פברואר שכזה

עמלמולת כותבת:

אני לא צריכה את אל גור שיספר לי על שינויים אקלימיים.
כולה לצאת בפברואר לחוף הקשתות לראות 200 איש [גברים נשים וטף] נהנים בחום של 27 מעלות [בחוץ ,לא במים] ולראות מ ד ו ז ו ת על החוף. מתות.
מדוזות זה יולי. מדוזות זה חופש גדול. מדוזות זה ט' באב והן נעלמות. מדוזות זה הכי קיץ שאפשר. מדוזות בפברואר זה הכי שינוי אקלימי שיש. יותר מפרגים בדצמבר. יותר מחרציות בינואר. יותר מאגסים פורחים 3 חודשים לפני הזמן. יותר ממאוורר שצריך לצאת מהמחסן. [וחוץ מזה, אז מה. תמיד היה שינוי אקלימי ומי אומר שזה כזה רע.זה שינוי. וכמו כל שינוי קצת מפחדים וקצת מתרגשים וקצת שמחים וקצת עצובים.]

ואני מוסיפה:
אצל הנס ואילנה היה בשבוע שעבר נחש בחצר.
נחש
בפברואר.
אולי מה שיקרה זה, שמרוב ששנת החורף של בעלי הדם הקר מתקצרת הם יגיעו תשושים לאוגוסט?

אה כן, וחום כבד בחדרי ההמתנה של המועצה ושל ריסט.
אני מסתכלת על הפקידות המיוזעות וחושבת על הגודל האדיר של הסיבוב של הכוכב ואיך שאנחנו עכשיו נקודות זעירות שממשיכות כרגיל בתוך המערכת, עד שהמציאות תחלחל דרך המוכר והסביר והתקנות ישתנו (המועצה תתקין תקנה שמאפשרת הפעלת מזגנים בפברואר).
לפעמים נראה שאם נפתח חלון לאיזו הבנה גדולה יותר אז ניבהל. כאילו שפתאום גם הגרביטציה תיפסק.