השימושון
זיכרון
באחד הפוסטים הראשונים במושבה חופשית זרקתי רעיון, שמישהו יעשה נומרולוגיה קבלית לשמות דומיין. והנה היום בקולקטיב, עלון האימייל המשובח מבית קונספציה, נתקלתי ביישום דומה: מנוע נומרולגיה לפי כתובת IP.
בחיי שבעולם הזה יש את הכל. מה שמחבר אותי למחשבה שהיתה פוקדת אותי תכופות בילדות: כל דבר שאני יכולה לחשוב עליו – קיים איפשהו. טוב, אולי לא פיל עם חדק ורוד, אבל בטח ילד ג'ינג'י עם עין אחת ירוקה ועין אחת חומה, או תבשיל סולת עם עדשים כתומות ברוטב וניל. בטוח שיש מישהו (באנגליה?) שזה המאכל האהוב עליו.
איזה מחשבות קטנות זכורות לכם מהילדות?
גם אומני אמרה אתמול- אמא, איך אנחנו יודעים שכל זה אמיתי?
ודברנו על חלומות ותחושות וכו'.
כנראה שאצל כולם זה עובר.
שאולי הכל חלום
(לא מזמן אור העלתה רעיון דומה. אני מניחה שכל אחד עובר את זה. ואת המחשבה שאולי כולם סטטיסטים בהצגה שלו)