מאת: אייל עמית
עוד פעם גופות של ילדים שרופים. אבל הפעם לא של מישהו שאני מכיר. הפעם אלה גופות של ילדים פלסטינים ולא בעיתון או בטלווזיה, אלא אצלי על מסך המחשב. ולא סתם על מסך המחשב, אלא אצלי באתר! בעמוד הראשון! בדף הבית! על כל המסך! טור ארוך של תמונות – אבא מרים את גופת בנו, שלוש גופות של תינוקות חרוכים, ערמת ילדים שרופים… וברקע מוזיקת שאהידים מפחידה שעושה עור ברווז בכל הגוף.
טור 8 כבר היה מוכן. ניסיתי, באמת שניסיתי. כתבתי על נושא אחר לגמרי. התכוונתי כבר לפרסמו, אבל אז באו התמונות האלה. טור 8 המקורי יחכה לפעם אחרת!
זה קרה שלשום בבוקר. מתקשר אלי בבהלה לקוח גדול שלנו, מפיק חשוב מאוד ושואל אותי מה נסגר עם אתר החברה שלנו? אני שואל אותו על מה הוא מדבר. הוא אומר לי כנס! אני מקיש את הכתובת www.artlight.co.il וחושך בעיני. חושך באוזני. חושך באונה השמאלית של המוח! מבלי שידענו פרצו לנו לאתר. האקרים פלסטינים פרצו לשרת שלנו והתלבשו לנו על האתר. הם מחקו את כל הקבצים ובעמוד הבית פרסמו תמונה של שאהיד רעול פנים במדי צבא, דורך על דגל ישראל ומחזיק בידו בזוקה ורובה. מתחתיו הכותרת באנגלית: "אלה ילדים פלסטינים שנהרגו ע"י צה"ל. במה הם אשמים?" ומתחת לזה טור ארוך של תמונות מזוויעות. כדי להוסיף לאווירה, לא שכחו גם לשתול ברקע מוסיקת שאהידים מצמררת.
הלקוח המום. אני המום עוד יותר. אשכרה מסתכל על התמונות, בודק עשר פעמים את שורת הכתובת וקולט שזה אכן האתר שלנו! פרצו לנו לאתר! הביאו לנו בעקיצה! ירו עלינו גראד! תקעו לנו קסאם באים אמא של השרת!
אני מודה לו מאוד על העדכון ומנתק. העיניים שלי תקועות במסך. האצבעות שלי מתקתקות על הטלפון כמו חולה פרקינסון. אני בהלם מוחלט. ראשון אני מתקשר לפטריק, המתכנת של האתר. הוא עונה בצלצול העשירי. אני מדלג על ה-'בוקר טוב' ומספר לו ישר מה קרה. בקו השני אני כבר מחייג לעופר, מנהל חברת האירוח של האתר שלנו. הוא לא עונה. אני שולח לו SMS ואימייל בהול. בינתיים פטריק מרגיע, אומר שהוא מכיר את התופעה ומציע בינתיים להוריד את התמונות מהאתר. אני אומר לו סבבה ומתקשר לניר, מנהל החברה. גם הוא לא עונה. שמונה בבוקר. גני הילדים רק נפתחים. אין עם מי לדבר בשעות האלה. אני פתאום קולט שכל הזמן הזה מוסיקת השהידים מתנגנת לה ברקע וחופרת לי בראש. אני שולח את היד בקריזה ושולק את הפלאג של הרמקול. התמונות עדיין שם, עדיין קשות, עדיין מזוויעות, אבל לפחות בשקט. בדממה. בלי המוסיקה המטריפה, המכשפת הזו. פתאום בוב מארלי שר רגאי. זה הצלצול של הטלפון שלי. באוזניים אני שומע את ג'מייקה ובעיניים רואה את עזה. פטריק על הקו. הוא אומר לי שיש בעיה. אני שואל מה הבעיה והוא אומר שחסרים קבצים בגיבוי של האתר. אני דופק את הראש בקיר. ים של כסף, שבועות של סיעור מוחות, שבועות של תכנות ותיקון באגים רצים לי מול העיניים. אני לא מאמין שאנחנו הולכים לאכול את הסרט הזה שוב, אני לא מאמין שאנחנו אוכלים את הסרט הזה עכשיו! פטריק אומר שימשיך לבדוק מה אפשר עוד להציל ומנתק. עופר, מנהל חברת האירוח סוף סוף עונה לי. אני מספר לו מה קרה והוא אדיש מתמיד. הוא מספר לי שכבר ראה את הדברים האלה כמעט בכל ווריאציה אפשרית. הוא מספר לי שבדיוק אתמול הייתה כתבה בחדשות על קפה ארומה ושפרצו גם להם לאתר. אבל מה עם הקבצים שלנו? הלכו לנו הקבצים! אין לנו גיבוי! אני מתפלל לנס. עופר אדיש. הוא תמיד אדיש. גם אם הייתי מספר לו שקסאם אמיתי התפוצץ לי בסלון, זה לא היה מזיז לו את הגולה של העכבר. הוא עושה כמה הקלקות על המחשב ואז מספר לי שגם לו אין גיבוי. הוא זורק לי טיפ לסיום ואומר לי שרצוי להחליף סיסמא לשרת ומשחרר אותי לדרכי. שוב בוב מארלי. ניר, מנהל החברה מתקשר המום. הוא הספיק לראות את התמונות באתר לפני שפטריק הוריד אותם. אנחנו חושבים בקול רם מה אפשר לעשות ומתכננים את צעדנו. ניר מנתק ואני סורק את העמוד היחיד באתר "החדש" שלנו מעלה-מטה, מעלה-מטה ופתאום קולט בתחתיתו שההאקרים השאהידים השאירו את כתובות האימייל שלהם. אני מתלבט אם לשלוח להם מייל. אני מתלבט מה לכתוב? הדבר הראשון שעלה לי בראש זה איזה "fuck you!" עסיסי כזה. להוציא עליהם את כל העצבים שלי, לספר להם איזה נזק הם עשו לנו, אבל אז תפסתי את עצמי. על איזה נזק אני בעצם מדבר? על נזק כספי? על נזק תדמיתי? מול העיניים שלי תמונות של ילדים שרופים ואני הולך לספר להם על כמה ג'ובות שהלכו לנו? וגם אז, מה הטעם בכלל? הרי הם יודעים טוב מאוד מה הם עשו והרי לא משנה מה אכתוב להם, הם יבינו מזה שהם הצליחו, שהם ניצחו, שהם הצליחו להכעיס, שהקסאם שלהם פגע לנו בול בביצים. אז אח"כ חשבתי אולי דווקא לשלוח מילות שלום ופיוס. לנסות אולי לפתח דיאלוג, ערוץ ישיר עם המחבלים הוירטואלים האישיים שלי, ללא מתווכים, ללא פוליטיקאים וללא אנשי תקשורת. רק אני והם. כבר התחלתי לנסח מייל אבל אז שוב עצרתי. הגעתי לאותה מסקנה בדיוק. זה לא משנה מה אכתוב להם. הם רק יבינו מזה שהם הצליחו. הם רק יבינו שכדאי להם להמשיך לנסות להפיל עוד אתרים כמוני, כי זה עובד, כי יש התיחסות בצד השני.
בסופו של דבר, לא כתבתי להם כלום. אני רק שואל את עצמי עכשיו – האם כתיבת הטור הזה, האם עצם פרסומו כאן ברבים, גם היא נצחון להאקרים השאהידים?
אני רוצה להאמין שלא. אני רוצה להאמין שיצמח מזה טוב.
כל אתמול עבדנו על האתר. במשך יום שלם העלנו קבצים מחדש לשרת. הצלחנו לפחות להציל את גלרית התמונות שלנו. בינתיים, אין אתר. רק גלריה. גלריה של תמונות. תמונות יפות מאוד ובלי המוסיקה של השאהידים.
כמו בטור הקודם, גם הפעם בחרתי שלא לפרסם קטע מהספר. לא מרגיש לי נכון כרגע. אולי בשבוע הבא, אני מקווה. ואגב, אם עדיין לא עשיתם זאת ואם הדברים כאן לא מספיק ברורים – מומלץ לגבות את קבצי האתר שלכם. מאוד מומלץ! עכשיו!!!
ובאותו עניין. התגובה העניינית והעדינה של שאדיה, ובמיוחד המשפט:
"תחשבו שניה מה ילד כזה יכול לחלום מה יהיה כשיגדל???? רופא אולי? אולי ליצן????????????." לצד המאמר של גדעון לוי "משחק ילדים",הם אלו שמבהירים ולו במעט את שורש ההבדל בין העולם והוירטואלי (שאנחנו חלק ממנו וביתר שאת בימים אלו), לבין העולם האמיתי. קר שם בחוץ.
שבת שלום(?).
ידידי העץ הצעיר, אייל.
כל העניין הוא פרופרוציות. או "הכל במידה" כמו שהיה כתוב בכניסה לאקדמיה ביוון.
אני מתנצל אם דברי חרגו מהפרופורציה (ואני מדגיש שזה לא הסגנון שלי), ובטח אם נפגעת מהם, ויחד עם זאת מי שבוחר לכתוב או לגור מבית מזכוכית שייקח בחשבון שיש מי שזורק גם אבנים (לשמחתנו, רק וירטואליות גם אם לא אבנים חמות).
תמשיך לכתוב, ולעורר מחשבות , או אנטגוניזם שכן לכל אחד יש תפקיד. רק שמרוב נסיון להיות צינור אל תהפוך למטען צינור.
ואני מבטיח לחבק גם אותך, אפילו שאתה לא ערבי.
שלך, ג'פטו הנגר.
אז בדיברו על האמת באוהל הדוט קום נתחיל בעובדות , נעזוב את הדעות ואת הפרשנויות ואת האגו ואת החלומות
כמו שכתוב בלינק ששמתי פה ולא בטוח שמישהו פתח… 1/3 מההרוגים כלמור למעלה מ300 בעזה- הם ילדים
1/3 מהפצועים כלומר למעלה מ1500 הם ילדים
מי האויב ומה אחוז הסטיה, השגגה – זאת שאלה שעולה מתוך הסטטיסטיקה
מה יעידו /יגידו חילינו עם שובם משדה הקרב זאת שאלה
אמר חמאס אחד בכיר שחייו של גלעד שליט אינם שווים חיי ילד פססטיני אחד
מה זה אומר על מי שיצא למבצע לפני שהחזירו את גלעד
הריבית על הלוואות בבנק הגיע לפריים +9%
לוחות היבשת על ציר הסורי אפריקאי כבר מתמרנות את התנועה הבאה
גשם לא יורד
ואמר אלוהים בדיוק מתי יתן מטר בעתו
מטען צינור הוא צינור מלא מסמרים וחומר נפץ – יש קשר בין איכות הצינור לעצמת הנזק שהוא יכול להפיץ אלא אם פוצץ באופן מבוקר
הטור של העמית גורף את מירב ההתיחסויות
רונית לא מגיבה
גלו לא התאפקה
עמליה חוזרת לספרות מאוד עבה על מנת למצוא בה שמיים כחולים
אני מחכה לילדים שיחזרו מהמסיבה
הכלבה נובחת והשירה עוברת
יש לטעון את הפלאפונים להצטייד במי שתיה , עזה תחילה אחר כך ניסע עם כל פרדס חנה ונחנהמול סוריה או מול ערב הסעודית ואולי נתנתק לנו על הלוח המדמם הזה ונפליג לפי בקשתה של גלו אל מול פאריז ] קצת קולטורה ומשם ביחד עם כל הצוצודים נגיע לפסיפיק
הכל עובדות ומעט השערות לגבי העתיד הצפוי
לא מצחיק אסתר. לא הספיק לך פעם אחת להטביע אי שלם ולברוח בסירה עם נחשים? אולי תשימי כמה מחטים בנקודות דיקור?
יש לי איזה בובת וודו שקוראים לה… לא חשוב . מי שרוצה לתקוע בה כמה מחטים מוזמנת..
נגמרו הבובות??
אוח אוח אסתר.
כל עוד הבומבה היא בראש שלך ולא על אדמת פלשת אז אולי נוכל לנשום קצת יותר בקלות.אתה מופתע מרמת האלימות כאן ויש כמה שמופתעים ממידת חוסר הרגישות כאן , או ממידת הצביעות או ממידת חוסר הדיוק או סתם ממידת השיטחיות הזועקת לשמיים של ההתכתבות השבועית המייגעת..אני הולכת לקרא שוב את" מילכוד22" ואת תאור הקרבות ב"מלחמה ושלום" עם השמיים הכחולים של אנדריי בולקונסקי את "יום נאה לדגי הבננה" ואת "הכל שקט בחזית המערבית"..ככה בשביל לרענן לי קצת את הזיכרון ולדעת שיש אנשים שכתבו ברגישות אין קץ על אותן סיטואציות ,שידעו להתעלות מעבר לצעקני בכייני כוחני מיליטאנטי.שהאמת ,בקולה הדק והזך נשמעת תמיד מעבר לזמן או למקום. למי שמקשיב.
שאדיה
ברוכה הבאה.
הדברים שכתבת נאמרו פה בתגובות כבר כמה פעמים רק בווריאציות שונות. עדיין, לשמוע את הדברים האלה ממך זה אחרת. אני מניח שיש לך עוד הרבה מה להגיד ולשתף. אשמח מאוד לשמוע. אני מניח שרובנו.
"אח”כ חשבתי אולי דווקא לשלוח מילות שלום ופיוס. לנסות אולי לפתח דיאלוג, ערוץ ישיר עם המחבלים הוירטואלים האישיים שלי, ללא מתווכים, ללא פוליטיקאים וללא אנשי תקשורת. רק אני והם."
בהצלחה איל
זה בדיוק מה שהיה חסר לי במשוואה. סידרת לי ת'ראש בומבה! תודה גיא. האגו באמת הרים פה קצת את הראש. הנה, הוא חוזר למחילה שלו בזה הרגע.
לא אפסיק לכתוב, קרן יקרה, ולמרות הכל, גם "לא נפסיק לרקוד"…
אייל שלום,
בחרתי גם אני הפעם להתייחס, למרות שבאופן רגיל אני לא צולחת את הסגנון האישי שלך בדרך למטרה – מה שהגדרת כ"נושא הרלבנטי" וכו'.
מצער שאתה נעלב ומגיב באמת קצת כמו ילדון של גנון. אני מתרשמת שהתקבלת למתחם הווירטואלי הנוכחי בזרועות פתוחות. והתגובות, לא אלה של "קהל הבית" שלך, מתייחסות באופן ענייני גם לתוכן הדברים וגם אליך, בתור הצינור. כן. התוכן והסגנון והפרסונה – הם אחד כאן. ויש כאן קבלה ושלום אותנטיים, מול נקיטת עמדה שונה ולפעמים בוטה, אך גם אותנטית. אתה זוכר בוודאי את התגובות על סיפור השריפה. כולם נכנסו לזה איתך. אפשר היה להרגיש את האהבה שקיבלת לקילומטרים. תוכל להיזכר בזה כרגע? כדאי לך…
הארץ בוערת והלב כבד. תחושה קשה מנשוא. אנחנו מדברים עם אנשים שאנחנו מכירים שנים ומזהים אצלם, ואצל עצמנו, קולות אחרים ממה שמכירים. זה זמן של קצוות. ויש כאן דעות מכאן ועד כוש. וכשעומדים על הבמה הזאת באמת צריכים להיות עדינים עדינים וחכמים: רגע אחד בשקיפות ובקלילות שמורגשת ואינה מכבידה – וברגע אחר באמירה נוכחת יותר ובוטה שמשנה את האנרגיה בחדר הווירטואלי. ומה לעשות, שכננו הנכבד, היית עכשיו פיל בחדר קריסטלים. הסגנון שלך מושך אש באותו סגנון בדיוק, עם הרבה סימני קריאה. אז אתה חוטף.
המשך לעשות את מה שאתה עושה בלב שלם ובתוך הבדיקה העצמית שאתה מעיד עליה. אין דרך אחרת. בעיני עדיף כמה מלים קשות כמו מקלחת קפואה, מאשר ערבוב דביק שמשאיר אותנו באגו (אוהבים אותי? לא אוהבים אותי) ולא נותן לנו להתקדם מילימטר.
וחס וחלילה אני לא רומזת לאגף של הנייטרלים, שלא איצלה באיזו תופת של דאנטה.
ותאמין לי שאם הייתי צריכה לבחור באויבים שאיתם אני צריכה לעשות שלום – הייתי בוחרת בחבריי היקרים כאן למעלה, שלא לוקחים בולשיט מאף אחד אבל גם לא נותנים.
הרחקת החלום על השלום היא כמו טריק של הצד האחר עלינו – אלה שחולמים על שלום. אין מה שיכול באמת להרחיק חלום על שלום (take off חופשיסטי על "אין ייאוש בעולם כלל" של ר' נחמן מברסלב הגאון, שמדבר בפשטות על זכות הבחירה של התודעה). כי הרחקת החלום על השלום כמוה כמכתב התאבדות של האנושות ושל הפלנטה. היא לא תוכל להתקיים ולהתקדם ללא שלום.
ומול הבחילה הקיומית שאני מרגישה מול הזוועות שקורות על האדמה שלנו, אני מחליטה לקוות ולחלום שהפצעים יירפאו ויגלידו והאדמה והלבבות יתחדשו. לא רק לחלום. אבל משם הכל מתחיל.
צינור,
מעניין, שלהוא שבד"כ לא ממנהגו לתקוף בחרת כן לענות, בעוד שלפורצי האתר לא.
שחרר את האגו דחוף או שתפסיק לכתוב.
לענות ברמה כזאת על ספיגת ביקורת והעלבה .זה בעברית צחה "היתעלות".
ששום דבר לא יגרום לך לקצוץ כנפיים אתה בסך הכל אדם חיובי ונעים לי לקרוא אותך כתבת תגובה כל כך מדוייקת למציאות הצבועה בה אנחנו חיים… כמו שאמרת ראשית צריך להתחיל את השלום בינינו ……..בברכת לילה טוב
ברכה ושלום לכל ההקרים, המודטים והנקרסיסטים.
בימים אלה אני מתכתב עם איש צנוע ועיניו שגר אי שם בארץ רחוקה, ושמתבונן על הנעשה באזורינו. הוא ומשפחתו מוגדרים פליטי מלחמה וחיים בגלות. קונדן, מורה טיבטי, מלמד בבית ספר יסודי בכפר ליד פוקרה, נפאל.
וכך הוא כותב:
The peace is still not a distant dream and we need to strive towards this goal and let the political leadership know that this vicious cycle of violence is not the solution to the human problem. I know it is not easy to talk and convince fanatics and hard headed monster in society that gun is not the ultimate answer to the dispute between two people.
Killings and hatred breeds more killings and more hatreds and we need to escape from this endless cycle of misery and sufferings by making compromises. Both sides should have will and desire to talk for peaceful solution. Wise voice should come forward and lead the nation to the path of non-violence and peace. We need to educate people on both side of frontier and tell the advantages of talking and peaceful diplomacy, no matter even it has no taker initially.People will slowly come to sense and realize that there is genuine need for the peaceful solution .
I know there will be peace if we all join our hands and decided to tell the leadership that we need to find better ways to solve our differences with enemy. It will take time as the road to peace is full of thorns and needs strong will and determination to overcome the provocative adversary.
אלימות מילולית היא אלימות לכל דבר. האמת, אני מופתע מאוד, כל פעם מחדש, מרמת האלימות כאן. עוד יותר מופתע לגלות מי האנשים הכי אלימים פה – אלה שצועקים הכי חזק לעצור את האלימות בעזה! אלה "הותיקים" שכבר נוכחים פה באתר כמה שנים ומרשים לעצמם למעוך כל גבעול ירוק וצעיר שצץ לו פתאום.
כמה קשה לנו לקבל את האחר?
כמה קשה לנו לקבל את השונה?
כשזה רחוק מאיתנו, כשזה שם מעבר לגדר – נורא קל לדבר, לאחוז ידיים, לאהוב, להתחבק, לשים עלה של זית בדש החולצה, לצאת לצמתים ולהפגין למאבק בעד השלום. אבל כשזה כאן, פה בשכונה, במכולת, בדואר, ממש מתחת לאף שלנו, מה פתאום! זה בכלל לא קשור! מה הקשר בין השלום פה ביננו לשלום עם השכנים שלנו? פה – אנחנו רוצים להוריד לאותו בחור את הראש! פה- אנחנו נשים לו רגליים לפני שחלילה יכה שורשים ויצמח. לא לא, אסור שזה יקרה. חלילה, העץ הזה עוד יעשה עלינו צל. צריך להוריד אותו עכשיו בעודו צעיר.
מה זה אומר עלינו?
האם באמת נצליח להשיג שלום עם שכינינו בעוד אנחנו לא מצליחים לעשות אפילו שלום עם עצמנו? כמה כעס יש בנו. כמה מרירות. אני ממש מתבייש בנו לפעמים. וזה כולל אותי!
בחרתי לחשוף כאן את עצמי. את חיי. את מחשבותי. את נפשי. בחרתי להעלות כאן כל שבוע נושא שבד"כ מאוד לא קל לדבר עליו. בחרתי לשמש כאן כצינור מכוון לנושא הזה. לצערי, אני מגלה שלעיתים, במקום לדבר על הנושא, מדברים על הצינור. כועסים על הצינור. מקניטים אותו. קוראים לו בשמות גנאי. מאשימים אותו. מעלילים עליו עלילות. לא יודע, אולי זה עוד משהו שכותב טור צריך לחוות וללמוד על בשרו. אולי אני צריך ללמוד להתעלם מה"רעשים" האלה? לא להתיחס. אבל אז, מה בעצם עשיתי? מה הטעם בצינור כזה שמדבר על שלום, על אומץ, על אהבה, אם הוא עצמו לא נוהג כך? מה הטעם בצינור שיש לו פילטר, שעושה סלקציה? אלה שאלות שאני שואל את עצמי בכל פעם שמגיעה תגובה "לבבית ואוהבת" כזו. אולי פעם אמצא לזה תשובה. בינתיים, מאוד מעציב אותי לגלות זאת. בינתים, זה צורם. זה פוגע. זה מעליב. ולא רק אותי! את כולנו! זה רק מרחיק את החלום לשלום של כולנו עוד יותר.
הנה, גם הפעם בחרתי להתיחס.
דיברו על זה שהם מפילים אתרים האחרון של איזה מועצה בדרום.
סליחה עוד רגע… באוהל הדוט קום נפל דבר
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1055708.html
”אין לי מחילה ואין לי סליחה כלפי עצמי על כך שאני כבר בת 45 והילד שלי צריך להתגיס בשנה הבאה ולא הצלחתי לשנות את עצמי ואת העולם מספיק כדי שזה לא ימשיך.“
"קצת צניעות וידיעת מקומך, יחד עם השכנת שלום פנימי יעזרו לך בנושא הזה" אמרה שירלי- יש לך ילדים שרלי ? בני כמה הם? גם לך התמוטט האתר?
אני כנראה גם נרקיסיסתית , חטאתי כשהאמנתי למילות השיר אני ואתה נשנה את העולם ועודני מאמינה , יהירה שכמותי. ישבתי על ההר ובכל מני סנטרים וסנטרות בתנוחת לוטוס כמעט מושלמת (קצת בעיות בשיכול הברכיים) היה לי המון שלום פנימי אחרי שהרגעתי איזה סיוט או שניים הקשורים בחיים באררץ הזו
מאז אני מתבוננת בשלווה ומתוך שלום פנימי בנערים המגויסים שנה אחר שנה למכונה הזו
עכשיו שיש לי ילד שיתגיס בקרוב אני שמחה שתרגלתי שלום פנימי וגם תנוחות מורכבות כבר קרוב ל18 שנה – הגעתי לאיזון נפשי אקרובלאנס של ממש לא זז לי אפילו שריר אחד בפנים ….
תתנוחות מורכבות במטבח ומול מכונת הכביסה, כי מה שמאזן את ריח הנפלם בבוקר זה ריח המרכך במדים ןקופסת העוגיות מאמא…האמת דווקא ניסיתי להזיז שריר אחד מול החדשות מהדרום – כלומר איפה זה הדרום , הדרומי יותר או הקצת צפוני יותר, גם לא זז לי שריר מול התמונה של גלעד – הרגל כזה , רק הצטערתי קצת בשביל אמא שלו , כזאת צנועה..
ואין כמו אמא שתתפלל בשבילו ותבכה על הקבר אחרי שגירדו את הבשר שלו מכל פינה בטנק
ואת הגוף המרוטש סידרו יפה בתוך ארון עץ , אחר כך נטפח גינה יפה ונכיר עוד אמהות ואבות כמוני …סוג כזה של צניעות וידיעת מקומינו.
שאדיה
הארכאולוגיה מוכיחה שהכלים הראשונים שיצר האדם הם כלי רצח והרג. חיצים קרדומים וכיו"ב. הספרות התנכית שלנו מספרת את סיפור קין והבל כאחד הסיפורים הראשונים אחרי בריאת האדם. איזה אנשי שלום ואיזה נעליים אנחנו יצורים תוקפניים רצחניים ולוחמניים מעצם היותנו ומי שחושב אחרת שיראה לי 100 שנה בהיסטוריה של האנושות שבני אדם לא רצחו זה את זה …זה אולי מצער זה אולי כואב זה אולי אפילו מעליב אבל אנחנו ,כולנו,כאלה. זאת האמת. זה לא אומר שהאנושות לא יכולה להשתנות ,אבל בשביל להשתנות, קודם ולפני ,הכל צריך להסתכל לאמת בפנים.
פגשתי כבר הרבה נרקסיסטים בחיים שלי. אני יכול להעיד על עצמי שגם אני נרקסיסט לא קטן, אבל אתה פשוט שובר שיאים. קודם אתה מתבכיין במין פסאודו רגישות על זה שהפילו לך את האתר. אוי גוועלד, באמת. הראו לך תמונות נוראיות של ילדים מרוטשים (ממש נורא), אחרי זה אתה מספר לנו שאתה לא רוצה לפרסם קטעים מהספר שלך ("כי אתה נורא צנוע ולא מרגיש לך נכון בימים כאלו "), בהמשך, עדת המעריצים הסכרינית שלך עוד גומרת אחריך את ההלל (מה שמעורר שאלות לגבי מידת האובייקטיבייות שלהם ויכולת הבנת הנקרא שלהם) וממש בסוף אתה עוד חוזר עם "בשורות טובות" (גלעד שליט הוחזר, הלחימה הופסקה, לא הורגים יותר ילדים ונשים, יש הפסקת אש), מה פתאום? האתר "שלנו" באויר, 99% מהקבצים כבר שוחזרו, ואתם קהל הקוראים עוד מוזמנים לקפוץ ולהציץ. סוכן מכירות כבר אמרנו?
זה לא ממנהגי לתקוף בצורה כל כך חזיתית ישירה ובוטה, אבל באמת שהצלחת לעלות לי על העצבים, ותחסוך ממני את "העמדת מולי מראה ותודה על המילים החמות".
אתה מתנהג בדיוק כמו שעמלמול אמרה (ולזכותה יש לציין שהיא עקבית מהרגע הראשון), והתגובה האחרונה שלך (זו שהעלתה לי את הסעיף), רק מוכיחה את זה . מה שנקרא "איי רסט מיי קייס".
אז כולנו באמת תוקעים לעצמנו אצבע בתחת ותוקעים נודות כחלחלים ובטוחים שאנחנו בסדר, אבל לזיין את המוח על האתר שלך ולחשוב שזו שיא הקטסטרופה בשעה שלאנשים אין חשמל ומים והורגים להם תינוקות כאילו כלום ואז רחמנא ליצלן הם פועלים ברשת הוירטואלית והופכים להיות טרורסיטים וירטואלים שבא לך לשלוח להם וירוס בחזרה. נו באמת? גיו מי א פקן ברייק.
ומה עם הילדים? גם אותם יצליחו לשחזר? או שהם ישארו סגולים לנצח?
לאייל ולכל החברים שלום,
זאת פעם ראשונה שאני מגיבה פשוט הרגשתי צורך לדבר למרות שהנושא מאוד רגיש:
התמונות שראית וזעזעו אותך הם חיי יומיום אצל מליון וחצי בן אדם ש50% מהם ילדים. ישנם ילדים שנשארו כמה ימים עם חלקי גופות של המשפחות שלהם ואחרים איבדו בעצמם חלקים מהגוף שלהם. תחשבו שניה מה ילד כזה יכול לחלום מה יהיה כשיגדל???? רופא אולי? אולי ליצן????????????.
אני נגד כל המלחמות ומאמינה שאין זכות לאדם לקחת חיים של אדם אחר, אבל אם אתם משווים את הקסאמים שהם זעקה של אנשים כלואים בתוך ביתם, שאסור להם לצאת לעולם כבר 7 שנים ואין להם חיים נורמליים להפצצות המחרידות שכל הצבא והמילואים כבר 20 יום מנחית על ראשיהם של אזרחים מנותקים פצצות מעולם אחר לדעתי זאת מלחמה משוגעת שאיבדה כל פרופורציות.ולא רק היא גם מיותרת אם לפוליטקאים שלנו יש מוח בראש כל זה לא היה קורה הרי תמיד אפשר למצוא דרך לשלום כי בני אדם לשלום נבראו ולא למלחמות.
חדשות טובות!
האתר שלנו באוויר. 99% כבר שוחזרו. אתם מוזמנים לתת הצצה. לחיצה על השם שלי פה למעלה, תעשה לכם את הקישור אליו…
יש אלוהים!
סגול!
🙂
Such is life, and it is getting sucher and sucher every day…
Gewald!
"אין לי מחילה ואין לי סליחה כלפי עצמי על כך שאני כבר בת 45 והילד שלי צריך להתגיס בשנה הבאה ולא הצלחתי לשנות את עצמי ואת העולם מספיק כדי שזה לא ימשיך."
קצת צניעות וידיעת מקומך, יחד עם השכנת שלום פנימי יעזרו לך בנושא הזה
חובה לצפות!!!!!!!! עד הסוף!!!!!!
ולהעביר את הקישור לכל החברים שלכם בעולם!!!!
http://il.youtube.com/watch?v=KGkNj1Z9KkQ
ניבניב, נראה שהתחלנו קצת להבין במלחמה התקשורתית. סוף סוף!!!!!
עמלמול-
ואוו, הילד השמח ומלא המרץ הזה הוא באמת אני?
או שאולי את מאוד רוצה להיות הגננת העייפה ש"עושה סדר" בגן והילד המעצבן הזה לא בא לך טוב במגרנה של הבוקר?
קפה טייחים אחד ואת מסודרת!
תודה על הדימוי הצבעוני, תודה (שוב) על המחמאה ובכלל, תודה על המראה הלא פשוטה שהצבת בפני הבוקר. אנצל את ההזדמנות לבקש סליחה אם באמת הפלתי פה למישהו עציץ או נתתי למישהו צ'פחה על הראש.
נשיקות ואהבה לכולם
אייל
🙂
"חופשי היה לך הכבוד להצלב לצידו של ישו"- אין עלייך אייל. אתה פשוט ….אתה כמו הילד הזה בגן שעושה את עצמו אוירון ומרוב סביבוניות וניפנוף ידיים מלא מרץ ושמחה הוא לא שם לב איזה מהומה ואינוחות הוא משרה על סביבתו,לא שם לב ששם הצליח להפליק לאיזה מישהו ושם להפיל איזה עציץ… שכה יהיה לי טוב חביבי, אתה פלא ספרותי [אני חוזרת ואומרת] ואל תודה לי כל כך על האמירה הזו רק ת'נסה בבקשה לשים לב לאיפה הפורפרה המילולית שלך מסתחררת לפעמים…
ניבניב-
המלחמה הוירטואלית חופשי בעיצומה. העולם כבר מזמן הבין והפנים את כוחו והשפעתו של האינטרנט. כך גם ארגוני הטרור.
קזה ואימיול בהחלט מדאיגים. לא רוצה לחשוב על היום בו ילד עם חצ'קונים יקליד "כושי בלאנטיס" והופ, הספר מופיע אצלו על המסך. לחיצה נוספת והספר יוצא כרוך מהמדפסת, כמו חדש. אני לא רוצה לחשוב על זה, אבל ברור לי שהיום הזה עוד יגיע והיום הזה לא רחוק. וכמו שאמרת, גם לא אתפלא אם בעתיד הקרוב יבקשו שנשלח SMS כדי להחליט מי ניצח ומי הפסיד במלחמה. כפי הנראה, זהו חלק בלתי נפרד מתהליך הגלובליזציה…
הקישור לאתר הדני ששלחת מטורף לגמרי. אני לא יודע מי עומד מאחורי האתר הזה ואם הוא עושה יותר תועלת או נזק. דבר אחד בטוח, העולם לאט לאט מתחיל (רק מתחיל) להבין מה זה טרור ואיך זה גם נוגע להם.
המשפט האחרון שכתבת על 100 הלוחמים ו-9000 אנשי התקשורת, הזכיר לי תוכנית שראיתי פעם – "גולשים בזמן". תוכנית העוסקת בעולמות מקבילים. בפרק הספציפי הזה, הגיבורים הגיעו לעולם שבו יש מלחמות, אבל מסוג אחרי לגמרי. בעולם הזה נלחמים במגרש המשחקים. אין חיילים, אין הרוגים. רק משחק מחשבה עם כדור. אתה חושב שיבוא היום והמדע הבדיוני הזה יהפך למציאות? הלוואי.
יובל לנדרס
לכולנו דעות שונות. לעיתים אף קטבים מנוגדים. אני מזכיר לך שכל מגנט חזק וטוב בנוי משני קטבים כאלה. משאיר אותך עם המשפט הזה לחשוב קצת…
יעלה-
אינני יכול לדבר בשמם של אחרים. אני יכול רק להגיד לך שבי לפחות את מצליחה לגעת. הלב שלך רחב ומידת החמלה שלך ראויה להערצה. בימי קדם חופשי היה לך הכבוד להיצלב לצידו של ישו.
הדעות מפרידות בינינו רק כאשר לא מבינים ומכבדים את העובדה שלכל אדם דעה משלו. אם נצליח להבין לעומק את טבעו של בן-האדם (שדעותיו שונות), נוכל כולנו לנהל פה דיון קשה ונוקב ובסופו להתחבק ולהתנשק ולהרגיש שאנחנו אחד. מגנט אחד עם כמה קטבים, שונים מאוד, אך דומים במהותם!
יעלה יקרה, כפי שכתבתי קודם, קשה מאוד להתיחס לתגובך הארוכה. כל כך הרבה אינפורמציה דחוסה. מאיפה בכלל מתחילים?! אני יכול רק לספר לך שאני קורא כל מילה. מקשיב. לומד מהמילים וממה שמאחורי המילים. אין זה אומר שאני מסכים תמיד עם דבריך ואין זה אומר שאחרים פה טועים. הדעות והמחשבות של כולם פה מקובלות בעיני. בסופו של דבר, כולנו אחד ואסור לנו לעולם לשכוח זאת.
דניאלה –
תודה על ה"קומיק-רליף". הקליפ בהחלט בא טוב עכשיו 🙂
ארז-
לא תאמין, אבל איך שהתחלתי לקרוא את התגובה שלך, טלפון! בוב מארלי מביא לי אותה ב-jamming. זה הצלצול שלי 🙂 תמיד עושה שמח. הבת שלי בת 3.5 כבר מזמזמת את הפזמון כאילו זה עוגה עוגה עוגה.
נשוי לרקדנית בטן הא? זה מסביר כמה מהיצירות שלך 🙂
בביקור הבא ביפו, צפה לצלצול!
האקרים?
סתם נקניקים שמנצלים חולשות של שרתים לא מוגנים.
כל מי שמכיר את 2600 (מי שלא, לא נורא, סימן שיש לכם חיים) יודע "לפרוץ" שרתים.
כל פעם שאתה כותב על הבוב מארלי אני שואל את עצמי, איזה שיר זה..
מעניין אם זה Lively up yourself, או שדווקא Babylon is Burning,
או אולי דווקא בשביל המצב זה WAR!
מהצד שלי, הם פרצו גם לאתר של אחד הלקוחות שלי שעשה הרבה למען קירוב לבבות (מה לעשות הם לא קוראים עברית), וגם לאתר של ליאור – החברה שלי – שהיא רקדנית בטן..
ככה שאולי ה"חביבי יא עיני" שהיה באתר שלה דווקא הדליק אותם.
מתאים באיזשהו אופן כמובן…לא לתפוס אותי על המילה..
http://www.youtube.com/watch?v=x9QZX1XOVZA&feסי היימן – גיבור גדול
שיר טוב ,מתאים לרוח התקופה הבאמת לא קלה ,אפילו שיצא בשנות ה80,,,,
בואו נקווה לימים רגועים יותר לכולם, ובינתיים אפשר להתחיל מהטור.
יעלה את לא חושבת שהם מפברקים גם דברים שיאמינו להם? אם את כן מאמינה בטח ששאר העולם גם…. זה המטרה שלהם.
ובכלל גם בתגובות האחרות שלך מהטורים הקודמים את די מעייפת…
אולי תפסיקי את להילחם בכל?…
מידה של התנשאות קלה… הוה הו יעלה אם היית יודעת…ו…איזה טעויות עשינו אם היית יודעת ואולי את לא יודעת ששמים טילים מעל ראשים של ילדים .. תגיד לי ניב,יובל וגם אוסיף לרשימה את אבי ואחי גיבורי התהילה עטורי הפלפלים ואת חברי מרמת השרון הלוחמת שחלקם כל כך צודקים או טועים, יהיו צעירים לנצח בערוגות קרית שאול ואת כל מי שמצקצק אלי בלשונו ורואה בי אויבת העם –
אתה/ אתם חושבים שאני לא יודעת ? כל חיי פימפמו לי את כל מה שכולם יודעים וגם מה שרק יודעי סוד יודעים מחדרי חדרים איפורמציות סודיות …ומה שאני לא יודעת אולי אני צריכה להשמר מלדעת כי אני עלולה לאבד את נשמתי שלקח לי זמן רב להציל מהתדר הצבאי הזה האין ברירתי הצודק הומני ומגן האומה שעברה שואה פרעות ופיגועים.
את השואה הפיזית האיומה עברנו ועתה אנו מטילים על עצמינו שואה תרבותית מוסרית ממדרגה ראשונה אנחנו מאבדים את הבסיס לקיומינו המוסרי על האדמה הזו אנו עושים הרע בעיני בעיני עוד כמה ובעיני האלוהים, אם יורשה לי לצטט אותך יקירי א'… עם סגולה- אולי זה הסגול שאנו עוורים אליו(סליחה אייל)
אין אין אין הצדקה יותר אנחנו מוכנים להיות חברים של הגרמנים אבל של הפלסטינאים – לא!!!
אנחנו מוכנים לסלוח לאח הרוחני הגרמני שביקש להכחיש אותנו אבל את האח הפיזי שתלוי בנו אנחנו נועלים בשרותים ומתפלאים שהוא צועק שמסריח וכשמנסה לפרוץ את הדלת והסרחון מגיע אנחנו שופכים עליו אקונומיקה מוסרית.
ואני בוודאי לא אומרת שזה בסדר ששמים טילים על ראש הילדים , גם לא בסדר שלפני שהתחילו בפעולה המוסרית האין בררתית לא החזירו את גלעד הביתה ושלחו לעזה את כל הכלואים – איזה מהלך מבריק היו מפוצצים אותם רגע אחרי ששחררו מהכלא- הרי בכלא אי אפשר.. וגלעד שם אני תכף בוכה וצורחת על הזוועה הזו הקטנטנה הפרטית איך העיסזו בשם איזה מוסר בשם איזה אין ברירה להשאיר אותו שם לפני שמפצפצים אותם – בשמי ? בשמך יובל ניב וכל הגברים המתוקים שאני כל כך אוהבת והלב נקרע מכם אבל יותר נקרע בגללו , איז ה מוסר ואיזה הומניות ואני יודעת יודעת שהוא חי. והיות אניכבר לא יודעת איזה מן חייים
העיקר את ם יודעין משהו שאני לא יודעת על מוסר וטילים וילדים.
נדמה לנו שלחילים יש בחירה בין טוב ורע אבל הברירה היא בין לעשות את הדבר הנורא או הדבר האיום היא זו שמשאירים בפני החילים , היא הברירה ששמו גם לפנינו אבל אולי יש עוד אופציות? חשבת על זה שוגר דדי ? האם הדרך הישנה של פצפוץ וניתוץ הובליה לשלום ושלווה? אתמול אמר בני ליס- מצביע על המקום שגלעד נחטף ודיבר על ההורים שלו שמחכים לו – היתי בשוק – ההורים שלו מחכים לו ומה איתי ומה עם כולנו ומה עם אולמרט וברק וביבי ואשכנזי ומזרחי ? הם לא חיכו לו והסכימו לצאת למבצע לפני שהוא חוזר. מוסר הומניות וצדק פואטי/קונפטי
מה שבטוח שיש חלק גדול מהחילים שנאבק בסוגיות האלה ומנסה בכל כוחו ואני איתם בכל ליבי לשמור על נפשותיהם ועל המוסריות ולעשות את הטוב , להמנע ככל האפשר מפגיעות בחפים מפשע – זה לא עניין סתמי אבל זה לא עניין פשוט לאמר אופס ניסיתי והתפקשש , מי שזה באמת בנפשו סובל כל חייו מהאופס הזה – מול העובדה שהרג חבר בשוגג או הרג ילד. או אולי אבוי ואבוי הטיל המוצדק שנורה בשוגג מחץ את מקום שביו של גלעד – אם בשוגג או בגלל שהטיל היה מעל לביתו – זה לא מנחם בשום אופן – זה מזוויע .האם זה ברור לכם אנשי האין ברירה אנשי חופש המחשבה המורדים הרוחניים המתרגלים והצמחונים ??
ההצדקה לא מנקה את המצפון לא ולא היא לעיתים רק מעצימה את גודל החורבן הפנימי ודרך החיים והיסורים ויה דולורוזה עם צלב מסמרים וקוצים זה קטן ליד זה והכל מוצדק והכל כי אין ברירה ואולי נוסיף לזה את הלא ידענו ואתת ה – מה יכולנו לעשות …
האם אתה הצמחוני שאכל בטעות בשר – טעות או לא טעות אתה עלול להקיא את נשמתך ימים רבים
האם העובדה שהילד קפץ לי מתחת לגלגלים ודרסתי אותו מנחמת אותי על מותו?
מי נותן את הסליחה על השגגה –
ערי מקלט נקים לחילינו בנינו אחינו היקרים שבשוגג ועם הצדקה עשו מעשה נורא.. ועירי המקלט יהיו מלאות עד אפס מקום.
המשפט שלך "צבא הגנה לישראל הוא הצבא הכי הומניטרי בעולם". השתנה ל "שהצבא שלנו הוא הצבא הכי מוסרי וכי הומניטרי שאפשר להיות כצבא" – זה נשמע אחרת…
אני מכירה את מי שנהרג כי לא רצה לירות לתוך שיח כי אולי יש שם ילדים ולא מחבלים ..
מוסרי – החייל ההוא הוא היה בוודאי מוסרי- מוסרי מת ,אולי תאמר אתה ,עדיף שהיה יורה וגם אם היו שם ילדים שהיו נהרגים ,לפחות הוא היה חי.איזו משוואה איומה
מוסר הומניות , רבים וטובים החילים שנהרגו כי הם מוסריים כי יצאו תחת אש להציל חבר כי נמנעו מירי על אזרחים וכו
אבל הצבא כצבא??? שאלה טובה, מהי מוסריות של צבא עד כמה הוא יכול להיות מוסרי והומני
מה הקשר בין הדברים ? הרבה שאלות וסלט שלם
אני לפחות מסכימה עם ניבניב שעדיף צבא של תקשורת .. אבל עדיף שההומניות והמוסר יהיה שם תמיד ולא רק יורים ובוכים שכזה.:.
איפה המוסר כל השנים בהם הונצחה בעית הפליטים ואני מרגישה כבר אתכם מזנקים לגרוני עם האחריות של מדינות ערב הם עצמם ומי לא – רק אנחנו מוסריים והומניים שכמותינו לא הרגנו בהם לא גרשנו אבל הנצחנו את הבורות העוני והמסכנות – אנחנו הרי יודעים היטב שאם האוכלוסיה הזו היתה זוכה מההתחלה להשכלה חופש תנועה פרנסה תשתיות וכו המצב היה אחר לגמרי וכן, זה באחריותינו כי כל אחד צריך לקחת אחריות ולא לגלגל אותה לפתחו של האחר שלא לוקח או כן לוקח אחריות .
כן אני יכולה למרוח את מחשבותי את זרמי התודעה שלי כאן לאין סוף לעייפה בין מקלחת לעבודה, ולא אכפת לי הסדר הניסוח הצופים והקוראים – יקח כל אחד משפט אחת שזרע אחד מזרעי הצער העמוק התודעה החדשה החויה האישית הזעקה המרה – הפטפטת האין סופית , שכל אחד יקח מה שבא לו או יסגור סופית את האתר- אני – זה מה שאני כרגע יכולה לעשות בזמינות במהירות – לבטא משהו אולי קצת שונה ואני יודעת שאני לא לבד ובאופן העילג השרשור הזה שיצא מהמקלדת – שיגע במישהו שישנה למשהו שיחזק מישהי שירוקן לי את המוח שישאיר רק את הלב שיתרחב עוד שיכיל את כולם באהבה רבה בחמלה עצומה
שמתוך השרשור הזה תגיע התבהרות – שאגיע לריק שבו אולי גם תהיה לי תשובה קטנה
שהדעות לא עוד יפרידו בנינו
שנסכים להתגלגל ביחד בעפר ובבוץ עד שנמות – אבל מצחוק.
.
תהי בריאה יעלה. אני לא נכנס איתך לוויכוח הזה. אולי אני שטוף מוח, אבל מאמין ורוצה להמשיך להאמין שהצבא שלנו הוא הצבא הכי מוסרי וכי הומניטרי שאפשר להיות כצבא. הלוואי ויכולנו להחזיר את הגלגל אחורה. הרבה טעויות עשינו כמדינה ולא בהכרח הטעויות שאת מדברת עליהם. אם אספר לך כאן מה אני חושב ועל איזה טעויות אני מדבר, התגובה שלך תהיה הרבה יותר ארוכה. בואי נחסוך את זה מעצמנו. דעותינו שונות מאוד.
אכן כך…. המלחמה הוירטואלית בעיצומה.
אם בדרכים חוקיות של אתרי שיתוף קבצים, ואם בדרכים של הענשה כפי שחווית אתה.
עד כמה שזה מבאס לשמוע, דווקא השיטה הראשונה היא זו שצריכה להדאיג אותנו יותר.
אנחנו חיים בתקופה שבה הפסד או ניצחון נקבעים ע"י דעת הקהל ולא לפי מנין הרוגים או מידת ההרס. ממש תוכנית ראליטי שבה בסוף המערכה מבקשים מכל מנהיגי העולם לשלוח SMS ולהצביע מי ניצח ומי הובס.
וכאן המקום של האנטרנט ככלי החזק מיותר כיום לקביעת דעת קהל – ללא צנזורות.
הבעיה במלחמה הוירטואלית היא שפה זה אנחנו מול אומה של מיליארד ערבים.
מצד שני במלחמה הזו כל אחד מאיתנו יכול לתרום את חלקו.
בינתיים – הם מנצחים – ובגדול. הם מצליחים כ"כ טובת שאפילו חלק מאיתנו מאמינים שהדם של הילדים האלה נשפך בגלל החילים שלנו. למה כ"כ קשה להסביר שמדובר באנשים שפלים שמניחים רקטות על גגות של בנינים, יורים, ובורחים כמו עכברים למחילות. אחרי כמה דקות כשצהל כתגובה מידית מוריד את הבנין הם רצים החוצא עם מצלמות ומצלמים את הקורבנות האומללים….. עד כמה שהעולם פטטי!
מסתבר ישי גם כאלה בעולם, בודדים אומנם, שהתפכחו. דוגמא לאתר בדנמרק שממש שמחתי לראות:
http://www.danishmuhammedcartoons.com/Apology.html
אני שואל את עצמי מתי יבוא היום שלמובילי המדינה יבוא השכל להבין שבמקום שהממשלה תגייס 10,000 מילואמניקים לוחמים, עדיף לגיס 1,000 לוחמים + 9,000 אנשי תקשורת (כתובה, משודרת, ואנטרנטית). וסוף סוף באמת ננצח!
i wonder if they did the same to international websites – like Starbucks and so on , coz if they did that only on Israeli websites its waist of time and effort from thier piont of view…. I dont think it will make much impact on the Israeli opinion… especialy after seeing those youtube videos of the Hammas people dragging a kid with them to every operation, I'm sorry but if they dont respect them selves who are we to?????!!!!
In the same breath I'd like to mention that there is no militant seloution but no other at the moment either really….
so other than pray that some miracle happen I guess we would just have to keep up and take it like it is…..
Hold your horses!!!
בחיאת יעלה, אני צריך אותך פה גם בשבוע הבא הא?!?!?! שלא תעשי לנו שטויות. כמעט שרפת את השרת עם התגובה הזו. אני שומע את המקלדת שלך צועקת ממהירות ועוצמת ההקלדה.
קשה מאוד להתיחס לכל הדברים שרשמת פה. הם מאוד מורכבים וכלל לא פשוטים לעיכול…
מקלחת זה רעיון מצוין.
יובל לנדרס –
מודה לך על החיזוק והפרגון. בהחלט נעים לשמוע. ובכל זאת, מרגיש לי קצת לא בנוח לפרסם את הספרים שלי בזמן מלחמה. בזמן שבמרחק יריקה מכאן אנשים יושבים במקלטים, מוכי חרדה והלם, בזמן שבצד השני רחובות שלמים נמחקים, חיים נגמרים. פרסום הספר בזמנים כאלה, זו כמעט יריקה בפנים. לא מתאים לי! מי שרוצה, יודע טוב מאוד איך להכנס לאתר שלי או לסטימצקי… בכל אופן, תודה לך!
יובל אתה מאתגר אותי לכתיבה על מהות הטרור מי מיצר אותו למי יש אינטרס שכל זה לא יפסק
מלחמות וכו… (יצרני הנשק , תעשית המלחמה..)
אמר הוגה גדול – הטרור הוא בובת הכפפה שיצר המערב על מנת להצדיק את הגבלת חופש הפרט (תנועה, ביטוי וכו) ולשלוט בהמונים בדרך מתוחכמת
מי שהעשיר את בן לאדן למשל היתה אמריקה…
האמת מורכבת ויש לזכור את האינטרסים הלא תמימים שנמצאים בבסיס ההחלטות על יציאה למלחמה למשל…על החלטות כלכליות למשל
כל זה בראשי פרקים כי אני לא מאותגרת עדיין מספיק ולא פנויה כרגע להעמיק בסוגיה
וכמובן שאיני מצדיקה כל מעשה אלימות וכל טרור מכל סוג
צריך לזכור שמי שנפגע בעיקר וכמעט תמיד זה התמימים והחפים – ילדים …מכל הצדדים
ואנחנו קורבנות של שטיפת מוח שזה גם סוג של טרור מסוכן מכל טרור פיזי..שנותן לגיטימציה
"מקסימה" לפעולות בשם הצדק בשם האין ברירה..
הצדק אינו יכול להצדיק זוועות מכל צד סוג וצורה כי בכך הוא משמיט את הקרקע מתחת להיותו צדק..
הצבא הכי הומניטרי בעולם .. זה כשל לוגי
הצבא הזה מאבד את הלגיטימיות של תפקידו כצבא ה ג נ ה לישראל
החילים שלנו ישנים בבתים של אוכלוסיה אזרחית על מזרונים ושמיכות של משפחות שברחו מאימת ההפצצות .. הצבא הזה ולא יעזור כל טיעון של ירי בשוגג טעות אנוש יורה על עצמו ועל אוכלוסיה אזרחית , האספקה שאנחנו רואים שמגיעה לעזה- מדוע הצבא לא מחלק אותה בעצמו ……
והדיפלומטים… עסוקים באיך הם נראים לבוחר ובאיך הם יוצאים טוב מתוך החקורות הפליליות שלהם ובאיך לשטוף לעצמם ולנו את המוח עם האין ברירה הזה…אריק שרון עשה את ההתנתקות בעיצומה של חקירה פלילית על האי היווני , מלחמת ששת הימים היתה בנסתר גם תוצאת של פעילות שלנו על מנת לצאת ממיתון… נחשוב מה הוציא את גרמניה למלחהע השניה ומה גרם לאמריקה להצטרף – לראשונה, לשניה, לויאטנם לעיראק לקמבודיה לקוראה.. מדוע קנדי נרצח מדוע גנדי מדוע מרתין וגון לנון….ומי באמת רצח
הדיפלומטים בחלקם הגדול הם גנרלים המוכשרים בכל שנותיהם כאנשי מלחמה ,זה מה שהם יודעים לעשות מתוך נקודת מוצא שמלחמה פותרת בעיות ……
הדיפלומטים ישבו בשקט 8 שנים כשהפגיזו את הדרום ונעלו את עזה עד שה"אין ברירה" הזה הגיע .. יעני נבואה שמגשימה את עצמה
כבר כתבתי שזה חלק מתגלה של תודעה שמסתימת של מגיע לי של פטריוטיות עיוורת שבשם קדושה כזו או אחרת משמידה את הלגיטימיות של האחר להתקיים – תודעה שכולללנווו גם "הם" חיים אותה, תודעה שלפני שתעלם תשקע בהרבה אש והרבה דם .
תודעה שבשמה אנחנו מסכימים לכך שילדים יצלו באש טילים פלסטינים או יהודים.. ולהבדיל לבזבז מים להשתמש ברעלים לחקלאות ולהרוס את העולם השלישי בריקונו ממשאביו בזריעת עוני וטרור וניסויים על בני אדם של אבקות חלב תרופות ונשק שהמערב מזרים לשם כדי להתפרנס, כדי לעשות הפיכות לפי טעמי המערב מה נכון .. הגורמים לתמותה והרס גם של התשתית היחודית שלהם שמגנה עליהם ,,והכי ציני אם בכלל הם טורחים לחפש אשמים , הם טוענים שהאפריקאים אחראים …
אין לי תשובות ומסקנות אופרטיביות אני רק לא מסכימה אף פעם וגם עכשיו למה שנעשה גם בשמי בעזה, בשטחים בלבנון …
אין לי מחילה ואין לי סליחה כלפי עצמי על כך שאני כבר בת 45 והילד שלי צריך להתגיס בשנה הבאה ולא הצלחתי לשנות את עצמי ואת העולם מספיק כדי שזה לא ימשיך.
אני חושבת שכבר במיתולוגיה היה ידוע שכשאתה כורת את הראש למפלצת היא מצמיחה 7 במקומו ,
אגב , אם אני לא טועה, בעבר ישראל תמכה בחמאס כגוף שהתנגד לאשף/ פתח… שהיום מצטירים ככבשים רכות ..
אם אני לא טועה היו כמה מנהיגים ואנשים מעטים ושפויים שכבר אחרי 67 אמרו שהכיבוש ישחית אותנו ויגרום לנו לעשות מעשים איומים איבי נתן ישב בכלא על הנסיונות שלו לדבר עם ה"מפלצת" יאסר עראפת" שאחר כך כולם דיברו איתו כשהכל כבר היה מושחת מדי מאוחר מדי…
אני שומעת את צעקת החברים הערבים את צעקתי את צעקת הבודדים שרואים במה שקורה סוג של מלחמת אחים אנחנו והם כן כן תמונת מראה מחרידה של מה שנהיינו אנחנו והם
ואין צדק כאן אלא טרגדיה של שני עמים אחים , או כפי שאמר בדיו – מאורסים בדם שלא מבינים שעליהם לחיות ביחד ולהביא בשורה לעולם כולו.
מי שרוצח הוא רוצח …נקודה! מי שתאב חיים ושלום אמיתי לא יכול לשאת את מה שקורה
והתמונות של הילדים – ללא הבדל דת גזע ומין שירדפו אותנו עד הקבר , עד שנשתנה.
אני לא ישנה בלילות אני לא צריכה תמונות כדי לדעת מה קורה אני מרגישה את זה בכל תא ונים בגופי – אני סובלת ונהית חולה מכל זה ואני מי אני זה לא נוגע בי פיזית בכל צורה אבל ברוח , בנפש – אללה יוסתור כל הפצצות נופלות עלי.
אני ידעת , אולי מגילגולים קודמים אולי כי אני בן אדם הזוי – מה זה להיות לוחם מה זה כשחרב או כדור או איבר מינו של האויב מפלח את גופי.
אני ידעת מה זה עושה לנשמה אני יודעת מה זה עושה לדי אנ אי
אני יודעת מי יושב שם בחדרים מאובזרים היטב עם ריח של סיגרים עבים – בימים קדומים ובימים אילו ומנהל את העולם מהמקום שכל הציניות שנגיס אינה מגיעה לקרסולי מי שחושב עמו העילית המנהלת את העולם לצרכים של שליטה , כסף כוח – אפל ביותר, מכירה אותם באופן אינטימי את הריח שלהם ושל החילים
ואנחנו כותבים פה באתר קטן אם זה סיפור או דעה וחושבים שהצדק יראה, צדק סוביקטיבי עלוב המתחנן על חייו
אתיקה ומוסר שרוקן מתוכן אמיתי קוסמי אלוהי..
אלוהים תעצור אותי כאן
צריכה לעשות מקלחת לתת צהרים לילדים להכין את הסדנא של מחר …
אוי
בהחלט, כואב, כואב..
הלוואי שהיתה איזו דלת מאחוריה היה מדחן (ב 5 אסימונים) שהיה מאפשר לך לקבל בחזרה את הקוד שלך
אור ואהבה
דן
דיוח ממש י הוא ענין אכן שנוי במחלוקת אבל אני צפיתי למשל בצילמוים שנשלחו מעזה של צלם מקומי דרך הפליקר שלו – אנחנו לא רואים אלפית ממה שקורה שם. כך שדיווח ממשי הופך להיות פרוץ ופורץ – האינפורמציה הזו תגיע אלינו כשיגמר המבצע ודרך דיווחים של סוכנויות זרות , לא מראים לנו את עוצמת הזוועה …
רעות –
הטרור חופשי קיים באינטרנט. אם היית רואה על מה מדובר היית נגנבת. מפחיד!
חשבתי שיש לנו גיבויים. בפעם הבאה אחשוב קצת יותר!
יעלה –
האם באמת יש דבר כזה הנקרא "דיוח ממשי"? בדיוק ראיתי קטע מארץ נהדרת שבה רואים כתב של הBBC מראיין אנשים בעזה וישראל. לא משנה מה הם אומרים לו, הוא מתרגם את הדברים איך שבא לו ואיך שנראה לו ללא קשר למציאות. זו אומנם הייתה סאטירה אבל לגמרי לא מופרכת מהמציאות.
סליחה יעלה, אולי גם הטילים בשדרות, אשקלון באר שבע (ועכשיו גם בקרית שמונה!) זה "בגלל שאין דיווחים ממשיים מעזה". מה הקשר? טרור זה טרור! וטרור זה הדבר היחיד שטרוריסטים מבינים. את חושבת שאם היו דיווחים "ממשיים" מעזה, הטרור היה מפסיק והחדירה לאתרים הייתה מפסיקה? שטויות!
אין ספק, המראות קשים מאוד, אבל הם הביאו זאת על עצמם.
לידיעתך, צבא הגנה לישראל הוא הצבא הכי הומניטרי בעולם. שום צבא בעולם לא פועל כמונו. אם הטילים האלה היו נופלים בכל מדינה באירופה, עזה כבר מזמן לא הייתה קיימת על פני האדמה. שום מדינה באירופה לא הייתה מחכה שמונה שנים כמונו.
ואתה אייל, תפסיק להתנצל כל שבוע ולהרגיש לא נעים לפרסם קטעים מהספר שלך. יש לך פה טור. לא זכור לי שמישהו אמר פה שזה לא בסדר, או לא במקום. תעשה ותמשיך לעשות את מה שאתה צריך לעשות.
מצד שני גם אם נמחוק נגבה נשחזר – הילדים האלה אכן קיימים שרופים במקררים מתפקעים ממתים
החדירות לאתרים הם בין היתר בגלל שאין דיווחים ממשיים מעזה – צריך לזכור.
בואנה, איזה חרא! מצד שני, כשחוטבים עצים, עפים שבבים! והמבין יבין. (אני לא בטוח _שאני_ מבין…)
איזה עולם משוגע
אין מה להגיד, גם אלה שחושבים שהם לא מושפעים מהמצב בסוף מגלים שהם נדפקו. לפרוץ לאתרי אינטרנט זו רק ההתחלה, וטוב מאוד שלא הראית סימני פגיעה מה"תקיפה" הזאת. זה באמת מוכיח להם שכל עוד יש תגובה מהצד השני, הם יכולים להמשיך לזרוק זין על כולנו. טוב מאוד ששמרת על קור רוח בסופו של דבר, כי זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות.
מישהו אמר באחת מהתוכניות השבוע שהמלחמה בעזה מתרחשת לא רק בעזה עצמה עם צה"ל מול הטרוריסטים אלא גם באינטרנט… נהוג לזלזל במלחמות וירטואליות אבל אני יכולה לתאר מה הרגשת כשפתחת את האתר וגילית איך השחיתו לך אותו ובשם ה"אלוהים" שלהם. כמו בעיטה לביצים לא?
חשוב לגבות הכל אייל, גם לא בזמן מלחמה… בהצלחה עם שיחזור האתר.