטיסים מוגבל ***

    יהלי סובול, סולן להקת מוניקה סקס, מוסיקאי יוצר וסופר, אחד הכותבים המוכשרים והשנונים בנוף המוסיקלי של שנות התשעים ותחילת המאה הנוכחית.
    בימים אלה מסיים להקליט את אלבום הסולו החדש שלו.
    במופע האקוסטי מתלווה ליהלי הגיטריסטית זואי פולנסקי (ריו, בלה טאר).
    יהלי מגיש בהופעה שירים מכל התקופות ומכל האלבומים – מ"פצעים ונשיקות" המיתולוגי ועד לשני אלבומי הסולו שלו "סוס" ו"אלדוראדו". "מכה אפורה", "לא יכול בלי זה", "סוס", "השמלה ממדריד", "ילדה קטנה", "מספיק בנאדם", "הקונפורמיסט", "פצעים ונשיקות", "איש קש", "שנים חסומות" ועוד.

    יום שני ה-19 לחודש, החל משעה 20:00 בחסידה (המייסדים 26, כרכור)

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • ריקדו בדמכם מסע מכושף לרגל ליל הכלולות של ג'לאל-א-דין רומי

    ריקדו משנשברתם פתוחים לרסיסים,
    ריקדו משקרעתם מעליכם את התחחבושת
    ריקדו בדמכם,
    ריקדו כשאתם חופשיים לחלוטין

    (רומי)

    ריקדו בדמכם – רוקדים את קיומנו פתוחים לרסיסים, לרגל יום פטירתו של גלאל-א-דין רומי המכונה במרחבים הסופים.

    "ליל הכלולות הגדול"

    מזמינים אתכם למסע של ריקוד פועם, חי נושם, לצלילי מוזיקה חיה, סוחפת ואקסטטית המנוגנת ע"י שלושה מוזיקאים מבריקים וייחודיים, וספוג במילותיו חדורות ההשראה של גדול המיסטיקנים הסופים– גלאל-א-דין רומי.

    המסע ייקח אל חיבורים עמוקים עם עצמנו ולבנו, ננוע בין יחד ללבד בין דממה להתעלות, נחולל ונסתובב אל תוך ההזכרות.העמוקה שפועמת בנו תמיד.
    נא להביא כרית לישיבה ולבוא עם בגדים נוחים לתנועה וריקוד.

    עם נתנאל גולדברג— שירה
    פפה דנזה— כלי הקשה וחלילים
    תאי ניקריטן— בזוקי, עוד וגיטרה
    אלהיה אייל מור— מדברת את רומי
    שלומית יוסף– מחול סופי

    מחיר: 75 ש"ח במכירה מוקדמת עד ה 10 לדצמבר
    90 ש"ח אחרי ה-10 לדצמבר (במידה ויישארו כרטיסים).

    להזמנת כרטיסים לחצו כאן >

    חשוב לנו לציין שהמקום מוגבל בהחלט, לא נמכור יותר מ 100 כרטיסים בכדי לשמור על מרחב תנועה נעים ומאפשר. אז שריינו מקומכם.

    שבת, 17.12 בסטודיו תנע בעין שמר

    פתיחת דלתות ב-20:15
    תחילת ארוע ב-21:00

    לדף האירוע בפייסבוק >

    תנע לוגו חדש

    זוהי התקהלות אוהבים.
    בהתקהלות זו אין גבוה נמוך, חכם או בור.
    לא אסיפה מיוחדת, דרשה מפוארת,
    לא נדרש חינוך תקין,
    אין מורה אין תלמיד.
    התקהלות זו היא יותר כמסיבת שיכורים,
    עם ליצנים ושוטים,
    נשים משוגעות, גברים משוגעים.
    זוהי התקהלות אוהבים!

    (רומי)


    להגיב
  • החסידה – Same Same but Different

    [רואי עמנואל]

    לפני ארבע וחצי שנים פסעתי פעם ראשונה לחסידה והרומן החל… מאז זרמו הרבה בירות בברזים… פרדס חנה כרכור שינתה פניה והתברגנה, התקניינה והצטופפה… אני נסעתי וגידלתי עוד ילדים והתטבענתי אבל לשמחתי הרבה, מתחם החסידה נשאר טוב ומזמין כשהיה (אפילו שקפץ לביקור בכתובת אחרת וחזר).

    ובכל זאת מה נשתנה?

    החסידה 2016. Same Same but Different.

    חסידה חדש2

    דומה באוירה שתמיד מתאימה עצמה אליך, וגורמת לך להרגיש בבית.

    "בוא שב. שתה משו קר. בלי לקרוע את הכיס. תפרק איזה שווארמה או תתפנק ב-2 המבורגרים במחיר אחד…."
    וזה טעים! (אומרים, אני טבעוני – השווארמה הטבעונית משו משו)

    ודומה עם הסופר פאב הפופולרי במובן הטוב של המילה – מבחר בירות מגוון (מאלכסנדר הדב ועד המלכה מהנגב) ותפריט ברמה של מסעדה.
    המוזיקה כמו תמיד אלופה…
    עדיין מקרינים שם משחקי כדורגל…

    ודומה בהפתעות ובמגוון האירועים – הפעם מספרים על:
    שישי שכונה – אוכל ביתי, אוירה של בית – שש-בש , טאקי, עראק ואוזו ב-7 ש"ח, נרגילות
    על "בירה ונשירה"
    ועל הופעות חיות (אפשר לגלות שיהלי סובול ומאור כהן יהיה כאן בקרוב)

    ואיך שונה?

    אחרי הנדידה הקצרה צפונה והטעימה ההודית, החסידה שבה למקום המקורי (המייסדים 26, כרכור) והבעלים, שצרפו שותף חדש (נעים מאוד רון) החכימו, למדו מהניסיון והבינו מה אנחנו רוצים.
    אוכל טוב במחיר שפוי, בירה קרה, תפריט ילדים ומנות טבעוניות. הם הרחיבו את התפריט והוסיפו עסקיות בצהריים, שיפרו וגוונו את ההמבורגרים (שהיו מעולים גם קודם) וכל הזמן דואגים שהחוויה שלנו תהיה הרבה יותר מעוד מקום לאכול בו.

    * * *

    חסידה חדש1

    החסידה – בירה, מוזיקה ואוכל

    המייסדים 26, כרכור

    04-6277789

    לדף הפייסבוק של החסידה >

    לאתר (כולל תפריט) של החסידה >


    להגיב
  • מסיבת שנות ה-80 בסטודיו תנע עין שמר, 29.10 – ואתם בוחרים את השירים!

    מסיבת שנות ה-80!!!

    יום שבת שאחרי החגים, ה-29 לאוקטובר, שמונה בערב   –    סטודיו תנע בעין שמר    –    30 ש"ח בכניסה

    מוזיקה משובחת משנות ה-80 העליזות (עם נגיעות מהסוונטיז ומהניינטיז)

    מוזמנים לכתוב כאן בתגובות או בדף האוונט בפייס – איזה שירים בא לכם לשמוע – לאיזה שירים אתם מתגעגעים…

    יהיה מקסים ומרגש אם תשתפו את האירוע עם חבר או חברה שאתם מתגעגעים אליו – שאולי רקדתם איתו באייטיז או סתם לא פגשתם הרבה זמן…

    *   *   *

    לינק לקניית כרטיסים

     זמרים

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • טוב ברחוב

    "טוב ברחוב" – פסטיבל מקומי 24-25.8

    שני ערבים של חגיגות לסגירת הקיץ, תרבות מקומית, שפע מקומי
    ושמחה רבה ברחובות המושבה! הכניסה חופשית לכל ארועי הפסטיבל.

    [אייל כגן – מפיק הפסטיבל והמנהל האמנותי]

    13906746_300627036957271_2245825110121583381_n[1]פסטיבל ״טוב ברחוב״ הוא פסטיבל מקומי. ברוב המקומות כדי להפיק פסטיבל צריך להתחיל ולחפש אמנים ויוצרים מבחוץ. בפרדס חנה כרכור, המצב הוא בדיוק הפוך. יש ביישוב הזה שפע יצירתי ואמנותי הדומה למעיין מפכה. יש קבוצות תאטרון ומוסיקאים ואמני רחוב ומיצגנים ודי ג׳ייז ועוד. יש כאן שפע של תרבות מקומית שרק מחפשת במה. מהבחינה הזו, ברגע שהתאפשר מפגש בין העושר התרבותי לפלטפורמה הנכונה, החיבור נוצר בשיא הטבעיות.

    חברו כאן משרד התרבות שהחליט לתמוך תקציבית בפסטיבל שיתבסס על יצירה מקומית והמועצה המקומית שהרימה את הכפפה והתגייסה לטובת העניין הן כלכלית והן מבחינת הקצאת משאבים רבים נוספים.

    מבחינת הקונספט, טוב ברחוב כשמו כן הוא מבטא את ההכרה שהרחוב המוכר והאהוב עלינו בילדותינו צריך להמשיך ולשמש ככזה בעולם שמקדש ומקדיש לא מעט זמן למסכים ושוכח לעיתים את האינטראקציה הבסיסית. והטבעית ביותר. את המפגש האנושי. אז ברור לכולנו שבעולם רווי מרכזי קניות בכל פינה, הרחוב צריך להאבק ביתר שאת על מרכזיותו. כפסטיבל מקומי המתרכז ברחוב, יש בכך משום הכרה בחשיבות הזו ועידוד. מעבר לכך, הפסטיבל הזה ינדוד בשנים הבאות (אינשאללה) בכל פעם לרחוב אחר ברחבי היישוב וימקד את הפוקוס עליו.

    מבחינתנו, הקרנבל מגיע לעיירה, בדיוק בסוף הקיץ, סוף החופש הגדול, רגע לפני שחוזרים לשגרה וזו בהחלט הזדמנות מעולה לצאת, להזיע, להנות, לצחוק ולזכור שפשוט טוב ברחוב.

    ———————————————

    אז מה יקרה ואיפה?

    רביעי 24.8 טוב ברחוב פרדס חנה (במתחם המתנ"ס)

    13912766_298659600487348_2215639219485244230_n[1]17:00 – בובו ולוסינדה (באולם) / תאטרון התיבה
    18:00 – מחול אש (רחבת כניסה לובי) / רונה בראון
    19:00 – להקת מג'יקל מיסטרי – 'השירים המשחקים' – מופע לכל המשפחה על מדשאות מרכז אמנויות הבמה
    21:00  – להקת מג'יקל מיסטרי – ערב הצדעה לביטלס – magical mystery tour

    ———————————————

    * חמישי 25/8 – טוב ברחוב בכרכור *

    במה מרכזית – רחוב המייסדים

    20:00 – האחים אריאל
    20:50 –  חיים לרוז מארח חאפלה טורקית צוענית
    21:45 –   איקי לוי והראסטה היברו מאן – Iki Levi "Rasta Hebrew-Man"
    22:40 –  The Goldman Brothers
    23:30 –  Odelyah LIVE on DJ set

    מנחה: ערן בן זאב

    ———————————————

    במת אחוזה

    20:15 – פלמנקו \ סטודיו רקליטה
    21:00 – Quick change
    21:50 – קרוסלה
    22:30 – STARS
    23:15  – מחול הכסף של רונה
    DJ Oz

    ———————————————

    13876348_298812433805398_1915956562720175516_n[1]

    מסיבת רחוב מ 20:00 לתוך הלילה:

    DJ MiKa
    DJ Leroy
    Dj GULA K

    ———————————————

    על הרחוב:

    תיאטרון הידית
    * קפה לה טרסה
    Kleine Mentshelekh / קליינע מענטשעלעך
    * גבי ריינבו
    * שגיא ג'אגלינג
    * פרינצ'יפסה מלכת האמבטיה
    * שוק אמנים מקומיים בגן הגיבורים (ליד חומוס חמסה)
    * בירה ונשירה עם הגלוגרים (מסעדת רוברטה וינצ'י)

    מ- 21.00 – מסיבת ריקוד חופשי בבית בנגורה (רחוב המושב הסמוך)

    וכמובן כל העסקים המקומיים במייסדים:
    קליית אבגי, שייקספרי, קפה כרכור, חומוס חמסה, הכהן, הפיצוציה, ההודית של אלאדין, רוניה, בית 25, ALI לאבידו, המרפסת, החסידה, המכולת של בני ו-פלאפל דבורה המיתולגי שחוגג יובל 50 🙂

    ———————————————

    הצטרפו אלינו והזמינו אנשים לטוב מטוב הזה…

    טוב ברחוב
    (
    לחצו על התמונה להגדלה)


    להגיב
  • שלום חנוך ומשה לוי במופע התרמה מיוחד – גן שמואל, שני למרץ

    שלום חנוך ומשה לוי במופע התרמה מיוחד לכיתות התקשורת (ASD)

    שלום על השירה והגיטרה האקוסטית, אליו חובר שותפו המוזיקלי משכבר הימים משה לוי – על הקלידים וקולות הרקע.Shalom1

    אם יצא לכם להכיר לפחות משפחה אחת שמגדלת ילד על רצף האוטיסטי, אתם וודאי יודעים כמה זה לא קל. כמה משאבים נדרשים כדי לגרום לילדים הללו להוציא לפועל את הניצוץ הטמון בהם, לעזור להם לתקשר עם העולם שבחוץ ולהשתלב בו בהצלחה.

    מופע ההתרמה המיוחד הזה נולד כדי לגייס כספים ולהעניק לילדים הללו סביבה לימודית מקדמת ומחבקת, כך שכל ההכנסות ממנו יועברו לטובת כיתות תקשורת בקריית החינוך ע"ש בן גוריון במועצה האזורית עמק חפר.

    מוזמנים באהבה לקחת חלק ביוזמה ולרכוש כרטיסים למופע

    באולם קיבוץ גן שמואל, 2.3.16 בשעה 20.00.

    נשמח לראותכם בתרומתכם והשתתפותכם באירוע חשוב זה.

    רווח

    כרטיסים ניתן לרכוש בלינק הבא: http://www.pashbar.co.il/show.php?id=4305


    להגיב
  • אמנים במושבה פרדס חנה כרכור – 2015

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור" הגדול באזור השרון

    לראש השנה 2015 ייערך בחמישי -שבת 3-5/9

    לקראת ראש השנה קהילת האמנים הענפה של פרדס חנה- כרכור מתאחדת ליריד "אמנים במושבה" שיתקיים ב3-5 לספטמבר ומזמינה מבקרים מכל רחבי הארץ להיחשף למגוון יצירות אמנות ואופנה ישראלית מקורית, ליהנות ממפגש אישי עם האמנים, לרכוש מתנות לחג בהנחות מיוחדות היישר מידי האמן, להעביר יום משפחתי קסום עם פעילות חווייתית ויצירה אמנותית ולטעום מדוכני האוכל המגוונים של תושבי המקום.

    מזה עשור פרדס חנה – כרכור נחשבת למושבת אמנים מובילה בישראל בזכות קהילת אמנים ענקית ומגוונת המתגוררת ויוצרת בישוב. אמני המקום מציגים במהלך השנה את יצירותיהם בתערוכות נחשבות בעולם, במוזיאון א"י, בשוק הפשפשים בת"א, מוזיאון ישראל בירושלים, ירידי חוצות היוצר, ועוד. כמיטב המסורת, לקראת ראש השנה הם מתאחדים לחגיגת יצירה מקומית מלהיבה ומשותפת.

    היריד השנה יתפרס על פני תשעה מתחמים ברחבי המושבה אשר יאגדו מספר אמנים מתחומים שונים. פעילויות חווייתיות אומנותית לילדים כגון סדנת ניפוח זכוכית, עיצוב קשתות לשיער, סדנאות יצירת תכשיטים, בובות ומגנטים, שעת סיפור וקוסמות יתקיימו במתחמים השונים. בשישי ושבת אחה"צ יערכו מסיבות רחוב וקבלות שבת עם די ג'יי והופעות חיות.

    אמני המושבה יציגו אמנות מגוונת מתחומים שונים כגון: ציור, פיסול, תכשיטנות, אמנות שימושית , נגרות, צילום, חפצי נוי, קרמיקה, זכוכית, אופנה, צורפות ועוד.
    בין המציגים: אמני הקרמיקה מארק יודל, ליאת שרון והדס שלום, פסל הברונזה רבשי פנחסוב, צלם הנופים ארי בליטינשטר והצייר אסף בריל שיחנוך את הגלריה החדשה.

    גלית ויס צילום אלונה להב

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה כרכור" יתקיים בימים חמישי עד שבת, בין 3-5 בספטמבר.

    שעות פתיחת המתחמים – חמישי : 10:00 – 20:00    שישי : 10:00 – 17:00    שבת: 10:00- 20:00. הכניסה חופשית!

    פרטים נוספים בדף הפייסבוק "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור".

    מפת מתחמים והאמנים השונים בכל מתחם ניתן למצוא באתר >

    הדגמת שריפת ראקו של האמן מרק יודל תמונה שלי גנדל

    פירוט המתחמים השונים:

    מתחם בילו: רח‘ בילו 10, כרכור
    במתחם זה תוכלו לפגוש את יואב ושגית מ"שגיתא -מנאמן למקור שיציגו מגוון פריטי ריהוט וינטג' מחודשים לבית את מעצבת האופנה אלכסנדרה בן שמול , את מעצבות התכשיטים רונית כרמל וגילת זעירא , הקרמיקאית דנה בלייר, הציירת ענת סאה בר שלום ואת סיפורי הבדים של רבקה אורן.
    קבלת שבת עם אהוד אריאל תתקיים ביום שישי ב15:30-17:00.

    מתחם הדקלים: רח’ הדקלים 15, פ”ח
    התכשיטניות דנה וטופז מארחות במתחם זה את מעצבות האופנה אלמוג אשור, סמאיה יעל דוכובני ודנית ירון ואת אמן הזכוכית איתי מגר ופסל הברונזה רבשי פנחסוב. כמו כן, תוכלו לפגוש בעבודות הקרמיקה הנהדרות של אביבית לוי משה, אפרת פרץ ומרכז אילנית. בכל ימי האירוע תתקיים הפעלה פתוחה של משחקי חשיבה עם איתי מגר. סדנאות תכשיטים אופנתיים לילדות ונערות – בתשלום יתקיימו בשישי 15:00, שבת 11:00 , שבת 16:00. קבלת שבת שכונתית עם מסיבת רחוב, דיג'יי והפתעות תערך בשישי ב- 16:00.

    מתחם שהם: רח’ שהם 5, פ”ח.
    במתחם זה חברו יחד אמן הזכוכית "אבונפחא" דני סקוירסקי, הקדרית ג'אנה שימונוב , הצורפת הדס עופר , הציירת הגר נתן ומעצבת האופנה גלית אשר. במהלך כל האירוע ייערכו הדגמות ניפוח ופיסול בזכוכית, אפשרות להתנסות (לבני 10 ומעלה) ע"י "אבונפחא"- בתשלום. בשבת ב-12:00 הדגמת יצירת תליון חוטי לשרשרת ע"י הדס עופר. הקומיקאי והסופר עמרי בר-לב במפגש משעשע בשילוב קסמים ולהטוטים על ספריו ובכלל. לילדים ומבוגרים. יום חמישי ה3/9 ב- 18:00 – בתשלום.

    מתחם הדרים: רח הדרים 70, פ"ח
    במתחם זה יציגו אמני הקרמיקה והקדרות מרק יודל, מינדה גלאון ומייקל מיינקוף. לצידם מעצבות התכשיטים רונית יהודה לוי ולבנה ליבי פדלון, הצייר והפסל איב ענן, הציירת ציפי קליינר וגיא רוזנר שיציג קליגרפיה וציורי דיו של יפן וסין. מיכל הלב תציג חוברות צביעה למבוגרים לצד צלם הנופים ארי בליטינשטר, אמן הזכוכית עמי לייבוביץ ואריאל ויואב קליינר מעצבי משחקים והרכבות מעץ.

    מתחם הידית: רח’ חרושת 1, פ”ח
    במתחם זה יציגו גליה שמחאי- אמנית היוצרת בעיסת נייר, האמנית איילת גד, המעצבת רוני רבינוביץ' יוספי , אמנית האריגה והקליעה נוני יבנאי, מעצבת השמלות לילדות איילת לבן, מיכל רומם שתציג בגדי נשים בעיצוב קלאסי ושיקי, והקרמיקאית הדס שלום. הילה פוקס תציג את ממלכת ליליפוט לצד התכשיטניות איריס אוליבר וגלית עזר סלע וכן כרמית יוסמן תציג טקסטיל לחדרי ילדים ואסף בריל יחנוך את גלריית הציור החדשה במקום. בידית המסורת נמשכת! מקבלים את השבת והשנה החדשה בגרוב, דרינק וריקודים. מסיבת APPLE BEAT PARTY על המוזיקה המשובחת די ג'יי – Oz Kaesar, על הפטיפון – תומר שלום ודרור אהבה רומם. שישי מ 17:00 – הכניסה ללא תשלום. בנוסף, בשבת 16:00- הופעה חיה של להקת טורקיז במופע מחווה לפיירוז – הזמרת הלבנונית האגדית. עיבוד רוק אוריינטלי בביצועים מפתיעים ומרגשים. הכניסה ללא תשלום.

    מתחם הגלעד: רח הגלעד 15, פ"ח
    במתחם זה שמוליק בכר היוצר עבודות ויטראז' מזכוכית ממוחזרת מארח את האמניות ליאת חזן וחן רכטמן. עוד יציגו הקרמיקאיות גלית ויס, רונית חיימיס וגילה נתן , הפסל טל רוטשטיין, מעצבות האופנה ג'יני ק.הנסון, מירה שטיינברגר ויהודית ברנפלד וגם הציירים שרה ברוש ויהודה שץ.

    מתחם הראשונים: רח’ הראשונים פינת תרפ”ט, פ”ח
    במתחם זה הקרמיקאית ליאת שרון מארחת את הציירת ליה רונן, את מעצבות הבגדים הגר קדמי ואורית שכביץ למותג בובים, את הצורפת איריס הרפז ואת מעצבות המוצר נועה &דפנה. ביום חמישי ב17:00 תתקיים סדנת סוס על מקל מטאטא של "אפונה ובוטן" – בתשלום. כמו כן תיערך סדנת מגנטים "אפונה ובוטן", הכנת 5 מגנטים ארוזים בקופסא, לראש השנה. בשבת ב-10:00 וב16:30 – בתשלום. הבונבונים – סדנא לעיצוב קשתות וסרטים לשיער שזורים בצעצועים ממוחזרים, פרחים ונוצצים עם האמנית היוצרת טל טנא צ'צ'קס בשבת ב11:30- בתשלום וביום שישי 16:30 תתקיים קבלת שבת משמחת.

    מתחם הואדי: רח' האורנים 40, פ"ח
    במתחם זה יציגו הפסלת שלומית חפר , התכשיטניות מירי שרביט יונינה רבינוב המעצבת תכשיטים מחרוזי זכוכית, בציור ענווה גולדברג ונעמי מור, הקרמיקאית אירית גבריאלי אמיתי והצורפת ענת בר- עוז.

    מתחם שיהר: דרך הנדיב 102, פ"ח
    מתחם אופנתי ושומר שבת. כאן תציג שירה טילה מרקוס מסטודיו שיהר אופנה פראית אצילית, וערן בללי למותג בנקוזי יציג אופנת גברים. האמנית דנה אריאל תציג את יצירותיה לצד האמנית יונת מרשה ועמותת אלו"ט. הצורפת יעל ולטמן תמכור את תכשיטיה.

    Zohar Ron


    להגיב
  • ח"יים באהבה כל השנה

    1.נתחיל מהסוף. השנה לא יתקיים אירוע "ח"י באהבה". השנה לא יהיה "לילה לבן" בפרדס חנה כרכור. זהו שחררתי את זה. ועכשיו ברשותכם נחזור להתחלה. "ח"י באהבה" הראשון, נולד ב"מושבה חופשית", בתקופה הטרום פייסבוקית. הוא היה מחתרתי, השתתפו בו להערכתי כ-300 איש. הוא נולד בספונטניות, מתוך תפישה שאמרה שכאשר העסקים הקטנים מתארגנים ביחד, הם הופכים לכח. זו הייתה תפישה שביקשה לקרב את העסקים לקהילה, ואת הקהילה לעסקים. היום קוראים לזה כלכלה מקומית מקיימת. היום כולם מדברים על זה, ב-2010, מעטים הבינו על מה אנחנו מדברים. הרעיון הזה בא מתוך צורך ומתוך מה שכבר אז ידענו: עדיף לעשות ופחות לדבר. ללילה הלבן הראשון היו שותפים רונית בר אילן, אילנה פלדה ואורי מוסנזון. המועצה לא הייתה שותפה.

    2. לקח זמן לשכנע את המועצה בחשיבות האירוע הזה ובחשיבות של העסקים הקטנים ליישוב. בח"י באהבה השני, יצרנו תקדים. לראשונה, המועצה החליטה לשתף את האירוע על פני שלטי החוצות שלה. מה שהיה מצחיק, זה שהיא לא הרשתה לפרסם את שמות העסקים, אז התחכמנו ופרסמנו את מפת גוגל עם כל האירועים של הלילה הלבן, על אותם שלטי החוצות שהוקצו לנו. בשנה השלישית התקדמנו עוד שלב מול המועצה וקיבלנו השתתפות במודעה בעיתון הגפן. שנה אחרי, המועצה העלתה הילוך וההשתתפות שלה הסתכמה בכ-12 אלף ש"ח, ובשנה שעברה לאחר שהמשטרה התערבה וכבר לא נותרה למועצה המקומית ברירה והיא לקחה על עצמה את כל עלויות האבטחה של האירוע פלוס עיתונות, סדר גודל של כ-40,000 ש"ח.רק בשביל הפרופורציה, יום העצמאות מתוקצב ב-650 אלף ש"ח.

    חי באהבה פרדס חנה

    3. בואו נעשה שנייה סדר, חלקה של המועצה אף פעם לא היה גדול יותר מחלקם של העסקים שתמיד מימנו את ההפקה שלהם בעצמם, הוא גם לא היה גדול מחלקם של הספונסרים שהבינו את החשיבות של האירוע ונתנו חסות ביד נדיבה. במשך השנים הסתדרנו. עשינו קסמים. במשך שלוש השנים הראשונות נשאתי על גבי את האירוע הזה, בהתנדבות. גידלתי את הבייבי הזה מתוך אמונה אמיתית בחשיבות של התפישה שאפשר לשלב בין עסקים, תרבות וקהילה יחד עם תמיכה מהמועצה. בשנתיים האחרונות האירוע שהתחיל בצניעות צבר תאוצה. הוא גדל. הוא גדל מאוד. זו הפכה להיות הפקה מורכבת עם עבודה מאומצת של חודשים. בקיץ שעבר, הוצאנו 8,000 אנשים לרחובות, באמצע צוק איתן!

    4. לתומי, הייתי משוכנע, וגם היום אני משוכנע (תקראו לזה נאיביות) שבשנה הנוכחית אחרי שלילה לבן הוכתר "כיום העצמאות באמצע הקיץ", נקבל את הכבוד הראוי לאירוע שמביא אנשים מכל רחבי הארץ לפרדס חנה כרכור, בלילה מיוזע אחד באמצע אוגוסט. הייתי בטוח שנקבל תקציב שמתאים לסדר הגודל של האירוע. זה לא קרה. אחרי יום העצמאות , עקב חריגות מהתקציב, עצרה המועצה את האירועים ביישוב. לילה לבן שהיה על תוכנית האירועים, נדפק. לא עזרו ההשתדלויות שלי, הקשרים שלי, הנסיונות שלי. הדלת נסגרה. זה לא רק עניין תקציבי, זה עניין של סדרי עדיפויות. וזה כואב.

    חי באהבה חגיגה2

    5. זה כואב בעיקר בגלל שלטעמי "חי באהבה" הוא מתנה אמיתית. הוא מתנה אמיתית ליישוב. הוא נולד כאן. הוא יצירה מקומית על טהרת הכוחות האדירים שפועלים כאן. בלילה הלבן נוצרו חיבורים שתקצר היריעה מלפרט אותם. לא מעט עסקים מקומיים חיכו לאירוע הזה כדי לערוך בו את ההשקה שלהם. את כמות הצבע והקסם ששררו ברחובות, מראות התמונות והסרטים. וגם זה לא מספיק, כי רגש וצמרמורת אי אפשר להעביר תמיד בתמונות. הלילה הלבן סיפק מעגלים של עבודה. הוא סיפק פרנסה וחיבר בין האנשים. הוא הגשים את המטרות שאיתן יצאנו לדרך ומי שלאמשכיל לראות את זה, הוא עיוור.

    6. כל אחד ואחד מהלילות הלבנים ריגש אתי. הראשון, היה הראשון. כמו לידה. השני היה כמו תקליט שני שיוצא ותמיד יש את החששות שאולי הוא לא יצליח לשחזר את ההצלחה של הראשון. בשלישי פרצנו לתודעה היישובית, עברנו מהשוליים למיינסטרים. הוא עדיין היה קטן ואינטימי אבל כבר הראה ניצני גדילה. בשבילי הרגע – שהאנשים מהשכונה שבה אני חי 13 שנה , חצו את השער של דורותיאה, ופגשו בטירוף של תאטרון הידית-היה רגע מכונן. רגע של מפגש. ברביעי, לא האמנו, עד כמה האירוע גדל, ובשנה שעברה הכל התפוצץ. לטובה. באמצע כל הכאב של צוק איתן, במעין הפסקת אש שמיימית, האנשים שבו לחייך. שבו לשפיות.

    חי באהבה 3 הנסחי באהבה חגיגות הידית

    7. אני כואב וגם מרגיש תחושת שיחרור. כמו בשנת שמיטה. אחרי 5 שנים שבהן אני מתרוצץ כמו משוגע בחום יולי אוגוסט ומטריף את כל המערכות מסביבי (הילדים שלי לא יכולים לסבול אותי, שלא לדבר על האישה שאיתי), אני יכול רגע לנשום. פאוזה. אני יכול רגע לעצור ולהתבונן. על מה שנעשה ועל מה שיש עוד לעשות, ותמיד יש מה לעשות. בשלושה חודשים האחרונים הייתי מעורב במאבק על ה"ים החופשי" . גם זה לוקח אנרגיות. ונותן אנרגיות. כי בסופו של דבר אין תחושת סיפוק גדולה יותר מהידיעה שיש אנשים שמעריכים את העשייה שלך. זה שווה את הכל. לא שזו המוטיבציה שאיתה אתה יוצא לדרך, אבל זה בחלט נעים. וכן,כולנו אנושיים.

    8. זכיתי. בסוף כל "ח"י באהבה" כמויות האהבה שקיבלתי השתוו אולי רק לכמויות הזיעה שהגרתי. הלכתי כמה ימים על עננים וכמובן ששבתי לקרקע. אחת המצוות הגדולות יותר היא לשמח אנשים, ונפלה באמתחתי הזכות הזו. אם יש בי עצבות, הרי שהיא נובעת מזה שהשנה זה לא יקרה. חודש שלם שאני מחזיק את הפוסט הזה בבטן, והיו לילות לא מעטים שנדדה שנתי. ויחד עם זאת לחיות באהבה אפשר כל השנה, לאוו דווקא בחום יולי אוגוסט. ועם כל הכבוד, בשעה שגשושויות מגיעות למאדים, גם הלילה הלבן שמלווה אותי ואני אותו מקבל את הפרופורציה המתאימה. זהו. ניקח אוויר, נחזור עם כוחות מחודשים. החיים מלאי הפתעות.

    חי באהבה שלטים

    9. אוהב אתכם ואתכן.

    **בתמונה: ח"י באהבה הראשון עם סיור קולות עטלפים, מעניין לראות לא רק מי השתתף, אלא מי כבר לא פועל כעסק, מה משלמד על המציאות של העסקים הקטנים בישראל **.

     

    לפוסט המקורי של אייל בפייסבוק >


    להגיב
  • Sunbeat Festival 2015

    SUNBEAT FESTIVAL 2015

    פסטיבל מוזיקה וקצב בינלאומי

    סופ"ש 12-13 ביוני – פארק הירדן

                                                         כרטיסים מוזלים אחרונים עד יום שישי 5.6 (או עד גמר המלאי)!

    במות מוזיקה / הופעות חיות / DJ's / סדנאות / שוק אמנים / מתחם ילדים / מתחם קרקס / מתחמי קמפינג / ערוצי נחל צוננים

                                                         סאנביט חוגג 5 שנים בלוקיישן חדש על גדות נהר הירדן!

                        בדיוק בנקודה שבה האביב פוגש את הקיץ, בדיוק על התפר שבין מסורתי לחדשני, בדיוק בין צל העצים
    לגדת הנחל, בדיוק בזמן ובמקום סאנביט חוזר לשנתו החמישית!
    הפסטיבל, שבשנים האחרונות צמח והפך לפסטיבל המרכזי בסצנת הגלובל ביט בישראל, מציע
    לכם תפריט הופעות רב תרבותי עשיר ומסעיר, מפגש עם יוצרים מסקרנים, מסיבות עם דיג'ייז
    ואשפי קצב מהארץ ומהעולם, פעילויות השתתפותיות, והכל לצד חוויית קמפינג
    בתוך שמורת טבע קסומה עם מאות דונמים של חורש טבעי על גדות נהר הירדן הצונן!

                          בואו לחגוג איתנו חמש שנים של מוזיקה מעולה, אנשים נפלאים ועולם אחד קצבי ומרקיד במיוחד.

    בין האמנים שישתתפו השנה בפסטיבל:

    J-VIEWZ Feat. Geva Alon (USA/ISR) / THE TARAF (ROMANIA) / DIRTY HONKERS (BERLIN)
    ROMI (ANGOLA-SPAIN) A-WA / ANIKUKU / SUMSUM / HOODNA AFRO BEAT / ECHO & TITO / MALOX

    / SaBBo / CUT N' BASS / FORTUNA RECORDS CREW / YOGEV HARUVI-DRUM & DIDJ
    DJ YOSSI SWING / CHEN AND NOA / DJ BUSHBEAT / DJ TORI BABA

    התוכנית המלאה והזמנת כרטיסים באתר הפסטיבל:

    WWW.SUNBEATFESTIVAL.COM

    ZOHARON-2125 (2)

    המשך לקרוא »


    להגיב
  • מתחת לפנס 3: מאירים אמנות וקהילה

    ביום חמישי, החל מהשעה 20:00 בערב, יהפכו שבילי קיבוץ עין שמר, למופע ראווה צבעוני וססגוני של אמנות רב תחומית מקורית.

    בואו לחוות משהו שונה, להיחשף לאמנים ושפות, להיות חלק מהיצירה ולתמוך בה.

    כ- 40 אמנים יופיעו מתחת לפנסי רחוב…

    הערב כולו מוקדש לקידום האמנות והיצירה, ללא מטרות רווח ומבוסס על תרומות בלבד.

    הכניסה חופשית!

     _DSC9365 _DSC9194

    אירוע האמנות "מתחת לפנס" מתקיים זו השנה השלישית ברציפות בקיבוץ עין שמר. האירוע שיתקיים ב- 28 במאי, יארח יותר מ- 30 אמנים שיופיעו מתחת לפנסי רחוב הפזורים לאורך מסלול הליכה של 400 מטר. במשך ערב אחד, יהפכו שבילי הקיבוץ למסע קסום של חגיגה צבעונית באמנות רב תחומית.

    כל פנס יהווה במה עבור אמנים ויוצרים מקומיים. בערב זה יזכו המבקרים וקהילות האזור לחוות משהו שונה, להיחשף לאמנים ושפות, להיות חלק מהיצירה ולתמוך בה.

    לצורך שיווק המיזם צילמו מפיקי הארוע סרטון בהשתתפות האמן משה פרסטר שייקח אף הוא חלק בארוע השנה. הסרט מסביר את הקונספט הייחודי של המיזם וקורא לקהילה לקחת חלק. את הסרט ניתן לראות באתר הפייסבוק של "מתחת לפנס".

    "בחרנו להעמיד מתחת לפנס אמנים ייחודיים ובעלי קול אחר", אומר גבע, "אין צורך לנסוע רחוק כדי למצוא משהו באמת אחר מעניין ומרגש. לפעמים זה נמצא בדיוק לידינו, מתחת לפנס".

    בין המשתתפים: רואן ג'בארין, קלודט זורע, לימור אמסלם, יעל לביטל, עמליה זנד, יעלה אורן זלאיט, איריס נייס, אדהם ג'בארין, תניה פרידמן, שיר גרואג, אביטל גבע, פיט וגדעון אברהמי, ענבל מנדס-פלור, חברי תאטרון הידית, להקת בלקן במחסן, להקת החלטורה ועוד רבים וטובים.

    האירוע מתקיים בעזרתם ותמיכתם של מועצה אזורית מנשה, קיבוץ עין שמר, גן שמואל מזון, חממה אקולוגית עין שמר, חברת ביגוד, קרן חבצלת, האמנים ואתם הקהל..

    לדף הפייסבוק של מתחת לפנס >   |   לאיוונט >


    להגיב
  • יום המעשים הטובים בפרדס חנה-כרכור, 24.3

    יום המעשים הטובים של שנת 2015 בפרדס חנה כרכור!

    יום המעשים הטובים הוא יום ארצי בהובלת עמותת "רוח טובה".

    בפרדס חנה-כרכור היום יתקיים בסימן אקולוגיה, עם אירוע מרכזי בוואדי.

    בתוכנית בין השאר:

       * הצגה והפעלות חינם לילדים

       * מופע מוסיקה

       * להטוטני אש

       * דוכנים

       * ועוד…

    בנוסף יתקיים טכס הענקת מדליות לעוסקים בעשיית מעשים טובים על השנה

    יום שלישי ה-24.3 החל משעה 16:00

    האירוע חינם ופתוח לכולם…

    יום המעשים הטובים


    להגיב
Close