פסטיבל אקטיביזם, הכל היה משובח

עד הרגע האחרון התלבטתי האם ללכת וזה, יאמר מי שמכיר אותי, מאוד לא אופייני, מה זה אקטיביזם, הצליל חיבר אותי לאנרכיזם, שוביניזם, האמת גם לפמיניזם האם זה "…יזם" שמחייב קיצוניות, או "צדקניזם" שבטוח בזה שכולם רעים ורק אנחנו טובים. הצצתי בתוכנית מלא נושאים שמעניינים אותי, פינטזתי על יער האורנים של חרבת סעדים אבל מה לי ולאקטיביזם? אם היו מכנים את הפסטיבל אקואוטופיה הייתי מייד מתמסרת.

הלכנו לכיוון הפסטיבל ופתאום זה אפף אותי, ניחוח החופש האולטימטיבי שהעלה בי נשכחות, ליתר דיוק שיגר אותי היישר לSunday market של גואה בשנות השמונים כשהגעגוע לוודסטוק עוד עמד באוויר וכל אחד שיגר למרחב המשותף את הפרסונה הייחודית האקסצנטרית והשרוטה שלו והמרחב המשותף הכיל וחיבק, התמסרתי.

אז מה היה לנו בפסטיבל, מצד אחד בלגן חינני: אוהלים, דוכני הסברה, קבוצת מדוזות שמרחפת באוויר היער הירושלמי יפות ושקופות משתלשלות מקצה חכות מיצג בתנועה ללא כותרת, מרחבי סדנאות, אנשים שמנגנים רוקדים שרים חוצים את המרחב כמו החלילן מהמלין. מצד שני ארגון מדהים, סדנאות מעניינות, מוזיקה ששורה בכול והמון התנדבות שבזכותה יוצאת מהמטבח, ארוחת ערב ל2000 איש המצוידים בכלים רב פעמיים מהבית, יושבים ואוכלים ביחד, כובע הקסמים עושה סיבוב למימון הארוחה/הפסטיבל איש איש לפי יכולתו…כן, לא היו דמי כניסה לפסטיבל גם לא תשלום על הארוחות (הבירות המעולות היו בתשלום) בכניסה קידם אותך פלקט עם פרוט עלות הפסטיבל 250 אלף ₪, חץ שהתעדכן עם כמה גויס עד כה ותיבה לתרומות.

המון פיסות אינפורמציה גלשו למקומן בפאזל בסדנאות, חגי קוט דיבר על כלכלה במונחים אקולוגיים ועל אקולוגיה במונחים כלכליים ופתאום הבנתי איפה בדיוק זה לא מסתדר. יונית קריסטל דיברה על שימור מלאכות מסורתיות ולקחה אותי לעולם של נשים זקנות מאוד עם קסם בידיים. היה פאנל על שיא תפוקת הנפט ואת אנג'לה שגרמה לי להבין דרך הידיים שליצור רהיטים מקרטון זה קל ומהנה בטרוף. היה גם את המפגש שהונחה ע"י פורום המשפחות השכולות אליו לא מצאתי בי את הכוח להיכנס.

גלעד בבצו'ק שדיבר בהומור האופייני על האבסורדים במערכת החינוך השאיר אותי עם הרעיון ממנו אני מסרבת להיפרד – אם רוצים לפעול למען עולם טוב יותר חייבים ליצור מגע עם המנגנון/ המדינה / הממשלה, איים של אקטיביזם אליטיסטי השומר על מרחק בטוח מהעולם הטמא לא יובילו את השינוי. אז בעצם כל מי שקם בבוקר ומחפש את דרכו הייחודית להשפיע על העולם הוא אקטיביסט? כולנו אקטיביסטים?