השימושון

חיפה חיפה

עיר יפה חיפה. מין שיכון ותיקים מנומס עם שיק מרומז בפסגות.
עולים את הכרמל, הים מאחורינו, שקט וגדול וכחול. ביום שישי אחר הצהריים האור כאילו רך יותר מבימי חול. אני נרדמת באוטו ומקיצה ליד דוכן פרחים, יורדת סהרורית לקנות כלניות לסבתא ומתעוררת רק כשהדלת של האוטו נסגרת מאחורי בחזרה. ברמזור של חורב יש אוטו עם משפחה מעניינת: האמא מעדכנת את הליפסטיק במראה, מאחור יושבות תאומות בנות חמש בערך עם משקפי שמש, ובכסא שליד הנהגת יושב גבר נבול. מדרש תמונה חי, מצחיק עצוב.

כבד קצוץ. חמין מתוק מידי. עגבניות טעימות. אחרי האוכל הילד נכנס למיטה של סבתא וצופה בשוטר חתולאי שהולך לתפוס את מר קרפדי. האיש ואמו מפטפטים במטבח ואני גונבת שניה שקטה בחדר העבודה ומתאמנת על הלפ טופ. אם יש איזה קודש בערב הזה, הוא מתקיים בחדרי החדרים של נשמתי. רחוק מתבניות עיצוב של שגרה משפחתית מבורכת ויחד עם זה נינוח, מוכר.

איך שעוברת בי מחשבה על קפה – נוחת לידי ספל. ממש במקביל.
לפעמים הסינכרון מורגש בפרטים הקטנים, קטנטנים, שבת שלום .

הראה עוד

4 thoughts on “חיפה חיפה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close