אינטרנטאמנות ועיצובזוגיות ומשפחהיוזמות חופשיותילדים

הקיקסטארטר של הגוייטיינים, איזה סיפור יפה!

שמעת על הבחור מפרדס חנה שהמציא המצאה מדליקה, מנוע לטיסן חשמלי, והצליח בענק בקיקסטארטר?
שואל אותי ע' בחנוכה בפה מלא לביבה חמה.
ברור ששמעתי, זה שי אבא של עידו, חבר של ינאי. אני מכירה את הסיפור ואת האנשים אבל לא ידעתי על הקיקסטארטר.
בימים אלה, של תינוק בשנתו הראשונה, החלום העיקרי הוא שיהיה לי מספיק כוח לזכור את החלומות שלי בבוקר. ואולי גם לכתוב אותם.
ואכן חלומות מתגשמים, ואתמול אני מתעוררת מחלום עקשן: שאני מראיינת את שי ואביטל על הדבר המדהים הזה שעובר עליהם בימים אלה, שכשמו כן הוא: powerup.

powerup 3.0 המוצר, הוא אביזר שגורם לטיסן מנייר ממש לעוף, ועל הכיוונים שלו שולטים עם הסמרטפון.  טרם יצא מהמפעל וכבר זכה בפרסים כמו the Popular Science Best of NY Toy Fair 2013 Award וקיבל שבחים ממגזינים נחשבים שהכריזו עליו כצעצוע קולי-אֵבֶר. ואכן, להלביש מנוע על טיסן מנייר זה מסוג הדברים הקטנים והגאוניים, שמחברים בין לואו-טק והיי-טק. להיט בטוח, חוצה שפות ותרבויות, שנשען על הרצון העתיק והחי של בני האדם: לעוף.

חיפשתי ומצאתי בויינט את הכתבה מהלביבה:

עפים על זה: פרויקט ישראלי של מטוס נייר, שנשלט מרחוק באמצעות סמראטפון, ביקש מהגולשים מימון של 50 אלף דולר באתר מימון הגולשים קיקסטארטר וזכה להצלחה אדירה: 132,303 אלף דולר תוך יומיים, ונותרו עוד 58 ימים לגיוס.

בינתיים כבר עבר כמעט שבוע, כלומר שבועיים, שלושה התינוק היה עם חום ולא מצאתי זמן לנשום. מקסימום לעקוב אחרי הדף של הפרוייקט בקיקסטארטר ולגלות שכל יממה המספר קופץ בעוד כ- 20,000$, וכבר עבר את החצי מליון דולר של מכירות מראש, ליותר מ- 9000 רוכשים נלהבים, שדמיינתי אותם באיצטדיון ענק כל אחד עם המנוע הזעיר שלו, עפים על העולם.

אכן התרגשות!!

[זה סרט דוקומנטרי. כולל הדה-שוו הישנה, שעד לא מזמן עוד אספה ילדים מבית ספר]

אני פתאום נזכרת בתוּכִּי שהגיע לחצר של הגוייטנים יום אחד והתיישב לשי על היד. זה היה מוזר, בא תוכי בוגר (מדבר?), והשתלב במשפחה. תוכי, כחיית טוטם, מסמל (לפי האתר הזה )  אינטיליגנציה, מזג טוב וחוש לדיפלומטיה. כשתוכי מגיע אליך, הוא בא לשאול אם זה הזמן ליצור ולהביע את הרעיונות שלך ולהפוך את החיים שלך ליותר.. חיים. לא זוכרת מתי הוא הגיע ביחס למהלך האמיץ – לעזוב את העבודה וללכת על הפטנט פול-און. אביטל היתה עובדת סוציאלית קהילתית ברווחה, ניהלה פרוייקטים בקהילה מטעם המועצה המקומית פרדס חנה. "עכשיו אני מבינה שזו היתה עבודה לא קשה… נוחה, מעניינת, צבעונית…אבל לא מתגמלת כלכלית. וגם שי, לא ראה כל כך אופק במקצוע שלו – מעצב תעשייתי. הרגיש סוג של מיצוי. בתחום העיצוב הגיע לדרג גבוה ולא ראה איך ממשיך משם", אביטל מספרת בטלפון.

– עזבתם את העבודה ביחד?
"הוא עזב לפני שנה וחצי ואני חצי שנה אחריו. כשהוא התחיל לראות שזה רציני ושיש לו הרבה עבודה וההיקפים מתחילים לגדול, אז אמרנו לעצמנו, במקום להעסיק מישהו אני אעשה את העבודה. יש לנו קצת גב, אין משכנתא,  ועדיין זה היה קצת מפחיד כי הוא היה המפרנס העיקרי. פעם ראשונה שעובדים ביחד.

אז איך יום עבודה שלכם נראה עכשיו?
שי עובד מדירה קטנה ואני מהבית, בין הכביסה למדיח. אני בעיקר מוציאה הזמנות, לוגיסטיקה, משלוחים. ראיה אסטרטגית זה של שי, אני הרשות המבצעת..  למשל, עכשיו בחגים הסחורה רצה מהר ובאנגליה היא הולכת להיגמר אז הוא אומר לי: "יאללה!" אז אני צריכה להעביר סחורה מארה"ב לאנגליה שיהיה שם לקריסמס…

ככה מהבית נהיית מרכז שילוח בינלאומי….
אביטל צוחקת. "משתמשים במחסן הפצה בינלאומי שניתן לתפעול באמצעות האינטרנט . יש לו 7 שלוחות, אנחנו משתמשים בשלוש – לוס אנג'לס, הונג קונג ואנגליה. וגם דרך אמזון".

זה מרתק!
האמת כן. דברים שאפשר לעשות מהחור שאנחנו גרים בו… היום הכל בקצות האצבעות, אתה רק צריך לעשות את זה. קצת להתעמק ולעשות את זה. והכל נגיש. לנו יש אזרחות אמריקאית אז זה קצת עוזר, אבל לדעתי זה לא מחייב.  זה נכון ש"עשינו מכה" אבל זה מוצר יקר, וזה לא שנהיינו מיליונרים עכשיו ואנחנו לא הולכים לשנות את סגנון החיים שלנו. זה יאפשר לנו כן להמשיך את המיזם, להתפתח, להחזיר הלוואות. זה סכום נאה וזה מאוד יפה לעשות את זה בשבוע, אבל יש מעל 8000 9000 אנשים שכבר רכשו את המוצר, ושי נוסע לפקח על הייצור שלו, ויש עוד הרבה הוצאות.

מה עם השוק המקומי?
קצת קשה לנו עם תהליכי הייבוא, זה מין ביצה ותרנגולת. אם מפיץ מקומי ייקח את זה על עצמו זה יהיה קל יותר. בינתיים מי שרוצה לקנות את זה בארץ יכול לרכוש כמו כל אחד אחר בעולם, דרך האינטרנט.

עוד כמה ימים עוברים…

 מגיע יום ראשון.  זה יום טוב לדבר גם עם שי. השוק הבינלאומי ביום חופש והוא בטח בבית, אני חושבת לעצמי ואכן, אביטל מעבירה אותו, מתרגשים ביחד!

– זה מטורף!

– כן אה? והגל עכשיו יורד… בימים הראשונים היינו בקפיצות של 50 ביום. אנחנו כבר מתחילים להיות מודאגים… הוא צוחק.

– מה אתה מתלונן.. 20 אלף דולר ביום מינימום זה מטורף גם ככה. אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר כמה ימים וכל פעם שמרפרשת את הקיקסטארטר המספרים קופצים.

– בדיוק דיברתי על זה הבוקר שמספיק לנו… מה שקורה זה מקום טוב כדי להניע – כל מה שמעבר לזה מגדיל את הכאב ראש, זה להיות מחוייב ליותר אנשים, חתיכת אחריות. זה מאוד יפה המודל החדש הזה של קיק סטארטר. משאיר הרבה אנשים פעורי פה, במיוחד בעולם הישן של מימון ופיתוח.

–  אביטל אמרה שאתה נוסע לסין בעוד חודש..

-לא רק לסין. זאת הולכת להיות שנה מטורפת.

ואכן הקמפיין בקיקסטאטר מרשים. אפשר להביע תמיכה בפרוייקט בסכום של 1$ עד 500$, ובין התמורות יש כמה מדליקות במיוחד, כמו ה hacker package שכמו ששי אומר: "זה ממש ללכת נגד עצמך ואנשים אוהבים את זה".  הרעיון לחבילה נגזר מהגדרה מדויקת של קהל יעד, שי מסביר: "הגדרנו קהל יעד בצורה מאוד מסודרת. אני הגדרתי שהערך המוסף הוא המאג'יק אוף פלייט. מעלים מחדש לסדר היום את הדבר שתמיד הקסים את האדם. התעופה. זה בא מהילדות ועובר מדור לדור, אנשים מבינים את זה נורא בקלות. היתה שאלה אם זה מוצר לילדים או למבוגרים. מצד אחד זה משהו שאתה עושה עם הילדים שלך, מצד שני, בקטע של טכנולוגיה הרבה פעמים הקהל הוא גם גיקים וחובבי גאג'טים, חבר'ה שעושים דברים בעצמם.  בסוף הבנו שהקהל שלנו הוא גברים שלא התבגרו. ורוב הגברים הם כאלה… הרבה!

בהאקינג פקאג' אנחנו נותנים את המוצר וכרטיס אלקטרוני נוסף + הוראות איך לפרוץ את התוכנה. יצאנו מתוך הנחה שגם ככה יפרצו את זה אז אפשר כבר לתת את ההתחלה. ועם זה אתה יכול לכתוב אפליקציה משלך באנדרואיד ובios ואתה יכול לתכנן לך מנועים ולשנות את הייעוד של המוצר – לחבר אותו למכונית קטנה או לרחפת, למטוס מבלזה או מקלקר, ומי שרוצה יכול לחבר גם כמה מנועים ולהפוך את המוצר הזה לבסיס להמצאות חדשות. אנחנו נותנים שם הוראות איך לבנות אפליקציה חדשה.

נשמע כמו חינוך, כמו חוויה לימודית בעטיפה מדליקה..

כן, גם. למשל עידו (12) בא עם רעיון מאוד פשוט, לשלוט על הטיסן באמצעות ג'סטות של הידיים, כמו בטכנולוגיה של קינקט או wii. אז הוא חיבר את הסמרטפון ליד ועשינו ניסוי מאוד מוצלח, זה בערוץ היוטיוב, תראי את זה.

אני חושבת על כל האפשרויות של הדבר הזה… איך אפשר יהיה לרקוד עם זה, להיות כשף אורות,
אני רואה מהגרים מוכרים את זה בכיכרות.. (ליד לייזר ירוק וטיל מאיר שטס למעלה עם גומיה)  
ומה עוד… מה עוד… נראה שזו רק ההתחלה!

בערוץ היוטיוב של שי עלה השבוע סירטון חדש, שמתעד את תהליך הייצור.  גם עלתה כתבה מפרגנת ומעניינת  בNRG . שי, גירסה מהחיים לאבא הממציאן מצ'יטי צ'יטי בנג בנג, הפך להיות איש עסוק. כל היום בסקייפ.  ויחד עם זה, גלגל התנופה ממשיך להסתובב, גם אם בקצב רגוע.  38 יום נותרו לפרוייקט בקיקסטארטר  והגוייטיינים כבר מחוייבים למעל 12,000 תומכים,  שהם אנשים זרים זה לזה אך מאוחדים בתשוקה להעיף, שהשקיעו ביחד בהמצאה של שי  $659,985. אכן מימון המונים!

יוסטון, יש לנו פה הצלחה
"זה נעשה בהרבה עבודה, מייד אין פרדס חנה" שי אומר ומוסיף: " הרווח של הדבר הזה הוא קודם כל בבניית מוניטין".

 

powerup3.0 – האתר | הפרוייקט בקיקסטרטר

הצילום: אריק סולטן, NRG. לכתבה שם > 

==========

הראה עוד

3 thoughts on “הקיקסטארטר של הגוייטיינים, איזה סיפור יפה!”

  1. עוד ארבעה ימים לפרוייקט ונכון להרגע הנתונים הם אלה: 19,325 תומכים, בסכום של $1,089,659
    הידד!!!!!!!!!!!!!!!!!

  2. אני מלמד עכשיו על תופעות תרבות באינטרנט ובין היתר על גיוס המונים והשבוע הראתי את הפרוייקט הזה ל 500 ילדים שחושבים עכשיו שאני המורה הכי מגניב בעולם , איזה כיף שזה מפרדס חנה וממושבה חופשית. יהההההה. אקנה אחד בקרוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close