השימושון

תמונות מהטלפון: תל אביב לפנות ערב

.

לוגו

תל אביבה

תל אביב לפנות ערב / נועם לסטר

בכל יום שלישי לפנות ערב אני נוסע לתל אביב. אני נכנס לעיר תמיד בשעה קבועה, אבל בכל עונה של השנה זהו זמן שונה לחלוטין. בחורף אני מתחיל את נסיעתי בחושך, וכשאני מגיע לתל אביב נדמה לי שכבר ירד הלילה על העיר. כשהימים מתארכים נופל עלי החושך במהלך הנסיעה, והערב בא עם כניסתי לעיר. בקיץ, לעומת זאת, תחילת הנסיעה היא באמצע החום הגדול, בשמש מסנוורת, וגם כשאני חונה בעיר הגדולה עדיין שוטף אור יום את הרחובות.
תמונה זו צולמה באמצע חודש יולי, קצת אחרי שש בערב. עדיין אור מלא, ושמש קשה יוקדת באלכסון השמים. ההצללה שבתמונה מטעה, משום שהאור שנשפך מן הפס הצר בין העצים גרם לסגירת הצמצם האוטומטי של המצלמה, ולתחושה של טשטוש וכהות. גם החלון הקדמי של המכונית, דרכו צולמה התמונה, תרם לזה, וכך התקבל אפקט של עילפון וחלום, תחושה המתגברת כשמבחינים שאין איש ברחוב. גם המכונית שעל הכביש נראית כאילו קפאה בזמן ערפילי.
אני אוהב רחובות עם עצים גדולים משני צדדיהם. כך היה גם הרחוב שלי, עד שהחכמים המחוכמים של המועצה שעו לעצתם הרעה של חברת החשמל ושונאי העטלפים, וגזמו בפראות את הפיקוסים עד שנותרו מהם גזעים עירומים בלבד.
אני אוהב את הפרספקטיבה הסימטרית שיוצרות שדרות כאלה. הביטו בקווי האלכסון שיוצרות המכוניות החונות על שפת הכביש ובפתיחה הצרה של משולש האור העליון. ראו את נקודת המגוז שאליה מתנקז המבט, מעל הפינה השמאלית העליונה של המכונית הנוסעת לפני. קצת משונה למצוא שם בית שחוסם את הזרימה של קו אמצע הכביש. התנועה אל האינסוף נקטעת באחת.
הביטו באור המוחזר מהכביש ובברק המכוניות שמשמאל. השמש נמצאת קדימה ומעט מימין. הביטו בתל אביב זו של חלום, בשעה הקסומה לפנות ערב.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close