כללי

7 # בן אדם למקום: בחזרה לשגרה

[עופרה (במבי) שחר]

אני שומעת אינסוף אנחות רווחה מכל מי שסביבי על שנגמר החופש וחוזרים ללימודים, לשגרה, לשקט, לנוחות.
כמה חופש אנחנו יכולים לסבול? איזה פרדוקס.
כמאמר המשורר: "להסתובב זה לא אומר להיות חופשי".
האמת- שעם כל השמחה שלי לחזור כבר לעבודה שאני כל כך אוהבת, יש גם אבל על החודשיים שהילדה שלי היתה איתי גם בבקרים בלי הלחץ הזה בצהריים להספיק, רק לזרום בנעימות יחד, כמו שתמיד היה.
הילדה שלי כל כך כבר רצתה לחזור ללימודים, שזה הפתיע אותי. אני מרגישה שעם כל תאוות הכיופים שלי- היא זקוקה לסדר יום, שבוע, חודש, שעות שינה יותר מוקפדות ממה שהיו לה וארוחות בזמן והמון שעות בשקט בבית. לקראת סוף החופש הרגשתי שקשה לה לפעמים.

גם אם שבוע ההסתגלות הראשון לא פשוט לנו- עדיין לה זה טוב. גבולות. זקוקה למסגרת. מוזר לי לכתוב את זה כי אני בעצמי לא מאד ממסדית, אבל- "חנוך לנער על פי דרכו..

יש גם סוג של עצב קצת על שלושת השבועות שבהם לא הייתי עבור העבודה, אלא לעצמי. כל כך נסחפתי לסיפורים של כולם, די! חגגתי עד המקסימום ולפעמים אפילו יותר. הייתי צריכה את החופש הזה ואפילו לא ידעתי כמה!
אני נזכרת בנחמן שי, במלחמת המפרץ מרגיע: בחזרה לשגרה. אפשר לנשום, עוברים לנוח (בחולם). גם רוחות קטנות מתגנבות לאיזורנו. בגן וייל חצבים לבנים חגיגיים פורחים בין זכוכיות שבורות, באנגים זרוקים וחול עם בדלי סיגריות…

עוד מעט יום השיויון, שעון חורף, ראש השנה, כיפור, סוכות. עוד מעט יחזור הכל להסתובב שוב בקצב המוכר, האיטי, המשעמם קצת.
עוד מעט החגים, החוקים, המשפחה, הציפיות, האכזבות.
אולי מכל אנחות הרווחה מתחילות הרוחות לנשוב ולהפיל את העלים מהעצים, מביאות את הסתיו?
אנחנו מניעים את הגלגל או הוא אותנו?
ומי שנסע הכי רחוק בחופש הוא הכי מאושר? ומי שנשאר בבית פראייר?
איך התשובה הנכונה לכל השאלות היא תמיד: גם וגם.
איזה מזל שיש חופש ושגרה ומיד חגים שנורא מבלבלים ומתישים ומיד את חשוון לנוח מהם. עוד רגע חנוכה, חורף, קר, בודד גם. דווקא עכשיו מן תחושה שקיץ, קץ, נגמר.
ומה מתחיל? מה שלא יודעים. מפחיד קצת.

אז מה אני רוצה שיהיה אחר השנה?
אני רוצה להכניס יותר חופש לשגרה. נמאס מהדיכוטומיה הזאת, המטעה. קצת מזה וקצת מזה.
אני רוצה לפרנס את המשפחה שלי בכבוד מחמישה ימי עבודה, וחמש שעות כל יום, ואני יכולה.
אני רוצה לנוח בצהריים כל יום- לקרוא, לרבוץ, לבהות, לישון. אני צריכה את זה, בשביל להיות סבלנית אחרי תשע בערב. אני קמה ממש מוקדם.
אני רוצה לטייל כל סופשבוע ולישון כמה שרק אוכל בחוץ. זה בריא לי: אצל חברים, בטבע,להיות במקומות אחרים, להתאוורר.
אני רוצה למצוא לי סיבות באמת טובות לצאת כל יום בארבע מהבית. מה זה סיבות טובות? ים, ספריה, סרט, בריכה, חברים, וכהנה. לא לשרוף את הזמן על נקיונות וסידורים שתמיד יש עוד מהם ולא נגמרים.
אני רוצה כל סופשבוע שני לתת לסבים להתענג על הילדה שלי ולהיות בלעדיה. נעים להתגעגע. אני מבטיחה לעצמי לצאת ערב אחד בשבוע ומקווה לעמוד בזה. מכירה שהקושי מתחיל כשקר ובא רק להתכרבל בבית ומראש ולמפרע סולחת לעצמי.
אני רוצה לרקוד פעם בשבוע עד שיתפרקו לי כל הנוירונים והאקסונים ויסתדרו מחדש בסדר יותר טוב אפילו משהיה קודם. רוצה להשקיע יותר ביצירה.
רוצה ללמוד דברים חדשים מעניינים.

ומה המתכון שלכם להכנסת יותר חופש לשגרה? מוזמנים לשתף פה ונהיה כולנו יותר חכמים.

תגיות
הראה עוד

10 thoughts on “7 # בן אדם למקום: בחזרה לשגרה”

  1. אני מודה מעומק ליבי לכל מי שהגיבה פה ושואלת את עצמי האם יש במושבה גם גברים שיודעים לכתוב?
    כי אם כן- זה מצויין.

  2. רותי- כל יום אני קוראת וכותבת ולומדת ונהניית מזה מאד. ספרים הם חברים ממש ממש טובים שלי מתמיד. מכורה גם. מבחינתי זה כמו לנשום.
    כמעט בכל יום רוקדת- לפעמים בעבודה פתאום שיר מדליק ברדיו מזניק אותי לרחבת הסלון לפזז. בשבת במסיבת חוף בנחשולים רקדתי וג'ינגלתי עד שכמעט נשרו לי הגפיים. מבחינתי זה כורח בסעיף בריאות הנפש…
    גם ביצירה אני עסוקה כל הזמן: בברכות לחברים לימי- הולדת, בחינוך, בבישול, בסידור פרחים, ציור, כל הזמן. זה בלתי נשלט בכלל. אני שמה לרגע את הזברה מפלסטיק שדרכתי עליה בלילה על המדף של הצלחות האדומות (לא מאד מסודרת) ובבקר נגנבת מאיך שיצא יפה במקרה. שמתי ביצים שצבענו בפסח בקן שמצאתי מתחת לשסק ויצא מקסים. כל דבר זה יצירה בעצם. לסדר פסיפלורות בסל זו יצירה. כמה גוונים! חייבים לצלם את זה…
    וטבע- אני מדריכת טיולים בעגלול. הבקרים שלי מוקדשים לסמטאות ושדות פרדס חנה ובסופי שבוע אני בכלל מטיילת לגמרי. החצר שלי זה נשיונאל ג'אוגראפיק: ארנבות חופשיות, נחש, כלבה, חתולים, צרעות, עורבנים, דררות.
    אני מיישמת את כל זה הלכה למעשה בשגרה שלי.זו לא משאלת לב- זה היומיום.

  3. מתוקה , איזה יופי ניסחת את משאלות הלבץ מאחלת לך ולי לכולם שניטייב לנשום, הן בחופשה והן בשגרה ונחייך לנו המון. אוהבת , ליליה

  4. רשימת המשאלות שלך ממש דומה, כמעט זהה לשלי. קריאה, ריקוד, יצירה, טבע- כל החופש הפנימי שקל יותר לבטא אותו במקומות האלה המופלאים. שיהיה לכולנו בהצלחה!

  5. מאוד יפה
    לוקחת איתי את הלהכניס קצת חופש לשגרה
    גם אני לא אוהבת את הדיכוטומיה הזאת של ימי בילוי וימי עבדות
    תודה

  6. ליפגוש יותר חברים וללכת יותר להצגות וללכת פשות לבלות וליקרו יותר וליחתוב יותר. מימני נעמה

  7. איזו מקסימה, כיף להזדהות ככה מעומק ההוויה עם מישהי, אישה, שהיתה זרה.
    כן, גם אני מבטיחה. וסולחת למפרע על כל החסמים והמכשולים שלא יכולתי להם, ברגע מאתגר כזה או אחר בסערת החיים.
    תודה שהזכרת לי, אישה זרה- קרובה
    אין לי מה להוסיף
    שירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close