התפתחות האתרסביבה וקהילהצדק חברתי

כסף בחינם

[עמית נויפלד]

דמיינו לעצמכם שהחל ממחר, משרדי הביטוח הלאומי היו נסגרים, ובמקום תלי הבירוקרטיה הנערמים בדרכם של המתדפקים על שעריו, היינו זוכים כולנו, ללא הבדלי דת גזע ומין, להכנסה בסיסית מובטחת, שעל מנת ליהנות ממנה היינו צריכים לעמוד בשני תנאים בלבד: להיות אזרחי המדינה, ובחיים.

המחשבה על סכום כסף המופקד באופן סדיר לחשבוננו מבלי שנהיה מוגדרים כ”נזקקים” או “זכאים”, עלולה להישמע, במידה לא מועטה של צדק, דמיונית לחלוטין, ועם זאת, היא הולכת וכובשת את מקומה בדיון הציבורי, ולא מעט כלכלנים מוכרים עוסקים בה ברצינות תהומית.

הרעיון, שבמבט ראשון נראה כשייך לקצה השמאלי של המחשבה הכלכלית, זכה לתמיכתם של הוגים מכל קצות הקשת, החל בפעיל זכויות האדם וזוכה פרס נובל מרטין לותר קינג וכלה במילטון פרידמן, האב הרוחני של הכלכלה החופשית במתכונתה הנוכחית. מצד שמאל, הרעיון זוכה לתמיכה שכן הוא נתפש ככלי לחיסול העוני ולצמצום פערים, ומצד ימין, התומכים מאמינים שהכנסה מובטחת תאפשר לבטל חלק גדול מהמנגנונים המנופחים והלא יעילים של מערכת הרווחה.

שני הצדדים מסכימים על דבר אחד: המערכת הנוכחית לא מתפקדת כראוי. ברוב מדינות העולם, גם באלה בהן קיימת מערכת רווחה נדיבה, הפערים בין המעמדות הולכים וגדלים, ואי השוויון ממצב את עצמו כבעיה חברתית משמעותית, ממנה כבר לא ניתן להיחלץ רק על ידי עבודה קשה. בנוסף, ובמקרים רבים, מערכת הרווחה הופכת למלכודת עוני ותלות ממנה קשה להיחלץ. ההכנסה הבסיסית המובטחת אמורה לפתור בעיה זו, על ידי כך שתאפשר לכולם חיים בכבוד ללא תלות במערכת ממשלתית או אחרת.

***

השפעתה של ההכנסה הבסיסית המובטחת נבחנה במספר ניסויים במדינות שונות. בין השנים 1974-1979 קיבלו תושבי העיירה דופין שבקנדה סכום כסף קבוע בכל חודש. התוצאות, ברובן, היו חיוביות: נרשמה ירידה בשיעורי הנשירה מבתי הספר, העוני צומצם, וגם במצבם הבריאותי של התושבים חל שיפור. החשש מבטלה המונית התפוגג עד מהרה, ובפועל הירידה במספר שעות העבודה היתה קטנה למדי – תוצאה של אמהות צעירות שהעדיפו להישאר זמן רב יותר עם ילדיהן לפני שחזרו לעבוד, ונערים שהעדיפו לסיים את לימודיהם בבית הספר לפני שהצטרפו למעגל העבודה.

ניסויים נוספים נערכו בשנים האחרונות, בעיקר באזורים עניים במדינות כמו הודו ונמיביה. התוצאות, שוב, היו חיוביות. ירידה בשיעורי העוני, ושיפור ברמת התזונה, החינוך והבריאות. רבים ממשתתפי הניסוי השתמשו בכסף שקיבלו על מנת לפתוח עסק קטן ולסחור עם תושבי הכפר האחרים, והוכיחו כי ברגע שצרכי החיים המיידיים מגיעים לכדי סיפוקם, הרוח היזמית יכולה לפרוח בכל מקום בעולם. אמת, מספר הניסויים שנערכו עדיין קטן, והידע האמפירי בנושא הינו מועט ולא מספק, אך יוזמות חדשות לניסויים נוספים בהכנסה מובטחת הועלו בכמה מדינות, כולל קנדה, פינלנד והולנד.

***

אף על פי שרעיון ההכנסה המובטחת מתקיים בשולי השיח החברתי והכלכלי כבר מאות שנים (תומס פיין, הוגה הדעות האמריקאי העלה אותו כבר בשנת 1795), הרי שבשנים האחרונות הרעיון הולך וצובר תאוצה. הסיבות העיקריות לכך הן ההתפתחויות הכלכליות והטכנולוגיות של זמננו. אם במאתיים השנים האחרונות, צמיחה כלכלית התרחשה בד בבד עם גידול בתעסוקה, הרי שכיום טכנולוגיות חדשות מאימות לנתק את הקשר הזה. תאגידים בארה״ב רושמים כיום רווחי שיא, בעוד ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא בשפל של ארבעים שנה. יותר מכך, הקשר בין התפוקה לתמורה הולך ומתפוגג – ב־1990 חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית במדינות ה־OECD עמד על 66% בממוצע. ב־2012 חלקם ירד ל־62% בלבד. בישראל הירידה היתה חדה הרבה יותר: מ־72.7% ב־1990 ל־63.2% ב־2012. מחקר של ה־OECD מצא שהטכנולוגיה אחראית ל-80% מהירידה בנתח ההכנסות של עובדים.

אם נתונים אלה לא מדירים שינה מעינינו אולי יעשה זאת מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד, אשר צופה כי כמחצית מהמקצועות בשוק העבודה עלולים להעלם בעשורים הקרובים כתוצאה משינויים טכנולוגיים. אנו חיים בדור הראשון בו הטכנולוגיה אינה צפויה לייצר עוד משרות, כי אם לצמצם אותן, והמשפט “תן לאדם דג, והוא יחיה יום אחד, למד אותו לדוג והוא יחיה לנצח”, מאבד משמעות בעידן בו ספינות ממוחשבות עתידות לבצע את מרבית הדייג בעולם. רובוטים ותוכנות מחשב המחליפים נהגים, רואי חשבון, מלצרים, פועלי בניין וכן, גם מתכנתים, אינם עוד בגדר חלום, אלא תרחיש שיכול להתממש בעתיד הנראה לעין. במקרה כזה, הצורך בעובדים בשר ודם ילך ויפחת, ובסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא למצוא דרך לאפשר לאנשים לחיות בכבוד גם ללא משרה.

***

שני טיעונים נפוצים נגד הרעיון עולים כמעט בכל דיון בנושא. האחד הוא העלות הגבוהה, והשני הוא החשש שהכנסה מסוג זה תעודד בטלה. לגבי הטיעון הראשון, תומכי ההכנסה המובטחת מציעים מקורות מימון שונים, החל בביטול חלק מתוכניות הרווחה וכלה בשינויים במערכת המיסוי. כך למשל, במאמר שפורסם באוגוסט השנה, רוברט רייך, לשעבר שר העבודה בממשל קלינטון וכיום פעיל במאבק נגד אי השוויון ותומך של רעיון ההכנסה הבסיסית, קורא לחלוקה הוגנת ושוויונית בין האזרחים, של עד 20% מן הרווחים הנובעים מפטנטים וסימנים מסחריים המוגנים על ידי המדינה.

הטיעון השני, המתריע מפני בטלנות בחסות ממשלתית, מופרך הן על ידי הניסויים שנערכו עד כה, בהם לא נרשם צמצום משמעותי בשיעור התעסוקה, והן על ידי התפיסה המקובלת הגורסת כי רוב בני האדם שואפים לחיי נוחות או מותרות, ואילו ההכנסה המובטחת מאפשרת רק חיים מעט מעל לקו העוני. במילים אחרות, רוב בני האדם יצטרכו לצאת לעבוד על מנת להגשים את רצונותיהם, תחביביהם וחלומותיהם. יתר על כן, מעטים הם בני האדם, גם במסגרת תנועת ההאטה, שיכולים ליהנות לאורך זמן מחיים של בטלה גמורה. רובנו רוצים להיות פעילים ולתרום לחברה בה אנו חיים, כמו גם להביא את כלל יכולותינו לכדי מיצוי.

***

באותו הקשר, הדיון בהכנסה המובטחת מעלה שאלות עמוקות יותר לגבי מעמדה של העבודה בחברה המודרנית. בשפה האנגלית, למשל, המלה Work הינה עתיקה יותר ובעלת משמעות רחבה יותר מהמלה Job שכוונתה משרה, או עבודה תמורת תשלום. עם זאת, בעולמנו, עבודה שעבורה לא מקבלים תשלום נחשבת ברוב המקרים נחותה, בעוד שעבודה תמורת תשלום הפכה כמעט לחזות הכול. מיליארדי אנשים ברחבי העולם מקדישים את רוב חייהם הבוגרים למרדף אחר משרה נכספת, ופוליטיקאים מתווכחים ביניהם מהי הדרך הטובה ביותר להכניס עוד ועוד אנשים למעגל התעסוקה. זמן מועט בלבד מוקדש לדיון אמיתי בשאלה מהי התרומה האמיתית של כל אותן משרות לחברה האנושית. דווקא חלק חשוב של העבודה במובנה הרחב, כמו טיפול בבני משפחה חולים או קשישים או התנדבות בקהילה, הם עיסוקים שלא ניתן להתפרנס מהם ולפיכך נחשבים נחותים באמות המידה של חברה המקדשת קריירה, מעמד חברתי והכנסה.

***

קשה לצפות מראש כיצד תיראה חברה שיש בה הכנסה בסיסית מובטחת. ייתכן ותהיה זו חברה שוויונית וצודקת, שבה אנשים מקדישים חלק גדול יותר מזמנם ליצירה, יזמות או תרומה לקהילה, וייתכן שתהיה זו חברה עצלנית ומנוונת, שבה ההכנסה המובטחת הופכת לקו האפס החדש והעניים יוותרו בעוניים. דבר אחד ניתן לומר בוודאות: סימנים רבים מעידים על כך ששוק העבודה, הכלכלה והחברה עומדים בפני תמורות חסרות תקדים, ואין ספק שהגיע הזמן לחשוב על דרכים חדשות להתמודד עם התמורות הללו, ועם האופן בו אנו תופסים את מושג העבודה, ההון, השכר, והחברה האנושית ככלל.

———————————————————————————

פורסם במקור באתר "Slow"

למידע על מטבעות דיגיטליים>>

תגיות
הראה עוד

1 thought on “כסף בחינם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close