השימושון

דרך האמן: ספר אורחים

דף זה מוקדש לכם, האורחים בדרך האמן.
זה המקום לשתף בחוויות שלכם מביקור בבתי האמנים ובמתחמי התצוגה הקבוצתיים.
אם ראיתם עבודה מרגשת, אם פגשתם אדם מעניין ואתם רוצים שכולם ידעו, אם נדלקתם על איזו המצאה יצירתית או הצגה המצאתית, או סדנה, או בכלל…. תרגישו חופשי לפרט!

הראה עוד

37 thoughts on “דרך האמן: ספר אורחים”

  1. ורדה וכל האמנים , דרך האמן מופק השנה עי מפיקה פרטית , אילנה ואני לא מעורבות בהפקה, ועד האומנים מודע לכך שבאתר יש רובריקה של דרך האמן , אני מציעה שתפני לועד או למפיקה לגבי הפרסומים במושבה חפשית , פניות מתאימות יכולות לתמוך בשילוב האתר בהפקה השנה כפי שראוי לעשות , וכך יתאפשר לעדכן את הנתונים.

  2. לכל מתעניני דרך האמן נא להשאיר פרטים במזכירות ההיכל לאמנויות הבמה ולבקש להכלל ברשימת התפוצה של האמנים לגבי עידכונים והודעות
    פתוח כל יום עם סיסטה בצהרים
    6271247

  3. תודה לאילנה וליעל , שבזכות העבודה הרבה שהשקיעו יצאו האמנים לדרך. לי זאת פעם ראשונה להציג בפרדס חנה ומאד התרשמתי מהקטלוג המקצועי ומהההזדמנות להכיר אנשים מעניינים ואיכותיים. בעזרתכם אני לומדת להכיר ולהעריך את היישוב הזה.
    ושוב – כה לחי וחג אביב שמח.

    אלישבע סמית
    נ.ב
    מתי ואיך אפשר לאסוף את העבודות מבית ראשונים

  4. הי יעל ואילנה,
    כמעט לא הספקתי להסתובב בין אמנים. ובכל זאת הייתי הרבה במתנ"ס- גם בזכות ה"הופעה" שלי, וגם מפני שהיה הרבה מה לעשות שם עם ילדים… אין ספק שבסופשבוע, פשוט יותר להסתובב ממש והתפנות לראות באמת אמנות… ככה עם התימרונים של עבודה וילדות ועם ההכנות שלי, לא ממש יכולתי.
    ואף על פי כן היתה אווירה מאוד מיוחדת ברחבי הישוב. מן סוד שמתגלה. משהו חרישי אבל גם חזק. משהו שליווה את הימים מהבוקר ועד הלילה.
    ההשתתפות שלי בארוע היתה מבחינתי חידוש, והיה לי פשוט נפלא. הצלחתי לעשות משהו שמאוד רציתי. אני מבינה שמי שזה גם עסקים בשבילו- יכול הי להתאכזב. אבל בכל זאת- בתור מי שעד כה היתה רק על תקן צופה ב"בית פתוח"- אי אפשר להשוות את האווירה. ב"בית פתוח" של שנה שעברה היתה הרגשה של שוק. משהו מאוד לא ממוקד. תמיד יש אמנים טובים- אבל כמכלול זה היה בעיקר מתיש ואפילו קצת מאוס. הפעם כאמור היה משהו אחר באוויר. סוג של קסם.
    בטח שאפשר לשפר. אבל אני בטוחה שלכן יש הרבה יתר רעיונות לשיפור מאשר לי. ואני בטוחה שעשיתן הכל באהבה ומתוך חזון חדש. זה תמיד מדהים אותי, אנשים עם חזון ועם כוחות מימוש.
    לגבי המפגש איתכן היה כרגיל מעניין ומעורר השראה.
    אני אשמח תמיד גם להשתתף וגם לעזור.
    ולרונית- תודה הפירגון. זה מאוד מרגש לראת שמה שחלמתי- ממש עבד. תודה לכל מי ששיתף אותי במבוכותיו, ענה לי על שאלות ועזר לי להתגבר על המבוכה שלי.

  5. לא ביקרתי כמה ימים ואני שמחה לראות התרחבות
    נכון הקרבנו קצת פרנסה עבור נסיון שהיה לי מעניין ושמחתי לקחת בו חלק מכל הכיוונים, עבודה עם צוות מצויין (יעלה וענת) ובטח שיש מה לשפר מקווה שנגיע לרגע הזה
    תודה לכל המפרגנים
    ולרוניית כרמל- מי בדיוק היה צריך לא לתת לו (לרפי) להציג? אין כאן משטרת נימוסין
    חג שמח אילנה

  6. דרור, מההופעה שלך יצאו גדולים וקטנים עם ברק בעינים ואני לא ראיתי… מחכה להזדמנות.
    שמחתי להכיר יותר את שניכם בגירסה המתרחבת . עם גישה כל כך חיובית ומקבלת , כל הזמן עם חיוך וראית התמונה הרחבה , מאחלת לכם המשך יציאת מצריים משובחת עם תינוק בקצה…ומחכה להזדמנות לעבוד שוב ביחד

  7. תודה ראשית כל למארגנים שטרחו
    חבל מאד ללא מפרגנים שסרחו
    ממש תודה למועצה שתמכו ותמכו
    ומה אנחנו אומרים?אם חשוב לנו למכור בטירוף אז עכשיו כולם יודעים-אין ואין על שבת
    אבל אני כבר הרבה זמן לא עובד בשבת-אז למה בשבת הזאת כן?
    מה שחשוב חברים זה להיות בסבבה אחד עם השני לדעת שפרנסה היא חלק מהתכוננות שלנו לשפע ולפרגן-הכוח החזק ביקום
    תודה לכל מי שבא לראות את "לעוף עם הרוח"-איען כמו להופיע במגרש הבייתי
    חג שמח

  8. גם אני הצגתי בחצר ביתי וגם אני נהנתי מחגיגת אמנות של שלושה ימים במושבה מחכה לארוע הבא . תודות למארגנות שעשו מעל ומעבר. חג שמח לכולם.

  9. עמליה הוצאת לי את המילים מהפה
    כל היום אני מסתובבת בתחושת אחריות ומועקה כאילו היתה איזו הבטחה באויר שיגיעו שועי עולם ויפתיעו את כולנו בקניות איכותיות לחגים ולאוספי מוזאונים ברחבי המשהו…וולא יפסחו על אחרון המוהיקנים
    כולם ידעו שהמכירות השנה עלולות מאוד להפגע ואני זוכרת את המשפט האלמותי – אף אחד לא יגיע…אז הגיעו וראו ואפילו קנו… לא כמו שבת – את זה ידענו קודם – אבל איזה שבת?? למה משווים – שמעתי שמכירות מיוחדות שנעשו באותו סופ"ש באיזור המרכז נחלו כשלון כלכלי, שמעתי שמספר אמנים מפרדס חנה מכרו ממש יפה..
    אולי שרי וגאידמק וגבירתו של היהלומן בדיוק היו בז'נבה לבחור טירה חדשה לריצוף הבריכה ולא הפנימו את המסר – בשנה הבאה הם יגיעו – גם עופר גלזר…הוא בדיוק משתחרר וזקוק לאיזו יצירה חדשה להתנחם בה…
    רני רהב בדיוק היה עסוק עם איזה מחדל ועדיין לא מצא מספיק מקום לכל הקניות מהבר מצווה בשנה הבאה הוא כאן…האמת שהוא התחנן ליחצן לנו את האירוע אבל סרבנו – גם לנו יש גבולות…גם אודטה היתה בדרך אבל נתקעה בכיכר המדינה- זה לא ליגה היבוא הזה- סתאאם אופנה לנהמונים – אל תתרגשו בשנה הבאה היא כאן
    בקיצור חברה – יקח זמן להפיץ את המסר של השינוי וכבר הוא מחלחל – וכל זה בתקציב פרסום זעום ביותר שאני לא רוצה לגלות כמה..
    תודה מעומק הלב על הפרגון והתודות- הכי כיף זה שאני מרגישה שיש כמה לבבות שנפתחו וחיוכים שנמתחו ודרך שנפרשה לה – לא לכל אחד היא כנראה מתאימה- צריך לראות למרחק , נכון שקשה להגיע ליום הראשון שאחרי בלי הפקדה ראויה בבנק אבל בדיוק מחלקים לנזקקים מנות לחג….ולא נראה לי שמשהו מאיתנו נמצא בתור – אני מקווה שיהיו כמה שיתנדבו לחלק..
    אני נהנתי מהמפגש עם בני האדם זה תמיד מפתיע ומרגש -יש גם אכזבות זה נכון וזה ממש כואב אבל ההנאה היא גדולה ורבה ועמוקה ביותר
    אני מחכה קצת עם מכתב הסיכום כי יש עוד הרבה לעכל ולהבין
    רשימת התודות עוד תגיע ,ויש למי להודות!!!

  10. מזה מספר ימים אני עוקבת אחרי התכתובת של ספר האורחים. הצגתי ב"דרך האמן", מכרתי מעט אבל יותר מבשנים הקודמות, הגיעו אלי מספר מצומצם יחסית של אנשים, אבל כולם ,ללא יוצא מן הכלל, אנשים שבאו מכווננים לראות א-מ-נ-ו-ת. הם לא באו לחפש מציעאס , הם לא באו להעביר אותה בשבת מיוזעת עם שני ילדים כלב צמא ופקקי תנועה. הם באו ודיברו איתי, ושאלו, ולקחו כרטיס ביקור. ואולי יחזרו ואולי לא ועם החיוך שלהם אני לא אשלם ארנונה למועצה אבל נהנייתי מכל רגע. גם כשהצגתי במיטב הגלריות בתלאביב לא באו המונים , גם שם לא מכרתי עבודות ו"דפקתי" קופות. כל האמנים שהשתתפו השנה במתכונת החדשה של "דרך האמן" ידעו למה הם נכנסים והסכימו לערוך את הניסוי הזה.ו מהמקום הזה אין לאיש מהאמנים להלין על האירגון.אילנה יעל , עשיתן עבודה נפלאה ,תודה ולהתראות בשנה הבאה.

  11. היום שאחרי:
    הרגשה שאני מרחפת על גבי ענן. חששות שהיו, התבדו. היתה אוירה של חג, חג ליצירה המקומית שלנו, אמני פרדס חנה כרכור. פירגון מצד האמנים ומצד התושבים.
    תודה ענקית ליעל, אילנה וענת "שחטפו" ולא התייאשו וגרמו לכל זה לקרות בגדול.

    ממשפחת דישון – משפחה יוצרת

  12. דרך האומן היתה רצופה כוונות טובות שלא התממשו.
    כמות האורחים שהגיעו במשך שלושה ימים נוטה לרבע מהכמות שמגיעה ביומיים. אורחים רבים וקבועים שרצו להגיע בשבת לא יכלו להגיע והתמרמרו מאוד.
    עשרות אנשים הגיעו בשבת (אפילו מהצפון ומדרום הארץ) והתדפקו על דלתות נעולות מתוך הרגל וציפיה כבכל שנה. גם תושבי המקום לא הגיעו בימי חול ואף שישי בשל עיסוקים היום יום והתדפקו על דלתותינו בשבת.
    הקטלוג היה יפה אך כדאי לערוך לפי סדר רץ של האומנים, רעיון הדגלים היה מבורך ומרשים, שלטי ההכוונה של החיצים היו קטנים מדי. להבא כדאי בכל צומת שליד בית אומן לתלות שלט גדול לפחות עם המספר, פרט לשלט שניתן.
    עם זאת תודה על ההשקעה המבורכת.

  13. איזו קטנוניות, לא חבל?!!! היה אירוע כזה מקסים ובסוף כל ספר האורחים הוא התלכלכות עם רפי מינץ. אפשר היה מראש לא לתת לו להציג בתקופה זו בפרדס חנה, אך מאחר והוא מציג (ואכן יש לו תערוכה מומלצת) קצת פירגון…..
    חבל

  14. השלום מתחיל בבית.

    נהנתי מאוד מ" דרך האמן"
    אמנם הגיעו שליש מהאנשים, שמגיעים בדרך כלל
    וגם קנו שליש ממה שבדרך כלל.

    השכנים אמרו דוקא, שהשבת הייתה חסרה, עם תחושת החגיגיות וההרפתקא.
    וקצת התלוננו שאין להם זמן באמצע השבוע לראות בתים.

    אבל לנו היה כיף.
    הכרנו אנשים חדשים ונפלאים וחגגנו 3 ימים

    אני מקוה שדרך האמן החדשה תוכיח את עצמה מעבר לימי הבית הפתוח, אם יקרו דברים נוספים בהמשך השנה.

    תודה לאילנה ויעל. מקווה ששרדתם את העבודה הקשה
    .אני מודה לכל מי שיוזם ומניע, אחרת כלום לא היה קורה פה.
    וקוראת לאמנים לשמור על מה שקורה פה ולטפח.

  15. שלום לך אמן מס' 15 (השם לא טוב?),
    יש לי קטלוג ב"ידית" ואבדוק מיד עם הגיעי

    נחמד שאתה – כנראה ברוח הרוח הנושבת בכיווני כאן לאחרונה –
    (וזאת מבלי שהנוגעים בדבר הגיבו, עד עכשיו, לפרטים הרלוונטיים
    במכתבי האישי אליהם)
    מרמז בעדינות מעושה על האפשרות שאתה מרמז עליה.

    אני מודה לך על האמון
    ומקווה שרונית תוכל לגלות לנו ברמז מהיכן הגיעה ההודעה החשודה.
    באופן אישי אתה (הזמנתי גם את יעל) מוזמן לתערוכתי, לכוס קפה
    ללא התחייבות מצדך לצפות במוצגים.
    אני נשבע לך שאשמור על ביקורך בסודיות מוחלטת.

    ברכה רבה,
    רפי

  16. בואו נאמין שההמלצה הזאת תמימה כפי שהיא נראית, למרות שקצת קשה לי "לבלוע" אותה אחרי ההתכתבות הסוערת שנחשפה כאן בימים האחרונים.

  17. אילנה, הנס,

    חוץ משלקחתם לידיכם חוק שאתם חוקקתם
    (ואגב, למה אתם לא מתרוצצים בחוצות פרדס חנה ומורידים
    עשרות שלטים של אנשים שאינם בקבוצת דרך האמן?)
    ירקתם לי בפרצוף
    ובגדול.
    אולי הגיע הזמן להודות בכך?

    משהו שיכול להשתמע כרמזוז קלוש להתנצלות או בקשת סליחה
    (בהחלט יספיק מייל אישי אליי, כדי שלא ייקרא שוב שמי –
    לפחות מאייתים אותו נכון – ופניכם לא יוסיפו להתלבן ברבים)
    יכול לשים קץ לכל ההתרבבְּרָנות ההדדית הזו.
    מה?

    —————–

    יעל,

    >

    תמיד נחמד לשוחח עם מישהי שמבינה אותך (@^@)

    ואולי את מוכנה לעשות לי טובה ולבקש מאילנה את המייל הפרטי
    ששלחתי לה ולהנס, כדי שגם את תביני במה מדובר
    וייחסך להג מישראל?

    —————

    נוריה,

    תודה על החימואים!
    מי את?

    —————

    שבת שלום,
    בריאות אושר ושמחה,
    רפי

  18. זה לא רפי – זה הבלבול שהוא יצר וצחוק הגורל הוא בעיקר המראה שהגורל יודע להציב- מכל התערוכות של האמנים המציגים – הקהל יפנה לרפי-על פי המלצת המבקרים –
    רפי אין דרך האמן אאוט..
    בשנה הבאה נפיק לגבעת עדה את אירועי "אמני פרדס חנה מציגים"…את
    "פול און דה היל"
    (תרגום: "פול" – שוטה,מלא , מזון מזרחי המוגש בדרך כלל עם חומוס ביצה ורוטב לימון)
    והשוטה היא אני שויתרתי על הסטודיו שלי בידית – אם היייתי שם – היתה לנו גלריה להציג בה אמנות מקומית נפלאה ולא הייתי מתכתבת עם עצמי ב 4 לפנות בוקר

  19. היום באתי למושבתכם ,ואני כותבת כדי להודות על החוויה המיוחדת שהוענקה לי בין בתי האמנים השונים. אני חייבת לציין שלא תארתי לעצמי שיש בפרדס חנה כל כך הרבה אומנים מוכשרים.
    במיוחד ברצוני להמליץ על תערוכה שראיתי ,תערוכה הנמצאת במתחם נגריית "הידית"
    התערוכה הינ ה פרי עבודתו של האמן רפי מינץ והיא נקראת"הקהל מתבקש לשנות את גורלו"
    והיא תנער אתכם ,תשעשע ותזעזע בו זמנית, תעורר הזדהות או דחייה ,אבל בטוח לא תשארו אדישים לה.
    הפריטים אינם למכירה אבל אני מבטיחה לכם שלא קל לשכוח אותם.
    לכן אני ממליצה :רוצו לראות לפני שייסגר.

  20. אגב הקטלוג – הוא באמת מקסים. יש לי תחושה שהוא השוס האמיתי של דרך האמן, משהו לשמור ולחזור אליו בשוטף, כשצריכים מתנה, כשבא לטייל אחר הצהריים.

  21. ואנחנו היינו היום במתנ"ס, ופגשתי את הדס, לבושה בשמלה האדומה המהממת שלה, מתהלכת עם סל עיתונים לגמרי בתפקיד, ומזמינה אנשים בלי בושה לאיזה פיטפוטון.
    על העיתון שהיא רמזה איתו היה כתוב "מבוכה".
    כמו טרמפיסטית מנופפת בכתובת מדוייקת,
    מבוכה,
    "אפשר לדבר על משהו אחר?" ניסיתי להתחמק,
    "יש רק את זה" היא נתנה בי את העיניים הבריכות שלה,
    אז אמרתי משהו,
    אחד מיני רבים שהמילה מבוכה מעלה,
    ואז היא תפרה לי על המקום ורד מסרט אדום ויצרה לו גבעול מעיתון,
    ואחר כך נדקרתי ממנו בתיק ופחדתי שהסיכה תפוצץ את הבלון האקסטרווגנטי הנהדר של ינאי,
    אז השארתי אותו (את הפרח) על המחרשה בבית הראשונים.

    תודה הדס…. ותודה למקום, ולדרך האמן, שמאפשרת מפגשים כל כך נוכחים עם אנשים כל כך אהובים. כיף לי לגור פה.

  22. הבוקר התפקדנו שלושתינו בחצר של זיוה עדן. הלכנו לעסות בעיסת נייר. היה לי כל כך כיף 🙂 להתלכלך, ללוש, ליצור, לראות כלבה מתוקה נולדת לנו בין הידיים. כן, עשינו תורנות עם הכלבה (זו מהעיסה) פעם הידיים של האיש ופעם הידיים שלי ואפילו הקטנצ'יק לפני שנרדם למד שלב אחד או שניים מהתורה.
    אז רציתי להודות לך זיוה על ההזדמנות לפגוש את הילדה הפנימית בלי הכנה מוקדמת, בחצר כל כך נהדרת.
    תודה רבה על כל רגע של הנאה שזכינו בה בעקבות הסדנא שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close