מאת: גלית שביב
השכנה ואני נכנסנו אל האופל הקטנה הלבנה ונסענו, שישי כבר מתדפק על השבת, לאכול יחד ולפטפט, אחרי שבוע שהיא היתה על אי ואני באי-לת.
סיפור מכאן מתחכך בסיפור של שם, החלונות פתוחים, צבעים יפים בשמים. ברגעים אלה כשאנחנו באוטו זוג שאנחנו מכירות עומד מתחת לחופה ומחליף טבעות ושבועות. אז מיד נהייה מין דיבור על חתונות, לא להתחתן, איך להתחתן. נו, הדיבור הרגיל.
היה אחלה דניס, ותענוג של סלטים וחלה טרייה ויין. וכשנכנסתי הביתה ראיתי את הסרטון הזה מחכה לי בדואר. אם כבר להתחתן.
מ-ק-ס-י-ם!!!!!!!!!!!!!!!!!
בדיוק. אבל איזה נחמד זה להיכנס ככה, בלי כל הכובד.
נראה לי שבחתונה של כושים או היספאנים כבר כל הקהל היה שר ורוקד ונכנס לקצב ומרעיד את סיפי בית האלוהים.. אבל גם כמה יאפים וואס"פים שמנמנים בחליפות ומשקפי שמש ויכולים לרענן חתונה משמימה בטילטולי מותניים..