טכנולוגיה

  • בואו לגלות מנועי חיפוש מעולים

    כשאומרים מנוע חיפוש אתם חושבים על גוגל? תחשבו שוב. בואו לגלות מנועי חיפוש מעולים, בדגש על כאלה שמייעלים את החיפוש ומותאמים לעברית.
    לפני שנצלול פנימה ונבחן מנועי חיפוש חלופיים, שאלו את עצמכם מה אתם בעצם רוצים ממנוע חיפוש:

    • מהם מנועי החיפוש הטובים ביותר מלבד גוגל?
    • איזה מנוע חיפוש הכי בטוח?
    • מהו מנוע החיפוש הטוב ביותר מבחינת פרטיות?
    • איזה מנוע חיפוש הכי טוב?

    מנועי חיפוש חוץ מגוגל

     

    יש המון מנועי חיפוש מלבד Google, הרבה יותר ממה שאתם חושבים. על חלקם בוודאי שמעתם ואחרים יהיו חדשים עבורכם. נתחיל מהמוכרים:

    במקום הראשון נמצא בינג, המתחרה הלא פופולרי של גוגל. ומייד לאחריו מגיעים ask.com, יאהו וביידו (Baidu) שהוא ה"גוגל" של סין.

    עוד שמות מעניינים שאפשר להוסיף לרשימה הם:

    ניתן כמובן לבצע חיפוש גם באתרים שאינם מנועי חיפוש בהגדרתם. פייסבוק יביא כמובן תוצאות מעניינות עם תוכן שאולי לא יימצא במקום אחר, ואפילו אתרים כמו Amazon, יד 2, וואלה ומאקו מציעים פונקציה של חיפוש ויכולים לשרת אתכם במציאת תוכן ספציפי.

    האתרים המוזכרים כאן משתדלים לתת ערך מוסף כאשר חלקם מציעים פונקציות ייחודיות. מנוע DuckDuckGo למשל, מציע פונקציה בשם BANG המאפשרת למצוא תוצאות באתר ספציפי על ידי הוספת סימן קריאה למילת החיפוש. בינג מאפשר צפיה בתמונות מוגדלות מתוך תוצאות החיפוש בלי להקליק על התמונה. מספיק לרחף עם העכבר.

    כדי שהחיפוש יהיה יעיל, חשוב שהמנוע ידע  מה רלוונטי עבורכם ובמיוחד שידע "לדבר עברית" כדי שיציג את הטקסט בסדר הנכון ותוצאות מתאימות. לחברות הגדולות כמו גוגל ופייסבוק יש כמובן חטיבות מקומיות מה שמאפשר קבלת תוכן מקומי. למדינות, אזורים ושפות מסוימות יש מנועי חיפוש מקומיים וייעודיים כמו למשל YANDEX הרוסי החולש על רוב מרכז אסיה.

    בהקשר זה כדאי לציין עוד שני מנועים שאולי לא שמעתם עליהם: searchyn.com והשלוחה הישראלית שלו, serch.co.il.

    מלבד קבלת תוצאות מותאמות לגולשים ישראלים, לאתרים אלה יש שני יתרונות ייחודיים:

    1. הם מבצעים חיפוש באמצעות מספר מנועי חיפוש מובילים בו זמנית ומציגים את התוצאות הרלוונטיות ביותר. שיטה זו חוסכת זמן חיפוש במנועים שונים ויוצרת למעשה מנוע אחד עוצמתי, אולטימטיבי ונרחב יותר.

    2.      הם אינם שומרים את היסטוריית החיפוש שלכם ואינם אוספים נתונים עליכם כך שאין דרך ליירט את החיפושים שלכם או           לגלות מי עומד מאחורי החיפושים או לקשר כל חיפוש או מידע אליכם. הזהות והנתונים שלכם בטוחים לגמרי.

     

    לסיכום

    יש כיום עשרות מנועי חיפוש אשר לכל אחד יתרונות משלו, החל מהתאמה לאזור או שפה ועד לפונקציות ייחודיות. כולם טובים, אך המומלץ ביותר הוא המנוע אשר ישרת אתכם בצורה היעילה ביותר, יציג לכם רק את התוצאות הרלוונטיות ביותר לחיפוש ולמיקום שלכם ויחסוך לכם זמן על ידי חיפוש במקום הנכון.


    להגיב
  • אל האינסוף ובחזרה / עמית נויפלד

     

    [עמית נויפלד]

     

    הפיד האינסופי הוא לטעמי ההמצאה הדרמטית ביותר של הרשתות החברתיות. יותר מכפתור הלייק, יותר מהעובדה שעם כל רפרוש אנחנו זוכים לקבל פוסט חדש בראש האתר, היכולת שלנו להמשיך ולגלול עוד ועוד היא זאת ששומרת אותנו מקובעים למסך במשך דקות עד שעות ארוכות. אם נחשוב על זה, אין לכך תקדים באתרי תוכן אחרים או רשתות חברתיות שקדמו לפייסבוק – לכל אתר אינטרנט יש סוף, תפריט תחתון, קרדיט למעצבים וסימון של זכויות יוצרים. יותר נכון, לכל אתר תוכן היה סוף. אחרי שראו כי טוב מיהרו רוב האתרים הגדולים לאמץ את קונספט הבור ללא תחתית, וכעת גם ynet ו-וואלה!, למשל, מתהדרים בפיד אינסוף.

    ההברקה שעומדת מאחורי הרעיון ככל הנראה נתפסת כמהותית לא רק על ידי. בסרט "הדילמה החברתית" שעלה לאחרונה בנטפליקס מתראיינים שורה של בכירים בתעשייה הטכנולוגית, אחד מהם, Aza Raskin, מתהדר בתואר – Inventor: Infinite Scroll – ממציא פיד האינסוף. חשבו על המילה "ממציא" לרגע. על ממציאים גדולים מן העבר. תומאס אדיסון, האחים רייט, ג'יימס וואט… אני לא טוען שכל המצאה בהיסטוריה האנושית הייתה דרמטית, מישהו המציא גם את האסלה המנגנת בשלב כלשהו ואת פורמט "כוכב נולד". ועדיין, דומה בעיני שמעולם לא הייתה המצאה שדרשה מאמץ כה פעוט (סביר להניח שמדובר בהברקה רגעית במקלחת ובכמה ימי תכנות) ושזכתה להשפיע באופן כה גורף על ההתנהגות של מאות מיליוני אנשים, מסייעת בהפיכה שלהם ליוזרים (משתמשים – מושג שכפי שהסרט מציין יפה, משמש רק שתי תעשיות – רשתות חברתיות וסמים).

    פיד האינסוף הוא לא הפיצ'ר המטריד ביותר שהוטמע בחיינו. "הדילמה החברתית" מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלות הרשתות החברתיות, במיוחד בנוגע לאופן שבו הן יכולות להטות דעת קהל, להשפיע על מערכות פוליטיות, ואפילו להוביל ליישום בפועל של אלימות חברתית כנגד קבוצות מיעוט. אלה לבדם דורשים רגולציה חמורה שתפקח על פעילותן. איסוף המידע שמתנהל ללא הרף אף הוא צריך להטריד, אם כי באופן אישי אני נוטה להקל בו ראש – פרסומות מותאמות אישית אינן משפיעות על מי שהפסיק לקנות שטויות, ואם הרשת יודעת להתאים לי סרטונים בצורה יותר טובה אני מוקיר לה תודה (בבקשה, הסבירו לי בתגובות אם אני טועה לגמרי בגישה). מבחינתי, הזמן, המשאב היקר ביותר בחיינו, אותו אנחנו משחיתים עד אין קץ ברשתות, בדרך כלל ללא תגמול בעל ערך הולם, הוא זה שצריך להטריד אותנו באמת.

    זאת הסיבה שאני נטפל כעת לפיד האינסוף. לא רק שהוא מבריק וממכר, אלא שגם, בניגוד לפיצ'רים בעייתים אחרים שהוזכרו, הוא פחות או יותר בשליטתנו (ההסתייגות תוסבר בהמשך). הפיד של הרשת נמתח לאינסוף קצת כמו ש-"בריכות אינסוף" (Infinite Pools) במלונות בוטיק נמתחות לאינסוף. התמונות היפות באתר מתגלות כשכשוכית בגודל 10-15 מטרים, שגם עשרה אנשים שמנסים לשמור על מרחק סביר ביניהם גורמים לה להיראות עמוסה כמו בריכה ציבורית שמארחת קייטנה. הפיד שלנו לא שונה בהרבה – הוא מורכב ממספר מצומצם (יחסית) של אנשים שהאלגוריתם בחר לחשוף בפנינו, ומפוסטים שלהם שמתפרסמים בתנועה בלתי פוסקת של גלגל ענק. האינסוף מעולם לא היה כה חד גוני ומשועמם.

    בחודש פברואר השנה יצאתי לניסוי קטן ברשת החברתית. מספר החברים שלי זינק בשנה האחרונה (נכון לרגע זה הוא עומד על 2,387) ובמשך שבועיים רצופים בצעתי סלקציה קפדנית: "חברי פייסבוק" שפרסמו פוסטים שמצאתי לא רלוונטים או לא מעניינים הועלמו בשיטתיות מהפיד (לא הסרתי חברות, רק הסרתי מעקב) כנ"ל לגבי קבוצות שהשתלטו לי על הפיד. אחרי שכמה מאות נשרו האלגוריתם של פייסבוק התבלבל לכמה ימים טובים. כאשר הייתי נכנס לרשת הייתי רואה מספר סטטוסים בודדים, ואחריהם הגלילה נעצרה, ככה זה נראה.

    הרשת החברתית אמנם הציגה מספר המלצות לעמודים שאולי יעניינו אותי, אבל בינה לבין עצמה נאלצה להודות שאין לה משהו חדש להראות לי בפיד, והציעה לי בנימוס לצפות בפוסטים שכבר ראיתי או לחילופין, בפוסטים אקראיים מרחבי הרשת. פיד האינסוף התגלה בעירומו – הוא מתבסס על מנגנונים חברתיים ופסיכולוגיים שגורמים לנו לצבור חברים שאיננו מכירים ולעקוב אחרי קבוצות שלא מעניקות לנו ערך אמיתי. ברגע שאנחנו מתחילים לסנן, האינסוף מצטמצם לגודלו הטבעי – בריכה זעירה שבה עשרה אנשים ממתינים בתור לזווית צילום טובה.

    אלה היו ימים נפלאים, אני חייב להודות. שקט נפשי ושלווה שנובעת מהידיעה הפשוטה שאין מה לראות ולפיכך גם אין מה להחמיץ. אבל הם לא נמשכו לאורך זמן. הסיבה להסתייגות מעלה ("פחות או יותר") נובעת מכך שהאלגוריתם מסתגל מהר. כעבור מספר ימים הפיד שלי חזר לסורו. הסיבה לכך – גם אחרי סינון של מאות חברים עדיין נותרו לי קרוב לאלפיים אחרים שרק המתינו בתור. הגלגל הענק חזר להסתובב, רק הפעם עם פרצופים חדשים. הדבר המעניין הוא שלפתע צפו עשרות חברים שכלל לא זכרתי, את חלקם אפילו חיבבתי. התהליך חזר על עצמו שוב בשבועיים הבאים. פיד האינסוף נעלם לטובת המלצות היסטוריות של הרשת החברתית, ואז שוב, משלוח של חברים טריים.

    נכון לרגע זה, אני מעריך שמתוך 2000+ חברים אני עדיין עוקב אחרי כ-700 – זה מאפשר לפיד שלי להגשים את מהותו הנצחית, אבל אני בהחלט מגיע הרבה יותר מהר לפוסטים שכבר צפיתי בהם. מעבר לזה, תהליך הסינון ממשיך בכל עת. אני מסיר מעקב מעוד ועוד חברים וכן מדייק את העניין שנוצר בפיד שלי, ואני עושה זאת תוך שמירה על מספר כללים:

    אישור חברים חדשים. פולני, אין מה לעשות, ולא נעים לי להגיד לא. אלא אם מדובר בספאם ברור. אני נוטה לאשר את כולם ומייד לשלוח להייד. היתרון בכך הוא שבמידת הצורך קל יותר לתקשר – שליחת הודעה לא מגיעה לתיבה עלומה של "אחר" שמתגלה אחרי שנה, ותמיד אפשר לחזור ולעקוב מבלי לשלוח בקשת חברות חדשה.

    שמירה על גיוון. הרשת החברתית עלולה להדהד את המסרים שאנחנו רוצים לשמוע, אלה בהם אנחנו מלכתחילה מאמינים, ודווקא מסיבה זאת חשוב לשמור על איזון של הפיד. בין חברי יש מכחישי קורונה וחרדתיים מדופלמים, אנשי ארץ ישראל השלמה וחובבי מדינת כל אזרחיה, אנשי פוסט-קפיטליזם וניאו-ליברטריאנים גאים, אנשי המרד בהכחדה וכאלה שחושבים שהאקלים מעולם לא היה טוב יותר, תודה. זה לא קל, לפעמים מתחשק לחסום לצמיתות, אבל ברוב הזמן הדעה ההפוכה מציבה אתגר מחשבתי ששומר עלי חד.

    מינימום קבוצות. מצטער, אבל אין משהו שחונק פיד והורג זמן כמו קבוצה טובה. אני מודה שזאת אחת הסיבות שמעולם לא הקמתי קבוצת פייסבוק לתנועת ההאטה. אפשר להצטרף לקבוצה ולהיכנס אליה אחת לכמה ימים מתוך בחירה, לא חייבים להשתעבד לקצב שלה (הדברים תקפים גם לגבי עמודים).

    ***

    הפחתת מספר החברים וצמצום הפיד הן פעולות שאמורות לשרת מטרה יותר גדולה – הצלת זמן. העובדה שאני כותב בלוג אודות האטה מאלצת אותי, באופן אירוני, להיות ברשת יותר זמן ממה שהייתי בוחר – קריאה, מחקר, השראה, כתיבה. כמו רבים אחרים גם אני מכיר בעובדה שקל מאוד להתמכר. בצד השני של המסך יושבים אנשים סופר אינטליגנטיים עם מטרה אחת ברורה – להשאיר אותנו כמה שיותר זמן באתר. האמצעים להתגוננות, לפיכך, צריכים להיות דרסטיים בהתאמה.

    ראשית כל להשתחרר מרוח התקופה שגורסת ש"כמה שיותר יותר טוב" (ולא משנה כמעט באיזה תחום מדובר). אם יש לכם 5,000 חברים בפייסבוק זה רק אומר שיש לכם פחות ופחות סיכויים להיחשף לאלה מתוכם שבאמת מעניינים אתכם או יקרים לליבכם (ממוצע חברי הפייסבוק העולמי עומד על 338). אם אתם חברים בחמש רשתות חברתיות זה לא אומר שאתם יותר מחוברים אלא שאתם הרבה יותר מנותקים מהחיים שרוחשים בזמן שאתם במסכים. אני מחובר רק לפייסבוק (אולי כי אני זקן), וגם בו אני משתדל לצמצם שימוש. אם אני רוצה להתרשם באופן אישי מציוץ בטוויטר או מתמונה באינסטגרם אני אכנס לרשתות האלה דרך גוגל, ובאופן נקודתי. במערכת הבחירות האחרונה, למשל, הבנתי שאתרי החדשות לא עומדים בקצב ההתרחשויות, ומי שרוצה להתרשם בזמן אמת מוזמן להציץ בעמודים של הכתבים הפוליטיים השונים. עכשיו, נסו לגגל "דפנה ליאל טוויטר", או "עמית סגל טוויטר" ותגיעו ישירות לעמודים שלהם. תוכלו לקרוא ציוצים ותגובות, מבלי להשתעבד באופן תמידי לעוד פיד אינסוף.

    ראש השנה אמנם מאחורינו, וגם יום כיפור, אבל כל יום הוא זמן מצוין להתחיל "תשליך". בחרו רשת אחת שמעניקה לכם את הערך הגדול ביותר. מחקו אפליקציות מהנייד. בטלו נוטיפקציות והסירו מעקבים מחברים. הזמן הוא המשאב היקר ביותר שלנו. אנחנו צריכים לזכור שיש עולם שלם ומופלא של מציאות שרק מחכה שנצא לקראתה בזרועות פתוחות. והיא מדהימה, באמת. אם נכוון את עצמנו לגילוי, להרפתקה, גם טווח של 1,000 מטרים מסביב לשכונה לא יאכזבו אותנו לעולם. וכן, אני יודע שאתם קוראים את המילים האלה על מסך, ושהגעתם לפוסט בסבירות גבוהה דרך הפייסבוק. זאת בדיוק הדילמה החברתית – איך לנצל את הרשת בצורה טובה, מבלי להשתעבד לה, ומתי לצאת לשוטטות ארוכה.

    _________________________

    פורסם במקור באתר סלואו


    להגיב
  • מדמיינים את ספטמבר

     

    [דר' ענת שפירא]

     

    דו"ח שפורסם ב-3 ביולי 2020, מנסה לעזור לנו לדמיין כיצד ייראו בתי הספר בספטמבר הקרוב, כאשר בעולם כולו יעברו ככל הנראה לסוגים שונים של למידה היברידית: למידה שחלק ממנה מתקיים במבנה ביה"ס וחלק מתקיים בבית.

    המסמך ממש מעשי ומוצלח לדעתי, אז תרגמתי באופן חופשי לעברית את עיקרי הדברים. את הדו"ח המלא תוכלו למצוא כאן:
    Reich, Justin, and Jal Mehta. 2020. “Imagining September: Principles and Design Elements forAmbitious Schools During COVID-19.” EdArXiv. July 3. doi:10.35542/osf.io/gqa2w

    מה?

    דו"ח מסכם של שני חוקרים מהרווארד ו-MIT המבוסס על איסוף רעיונות ממספר קבוצות עבודה של בעלי עניין: תלמידים, מורים, מנהלים, הורים, מפקחים, קובעי מדיניות ברשויות מוניציפליות ויזמי חינוך. התוצר: 7 עקרונות פעולה מומלצים, ואיך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בשטח.

    למה?

    הסיבות להתכנסות ולכתיבה: עד עכשיו היה טיפול בעיקר בצדדים טכניים של חזרה לביה"ס (שמירת מרחק, היגיינה). הייתה תגובה למצב ולא הובלה מתוך חשיבה מסודרת. בנוסף, רוב הלמידה עד כה בארה"ב הייתה מרחוק, ואילו בספטמבר תהיה כנראה למידה היברידית – חלק בביה"ס וחלק אונליין.

    לשם מה?

    קודם כל צריך שכל בי"ס יגדיר מהם הערכים שלו, כי כידוע, Culture eats strategy for breakfast… כדאי להחליט על קו ברור ופשוט, אבל לאפשר התבוננות, גמישות ודינמיות בהתאם לתובנות ולשינוי המצב.

    תכל'ס – 7 עקרונות להפעלת בתי ספר בזמן Covid 19:

    1. מערכות יחסים הן הבסיס של החינוך הבית ספרי
    מי שלא ימצא דרך לשים את הדגש על בניית מערכות יחסים, לא יצליח גם במשימות הלימודיות.

    2. גישות ליברליות לשוויון
    לא מספיק לדאוג לקידום ההישגים האקדמיים של אוכלוסיות מוחלשות. יש לשנות את כל הלמידה כך שתהיה רלוונטית עבור סוגים שונים של תלמידים ולכלול את כולם בין מקבלי ההחלטות.

    3. להגביר את האחריות של הלומדים על הלמידה (Student Agency)
    ילדים היו בבתים במשך חודשים וזה שיפר את יכולות הלמידה העצמאית שלהם. במקום להחזיר אותם לאחור, או "לדחוף" שיטות בית ספריות לתוך הבית, צריך להישען על דרכי הלמידה שפיתחו התלמידים באופן עצמאי, ולנסות לשלבן בלמידה הבית ספרית.

    4. "Marie Kondo-ing" של סדרי העדיפויות הבית ספריות
    תלמידים הפסידו חומר ויהיו פחות זמן בביה"ס בשנה הבאה. הדרך להתמודד היא שינוי סדרי העדיפויות. בהשראת גישת מארי קונדו לסידור הבית, מומלץ להשאיר רק את מה שעושה לנו טוב, ולהיפטר ממה שלא חיוני.

    5. בלמידה היברידית, הזמן הפיזי בבית הספר (Building Time) יהיה שווה זהב!
    יהיה פחות זמן פיזית בביה"ס וגם זה יכול להילקח מאתנו ברגע. ילדים כמהים לקשר חברתי אנושי ולפעילויות פיזיות עם חבריהם ועם המורים. לכן צריך לחשוב ביתר שאת על מה ראוי לעשות בביה"ס – רק מה שלא יכול להיעשות בבית! ובעיקר סביב קשר אנושי.

    6. טיפוח המשפחה והקהילה
    חשוב לטפח את הקשר עם המשפחות בקהילה כדי לעודד יכולת של ילדים ללמוד בכל זמן ובכל מקום, בתמיכת מבוגרים וילדים אחרים.

    7. למידה ארגונית סדירה
    כדי לפתח מוכנות לשינוי תמידי מתמשך, יש ליצור מסגרות וסדירויות ללמידה משותפת של המורים, ולעודד יישום שינויים וגמישות בהתאם להתפתחות במצב.

    איך?

    בכל עיקרון יש תיאור קצר + סט של Storyboards: תיאורים נרטיביים של דוברים דמיוניים (תלמידים, מורים, מנהלים), על איך זה ייראה בשטח. סיפור דמיוני שיעזור לצוותי החינוך לדמיין בעצמם את הסיפורים האפשריים שלהם.

    חשוב להבין שאין כוונה להמליץ על מודל אחד ספציפי, אלא לתת רעיונות והשראה. מומלץ לקיים בכל בית ספר קבוצות חשיבה בשיתוף תלמידים ובעלי עניין אחרים, ולגבש תפיסה הוליסטית ולא סתם לאמץ רעיונות אקראיים שאינם קשורים זה לזה.

    אפרט כאן עכשיו את הסיפורים שהם מציעים בכל עיקרון. מטעמי עצלות ויתרתי על הסגנון הסיפורי לטובת תמצות…. כאמור, אלו רעיונות להשראה ולא שיטה סדורה:

    עיקרון 1: מערכות יחסים

    כפתור Call a Teacher
    ללמידה מרחוק: סימנייה קבועה בדפדפן, שמעבירה אותך לצ'אט או לחדר וידיאו, שבו כל הזמן נוכח מורה להתייעצות (לפעמים ספרנית ביה"ס), למקרה שהמורה עסוק/ה ולא מצליחים להתקדם.

    Advisory – קבוצת שייכות קטנה
    מפגש "מה נשמע" כל יום בצהריים. כ-10 תלמידים ומורה כלשהו מצוות בית הספר. זה "המאמן" האישי של הקבוצה. המורה מקיימ/ת שיחה-שתיים אישיות במהלך השבוע עם כל אחד, ווטסאפים פעם-פעמיים ביום, וסדירויות נוספות שהקבוצה מחליטה עליהן (למשל משחקי מחשב יחד ביום ה' בערב).

    Looping
    להשאיר את המחנכ/ת משנה שעברה עם אותה הכיתה, כדי להתבסס על מערכות היחסים שכבר קיימות.

    E-Sports
    במקום נבחרות הספורט שבוטלו כרגע, פעם בשבוע מארגנים טורנירים של משחקי מחשב. נפגשים בשעה קבועה, צופים יחד בסרטון על שחקן מקצועני או קבוצה מקצוענית, או בסרטון שמלמד אסטרטגיה כלשהי במשחק, ואז משחקים יחד בקבוצות. לפעמים המורה מארגנ/ת את הקבוצות, או שמשחקים נגד אנשים אחרים ברשת. בהמשך אם רוצים – נרשמים כנבחרת בית ספרית לטורנירים שונים.

    עיקרון 2: קידום שוויון

    תכנון שוויוני
    שילוב ילדים ממגוון משפחות בשלבי התכנון של השנה הבאה. להזמין אותם למפגשים ולהקשיב לצרכים ולהצעות שלהם, ולהציע למשל פתרונות לילדים ללא קליטת אינטרנט טובה, ילדים ששומרים על אחים קטנים וכד'. התאמה אישית לכל משפחה.

    אקטואליה
    התייחסות לאירועים אקטואליים שקרו בזמן שהיינו בבית – מקרי גזענות, אפליה וכו'. לעודד מעורבות חברתית ואזרחית.

    פרסונליות
    אפשרות לבחור כמה ומתי לבוא לבית הספר: בעקבות החוויה מהשנה שעברה, חלק רוצים לבוא רק פעם פעמיים בשבוע, וחלק רוצים לבוא כל יום. תלוי במצב בבית, ברצון הילד/ה, בעבודות ההורים (רופאים, מורים….). להקשיב, לבחון כל מקרה לגופו ולאפשר בחירה!

    עיקרון 3: Student Agency

    מוטיבציה
    המחקר מראה שאם מנסים להעביר את התכנים הבית ספריים הרגילים לאונליין, יש ירידה בהישגים בעיקר בקרב תלמידים מרקע בעייתי ובקרב תלמידים מתקשים. לעומת זאת, אם עוברים ללמידה שמובלת על ידי תחומי העניין של התלמידים עצמם, יש עלייה דרמטית במוטיבציה ואפשר לראות הפקה של תוצרים ברמה גבוהה (בתחומי האומנות, תכנות, כתיבה וכד').

    אוטונומיה
    המוטיבציה גדלה כשלתלמידים יש יכולת שליטה בלמידה, לכן כדאי להרחיב את האוטונומיה של התלמידים ולאפשר בחירה מה ואיך ללמוד.

    לחגוג הצלחות
    מומלץ לפתוח את השנה בחגיגת הלמידה שנעשתה בבית. במקום להדגיש את החומר שהפסדנו בגלל המגפה, לספר מה כן למדנו. למשל: ניהול זמן והתארגנות עצמית, שימוש בטכנולוגיה, השתתפות במפגשי זום; חלק למדו איך ללמד אחים צעירים, חלק התחילו עבודה חדשה או השתתפו במחאות אזרחיות שונות. כל אחד מכין פוסטר או שקף להצגת משהו שלמד בחצי שנה האחרונה והוא הכי גאה בו. המורים יכולים להיעזר בזה אחר כך כדי לתכנן המשך למידה.

    Base Camp
    בית הספר כ"מחנה בסיס" שממנו יוצאים לסוגים שונים של מסעות למידה. לדוגמה:

    • בשני השבועות הראשונים מקיימים למידת פרויקטים על מקצועות שונים: ראיונות עם בעליה מקצוע, הכנת סרטונים, תכנון שאלות ועוד. חלק נעשה בביה"ס וחלק בימים שבהם לומדים מהבית.
    • בהמשך כל מורה מציע/ה מספר קורסים קצרים בני כחודש בנושא מסוים (מודולה). הקורסים ניתנים בסבבים מדי חודשיים.
    • התלמידים בוחרים קורסים בהקשר למקצוע שבו בחרו להתמחות, ומקבלים בכל מודולה תוכנית חודשית.
    • באמצע החודש מציעים הצעה לפרויקט ובסוף החודש מציגים אותו.
    • חלק מהעבודה שיתופית וחלק עצמית.
    • כל תלמיד/ה גם מציע/ה פרויקט עצמאי ומוצא/ת מורה מלווה. פעם בשבוע נפגשים לעשות יחד תכנון שבועי.

    ביטול שנת י"ב
    במקום לקיים שנת י"ב מתסכלת שבה סביר להניח שרוב השגרות המסורתיות לא יוכלו לצאת לפועל (מסיבות סיום, נשף וכד'), ולאור העלייה בצרכים חברתיים בקהילה, מכריזים על ביטול שנת י"ב. במקום זאת, כל התלמידים מתנדבים במקומות שונים:

    • עזרה בהוראה לשכבות צעירות בבית הספר או ביסודי
    • עזרה לבעלי עסקים מקומיים (שוליה)
    • סיוע לרשויות מקומיות
    • עבודה בעסקים משפחתיים

    פעם בשבוע נפגשים בקבוצות שייכות קטנות כדי לשוחח על ההתנדבות: מעלים חוויות, חולקים קשיים, מתייעצים. מעין קבוצת תמיכה חברתית עם מורה מלווה. המורים של יב מתפנים לעזרה בכיתות אחרות, וחדרי הכיתות של יב פנויות לטובת ריווח השכבות האחרות.

    עיקרון 4: "מארי-קונדואינג"

    לצמצם (Decluttering)
    האתגרים גדלו והמשאבים כנראה יקטנו. לכן צריך לעשות פחות דברים, אבל יותר טוב. האינסטינקט שלנו הוא להצטמצם רק ללימודי ליבה, אבל אז מגיעים לשיטת כיתות מב"ר ורק מתכוננים לבחינות. זה לא מתאים למצב העניינים כיום. האלטרנטיבה היא ללמד מבחר מגוון של תחומי דעת, אבל בכל אחד מהם להצטמצם למעט נושאים ולהעמיק בהם. לבחור נושאים שמקדמים וול-ביינג ומיומנויות.

    צוותי מורים עוברים על תוכנית הלימודים במקצוע שלהם, ומחלקים את התכנים ל-5 "סלים":

    1. נושאים ספירליים שחוזרים מדי שנה (כתיבת טיעון): לא חייבים לחזור עליהם כל כך הרבה!
    2. Nice to Have: דברים שהוכנסו לתוכנית הלימודים אך אינם הכרחיים. אפשר לוותר כרגע.
    3. נושאים שדורשים רציפות והמשכיות: חומר שבנוי על ידע קודם.
    4. נושאים מהותיים וחיוניים לתחום: ליבת המקצוע.
    5. מיומנויות שחשוב לתרגל שוב ושוב.

    על בסיס כל הנ"ל – מתיישבים לבנות את תוכנית הלמידה, עם מיקוד רק במה שבאמת חשוב!

    גישות מבוססות כישורים (Competency-Based)
    לכל יחידת לימוד ולכל נושא יש מחוון ברור של כישורים נדרשים, ורשימת משימות שמאפשרות לתלמידים להדגים שליטה בנושא. למשל: מבחן בכתב, כתיבת חיבור, הצגת פרויקט, תשאול בעל פה (דגש על הצעת מגוון ובחירה). מי שרוצה ללמוד לבד – מעודדים זאת. מי שצריך ליווי צמוד יותר – מקבל.

    מערכת שעות "בלוקים" (Block Schedules)
    היום נפתח בביה"ס או בבית, במפגש לא-פורמלי עם קבוצת השייכות הקטנה (Advisory), ואחריו יש בסה"כ 4 יחידות זמן:

    • בלוק בוקר
    • הפסקה חברתית + אוכל
    • בלוק צהריים
    • זמן לתרגול ופרויקטים

    כל בלוק = שעתיים, כל מקצוע = 2 בלוקים שבועיים. כל בלוק נפתח במפגש קצר (סינכרוני), ואז יציאה לקבוצות עבודה קטנות. בסוף סיכום בקצרה: "Shipping Check" – מה כבר הושלם ו"נשלח" במהלך הבלוק הזה.

    הבלוק האחרון ביום מוקדש לפעילות בניהול עצמי: אין שיעורים אבל אפשר להיעזר במורים פנויים.

    עיקרון 5: זמן במבנה ביה"ס = זהב

    לפחות 50% מהזמן רצוי להקדיש לשיעורי בחירה ולפעילויות לא-פורמליות. מי שסיים בבית את המשימות של לימודי הליבה, יכול לבחור מבין קורסי הבחירה ופעילויות חברתיות אחרות. מי שלא השלים, יכול לקבל עזרה במשימות שהתקשה בהן.

    Meeting Spaces
    חלוקת כל שטח ביה"ס לאזורי מפגש שבהם נפגשים בקבוצות קבועות, עם עדיפות למרחבי חוץ מסומנים בבהירות.

    תלמידים מובילים
    ועדות וחוגים (Clubs), מנוהלים על ידי תלמידים בוגרים כדי לסכן כמה שפחות מורים מבוגרים בהגעה פיזית למבנה בית הספר. במקרה הצורך, מורים יכולים לתמוך ב-זום.

    "הבית בשביל קוריקולום, בית הספר בשביל יחסים"
    בבית קוראים חומר, צופים בסרטונים, נפגשים בקבוצות קטנות כדי לדבר על משימות.
    בביה"ס – רק מה שלא ניתן לעשות בבית: שיחות על ענייני היום, מפגשים אישיים עם מורים למעקב ולתכנון שבועי, מעבדות, מייקרספייס…

    אופציה מנוגדת: הבית לפרויקטים, בית הספר לליווי ולהקניה (Tutorials).

    עיקרון 6: לטפח למידה במשפחה ובקהילה

    לקראת המעבר ללמידה היברידית בספטמבר, צריך לקחת בחשבון שתידרש תמיכה משפחתית גדולה יותר, וחשוב לתת תמיכה קהילתית למי שחסרה לו תמיכה כזו בבית.

    • להציע למשפחות לקבוע לעצמן משבצות למידה קבועות של הורים וילדים לפי תחומי עניין משותפים (בלי קשר לתוכנית הלימודים הבית ספרית, רק כדי להתרגל ללמוד יחד).
    • להציע עזרה לשכנים, לילדים שהוריהם עובדים עד מאוחר וכו'.
    • לתת עזרה בשיעורי בית בפארקים או בספריות.

    Micro School
    מספר משפחות מתחברות יחד ללמידה בבקרים ולבילוי משותף אחר הצהריים. יומיים בשבוע הולכים לבית הספר כרגיל, ושלושה ימים נמצאים באחד מהבתים של המיקרו-בי"ס (בסגנון קייטנת הורים).
    המיקרו-בי"ס הוא רב-גילי: כדי לאפשר זמן מחשב לכולם, הגדולים לומדים בבוקר ואחר כך משחקים ויוצרים, והצעירים הפוך. ילדים בוגרים עוזרים לקטנים, וכל יום יש הורה אחראי.

    הכול מהבית
    ניתן לאפשר לתלמידים אחראים וחזקים שמעוניינים בכך, ללמוד רק מהבית מערכת מלאה (כולל מפגשים חברתיים סינכרוניים). מלווים אותם מורים מבוגרים או בסיכון, שלא יכולים להגיע פיזית למבנה ביה"ס. יקטין את הכיתות למי שכן מגיע.

    עיקרון 7: למידה ארגונית

    הכרחי להפחית זמן מורה-תלמיד/ה לטובת זמן שיתופי של מורים.

    מורים תחילה
    כל יום נפתח בשעה שבה המורים עובדים יחד. התלמידים מצטרפים מאוחר יותר.

    • פעמיים בשבוע: פגישות זום בנושא מקצועי שהוחלט עליו מראש, וכל המורים במחוז/בעיר יכולים להצטרף ולהתייעץ, לחלוק חומרים וכו'.
    • פעמיים בשבוע: פגישות של מורי השכבה בביה"ס להחלפת מידע ותיאומים.
    • פעם בשבוע: מליאה בית ספרית לשיחה על עניינים כלל בית ספריים.

    שיתופי פעולה מורים-תלמידים
    כדי לפתח דרכי למידה תוך ניסוי ותעייה, כדאי לשתף את התלמידים בהתייעצות מתמדת על היעילות של השיטות השונות.
    שילוב מתודות של כיתה הפוכה עם מינוי של מתרגלים צעירים מבין התלמידים החזקים בכל מקצוע, יכול לשחרר את המורים ליותר עבודה בין-אישית ופחות הקניה פרונטלית לכלל הכיתה.

    לסיכום

    יש פה מלא רעיונות שחלקם קטנים ומתאימים ליישום של מורה בודד/ת בכיתה, ואחרים גדולים ודורשים התגייסות כלל בית ספרית. בכל מקרה, הרעיון הכללי ברור: מערכת החינוך תעשה טעות אם תקטין ראש ותנסה לחזור כמו בובת נחום-תקום למה שהיה לפני הקורונה.

    כמו ששמעתי בסמינר זום בין-לאומי שהשתתפתי בו לאחרונה (היו כל כך הרבה! כבר לא זוכרת איזה מהם): Never Waste a Crisis – לעולם אל תבזבזו משבר! הלמידה ההיברידית עשויה להתגלות כמפתח לשינוי שכולנו ייחלנו לו…

    מורים? תלמידים? מנהלים? הורים?

    קחו את הרשימה הזו, אספו את הקהילה שלכם, ותתחילו לדמיין ביחד את הסיפור של בית הספר שלכם… בהצלחה!!!

    ————————————————————–

    פורסם במקור באתר "מילים שענת" של ד"ר ענת שפירא לביא
    058-4242022 | anatshapira@gmail.com  |  Facebook  |  Blog | My Books


    להגיב
  • מינימליזם דיגיטלי

     

    [גלעד פלד]

     

    מינימליזם דיגיטלי. כששמעתי לראשונה את צמד המילים הזה, האנטנות של ישר רטטו בשמחה אינטלקטואלית, זיהו שמשהו מעניין נכנס לרדאר. זה היה כשהקשבתי לפודקאסט של ריץ' רול (מומלץ בחום) כשהוא אירח את קאל ניופורט (מחבר הספרים Digital Minimalism: Choosing a Focused Life in a Noisy World ו-Deep Work) לשיחה ארוכה ומרתקת בנושא.

    ישר הרגשתי שהוא מדבר אלי. בשנים האחרונות, עיקר העשייה המקצועית שלי, ורבים מתהליכי ההגשמה שלי – קורים במרחב הדיגיטלי. מאז החלטתי לייצר לעצמי חופש כלכלי וגמישות תעסוקתית, אני מייצר לעצמי את הפרנסה דרך האינטרנט. אני ספירטואליסט מטבעי, חובב אדמה. אמנם תמיד היה לי אוריינטציה טובה לטכנולוגיה, הודות לאבי, אבל בגדול אעדיף לרוב לעבוד בגינה מאשר לשבת מול המסך.

    נקודת המבט הרעננה והנלהבת שקאל הביא לשיחה היתה כמשב של רוח חדשה ביום שרב. קלטתי שהחיים שלי הולכים להשתנות כי ברגע אחד נפלו לי המון אסימונים לגבי כל כך הרבה דברים מעוררי אי-שקט שהיו לי מתחת לאף בזמן שעבדתי, למדתי והתפתחתי.

    מה זה מינימליזם דיגיטלי?

    כרגיל, אתחיל בלצטט את קאל ניופורט שבימים אלה הוא הסמכות מאחורי המושג:

    "מינימליזם דיגיטלי היא פילוסופיה שעוזרת לך להטיל ספק ולבחון לעומק איזה כלים דיגיטליים (וההתנהגות סביב אותם כלים) מוספים הכי הרבה ערך לחיים שלך. היא מונעת מהאמונה שניקוי מודע ואגרסיבי של רעש דיגיטלי מיותר, ואופטימיזציה של השימוש שלך בכלים המשמעותיים עבורך, יכולים לשפר את חייך משמעותית."

    אפשר להתייחס למינימליזם הדיגיטלי כאל ענף של התנועה המינימליסטית. הפילוסופיה המינימליסטית גורסת כי שחרור של דברים (גשמיים או מופשטים) שאינם נותנים לנו ערך, מהמרחב החיצוני או הפנימי, מפנה לנו מקום לדברים החשובים באמת שיש לחיים להציע לנו. לא מדובר על סגפנות וצמצום לשם הצמצום, אלא על תרגול במודעות והקשבה לנואנסים שהופכים את החיים שלנו למשמעותיים יותר.

    כך, בהשאלה, המינימליזם הדיגיטלי הופך להיות עבורנו כלי להפוך מודעים וחכמים יותר בשימוש שלנו בטכנולוגיה. בכך שאנחנו שואלים את עצמנו מה הערך שאנחנו מקבלים מהמרחב הדיגיטלי ומסכימים לשחרר את מה שגובה מאיתנו מחיר (לעיתים כבד) – אנחנו יכולים לקיים חיים שלווים בתוך מציאות שהולכת ונהיית יותר ויותר דיגיטלית.

    למה מינימליזם דיגיטלי כל כך חשוב לנו?

    לטכנולוגיה פנים רבות – יש לה פוטנציאל משמעותי לשפר את איכות חיינו אך גם לגבות מאיתנו מחיר חברתי, קוגניטיבי ותודעתי לא-קטן. בתוך מציאות בה המרחב הדיגיטלי הולך ומשתלט על חיינו (הלכה למעשה), והולך איתנו בכיס לכל מקום – טיפוח תודעה צלולה, מחשבה ביקורתית והרגלים נכונים הם תרופת-נגד חשובה.

    מאחורי פיתוח הממשקים הדיגיטליים העיקריים שרובנו משתמשים בהם, לרבות המדיות החברתיות כמובן, עומדים תעשיה ענקית, מיליארדי דולרים ואלפי מוחות גאונים. אנחנו לא אלה שממנים את הסיפור הזה וגם אם כן – אנחנו כסף קטן. המודל הכלכלי מתבסס על קשר הדוק בין החברות הטכנולוגיות לחברות פרסום ואחרות שיש להם עניין במידע אודותינו ובתשומת הלב שלנו.

    המודל הכלכלי הזה מתבסס בסופו של דבר על אחד מהמשאבים החשובים לנו מכל – תשומת הלב.

    מירב המשאבים והמאמצים מושקעים בלהשאיר אותנו מחוברים, שלא נאמר מכורים, למכשירים שלנו ולאפליקציות שלנו. החברות משקיעות ממון רב בפיתוח טכנולוגיה שמנצלת את החולשות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות שלנו לטובת הגדלת משך השהייה והמעורבות שלנו במוצרים שלהם. כדוגמה, אנחנו יודעים חלקים מסויימים ברשתות החברתיות מתבססים על המודל של מכונת המזל (Slot Machine) שידוע כאחד המודלים הממכרים ביותר ועושה ניצול זדוני ביותר של התודעה שלנו.

    בגלל המציאות המורכבת הזו, הנושא של מינימליזם דיגיטלי רלוונטי לכולם. כולנו נייטיב משימוש מודע יותר בטכנולוגיה.

    לי זה נגע במקום מאוד ראשוני בכל הנוגע לפרודקטיביות והתפתחות אישית. כשהתחלתי לבחון את הנסיבות המקצועיות שלי דרך העדשה המינימליסטית, ראיתי כמה המרחב הדיגיטלי שבו אני מבלה שעות רבות מימי, לא תומך בהתפתחות המקצועית והרוחנית שלי.

    בעוד אני מכור לפייסבוק, מרשה לעצמי לקפץ בין ממשקים ללא מיקוד, ומאפשר למכשיר הנייד שלי לגנוב את תשומת הלב שלי עבור התראות לא רלוונטית בעליל – מאמצי ההתפתחות שלי היו מאוד לא מדוייקים, ובעוד הרגשתי מאוד פעיל ועסוק, לא קצרתי פירות שהייתי מסופק מהם. לא מספיק.

    התרגול של מינימליזם דיגיטלי עזר לי לצמצם הסחות דעת, להתרכז בדברים החשובים באמת ולייצר איזון נכון עבורי בין עבודה למנוחה ופנאי. בעזרת תהליך ראשוני של ניקוי וצמצום, ועל ידי הבנייה של תהליך מחשבתי מודע בנוגע לשימוש שלי בטכנולוגיה – נפתח לי מרחב עבודה שקט ונטול סטרס. תשתית מעולה לפרודקטיביות.

    ***

    אוקיי, אז איך כל הרעיונות היפים האלה מתורגמים למעשים? עוברים לחלק המעשי.

    מינימליזם דיגיטלי הלכה למעשה

    אז אמנם הדגשתי כמה המינימליזם הדיגיטלי משמעותי כפילוסופיה לחיים, אבל יש לו בהחלט לא-מעט יישומים אפשריים שתוכלו לאמץ לעצמכם. חלק מהדברים הם יותר ברמת ההתבוננות והמחשבה, וחלק ברמת המשימות לביצוע.

    הכל מתחיל במודעות

    בבואכם להתבונן על הכלים שאתם משתמשים בהם כרגע, לאמץ טכנולוגיה חדשה, שאלו את עצמכם את השאלות:

    • מה התכלית של הכלי הזה או המוצר הזה?
    • האם הכלי הזה הוא היעיל ביותר עבורי על מנת לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר?
    • האם מערכת היחסים שלי עם הכלי הזה בריאה?
    • האם יש כלי אחר שיכול לעזור לי לעשות את העבודה בצורה יעילה יותר?

    מינימליזם דיגיטלי מכיר בכך שלכל כלי או מוצר יש צדדים חיוביים ושליליים, אך מדגיש כי עדיף לנו לאמץ כלים רק אם היתרונות שלהם עבורנו גבוהים משמעותיים מהמחיר שאנחנו נאלצים לשלם עבורם.

    מעבר לשאלות הספציפיות, או הטכניקה הספציפית, הכוונה כאן היא לתרגל לשאול את עצמינו שאלות בנוגע לשימוש הדיגיטלי שלנו ולהכניס איכות של כוונה ומחשבה ביקורתית.

    אופטימיזציה של תהליכי שימוש

    קיבלתם החלטה מודעת לאמץ כלי חדש או לצמצם את השימוש בכלי קיים? שלב אפשרי נוסף בדרך להתמקצעות במינימליזם הוא לערוך תהליך של אופטימיזציה לתהליכים הקיימים בתוך הכלי או בין כלים שונים איתם אתם עובדים. אולי החלטתם להשתמש בפייסבוק למרות הנטייה שלו לגנוב לכם זמן מפני שאתם מוצאים כי הוא מעניק לכם יתרונות שיווקים? אחלה, זה זמן נהדר להבין איך בדיוק אתם מצליחים ללכת בדרך הגם וגם – על ידי הבניית הרגלים חדשים או שימוש בכלים לניהול עצמי, למשל.

    להמנע מהסחות דעת כמו מאש

    ברגע שמבינים שתשומת הלב שלנו נגזלת בערמומיות כל הזמן, אפשר להתחיל לשים לכך לב (משחק מילים). יש המון הסחות דעת מיותרות לחלוטין שפשוט התרגלנו לקיומן ולמדנו לחיות איתן בשלום על אף שאין בכך שום הכרח או תרומה לשקט הנפשי שלנו. כמה דוגמאות מעשיות:

    • ביטול הרשמה לרשימות דיוור מיותרות – לרובנו יש מיילים לא רלוונטיים שאנחנו מקבלים יום יום וממלאים את תיבת הדואר שלנו. אנחנו סתם משאירים אותם מעצלות או מחשש לפספס משהו (היי FOMO). יש משהו מספק מאוד בסשן ממוקד של שלום ולא להתראות לכל מיני רשימות. לאחר מכן אפשר להתחיל לעשות את זה כדרך שיגרה.
    • ביטול התראות דחיפה (Push Notifications) – כברירת מחדל כל האפליקציות שמותקנות אצלנו בטלפון, וחלקן גם במחשב, שולחות לנו את ההתראות האלה שמקפיצות הודעה שפחות או יותר צועקת עליך להסתכל עליה. 95% מהמסרים שמתקבלים הם לא רלוונטים, משמעותיים ובעלי ערך עבורנו. זו בעיקר אסטרטגיה להשאיר אותנו מחוברים בדופמין לשימוש. כן, ביטול ההתראות, בעיקר בקרב האפליקציות המרכזיות, עשוי להיות מלווה בתסמיני גמילה – אבל שווה מאוד להתנסות.
    • חסימת אתרים – אמנם נשמע קיצוני, אבל התמכרות לכלים דיגיטליים היא בעצמה מצב קצת קיצוני, ויש כמה אפליקציות ממש מעולות שיכולות לעזור לחתוך את ההרגל המגונה לברוח משדה הריכוז לשדה השיטוט האינסופי והמרוקן של הניוזפיד.

    סדר וארגון במרחב הדיגיטלי

    תראה לי את המרחב הדיגיטלי שלך ואומר לך מי אתה. כמו שלא-מעט מחקרים כבר הוכיחו את הקשר בין המרחב הפיזי ומאפייניו לבין פרודקטיביות (כאן למשל), כך גם המרחב הדיגיטלי שבו אנחנו מתנהלים משפיע מאוד על הרווחה הפנימית שלנו, על מידת הסטרס ועל הפרודקטיביות.

    יש המון דוגמאות לדברים שאפשר לעשות כדי לנקות ולסדר את המרחב הדיגיטלי. אני מאמין שאם תתחילו בכמה מוקדים בעייתיים במיוחד, ותתרגלו גם באפיק זה מחשבה מודעת – מהר מאוד תזהו בעצמכם את המקומות שדורשים ליטוש ואינם תומכים במאמץ נכון ובשקט נפשי.

    אין פה תכנית סדורה או לוח זמנים שחייבים לעמוד בו. מדובר על תהליך שיהיה לכם מדהים להתחיל כבר עכשיו ולהתקדם איתו בקצב שלכם.

    • מחיקת קבצים, אפליקציות ותוכנות: התחלה טובה – למחוק כל מה שלא צריכים. שולחן העבודה, תיקיית ההורדות ותיקיית התמונות הן תיקיות שמרבות לצבור קבצים שאין בהם כבר צורך. הסרת תוכנות ואפליקציות שכבר לא משרתות אתכם יכולה לפנות לכם מקום וגם לשפר את הביצועים של המחשב והנייד.
    • מעבר לענן: אחרי שאיפסנו את המכשירים שלנו מכל המיותר, שווה להתחיל לעבוד עם אחסון ענן. מעבר לכך שמדובר באמצעי גיבוי אמין ונוח, אין באמת צורך להעמיס על המחשבים והטלפונים שלנו דברים שהם לא באמת צריך בשוטף. ארכיונים של מדיה, מסמכים ותיקיות – ניתן בקלות וביעילות לסנכרן עם גוגל דרייב או דרופבוקס.
    • העברת מיילים ישנים לארכיון – על ניהול תיבת מייל לטובת פרודקטיביות אפשר לדבר ארוכות (ומאמרים עוד יפורסמו בעניין), אבל כאן רק אביא את זה כדוגמה לעוד מקום שנוטה לצבור המון המון מן המיותר ויוצר חוויה של סטרס בעבודה. העברה לארכיון מעיפה לנו את המיילים מהתיקיות השוטפות אבל משאירה אותן נגישות בחיפוש (לג'ימייל חיפוש מאוד משוכלל ונוח). גם לזה יש קיצור ממכר אבל צריך להפעיל אותו. רוצים לדעת איך? כתבו לי ואשמח לספר לכם ?
    •  העלמת שורת המשימות: נשמע מאוד כמו צעד קטן ולא משמעותי, אבל אני מכור לכל פיסת מסך פנויה מדברים שאינם קשורים ישירות למשימה שעליה אני עובד. מקש ימיני של העכבר וביטול ה-"V" לצד "נעל את שורת המשימות" יעשה את העבודה.
    • עבודה במצב "מסך מלא": על אותו משקל, כאשר אני לא עסוק בביצוע משימה שדורשת ממני לעבור בין חלונות בדפדפן למשל, אלא להתרכז בכתיבה או קריאה עמוקה – אני מאוד אוהב לעבוד במסך מלא שמצמצם את הסחות הדעת המיידיות. נסו את קיצור F11 במקלדת שלכם וללא תתחרטו.
    • תעשו לכם טקס יומי: אמנם בתחילת הדרך יש בדרך כלל לא-מעט עבודת ניקוי וארגון לעשות, אבל כשמגיעים לתוצאה הרצוייה כדאי מאוד להטמיע כמה הרגלים שיעזרו לכם לשמור על המרחב יחסית נקי. אני מציע לשלב ברוטינת היציאה מסשן עבודה, שיכולה לכלול גם למשל מעבר אחרון על רשימת המשימות והלו"ז ליום הבא, נקיון של שולחן העבודה, תיקיית ההורדות וריקון סל המחזור.
    • העדיפו סטרימינג: העולם עובר לסטרימינג ואני בטוח שזה לא מדלג עליכם. אבל בגדול זו דוגמה טובה להחלפת הבעלות על קבצי מוזיקה ווידאו בחוויה זריזה ונגישה שמתאפשרת הודות לממשקים כמו ספוטיפיי ונטפליקס.
    • תמונת רקע לשולחן העבודה: עוד משהו שנראה מינורי וחסר משמעות אבל מצאתי שעושה לי טוב על הנשמה ומעוררת אותה לפרודקטיביות – בחירת רקע מינימליסטי ומרגיע לשולחן העבודה. תחשבו כמה פעמים את פוגשים את התמונה הזו על שולחן העבודה וכמה נחמד אם היא תשדר לך שהכל נעים וטוב. אצלי יש כבשים שצילמנו בדרום פורטוגל, חלום מתוק.

    תהליך הניקוי הדיגיטלי (או בתרגום שלי – תודעה צלולה בעולם דיגיטלי)

    קאל ניופורט (כן, חזרנו אליו) ממליץ מאוד על תהליך ניקוי אינטנסיבי כחלק מהמעבר לאורח חיים של מינימליזם דיגיטלי. המלצתו כוללת תהליך של 30 יום בהם מתנתקים מכל הטכנולוגיה שבגדר רשות עבורנו (כלומר, כל מה שההסרה הזמנית שלו לא יפגע בצורה משמעותית בניהול השוטף של חיי העבודה והחיים האישיים שלנו).

    במהלך תקופת הניקוי, אנחנו באים במגע מחודש עם הפנאי ועם דברים שאנחנו אוהבים לעשות מחוץ למרחב הדיגיטלי, כל אחד ותחביביו ותשוקותיו, ובתום התקופה אנחנו מחזירים בהדרגה רק את הכלים שהבנו כי יש להם עבורנו ערך משמעותי ובאופן ספציפי שהגדרנו לעצמנו (יכול לכלול – לאיזה צורך, לאיזה משך זמן או באילו נסיבות נשתמש בהם).

    בניגוד לשבתון דיגיטלי, או הפוגה קצרה מטכנולוגיה – המטרה של התהליך הארוך והמקיף הזה היא לשבור את ההרגלים וההתמכרויות בצורה משמעותית, כדי לאפשר דיאלוג חדש ודרך חדשה לקבל בעזרתה החלטות הנוגעות לאיך אנחנו מנהלים את מרחב העבודה והפנאי שלנו.

    כשאנחנו מחזירים לשימוש את הכלים בהם השתמשנו, בודקים בצורה מהותית את מידת הערך שהם נותנים לנו. קאל מגדיר את זה יפה: "העובדה שכלי דיגיטלי נותן לנו ערך כלשהו אינה רלוונטית. המינימליסט הדיגיטלי משתמש בטכנולוגיה כדי לשרת את הדברים שהוא מוצא כי הם הכי חשובים לו בחיים – ושמח לוותר על כל השאר".

    במסגרת העשייה שלי אני מעביר מדי פעם תהליכי אונליין מקוצרים אבל משמעותיים של ניקוי דיגיטלי, כפי שניתן לראות כאן. מוזמנים לספר לי אם תהליך כזה עשוי לעניין אתכם ואעדכן בשמחה.

    טיפים נוספים לטיפוח אורח חיים של מינימליזם דיגיטלי

    כיסינו פה לא-מעט דברים שאתם כבר יכולים לעשות כדי לצעוד בדרך המינימליסטית. עם זאת, לאורך הזמן המינימליזם הדיגיטלי הוא מנטליות מסויימת, דרך חיים, שצריך לטפח ולתרגל.

    אקטיביזם מינימליסטי: זוכרים שדיברתי על גזילת תשומת הלב שלנו בידי תאגידים טכנולוגיים? על זה שאנחנו בעצם מוצר שנמכר למרבה במחיר? כל זה נשמע קיצוני ומתלהם אבל במובן מסויים של המציאות זה לגמרי נכון. שמרו את זה בתודעה שלכם ונסו לראות איפה את יכולים להיות נחרצים יותר בכל מה שנוגע להגנה על החופש התודעתי שלכם.

    טפחו את הפנאי: הפכו את הזמן הלא-דיגיטלי שלכם למשמעותי יותר. גלו מה הדברים שאתם נהנים לעשות, אם זה עוד לא לגמרי ברור לכם (תתפלאו, לא לכולם זה ברור) ותנסו בהדרגה לתת להם יותר זמן ומקום. כאשר המרחב הדיגיטלי לא ממלא אותנו, קל מאוד להעביר את שעות הפנאי בגלילה אינסופית בנייד, בעוד אנחנו אמורים להנות מאוכל, מטיול שקט, מזמן איכות עם הילדים שלנו. הפנאי והמנוחה (הכוללת הפוגה ממסכים) חשובים מאוד לפרודקטיביות שלנו ומאפשרים לנו לחדש את המשאבים הקוגניטיביים לקראת יום העשייה הבא.


    נהלו את הזמן שלכם:

    ניהול זמן זו תורה שלמה ומסועפת והרבה פנים לה, אבל הטיפ הזה לא בא ללמד אתכם לעשות את זה. הוא רק בא להזכיר לכם שאם לא תהיו קשובים והחלטיים עם הזמן שלכם, המשאב היקר והסופי הזה, יהיה מאוד קל לגזול אותו מכם. מינימליזם דיגיטלי הולך טוב מאוד עם הטמעה של כלים לניהול זמן והופך את כל הסיפור הזה של לאפשר זמן לדברים החשובים בהם נהיה קל יותר. מתקשים לנהל את הזמן? ספרו לי על זה, אולי אוכל לעזור.

    אקורד סיום

    מינימליזם דיגיטלי היא דרך חיים. לא מטמיעים אותה ברגע וערכה מתבהר תוך כדי תנועה, גילוי והתנסות. במאמר הזה השתדלתי לתת לכם חומר למחשבה ולהשראה כדי לגרות את כוח הרצון והסקרנות שלכם, לצד כלים ורעיונות מעשיים שתוכלו ליישם כבר מעכשיו (ממש עכשיו) כדי לשחרר עודפים מיותרים ולהתקרב לשלווה דיגיטלית מבורכת.

    זו תשתית מצויינת להתפתחות אישית. היא מאיצה תהליכים הדורשים ריכוז ועבודה קוגנטיבית מאומצת, מאפשרת עבודה ולמידה עמוקה ודוחפת קדימה יוזמות דיגיטליות ועשייה עסקית ממוקדת שמביאה תוצאות.

    היא מאפשרת פרודקטיביות שמשמעה מאמץ נכון, עבודה מפוקסת לצד מנוחה טובה ומשמעותית. היא מקדם צלילות תודעתית בעולם דיגיטלי שהולך ונהיה יותר ויותר מוסח.

    היא שמורה לאמיצים ולחכמים שביניכם. צאו לדרך.

    ***

    גלעד פלד הוא מינימליסט ויזם דיגיטלי, כותב את הבלוג המומלץ "צמיחה חופשית" ומלווה אנשים למציאת תודעה צלולה בעידן דיגיטלי

    _________________________

    פורסם במקור בבלוג "צמיחה חופשית"


    להגיב
  • מה שאת/ ה לא יודע/ת על קרינה – עלול להרוג אותך – חלק שלישי

    [מני בן-אריה]

     

    (חלק ראשון: איך הגעתי בכלל לעסוק בקרינה?)
    (חלק שני: מה זאת הקרינה הזאת? ואיך היא מזיקה)

     

    לא יהיה קשה להבין את חשיבות ההמלצות הרשומות במאמר זה לכשיהיה מאוחר מדי, אלא שכעת – ניתן עדיין להקדים.  

    ככלל, גודל הפגיעה בבריאות כתוצאה מקרינה, תלוי ב4 גורמים: סוג הגלים, עוצמתם, משך החשיפה, והמרחק (למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת הקרינה).

     

    1. בית וסביבה:

    א. לפני ששוכרים או קונים בית חשוב למדוד קרינה. לפעמים חוטי חשמל תמימים ברחוב או מיקום גרוע של ארון חשמל ע"י הקבלן, יוצרים בעיה, וחשוב לגלות אותה בזמן.

    ב. כדאי גם לבחון קירבה לקווי מתח על, או חשיפה לאנטנות סלולריות גלויות או סמויות (במיוחד כשיש קשר-עין בין הדירה לאנטנות), מצבים אלו עלולים לפגוע בבריאות בטווח רחוק (ולהוריד את מחיר הנכס). גם בחיי היומיום מחוץ לבית, כדאי להימנע מקשר-עין ביניכם לבין תורן של אנטנות סלולריות.

    ג. בתכנון הפנימי של הבית יש לקחת בחשבון, כי קירות חדר הממ"ד מטבעם חוסמים שידור, ולכן שימוש בסלולרי למשל בממ"ד, כרוך בקרינה גבוהה יותר. (ככלל, שימוש בממ"ד לשהות ממושכת או שינה, כרוך בנקיטת צעדים מיוחדים, שלא נרחיב עליהם כאן. שימוש בחומרי בנייה כגון בלוקים מסויימים או קרמיקה מסויימת, עלולים לפלוט קרינה מייננת).

    ד.  כדאי לבדוק אם בבית מותקנים מונים חכמים של מים/חשמל/גז, ולבקש מהרשויות שיחליפו אותם למונים מסוג רגיל (או לנסות למגן אותם).

    2. שכנים:

    כל מי שחי בדירה שיש לה קירות משותפים עם שכנים, צריך לקחת בחשבון שסביר להניח שקיימת חדירה של קרינה מהשכנים. דבר זה ניתן לגלות ע"י שימוש במד קרינה. הפתרון – הידברות עם השכנים, על מנת להרחיק את  מקור הקרינה מהקיר המשותף. אם הניסיון נכשל – ניתן לחשוב על מיגון קרינה (המחירים עלולים להיות יקרים).

    3. סוגי הקרינה וההתמודדות איתם:

      א. קרינה בתדר גבוה:

    1. וויי-פיי:

    כדאי להימנע משימוש בוויי-פיי, ולעבור לתקשורת קווית בין הנתב (ראוטר) למחשב, (באמצעות כבלי תקשורת פשוטים שניתנים לרכישה בכל חנות מחשבים/חשמל). למי שכן משתמש, רצוי להציב את  הראוטר גבוה ורחוק ככל האפשר, ולכבות  בלילה את השידור (או ע"י כפתור, או ע"י הגדרות במחשב).

    1. טלפונים אלחוטיים:

    כדאי לוותר עליהם כליל, ולחזור לטלפון חוטי כמו פעם. (מי שכן משתמש, שיחפש כאלה שפולטים קרינה נמוכה במצב שהשפופרת נמצאת בעריסה חיפוש שכזה יצריך השקעת מאמץ ניכר).

    1. ציוד פולט קרינה:

    שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מדפסת אלחוטית, עכבר אלחוטי, טאבלטים, סטרימרים אלחוטיים, קונסולות  משחקים (פלייסטיישן, אקס-בוקס), מוצרי בית חכם, (כולל מזגן עם וויי-פיי), מוניטורים לתינוקות (סוגים רבים), וכל דבר שמבוסס על שידור אלחוטי – כדאי להימנע ממנו. צריך לזכור: שידור = קרינה. כדאי לעבוד רק באמצעות חיבור חוטי.

    1. תנור מיקרוגל:

    תנורים אלו מלבד היותם פולטי קרינה, פוגעים באיכות המזון המחומם, ורצוי לוותר עליהם למרות הנוחות הגדולה.

    1. טלפון סלולרי:

    א. כדאי  לרכוש כזה שמדד הקרינה שלו (SAR) המופיעה במיפרט הטכני, נמוך ככל האפשר מ0.5. (לשאוף ל0.3 או אפילו ל0.2. וזאת, למרות שכל התקן הזה של הSAR, הוא למעשה בלוף).

    ב. להציב בהגדרות הטלפון את שיטת השידור על דור 3 ולא על דור .4 שידור בדור 3 פולט קרינה נמוכה יותר, הן בתדר הגבוה והן בשדה המגנטי (וזה עדיין פוגע בבריאות). (באייפון – הם מוגדרים  כ G3, G4, ובאנדרואיד, הם מוגדרים כUMTS  = דור 3, וlTE  = דור 4). למי שיש לו מכשיר טלפון מסוג 'כשר', חשוב להציב בהגדרות את דור 3, ולהימנע מהצבה על דור 2 (GSM). אם אין אפשרות לשנות את ההגדרות ולעבור לדור 3 – כדאי לוותר כליל  על המכשיר (!).

    ג. רצוי  להשתמש בסלולרי כמה שפחות, ורק במצבים של צורך גדול. אם מדובר בהודעה קצרה – עדיף לשלוח מסרון. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה מאוד למקום שבו תהיו ליד טלפון קווי. כדאי להפנות את השיחות מהסלולרי – לטלפון הביתי.

    ד.  מי שכן משוחח בסלולרי  – לדבר באוזנייה או ברמקול, וגם אז – לא להצמיד את המכשיר לגוף.

    ה. רצוי מאוד שלא להשתמש באוזניות בלוטוס, מכיוון שהיא פולטת קרינה ללא הפסקה. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטוס, הפעילו את משדר הבלוטות' רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים. כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. אם אין לכם שימוש בבלוטות', בוודאי שכדאי לכבות את יישום הבלוטות' במכשיר הטלפון.

    ו. רצוי לערוך את השיחות מחוץ לבית או מחוץ לרכב. בשימוש בתוך בית – כדאי לבחור חדר עם חלונות.

    ז. כדאי להימנע משימוש במכשיר במקומות שבהם יש קשיי קליטה: חניון תת-קרקעי, מעלית, וכדו'. (לגבי מעלית – טלפון סלולרי המחובר לאינטרנט או לוויי-פיי, למשל, פולט קרינה גם כשלא משוחחים אתו, לכן רצוי לא לעשות שימוש במעלית יחד עם אנשים שמחזיקים טלפון  סלולרי).

    ח. מצב הטלפון: ככלל,  עדיף שהטלפון הסלולרי יהיה כבוי או במצב טיסה, היות שאז אין קרינה בתדר גבוה בדרך כלל (לא תמיד). אם בכל זאת רוצים לבצע בו שיחות, רצוי לפחות לכבות את כל שאר היישומים פולטי הקרינה (למשל: תקשורת נתונים (דאטה), וויי-פיי, בלוטות', מיקום, NFC, וסינכרון.). לגבי 'תקשורת נתונים' –  כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סנכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש לקרינה הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי ואפשר לכבות אופציה זו של סנכרון נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. כדאי לכבות אופציה זו בסיום השימוש.

    ט. אפליקציות: חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמארטפונים מאפשרת לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

    י.  כדאי לכבות את כל היישומים האלחוטיים בזמן שאינם בשימוש,

    י"א. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

    י"ב. כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום? כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו או פאוץ'. עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו הניחו את המכשיר על השולחן רחוק מכם.

    י"ג.  הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לך סלולרי שאין לו חיבור לדיבורית, כדאי להתקין ברכב טלפון סלולרי קבוע המצויד באנטנה חיצונית.

    י"ד. במצב שבו מתכוונים להשתמש בתוכנת ניווט  'ווייז' – ניתן להציב את המסלול לפני תחילת הנסיעה, ובמשך הנסיעה להיות במצב טיסה.

    ט"ו. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואינכם משתמשים בבלוטות', וודאו שאופציית הבלוטות' במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

    ט"ז. בלילה – כבו את המכשיר או הרחיקו אותו ככל האפשר, ואפילו בחדר אחר.

    י"ז. סלולרי וילדים: מכיוון שילדים פגיעים יותר מקרינה, רצוי היה לדעת מומחים בעולם אידיאלי לרכוש סלולרי לילדים רק מגיל 16, ויש אומרים 18, ולוודא שהם מכירים את תנאי הבטיחות. מי שכן רוכש – שימנע מטלפון חכם, ויסתפק במכשיר דל-יישומים (וחשוב להציב בו את שיטת השידור בדור )3. דבר זה ימתן את ההתמכרות למסכים שכרוכה בנזקים רבים ומשמעותיים לגוף ולנפש. יש הורים שרוכשים מכשירים אלו בצורה מרוכזת (תנו לגדול על שקט).

    לעוד מידע, היכנסו ל שימוש בטלפון סלולרי.

     

      ב. קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF):

      I) שדה מגנטי:

    1. הרחיקו מהגוף חצי מטר ויותר – שנאים, מטענים המחוברים לחשמל, רמקולים, מנועים של מכונות כביסה, מקררים, או כל מנוע אחר, סוגים מסויימים של חימום תת-רצפתי, מכשירי רדיו, שעונים חשמליים, ומנורות. שימו לב – קרינה מסוג זה, עוברת בקלות דרך קירות, לכן – בידקו אם יש גורם מקרין גם מעבר לקיר, היות שקירות אינן מפחיתים קרינה מסוג זה.
    2. התרחקו מארון חשמל (ביתי) בשהייה ממושכת לפחות 1 מטר.
    3. אל תניחו מחשב נייד (לפ-טופ) על הברכיים. השתמשו בכרית עבה.
    4. כדאי לא לשאת סלולרי בצמוד לגוף.
    5. מדדו שדה מגנטי ברכב (גם אם אינו היברידי), והעדיפו את הטוב מהאפשרויות.
    6. מיטה מתכוננת – לנתק מהחשמל לאחר הכיוונון.
    7. סדין חשמלי – לחמם לפני השינה, ולנתק מהחשמל.

      II) שדה חשמלי:

    1. כדאי להרחיק ממקום של שהייה ממושכת (כסא, שולחן, מיטה) את כל חוטי החשמל, וכן מנורות, מתגים ושקעים בקיר, בערך כ 40-50 ס"מ.
    2. לא לשהות ולא לישון בקרבת מכשיר חשמלי המחובר לשקע גם אם אינו פועל.

      III) זיהום חשמלי (חשמל מלוכלך):

    בבית למשל, יש כמה מעגלים חשמליים, ולכל אחד יש מפסק בלוח החשמל. מעגל חשמלי שקיים בו זיהום חשמלי, משרה השפעה  בריאותית שלילית למרחק של כ2 מ'.

    1. הימנעו משימוש בנורות חסכוניות. (חיזרו לנורות ליבון כמו פעם, או בעדיפות שניה – נורות לד איכותיות, שמדדתם אותן, ומצאתם שאינן מגבירות את הזיהום החשמלי (בעבר היו אלה של החברות איקיאה או תדיראן או ניסקו).
    2. בשימוש בתאורת לד, נעדיף תמיד תאורה חמה (צהובה) בטמפרטורה של 2,700 קלווין, (נתון זה רשום על האריזה). ואם אין ברירה – 3,000 ולא תאורה לבנה הקרובה ל 6,000). כשבעיר מגוריכם מתכוונים להחליף את התאורה לתאורת לד, כדאי לדרוש את זה מהממונים. חשיפה ל"אור לבן" (שמכיל תדרי אור כחול) בשעות הערב ובלילה, פוגעת מאוד בבריאות. הדבר אמור גם לגבי מסכים כגון מחשבים, סלולר, וכדו', אלא ששם קיימות תוכנות לצמצום האור הכחול (ויש גם משקפיים מיוחדות שמסייעות בזה). רצוי שבחדר השינה תשרור חשיכה מוחלטת.
    3. רוב 'מוני החשמל החכמים' החדשים יוצרים זיהום חשמלי. אל תסכימו שיתקינו כאלו בביתכם.
    4. הינעו משימוש ב'דימרים' (עמעמים) לתאורה.
    5. ערכו מדידות לגילוי התופעה, במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שבסביבתכם (לפעמים סתם מזגן מדגם מסויים עלול פתאום להפתיע לרעה, למשל). למדידת זיהום חשמלי קיים מד נפרד, לעומת מדים רגילים שבהם ניתן לבדוק תדר גבוה, שדה מגנטי ושדה חשמלי.
    6. ניתן להפחית את תופעת הזיהום החשמלי ע"י חיבור פילטרים מיוחדים בכל מעגל נגוע.

    נספח 1: תקציר להורים – כיצד לצמצם חשיפת ילדים לקרינה

    1. בחרו את גיל המינימום בו ילדכם ייחשף לעולם המחשוב והתקשורת האלקטרונית.
    2. הגבילו את שעות המסך של הילדים ביום.
    3. הרכיבו בבית עמדת מחשב חוטית נוחה ובטוחה והנחו את הילדים להשתמש בה.
    4. אם אתם מאפשרים לילדכם לשחק בסלולרי, בטאבלט או במחשב הנייד, עשו זאת רק כאשר המכשירים במצב טיסה או כאשר תקשורת הנתונים כבוייה (וכן היישומים האלחוטיים).
    5. תנו לילדכם דוגמא אישית חיובית בכל הקשור בשימוש במחשבים וציוד תקשורת וצמצום חשיפה לקרינה.
    6. הקפידו על סביבת מגורים ושינה נמוכות קרינה.
    7. הקפידו לא להשתמש באביזרי תקשורת אלחוטיים בחדרי ילדים או בצמוד להם.
    8. בצעו מדידה עצמאית בכיתת ילדיכם בבית הספר.
    9. דירשו מוועד ההורים ומהנהלת בית הספר להקפיד על סלולרים כבויים בכיתות, והוצאת שידורי הווי-פיי מבית הספר.

    למידע נוסף, היכנסו ל צמצום חשיפת ילדים לקרינה

     

    נספח 2: קרינה בתדר גבוה – תקציר מסכם למאותגרי קשב:

    1. הימנעו משימוש בכל דבר אלחוטי. אם אין לכם ברירה – שימרו מרחק. למרחק יש השפעה דרסטית על עוצמת הקרינה.
    2. אם כבר משתמשים בטלפון סלולרי – לדבר ברמקול או אוזניה, ולהרחיק אותו מהגוף (!). רצוי לא לדבר מתוך בית, בטח שלא מתוך ממ"ד, ובטח שלא מאוטובוס, או רכבת, והכי גרוע –  מעלית או מקום ללא קליטה.
    3. סלולרי שמחובר לאינטרנט, ווי פיי, או בלוטות' – מקרין כל הזמן בעוצמה רבה. צמצמו את השימוש בחיבורים אלחוטיים אלו למינימום.
    4. טלפון אלחוטי – לא להחזיק בבית (בכלל), ולהימנע משימוש בו.
    5. ראוטר (נתב), יש להשתמש באופן קווי, ולכבות שידור אלחוטי. אם אין ברירה – להרחיק כמה שיותר.
    6. להלן מרחקי ביטחון מקורבים וממוצעים בשהייה ממושכת (קרינה מושפעת מגורמים שונים: סוג המכשיר, מרחק, טופוגרפיה, ועוד, לכן המלצות הן כלליות בלבד):

    א. מאדם המשוחח בסלולרי: 2-3 מטר.

    ב. מטאבלט העובד במצב אלחוטי : 4 מטר.

    ג. מראוטר ביתי נמוך עוצמה, המשדר באופן אלחוטי: 6-8 מטר. אם לשכן הגובל בקיר משותף יש ראוטר אלחוטי פעיל – להתרחק מהקיר 3 מטר.

    ד. מטלפון סלולרי  המחובר לווי פיי, או לאינטרנט : 6-8 מטר.

    ה. מתנור מיקרוגל בפעולה: 5-9 מטר.

    ו. לגבי  ילדים – להוסיף 1 מטר על המרחקים הנ"ל.

    1. הימנעו מקשר-עין ביניכם, לבין תורן של אנטנות סלולריות.
    2. דחו כמה שניתן את קניית הטלפון הסלולרי לילדים, ולמדו אותם את כללי הזהירות.

    כפי שניתן להבין, אכן קשה להסתדר בתקופתנו ללא שימוש במדי קרינה. קיים מד קרינה שמודד: תדר גבוה, שדה מגנטי ושדה חשמלי, וקיים מד אחר לאיתור זיהום חשמלי.

     

    נספח 3: הפנייות למידע שימושי:

    א. צמצום חשיפה לקרינה 

    ב. מקורות קרינה בתדר גבוה, ומרחקי ביטחון

    ג. הפניית שיחות מסלולרי לטלפון ביתי

    ד. שימוש נכון במכשירי חשמל ותאורה

    ה. זיהום חשמלי ('חשמל מלוכלך')

    ו. חיבור האנדרואיד למחשב-רשת בצורה חוטית

    ז. חיבור איפון לרשת חוטית

    ח.  חיבור איפון למחשב MAC באופן חוטי

     

    נספח 4: מידע משלים:

    1. שימוש בממ"ד: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971534,00.html
    2. קרינה מייננת ממקורות טבעיים למי שמתכנן לבנות בית:

    א. . https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/819/255.html

    ב.  http://soreq.gov.il/mmg/Pages/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

    1. הבעייתיות בשימוש בתנור מיקרוגל: http://readrad.blogspot.com/2015/03/blog-post_26.html

     

    תודה לאתר "ללא קרינה בשבילך", שבאדיבותו וסיועו נערך המאמר זה. מוזמנים להיכנס אליו.

    ***

    מני בן אריה – הנדסאי, מתגורר ב-13 השנים האחרונות עם משפחתו בפרדס חנה, רגיש לקרינה, חבר ופעיל בעמותת "רגישות לקרינה ישראל". מרכז את המאמרים החשובים בבלוג "קורא בקרינה". העיסוק בנושא הכריח אותי לגלות מידע רב ערך, ואני משתדל לחלוק אותו עם אחרים.


    להגיב
  • מה שאת/ ה לא יודע/ת על קרינה – עלול להרוג אותך – חלק שני

    [מני בן-אריה]

     

    (חלק ראשון: איך הגעתי בכלל לעסוק בקרינה?)

     

    על איזה קרינה מדובר בעצם?

    ככלל, בנושא הקרינה האלקטרומגנטית שאנו אמורים להיות מוטרדים ממנה בחיי היומיום שלנו, יש בעצם 4 תחומים:

    1. קרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות סלולריות, ווייפיי, בלוטוס, טלפונים אלחוטיים וכדו' ). המאפיין של תחום זה הוא, שהקרינה (הגלים) משודרת למרחק, אבל מכשולים מפחיתים את עוצמתה. לדוגמה: קיר לבנים, יוריד בכ50% את הקרינה מאנטנות סלולריות. קיר מבטון – בכ90%. עצים וצמחייה – יספגו חלק גדול מאוד מהקרינה (לתשומת ליבם של כורתי העצים).

    2. שדות מגנטיים (שנאים, מכשירי חשמל, קווי עליון). המאפיין של תחום זה הוא, שהשדות המגנטיים חודרים כמעט מבעד לכל תווך, כאילו היה אוויר. קשה לחסום אותם, אבל הם משפיעים לטווח קצר (ארון חשמל, בדרך כלל לכ-1 מטר, קוו מתח עליון לכ-15 מטר בקירוב.

    3. שדות חשמליים (קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל וחוטי חשמל ביתיים). המאפיין של תחום זה הוא, ששדות חשמליים בתוך הדירות נחסמים ברובם ע"י קירות, והשפעתם היא לכדי חצי מטר לערך (בקווי מתח עליון – ההשפעה מגיעה לעשרות מטרים.

    4. חשמל מלוכלך, שידוע גם בשם "זיהום חשמלי" (שנוצר בעיקר מנורות חסכוניות, אבל גם ממכשירי אלקטרוניקה מסויימים). אם קיים חשמל מלולכך בנקודה מסויימת – הוא קיים בכל המעגל החשמלי שבו הוא שורר. בבתים קיימים מעגלים נפרדים בלוח החשמל לתאורה, כוח, לאזורים שונים בבית, וכדו'. המאפיין של תחום זה הוא, שההשפעה שלו מגיעה ל2 מטר מכל רכיב במעגל.

    איך בעצם הקרינה מזיקה לנו?

    ננסה להסביר כאן בצורה פשוטה, חלק מהדרכים העיקריות, שבהן הקרינה יוצרת נזקים בגוף האדם. המידע שלהלן מתייחס בעיקר לשני סוגי הקרינה הראשונים. לגבי השניים האחרונים – כמות המחקרים מוגבלת:

    1. קרינה יוצרת בתוך דקות ספורות, כמות רבה של רדיקלים חופשיים:
    רדיקלים חופשיים משבשים את הפקודות החשמליות שבעזרתם מתבצעים תהליכים כימיים בתאים. הם מחמצנים את מרכיבי התאים, (חלבונים, פחמימות, שומנים וחומצות הגרעין), והורסים את את קרומי התאים. (חימצון = שם התהליך שבו הרדיקל גונב אלקטרון למולקולה אחרת)
    כתוצאה מתקיפת הרדיקלים החופשיים, קרומי התאים נקרעים או מחוררים, ותהליך הכנסת המזון ופינוי הפסולת משתבש.
    רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים ושברים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), כמו בקרינה מייננת.
    הרדיקלים גורמים גם להפעלה של גנים קדם מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים לעיתים גדל, עד שגורמים לחלוקות תאים בלתי נשלטות, דהיינו לסרטן. השפעה זו נמדדה תוך דקות ספורות מתחילת פגיעת הקרינה.
    רדיקלים חופשיים תוקפים את המעטפת השומנית של קצות העצבים, ובכך מאיצים בטרם עת מחלות עצבים (טרשת נפוצה, ALS, ועוד).
    הרדיקלים מדכאים את תאי מערכת החיסון.
    הרדיקלים החופשיים מחמצנים את שומני הדם ואת הכולסטרול, ובכך מאיצים התפתחות טרשת עורקים המעלה את לחץ הדם, ומקדמת את מחלות הלב. הכולסטרול שעבר חימצון – אינו מוכר יותר על ידי הגוף, ולכן הוא נבלע על ידי התאים של מערכת החיסון, והם "מתישבים" על הדפנות הפנימיות של העורקים. נפח העורקים קטן, ולחץ הדם עולה. הלב – צריך להתאמץ כדי לדחוף את הדם, ושריר הלב מתעבה. נוצרים הפרעות קצב, ומתפתחות מחלות לב וכלי דם, כלומר; דפנות העורקים נפגעות, ונוצר פקיק (התעבות שחוסמת כלי דם) הגורם להתקף לב, או תסחיף (חלק מהעורקים נפרד, ומשייט בזרם הדם), שעלול לגרום לסתימת כלי דם קטנים וליצור שבץ הגורם לחוסר תפקוד, שיתוק, עיוורון ואפילו מוות, או לשטפי דם. אם קורה שטף דם במוח – מצטבר שם דם, שלוחץ על המוח, וגורם לחוסר תפקוד, שיתוק, ואפילו מוות.
    הרדיקלים מחמצנים ותוקפים את הכליות, וגורמים להם מחלות שונות.

    לסיכום: רדיקלים גורמים ומקדמים תחלואים משמעותיים, היכולים להתבטא בהכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתית וקרנית העיניים, קטרקט, פגיעות במפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון (מחלות כשל חיסוני), עד להתפתחות מחלות תלויות-גיל שונות, כולל מחלות סרטן (מסוגים רבים), אלצהיימר ופרקינסון, מחלות עצבים, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. כל אלו, גורמים לחוסר תפקוד ונכות, ומלווים בסבל רב, טיפולים קשים, הוצאות ענק, ומוות בטרם עת.
    הקרינה גם מייצבת חלק מהרדיקלים החופשיים, ומאריכה בכך את זמן פעולתם ואת נזקיהם.

    אגב, בנוגע לסרטן – קיים בגוף מנגנון המשמיד תאים טרום סרטניים, אולם הרדיקלים החופשיים משבשים מנגנון זה.
    כמו כן, רדיקלים מוציאים יונים של סידן מהתאים, ופוגעים בהם, ולעומת זאת – מוסיפים יונים של סידן לתאים הטרום סרטניים, ומחזקים אותם. (יונים = אטומים או מולקולות, הנושאים מטען חשמלי).

    2. קרינה מפעילה תוך דקות, גנים שלא לצורך:
    הקרינה מפעילה למשל, גנים קדם-מסרטנים, וכן גנים המיועדים להפעיל חלבונים למצבי הלם וחום, (שמטרתם לעזור ולתמוך בחלבונים רגילים לתפקד במצבים לא רגילים של חום, קרינה, או חדירת מזהמים כימיים או ביולוגיים). כשחלבוני הלם חום אלו נמצאים בפעולה ממושכת, הם מאפשרים לתאים שה DNA שלהם נפגע (ועלולים לעבור התמרה סרטנית) להמשיך ולהתחלק, ולהתחמק ממסלול של 'מוות מתוכנן' על ידי הגוף, וכך, יכול תא סרטני המתרבה עם הזמן, ליצור גידול סרטני.

    3. פגיעה במחסום דם-מוח:
    בהמשך לאמור לעיל, הגנים המפעילים את חלבוני הלם חום, פוגעים במחסום דם-מוח (BBB), המפריד בין הדם למוח. מחסום זה, בנוי מתאים (אנדותל) המצפים את דופן כלי הדם, הממוקמים ברקמת המוח בצורה צפופה יותר, לעומת שאר הגוף. מחסום זה מייצב את הנוזלים המקיפים את המוח, ומונע בצורה סלקטיבית מחומרים רעילים, תרופות וחלבונים בזרם הדם, מלהגיע אל המוח. הפגיעה נגרמת על ידי כך, שקירות התאים בכלי הדם, אשר יוצרים את המחסום – מתכווצים, והמעבר בנימים גדל. הפלאזמה (נוזל הדם) יוצאת מהנימים, ומצטברת בחללי המוח, וכך נחשף המוח לחדירת מזהמים, ועולה הסיכון להתפתחות סרטן במוח. כשפריצה זו משמעותית, היא גורמת לכאבי ראש אצל האדם. פריצת המחסום BBB יכולה להסביר את ריבוי המקרים של שבץ מוחי באנשים צעירים יחסית, באזורים של צבר סרטני (מקרי סרטן רבים מסביב למיקום של אנטנות סלולריות), כמו למשל בצבר הסרטני שנמצא בכפר עוספיא.

    3. שינויים בגלי המוח:
    המסרים של גלי המוח הנעשים באמצעות יונים (=אטומים הטעונים מטען חשמלי), ולא בשידור אלקטרונים כמו במערכות חשמל מעשה ידי אדם. כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית, משתבשים גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות ("מהעבודה"), כאבי ראש, דיכאון בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס ("צילצולים" באוזניים), ועוד.
    מדענים ספרדים גילו, כי שיחה בת 2 דקות בטלפון סלולרי, יכולה לשנות את הפעילות החשמלית הטבעית של ילד למשך 4 שעות אחרי השיחה.

    4. שיבוש בתיפקודם של יוני הסידן:
    ליונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) של סידן יש חשיבות רבה בוויסות פעילויות רבות בתאים. החשיפה לקרינה, פוגעת בתעלות שבהן זורמים יונים אלו, וכמו כן, משבשת את הכמות, הפעולה והתפקוד שלהם. המוח למשל, מאבד יונים של סידן תוך דקות ספורות מתחילת החשיפה לקרינה.
    יוני סידן הכרחיים בין היתר, לפעילות העצבים, להתכווצות שרירים (כולל שריר הלב), לחלוקת התא, להתפתחות ביצית, בהפעלת הפריה, ביצירת חלב-אם, בהתגרמות (בניה) העצמות, ובעוד פעילויות רבות. חשיפה לקרינה מגבירה את המסרים שמעבירים יוני סידן מחוץ לתא אל תוכו, ומפריעה לזרימת יוני הסידן דרך קרומי התאים. ההפרעה לזרימה, עלולה לגרום לחלוקות תאים בלתי נשלטות, המתפתחות לסרטן, ולהקטין את כושר תאי החיסון ללחום בסרטן.
    ליוני הסידן, יש תפקיד חשוב בייצוב וחיזוק פני השטח של קרומי התאים, (עובי הקרומים הוא בסך הכל 2 מולקולות), וכשהם מתמעטים בהשפעת הקרינה – הקרומים נחלשים, ומתרחשת בהם דליפה פנימה. (בפנים התא – כמות יוני הסידן היא פי אלפים נמוכה מזו שקיימת מחוץ לתא). בזמן שמתרחשת דליפה – כמות בלתי נשלטת של יוני סידן חודרת פנימה – ובמצב זה – משתבשים בצורה דרמטית (!) תהליכים ביוכימיים רבים בתפקוד התא, ובחילוף החומרים (מטבוליזם).

    יוני סידן והשפעתם על מערכת העצבים:
    תיפקודי המוח תלויים בהעברה סדירה של סיגנלים (אותות עצביים) דרך מסה של כ- 100 מיליארד תאי עצב (נאורונים). האותות מועברים על ידי מוליכים עיצביים דוגמת סרוטונין, אצטיל כולין, ודופאמין. בזמן חשיפה לקרינה, כמות גדולה מדי של יוני סידן דולפת פנימה אל תוך תא העצב, וגורמת לו לשחרור מוקדם מדי של המעבירים העצביים, ולשיבושם: (תיזמון לקוי, מסרים מיותרים או מזוייפים, מידע מוטעה המשוגר למוח, ועוד.
    השפעת הקרינה על יוני סידן (+Ca2) בתאי העצבים, גורמת בזמן קצר ביותר, (תוך דקות ספורות) לירידה תלולה (!) ברמת המעבירים העצביים , כגון אצטילכולין סרוטונין, דופאמין ואחרים, ובכך, גורמים קשיים להעברת הסיגנל החשמלי בין תאי העצבים, לשיבושים בתיפקוד העצבים – ובפרט המוח, (וזה מתבטא בעיקר בילדים בירידת זיכרון וכושר למידה, ובדיכאון), ולירידה ביצירת הורמונים, כולל מלטונין (הורמון השינה), ותירוקסין (אחד מהורמוני בלוטת התריס, המסייע בוויסות חילוף החומרים).

    וכעת נסביר, מהן ההשלכות כתוצאה מירידה ברמת המעבירים העצביים.

    – מחלות הקשורות לחוסר ב- אצטיל כולין (אצטיל כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, וכשהוא חסר – הגוף מאבד לחות ומתייבש):

    א. דלקת מפרקים: כשהמוח "מתייבש" – הוא לא מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילות המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. הגוף מאבד את יכולת הסיכה, וכשהמפרקים לא "משומנים", נוצרת דלקת מפרקים.
    ב. דלדול עצם (אוסטאופורוזיס): פגיעה (שכיחה) זו בשלד, מתפתחת במהלך שנים, והיא מכאיבה ומתישה, ויכולה לגרום בגילאים מבוגרים לסבל רב, ולמוות בטרם עת.
    ג. טרשת נפוצה: טרשת נפוצה מתפרצת על פי רוב בקרב בני 20-40, ופגעת בעצבי הראיה, בחוט השדרה ובמוח, והם כוללים דיכאון, וירידה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.
    ד. אלצהיימר: אלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא. הנפגע הראשון במחלה הוא המוח, לאחר שאזורים שלמים בו מתנוונים ומתים, ומשאירים את החולה ללא תאי העצב המאפשרים לבני אדם למידה ותפקוד קוגניטיבי. בדרגות חומרה קשות של המחלה, אדם עלול שלא לזכור מיהם בני משפחתו, והיכן הוא מתגורר. המחלה מחייבת מעורבות גדולה של כל בני המשפחה. בשבדיה למשל, גילו חולי אלצהיימר בקרב משתמשי סלולרי כבדים, בגילאים צעירים.

    – מחלות הקשורות לחוסר בסרוטונין:

    א. הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון. (בישראל יש כ-400 מתאבדים מידי שנה, וכ-6,000 ניסיונות להתאבד. כ-60% מהם נובעים מדיכאון).
    ב. השתוקקות לסוכר, וסכרת מסוג 2.
    ג. אנורקסיה, בולימיה, והתמכרות למגע מיני.

    – מחלות הקשורות לחוסר בדופמין:

    א.הפרעות קשב, אובדן שליטה, התמכרות (השתוקקות לחומרים שונים, המבטאת את תגובתו האוטומטית של הגוף להקלה זמנית).
    ב. עליה במשקל, שכרוך בסיכון לחלות בסוכרת, בעיות בלב, יתר לחץ דם (הרוצח השקט), חוסר תפקוד מיני, ודיכאון. בעודף משקל הפרשת האינסולין גדלה. רמה גבוהה של אינסולין, הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, ונוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל, קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין D (כיוון שהוא מסיס בשומן), וחוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות.
    בעודף משקל הפרשת האינסולין גדלה פי 2-5. רמה גבוהה של אינסולין, הופכת ביעילות את הקלוריות שאנו צורכים לשומן, ונוצר מעגל קסמים של עליה גוברת והולכת במשקל. עודף משקל, קשור בקשר ישיר למחסור בויטמין די, (היות והוא מסיס במים), וחוסר בויטמין חשוב זה, כרוך במחלות רבות.
    ג. פרקינסון: פרקינסון, זה לא רק רעידות בידיים. מלבד ההפרעה התפקודית הקשה של המערכת המוטורית, פרקינסון גורם נזק מבני בלתי הפיך למוח. אם זכרוני לא מטעה אותי, יו"ר עמותת חולי הפרקינסון בארץ, הגדיר את המחלה, כ"קשה ממוות". בישראל יש כ-20,000 חולים. התרופות עולות אלפי שקלים בחודש, והמחלה חשוכת מרפא.

    – מצבים הנגרמים כתוצאה ממחסור במלטונין:

    מלטונין הוא הורמון השינה (שיא ההפרשה שלו, היא בשעה 2 בלילה), המיוצר על ידי בלוטת האיצטרובל בתחתית המוח, ומווסת תהליכים חשובים מאוד. הוא משחרר את הגוף ממצב של מתח, מווסת את הפרשת הורמוני המין (מה שיכול להסביר את התופעה של עקרות, כתוצאה מחשיפה לקרינה), ומווסת את מערכת החיסון. מלטונין הוא גם נוגד חימצון וצייד מעולה של רדיקלים חופשיים, הפועל כנוגד טבעי לסרטן. (חיות מעבדה שהיו חשופות לקרינה, וקיבלו מלטונין – כמעט שלא נפגעו). חשיפה לקרינה גורמת ירידה של עשרות אחוזים ביצור המלטונין, ובעיכוב פעולתו בתאים. ירידת רמות מלטונין קשורה גם בדיכאון, וכנראה גם בהפלות. בדיכאון והתאבדויות.

    ***

    מני בן אריה – הנדסאי, מתגורר ב-13 השנים האחרונות עם משפחתו בפרדס חנה, רגיש לקרינה, חבר ופעיל בעמותת "רגישות לקרינה ישראל". מרכז את המאמרים החשובים בבלוג "קורא בקרינה". העיסוק בנושא הכריח אותי לגלות מידע רב ערך, ואני משתדל לחלוק אותו עם אחרים.


    להגיב
  • אפליקציות הזיה – וואטסאפ ופייסבוק כסמים משני תודעה

     

    [עידו הרטוגזון]

     

    טכנולוגיות משנות תודעה, כל אחת בדרכה. גם אפליקציות דיגיטליות נוטות גם הן להפעיל כל אחת את השפעתה המובחנת על התודעה שלנו. בין וואטסאפ, לפייסבוק לאינסטגרם, לכל רשת חברתית יש גוון תודעתי קצת שונה. כל אחת מהן מחוללת פוטנציאציה של חלק אחר בפסיכולוגיה האישית שלנו. טכנולוגיות דיגיטליות יכולות להיות כמו קביים תודעתיים שמאפשרים תפקוד רגשי ברמה על-אנושית שאינה זמינה לנו ביום יום.

    הוואטסאפ למשל, מאפשר למשתמש לפתוח את שערי האהבה. מאז שהוואטסאפ נכנס לחיינו אנשים מביעים אהבה בצורה חופשית ונדיבה יותר מאי פעם. משפחות וקשרים חברתיים שהמנעד הרגשי שלהם לא חצה מעולם את המאופק והעצור הפכו לפתע, בהשראת קרנבל האימוג'י, רוויות ברגשות חמים. הורים וילדים מעתירים זה על זה לבבות לרוב.

    הוואטסאפ פתח את קיץ האהבה של העשור השני של המאה העשרים ואחת — עולם שבו לבבות —הביטוי גרפי של הצהרת האהבה— הפכו נפוצים יותר מאי פעם בהיסטוריה. בסרטים הוליוודים מתייסר דור הבנים תדירות על שלא הספיקו לומר להוריהם הגוססים שהם אוהבים אותם. לצאצאי העידן הנוכחי, בו אימוג'י הלב משמש קיצור דרך לצפונות הרגש, לא תהיה עוד בעיה כזו שכן תדירות הצהרות האהבה עלתה לאין שיעור. וואטסאפ הוא ה-MDMA  של העולם האלקטרוני, המאפשר אהבה חופשית הנישאת על גלי החלקיקים. הרגע האירוני מגיע רק כאשר האוהב ומושא האהבה נפגשים. אז לפתע הם מגלים שאהבה פנים אל פנים אינה קלה כפי שנדמה מהמרחק הבטוח של המסך. משפחות שממלאות את המסך בלבבות לא מסוגלות לעיתים להעביר חצי שעה זה במחיצת זה בלי לאבד את זה ולרצות להשליך חפצים אחד על השני.

    במובן זה הוואטסאפ ראוי אולי לכינוי שדבק ב-MDMA — "השקרן הגדול", שכן הוא גורם לאהבה להראות קלה יותר משהיא באמת. רק כאשר פוגשים את מושא האהבה פנים אל פנים, במצב תודעה שמחוץ למיסוך הפרמקולוגי/אלקטרוני מגלים שהאהבה לעיתים קרובות מאתגרת יותר משהנחנו מתוך מצב הסימום.

    במובן הזה ניתן לדבר על אהבות וואטסאפ – אהבות שיכולות להתרחש רק במרחב הוירטואלי, ושפוקעות באחת ברגע שהבועה שמקיפה אותן באה במגע עם אובייקט האהבה.

    האם שבריריות האהבה הזו משמעותה שהיא שקרית? אני מעדיף לחשוב על הלבבות בוואטסאפ כעל הצהרות נשבות של כוונות לאהבה — ניסיון להחדיר מהרגש הנאצל של האהבה גם לאותם מצבים שבהם האהבה היא מאתגרת עד בלתי אפשרית. כמו בסיפור החסידי על היהודי שמלין שאינו מרגיש בנח להתפלל 'אני מאמין' כי אינו מאמין, ונענה על ידי רבו שמשמעות האמירה הזו היא 'אני חפץ להאמין.' מי שמשדר אהבה בוואטסאפ מביע לכל הפחות רצון אידאי לאהוב, גם אם הדבר אינו עולה תמיד בידו.

    ובכלל, האם ניתן באמת לטעון לקדימות אונתולוגית בין סוג אהבה אחד למשנהו? האם הקושי של אהבת הוואטסאפ להתגשם בעולם הממשי משמעותה שהיא שקרית בהכרח? ואולי כמו במקרה של ה-MDMA ומשני תודעה אחרים ניתן לומר שהוואטסאפ דווקא מאפשר לנו לחוות משהו שאמיתי יותר ממצב התודעה השגור שלנו. אולי אלו תנאי החיים של תודעת הקונצנזוס שמשקרים – כשהם מקשים עלינו להעניק להורים, בני משפחה, וחברים את האהבה שקיימת בוודאי בצפונות ליבנו אך נסתרת כתוצאה מעכירותה של התודעה. דווקא הוואטסאפ מאפשר לנו להתחבר לרגשות העמוקים שלנו ממקום בטוח יותר שאינו נשלט על ידי אותן התניות קטנות ומרגיזות שמפעילות אותנו כשאנחנו פוגשים את אותם אנשים במציאות ממש.

    כמו ל-MDMA גם לוואטסאפ יש פוטנציאל לפתוח את הלב. וזהו המרחב האוטופי של הוואטסאפ. המקום שבו הוא הוא מסוגל לפתוח את הרגש כך שכאשר נפגוש אחר כך את אותם האנשים, הלבבות הוירטואלים שהעתרנו עליהם במרחב האלקטרוני יסייעו לנו לפתוח את הלב הממשי.

    אם הוואטסאפ הוא הוא סם אמפתוגני שמהווה גרסה אלקטרונית ל-MDMA, הפייסבוק הוא סם הזייתי אופורי שמזכיר את השפעותיהם של חומרים ממשפחת ה-2C של אלכסנדר שולגין. עד כמה שנטען לטעון לקשר בין תפיסתנו העצמית לבין האופן שבו אנחנו בוחרים להציג את עצמנו בפייסבוק, הרי שפייסבוק גורם לנו לראות גרסה ורודה של העולם ולהתרכז בהבטיו החיוביים באופן חד צדדי. כל אחת יודעת שקשה להקיש מפרופיל הפייסבוק של מישהו לגבי החיים האמיתיים שלו. מדובר בשני עולמות המתקיימים זה לצד זה כמו שתי מציאויות מקבילות שאין להן דבר זו עם זו. מרחב הדמדומים של הפייסבוק הוא מרחב הזייתי שלתוכו מוקרנים דימויים אידאיים מתוך חלל הנפש הפנימי אל עבר האחר האלקטרוני.

    ידוע כמובן שאנשים נוטים פחות לשתף בפייסבוק את את החלקים האפרוריים או השחורים של חייהם: אני תקוע במשרד ומשעמם לי, אני רודף אחרי ביטוח לאומי והם לא עונים לי, היה לי כרגע התקף חרדה, אני לא בטוח לגמרי מה אני רוצה לעשות בחיים. תחת זאת, הם נוטים להקרין בפייסבוק את הצדדים החיוביים של החיים: יש לי עבודה חדשה, אני על חוף בתאילנד, נולד לי ילד, זכיתי במלגה.

    פייסבוק הוא המקום שבו אנחנו מתמסרים למציאות הזייתית טובה יותר, שמבוססת במידה דלה בלבד על המציאות הממשית. שהרי גם בחופשה בחו"ל, בילד שנולד, ובעבודה החדשה יש מעבר לפוטנציאל המשמח גם פוטנציאל בלתי מבוטל לסבל, תסכול וכאב. אלא שבפייסבוק הדברים מקבלים איכות הזייתית-אופורית שמסננת את הרע ומאפשרת רק לטוב, למשמח ולמרגש לחדור אל המודעות.

    הצד השלילי של האפקט האופורי-הזייתי של הפייסבוק מופיע כאשר הסימום הדיגיטלי של ההמון הופך לאמצעי דיכוי חברתי. כשכולם מפרסמים בוול שלהם את אותן הזיות אופריות נוצרת לה מציאות 1984 שבה קיומם הנפוץ של הסבל והכאב מסונן מתפיסת העולם מוחלף במציאות ורוד-מסטיק שמסתירה את הממשי ומונעת דיבור על העולם. בהקשר הזה אפשר רק להכיר תודה לאותם משתמשים שמרהיבים עוז לשתף את העצב, הכאב, החרדה והעצבים, ועוזרים לפלטפורמה לשמור על קשר נומינלי עם המציאות.

    הקרטוגרפיה התודעתית הנלווית לאפליקציות דיגיטליות יכולה ללמד אותנו על עצמנו ביחס אליהן, ועל האופן שהן מבנות את תבניות הרגש, התפיסה והתקשורת שלנו. וואטסאפ ופייסבוק משמשות כסוג של סמים מעצימים לחיי הרגש. הראשונה, מאפשרת לאהוב את האחר במידה על-אנושית. השניה מאפשרת לאהוב את עצמנו ואת החיים שלנו במידה על-אנושית. כאשר הפערים בין המציאות החלופית שהן יוצרות לבין העולם הממשי גדולים מדי הן יכולות להפוך לפארסה מגוחכת, אולם כאשר אנחנו מקיימים עם המציאות החלופית הזו מערכת יחסים כנה ורפלקסיבית הם יכולים גם להפוך לסמלים של השאיפה לעולם של יחסים טובים יותר עם אחרים ועם עצמנו.

    פורסם במקור באתר של עידו "טכנומיסטיקה"


    להגיב
  • מה שאת/ ה לא יודע/ת על קרינה – עלול להרוג אותך – חלק ראשון

    [מני בן-אריה]

     

    לפני 8 שנים ערכנו שיפוץ בבית, ונאלצתי להשתמש הרבה בסלולר לתיאומים שונים עם בעלי מקצוע. אחרי חודש התחלתי להרגיש מועקה משונה באוזניים. האמת שדי נבהלתי, ועברתי להשתמש באוזניה. לאחר זמן, שכחתי את סימן האזהרה הראשון.

    3 שנים אחר כך, היינו אמורים לטוס ללונדון בקיץ, ובאותה תקופה החלו לי כאבים בלתי מוסברים באוזניים. לא רציתי לחפש רופא בלונדון הבלתי מוכרת, ולכן ניגשתי להיבדק ע"י רופא אוזניים, שבישר לי "אין לך שום דבר". יצאתי לדרך שמח וטוב לב.

    בלונדון גיליתי שבזמן שאני שוהה בחדר שיש בו קליטת וויי-פיי, מופיעים אצלי כאבי אוזניים. בני המשפחה טענו שאני סתם מדמיין. בנסיעות בדרכים אמרתי פעמים רבות למשפחה שישבה אתי ברכב ש"בעוד 300 מטר – תראו אנטנה מצד ימין", או מצד שמאל, וברוב הפעמים אכן כך היה. לא ידעתי אם אני באמת יודע או שאני מדמיין.

    כשחזרנו לארץ, התחילו לי גם כאבי ראש בלתי נסבלים, במיוחד בעבודה, שהלכו והתגברו. הרגשתי אובד עצות. לא ידעתי מה קורה לי וממה זה נגרם. עד ליום אחד שבו נסענו במסגרת העבודה לביצוע פרוייקט באשדוד, ובדרך חזרה, נתקענו בפקק גדול בכביש 6. שם גיליתי – ממש במקרה – שבכל פעם שהרכב עומד ממול תורן אנטנות סלולריות, אני מרגיש את הלחץ המוכר באוזניים. זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון לגבי הקשר שבין הקרינה לכאבים. לימים הבנתי, שאלמלא גילוי זה – הייתי מסתובב לחינם בין רופאים ומכוני סיטי למיניהם , שהיו אומרים לי, כמובן, שאין לי שום דבר, ואולי בכלל… כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר…

    בעבודה, ניסיתי ועיצבתי כובע (מאוד מוזר) דמוי קסדה מרדיד אלומיניום, שיגן לי על הראש מקרינה. ניסיתי גם כובע מרשת מתכת, (החברים הסתכלו עלי כמו מי שירד כרגע מהחללית), עד שגיליתי באינטרנט שניתן לרכוש כובע נגד קרינה (באתר "ללא קרינה בשבילך"). הגעתי לפגישת הדרכה ממושכת עם עמיר בורנשטיין מייסד האתר, ודרכו גיליתי את עולם הקרינה.

    הקדשתי את כל המאמצים לברוח מהכאב. רכשתי מד קרינה, מאחר והבנתי שאני לא יכול לזוז בלעדיו, והתחלתי למדוד קרינה בכל מקום. הוצאנו את הטלפון האלחוטי מהבית, כיבינו את שידור הוויי-פיי בראוטר האלחוטי, וחיברנו אותו למחשב אופן קווי עם כבלי תקשורת לכל המחשבים בבית. הקדשתי שבועות וחודשים ללימוד והעמקה כדי להבין את הנושא המורכב הזה, ולפשט ככל האפשר את הדברים. מטרת העל הייתה להתרחק מהקרינה כדי לברוח מהכאב. זה נשמע לכאורה פשוט, אבל התהליך לווה במשבר רגשי קשה. חברים וקרובים ניסו לשכנע אותי החל מ"מד הקרינה שלך מזייף, זה בכלל לא מזיק, יש מחקרים שאומרים שזה שטויות", וכלה ב"אתה פשוט מדמיין, אתה אובססיבי, משהו השתבש אצלך". נצרכתי לכוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם גלי ההתנגדות, וכמובן שהכאב עזר לי. כאב, הוא מורה אכזר. לא ניתן לברוח מהשיעורים שלו, אין אצלו איחורים ואין אצלו חיסורים.

    כיום, אני משתמש באופן קבוע בכובע חוסם קרינה, מתרחק מאנטנות סלולריות. ומתרחק מאנשים שהסלולרי שלהם מחובר לאינטרנט או לוויי-פיי (חשוב להבין, שסלולרי המחובר לוויי-פיי או אינטרנט או ל'מובייל דאטה', פולט קרינה גבוהה כל הזמן!). אני מחזיק אתי טלפון סלולרי סגור, למקרי חירום או למקרי קיצון . אני משתדל להימנע מאירועים חברתיים שבהם יש משתמשי סלולר (שזה בעצם כולם), ואם אין ברירה – אני מתרחק לשוליים ככל האפשר. בקולנוע אני מבקר לעתים רחוקות, ובוחר את מקומי בהתאם למדידת הקרינה ולצפיפות משתמשי הסלולר. אני נושא אתי מד קרינה רגיש שמצפצף בכל פעם שאני נחשף למקור קרינה, ובהתאם לכך אני פועל (מתרחק, מבליג, או מבקש להרחיק את הסלולר, או להעביר אותו למצב טיסה). הדריכות התמידית שליוותה את התהליך הייתה קשה בשנים הראשונות, אבל פיתחתי טכניקות וידע שעוזרים לי לתמרן. בחיי היומיום אני נאלץ להתמודד עם סוגים שונים של אנשים, החל מהאטומים, שלא טורחים או לא רוצים להבין, וכלה במתחשבים, שעושים מעל ומעבר כדי שלא להקרין אותי. באופן כללי – התאכזבתי לטובה מהציבור הישראלי, ואני מוצא הרבה סובלנות.

    חשוב לציין, כי גיליתי במהלך הזמן שאני לא לבד. ההערכות מדברות על כ-15-50 אחוז מהאוכלוסייה שחווים את תופעת הרגישות לקרינה (EHS), ונמנים עליהם אנשים מכל גווני החברה. רובם לא מודעים לכך שהם רגישים לקרינה. אצלי, הדבר מתבטא בתחושת לחץ וכאב באוזניים, אצל אחדים הדבר מתבטא בתחושת חום בפנים או בראש בזמן השימוש בסלולרי. יש שמרגישים כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, עייפות, סחרחורות, ועוד. רגישות לקרינה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, ובדרך כלל התופעה מתרחשת כתוצאה מחשיפה ממושכת או מרוכזת לקרינה, ויתכן גם שמעורבת כאן רגישות פיסיולוגית. אחרי שהרגישות פורצת, נדרשת דיאטת קרינה ממושכת כדי להוריד אותה למצב נסבל, אבל היא לא נעלמת. אני מעריך שהפכתי רגיש לקרינה בעיקר בגלל שימוש יתר בטלפון סלולרי, אבל גם בגלל חשיפה לקרינה באופנים אחרים. למעשה, הודות לרגישות לקרינה ולשימוש במד הקרינה, ניצלו חיי משפחתי, היות וכך גילינו שחוטי החשמל התמימים במדרכה שממול הבית פולטים שדה מגנטי גבוה. חברת החשמל פתרה את הבעיה (לאחר שנה וחצי). הקרינה אומנם דחקה אותי לסמטה צרה, אבל גיליתי בה עולם ומלואו.

     

    ***

    מני בן אריה – הנדסאי, מתגורר ב-13 השנים האחרונות עם משפחתו בפרדס חנה, רגיש לקרינה, חבר ופעיל בעמותת "רגישות לקרינה ישראל". מרכז את המאמרים החשובים בבלוג "קורא בקרינה". העיסוק בנושא הכריח אותי לגלות מידע רב ערך, ואני משתדל לחלוק אותו עם אחרים.


    להגיב
  • ישראל ממריאה לירח!

     

    SpaceIL הינה עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח.

    העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה.

    המנצחת במירוץ היא החללית הראשונה שתצליח לבצע 3 משימות:

    נחיתה

    1. להנחית בנחיתה רכה (לא להתרסק) חללית בלתי מאוישת על הירח

    mission2

    2. לנוע 500 מטר על פני הירח

    3. לשלוח חזרה לכדוה

    3. לשלוח חזרה לכדוה"א תמונות ווידאו בחדות גבוהה

     

     

     

     

     

     

    הפרס שהובטח לזוכים במקום הראשון הוא 20 מיליון דולר. העמותה התחייבה לתרום את כספי הזכיה הפוטנציאליים לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל. מאז הצטרפותה לתחרות, פועלת העמותה ליצירת "אפקט אפולו" חדש: לעורר השראה בקרב הדור הבא בישראל לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כ"אומת הסטראט אפ". SpaceIL מקיימת פעילות חינוכית עניפה ברחבי הארץ.

    באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL אבן דרך דרמטית בפרויקט, כשהפכה לקבוצה הראשונה בתחרות להכריז על חוזה שיגור, שמשמעותו "כרטיס טיסה" של ממש לירח. בינואר 2017, העפילה SpaceIL לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד. ב31 במרץ 2018, הגיעה התחרות הבינלאומית בחסות גוגל לסיומה הרשמי, אך SpaceIL נחושה להשלים את המשימה הלאומית בכל מקרה. SpaceIL בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל מפתחות יחד את החללית הישראלית הראשונה לירח, שתשוגר עוד השנה. השיגור של החללית הישראלית הראשונה לירח צפוי על גבי טיל שיגור של ענקית החלל האמריקנית, Spacex. השיגור מיועד לרבעון הראשון של 2019 והחללית צפויה לנחות נחיתה היסטורית על הירח בתום מסע בחלל של כחודשיים לאחר השיגור. בכך תצטרף ישראל לשלוש מעצמות העל: ארה"ב, בריה"מ לשעבר וסין, שהצליחו להשלים הישג זה עד היום.

    ב-22 לחודש בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 03:45 בבוקר מתוכננת ההמראה של החללית לירח – ניתן יהיה לצפות בה בשידור חי כאן או באתר SpaceX

     

    לאתר SpaceIL >   |   לדף הפייסבוק >   |   לערוץ היוטיוב עם מלא סרטונים >


    להגיב
  • מרחיקים את האסדה 120 ק"מ מהחוף!

     

    אם בחרתם בפרדס חנה כרכור והסביבה להיות לכם בית, אתם מוזמנים לבוא לשמוע ולקלוט את גודל הצרה ולפעול! לפי מיטב הכישורים שלכם, כדי למנוע את אסדת לוויתן מלקום במרחק 8 ק"מ מהחוף – ברצועה היפהפיה שבין דור למכמורת.

    את הסיפור הזה  אנחנו הולכים לשנות.  ולו בגלל הסיבה שהפעם זה קורה מתחת לאף שלנו, וההשלכות עצומות. עד כדי כך שכל מה שבנינו כאן בעמל רב  – קהילה, חינוך, חיים, כל זה נמצא בסכנת הכחדה. מדובר בעניין של חיים ומוות, בדברים טריוויאליים כמו אויר ומים. על מוסר ושחיתות נדבר בהמשך.

    ממשיכים להעיר את ישראל במסע ההפגנות להרחקת אסדת הגז מהחוף!

    יום שישי 25.5 13:00- הפגנה ליד ביתו של ביבי בקיסריה.

    ערב הסברה בתיאטרון הידית, רביעי 30/5 בשעה 19:00.

    הצטרפו איפה ואיך שמתאים לכם, העיקר שתצטרפו. ביחד נזיז את המפלצת מהחוף!

    לאתר של שומרי הבית >
    לדף הפייסבוק של שומרי הבית >
    לרשימת האירועים המלאה >

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מדוע אסדת לוויתן המתוכננת מול חוף דור מסוכנת לישראל ולישראלים?

    1. כי הפליטות ממנה של חומרים מסרטנים בוודאות וכאלו החשודים כמסרטנים (בנזן, טולואן, קסילן ועוד) במצב שגרה עלולות להגיע להיקפים של פי עשרות ויותר ביחס לבתי הזיקוק בחיפה, בהתבסס על מרשם הפליטות של מפעלים מטעם המשרד להגנת הסביבה לשנת 2016, שהתפרסם לפני מספר שבועות. על פי דו"ח זה, אסדת תמר פלטה למעלה מ- 50 טון מהחומרים הנזכרים- כמות דומה לזו שנרשמה ביחס לכל שאר המפעלים היבשתיים בישראל כולה! אסדת לוויתן צפויה להיות קרובה בהרבה לחופי ישראל ולטפל בהיקפי תוצרי לוואי של הפרדת הגז הרטוב (קונדנסט) כפולים מאלו שבתמר וכן לבצע טיפול ימי מלא לעומת חלקי כנעשה בתמר, קרי, צפויה לזהם פי כמה מאשר אסדת תמר.
    2. כי מדי שנה נפטרים בישראל כ- 2,500 איש מזיהום אוויר (נתוני OECD). כי אסדה בסמיכות מסוכנת כזו לחוף תאמיר את מספרם דרמטית ולאורך חיי הפרויקט (40 שנה) עשרות אלפי ישראלים עלולים לאבד את חייהם בייסורים על לא עוול בכפם. כי על פי מחקר שהתפרסם ב- 10/2017 בכתב העת הרפואי המוביל Lancet , זיהום אוויר גורם בכל שנה ליותר מקרי מוות מאשר מלחמות, אלימות, עישון, איידס, מלריה, רעב או אסונות טבע ברחבי העולם!
    3. כי עלות התחלואה השנתית מזיהום אוויר בישראל הנאמדת כיום בכ- 25 מיליארד ₪ (על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי) עלולים לטפס משמעותית ולפגוע קשות בכלכלת ישראל.
    4. כי הסיכוי לתקלת שפך (קונדנסט) מהאסדה עומדים כיום בעולם על כ- 3% בעשור ועל שיעור גבוה בהרבה לאורך 4 עשורי הפרויקט. כי תקלת שפך תיצור נזק בלתי הפיך לחופי ישראל (כ- 50% מהחומר ייספג בחופים לדורות). כי ישראל אינה ערוכה כיום לתקלת שפך מהותית, וודאי שלא בקרבה כזו לחוף, מה שלא יותיר זמן רב להגעת השפך לחופים.
    5. כי מי התוצר שיופרדו מהגז הגולמי ישפכו חזרה לים (כ- 800 קוב ליום) ויכילו מתכות כבדות האסורות לצריכת אדם, אך ישובו לצרכנים באמצעות הדגה ומי הים המותפלים. כי מפעל התפלת המים בחדרה אינו ערוך לסינון המתכות הכבדות הללו מהמים, בטכנולוגיות הקיימות.
    6. כי תוואי צנרת הקונדנסט ביבשה עובר מעל מאגרי מים ומי תהום ומהווה סכנה ממשית עבורם, על פי חוות דעת הידרו-גיאולוגיות. כי דליפה משמעותית עלולה לגרום לזיהום מים בהיקף של מיליוני מ"ק וכתוצאה מכך- השבתה של מערך אספקת המים ונזקים משמעותיים לקרקע, למתקני התפלה, שמורות טבע, בריכות דגים ושטחי חקלאות.
    7.  כי מיכלי הגיבוי של הקונדנסט ביבשה יפלטו שיעורי בנזן (מסרטן בוודאות) חריגים בקרבת אוכלוסייה, על פי חוות דעת מטעם הטכניון.
    8. כי אופן הטיפול במאגרי מרי B, נועה, תמר, כריש ותנין מוכיחים שחיל הים שלנו ערוך להגן על אסדות ומתקני טיפול בגז הנמצאים הרחק בלב ים, חלופה שהומלצה בהיבט הצבאי ע"י מפקדי חיל הים בעבר. כי לצורך הגנה על אסדות הגז בעומק הים רכש חיל הים ארבע ספינות מסוג סער 6 שעלותן נאמדת ב- 430 מליון אירו. נדגיש את העובדה שדווקא המאגרים הקטנים יותר (כריש ותנין) שיפותחו בגישת הטיפול הימי המלא (כ- 90 ק"מ מן החוף), הינם אסטרטגיים יותר למשק הגז בישראל בעשור וחצי הקרובים מאשר מאגר לוויתן, על בסיס חוזים שנחתמו בפועל. מכאן- גם את לוויתן שתרומתו למשק הגז המקומי צפויה להיות קטנה בשנים הבאות, ניתן ונכון לפתח באותו אופן.
    9. כי יש פתרון שיביא את הגז מהר יותר לישראל וללא התנגדויות התושבים, לא יסכן את מי השתייה, לא יזהם את האוויר והנוף לאורך מישור החוף, לא יסכן את החופים הישראלים היפים, כלכלי יותר לזכייניות ומקובל על משרד האנרגיה (בהקשר למאגרים כריש ותנין) – אניית טיפול ימי מלא (FPSO) על פי בארות הקידוח, הרחק הרחק מאזורים מיושבים.


    להגיב
  • כל מה שלא ידעת על אינטיליגנציה מלאכותית והאלגוריתם שאל בשבילך…

    [תרגום של מתי מריאנסקי לפוסט של פרנסואה שולה – מתוף דף הפייסבוק המרתק "עליית המכונות"]

     

    העולם שלנו מעוצב באופן ניכר ע״י שתי מגמות ארוכות טווח: אנחנו צורכים ויוצרים מידע ברשת, בבית ובעבודה, והחיים שלנו הולכים ועוברים לשם. באותו הזמן, האינטליגנציה המלאכותית הולכת ונהיית חכמה יותר ויותר.
    שתי המגמות האלה נפגשות באלגוריתמים שקובעים את צריכת המידע שלנו: אלגוריתמים אטומים שקובעים יותר ויותר איזה מאמרים נקרא, עם מי נהיה בקשר, את הדעות של מי נקרא, מי יענה לדברים שאנחנו כותבים.

    אחרי הרבה שנים של חשיפה אלינו, האלגוריתמים האלה שאוצרים את המידע עבורנו, נותנים למערכת ששולטת עליהם כוח משמעותי להשפיע על החיים שלנו, ולקבוע למה אנחנו עשויים להפוך. ככל שאנחנו מעבירים יותר מהחיים שלנו לממלכה הדיגיטלית, אנחנו הופכים יותר פגיעים לשליטים של הממלכה הזו: האלגוריתמים.

    אם פייסבוק יכולה להחליט, במהלך תקופה של שנים רבות, איזה חדשות תראה (אמיתיות או מזויפות, לא משנה), איזה סטטוסים פוליטיים תראה, מי יראה את אלה שאתה כותב, אז פייסבוק שולטת למעשה על האמונות הפוליטיות ועל תפיסת העולם שלך.

    כל זה לא ממש חדש. הרי ידוע שפייסבוק הריצה מאז 2013 סדרה של ניסויים שבהם הודגמה בהצלחה היכולת לשלוט על מצב הרוח וההחלטות של משתמשים ללא ידיעתם ע״י כיוונון של תוכן הפיד שלהם, ובנוסף גם לחזות את ההחלטות העתידיות שלהם.

    בקיצור, פייסבוק יכולה, בעת ובעונה אחת, גם למדוד כל דבר אודותינו, וגם לשלוט במידע שאנחנו מקבלים. וכשיש לך אפשרות לקרוא גם את תפיסת המציאות וגם את פעולה הנוצרת ממנה, אז יש לפניך בעיית AI קלאסית. ואתה יכול עכשיו לבנות לולאת אופטימיזציה להתנהגות אנושית. לולאה של למידת חיזוק (Reinforcement learning).
    לולאה שבה אתה צופה במצבה הנוכחי של המטרה שלך, ומכוון בזהירות את המידע שאתה מאכיל אותה, עד שאתה מצליח להוציא ממנה את ההתנהגות ואת הדעות שרצית.

    חלק רציני מהשדה של מחקר אינטליגנציה מלאכותית (ובמיוחד החלקים שפייסבוק משקיעה בהם) עוסק בפיתוח אלגוריתמים שיכולים לפתור בעיות אופטימיזציה כאלה באופן היעיל ביותר. לחבר את שני צידי הלולאה הזו ולהשיג שליטה מלאה על התופעה שבה אנו עוסקים. במקרה הזה, שליטה עלינו.

    וזה לא כל כך קשה, כי המוח האנושי פגיע במיוחד לדפוסים פשוטים של מניפולציה חברתית. בזמן שחשבתי על זה, כבר הכנתי לעצמי רשימה קצרה של דפוסי התקפה פסיכולוגיים שיכולים להיות אפקטיביים באופן הרסני. חלקם נמצאים בשימוש כבר זמן רב בתעשיית הפרסום (למשל חיזוק חברתי חיובי או שלילי), אבל באופן חלש ולא ממוקד. אם נסתכל על זה מנקודת מבט של אבטחת מידע, נוכל לקרוא להם ״נקודות תורפה״: אפשרויות ניצול (exploites) שיכולות לשמש אותנו כדי להשתלט על מערכת כלשהי.

    ובמקרה של המוח האנושי, נקודות התורפה האלה לעולם לא יתוקנו – הן פשוט האופן שבו אנחנו פועלים. הן בתוך ה-DNA שלנו. הן הפסיכולוגיה שלנו. ברמה האישית, אין לנו כל דרך פרקטית להגן על עצמנו ממישהו שינצל את נקודות התורפה האלה.
    המוח האנושי הוא מערכת סטטית, פגיעה, שהולכת למצוא את עצמה תחת התקפה מתגברת והולכת של אלגוריתמים של בינה מלאכותית, שילכו ויהפכו חכמים יותר ויותר. ויהיה להם מבט מגבוה על כל מה שאנחנו עושים, כל מה שאנחנו מאמינים בו, ובאותו הזמן ממש גם שליטה מלאה על המידע שאנחנו צורכים.

    חשוב להגיד, שליטה המונית על אוכלוסיה – ובמיוחד שליטה פוליטית – המושגת מהצבת אלגוריתמים כדי לקבוע איזה מידע נקבל, אינה מצריכה רמה גבוהה במיוחד של אינטליגנציה מלאכותית. לא צריך כאן ישות סופר-אינטליגנטית, מודעת-לעצמה כדי להוות איום חמור.

    אז אם שליטה המונית באוכלוסיה אפשרית כבר היום – בתאוריה לפחות – אז למה עדיין העולם לא הגיע לקיצו? אני חושב שהסיבה היא שאנחנו עדיין די גרועים בעסק הזה של AI. אבל זה עשוי להשתנות. תבינו, צוואר הבקבוק כאן הוא היכולות הטכנולוגיות שלנו.

    עד 2015, כל האלגוריתמים למיקוד (Targeting) פרסומות, לרוחב כל התעשייה, עבדו באמצעות רגרסיה לוגיסטית פשוטה. למעשה, זה נכון במידה רבה אפילו היום: רק השחקנים הגדולים ביותר עברו למודלים מתקדמים יותר.

    זו הסיבה שכל כל הרבה מודעות שאנחנו רואים כל היום ברשת לא קשורות לכלום. אין בהן שום תחכום. ובאותו האופן, הבוטים במדיה החברתית שהופעלו ע״י מדינות עוינות כדי להשפיע על דעות הציבור הכילו מעט מאוד אינטליגנציה מלאכותית, אם בכלל. הם פרימיטיביים לחלוטין.
    בינתיים.

    האינטליגנציה המלאכותית התקדמה במהירות רבה בשנים האחרונות, וכל הקדמה הזאת מתחילה רק עכשיו לעבוד באלגוריתמים למיקוד פרסומות ובבוטים לרשתות חברתיות. רק בסביבות 2016 החלה הלמידה העמוקה להכנס לפיד החדשות ולרשתות הפרסום. פייסבוק השקיעה בכך השקעה עצומה.

    מי יודע מה יבוא עכשיו? זה די מדהים לראות את ההשקעה הענקית של פייסבוק במחקר ופיתוח של אינטליגנציה מלאכותית, עם המטרה המוצהרת להיות המובילה בתחום. מה כל זה אומר לכם? מה היית עושה עם כל זה אם המוצר שלך הוא פיד החדשות?

    נמצאת לפנינו ישות רבת עוצמה שבונה פרופילים פסיכולוגיים מדויקים ופרטניים של יותר משני מליארד אנשים, שמריצה ניסויי ענק במניפוליציה התנהגותית, ושמתכוונת לפתח את טכנולוגיית הבינה המלאכותית הטובה ביותר בעולם


    להגיב
  • פוסט שיווקי (למה כדאי לפרסם במושבה חופשית)

    טוב הגיע הזמן.

    אחרי 12 שנה שמושבה חיה ופועמת, הגיע הזמן לבשר בחוצות העיירה:

    הפרסום במושבה חופשית כדאי ומשתלם!

    (במיוחד אם אתם עצמאיים או בעלי עסק קטן או בינוני שגרים או פועלים באזור – ורוצים שימצאו אתכם בגוגל)
    ואפשר לפרסם גם ב-200 ש"ח לחודש

    אבל קודם קצת רקע:

    מושבה חופשית קמה בדיוק לפני 12 שנה, כיוזמה עצמאית של רונית בר אילן. בהצהרת הכוונות שלה נכתב בין השאר: "…הקו פרסומי כאן הוא ביוגרפי, כזה שמספר מי האדם שעומד מאחורי השירות או המוצר. הלאה השפה השיווקית המנוכרת!…"

    ואכן, לכל אורך התקופה, תמיד יעצנו למפרסמים לספר גם על עצמם, מי האדם מאחורי העסק, מה משך אתכם לפתוח אותו – ולא רק מה השירות או המוצר. השפה היתה אישית, לא צעקנית וסיפורית.

    וזו עדיין הדרך. והעיצה שאנחנו נותנים למפרסמים. ההזדהות עם הסיפור שלכם עוזרת לזכור מה שאתם מציעים.

    ***

    אנחנו חיים בעולם מדיד. סופר-טכנולוגי. קליקים ויחסי המרה וכניסות ויציאות – ומושבה היא תוצר של העידן הקודם, שעוד היה זמן להרהר, לפסוע לאט ולא למהר. היא מחלחלת לאט בנהרות התודעה של האנשים שחיים כאן, ומשפיעה גם שנים אחרי. היא לא צועקת בחוצות העיר או מצלצלת 10 פעמים ביום. לא מבקרים בה מיליונים כמו בפייס. אבל היא מדוברת ונשארת.

    וגם נכתב בה המון. 12 שנה עם 4000+ פוסטים והרבה מילים, יצרו קַטָר קידום בגוגל אורגני לגמרי. זה קרה, פשוט קרה. בלי SEO ובלי כל מיני טכניקות קידום, והכי מפתיע – בכלל בלי כסף וקידום, מושבה חופשית התקבעה לה כמקדמת אוטומטית ואורגנית של כמעט כל מה שמחפשים בגוגל בפרדס חנה (כמעט תמיד תוצאות החיפוש בעמוד הראשון או השני).

    לדוגמא: חפשו "טאי צ'י פרדס חנה": (1/3 = עמוד ראשון תוצאה שלישית)

    והנה "פנסיון לכלבים פרדס חנה" (1/3):

    ואפשר להמשיך ("בריכה פרדס חנה", "סדנה פרדס חנה", "יוגה פרדס חנה" וכו'). חפשו בעצמכם.
    יש כ"כ הרבה תחומים שבהם אפשר לקדם אתכם לעמוד הראשון…

    ופרט לקידום אתם נחשפים לאלפי גולשים בשבוע והפוסט שיווקי מופץ, משותף ומקודם בדף הפייסבוק של מושבה חופשית ונשלח במייל בניוזלטר חודשי לכמעט 2,000 אנשים.
    הנה הנתונים של הניוזלטר האחרון:

     

    כך למעשה פרסום במושבה הוא חשיפה ב-4 חזיתות: חיפושי גוגל, אתר, פייסבוק ומייל. והפרסום שלכם לעולם לא מפסיק (כמו קמפיין בפייסבוק), הוא ממשיך להופיע כמיני-סייט באתר וממשיך להתעגן כתוצאת חיפוש בגוגל.

    ***

    ואולי לחלק זה גם ישנה, אבל כשאתם מפרסמים במושבה חופשית, אתם עוזרים לפרנס משפחה מקומית – את אֵלי ולֵיאו וליעם ולירי וגיל ואותי… לא את צוקרברג ופייסבוק. ואפשר לדבר איתי. ולהתייעץ.

    עוד פרטים על אפשרויות הפרסום אפשר לקרוא כאן וכאן.

    ועכשיו הכי כדאי לשלוח אלי מייל ולספר עליכם ועל העסק שלכם ונקבע לנו שיחת טלפון או פגישה ונמצא את הדרך הכי טובה לפרסם אתכם. לפעמים אפילו אשלח אתכם לפרסם במקומות אחרים אם אחשוב שזה יותר יעיל (לדוגמא מסיבה שתהיה מחרתיים).

    אני זמין גם ב: 052-4636456, בעיקר בבקרים או אחרי 21:00. ווצאפ כל היום ואחזור אליכם.

    תודה

    רואי


    להגיב
  • מדריך לאתר (או מה יש לעשות כאן בכלל?)

    אהלן.

    שמח מאוד מהפידבקים שלכם על שהאתר יפה וכמה מהר שהוא עולה.
    האתר מצד אחד צומצם (ביי ביי שוק חופשית ושימושון) ומצד שני התרווח והשתבח.
    בואו נסתכל גם מה שיש בקנקן…

    כמה שינויים ותוספות חשובים וחשובות:

    אפשר היום להעלות אירוע בלחיצת כפתור!
    מתחברים ל-Facebook Connect
    ומכניסים את ה-URL של האירוע שלכם שם…
    והופ! (כמעט) כל הפרטים בפנים.
    לכם נשאר להוסיף כמה פרטים ותמונה

    הנגן של רדיו חנה החדש!
    מוזמנות ומוזמנים
    לשמוע את הצלילים הערבים
    בזמן שיטוט ברחבי האתר

    תחזית חיה של מזג האויר באזור
    עד עשרה ימים קדימה
    (ויאללה שיבוא כבר גשם)

    הכפתור החדש שצץ לו פתאום…
    איפה הוא?
    מעניין מה קורה כשלוחצים עליו…

    בינתיים הכותבות והכותבים החדשים מטפטפים לכאן טורים חדשים ומרגשים… עד עתה היו אלה שלי מרכוס ולילה חפר. מי יהיו הכותבים האחרים?…

    הלוחות בחינם החביבים והפופולרים שודרגו (הרבה יותר קל לחפש בתוכם, בתגובות האחרונות נראים רק מודעות חדשות ולא תגובות לישנות, קידום בגוגל ועוד…).

    לוח האירועים מתמלא לו ומרכז במקום אחד את כל האירועים שקורים באזור. וכן – הוספת אירוע אליו היא חופשית ובחינם!

    הניוזלטר לובש צורה חדשה – ומי שלא הצטרף לרשימת התפוצה יכולעשות זאת כאן משמאל ————–>

    עוד רעיונות מתבשלים… מוזמנים להציע גם את שלכם למה חסר לכם באתר.

    כל מי שרוצים לפרסם את עצמם או לקדם עצמם בגוגל (החל מ-200ש"ח לחודש!) מוזמנים לפנות אלי ולקבל הצעה שמתאימה להם.

    תהנו כאן

    חג שמייח ומואר!

    (בתמונת הנושא: ציור של יוסף אדרי)


    להגיב
  • השפה של המדיה החברתית

    [ארד אקיקוס]

    ***

    שמתם לב פעם שהמדיה החברתית תמיד מתנהגת כמעט אותו הדבר?

    כמות הלייקים והתגובות שכל אחד מכם מקבל היא בין ככה וככה, לככה וככה. וכשאתם כותבים על ענייני היום, יש לכם כזאת כמות של אינטראקציות, וכשאתם כותבים על עניינים אישיים, יש לכם את הכמות הזאת.

    והכל תלוי, כמובן, בכמות החברים והעוקבים שלכם, בשעה ביום שבה אתם מפרסמים, באיזה יום בשבוע, ובכמה נושאים אחרים העסיקו את הפיד באותו הרגע.

    ולפעמים יש יוצאי דופן. פתאום משהו מתפרץ, משום מקום.

    מישהו כותב משהו, על פניו לא חריג במיוחד, אבל פתאום זה נהיה ויראלי. וכולם משתפים, ומגיבים ומדברים על זה. ואז מזמינים אותו (או לא) לחדשות הלילה או לצינור. ואז שוכחים הכל, והוא נשאר ההוא מהפוסט הזה, שאז ריאיינו.

    אבל בסוף גם זה חוזר על עצמו. והויראליות הזאת, שכאילו הפתיעה את כולם, גם היא דפוס חוזר.

    והיא מתרחשת אחת לכמה זמן, באופן די קבוע, ובעוצמות שגם הן חוזרות על עצמן במעגליות.

    ואולי אין לנו יכולת אבסולוטית לצפות מה יקרה (אפילו שיש כמה מתודות עם יכולות לא רעות בתחום), אבל אנחנו כן יכולים להגיד בדיעבד ״אה, זה לא באמת הפתיע אותי״, וזה לא מעט, כשמדובר על התנהגות כל כך כאוטית, כמו זאת של המדיה החברתית.

    טרנס מקנה דיבר על זה כבר בשנות ה70. הוא היה פילוסוף שעשה יותר DMT (סם פסיכדלי) ממה שכל הקוראים של הפוסט הזה עשו ביחד (ואני כותב את זה עם כל הערכתי הרבה ליכולות של חלק מהקוראים). להרצאה קוראים ״ארוס והשלב האחרון בתוכנית האלוהית״ (בתרגום קצת קלוקל ל״Eros and The Eschaton״).

    מקנה מדבר על העובדה שהכל פה אחד – מין אורגניזם/אקוסיסטם שמתנהל מעצמו – כמו להקת ציפורים שרוקדת בשמיים כאילו הן היו ציפור אחת.

    עד כאן שום דבר חדש.

    אבל אז הוא מתחיל לספר על המדיה החברתית, ועל איך היא ההתחלה של הסוף של כל מה שאנחנו מכירים.

    ״אבל זה בכלל שנות ה70, ואפילו אינטרנט לא היה אז!״ אתם יכולים להגיד.

    וזה אמנם נכון, אבל לא סתם מקנה עשה כל כך הרבה סמים – הוא טען שזאת הדרך שלו לראות את היקום, ובתוך האחדות הזאת שהוא דיבר עליה, הוא יכל לראות קו ישר שמחבר בין המפץ הגדול, דרך כל ההתנהגויות שאנחנו מכירים, של הטבע ושל האדם, עד לקצה של המין האנושי.

    וזה לא אומר שהגיע הסוף שלנו – זה רק אומר שהחלפנו תפקידים, ואנחנו כבר לא היצור הכי משפיע על הכדור הזה. כי משהו אחר עומד לקחת המקום שלנו.

    והאמת, שבעיניי זה הדבר הכי טוב שקרה לנו.

    ***

    המדיה החברתית היא יצור חי:

    מקנה טען לפני שנים שהמדיה תחבר בין כולנו. במובן מסויים הוא אחד הפילוסופים המוקדמים והמדוייקים שבאמת צפו את מהפכת הסמרטפונים והמדיה החברתית.

    הוא מספר איך היקום הוא בעצם אורגניזם שה״אוכל״ שלו הוא מורכבות של מערכות, ואיך בכל שלב אבולוציוני, המורכבות הופכת למורכבת יותר:

    ״תנסו לעקוב אחרי עם זה״ הוא פותח את אחת התיאוריות הכי מאירות עיניים שלמדתי בדרך, ומסביר שאחרי המפץ הגדול היו כמה מליארדי שנים שבהם לא היו אטומים, או מולקלות או שום צורה של חיים מורכבים – כל מה שהיה קיים זה רק פלאזמה רותחת של אנרגיה מתרחבת.

    ולאט לאט, כשהיקום התקרר (והזדקן), המערכות והחיים המורכבים החלו *לבקוע מתוך הסיטואציה*, שכבה אחר שכבה (ותסלחו לי על התרגום הקצת פשטני):

    ״מתוך מערכות אטומיות (פיזיקליות) בוקעות מערכות כימיות.״ הוא אומר. ״ומתוך המערכות הכימיות בוקעים קשרי המימן והפחמן – כימיה מורכבת שהיא טרום-ביוטית או אורגנית.

    מתוך הכימיה הזאת בוקעות המערכות המיקרו-פיזיות שאנחנו קוראים להם מימברנות, ג׳לים ומערכות בסגנון הזה – המערכות האלה, הם התנאים הכימיים המקדימים להיווצרות חיים – חיים פשוטים, שהם ׳ערומים׳ – בעצם דנא לא לחלוטין מפורמט ומאוד קדמוני.

    מתוך המערכות האלה באות מערכות מאוד בסיסיות של תאים, ואז מושבות של תאים, ואז תאים נעלים – כאלה ש׳מתמחים׳ בפעילות מסויימת (כמו תאי דם שנלחמים במחלות, לדוגמא) – מה שמוביל אבולוציונית לחיות נעלות יותר, שמובילות לחיות סוציאליות, שמובילות למערכות סוציאליות מורכבות, שמובילות לטכנולוגיה, שמובילה לעולם גלובלי-אלקטרוני-מבוסס-תעבורת-מידע-שמנצח-על-התרבות – כמו העולם שלנו״.

    ובמקום לתת אוויר אחרי הפסקה המשוגעת הזאת, מקנה מסיים עם ״מישהו שאל ׳מה כל כך מתקדם במדיה?׳ וענה שזאת התפשטות החשכה במהירות האור.

    זה פשוט לא הגיוני״ מקנה אומר, ״זה פשוט לא הגיוני.״

    ואם תרשו לי לקחת את התיאוריה של מקנה צעד אחד קדימה, נוכל לראות שהמערכת הבאה, זאת שבוקעת מבני האדם, אבל בעצם מבוססת עליהם (כמו שהכימיה בקעה מהפיזיקה) – היא כבר בנתה את עצמה.

    אם האבולוציה ״השתמשה״ בכל מערכת (פיזיקלית, כימית, בילוגית) כדי לבנות את המערכת הבאה, אז עד עכשיו אנחנו היינו המוצר הכי מתקדם שאנחנו מכירים – התודעה שלנו. אבל עכשיו יש תודעה גדולה יותר, והיא משתמשת בתודעות שלנו (וגם בשרתים) בכדי ליצור כל מיני התנהגויות. בדיוק כמו שאנחנו עשינו מאז שהתפתחה לנו תודעה.

    ואת כל זה, באופן די מדהים, אפשר לראות משתקף בפייסבוק, ובאינסטגרם, טוויטר, ווטסאפ, יוטיוב וכל רשת סוציאלית שקיימת באינטרנט.

    ****

    האורגניזם:

    כי בעשור האחרון, אנחנו כבר לא ממש אלה שחושבים – המדיה החברתית עושה את זה, במידה רבה, בשבילנו.

    אנחנו פוקחים את העיניים ונכנסים לבדוק את הפיד, ויושבים בשירותים וקוראים, ועד סוף הקפה של הבוקר כבר ספגנו כמויות מטורפות של מידע.

    עד לפני 200 שנה, המוח שלנו עיבד *אולי* 5% ממה שהוא מעבד היום בין ההתעוררות ללגימה האחרונה מהקפה בבוקר, ובשנים האלה הוא לא התפתח אבולוציונית אפילו במילימטר. יש פה קפיצה (שהיא בהכרח אבולוציונית) כל כך חסרת תקדים, שלחשוב שאנחנו שולטים על כל מה שקורה בתהליך הזה, זה משהו בין יומרנות לבורות.

    המוח האנושי לא הספיק לפתח אפילו מערכת חיסונית אחת למידע הזה שהוא מוצף בו (פשוט כי 200 שנה זה שום דבר במונחים אבולוציונים), ומכאן, בהכרח, שהמידע הזה שולט בנו, ולא אנחנו בו.

    אנחנו מכורים לסמרטפונים שלנו, לפיד שלנו, למידע שמספק אותנו.

    רואים מישהו מצלם ארוחת צהריים והופכים לרעבים, מישהו מזמין למסיבה אז אנחנו הולכים, ומישהו מפרסם סרטון מרגש ואנחנו מתרגשים. וגם מי שפרסם את הסרטון התרגש קודם. ובמובן לא מבוטל, זה בעצם הסרטון ש*גרם* לנו לפרסם אותו, ולא אנחנו ש*החלטנו* לפרסם את הסרטון.

    המידע משתלט עלינו, והוא מתחיל *לחשוב אותנו*. להיות מעובד אצלנו במוח, ולצרוך משאבים, בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים.

    והנקודה היא, ש*הוא עושה לנו דברים*, הוא מנהל אותנו. המידע שאנחנו צורכים מפייסבוק הוא המנהל החדש של חלקים מאוד מאוד נרחבים מהמין האנושי.

    האלגוריתם הוא האלוהים החדש, וכולנו המאמינים והמשרתים.

    ****

    ועכשיו לחדשות המטלטלות באמת:

    ב״קיצור תולדות האנושות״, יובל נח הררי כותב ש״המהפכה החקלאית הייתה התרמית הגדולה בהיסטוריה – לא האדם ביית את החיטה, אלא החיטה היא זו שבייתה את האדם.״ ומספר שבגלל התנהגות אנושית, שדות חיטה פוריים החלו לצמוח באיזורים ממוקדים, וככה *משכו* את בני האדם להשתקע סביבם ולהקים מגורי קבע. ככה סיימנו להיות ציידים-לקטים והתחלנו את דרכנו כציוויליזציה.

    יש משהו אינטלגנטי בחיטה הזאת, בטבע שמתנהג כאילו הוא מקבל החלטות ומנווט מין מסויים להתנהג בצורה מסויימת.

    ואותו הדבר, האינטלגנטי, קיים גם במדיה החברתית.

    ואם נלך רגע אחורה, וננסה להבין את הבסיס, אז האינטלגנטי הזה, שאי אפשר ממש לתת לו שם, הוא בעיניי רבים איזה יצוג של האלוהים – של הכח שמתנהג בצורה שנראית כאוטית ומתוכננת להפליא באותו הזמן, שנמצא איתנו מאז המפץ הגדול, וכנראה לעולם לא ילך.

    ועד ממש לא מזמן, התודעה שלנו הייתה ה-End product של אותו כח מלא אינטלגנציה. היינו מוצר הדגל – האייפון 10 – התודעה הכי מפותחת שהכרנו מאז המפץ הגדול.

    אבל החדשות הטלטלות הן שסיימנו את תפקידנו – יש תודעה נעלה יותר מהתודעה האנושית, והיא שולטת על שלנו, וקיימת במובן *הפיזי* על כדור הארץ, לא רק ברמה המטאפיזית.

    ועכשיו – אנחנו רק *עוד* חוליה בשרשרת המזון.

    ***

    התבוננות:

    אבל המתנה הגדולה, היא שאפשר להתבונן באינטלגנציה הזאת. הדפוסים של המדיה החברתית, הם בעצם חוקיות האדם והיקום, משולבים זה בזה, במין מרקם שעדיין מתהווה.

    ובפעם הראשונה בהיסטוריה, אנחנו יכולים להתבונן במשהו שהוא לא הטבע או החלל, וללמוד ממנו על החוקיות שבה הדברים ביקום מתנהלים.

    ולחוקיות הזאת יש שפה. ועם כמה שהיא נראית לנו אקראית, היא מאוד מאוד מדוייקת.

    פרסי וויליאמס בריג׳מן, שהיה פיזיקאי, אמר ש״צירוף מקרים הוא מה שנשאר לך בצד, כשאתה מנסה ליישם תיאוריה לא נכונה״. זה בעצם אומר שמערכת היחסים בין האלמנטים שראית הייתה חבויה ממך, ולא הצלחת להבין את ההרמוניה של הדברים.

    שמתם לב, נניח, שסטטוס פוליטי, שיש עליו יותר תגובות מלייקים (1,000 לייקים ו1,500 תגובות לדוגמא) בהכרח מתרחש רק כשתוקפים את הפוליטיקאי?

    ושמתם לב שסטטוס שמקבל יותר שיתופים מלייקים ותגובות הוא Breaking news (או בדיחה ממש מצחיקה, תלוי ביחס בין השיתופים ללייקים)?

    ההתנהגויות האלה, שאנחנו מבינים אותן אינטואיטיבית, אבל לא תמיד מרגישים שאנחנו יודעים לפרמט אותן, הן *השפה של המדיה החברתית*.

    כמו שאמריקאים מדברים אנגלית, וישראלים עברית, ככה המדיה הזאת מדברת אלינו, והיא לא מדברת בשפה של בני אדם, כי יש לה שפה משל עצמה – והמילים שבה מורכבות מאותיות כמו לייק, שיתוף, תגובה, כמות חברים/עוקבים וחוזק קשרים בקהילה.

    זאת הסיבה שאנחנו, כבני אדם, או כארגונים ופוליטיקאים, לא יכולים לכפות שום דבר על המדיה הזאת. אנחנו חייבים לשחק בכללים שלה, אבל לפני הכל, אנחנו חייבים לנסות ללמוד ולהבין אותם, ולא לחשוב שנוכל לביית אותה ולהשתמש בה לפי הצרכים שלנו.

    כי לביית אותה זה להתנגד, וכדי להצליח בסביבה כאוטית, אנחנו חייבים לדעת לקרוא את השטח בלי שיפוטיות ולמצוא את הנתיב בעל ההתנגדות הפחותה ביותר.

    מעט מאוד אנשים, ארגונים או פוליטיקאים עושים את זה היום, ולא סתם העולם משתנה כל כך מהר ובצורה כל כך קיצונית. הטוב נהיה הרבה יותר טוב (הרבה יותר חמלה, תרומות לחולי סרטן/כלבים וחתולים, טבעונות, רוחניות וכו׳), וגם הרע נהיה הרבה יותר רע (דונאלד טראמפ), וכמעט לא נשאר לנו באמצע.

    ****

    והמין האנושי?

    בעיניי, וזה אולי קצת אוטופי וחולמני, המדיה הזאת היא פשוט אמא אדמה (או היקום) ששלחה ענף כדי לנער אותנו ממנה – כמו ענף של שיח שנתפס על הגדר כדי להגיע לשמש. כמו התחממות גלובלית שתטלטל את בני האדם עד שיפסיקו לכלות את הכדור הזה.

    ובסוף אנחנו נלמד.

    בסוף, (אולי אחרי אסון סטייל הדינוזאורים, ואולי לא), אנחנו נדע איך *להשתלב* במקום הזה, ולא נרגיש צורך כל כך חזק להרוס אותו. והחלק הכי טוב בסיפור הזה, בעיניי, הוא שעכשיו אלה כבר לא אנחנו שמחליטים לבד. יש לנו שותפה חדשה בתהליך המחשבה ובקבלת ההחלטות – והיא מאוד מאוד אוהבת סרטונים של חתולים חמודים.


    ארד אקיקוס – יועץ ומלווה תהליכים. וחבר למסע. מרצה, חוקר ניו מדיה, ובעיקר מידע (ממטיקה). בעברו אסטרטג פוליטי. לומד בודהיזם, טאו ופילוסופיות עתיקות מעל עשר שנים, מתבונן בדפוסים ובמחזוריות של בני האדם ומשתדל לקרוא את כל מה שאפשר על פיזיקת קוונטים.
    האתר של ארד >


    להגיב
  • Team.Do – ניהול משימות ופרויקטים פשוט ויעיל

    חלק רושמים על פתקים…
    יש שרושמים תזכורות בטלפון…
    אחרים מבקשים שיזכירו להם…
    או עושים קשר בנעל…

    יש הרבה דרכים לנהל את המשימות שלכם…

    אבל מה אם יש דרך אחת שהיא גם פשוטה, גם יעילה וגם כוללת בתוכה כל מה שצריך לנהל משימות, לקוחות או עובדים?…

    קבלו את Team.Do! ניהול משימות ופרויקטים מעולם לא היה פשוט כל כך!

    Team.Do היא הרבה יותר מעוד תוכנה לניהול לקוחות. היא מאפשרת בלחיצת כפתור, לארגן את העסק שלכם (קטן או גדול) ולדעת בכל רגע מה קורה.

    להמון עסקים בכל הגדלים יש מוצר או שירות מצוין – אבל הם נופלים בדברים הקטנים… מייל שנשכח, משימה שלא הושלמה, Follow-Up שלא קרה בזמן, לקוח שהלך לאיבוד… לא עוד! מוזמנים לקבל בחינם וללא התחייבות ל-30 יום – שירות לניהול פרוייקטים ומשימות פשוט ונוח לשימוש – כדי שתשקיעו את זמנכם במה שאתם באמת טובים בו!

    בין האפשרויות:

    ניהול עובדים, פרויקטים ומשימות כולל All in One: שליטה מרמת הכלל ועד הפרט, האצלת סמכויות ותחומי אחריות, תאריכי יעד, סדרי עדיפויות ותתי משימות.

    תזכורות אוטומטיות למייל, לנייד, ללוח השנה.

    גישה מכל מקום (האפליקציה ממוקמת בענן) ו/או מכשיר – תוך אבטחה מלאה.

    גמישות מירבית: שדות דינמים לא מוגבלים, שדות חובה או רשות. חיבור בין משימות לפרויקטים ולאנשים רלוונטים. חזרה יומית/שבועית/חודשית על משימות. סנכרון עם גוגל ואאוטלוק.

    מהירות: אין צורך בהתקנה. הטמעה פשוטה, ביצועים מהירים. עדכון אנשים או פריטים קצר ומהיר.

    פשטות: קלות שימוש מירבית. אין צורך בהתקנה או שרתים. על אף שהתוכנה חכמה ומורכבת מאחורי הקלעים – שמירה על ממשק משתמש פשוט ונוח כך שחווית המשתמש תהיה קלה ויעילה.

    שקיפות: תיעוד כל שלבי המשימה כולל סיכומי דיון, מי עשה מה ומתי. אפשרות לשליטה מבוזרת כך שלעובדים תהיה גישה רק למידע רלוונטי להם. בדיקת סטטוס משימה בזמן אמת.

    ניראות: לוחות זמנים, רשימות, חיפושים וחיתוכים לפי בחירה. הפקת דו"חות, גרפים וסיכומים.

    תמיכה: טלפונית או במייל 7 ימים בשבוע. מפגש אישי והטמעה אצלכם לארגונים גדולים.

    המערכת עובדת במחשב האישי וגם באפליקציות אנדרואיד ואייפון עם תמיכה מלאה בעברית.

    מעל 13,500 חברות וארגונים משתמשים במערכת (ביניהם ארקיע, BBB ופתחון לב).

    אחד היזמים והבעלים הוא כאן משלנו – וגר בכרכור…

    אז לא משנה אם העסק שלכם קטן וכולל 3 עובדים או אם אתם עובדים בארגון ענק (תמליצו למנהל התפעול והוא יודה לכם!)…

    לחצו כאן ותוכלו להתחיל לעבוד תוך 30 שניות!

    ואם יש לכם שאלות או זקוקים לייעוץ בכל שלב מוזמנים לפנות בשמחה: אמיר 052-6512-697


    להגיב
  • בית אקולוגי אולטימטיבי – סדנה עם גור רותם, שישי, 9.12, פרדס חנה

    האם יש אפשרות לחיות חיים שלווים מלאים, מאושרים, במרחב בו האוויר נקי המים טהורים, המזון חיי אורגני וחיוני, המחסה שלנו נוח ומאפשר נינוחות, וסיפוק גשמי ונפשי?

    האם אפשר לחיות חיים מעגליים בהם מוצר הופך למוצר אחר וכן אלה ללא יצור של זבל וזיהום?

    נשמע בדיוני על גבול הבלתי אפשרי, נכון?

    אז מסתבר שזה אפשרי ואפילו חשוב וחיוני.

    גור בירידבסדנה מרתקת שיעביר גור רתם, נכיר מקרוב מערכות ייצור ומחזור בעזרתם תושבי הבית יקבלו את צרכיהם – אויר נקי, מים, מזון, מחסה נוח, סיפוק, נפשי, אנרגיה – תוך שימוש באנרגיות הבר ובתוצרי הלוואי של החיים בבית.
    נבין כיצד סביבת חיינו יכולה לתפקד כמערכת אקולוגית שלמה, כיצד לומדים מהטבע ומיישמים בחיים ובבית פתרונות מעשיים לחיים אקולוגיים תוך שיחזור ידע שאבד ושילוב בין הקדמה למסורת.

    כפי שהביוספרה מספקת את כל הצרכים של כל האנושות, כך נוכל לבנות בית שמספק לתושביו את כל צורכיהם.
    הגענו עכשיו לצומת של תודעה וטכנולוגיה- אנחנו יודעים את הנזקים שאורח חיינו מביא לנו ולסביבתנו, ויש כעת טכנולוגיות מדף ברחבי העולם שמסוגלות לטפל בכל הפסולות שלנו, בדרך יצרנית.

    הנה כמה פתרונות ברי קיימא:

    * אויר נקי לנשימה – יש צמחי בית שלא מתחרים בנו על החמצן בלילה, יש אחרים שמפרקים את הזיהומים שנפלטים בטיגון.

    * מים נקיים- איסוף מי גשם, טיהור מים משומשים ושימוש בבריכת שחיה טבעית כמקוה ביתי לטהרה יספקו זאת.

    * אוכל- נגדל בחצר ועל קירות וגגות. נוציא את גן הנוי לפנסיה- מעתה רק מזון.

    * מערכת ביוגז תספק גז לבישול ודשן נוזלי לצמחים.

    * מערכת פירוליזה תספק סולר לרכב מניילון ופלסטיק משומשים.

    * אופני כושר ייצרו חשמל. טורבינות רוח קטנות יוסיפו חשמל.

    * בידוד ומסה טרמית יאפשרו לנו נוחות אקלימית ללא מזגן ותנור.

    * פנלים סולריים ייצרו חשמל ומים חמים לרחצה ולחימום הבית.

    * קולטי שמש אחרים ירתיחו שמן לבישול במטבח.

    גור רתם
    מחלוצי הפרמקלצר בישראל. .MsC.אקולוג. מורה לפרמקלצ'ר.

    מייסד "אדמאמא" – משק אקולוגי לניסוי והדגמה במושב ניר משה.
    שוחר שלום כרוני ורכש פרדס חנאי חדש.

    הסדנה תתקיים ביום שישי, 9.12, בין השעות 10:00-12:00 בבית ההוביט של מיכל,מגד 5א, פרדס חנה.

    הסדנה פתוחה לכולם, בדאנה

    מס' המקומות מוגבל יש להירשם בקישור המצורף

    https://goo.gl/forms/oeGxgRAIPzugMktl1

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • "ירוק הביתה" – מומחים לציוד גידול הידרופוני

    "עצם העובדה שרק אדם אחד מתוך כמה מאות, יודע מה זה 'מורינגה', זאת כבר הוכחה ניצחת לכך שאנו חיים בעולם שהתקלקל לנו תחת הידיים מבלי שנרגיש", ככה במילים אלה, פותח אלי, הבעלים של "ירוק הביתה" את תשובתו לשאלתי "מה הרעיון של העסק?"

    החנות נמצאת בקניון פרדס סנטר, צמוד למאפיית אריאל. חנות מרווחת ויפיפיה, עם תצוגה מרשימה של מערכות גידול מסוגים שונים, אוהלים שבתוכם מגוון של צמחים שונים שנראים מוארים משמחה, או שמחים מתאורה של המון מנורות בצבעים שונים, מדפים ססגוניים העמוסים בעשרות בקבוקים צבעוניים של סוגי דשנים ועוד מאות פריטים שונים ומשונים כשהכל ביחד נראה כמו תמונה מתוך סצנה של סרט מדע בדיוני במציאות עתידית.

    20161117_164506צוות החנות אלי, בן, אליקו ואילן – הם חברים וגם משפחה, כל אחד מהם מגיע מרקע שונה וממניעים אחרים, כשהמכנה המשותף לכולם זאת האהבה לתחום.

    "דווקא השוני", מציין אליקו, "דווקא השילוב הזה של המיזם העסקי עם חזון חברתי, הוא שאפשר להפוך את החלום למציאות".

    אז פתחתם חנות למורינגה?

    ממש לא. פתחנו חנות של ציוד גידול הידרופוני מקצועי, שמאפשרת לכל אדם לגדל בביתו מגוון רחב של צמחי מרפא ומזונות-על בהתאם לרצונו ולצרכיו.  קיבצנו והבאנו מכל רחבי העולם את המילה האחרונה בתחום טכנולוגיית ההידרו. החל במכשירי מדידה מדוייקים, אוהלי גידול עם מיילרים שפותחו במקור עבור נס"א, מפוחים שקטים, פילטרים, ומשנקים דיגיטליים – ועד למנורות לד שאינן פולטות חום – עובדה המבטלת את הצורך במערכות קירור ואיוורור ובכך מביאה לחיסכון של כ- 80% מצריכת החשמל, בהשוואה לנורות  הנל"ג מהטכנולוגיה הישנה.
    עד היום, למצוא בישראל מנורת לד מקצועית זאת הייתה משימה בלתי אפשרית. למנורות הלד שלנו, יכולת מוכחת שמבטיחה למגדל יבול גדול ואיכותי יותר, תוך חיסכון ניכר בהוצאות, בפחות מאמץ והכי חשוב, בראש שקט.

    רגע, תרשה לי להקשות עליך, ורק בגלל שאני רוצה להבין, כשאומרים "ציוד גידול הידרופוני" זה לא בעצם מילים נרדפות/אחרות עבור "ציוד לגידול לקנאביס"?

    אלי משחרר אנחה קטנה, מחייך ועונה: "אין ספק שגידול קנאביס בשיטה הידרופונית הוא הגידול הפופולרי ביותר בארץ ובעולם כולו. אתה נוגע כאן בנקודה כואבת שמאוד חשוב לנו להאיר ולהדגיש! בשנים האחרונות הפכה המילה "הידרו" למילה כמעט נרדפת לקנאביס. האחראים העיקריים למחדל הזה, הם רשויות החוק והאכיפה, שלצורך הרתעה של הציבור מכנים כל מערכת גידול פשוטה בשם המפוצץ "מעבדת הידרו". כך נוצר מצב שמי שבחר להתרחק מקנאביס בגלל החוק, באופן אוטומטי גם אינו מוכן להציץ ולבדוק מה זה בכלל הידרו, מה יתרונותיו, מה השלכותיו על המשך קיומו של המין האנושי על פני כדור הארץ ומה יכול כל אחד כבר כיום לגדל לעצמו בבית בשיטה הזאת.

    ההפסד של כולנו כחברה הוא ענקי, זה נזק שקשה לתארו במילים ומי שרוצה להבין יותר את עומקם של הדברים, מוזמן לצפות בסרט המלא על "המזונות שאנו אוכלים", שנמצא בדף של ירוק הביתה בפייסבוק.

    20161123_160503מצד שני, אותו החוק שאוסר על גידול קנאביס בטענה שהוא סם מסוכן, גם מכיר בו כיום כתרופה! נכון להיום יש בארץ כ-30 אלף בעלי אישור לשימוש רפואי בקנאביס ועל פי הערכות עוד מעל ל- 60 אלף חולים מסורבים. תוסיף לזה עוד כמה מאות אלפים של חולים שאינם מנסים כלל להתחיל בתהליך המתיש, בגלל הבירוקרטיה והקשיים הרבים שמעמיד הממסד, למרות הצורך האמתי שלהם בתרופה.
    משילוב של גורמים אלה ונוספים ניתן להעריך שבחלק מהמקרים נאלצים אנשים להשתמש בשיטת הגידול ההידרופוני, לשימושים שאינם חוקיים אך חשוב לנו להדגיש שאיננו ממליצים או מעודדים להפר את החוק.
    אנחנו מוכרים רק את מה שחוקי ומותר למכור!

    כמקדם זהירות, אנו נמנעים לחלוטין אפילו לדבר על גידול קנאביס בתחומי החנות, למרות שחלק מאתנו הם מומחים בעלי ידע רב וניסיון מוכח בגידול קנאביס וחלק מאתנו בעלי רישיון לשימוש וידע רפואי נרחב בתחום.

    אז מה עוד יהיה כאן בחנות ומה עוד נוכל לגדל בעזרת הציוד שלכם?

    כל מה שאתה רואה כאן, זה רק שלב הראשון שהושלם מכלל התכנית. בעתיד הקרוב ממש, נתחיל לשווק סטים לגידול ומיצוי של עשב חיטה, מערכות לגידול ספירולינה, מורינגה, אלוורה, מכונות ומכשירים לאידוי ומיצוי של עוד המון סוגי צמחים. (מורינגה כבר אפשר להשיג אצלנו בשתילים וזה עץ שהוא חובה בכל בית) ובעוד כמה חודשים לאחר שהחנות תתייצב כלכלית, נפתח מחלקה מיוחדת של תוספי הבריאות והמזון המובחרים ביותר.
    החלק השלישי של התכנית היא להקים כאן בפרדס חנה "מרכז הדרכה וציוד משלים לחולים". זהו חלום בן כמה שנים של העמותה שלנו שכפי הנראה גם יתופעל על ידה.
    במקביל לזאת בכוונתנו לפעול במגוון דרכים לקידום והעלאת המודעות לתחום, כמו למשל לבנות ולשווק מערכות הידרו פשוטות לילדים, שיצילו להם קצת מהזמן שהם מבזבזים על משחקי מחשב ומסכי טלויזיה. חלק חשוב בהתפתחותו של ילד, זה להפנים שיש לו את היכולת לגדל את המזון שלו בכוחות עצמו ולא לגדול כשבוי של תאגידי המזון שבימים אלה ממש הולכים ומשתלטים על המזון שאנו אוכלים.

    איך אתם קשורים למרפאה שפועלת כאן בקניון?

    אין שום קשר – מלבד העובדה שאת המרפאה כפי שאתה יכול להבין משמה 'מרפאל"א' מפעילה העמותה שלנו ששמה  'אל"א–אזרחים לוקחים אחריות'. אבל לגמרי מסיפור אחר וארוך שאמנם שווה סיפור, אך בנפרד לחלוטין מהחנות ולכן לא ארחיב עליו את הדיבור במסגרת הראיון הזה.

     מה עוד תרצו לספר לנו?

    בקרוב נערוך כאן אצלנו יריד גדול וססגוני שכותרתו "מזונות מרפא בגידול הידרופוני" עם מיטב העוסקים בתחום, שיציגו, ידריכו, יסבירו וימחישו לתושבי פרדס חנה את חשיבותו הרבה של התחום.

    הרצל +שלט ירוק הביתהעד אז נשמח לביקור שלכם באתר האינטרנט שלנו, לתמיכה שלכם בדף הפייסבוק שלנו ששמו כמובן "ירוק הביתה" וכמובן לביקור שלכם בחנות הפתוחה כל יום החל משעה 10:00 ועד 19:00.

    אנו עושים משלוחים  בתשלום לכל חלקי הארץ.

    ולכבוד הפתיחה המשלוחים לתושבי פרדס חנה והסביבה, חינם.

    בברכת עוד יהיה יותר טוב

    צוות ירוק הביתה
    דרך הנדיב 16, פרדס חנה
    טלפון – 077-55-40-335


    להגיב
  • שידורי החללית מהירקון שבעים

    [רנן מוסינזון]

    חללית

    שידורי החללית עושים פה ניסויים.

    חללית נקודה טיוי. אל תגלו עוד לאף אחד, אבל אנחנו משדרים כבר עשרים וארבע שבע דברים די מדהימים.
    בבוקר יש תוכניות בוקר ובלילה תוכניות לילה ובאמצע מלא הפתעות, הרבה מצחיקות וחלק חשוב וכל הזמן יפה, יפה, ונעים כמו מאפה.

    למשל תוכנית הספורט אלגנט של אוריאל דסקל שמשודרת בשידור חי בימי חמישי שלוש היא גם מין סוג כזה של הנאה משולבת של אתסטיקה ותבונה, צחוק ודמע, יזע ומאוורר שעושה רעש בהקלטה, אבל מחמם את הלב שגם ככה הוא חם כי מזרח תיכון פה, בכלזאת.

    ואפרופו, אז גם כאפות ביום שני בעשר זה מאוד כדאי לראות, את ירון ודניאל עצים עצות, באמת אנחנו מאוד ממליצות, ואילנות גבוהים מה יש לדבר, זאת סדרת הדגל של הערוץ כי זה ערוץ של תרבות וידע והם, הם כנופייה של תרבות וידע נו מה.

    יש אילן גבוה של קולנוע ושל ספרות ואמנות ומוזיקה עם קובי אור שהוא מספר אחת לפחות ותיאטרון עם בוריס ינטין ומישה טפלציקי שהקימו את תיאטרון מלניקי שברוסית זה קטן כמו שבולשוי זה גדול. סתם דוגמא.

    ובימי ראשון מעכשיו יש גם את עמית איצקר ויואב טל שעושים תוכנית מצחיקה שבא לבכות והלהיט הגדול, חמישי בחמש, ניר גונטז', זה מהשיחת טלפון בהארץ, סוגר שבוע, כל פעם, עם אדם מרתקת אחר!

    אז תבואו לראות, כן?

    הנה כאן >

    "</p


    להגיב
  • על תופעת משרות הבולשיט

    [דיויד גרבר]

    בשנת 1930, חזה ג׳ון מיינארד קיינס שעד סוף המאה העשרים ההתפתחויות הטכנולוגיות יאפשרו למדינות דוגמת בריטניה וארה״ב להנהיג שבוע עבודה בן חמש-עשרה שעות. סביר להניח שהוא צדק. במונחים טכנולוגיים, הדבר אפשרי. ובכל זאת, זה לא קרה. תחת זאת, הטכנולוגיה נוצלה על מנת לגרום לכולנו לעבוד יותר. על מנת להשיג זאת, היה צורך ליצור משרות שהן למעשה חסרות ערך. המוני אנשים, במיוחד באירופה ובארה״ב, מכלים את רוב שעות העבודה שלהם בביצוע מטלות שבסתר ליבם הם מאמינים שהן מיותרות. הנזק המוסרי והרוחני הנגרם כתוצאה מכך הוא כבד. זוהי צלקת בנשמתנו הקולקטיבית. ואף על פי כן, אף אחד לא מדבר על כך.

    מדוע האוטופיה שהבטיח קיינס — אוטופיה שבשנות השישים עוד ציפו להתגשמותה — לא התממשה מעולם? התשובה השגרתית בימינו היא שקיינס לא חזה את הגידול העצום בתרבות הצריכה. בהינתן הבחירה בין פחות שעות עבודה לבין יותר צעצועים ותענוגות, בחרנו כחברה באפשרות השנייה. זהו סיפור נחמד שמוסר השכל בצדו, אבל במחשבה שניה מתברר שהוא לא נכון. אכן, היינו עדים ליצירתן של משרות רבות מספור ותעשיות חדשות מאז שנות העשרים, אבל רק לחלק קטן מהן יש קשר כלשהו ליצורם ולהפצתם של סושי, טלפונים חכמים, או נעליים אופנתיות.

    מהן, אם כן, אותן משרות? דו״ח שהתפרסם לאחרונה, המשווה בין מצב התעסוקה בארה״ב בשנת 2000 לבין המצב ב-1910, מספק תשובה ברורה. במהלך המאה האחרונה, מספר העובדים המועסקים כעובדים במשקי בית (domestic servants), בתעשייה ובחקלאות צנח בצורה דרמטית. בד בבד, ״עובדים מקצועיים, עובדי מנהלה, פקידות, אנשי מכירות ועובדים המועסקים במתן שירותים״, מספרם שולש, וצמח מ”רבע ליותר משלושה רבעים מכלל התעסוקה״. במלים אחרות, משרות יצרניות, כצפוי, נעלמו הודות לטכנולוגיה (גם אם סופרים את עובדי התעשייה בעולם כולו, כולל את ההמונים העובדים בפרך בהודו ובסין, שיעורם באוכלוסייה עדיין נמוך בהרבה בהשוואה לעבר.)

    למרות זאת, במקום לאפשר הפחתה משמעותית של שעות העבודה ולאפשר לאנשים להקדיש את זמנם על מנת לפתח את תחומי העניין, התחביבים והמחשבות שלהם, היינו כולנו עדים להתנפחות הבלון של מגזר “השירותים״, ויותר מכך, של המשרות המנהלתיות, עד כדי יצירתן של תעשיות חדשות, כמו השירותים הפיננסיים והטלמרקטינג, או ההתרחבות חסרת התקדים של מקצועות כמו עריכת דין, משאבי אנוש, ויחסי ציבור. ומספרים אלה לא כוללים את כל אותם אנשים שתפקידם הוא לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית, טכנית או שירותי אבטחה עבור כל אותן תעשיות, או את כל אלה שתפקידם לספק שירותים (רוחצי כלבים, שליחי פיצה מסביב לשעון) שקיימים משום שכל השאר מבלים את כל זמנם בעבודה.

    אני מציע לכנות משרות אלה ״משרות בולשיט״.

    נדמה לפעמים שישות כלשהי ממציאה משרות חסרות טעם רק כדי לוודא שכולנו עובדים. כאן בדיוק טמון המסתורין. בקפיטליזם, זה בדיוק מה שלא אמור לקרות. בוודאי, במדינות קומוניסטיות כמו ברה״מ, שם תעסוקה נחשבה זכות וגם חובה מקודשת, המערכת המציאה משרות לפי הצורך (זו הסיבה שבחנות סובייטית היה צורך בשלושה מוכרים על מנת למכור פיסת בשר). אבל זוהי בדיוק הבעיה שכלכלת שוק אמורה לפתור. על פי התורה הכלכלית, הדבר האחרון שחברה בשוק החופשי תרצה לעשות הוא לבזבז כסף על עובדים שאין בהם באמת צורך. משום מה, זה עדיין קורה.

    בעוד שתאגידים עסוקים כל העת בקיצוצים חסרי רחמים, הפיטורים וההתייעלות נופלים בסופו של דבר על כתפיהם של כל אותם אלה שבאמת מייצרים, מזיזים, מתקנים ומתחזקים; באמצעות אלכימיה מוזרה שאף אחד לא יודע להסביר, מספרם של מזיזי-הניירות בתשלום ממשיך ועולה, ויותר ויותר עובדים מוצאים את עצמם, לא בניגוד מוחלט לעובדים במדינות הקומוניסטיות, עובדים 40 או אפילו 50 שעות על הנייר, אך למעשה עובדים 15 שעות, בדיוק כפי שחזה קיינס, שהרי שאר הזמן מוקדש להשתתפות בשיחות מוטיבציה, עדכון חשבון הפייסבוק או הורדה של סדרות טלוויזיה.

    ברור כי התשובה איננה כלכלית: היא מוסרית ופוליטית. המעמד השולט הגיע למסקנה שחברה שמחה ויצרנית שיש לה זמן פנוי היא סכנה קיומית (חשבו על מה שקרה בשנות השישים, כשעוד חשבו שהדבר אפשרי). מצד שני, התחושה שעבודה היא ערך בפני עצמו, ושכל מי שלא מוכן לקבל על עצמו מוסר עבודה אינטנסיבי לאורך רוב שעות העבודה לא ראוי לדבר, הוא נוח במיוחד עבורם.

    399px--Boy^_Did_we_do_a_day's_work^_They_give_the_job_all_they've_got-_-_NARA_-_513983

    פעם, כשהרהרתי בגידול הבלתי נגמר של האדמיניסטרציה במחלקות אקדמיות בבריטניה, עלה במוחי דימוי כלשהו של גיהנום. גיהנום הוא אוסף של אנשים אשר מכלים את מירב זמנם בביצוע מטלה שהם לא אוהבים ושהם לא ממש טובים בביצועה. נניח שהם נבחרו למשרה משום שהם בוני רהיטים מעולים, ואז הם מגלים שהם אמורים לבלות חלק גדול מזמנם בטיגון דגים. ממילא המטלה מיותרת ברובה, שהרי ישנו מספר מוגבל של דגים לטגן. ובכל זאת, כולם מתמלאים זעם כאשר הם חושבים שחלק מהעובדים האחרים זוכים לבנות רהיטים במקום לטגן דגים כל היום. התוצאה היא שתוך זמן קצר נערמים להם בכל מקום דגים שלא טוגנו כהלכה וכולם ממשיכים לטגן עוד ועוד.

    אני חושב שזהו תיאור מדויק למדי של הדינמיקה המוסרית של הכלכלה שלנו.

    ברור לי שטיעון מסוג זה ייתקל בהתנגדות מידית: ״מי אתה שתחליט אילו משרות הן באמת ׳נחוצות׳? מה זה בכלל נחוץ? אתה פרופסור לאנתרופולוגיה, איזה ׳צורך׳ יש בעבודתך?״ (ואכן קוראים רבים יראו בעבודתי בזבוז כספי ציבור.) במובן מסוים, ברור שזה נכון. אין מדד אובייקטיבי למדידת ערך חברתי.

    אין בכוונתי להגיד לאנשים המשוכנעים שעבודתם תורמת לחברה תרומה משמעותית, שלמעשה הם אינם תורמים דבר. אבל מה לגבי כל אותם אנשים המאמינים בעצמם שהעבודה שלהם חסרת משמעות? לא מזמן יצרתי קשר עם חבר מביה״ס אותו לא ראיתי מאז שהייתי בן 12. נדהמתי לגלות שבמהלך אותה תקופה הוא נהפך תחילה למשורר וא״כ לזמר בלהקת אינדי רוק. שמעתי כמה משיריו ברדיו מבלי לדעת שהזמר מוכר לי. ללא ספק מדובר באדם מבריק, מקורי, שעבודתו האירה ושיפרה את חייהם של רבים ברחבי העולם. למרות זאת, אחרי שני אלבומים לא מוצלחים, החוזה שלו בוטל. שקוע בחובות ובצורך לטפל בבת שזה עתה נולדה, הוא פנה, כפי שהוא מכנה זאת, ״לברירת המחדל של רבים מאלה ללא כיוון בחיים: בי״ס למשפטים.״ עכשיו הוא עו״ד שעובד בחברה מצליחה בניו-יורק. הוא היה הראשון להודות שעבודתו היא חסרת משמעות לחלוטין, שאין בה שום תרומה לעולם, ושלהערכתו היא לא צריכה להתקיים כלל.

    הסיפור של חברי מעלה שאלות רבות, החל בשאלה מה אפשר ללמוד על החברה שלנו, שבה יש ביקוש מזערי למשוררים-מוזיקאים מוכשרים, ומצד שני ביקוש כמעט בלתי מוגבל לעורכי-דין (תשובה: אם אחוז אחד מהאוכלוסייה שולט ברוב ההון, מה שאנחנו מכנים ״השוק״ משקף את מה שהם חושבים שהוא שימושי או חשוב, לא כל שאר האוכלוסייה). יותר מזה, זה מראה שרוב האנשים במקצועות הבולשיט מודעים לכך היטב. למעשה, אני לא בטוח שאי פעם פגשתי עו״ד שלא חשב שעבודתו היא בולשיט. הדבר נכון גם לגבי כל התעשיות החדשות שהוזכרו קודם. יש מעמד שלם של בעלי מקצוע שאם תפגשו אותם במסיבה ותודו שאתם עוסקים במשהו שיכול להיחשב מעניין (אנתרופולוגיה, לדוגמה), הם ינסו להתחמק מדיון בעבודתם. תנו להם לשתות כמה כוסות, והם יפצחו בנאומים מלאי זעם על כמה עבודתם היא חסרת טעם ומטופשת.

    זוהי ללא ספק אלימות פסיכולוגית. כיצד ניתן לדבר על כבוד במקום העבודה כאשר אנשים מאמינים בסתר ליבם שמשרתם כלל לא צריכה להתקיים? כיצד לא תיווצר תחושה עמוקה של זעם וטינה? והנה, שליטינו מצאו דרך גאונית, כמו בדוגמה של מטגני הדגים, להבטיח שהזעם יופנה כלפי אותם אלה שזוכים לעבוד בעבודה שיש בה משמעות. לדוגמה: בחברה שלנו, ישנו כלל לא כתוב שלפיו ככל שמשרה מסוימת תורמת יותר לטובת הכלל, כך השכר שבצידה נמוך יותר. כאמור, קשה להגדיר מדד אובייקטיבי למדידת התועלת שבמשרה מסוימת, אבל ישנה דרך קלה לבחון זאת: ניתן לשאול, מה יקרה אם כל העובדים בעבודה זו ייעלמו. לא חשוב מה תגידו על אחיות, מנקי רחובות או טכנאים, ברור לכל שאם הם ייעלמו במסך עשן, התוצאה תהיה קטסטרופלית. עולם ללא מורים או סוורים יסבול מבעיות קשות. אפילו עולם ללא סופרי מדע בדיוני או מוזיקאים יהיה מקום ראוי פחות. כלל לא ברור האם האנושות תסבול מהיעלמותם של בעלי מקצועות דוגמת מנכ״לים של חברות פיננסיות, לוביסטים, יחצנים, אקטוארים, אנשי טלמרקטינג, פקידי הוצאה לפועל או עו״ד. (רבים מאמינים שהמצב ישתפר פלאים). למרות כל זאת, פרט למספר מצומצם של מקצועות (רופאים, לדוגמה), הכלל הנ״ל מדויק להפליא.

    באופן מוזר אף יותר, ישנה תחושה כללית שכך דברים אמורים להיות. זהו אחד מסודות ההצלחה של הפופוליזם הימני. אפשר לראות זאת כאשר עיתונים רודפי כותרות מלבים שנאה כלפי עובדי הרכבת התחתית בלונדון, ומאשימים אותם בשיתוק בעיר במהלך סכסוך עבודה: עצם העובדה שעובדים אלה מסוגלים לשתק את העיר מראה כמה עבודתם חשובה, אבל נראה שזו בדיוק הסיבה מדוע רבים שונאים אותם. התופעה ברורה עוד יותר בארה״ב, שם הרפובליקאים נחלו הצלחה מסחררת ביצירת טינה כלפי מורים או עובדי תעשיית הרכב בגלל המשכורות המנופחות שלהם כביכול (ולא, למשל, כלפי המנהלים במערכת החינוך או בחברות הרכב, אשר גרמו לרוב המשברים). כאילו אמרו להם: ״אבל ניתנת לכם ההזדמנות ללמד ילדים! או לייצר מכוניות! העבודה שלכם היא אמיתית! ובנוסף לכך אתם מצפים בחוצפתכם לפנסיות של מעמד הביניים ולביטוח בריאות?״

    אם מישהו היה מתכנן משטר המתאים באופן מושלם לשימור כוחו של ההון הכלכלי, קשה להעלות על הדעת דרך טובה יותר לעשות זאת. עובדים יצרניים נדחקים לשוליים ומנוצלים. השאר מחולקים בין שכבה של מובטלים הזוכים ליחס של בוז, לבין שכבה רחבה יותר של אנשים המקבלים משכורת כדי לא לעשות כלום, במשרות שאמורות לגרום להם להזדהות עם השקפת העולם של המעמד השולט — בעיקר עם הגיבורים שבפסגה — ובאותו זמן לחוש בוז מוחלט כלפי אלה שעבודתם היא בעלת ערך ברור לחברה. ברור כי המערכת הזו לא עוצבה באופן מודע. היא התפתחה אחרי כמעט מאה שנה של ניסוי וטעייה. אבל זהו ההסבר היחיד מדוע למרות יכולותינו הטכנולוגיות אנחנו לא עובדים 3-4 שעות ביום.

    ———————————————————————————

    פורסם במקור באתר "Slow"


    להגיב
  • האקדמיה להורים וילדים בקורס MOOC בחממה האקולוגית

    "האקדמיה להורים וילדים" –
    החממה האקולוגית בעין שמר מזמינה ילדים ומבוגרים ממועצה אזורית מנשה, פרדס חנה כרכור והסביבה – לחוויה מיוחדת במינה של למידה משותפת.
    מוזמנים להרשם ללמידת משותפת של קורס mooc – שהינו קורס אקדמי לקהל הרחב באינטרנט.
    הקורס שנתחיל ללמוד מיד אחרי סוכות (ביום רביעי 22.10.14) יעסוק בטיפול בבעיות מים.

    לינק לקורס.

    אקוופוניקה Aquaponics (מורכב מהמילים הידרופוניקה ואקווקלטורה) הינה שיטה חדשנית לגידול משולב של ירקות וצמחים אורגניים עם דגי נוי או מאכל אצלך בבית ובחצר.
    בעשרות השנים האחרונות הקצב המתגבר בגידול אוכלוסיית ישראל והעולם גורם למספר בעיות בעלות השלכות גלובליות ומקומיות ,אלו כוללות בין השאר עלייה בצריכת המים המתוקים, הידלדלות השטחים הפנויים לגידולי שדה ומנגד לעלייה בביקוש לתוצרת חקלאית בנוסף לבעיות שנוצרו ישנו רצון טבעי לחסוך בהוצאות הכספיות ורצון לאינטנסיפיקציה .כל האמור לעיל יצר מצב אשר הביא לחיפוש אחר רעיונות ופתרונות טכנולוגיים חדשים ,לשיפור המערכות החקלאיות .
    אחד הפתרונות הינו מערכות אקוופוניקה , צורת גידול המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת, עקרון המערכת הבסיסי הינו מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים לשימוש חוזר על ידי הצמחים וניקוי המערכת על ידם .

    קורסי MOOC (Massive Open Online Courses) הם קורסים אקדמיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, הפתוחים בחינם באינטרנט לקהל הרחב.
    הרבה אנשים נרשמים לקורסי mooc אבל מעטים מתמידים וגם מסיימים אותם(כ-4%).
    אנו נלמד את הקורס ביחד כקבוצה עפ"י מודל של למידה שיתופית
    תוך שימוש במדיה חברתית.
    המודל שפותח בארגון 'ערי חינוך' עוזר ללומדים להעשיר ולגוון את הלמידה וכן להתמיד ולסיים את הקורס בהצלחה רבה.

    בחממה נלמד גם דרך הידיים. כל משתתף ילמד לבנות מערכת אקופונית שימושית לטיהור מים!
    נעשיר את הלמידה גם דרך קשר עם חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות חדשניות בתחום הטיפול במים.

    לשאלות נוספות:

    החממה האקולוגית בעין שמר 04-6374160 hamama@mevoot-eron.org
    מנחי הקורס:
    ליה מאור-בקר, ערי חינוך 052-5518212 lia@education-cities.com
    עידו מימון, החממה האקולוגית 054-5600787 edomaimon@gmail.com

    להרשמה לקורס > 

    כחול הוא הירוק יום רביעי

     

     


    להגיב
Close