השורה התחתונה

ואצלנו בקולחוז רווחה האימרה "או שאתה צודק או שאתה מסביר"…

סופ סופ את מסבירה….

משוחררת, משוחררת, משוחררת (טוויסט קטן לנוסח הערבי שבטח שכללת אותו בנסיעתכם האחרונה).

החוש הומור הלך לאיבוד בדרך לרחוב מגד?

או שתסבירי….

Expecto Patronum (Patronus Charm)

Description: Conjures an incarnation of the caster's innermost positive
feelings, such as joy, hope, or the desire to survive, known as a Patronus. A Patronus is conjured as a protector, and is a weapon rather than a predator of souls: Patronuses shield their conjurors from Dementors, and can even drive them away. A Patronus "cannot feel despair, as real humans can, so Dementors can't hurt it."[16] The conjured Patronus protects the witch or wizard that summoned it, obeys his or her commands, and fades away shortly after it is no longer required. When conjured, a Patronus appears silvery, ethereal, and semi-transparent. Improperly formed Patronuses range from momentary formless bursts of silvery mist, to poorly-defined forms which are easily defeated or quickly dissipate on their own. A full-fledged (or corporeal) Patronus takes on a fixed animal form that is often significant to the witch or wizard casting the charm. Patronuses summoned by a particular person have been known to change, such as Tonks' patronus. Rowling has said that Snape was the only Death Eater to be able to produce a Patronus. According to her this is 'because a Patronus is used against things that the Death Eaters generally generate, or fight alongside. They would not need Patronuses'.[17] According to Fantastic Beasts and Where to Find Them, the Charm is also the only known defensive spell against Lethifolds.
Seen/Mentioned: First seen in Prisoner of Azkaban when a Dementor appears in the Hogwarts Express, and Hermione says that Remus Lupin repelled the Dementor by casting a silvery object from his wand. Harry's corporeal Patronus first appears in a Quidditch game, and it is used by other characters throughout the rest of the series.
Notes: Dumbledore has devised a method of using Patronuses to deliver messages putting it into the exclusive use of the Order of the Phoenix. Members of the Order are the only wizards who know how to use their spirit guardians to send messages to one another. According to Rowling, the Patronus is "an immensely efficient messenger" as it is not hindered by physical obstructions or dark matters. Each Patronus has a special quality and appearance that is different and easy to recognise, which makes it clear which Order member has sent the message. In addition, since no one can conjure another person's Patronus, this method of communication does not carry the risk of passing fake messages.[18] It is noteworthy that in Deathly Hallows, McGonagall creates three Patronuses simultaneously to call for Professors Flitwick, Sprout, and Slughorn.
Suggested Etymology: Expecto Patronum is Latin for "I await a protector".[19] It is related to "pater" (father) and Harry's Patronus indeed takes the same form as that of his father's animagus form (a stag).

EXPECTO PATRONUM

ברור לי שנמלה הייתי, ונמלה עודני, ונמלה אשאר. אבל לא בשביל ג'יפ [כמטאפורה], ממש לא; אלא בשביל משמעות, מתוך חיבור עמוק למה שאני עושה, וגם בשביל תחושת בטחון, שייתכן והיא פיקציה מוחלטת. בעניין זה ברור שהפסיכולוגיה משחקת כאן תפקיד מכריע. יש פה השפעות מהעבר הרחוק [ואת יעלה – מומחית לביוגרפיות…], מחוויות מכוננות, שהשפיעו לחיוב ולשלילה. כך שגם אם אני עובדת על אימוץ כמה מאפיינים צרצריים,קשה לי להאמין שינוי מכריע הוא אפשרי. a bug's life…

אבל אולי כל הסיפור הוא על נמלה וצרצר מפאתי פאריז לאפונטיין כאמור לא בדיוק היה נימול על משקל ..

מה שנקרא בעיתונות הכלכלית :"מדברים מהפוזיציה".

טוב, הצרצרים, כאמנים, יודעים לכתוב סיפורים משכנעים… לנמלים אין זמן לזה 🙂

קקי =שארית , פסולת, "הממשי" לכן = קקי+אנרגיה=קומפוסט שזה חומר כזה שבכמויות הנכונות ובתנאים הנכונים , משביח מדשן מצמיח , אפשר לאמר שזם זאת אלכימיה- איך החומר הכהה הופך לשחור(תהליך מלא של רתסיסה רקבון ופרוק) ומשחור(הקומפוסט) יוצא ירוק שנהיה אדום(במקרה של הורד) שעוזר במקרים שמתגלה האהבה…
על זה פו היה אומר המממ יש דבש?

ממש שפע של פטפטת נהיה לי חבל שלא משלמים לי על זה…אבל בקרוב אולי משהו ישתנה..
אז ככה- השורה התחתונה בשבועיים האחרונים משתנה לי כל הזמן אני יושבת מול ערמת אקסלים שכותרתם כלכלת בית ובכל דף חודש בחודשו ויש שורה תחתונה שכל הזמן משתנה…
אז כמו בויפאסנה אני יושבת לא נוח מתבוננת התבוננות חודרת ומפתחת איזון ושלוות נפש (התחלתי בשאט נפש) מול ריצודי הטבלאות
החלטתי בנחישות כפי שלמדתי מגוונקה נציגו הזמני של הבודהה , שאני לא קמה עד שאני מגיעה להארה
אז איזון פיתחתי (יותר טוב מקודם) זה ישר התבטא במאזן הכנסות הוצאות באקסל ..
שלוות נפש מתקדמת יפה פחות שאט ויותר שעות
הארה- כל זמן שלא נעצמות לי העינים והמסך לא כבה – יש אור תכלכל ומרצד
נחישות – מעולם לא התמידה אמנית חסרת רסן שכמוני זמן ארוך כל כך בבהיה מול מסך מחשב מלא מספרים וכינויים לקוניים לסעיפי ההוצאות ,בטור הרווח – אין חובות במאזן המיילים שעלי לענות ויש אתנחתות ב"מושבה"
התפתחות רוחנית וגרוד האגו לאבק- מובטח אני כבר אבק מול האמת העירומה המתגלה בצורות מתמטיות נשגבות.
ניפוץ התפיסה האשליתית – עשר אני עשר
תוצאות – אסרטיביות של יודעת מה היא אומרת מול נציגי שרי האריסון שכבר מתנצלים שהם מפריעים לי במדיטציה או יותר נכון ה-אקסלציה
מומחיות מדהימה עד כדי ביקורת בונה בתוכנות כלכלת הבית
גמישות המחשבה- ההארה הכחלחלה של המחשב גרמה לי לכמה פתרונות יצירתיים והכנעת הרף התחתון של הריבית הניתנת ללוים כיום בבנק
רק בשביל זה היה שווה , להגיד להם לא תודה אני אסתדר בלעדיכם..
רק ככה בשביל להחזיק אותם במתח כי בטח תכף אפעיל עליהם את "עשה באפס מעשה" ואז כשהם יתחננו אני אסכים בהנהון עדין.
ההארה היותר משמעותית הגיעה עם אור הבוקר- איזשהו בוקר לא משנה..
אני לא צריכה שום עבודה , אני עובדת כמו חמור עושה בדיוק את מה שאני אוהבת יש לי אפילו סדנת התפתחות אישית עצמית עם משמעת ברזל וכל הדיבור הנכון על הגשמת הרוח בחומר…
אני אוטודידקטית ותיקה ועכשיו יכולה להוסיף את האקסלים לרזומה!!! בלי שעלה לי שקל
אני פשוט צריכה להפוך את כל מה שאני עושה ככה דרך אגב למקצוע ולוח מחירים
יש את הנתינה יש הרבה אהבה יש הנחות לחברים ולמקרים קשים ויש את איל שמדליק אותי לכתוב וישאת ה שמהווה מודל לחריצות והתמדה ויש את עמלמו ל ואת אמנון ועד כמה דמויות מעוררות השראה ואת המיועצים שלי ששומרים אותי ערה
תודה לאל יש עוד המום וגם שרפה וחתונה ואלכימיה פלאית אמן !!

הערך-העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה. שיעור הערך-העודף הוא, על כן, ביטוי ישיר של דרגת הניצול של כוח עבודה על ידי ההון, או של העובד על ידי הקפיטליסט.

איך יצא פעמים – רק מדברים על שפע ותראו מה נהיה
אז עוד הערה, לא מתאפקת
כל כך הרבה פעמים שמעתי – את המשפט מה פתאום שנשלם לך/ לכם – אמנים עושים בהתנדבות , תורמים עבודות מצירים על ארונות סעף , הכל בהתנדבות כי לאמנות אין מחיר ואמנים לא, יצרני חפצי אמנות (מבלי לזלזל) ואולי גם הם , לא תמיד יכולים לעשות בשיווק וקידום מכירות של אמנותם וגם קצת קשה למכור מיצב או אמנות פוליטית דוקרת מבלי ליפול למלתעותיו של אספן שמתפרנס נגיד מסחר בבני אדם – וקונה את מה שמיד הופך לסחורה או מאדיר את אוספו – אין לזלזל אבל יש כאן איזושהי בעיונת
אס פעעעם היה פאטרון , אציל נאור יותר ופחות שהחזיק בחצרו את אמני החצר ציירים מוסיקאים שחקנים ועוד והיה ממן אותם ואת יצירתם – זזאת תנועה יפה של הממון וזה גם ענין מורכב…
היום זה שונה מכל מני סיבות שההסעה של הבן שלי באישון ליל מונעת ממני לפרט..
אז אנחנו האמנים זקוקים לפטרון נאור ומאפשר -מעיין פורום אנשי עסקים נחמד ומפרגן על מנת ליצור בהתמדה בחופשיות ובמסירות
כדי שנוכל להקדים את זמננו , כדי שנוכל להעיז ואולי לטעות ולדעת שזה לא קשור למזון שנכניס לפה , כי יש הערכה מצד הנמלה לצרצר שמנעים לה מזמירותיו והיא תפרנס אותו בחדשי החורף
ואם נחליט להתפרנס מעוד ענינים – שנדע מהו המחיר ..

as you wish

עמלמול , תודה על הברכות שהעטרת על ראשינו, אפשר לומר ש"ראשינו עטורים" ויחד עם זאת אני לא יכול שלא לחלוק על המסקנה שהגעת אליה שכסף=אהבה.סורי. מבחינתי כסף הוא מרכיב, עוד מרכיב, בעוגה הזו שאנחנו רוקחים כל יום ושנקראת במילים אחרות , החיים. תוסיפי, חומר, תוסיפי רוח, תוסיפי אור תוסיפי אהבה ועוד כמה תוספים וקיבלת שפע.

רק רציתי לחדד נקודה שעלתה היום בשיחה עם חבר, גיל סאן, שהאיר את עיני לעובדה שמתוך הפוסט עולה כביכול משוואה שכסף=שפע ולא היא. אני מסכים לגמרי עם התיאור שלו לפיו " ראיתי אנשים שהיה להם ים כסף והם הרגישו מחסור וראיתי אנשים שלא היה להם כלום והם הרגישו שלא חסר להם דבר".

תרגעי עינת – אני מוציאה את הילדים לא לפני ארבע ואין פה קשר לכסף….

אז מה קובע? הסדר? המינון? למה "רוחני" שמוצא לנכון לזמֵן לעצמו ממון [כסף ממש ולא הביטוי התחליפי הנכון פוליטית – שפע] זה בסדר, ובעלי ממון שמוצאים לנכון לאמץ לעצמם חשיבה "רוחנית" זוכים מאתנו ללעג?
ולמה המאמץ שנעשה כאן בקהילה כדי לתת לגיטימציה לשאיפות הרווחה חייב להיות כרוך בהתנשאות על האחר [מי שלא מוציא את ילדיו באחת מהגן, למשל]? כלומר – מעל מי שמאז ומתמיד הקדיש פלח מחייו לעבודתו ה"רגילה"? לפרנסתו?

אורי, לא נראה לי שאתה "פרסונה נון גראטה" (איזה ביטוי מלבב). בכל מקרה, אם יש בי איזושהי הקלה , זו העובדה שנכון לעכשיו הפסקתי להתלבט ולהתחבט.

מלך,כתבת מקסים..