תמונות מהטלפון: ספל הקפה שלי

.

ספל הקפה שלי / נועם לסטר

אני אוהב את טקסי היומיום הקטנים, ביניהם את טקסי הקפה והתה שלי. פעם ביום אני מכין לי תה בקומקום הצהוב בעל המכסה המיוחד, ששומר על חום המשקה. לשתיית התה קניתי לי לא מזמן ספלונים יפהפיים, עשויים זכוכית כפולה ונראים כספלון בתוך ספלון. אבל את הבוקר אני פותח בספל קפה שאותו אני מכין במקינטה.
טקס ההכנה הוא חלק מן ההנאה: תחילה אני שוטף היטב את המקינטה ומוזג אל המיכל התחתון מים במידה הנכונה (יש לי כלי פלסטיק מיוחד למטרה זו), אז אני מוריד מן המדף העליון את קופסת הפח האטומה עם גרגרי הקפה וטוחן לי מידה המתאימה לספל אספרסו כפול. וכאשר הקפה הטחון הונח במקומו והמקינטה נסגרה בלחץ קל של הברגה, אני מניח אותה מעל להבת גז קטנה ומחכה.
בינתיים אני רוחץ את ספלון הקפה שלי במים חמים מאוד, כדי שהקפה לא יתקרר עם מזיגתו. על הספלון אני מתחיל להתענג כבר בעת רחיצתו. הוא רכישה חדשה שלי מלפני כחודש ביריד "דרך האמן". צורתו מזכירה מעט כוס קידוש, והוא מצופה בלכה מתכתית המקנה לו ברק כשל כלי כסף. הוא מעט גדול עבור מנה של אספרסו כפול וזה דווקא יתרון, משום שהקצוות העליונים אינם לוהטים גם כשהקפה חם מאוד. אבל מעלתו העיקרית היא צורתו המיוחדת, הפגומה לכאורה, העקומה מעט. בכך הוא דומה לספלוני התה היפניים. הוא מכיל בדופנותיו שלוש שקערוריות המפוזרות כביכול ללא סדר, כאילו נלחצו אצבעותיה של אמנית הקרמיקה באקראי אל תוך החומר והטביעו בו סימן, הנדמה תחילה כפגם ובעצם הוא מעלתו הגדולה של הספל החד-פעמי והלא תעשייתי במוצהר. גם שפתו העליונה אינה אחידה וישרה, וכבר בעין אפשר לחוש את מה שמאשרות השפתיים – שהכלי הזה הוא יחיד במינו ובעל זהות משלו.
כשהמקינטה משמיעה קולות בעבוע – אות שהמשקולת שבתוכה התרוממה, והנוזל השחור זורם בלחץ כלפי מעלה ונשפך בלוויית קצף בהיר אל המיכל העליון – אני מסיר אותה במהירות מהאש ומוזג את הקפה הריחני אל הספל החם. אני מתבונן ביופי הזה, מריח את ניחוח הקפה, אוחז בהנאה בספל ומניח לאצבעותי לשקוע אל שקערוריותיו. אני מרים אותו אל פי ושותה בהנאה גדולה.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>